קייט מוס חוגגת מאה
מגזין ווג הבריטי ממשיך את חגיגות מאה השנים שלו בגאלה מיוחדת שהתקיימה בגני קנזינגטון הלונדוניים. בין המוזמנים: קים קרדשיאן בשמלה שקופה מעוררת תהיות, אלכסה צ'אנג בסטיילינג מקורי, דמי מור במחשוף עמוק וקייט מוס אחת, שנראתה קצת מדוכאת מהחיים. כל השמלות, כל הפרטים
מגזין ווג הבריטי עשה פסטיבל שלם מחגיגות מאה שנות קיומו. זה התחיל בפתיחת התערוכה החגיגית בנשיונל פורטרט גלרי בלונדון, המשיך לקאבר היסטורי עם קייט מידלטון, עבר לסופ"ש מלא הרצאות עם קודקודי התעשייה ועכשיו הגיע לשיאו עם גאלה מיוחדת, החוגגת את קיומו המשמעותי של המגזין בעולם האופנה העולמי. האירוע המפואר, שנערך בגני קנזינגטון הלונדוניים משך אליו בריות אופנתיות רבות וחשובות, ביניהן דוגמניות עבר והווה איקוניות, מעצבי אופנה מכל רחבי תבל, צלמים, מאפרים, מעצבי שיער, איט גירלס מקומיות ושאר סלבס שהרימו למגזין שהפך לשם נרדף למילה אופנה.
באופן סמלי לתקופה בה אנו נמצאים על ציר הזמן, האושיה שגנבה את מירב תשומת הלב הייתה כמובן קים קרדשיאן, שהגיעה לשטיח האדום בשמלת עירום ירקרקה שנראתה כמעט מקועקעת על גופה, עם חגורת מותן תואמת, עבודת יד מבית רוברטו קוואלי בעיצובו של ה-BFF, פיטר דנדאס.
עוד אורחות נוצצות שכבר אינן פרגיות צעירות ועדיין נראות נפלא בשמלות שקופות היו דמי מור בשמלת פאייטים עשירה, גם היא מבית קוואלי ולארה סטון בשמלה שחורה ולבנה של כריסטופר קיין שחשפה קצת יותר מדי שדיים. גם קייט מוס הלכה על המראה השקוף למחצה, בשמלה שחורה ומנוקדת של סאן לורן לה שידכה עגילים, טבעת חגורה עם עיטורי אבני ברקת, אבל משהו במוס עצמה נראה עייף ומיושן. בדור המעט יותר מבוגר של האצולה הבריטית האופנתית ניתן היה למצוא את ג׳ואן קולינס בת ה-83 עם שמלת זהב שאלכסיס משושלת הייתה שמחה לאמץ, וכן את טוויגי, שנראתה מקסים בחצאית טוטו אה-לה קארי ברדשואו.
בגזרת הפאשניסטות קובעות הטון והמרעננות אפשר היה למצוא את שלישיית החברות אלכסה צ׳אנג, דייזי לואו ופיקסי גלדוף, האחת, בשמלת סטרפלס זהובה והורסת של פראדה לה שידכה במקוריות גרביונים שחורים מנוקדים, השנייה, בשמלת צבעי גלידה של כריסטופר קיין והשלישית עם שמלת משי מלכותית. אבל מי שבאמת עצרה את נשימתנו בערב הגאלה הזה הייתה דוגמנית העבר הבריטית ארין או'קונור, שנשאה על גופה התמיר והברבורי את השמלה היפה ביותר בערב – שמלת מקסי פרחונית בצבעוניות זהובה ואפורה מבית ארדם, אם ככה נראות מאה השנים הראשונות של ווג, אנחנו לא יכולים לחכות למאה הבאות.
התאכזבתי :(
מאת: אורח | 25 במאי 2016 | 03:03