מתנה בשישי: שני זוגות משקפי שמש של Private vintage collection
ספרו לנו על פליטת הפה הכי מביכה שהייתה לכן ואולי תזכו בשני זוגות משקפי שמש של Private vintage collection
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:
שני זוגות משקפי שמש של Private vintage collection
כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -
מהי פליטת הפה הכי מביכה שהייתה לכן?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג בסניפי הרשת ובבוטיקים נבחרים
**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 18/6/17 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לרכישה בחנות Lee היא ליז, שסיפרה לנו איזה פריט היא שאלת מחברה אבל אין לה כוונה להחזיר לעולם: "לפני חמש שנים קניתי לחברה שלי במתנה שמלה קיצית יפהייפיה עם גב פתוח, פרחונית על רקע שחור. חייבת להודות שכבר כשקניתי אותה (תוך מחשבה להשאיר אותה לעצמי) ידעתי שזו מתנה משותפת. לא רציתי להיות חוצפנית מדי אז נתתי לה להנות כמה פעמים מהשמלה ואז ביקשתי אותה להשאלה. בטוחה שהיא הבינה אחרי כמה זמן שלא אחזיר אותה ופשוט בלי להגיד מילה קיבלה את זה, חברה אמיתית".
כסטודנטית, מילאתי מקום בבית ספר יסודי, לעשות כמה גרושים, היתה כיתה אחת ששנאתי ללמד בה כי הילדים שם התנהגו כל כך רע שאיך שהייתי מסיימת שם הייתי רצה לסיגרית הרגעה. באחד הימים פגשה אותי מישהי בזמן שאני שואפת בחוץ, ושאלה למה אני נסערת כל כך, אמרתי לה שלימדתי כעת כיתה ד' ויש שם ילד בשם יותם שאם הייתי יכולה הייתי הורגת אותו, היא פערה זוג עיניים רחבות ואמרה שיותם זה בנה שהביאה אחרי 6 שנות טיפולים, וסתם דרך אגב היא אמרה לי, שאני המורה האהובה עליו, רציתי להיקרב באותו רגע, מאז התייחסתי אליו אחרת וכמובן פירגנתי לו בציונים
מאת: עדי | 18 ביוני 2017 | 11:24פליטת הפה הכי מביכה הייתה של הבת שלי, עם עזרתו האדיבה של אבא שלה, בן זוגי האהוב. אחד מתחביביו הידועים זה לרדת על ההורים שלי, לצחוק עליהם ולהקניט אותם. לכן, שם החיבה שלהם בבית זה…. הליצנים. יום אחד היינו אמורים לנסוע אליהם לארוחת ערב ובעלי אמר ששוב צריך לראות את הליצנים האלה, ושקצת נמאס לו… כשהגענו להורים שלי אימא שלי אמרה בהתלהבות לבת שלי (בת 5), שמחר היא לוקחת אותה לקרקס ושהיא תהנה מאוד ותראה שם הרבה ליצנים. אז בתי המתוקה ענתה בטבעיות שאבא אמר לה שהיום בערב אנחנו הולכים אל הליצנים, אליהם, ואם הבית שלהם זה בעצם הקרקס אז בשביל מה צריך גם מחר. לא ידענו אם לצחוק או לבכות, או לברוח מהר. מה שבטוח זה שאימא שלי התבאסה שהיא לא קוסם, שתוכל לחתוך את בעלי לשניים ולחבר רק אחרי שיתנצל….
מאת: נטע | 18 ביוני 2017 | 11:20כשיצאתי עם האקס המיתולוגי שלי, כמעט 20 שנים לאחור, הוא סיפר לי כמה אבא שלו בדרן, אז כשלראשונה פגשתי את אביו, והוא התחיל לגמגם בצורה מצחיקה, הייתי בטוחה שזה כדי להצחיק אותי כי הרי הוא בדרן, אז שיחררתי לאויר את המשפט – טוב אתה באמת מצחיק, אבל אני לא מבינה כלום, ועשיו גמגם ברור, באותו רגע אף אחד לא צחק, הוא פשט חייך בנימוס ופרש לסלון, באותו רגע קלטתי את הטעות המביכה וכל השנתיים שיצאתי עם הבחור לא יכולתי לשכוח את הפליטת פה, ולדעתי אף אחד לא שכח
מאת: יפית | 18 ביוני 2017 | 11:19בגיל 10 נסעתי עם כל המשפחה לתאילנד. היה לנו טיול מדהים ואכלנו שם מכל הבא ליד (גם אוכל בהחלט לא כשר, אבל לא ידעתי את זה). כשחזרנו לארץ סיפרתי בהתלהבות לסבתא שלי על הטיול ואמרתי לה שהדבר הכי טעים שאכלתי זה מנה של פד-תאי עם שרימפס ובוטנים. ההורים שלי נהיו לבנים כמו קיר וסבתא שלי הייתי בהלם – היא שומרת מסורת וממש לא ידעה שאבא שלי כבר לא שומר כשרות בעצמו. מיותר לציין שהפליטה הזו עלתה לי בנסיעה רועמת הביתה ולאבא שלי במשברון אמון עם סבתא – שבינתיים כמובן נשכח.
