בחזרה למקורות: שיק תנ"כי מלא בסטייל
מיזם 929, המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר ומגזין האופנה fashion forward קראו למעצבי תכשיטים ואקססוריז ליצור תכשיטים בהשראת בגדי הכהן הגדול והכלים במשכן כפי שמתוארים בספר שמות. מתוך 60 מעצבים, עשרה פיינליסטים עלו לגמר ורק אחד יזכה במלגה על סך 10,000 שקלים. מי המנצח שלכם?
הכירו את עשרת הפיינלסטיים שעלו לגמר בתחרות "ארגמן", שמאורגנת על ידי מיזם 929, בית הספר שנקר ומגזין האופנה Fashion Forward. מתוך 60 מעצבים נבחרו עשרה שעיצבו תכשיטים ואקססוריז בהשראת ספר שמות שבו מתוארים בגדי הכהן הגדול וכלי המשכן. אדווה אטיאס, אוריאל סודרי, איריס ארד, בר אליאס, דני יוסף, דניאלה שריה, הילה קמינר, חגי גפן, יעל ולטמן ומיכל מינסקי שושן – כל אחד מהם יכול להיות הזוכה בפרס הראשון על סך 10,000 שקלים. רוצים לתת להם לייק?
אוריאל סודרי
נולד בירושלים וגדל ביישוב אפשרת שבגוש-עציון. את מרבית שנותיו העביר במוסדות החינוך הדתי-לאומי.ב-2008 סיים את לימודיו במכללת "שנקר" כבוגר המחלקה לעיצוב תכשיטים. כיום הוא מתגורר בתל אביב, בה הקים את המותג SUDRA שבבעלותו.
על התכשיט: הטבעת "קרובים" עשויה מכסף, אבן גיר ירושלמית ופורניר עץ ומבוססת על פסוק כ' מפרק כה' בספר שמות: "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו". הכפרת המוזכרת בפסוק היא למעשה גוש זהב שסגר מתחתיו את ארבעת לוחות הברית- השניים שיצר ה' ומשה רבנו שבר למרגלות הר סיני, והשניים שפיסל לאחר מכן.
כל אחד מחומרי הטבעת מבטא נצחיות מול ארעיות, איתנות מול עדינות. טבעת "קרוֹבים" מגישה לאצבע האנושית את סוד מערכת היחסים הנצחית שבין בני ישראל לאביהם שבשמיים. הפסוק מסתיים במילים "ופניהם איש אל אחיו"- מהמקום הזה בחר סודרי את השם "קרובים" המתכתב עם הכרובים- המלאכים השומרים על ארבעת הלוחות. הטבעת מבטאת כמיהה, תפילה וגעגוע לקיום הציווי אדם "ואהבת לרעך כמוך", והאמן מעיד כי מדובר בטבעת טעונה במשמעויות רבות מבחינתו.
חגי גפן
בוגר תואר ראשון לעיצוב תכשיטים בשנקר. עם סיום התואר החל לעבוד כמעצב תכשיטים בבורסה ליהלומים. בילה תקופה בארצות הברית כשבמהלכה זכה בתואר "תגלית השנה" בתחום עיצוב התכשיטים בשבוע האופנה במיאמי. כיום הוא בעל המותג Geffen Collection המעצב תכשיטים בהזמנה אישית, ובימים אלה פותח סטודיו ברובע האמנים בנתניה.
על התכשיט: "קולר בצלאל" עשוי מכסף ושוקל 650 גרם. תכשיט מסיבי מאד ובעל נוכחות, שמושפע בצורתו מאזיקי עבדים. הקולר משמש כציר זמן שעליו חריטה אמנותית בסגנון עתיק, המתארת את תהליך בניית ארון הקודש. הקולר מבטא אקט של יציאה מעבדות לחירות.
בר אליאס
סטודנטית לצורפות בבצלאל, מתעסקת בתכשיטים ובאופנה מאז היותה ילדה קטנה. שימשה כמעצבת תפאורה ואביזרים לסטודיו המחול שרקדה בו. לאחרונה עיצבה תכשיטים לבר ה"גטסבי" בירושלים- סיכות וצמידים שעונדים הברמנים ומהווים חלק מהמיתוג של הבר. מעצבת תכשיטים בהזמנה אישית ללקוחות פרטיים.
