"אני לא משמינה כמו חיילות אחרות"

•  
•  
•  

שני זיגרון. הולכת להפתיע ובגדול. מתוך צילומים ל- hypo-mania (צילום: גורן ליובונצ'יץ)

שני זיגרון לבושה במדי דקרון עם זנב סוס מתוח בחוזקה לאחור. היא יפה להפליא ומדוגמת להחריד, נראית כמו פרסומת מצוחצחת לצבא ההגנה לישראל, וכשאני אומרת לה את זה היא מתרגשת. "באמת? וואוו, תודה! חכי, אני אספר לאבא", היא מחייכת. שתי שניות לאחר מכן היא מקיימת את ההבטחה: שולפת את הסלולרי, מתלבטת אם להתקשר לאבא ולבסוף מחליטה לחכות קצת. במקום זאת היא מראה לי תמונה שלו בסמארטפון, עיניה נוצצות מגעגוע. יש כל מיני דרכים להגיב למחמאה: להסמיק, לבטל או לאמץ, אבל אצל הדוגמנית הבינלאומית הזאת זה תמיד נגמר אותו דבר – צלצול לאבוש.

"מאז ומתמיד אבא שלי היה מעורב אצלי בכל דבר", היא אומרת, "תמיד הוא שמע על כל פרט בחיים, כל דייט שיצאתי אליו. אפילו כשקיבלתי מחזור הוא הראשון שידע, ולא הייתה לו שום בעיה עם זה. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת שנה אבל שניהם גרו ברעננה, ולכן היינו יום פה ויום שם וביליתי איתו הרבה, עד שהעסק נהיה מסובך כשהתחלתי לדגמן ואז עברתי להיות אצלו כל הזמן. אבא נכנס לעניינים, בא איתי לאודישנים, שמע איתי הרבה 'לא', עד שהתחלנו להצליח".

הכירו את האב: גולן זיגרון, צורף תכשיטים בן 44 מהשרון, ואבא מאוד מעורב. הוא לא יושב איתנו בראיון, שמתקיים אחרי משמרת צבאית בקריה, אבל הוא נוכח כאן בכל. כשניפרד, שני תיקח רכבת בחזרה הביתה, לדירה שהם חולקים בהוד השרון. גם כשהיא טסה לחו"ל הוא בא איתה, מלווה אותה בכל צעד בקריירה שפצחה בה בגיל 16, והוא מעורב בכל אספקט בחייה. כן, בהכל. "אם אבא רואה שאני חוגגת עם אוכל הוא שומר עלי ומעיר לי. לפעמים אני שואלת אותו, אבא מה כדאי לי לאכול לקינוח? יוגורט או שוקולד? ויש לו דעה. אתמול אכלתי פיצה והעליתי את זה לסנאפצ'ט, ואבא דווקא פירגן".

את מכירה את הביטוי "פוּשר", מישהו שדוחף להצלחה?
"כן, כן, שמעתי גם שיש סדרה כזו. זה באמת דומה לאבא שלי, אבל הוא אפילו יותר מזה".

לפעמים זה נובע מהורים שרוצים להיות בעצמם באור הזרקורים.
"לא אצלנו.  אבא שלי פשוט אוהב יופי, משם זה בא, מהאמנותיות שלו. כשהוא מלווה אותי לאודישן הוא מחכה בחוץ, לא נכנס, לא מפריע. כשאני בתצוגות אופנה הוא יושב בשקט בחוץ עם הפלאפון שלו. אבל כשאני חוזרת הוא תמיד רוצה לשמוע הכל, את כל הדברים הקטנים. הוא כבר ממש מבין בעולם הזה, לדעתי הוא צריך להיות סוכן. הוא רואה נשים ברחוב ויודע שהן יכולות להיות דוגמניות. הצעתי לו שיעבוד עם אלינור שחר, הסוכנת שלי, אבל הוא אומר שיש לו רק מטרה אחת – אני. כשאני חושבת על זה, זה קצת כמו בר רפאלי ואמא שלה, רק שאבא שלי לא היה דוגמנית".

ואיפה אמא שלך בכל זה?
"אה, היא מייחצנת אותי מול השכנים ברעננה".