מאת: בר | 18 ביוני 2017 | 09:59המבוכה הבלתי נשכחת שלי קרתה בדיוק לפי חוקי מרפי, בדיוק בפעם הראשונה שאזרתי אומץ לפגוש את ההורים הלא קלים של החבר שלי בחגיגת הברית לרגל הולדת הנין העשירי לסבתא רבא והנכד הראשון להוריו של בן זוגי-חגיגה כפולה ומכופלת. כמו שנהוג אצלנו במשפחה שלי הכנתי מלבד הצק שתי מתנות צנועות אחת לאימו של חברי ואחת לסבתא רבא שסיפרו לי שהנכדים פשוט משוגעים עליה.כשהגענו לאולם האירוע קלטתי מרחוק אישה מבוגרת שמלא מלא ילדים מקיפים אותה והיא מחלקת להם סוכריות והנחתי שזו הסבתא רבא והחלטתי להגדיל ראש ולגשת לברך אותה ראשונה מפאת הכבוד שהיא המבוגרת ביותר ולתת לה את המתנה וכך היה ניגשתי הצגתי את עצמי מהר ובירכתי אותה בהתרגשות לרגל הולדת הנין העשירי שלה- היא הסתכלה עלי די בתדהמה וחשבתי שהיא מופתעת מהאומץ שלי רק שמייד התברר שזו הייתה אמא של החבר שלי ובעלה מסתבר היה עד להכול והחמיץ לי פרצוף בלתי נשכח ופשוט הייתי בהלם וכל כך התביישתי והתייבשתי במקום.כל הערב ניסיתי לא להצליב איתה מבטים וכמובן שאת המתנה השניה נתתי לחבר שלי שיתן לסבתא רבא בעצמו ממני…הספיק לי לערב אחד…
מאת: גיא | 18 ביוני 2017 | 08:37עד היום היא לא סלחה לי באמת…
אימו של בן זוגי היא פולנייה שהתחתנה עם מרוקאי, אז על השולחן יש מכל הבא ליד. בפעם הראשונה שפגשתי אותם היא הגישה הרבה אוכל ובין היתר מקלובה שהתחפשה שלמראית עין ונראתה מפתה. לקחתי ביס מהאורז וזה היה נורא – האישה הזאת לא צריכה לבשל. אבל מה שקרה אחרי היה יותר נורא: לא הצלחתי להחזיק את האורז ופלטתי אותו החוצה. בן זוגי ומשפחתו המופתעים הסתכלו עליי במבט כועס, ואני שלפתי את השקר הראשון שעלה לי: "אני צמחונית". מבטי הכעס הוחלפו למבטי חמלה וחוסר הבנה ("אז את אוכלת רק צמחים?"), ומאותו הרגע הפכתי צמחונית. הייתי אוכלת בשר בסתר, הנחתי קופסת B12 ליד המיטה ועשיתי מנוי לנשיונל ג'אוגרפיק. באחד הימים הוא היה בעבודה ואני וחברה הזמנו אגאדיר. בשיא הטרוף של התענגות על הסטייק העסיסי בן זוגי נכנס לפתע הביתה והביט בי בתדהמה יתרה לא היססתי לרגע והתגובה הראשונה שלי היתה "מאמי, חזרתי לאכול בשר!"
מאת: לימור | 18 ביוני 2017 | 08:14גברת …" אני מנסה לשדל אותה בעדינות , " אולי בכל זאת כדאי שתנסי את זה במידה 44…" .
מאת: סיגל מיכאל | 18 ביוני 2017 | 07:30" אני לא ארבעים וארבע , אני ארבעים ! , למה שאני אמדוד את זה במידה ארבעים וארבע אם אני ארבעים?…."
היא כמעט צועקת עלי , אז אני משקרת לה כדי שתרגיש טוב יותר וגם כדי שלא תפרום את רוכסן חצאית העור הקצרצרה במידה ארבעים שהיא – הדשנה במידה ארבעים וארבע אם לא ארבעים ושש מתעקשת להידחק לתוכה .
