מתנה בשישי

מתנה בשישי: 800 שקלים לרכישת משקפיים בבוטיק ורובל אופטיקס

ספרו לנו על טעות הזיהוי הכי מביכה שלכם ואולי תזכו ב-800 שקלים לרכישת משקפיים בבוטיק ורובל אופטיקס

מאת  | ‏ 12 אוקטובר 2017

מתנה בשישי (צילום: עדי גלעד)

מתנה בשישי (צילום: עדי גלעד)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:

800 שקלים לרכישת משקפיים בבוטיק ורובל אופטיקס

כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מהי טעות הזיהוי הכי מביכה שעשיתם?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

 שווי המתנה: 800 שקלים 
ניתן לממש בבוטיק ורובל אופטיקס, דיזינגוף סנטר, תל אביב

**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 15/10/17 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לג'ק קובה וסרום Advance Night Repair היא אביבה, שסיפרה לנו על הפוביה הכי מוזרה שלה: "הפוביה הכי מוזרה שלי היא להביט בחלונות ראווה. זה הפחד שמשתלט עליי כשאני מביטה בבובות ומדמיינת שהן הופכות לבני אדם. זה מפחיד ברמות לכן בכל פעם כשאני נכנסת לחנויות בגדים אני מסיטה את מבטי מהבובות בתצוגה כדי לא להיכנס לפחדים לא רציונליים".

  • בתקופה האחרונה אני לא מצליחה לחבר שמות לפרצופים ולא זוכרת מאיפה אני מכירה אותם.
    הייתי במסיבה וניגשה אלי בחורה משוחחת איתי ואני עונה לה. אבל זוכרת מי זאת ומאיפה אני מכירה אותה, היא אמרה לי פרטים לגבי שידעתי שהיא מכירה אותי, אבל אני לא וזה מאוד הביך אותי, חששתי שהבעת הפנים שלי תסגיר אותי שאני לא יודעת מי היא. וספרתי את השניות שהשיחה תסתיים.

    מאת: יולי חדד |‏ 15 באוקטובר 2017 | 12:51
  • באחד הבקרים כשחיכיתי בתחנת האוטובוס הגיע זוג צעיר שלא הפסיק לריב,הוא אכל מעדן שוקולד והיא שוטפת אותו בצעקות, כל האנשים בתחנה הרגישו נבוכים בגלל סיטואציה, עד שהיא לקחה לו את המעדן שוקולד ושפכה לו על הראש, ומיד עלתה על האוטובוס, ראיתי שהוא עומד נבוך מיהרתי אליו עם חבילת טישו, והתחלתי לנגב לו את השיער, פתאום הוא שיחרר צעקת "לא!", אבל זה היה מאוחר מידי- זה לא היה השיער שהתלכלך במעדן, זו היתה הפאה, תוך כדי ניגוב הזזתי לו את הפאה והחלק הקדמי בפאה הזזתי לאחור, מה שקרע את כל שאר הנוכחים והשאיר אותו עוד יותר נבוך ואותי הוציא מטומטמת

    מאת: דונה |‏ 15 באוקטובר 2017 | 11:52
  • הטעות זיהוי הכי מביכה שלי הייתה יום אחד שיצאתי עם חברה שלי לקניות באחד מהמרכזים בארץ.. נפרדנו לחנויות שונות, קבענו לסיים ולחזור בחזרה לרכב.. נכנסתי לרכב שלה וישבתי וחיכיתי לה שתחזור.
    פתאום היא מתקשרת אליי ושואלת "איפה את" אני אומרת לה "אני באוטו שלך" היא עונה לי "איך את באוטו שלי אני באוטו שלי" בסוף הסתבר שהתיישבתי ברכב אחר!!! יצאתי וגילינו שהיו שני רכבים זהים שחנו בחנייה אחד ליד השני ושניהם היו פתוחים..מה הסיכויייי!? טעות זיהוי מביכה ביותר!!