על התכשיט: טבעת "זר זהב סביב" עשויה פליז מצופה זהב ועור, ונוצרה בהשראת ארון הקודש. על הארון יש ארבע טבעות וזר זהב. הטבעת היא למעשה ארבע טבעות, שמחוברות באמצעות צירים ועור כך שמתאפשרת תנועה של האצבעות על אף החיבור. התנועה מפיקה צליל המזכיר רשרוש עלים כמו זה שדל זר הזהב על הארון. המטרה היא לאפשר לכל אדם שעונד את הטבעות להרגיש שהוא נושא איתו את קדושת הארון.
יעל ולטמן
למדה צורפות במכללת תל חי וסיימה בהצטיינות. עוסקת במלאכות עתיקות כמו אריגה וקליעה, ובעלת הסטודיו "Siharah" בפרדס חנה.
על התכשיט: קולקציית הצמידים הנקראת "מקום אהלך" עשויה מפליז, כסף ועור קלף, ונוצרה בהשראת המשכן. ספר שמות כולל מעין מפרט בניה של בית המקדש ומתוך זה נבעה עבודת הגילוי של ולטמן, שהתחילה מצמיד אחד והתפתחה לחמישה.הצמידים הם למעשה קונסטרוקציות ממתכת עטופות בעור קלף, החומר הייחודי שעליו נכתבת הפרשה המגולגלת בתוך המזוזה. ולטמן השרתה אותו במים, תהליך שהפך אותו לחומר גמיש המאמץ את הצורה שמעניקים לו ולאחר מכן מתקשה.
שם היצירה מגיע מפסוק בספר ישעיהו: " הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי". "במשכן מוזכר גם אהל מועד, וזה התחבר אצלי למקום מאד נשי", מסבירה ולטמן. "אהל שרה, אהל רבקה – הקונספט של אהל אפילו הזכיר לי רחם, וגם החומר שהשתמשתי בו, עור הקלף הוא חומר שמתכווץ ומתרחב, כמו האישה. זה נגע אצלי במקום נשי מאד חזק ופנימי".
דני יוסף
בעל השכלה מקצועית ואקדמית בתחום הנדסת המכונות. משם התפתח לעיסוק במתכות ולבסוף לעיצוב תכשיטים, וכיום בעל עסק הנושא את שמו במתחם הבורסה ברמת גן, ומייצר תכשיטים בהזמנה אישית באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
על התכשיט: "טבעת מקראית" עשויה מרצועת עור, חבק כסף, גימור זהב וחוט שני . "אני אדם דתי, ויש לי חיבור מאד טבעי לנושא של בניית המשכן והחומרים שמהם ייצרו אותו ואת כלי הקודש. אלה הפרשות האהובות עלי", אומר יוסף. מראה הטבעת טבעת מזכיר את המשכן ואת כלי הקודש- בצבעים, בקווים. הצורה המלבנית היא כשל ארון הברית, הצבע הוא צבעו של חוט השני, והבסיס עשוי מעור צבוע המוזכר בהקשר המקראי. גם המבנה ההנדסי של הטבעת שאוב מטכניקות הבניה המתוארות בספר שמות. "כשמסתכלים על הטבעת יהיה אפשר ממש לחוש את הרוח המקראית הזאת, אבל היא גם טבעת מאד טרנדית ואפנתית לדעתי".
איריס ארד
בוגרת המגמה לעיצוב טקסטיל בשנקר, עבדה כמעצבת תלבושות לתיאטרון "קרוב" וזכתה בציון לשבח בביאנלה בקוריאה. בסטודיו "טרמינל" יצרה סדרה של זיקיות סרוגות שהוצגו ביריד "צבע טרי" וכיום נמכרות בסניפי הרשת "קום איל פו".
על התכשיט: "סרוג זהב" הוא ענק סרוג במכונה ידנית שעשוי מחוט מצופה זהב העוטף חוטי כותנה צבעוניים בהשראת אבני החושן של הכהן הגדול. "משך אותי לעבוד תחת קונספט שהוא לא מהעולם שלי והתחברתי לרעיון של טקסטיל ובגדים בתנ"ך. התחלתי לקרוא את הפסוקים הרלוונטיים לבגדי הכהנים וראיתי שאני יכולה לתת לזה את הפרשנות שלי ולמעשה לסרוג את זה". אבני החושן מסודרות בשלושה טורים וארבע שורות, ומסמלות את שבטי ישראל. התכשיט משאיר את המהות והאסתטיקה של אבני החושן אך מחליף חומרים כבדים בחומרים קלים ורכים.