" תשמעי." אני מלחשת לה , " ככה …בינינו בסוד ….המידות פה דפוקות , ארבעים זה כמו שלושים ושש…את באמת …קטנטונת…ממש…פטיט ! …את צודקת…זה המידות דפוקות…".
השקר שלי מוצא חן בעיניה , היא משחררת מן , " אההה " כזה מעכל וקורצת לי קריצת – הבנתי גם הבנתי
סר זעפה , היא מחייכת ואוספת לה בכיף שלל ביגוד במידות ארבעים וארבע ארבעים ושש , מודדת , מתלהבת משלמת ו…
חוזרת אחרי שבוע עם שתי חברות .
הפעם אני על הקופה ודיילת אחרת מגישה להן עזרה , שוב אותו סיפור , הבחורות רוצות מידה ארבעים , בעלת הנסיון שכבר ביקרה כאן בעבר מרגיעה אותן – " זה בסדר, הארבעים פה זה כמו שלושים ושש , המידות דפוקות ".
" מה פיתאום ! , המידות שלנו לא דפוקות , זה לפי סטנדרט בין לאומי ! " , משיבה המוכרת האחרת
"הנה…יש לנו פה רשימה , ארבעים וארבע זה ארבעים וארבע וכל דבר אחר שאמרו לכן זה שטויות במיץ " .
….מיותר לציין שכשהן הגיעו לקופה ( עם פריט וחצי )
אני בדיוק נזכרתי שיש לי משהו דחוף דחוף לסדר במחסן הסחורה.
וככה נהגתי בכל פעם שהיא או אחת מחברותיה נכנסו לחנות .
היו לי הרבה אבל זאת הייתה ממש מוגזמת, ביום הולדת של חברה שלי חגגנו לה בבית אינטימי כמה חברים היא הייתה אז בתחילת קשר שהיא די התלבטה לגביו בגלל חוסר התאמה במיטה במילים עדינות , היינו שנינו במטבח ואמרתי לה שתחשוב טוב כי סקס זה חלק מאוד חשוב בקשר כל זה שהוא ממש מאחורי די כמו בסרטים
מאת: הגר ברנס | 18 ביוני 2017 | 07:11הגעתי לארוחת ערב אצל המשפחה של חברה שלי בדיוק שנכנסנו אחותה אמרה לי שלום ומיד אמרה: "הסימנים הכחולים שעל הפנים שלי זה בגלל טיפול שיניים" אני השבתי: " באמת?! זה בדיוק המקום שבו עושים בוטוקס".
מאת: דניאל | 18 ביוני 2017 | 07:09זה היה מביך ברמות.. כל הארוחה ואיזה חודש אחרי לא יכולתי להסתכל לה בעיניים.
אני אלופת פליטות הפה המביכות אבל יש פעם אחת שזכורה לי במיוחד. באחת המסעדות בהן עבדתי בזמן הלימודים התחילה לעבוד מישהי ששירתה איתי בצבא. לא ראיתי אותה כמה שנים והיא נראיתה לי קצת שונה כשראיתי אותה. בסוף המשמרת הראשונה שלנו יחד כשכל המלצרים ישבו לאכול, אמרתי לה שמשהו בה נראה שונה. היא משכה בכתפיים והעבירה נושא. אחרי כמה דקות נוספות של בהייה בה נפל לי האסימון: "עשית ניתוח אף" הכרזתי, ורק כשהמילים סיימו לצאת לי מהפה הבנתי שהיא לא ממש רצתה שידעו ודי רצתה להיעלם באותו רגע. גם אני רציתי. מלמלתי שממש יפה לה ואני חייבת ללכת. לא סיימתי את האוכל וברחתי הבייתה.
מאת: אלה | 18 ביוני 2017 | 01:11טוב לי כל יום יש פליטת פה חדשה.
מאת: ליאור | 18 ביוני 2017 | 00:04אני לומדת באוניברסיטה ויש לי מרצה אחד ממש חתיך וחמוד.
כל השיעור אני רק חופרת לחברה שלי כמה בא לי עליו, אחרי כמה דק הוא שאל אותי מה קרה ולמה אני מדברת ומפריעה לו בשיעור. אמרתי שאנחנו מדברות על נושא שקשור לשיעור, ואז הוא שאל אותי על מה כי הוא יכול לעזור. ופשוט לא הצלחתי לחשוב על משהו אחרי ואמרתי- פשוט בא לי שתתחתן איתי כאן ועכשיו.