•  
•  
•  

אבא גולן זה שתמך בה כל הדרך להיות דוגמנית (צילום: באדיבות סוכנות אלינור שחר)

עסק ושמו שני זיגרון

אני פוגשת אותה ברגע מפתח בקריירה שלה, נקודת זמן בה ההצלחה הבינלאומית המרשימה של זיגרון (20) מתרגמת סוף סוף לקצת נחת מקומית. מאז שבוע האופנה האחרון, שהתקיים בתל אביב רק לפני שבועיים, העיר התמלאה בבאזז חיובי סביב הדוגמנית היפהפייה שצעדה על מסלולי רבות מהתצוגות. עבור רבים מבאי האירוע, זו הייתה הפעם הראשונה בה נחשפו אליה – אבל אלו שעוקבים אחרי הקריירה שלה יודעים ששבוע האופנה המקומי הוא רק עוד משימה ביומן עבודות עמוס במיוחד. בעונות האחרונות השתתפה זיגרון בשבועות האופנה של ניו יורק, מילאנו ופריז, צעדה בגאון עבור מותגים כמו J.CREW, ויויאן ווסטווד וז'אן פול גוטייה, שאף בחר בה להצטלם לקטלוג שלו. מאחוריה גם קמפיין לאתר אסוס הבריטי והפקה בווג בריטניה. בארץ, כאמור, כמעט לא מזהים אותה. "לפעמים אנשים ניגשים אלי כאן ואומרים לי שאני צריכה להיות דוגמנית", היא צוחקת, "אני אומרת להם 'וואלה, אולי, אני אנסה'".

עד לא כל כך מזמן, הפוטנציאל המקצועי שלה היה הרבה פחות ברור עבור העוברים ושבים. כמו לא מעט בנות במקצוע הזה, גם שני (מטר שמונים היום) הרגישה בתור נערה שהגובה שלה, שנבט מהר, הוא לאו דווקא אטרקטיבי, במיוחד לא לבנים. תוסיפו לזה משקפיים, גבות לא מסודרות ואח קטן שקורא לה עד היום "מכוערת", ותבינו למה הרבה ביטחון עצמי לא היה שם. אלא שאביה ראה משהו אחר. "לא מצאתי את עצמי הרבה שנים", היא אומרת, "לשיעורי בלט לא התאמתי כי המורה רצתה שכל הרקדניות יהיו אחידות בשורה, בלי אחת שתבלט לגובה. אז ניסיתי כדורסל אבל המורה אמרה שאני חלשה מדי. יום אחד בכתה ו' חזרתי הביתה בוכה, כי אין לי חבר ולכל הילדות שנמוכות ממני יש. אבא שלי אמר לי אז – שני, את הכי יפה בעולם. את יכולה להיות גם דוגמנית אם תרצי".

ועכשיו אתם מתפרנסים מזה?
"כן, אפשר לומר. אנחנו שותפים לעסק ששמו שני זיגרון. ואנחנו רוצים להגיע לטופ. פראדה, שאנל, להכי גבוה שיכול להיות".

•  
•  
•  

לא תפסיק עד שתדגמן לפראדה. בצילומים לרשת עמנואל (צילום: שי יחזקאל)

בכתה י', שני מצאה עצמה מיוצגת על ידי סוכנותIMG  בניו יורק, ו-ELITE בלונדון. נוסעת לאודישנים ופגישות בחו"ל, מפסידה לימודים, מהווה נושא לשיחה ברעננה הרדומה. "הייתי חוזרת לבית ספר ואנשים היו בשוק, כי לא ראו אותי איזה חודש ופתאום אני שם. והיו כאלה שאמרו, היא? למה היא דוגמנית בכלל? אמרתי להם 'נכון, צודקים'".

נשמע שיש הרבה בדידות בחוויה הזאת.
"התקשיתי למצוא חברים שיתאימו לי. הפסדתי טיולים שנתיים, את הטיול לפולין. טוב, זה לא כיף אבל בכל זאת, באסה. החברות התחילו להפגש בימי שישי ולצאת לברים, לא שזה מלהיב אותי כי אני לא שותה אלכוהול, אבל רציתי להיות חלק מהחוויה. מצד שני, זה קירב אותי יותר לאבא שלי. הייתה תקופה שגרנו בלונדון, אני והוא, והוא כל יום היה מסיע אותי למשרדים של אסוס שבהם הצטלמתי, הולך לסידורים, לוקח אותי בערב ועושה לי ארוחת ערב, ואז אני מספרת לו מה היה בעבודה. פעם הביאו הופעה של ריהאנה, היו שם דברים ענקים".