    מאת: תותי |‏ 15 באוקטובר 2017 | 11:47
  • מכירות את זה שמישהו בוהה בך, ואת לרגע לא בטוחה שהוא באמת מתכוון אלייך או לא, ואת נעצרת, בוהה חזרה ומנסה להבין אם את המטרה? זה תמיד קצת מביך כשאת מגלה שהוא בכלל הסתכל על מישהי שעמדה לידך או מאחורייך, אבל זה ממש מתסכל כשזה בחור מהמם במיוחד , בבר לילי, כשאת בעניין בטירוף ומתלהבת מזה שהבחור הנאה פלוס הזה בוהה בך. אז הסתכלתי עליו בחזרה, חייכתי חיוך קטן וסימנתי לו לבוא. והוא בתגובה פשוט סימן לי בתנועות גוף ברורות וחד משמעיות שאני ממש לא המטרה. זה נעשה ממש ברור שאיזה יפיופית אחת דילגה לכיוונו והם התחילו לדבר….פדיחה

    מאת: סיגלית |‏ 15 באוקטובר 2017 | 11:36
  • לפני שנתיים כשהייתי בבית יולדות בהמתנה לחדר לידה התחברתי עם מישהי שגם עמדה ללדת. שוחחנו מלא בין ציר לציר. בשלב מסויים נפרדו דרכינו ונפגשנו רק למחרת. היא איחלה לי מזל טוב,התחבקנו, והיא בירכה אותי בשעה טובה. סיפרתי לה על הלידה ואז אמרתי לה שלא תדאג כי זה שווה כל ציר וציר ושתצא בידיים מלאות ולידה הכי קלה שאפשר. היא הסתכלה עליי עצבנית ואמרה לי "אני כבר אחרי"… פשוט התייבשתי!!!! נשבעת שלא ראיתי הבדל בבטן שלה! מאז אני שותקת…

    מאת: לירון |‏ 15 באוקטובר 2017 | 11:35
  • טעות זיהוי הבלתי נשכחת שלי קרתה בדיוק לפי חוקי מרפי, בדיוק בפעם הראשונה שאזרתי אומץ לפגוש את ההורים הלא קלים של החבר שלי בחגיגת הברית לרגל הולדת הנין העשירי לסבתא רבא והנכד הראשון להוריו של בן זוגי-חגיגה כפולה ומכופלת. כמו שנהוג אצלנו במשפחה שלי הכנתי מלבד הצק שתי מתנות צנועות אחת לאימו של חברי ואחת לסבתא רבא שסיפרו לי שהנכדים פשוט משוגעים עליה.כשהגענו לאולם האירוע קלטתי מרחוק אישה מבוגרת שמלא מלא ילדים מקיפים אותה והיא מחלקת להם סוכריות והנחתי שזו הסבתא רבא והחלטתי להגדיל ראש ולגשת לברך אותה ראשונה מפאת הכבוד שהיא המבוגרת ביותר ולתת לה את המתנה וכך היה ניגשתי הצגתי את עצמי מהר ובירכתי אותה בהתרגשות לרגל הולדת הנין העשירי שלה- היא הסתכלה עלי די בתדהמה וחשבתי שהיא מופתעת מהאומץ שלי רק שמייד התברר שזו הייתה אמא של החבר שלי ובעלה מסתבר היה עד להכול והחמיץ לי פרצוף בלתי נשכח ופשוט הייתי בהלם וכל כך התביישתי והתייבשתי במקום.כל הערב ניסיתי לא להצליב איתה מבטים וכמובן שאת המתנה השניה נתתי לחבר שלי שיתן לסבתא רבא בעצמו ממני…הספיק לי לערב אחד…
    עד היום היא לא סלחה לי באמת…

    מאת: מורן |‏ 15 באוקטובר 2017 | 11:34
  • אני אלופת טעויות הזיהוי אבל הפעם האחרונה שלי בהחלט הייתה המביכה ביותר. בדרך חזרה מנסיעת עבודה, בטיסת פנים בארה"ב, ישבתי די קרוב למחלקה הראשונה. איך שעלינו למטוס חבר'ה מהעבודה התחילו להתלחשש שיש שחקן מפורסם במחלקה הראשונה מהסדרה "שובר שורות". אני לא צופה בסדרה אבל בן זוגי אוהב אותה אז חשבתי שיהיה מגניב לשלוח לו תמונה עם השחקן. ניסיתי לברר מי זה השחקן ואמרו לי שזה הבחור עם הכובע. איתרתי בחור עם כובע פדורה מגניב והחלטתי לנסות לתפוס אותו לסלפי כשנרד מהטיסה. וכיצאנו מהמטוס הוא וחבר שלו הלכו לפנינו ואני הזדרזתי כדי לתפוס אותם. לשמחתי היה זוג מבוגר שהקדים אותי ואז קלטתי שהם מצטלמים בכלל עם החבר! הוא היה עם כובע גרב פשוט שבכלל לא ראיתי ואז נפל לי האסימון וניגשתי ברגע האחרון לבחור הנכון שהסכים לסלפי זריז. עד היום אני זוכרת את הרגע הזה שהבנתי שכמעט עשיתי פאדיחת על.