היה נורא מביך והוא אפילו לא הסכים להתחתן איתי :(
Lior@liorshalev.com
כשהייתי חיילת בת 19 סגרנו שבת בבסיס . במהלך השמירה בש"ג ישבנו כמה ח'ברה ודיברנו. אני סיפרתי על הרס"ר המעצבן שכל הזמן מחפש אותי ועל מערכת היחסים שלו עם עוד קצינה בבסיס בשם נוי . סיפרתי לכולם שהרס"ר בא במיוחד לבקר בשבת בבוקר והביא לנוי אוכל , הם דיברו וצחקו ושנראה לי שהם ביחד. לפתע מאחורי הגיחה מאיה אחת הקצינות בבסיס שהיא גם חברה טובה של אותה קצינה שעליה דיברתי .לא הייתי בטוחה שהיא שמעה את מה שאמרתי כי היא לא אמרה לי כלום במהלך הפטרול שעשינו אז חשבתי שיצאתי מזה בזול. למחרת בבוקר הרס"ר קרא לי אליו למשרד לשיחה והאשים אותי שדיברתי עליו ועל נוי וביקש ממני שלא אתערב "ביחסים שבינו לבינה" . הוא היה מאוד עצבני וזה היה כל כך מביך ומפחיד וניסיתי להסביר לו שמאיה לא הבינה נכון ושבכלל לא דיברתי עליו ועל נוי . רק רציתי לברוח משם ושמחתי מאוד שהייתה לו שיחת טלפון והוא נאלץ ללכת . במשך היום נכנסה אליי למשרד נוי וביקשה לפקסס .התנהגנו כרגיל אך הרגשתי קצת ריחוק מצידה ולמזלי היא לא הזכירה את המקרה , אבל אני מצידי התביישתי מאוד ולמדתי את הלקח שלי – מאותו רגע הבטחתי לעצמי שלהבא אזהר בדבריי ויותר לא אדבר מאחורי גבם של אחרים בטח שלא בפומבי.
מאת: אודליה | 17 ביוני 2017 | 23:50פליטת הפה הכי מביכה שלי הייתה ביום הולדתי. לאחר שחגגנו בבר מוכר בעיר, יצאנו החוצה לכיוון הרכבים, ועצרנו להצטלם. ביקשתי מבן זוגי לצלם אותי עם כל חברותיי (היינו אנחנו והוא). הוא מחזיק את האייפון שלי ומצלם.. לפתע אני רואה בחור צועד לעברנו מאחוריו ואומר עם השפתיים ״שלום״. הוא נעמד ליד חבר שלי ומציע שהוא יצלם אותנו. אני ישר אומרת לא! ואומרת לחבר שלי להחזיק את הטלפון טוב ולא להעביר אותו לאיש. חשבתי שהבחור מעוניין לקחת את הטלפון ולברוח. שכן לא הכרתי אותו, והיינו בפינה די לבדנו, והוא הגיע במיוחד לעברנו. התחושה שהעברתי שהוא גנב. כולם התפוצצו מצחוק. אחר כך הסבירו לי שהוא הבן זוג של אחת מחברותיי. כמה שניסיתי להתנצל, ולהסביר מה שחשבתי, זה יצא יותר ויותר רע מרגע לרגע. בין הגרסאות השונות של ההסברים שלי אמרתי שחשבתי שהוא צועד לעברנו להתחיל עם אחת מחברותיי. (שהיא לא בת זוגו). המבוכה הייתה כפולה כשקלטתי מה אמרתי.
מאת: נוי | 17 ביוני 2017 | 19:32לי הייתה פליטת פה מביכה שקשורה לנשוא של האתר הזה והכתבה הזו… אופנה ומשקפיים…
מאת: מיה | 17 ביוני 2017 | 13:17אני וכמה חברים קרובים מהלימודים יצאנו איזה ערב לבר.. השתכרנו וריכלנו על אנשים אחרים שלומדים איתנו… אני הזכרתי מישהי שלומדת איתנו, והתחלנו לצחקחק על הבחירות האופנתיות שלה, על זה שהיא תמיד שמה לפסטיק על השיניים, שהיא לובשת בגדים מוזרים וממש לא מחמיאים ושמשקפי הראייה שלה הכי מכוערים בעולם!
תוך שאנחנו מדברים חברה שלי פוערת עיניים ונראית הכי מובהלת בעולם, אני מסתובבת והבחורה שריכלנו עליה יושבת מאחורי… היא עשתה לנו פרות וברור שהיא שמעה מה שאמרנו.
הלכנו כולם התנצלנו בפניה וזה לא עזר… היא עדין כעסה על כולנו עד סוף התואר.
זה היה הרגע המביך ביותר בחיי, ומאותו יום אני לא מבקרת או שופטת בחירה אופנתית של אף אחד..
