בקסטייג' שיק: הצד האמיתי של שבוע האופנה
ארבעה ימים בילתה הצלמת רותם לבל מאחורי הקלעים של שבוע האופנה תל אביב וקיבלה הצצה הכי אמיתית. מאפרים, מעצבי שיער, סטייליסטים וכמובן הדוגמנים - כולם היו שם תחת העדשה שלה וזה מדהים כמו שזה נשמע
כתבות ועורכות האופנה, ואנחנו ביניהן, התלוננו לא מעט בימים האחרונים על העבודה הקשה שנדרשה מהן בשבוע האופנה האחרון. העומס, השעות הארוכות, לחץ הזמן, ההתרוצצות וכמובן מלאכת הבחירה וההרכבה של האאוטפיטים ההולמים את המעמד – סבל וייסורים, תאמינו לנו.
בעצם, אל תאמינו לנו. תאמינו למי שמקטרים הרבה פחות ולמעשה עובדים הרבה יותר: המעצבים, המפיקים, המלבישים, מעצבי השיער, המאפרים והדוגמניות, אוי, הדוגמניות המסכנות שבאמת עשו קילומטרים על המסלול בשבוע האחרון, ובין לבין התפשטו, התלבשו, טיפסו על סטילטו וסחבו כמה קילו של איפור וספריי מקבע לשיער, כל זה בזמן שהן חייבות לשמור על פאסון מושלם. מזל שיש את תמונות אחורי הקלעים המופלאות של הצלמת המוכשרת רותם לבל כדי להביא את כל זה לידי ביטוי פוטוגני במיוחד.
ארבעה ימים הסתובבה לבל בתוך הבק סטייג' וראתה את המנהל הראשי, מיקי בוגנים, מאפר עשרות דוגמניות מסביב לשעון. בוגנים, לצידה של לימור אלוני סגל, מדריכה בכירה של MAC, דאגו שהדוגמניות ייראו הכי נכון שאפשר, והכל במסגרת לוח זמנים משוגע. כך זה נראה:
עכשיו, כשהכל הסתיים, אפשר לסכם ולומר: 90 אחוז מהדברים שהוצגו בשבוע האופנה היו זבל. עזבו את המונח בגדים בלתי לבישים. גם בתצוגות אופנה בעולם חלק גדול מהבגדים הם בלתי לבישים. אבל יש בבגדים קו, אמירה, הנחייה, משהו חדשני שמעיד על פניה של הקולקציה הכן-לבישה. אצלנו, משום מה, ראינו המון המון דברים של סתם ושל כלום. וזה מוזר. הארץ קטנה. האופנאים/יצרנים שלנו רוצים לייצר כדי למכור. אומנות זה אחלה, זה נפלא, אבל עם קהל קונים כל כך קטן צריך קודם כל לייצר כדי להתפרנס. ועם רוב מה שראינו, לא ממש מתחשק להתעסק. אנחנו הרי לא מחתנים את ילדינו כל שנה (למרות ריבוי מקרי הגירושים). אני בכוונה לא מציינת שמות כדי לא להתעמת עם פלוני או אלמוני. אני מדברת כללית. חגיגת אופנה? נפלא! אבל המון כסף נזרק לשוא.
מאת: אפרת | 15 במרץ 2018 | 16:27