מיכל מינסקי שושן
בוגרת המגמה לעיצוב תכשיטים בשנקר. צורפת ומעצבת תכשיטים בעבודת יד מזהב, כסף, אבני חן ובשילוב חומרים כגון עץ וטקסטיל. בעלת מותג התכשיטים – Mia Minsky | Jewelry Designer
על התכשיט:טבעת "מזבח העולה" עשויה זהב לבן בשילוב עץ ושיבוץ אבני סברובסקי. הטבעת עוצבה בהשראת הצורות, החומרים והמידות המדויקות לבניית מזבח הנחושת. "בחרתי להשתמש בצורות גיאומטריות בסיסיות ועכשוויות ובקווים ישרים להדגשת רעיון זה. מרובע מסמל יציבות, ממלכתיות, ערכיות. עיגול מסמל שלמות, תנועתיות, המשכיות – מבנה הטבעת מחבר ומשלב בין רעיונות אלו", מסבירה המעצבת. על גבי הטבעת חרוט מפרט המידות כפי שהוא מופיע במקרא: "חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה". הבחירה בטבעת נובעת מהחיבור בין רעיון היד העוסקת בפולחן הקרבת הקורבנות לבין היד הצורפת, יוצרת ומפארת תכשיט למטרת התבוננות ואסתטיקה. התכשיט הוא מודולרי – אך ורק הצורפת יודעת את סוד טבעת המזבח. כשם שרק תפקידים מסוימים, כמו גם איסורים, הוטלו על הכוהנים. לכן, פירוק המזבח מגוף הטבעת אפשרי רק בנוכחות הצורפת.
דניאלה שריה
בוגרת תואר ראשון במחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר וכרגע לומדת לתואר שני. יוצרת תכשיטים בעלי אופי אמנותי המוצגים בגלריות ותערוכות בארץ ובעולם.
על התכשיט:ענקים לצוואר בנויים מעץ, חוט משי ורקמה ידנית , תחת הכותרת "בין לבין". הרעיון המרכזי בתכשיטים הוא המקום שבין הקודש לחול – או למעשה השילוב ביניהם, כפי שהוא מתבטא בבניית המשכן המתוארת בספר שמות: עבודה פיזית של בניין בית גשמי לאמונה דתית רוחנית. שילוב החומרים ממחיש נקודה זאת, העץ מסיבי וגס בעוד החוטים דקים ועדינים. היחס ביניהם הוא של ניגוד וחוסר הגיון בכך שחוט כל כך דק מחזיק את הפלטות הכבדות. טכניקות הצביעה והקידוח שנעשו בעבודת יד לעיטור העץ נועדו לתת לו מראה אוורירי יותר המזכיר טקסטורת תחרה, והן מניפולציה על החומר הלקוחה מעולם חומרי אחר (תפירה ורקמה מעולם הטקסטיל על עץ), תוך התעלמות מהמוכר והידוע.
הילה קמינר
סיימה בהצטיינות את התואר במחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר בשנת ומאז עוסקת בעיצוב תכשיטי אופנה אומנותיים. בנוסף מלמדת צורפות במחלקה ללימודי חוץ בשנקר. משתתפת בתכנית "טרמינל מעצבים" של עמותת "לצאת מהקופסא". בעלת המותג Kaminer Design.
על התכשיט: מצנפת "הכוהנת הקטנה" עשויה מעור, אבני אוניקס, צינור PVC ופליז, ונוצרה בהשראת תיאורי בגדי הכהן הגדול כפי שהם מפורטים בספר שמות. התכשיט, בעל אופי שבטי ופולחני עוצב תוך חיבור אלמנטים מהכתוב ושילובם עם עולמה האסתטי של המעצבת. יצירת התכשיט, כמו הרעיון, משלבת בין טכנולוגיות עבר והווה: הצורפות הקלאסית מחד – מהמקצועות העתיקים ביותר בתולדות האנושות, הבאה לידי ביטוי ביצירת כל המחברים במצנפת וכמו כן בבתי האבן. מאידך, תכנון הגזרה וחיתוך העורות בתכשיט התבצע בעזרת מחשב ולייזר אשר מייצגים טכנולוגיות מתקדמות מההווה.
"בתהליך היצירה שמתי דגש על התנועתיות והזרימה של תכשיט על הגוף כסמל לתנועות הכהן בתפילתו", מספרת קמינר. המצנפת עוצבה כך שהיא מסתירה את פניו של העונד אותה על מנת לטשטש את זהותו תוך האדרת התואר והמעמד של כהן הגדול. השרשרת המחוברת למצנפת משובצת בשתיים עשרה אבני אוניקס מרובעות המסמלות את שניים עשר שבטי ישראל.