אני בטעות הוצאתי מישהו מהארון בנוכחות אמא שלו ואחותו. זה היה נוראי, אבל יש לזה סוף טוב.
נסעתי לבקר את אחי ובן הזוג שלו שגרים בח"ול בשבוע הגאווה של אותה המדינה…
מאת: יסמין | 17 ביוני 2017 | 08:21על המטוס ראיתי בחור שעבדתי איתו 5 שנים לפני אותה טיסה. בתקופה שעבדתי איתו הוא היה כבר הומו מוצהר.. עמדנו בתור לצאת מהמטוס הוא אמא שלו ואחותו. אני והוא קשקשנו והתעדכנו מה קורה בחיים, ואז הוא הצביע על טבעת הנישואין שלו ואמר לי מזל טוב.
אני בשיא הטבעיות הודתי לו ושאלתי אותו: "ולך יש מישהו? יש לך בן זוג?" (חשבתי שזה ברור להן, כי עברו כל כך הרבה שנים בגלל מצעד הגאווה וכו).
הפנים של אמא שלו ואחותו הפכו לאדומות יותר מעגבניה (וזה קשה כי עורן ככה).
הוא התחיל לצעוק עלי, והן החלו לבכות ולשאול מלא שאלות.
אני כמובן ניסיתי לתרץ ולהסביר שטעיתי, שהתבלבלתי עם מישהו אחר אבל הן כבר הבינו (מה שבטח ידעו עוד מלפני).
עמדנו שעתיים בתור לבדיקת דרכונים ושלושתם הסתכלו עלי במבטים נוראיים של זעם ועצב.
לשמחתי, פגשתי את הבחור אחרי שנתיים ברוחב. והוא שמח לראות אותי ואמר שאומנם הרסתי לו את השהות בחו"ל, אבל שהוא שמח שזה יצא ושבדיעבד מצטער שדחה את זה ולא סיפר להן לפני.
סוף טוב הכל טוב…
אני ידועה כבחורה שאומרת כל מה שהיא חושבת, ללא סינונים וללא מעצורים, יורה. לפעמים ניחנת בחוסר טאקט קל אבל במובן היפה והמשעשע של העניין, אבל בפעם היחידה הזאת רציתי לקבור את עצמי, במלוא מובן המילה! טיילנו עם עוד קבוצה ועברנו ליד בית אבות שנקרא "אחוזת היקב" או אפילו לא זוכרת את שמו המדוייק, במלוא הטאקט שלי ומבלי להבין שכנראה נכנס לי אוויר מיותר לאוזן או שמרוב המוזיקה באוזניות בדרך הארוכה השמיעה שלי קצת השתבשה ופשוט פלטתי ברגע של שקט מול כולם "איך המקום נקרא?? אחוזת הקבר??" יש לציין שאני מנחשת שאנשי גיל הזהב שהיו במקום לא ממש חיבבו את השם החדש שנתתי למקום. מאז כשאני לא יודעת מהו שמו של מקום אני שואלת שוב לפני שאני פולטת ביטוי חסר טאקט, אני שאני פשוט שותקת(או משתדלת)
מאת: מעיין | 16 ביוני 2017 | 23:16אני ממש לפני חודש ישבתי לשיחה עם הבוס שלי שלא טרח לתת לי משמרות כמו שצריך בעבודה. ישבנו לשיחה ואמרתי לו שאם לא יתן לי משמררות כמו שצריך אני מתפטרת. הוא אמר לי שאחכה ובעתיד תהיה לט עוד עבודה. אמרתי לו : אתה אפס! ןאני מתפטרת! התגובה שלו היתה נוראית ואני רציתי לקבור את עצמי. למזלי זה נגמר ללא תביעה):
מאת: רינת | 16 ביוני 2017 | 21:20יום אחד בת של חברה של אמא שלי שהייתה עיוורת מלידה נכנסה בהפתעה גמורה לחדר שלי שהיה מבולגן נורא. אני הופתעתי ואמרתי לה "אל תשימי לב לבלאגן שיש לי בחדר" אז היא אמרה בצחוק גדול "לא נורא, גם ככה אני לא יכולה לראות את זה".
מאת: ליאל | 16 ביוני 2017 | 19:49למזלי היא בחורה קולית ומגניבה ולא נעלבה כלל בעוד אני הייתי במבוכה אבל עד מהירה פרצנו בצחוק גדול. עד היום אנחנו צוחקות על היציאה הזו.
לפני שבוע עשו לנו טיול גף לכפר בלום קייקים וכל הכיף שבדבר, דרך הבסיס שלי בגלל שנפרדנו מהמפקדת גף ( ככה זה חיל האויר, מפנק) למפקדת הזאת קוראים רחלי..