דיברת עם ריהאנה?
"לא, אבל פעם עבדתי בתצוגה עם, נו, איך קוראים לה? נעמי קמפבל!"

על מה מדברים עם נעמי קמפבל?
"לא יודעת, סתם ישבנו לנו ככה לפני תצוגה, כל הבנות. גם ריטה אורה הייתה שם. נעמי קמפבל נחמדה, היא מדהימה, ענקית, דיווה גבוהה. כשראיתי אותה אמרתי לעצמי שאני לא עושה מספיק ספורט".

"כן, אני ילדה קטנה"

לצד הליווי התומך הצמוד, התחילו להתגבש במשפחת זיגרון כמה חוקי בית שהאב מקפיד עליהם במיוחד. שני אולי מרוויחה לא רע בכלל, אבל גם צריכה לעמוד בכללים נוקשים: היא לא שותה, לא מעשנת, לא טסה לבד וכל תמונה שהיא מעלה לאינסטגרם צריכה לעבור אישור שלו. הכסף שהיא עושה, יחד עם המתנות מהבת מצווה – מוכנס עמוק לחסכונות, כי ככה צריך.

"נסיעת הדוגמנות הראשונה שלנו הייתה למיאמי, ושם אבא שלי ראה איך דברים מתנהלים וממש נבהל", היא מסבירה את הסיבה לכל זה. "היינו בדירה של דוגמניות ומישהי הגיעה באמצע הלילה, מסטולה, וכולן בעצם היו ככה. ילדות בנות 16 או 17 שנמצאות שם לבד בלי שיש מישהו שישמור עליהן עליהן. שנינו היינו המומים, אז הוא החליט שאני לא נוסעת לבד אף פעם".

•  
•  
•  

בלונדון מזהים אותה ברחוב יותר מפה. שני במקפיין לאלמביקה (צילום: גורן ליובונצ'יץ)

את כבר בת 20.
"היום אני כבר כן נוסעת בעצמי, לדברים קצרים. בהתחלה לא הבינו אותו עם הכלל הזה, מה היא ילדה קטנה? כן, אני ילדה קטנה. קשה להסביר את זה לפעמים ללקוח, אבל בסוף הם מבינים. ילדה בת 17 היא באמת קטנה".

גם ההחלטה להתגייס לוותה בלחצים משפחתיים. "המשפחה המורחבת לא הייתה מקבלת את זה אם הייתי מוותרת על צה"ל", היא אומרת, "כולם עושים צבא במדינה, אז גם אני. זה פשוט ככה". כיום היא משמשת כפקידת לשכה של תת אלוף ("הגעתי לתצוגה של רנואר כולי מסריחה מהטירונות") ומנסה לשלב בין הקריירה הנוצצת בחוץ למציאות היומיומית במשרד. "בגלל העבודות הרחקתי את הפז"ם כל כך שאני היום כבר לא יודעת מתי אני משתחררת. אני מצליחה לפחות לא להשמין כמו חיילות אחרות, לא נוגעת בוופלות וקוראסונים".

בעבודה בחו"ל, יודעים שאת חיילת?
"לא כולם. חלק מהחברות הדוגמניות שלי יודעות, כי הן רואות אותי בסנאפצ'ט מעלה תמונות עם מדים, זה מגניב אותן. אנשים אחרים ששומעים חושבים שזה הזוי, לא קולטים את זה. חלקם צריכים לחתום לי על כל מיני טפסים מהצבא. אפילו ז'אן פול גוטייה חתם לי על טופס. מזל שהוא חולה על ישראל, שואל על תל אביב, מאוד ידידותי. בכלל, אני מרגישה כמו שגרירה למדינה, אומרת לכולם לבוא. זה מדכא לפתוח עיתון בלונדון ולראות שהכל על ישראל והכל רע רע ורע, וכותבים שרק אנחנו רעים. כולם מדווחים לא נכון, זה מעליב. אז אני עושה מה שאני יכולה".