אדווה אטיאס
בוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר. בעלת המותג A.AAdva Attias jewelry design.
על התכשיט: "זהב טהור" הם צמיד וזוג עגילים בהשראת ארון הקודש במשכן. בשמות כ"ה ישנו תיאור של ארון הקודש, החלק החשוב ביותר במשכן: "וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים… וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר… וְיָצַקְתָּ לּוֹ, אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב… וְעָשִׂיתָ בַדֵּי, עֲצֵי שִׁטִּים… וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב…" ההתמקדות בארון הקודש כהשראה לתהליך העיצוב נבע מחשיבות קיומו במשכן, קדושתו והפאר שהוא מהווה בברית בין ה' לעם.
"בחרתי לעצב צמיד וזוג עגילים כשהרעיון המנחה בעיצוב הוא השילוב של הזהב, המוטות, הטבעות, העץ וכנפי הכרובים", מספרת אטיאס. הצמיד מעוצב ובנוי ממוטות פליז המחוברים בטבעות בחלק העליון והתחתון, כשבחלקו העליון אלמנט של עץ גולמי, המהווה סוגר לצמיד ומסמל את השימוש בעצי השטים. בצדדיו עיטור בצורת כנפיים המסמל את כנפי הכרובים. העגילים מעוצבים בסגנון תואם לצמיד וגם בהם נעשה שימוש בעץ, מוטות וטבעות מצופים זהב. "טכניקת הצורפות הקלאסית שבה עבדתי, יחד עם השימוש בעץ גולמי ופליז מצופה זהב, באו מתוך רצון להיצמד כמה שיותר למקור מבחינת החומרים ולאפיין דבר לא מעובד בראשיתי. הרצון היה לעצב תכשיטים אשר ידמו כמה שיותר לתיאור התנכי של עיצוב ובניית ארון הקודש ויתנו לו פרשנות מודרנית ואופנתית".
הכתבה נכתבה בשיתוף מיזם 929.
קריאייטיב והפקה- שרונה בונד מטרסו
צילום- עדן גבאי לסטודיו רון קדמי
דוגמנית- לובי לאלינור שחר
סטיילינג- שרונה בונד מטרסו
איפור ושיער- ליאון גרין לסולו במוצריי label M
ע סטיילינג- שמחה טולדנו לסטודיו רון קדמי
טקסט – יובל פגי
מחריד לאיזו זילות אפשר להביא את ספר התנ" ך.מתאים למי שמחפיץ את גוף האשה
מאת: אורח | 30 באפריל 2015 | 12:46הרעיון של ההפקה מדהים!לקחו משהו קדום לאומנות וליצור ממנו השראות שיתאימו לעולם המתחדש שלנו…אני חושבת שאם היו מכבדים את המסורת המדהימה שלנו אז היה יותר מתאים לצלם את הדוגמנית בסטייל פחות חשוף,צמוד,שכלכך לא קשור למלאכת הכהנים והמקדש…ואני ממש לא דתייה אבל הקונספט הרבה יותר מתאים לבדים רכים,מכסים,נשפכים…חבל כי זה נגד מאוד אחד את השני.
מאת: אורח | 30 באפריל 2015 | 08:33קודם כול, הדוגמנית איומה. איך אפשר לראות ככה תכשיטים כשהדוגמנית בפרצוף מעונה וחצי ערומה?
מאת: מישי | 29 באפריל 2015 | 16:27שנית, לא ראיתי שום דבר מיוחד ומצודד בתכשיטים האלה.
מדהים!
מאת: אורח | 29 באפריל 2015 | 13:23התכשיט של אדווה אטיאס!!!!
מאת: אורח | 29 באפריל 2015 | 03:13הפקה מיוחדת ויפה!!
מאת: אדווה | 29 באפריל 2015 | 01:41הפקה מיוחדת ויפה :)
מאת: אורח | 29 באפריל 2015 | 01:38הכי אהבתי את אדווה.
מאת: אורח | 29 באפריל 2015 | 00:53מיזם נפלא!
נתקלתי בתכשיטים בפייסבוק לפני כמה ימים והם מדהימים ביופיים. לדעתי ההפקה לא עושה איתם חסד. כן ירבו שיתופי פעולה פורים ומוצלחים בין פאשן פורוורד ושנקר
מאת: אורח | 28 באפריל 2015 | 22:31צילום מדהים!!
מאת: דניאלה | 28 באפריל 2015 | 17:27