מאת: הודיה יוסף | 16 ביוני 2017 | 19:08אני וחברה קוראות לה חראחלי מכיוון שהיא קצת רעה.
אני ושיר ישבנו באוטובוס בדרך לשם, מושב אחד אחרי המפקדת גף שלי.. פתחנו שיחה על כמה כיף שאנחנו נפרדות ממנה ובטעות מהרגל יצא לנו קצת בקול חראחלי למזלנו היא לא שמעה אבל מפקד אחר שהיה לידנו כן שמע ועשה לנו פרצוף של מה אתן משוגעות? צחקנו כמובן אבל זה היה יכול להיגמר אחרת אם היא הייתה שומעת
הצבא היה תקופה לא פשוטה עבורי, בגלל המפקד שלי. לא ברור עד היום למה זה התחיל, אבל אני שנאתי אותו והוא שנא אותי שנאה תהומית.
מאת: חנה עומר | 16 ביוני 2017 | 18:50מתחילת השירות לא הסתדרנו, ובאחד הימים יצאתי מהבסיס מאוד נסערת אחרי ריב איתו.
חייגתי לידיד שלי כדי לספר לו מה קרה וכדי שירגיע אותי… השיחה הייתה מאוד ארוכה ולאורך כל השיחה היה צליל של שיחה ממתינה. המפקד שלי צלצל אליי המון וחיכה שאענה, הדבר האחרון שתכננתי לעשות.
באיזשהו שלב התחלתי ממש להתעצבן, ואמרתי "א' (נשאיר את שמו בדוי) הנבלה הזה לא יורד לי מהקו, שיילך לעזאזל כבר!!".
פתאום מהצד השני של הקו אני שומעת "הלו? מה אמרת עכשיו??"
נשבעת שאני לא יודעת איך, אבל איכשהו השיחה עברה אליו והוא שמע איך שדיברתי עליו. וואחד פליטת פה.
נלחצתי בטירוף, ניתקתי את השיחה וכיביתי את הפלאפון.
מיותר לציין שמפקד היחידה קרא לי לשיחה בוקר לאחר מכן ושילמתי על פליטת הפה הזו…
ואי פדיחת על חלל!! ראש החוג שלי במכללה מתלבשת זוועה. ובדיוק כשאני באמצע לשתף את חברותיי בטעויות הסטיילינג שלה היא נכנסה והיינו עם הגב אליה. והיא שמעה אותי שיש לה בעיה עם שילובי צבעים כי כחול ירוק אדום וחום לא הולך ביחד.. ואני עוד מרחיבה… אישה אחרי לידה לא יכולה ללבוש גזרות כאלה. ותכשיטים של נערה מתבגרת.
מאת: הדס | 16 ביוני 2017 | 18:23אחרי שסיימתי לשפוך הכל היא אמרה שהיא מזמינה אותי לעשות לה סדר בארון
אני מורה
מלא פעמים מתערבבים לי משפטים מהכיתה בבית
כמו
תן לי את זה מיד! מוחרם!
מה זה פה, טיילת?
למה כשאני מגיעה אתם מחכים לי במסדרון?…
פליטת הפה שמזכירים וצוחקים בגללה עד היום היא
שאמרתי לגדול שלי
מאת: אודליה | 16 ביוני 2017 | 18:08הבן שלי בכיתה ג' ולא מתנהג ככה.
אני גננת בטירה,
מאת: אורטל ביטון | 16 ביוני 2017 | 17:55לפני ארבע שנים הגיעה אמא עם הבת שלה לגן אז אמרתי לילדה איזה חמודה סבתא שלך.
האמא הסתכלה עליי בכעס ואמרה לי אני אמא שלה מה אני נראית לך כל כך מבוגרת?
התביישתי כל כך ולא היה לי מה להגיב לה פשוט התייבשתי.