כאן אוהבים בלונדיניות, עליי עפים בשבדיה

למרות המגבלות שמביא איתו השירות הצבאי, זיגרון עדיין חיה היום על מזוודות. דרום אפריקה, אוסטרליה, ניו-יורק – כולם יעדים קבועים בלו"ז השנתי שלה, ועם הזמן היא רק נהנית מזה יותר ויותר. "אני לא אוהבת שאומרים לי שבגיל 27 אצטרך למצוא משהו אחר לעשות, כי דוגמנות בשבילי זה באמת הנשמה", היא אומרת. "אם אני צריכה לטוס אני אטוס, זו העבודה שלי, וכשיהיו לי ילדים מקסימום אקח אותם איתי, למה לא? אפשר לשלב הכל. ואפשר גם להיות כמו גלית גוטמן, או מישהי בחדשות, או בתכניות בוקר. את לא חייבת לעצור את עצמך ולהיות קוסמטיקאית. אפילו כשאני מדברת איתך על זה עכשיו, אני קולטת כמה אני אוהבת דוגמנות".

•  
•  
•  

כל אחד רוצה פידבק על מה שהוא עושה. גם אני. מתוך צילומים ל- hypo-mania (צילום: גורן ליובונצ'יץ)

חשוב לך להיות מפורסמת?
"תשמעי, מי לא רוצה פידבק על מה שהוא עושה? אבל אני נכנסת לאנשים לראש לאט לאט, סטפ ביי סטפ. זה מצחיק, בלונדון מישהי עצרה אותי ברחוב ואמרה 'זו את, הדוגמנית של אסוס!'. בארץ לא יודעים מי אני בכלל. כאן אוהבים דוגמניות בלונדיניות ועלי עפים בשבדיה, שם אני אש. אבל בסדר, בסוף גם בישראל יבינו. אני עדיין בונה את המותג שלי".

הסבלנות משתלמת: נכון להיום זיגרון כבר מובילה את קמפיין רשת עמנואל וסוגרת עונה רביעית כפרזנטורית של אלמביקה. במקביל, הצטלמה לאחרונה בניו יורק לקמפיין האינטרנט של חברת ההלבשה התחתונה אינטמיסי. יהיו שם תחתונים וחזיות – אבל לא טופלס, היא מבהירה.

"לא הצטלמתי אף פעם ערומה או בלי חלק עליון. זה יפה ואמנותי על בנות אחרות, אבל אני לא אעשה את זה. לא רוצה. עם הלבשה תחתונה אין לי בעיה למרות שברור לי שזה לא בדיוק כמו בגד ים, זה משדר משהו אחר. אבל דווקא מגניב אותי, המשחק הזה, כי אני הכי לא סקסית במציאות. אני יוצאת מהבית עם מכנס זרוק בדרך כלל".

התעשייה הזאת לא מכניסה אותך לסרטים על הגוף שלך? אלו סטנדרטים בלתי אפשריים.
"לפעמים יש אנשים עם אגו, סטייליסט או מאפר שיעירו על משקל או ידברו לא יפה. במקרים האלה אני פשוט קוראת לאבא שלי והולכת. בתקופה שלא עשיתי ספורט אמרו לי שאני שמנה מדי. יש בנות שזה שובר אותן ויש חזקות, זה תלוי מי מאחורייך.אניפעם הייתי חוגגת באוכל עם מקדונלדס, אבל כבר לא. אני יודעת מה ה-BMI שלי צריך להיות ואני עוקבת אחרי זה ולא רוצה לאבד את הנשיות".

כשהיא חוזרת לארץ, שני מרשה לעצמה לשחרר קצת את הדריכות ומשאירה פתח צר גם לחיי אהבה. אחרי מערכת יחסים של שלוש שנים, היו לה כמה התאהבויות קצרות, ועכשיו היא שוב יוצאת עם מישהו, אבל לא מוכנה לספר עליו כלום חוץ מזה שהוא "בן 21 וחתיך הורס".

מפורסם?
"לא", היא צוחקת, "אולי בגלל זה אני לא מפורסמת, כי לא יצאתי עם סלב. אני מחפשת מישהו שיהיה אמיתי, רציני. שפשוט יהיה האחד שלי".

ומה עם אבא? את מפרגנת גם לו יהיו חיי אהבה? נשמע כאילו כל חייו זה את.
"אני אשמח. למה לא? אבל זו צריכה להיות מישהי שתסתדר עם המשפחה שלו, אצלנו זה מעל הכל".

•  
•  
•  

לכל השואלים: יש לה חבר (צילום:שי יחזקאל לרשת עמנואל)