אני ידועה כבחורה שאומרת כל מה שהיא חושבת, ללא סינונים וללא מעצורים, יורה. לפעמים ניחנת בחוסר טאקט קל אבל במובן היפה והמשעשע של העניין. אבל בפעם היחידה הזו רציתי לקבור את עצמי, במלוא מובן המילה! טיילנו עם עוד קבוצה ועברנו ליד בית אבות שנקרא "אחוזת היקב" או אפילו לא זוכרת את שמו המדוייק, במלוא הטאקט שלי ומבלי להבין שכנראה נכנס לי אוויר מיותר לאוזן או שמרוב שמיעת מוזיקה באוזניות בדרך הארוכה השמיעה שלי קצת השתבשה ופשוט פלטתי ברגע של שקט מול כולם "איך המקום נקרא?? אחוזת הקבר??" יש לציין שכנראה אנשי גיל הזהב שהיו במקום לא ממש חיבבו את השם החדש שנתתי למקום.מאז כשאני לא יודעת מהו שמו של מקום אני שואלת שוב לפני שאני פולטת ביטוי חסר טאקט, אני שאני פשוט שותקת(או רק משתדלת)
מאת: מעיין | 16 ביוני 2017 | 17:09לפני שנה אני ובן זוגי נסענו לצימר. שהגענו בעל הצימר שאל אותנו "נו איך הצימר,?"ואני עניתי לו:"האמת?הייתי ביותר יפים"
מאת: ליהי | 16 ביוני 2017 | 16:04אני גרה בשוק מחנה יהודה ואת רוב תצרוכתי אני קונה טרי. ערב אחד חזרתי מהאוניברסיטה מורעבת כדי לגלות שכל הבסטות כבר נסגרו וביתי הרי ריקן ממאכל. בזוית העין ראיתי בסטה אחת שמוכרה בדיוק סיים לארוז את הסחורה במחסנים. רצתי אליו כחץ מקשת מקווה בכל כוחי שאספיק להציל לי ירק למאכל. "תגיד, יש'ך מלפפון בשלוף"? שאלתי אותו, תוך כדי שהמילים נפלטות מפי אני מבינה את המשמעות של לבקש מהתגרן הכי חרמן בשוק לשלוף לי מלפפון. עיניו התעגלו ולרגע אחד ארוך מאד נאלמה לשונו. "אז את אומרת שאת רוצה מלפפון?" הוא הטעים את שאלתי באיטיות מחשמלת, "הנה קחי שניים, מתנה" והוא הגיש לי 2 מלפפונים. הודיתי לי כשכולי סמוקה ונסתי על נפשי. רק כשהייתי במרחק בטוח הרשתי לצחוק העצום שנאצר בי להתגלגל החוצה.
מאת: יעל שלם | 16 ביוני 2017 | 14:44וזהו, עכשיו כשאותו תגרן מכריז בקול כשבחורה נאה עוברת לידו "איזה מילונים, איזה עסיסיות! רק היום!" אני פחות כועסת עליו, כי כשבפליטת פי אפשרתי לו את כל מרחב הפעולה הוא בחר לכבד אותי בשתיקה.
אני בנאדם שלא ידוע בטקט שלו ויש לי המון פדיחות ופליטות פה אחד מהם קרה לפני כמה שבועות.. אני סטודנטית ולומדת באוניברסיטה וחלק מהשיעורים לא מהנים בלשון המעטה.. היינו בשיעור סטטיסטיקה וכל הזמן רק התפללתי שהוא יגמר ואז המרצה אמר טוב אז אנחנו סיימנו להיום.. כנראה שמרוב שרציתי שיגמר פשוט צרחתי יששששש באמצע הכיתה וכולם הסתכלו עליי כולל המרצה לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.. מקווה שהוא לא יזכור אותי ויתנכל לי בציון מבטיחה לעדכן..
מאת: אביב פנחסי | 16 ביוני 2017 | 14:17הפליטת פה הכי מצחיקה שהייתה לי הייתה כשהלכתי לחבר שלי, החדר שלו נמצא במסדרון בדרך לשירותים כשנעמדתי מחוץ לחדר שלו פיתאום בא גל ריח מסריח וצעקתי לו ״וואי יש פה ריח של קקי״ ולא שמתי לב שצעקתי אז חבר שלי אומר לי, ״תהיי בשקט אבא שלי בשירותים
מאת: אביב באבא | 16 ביוני 2017 | 14:00בגיל 16 בתחילת השיעור שאלתי את המורה למתמטיקה שלי אם כבר יודעים אם זה בן או בת ואז היא אמרה לי שהיא לא בהריון
מאת: יהב טננבאום | 16 ביוני 2017 | 13:53שפלתתי לי לקוחה שהיא פרחה
מאת: שיר | 16 ביוני 2017 | 13:29יום אחד כשהייתי בתיכון החלטתי להבריז ולעשות יום כיף עם חברות. בדרכי אל הים נתקלתי בחברה של אמי שלא ראיתי שנים, והיא אמרה לי כדרכן של כל הנשים המבוגרות- ״איך גדלת״. מרוב מבוכה עניתי לה ״גם את״. מיותר לציין שהאישה בסיפור הייתה אישה גדולת מימדים. האישה המסכנה נראתה מזועזעת, ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי ופשוט ברחתי. זאת ללא ספק פליטת הפה המביכה ביותר בכל שנותיי, ולמזלי החברות שלהן נותקה זמן לא רב אחרי האירוע..
מאת: מרב | 16 ביוני 2017 | 12:52זה היו כמה ימים לפני פורים , וכרגיל בפורים חוגגים הרבה יותר זמן מאשר נמשך החג עצמו בכל אופן היתי עם חברה ברחוב ופגשנו ידיד שהיה בדרכו למסיבה , הוא היה לבוש עם מכנס שחור וגקט שחור קלאסי עליו יש הדפס כלשהוא לא יודעת למה ההדפס והגקט השחור הזכיר לי את הגקט של הארי פוטר ואז היתי בטוחה שהוא התחפש אז בשיא הנונ ההתלהבות שאלתי אותו , מה התחפשת להארי פוטר ?? הבחור נהיה אדום ואמר לי לא למה ? וככל הנראה הוא פשוט התלבש ככה בלי קשר לתחפושת , זה היה ממש לא נעים.
מאת: סיון | 16 ביוני 2017 | 12:04לא אשכח איך פעם נפגשתי אחרי שנים עם מישהי שעבדתי איתה. היא נראה מלאה וגדולה מהרגיל ולא הפסקתי להחמיא ולאחל לה את כל הברכות שבעולם על ההריון המקסים. רק שאחרי דקה הסתבר שלא הריון ולא נעליים…
מאת: אודית לורן בלקין | 16 ביוני 2017 | 12:04האמת שאצלי פליטות פה מביכות עוד התחילו עוד שהייתי ילדה קטנה עם גבות מחוברות ויד שבורה עטופה בגבס שעליו כתוב "החלמה מהירה יפעשלי".
מאת: ירדן וקנין | 16 ביוני 2017 | 11:57אבל אחת שממש זכורה לי כשהייתי ילדה, בכיתה ג' ממש לא אהבתי את המחנכת שלי וככל הנראה גם היא לא בדיוק סמפטה אותי.
הצלצול צלצל וייאלה להפסקה- בתמימותי הלכתי לשירותים עם עוד כמה חברות, במטרה אחת- לפרוק את שעל ליבי לקראת עוד שיעור עם המורה שאני לא סובלת.
אני עומדת לי מול המראה ולא מפסיקה לדבר על אותה מורה, להגיד עליה שאני לא אוהבת אותה ושהיא דפוקה ומכוערת, שניה אחרי היא יצאה מהשירותים בקול המום ואמרה "פשש ירדן, כמה מחמאות".
כל החברות שלי צחקו, ומאז קיבלתי את תואר מלכת פליטות הפה עד עצם היום הזה.
#העולםעלפיירדןוקנין.
לפני כמה שנים הייתי עם אמא בשוויץ. יום אחד הלכנו, איך לא, לשופינג. בזמן שהסתובבנו בחנות אחת אמא שלי היתה בצד השני של החנות ואני באחר. פתאום נעמדה לידי אישה מאוד גבוה. אז קראתי לאמא שלי וצעקתי ״תראי איזה גבוה האישה כאן לידי״. האישה הגבוה הסתכלה עליי ופתאום אמרה ובעברית ״סליחה? יש לך בעיה עם הגובה שלי?״ ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי!!!!
מאת: שירן פרי | 16 ביוני 2017 | 11:30אחרי שנים שסיימתי תיכון פגשתי ברחוב את המורה שלי למתמטיקה , דיברנו ושאלתי אותה מה שלומה? ואיזה יופי שיהיה לה במזל טוב. .היא שאלה על מה? עניתי לה על ההריון שלך..והיא ענתה במבוכה אה אני סתם השמנתי..לא ידעתי איפה לקבור את. עצמי..
Shirbe93@gmail.com
מאת: שיר בצלאל | 16 ביוני 2017 | 10:51אוי זה סיפור נורא. בתיכון הייתה לי קבוצת וואטסאפ עם חבורה גדולה של חברים, ועוד אחת עם רק שניים מהם. בטעות טעיתי בקבוצה וכתבתי בקבוצה הגדולה ״מה כבר x הספיקה להיכנס להריון מ-y?״ כשאותה הx הייתה בקבוצה. מביך מאוד.
מאת: אליזבט | 16 ביוני 2017 | 08:57נראה לי שאין אחד שזה לא קרה לו
מאת: אודליה | 16 ביוני 2017 | 08:36ובכל זאת הפדיחה הכי נוראית שיש
קראתי למפקדת הרותחת שלי באמצע מסדר אמא
זה עלה או או כמה זה עלה לי