    מאת: אלה |‏ 15 באוקטובר 2017 | 10:19
  • יש סיפור אחד שגורם לי להאדים בכל פעם שאני נזכר בו, בוקר, 17 שנים לאחור, עת הייתי סטודנטית, ירדתי לבית קפה הקבוע שלי וראיתי את הסטודנט היפיוף משנה שניה יושב עם הקלסר ולומד, הבחור הכי יפה באזור, ניגשתי אליו ואמרתי לו – וואלה גם מאחור אתה נראה יפיוף. איך שסובב את פניו, גיליתי שזה כן מישהו משנה שניה, אבל זה לא היפיוף זה המרצה למסדי נתונים, אדם שלא הסכים לפרגן לי 2 נקודות כדי שאעבור, ובגללו ניגשתי למועד ב היחידי שלי, וחוץ מזה הוא היה רחוק מלהיות יפיוף,הוא לא היה הבין שהתבלבלתי בבן אדם, וברוב חוצפתו עוד ניסה להתקדם איתי ברומנטיקה, איכשהו ברחתי משם ונותרתי עם הטראומה הפדחנית שלי

    מאת: שרה |‏ 15 באוקטובר 2017 | 10:17
  • חודשיים אחרי החתונה שלנו לפני ארבע שנים בעלי ואני נסענו לירח דבש מושלם במיאמי ובקריביים. התחלנו את הטיול במיאמי איך אפשר שלו בסטארבקס עם אייס קפה לדרך. מתרגשים ומאושרים עמדנו בתור הארוך והזמנו כל אחד את אשר חשק ליבו =) כישראלית גאה אמרתי את שמי לקופאי ואפילו אייתתי לו efrat אות אחרי אות. אני חושבת שזה היה הסטראבקס הכי גדול שהייתי בו והוא גם היה יחסית מלא אבל מצאנו מקום ישיבה והתחלנו לספוג את האוירה של מיאמי. חמש דקות אח"כ נשמעה קריאה ברמקול arafat. פעם ראשונה, פעם שניה פעם שלישית…ואז בעלי מסתכל עלי ואומר לי זאת את! ראינו שהמון אנשים מסתכלים ומחכים לערפאת שיגיע לקחת את המשקאות שלו. מרוב בושה לא הצלחתי לקום מהכסא ואמרתי לבעלי בוא נברח. בסוף יצאנו משם והלכנו לבית קפה אחר. גם היום ארבע שנים אחכ בעלי והמשפחה מריצים עלי בדיחות בהזמנות של מסעדה על שמי החדש שגורמות לי ללא מעט בושות במקומות ציבוריים =)

    מאת: אפרת |‏ 15 באוקטובר 2017 | 10:04
  • האמת שאני בחורה די מעופפת ופדחנית ככה שקרו לי הרבה טעויות זיהוי בחיי אבל אחת קלאסית ביותר.
    הייתי בחתונה של חברה, כשפתאום בחור אחד מנופף לי מקצה החדר ואומר "היי" נלהב שכזה.
    אני, שכנראה הייתי בטוחה שאין עוד אנשים חוץ ממני בעולם, הכנסתי לעצמי לראש שאני מכירה אותו וזה בכלל השכן שלי מהבניין. הוא התקרב אלי, וישר שאלתי אותו "מה נשמע?" "איזה קטע, מה אתה עושה פה?" "אתה עם החתן או הכלה?" ועוד שאלות "סמול טוק" מביכות כאלה. הבחור היה מאוד נחמד ומבולבל ודי זרם איתי אבל מהר מאוד הבנתי שכנראה הזיתי והוא התכוון להגיד שלום למישהו אחר לגמרי שעמד ממש מאחוריי. הוא אמר "ביי" נבוך והמשיך לבנאדם האמיתי שאיתו רצה לדבר ואני חיפשתי את המקום הקרוב ביותר בו אני יכולה לקבור את עצמי…

    מאת: נוי קטוק |‏ 15 באוקטובר 2017 | 09:44
  • לפני כמה חודשים שידרגנו לכל המשפחה בתוכנית המשפחתית הסלולרית ניידים. רק אני לא הספקתי . הזמנו מטעם החברה מוכר מטעמם שבא אלינו הביתה להראות לי כמה דגמים. המוכר הניח אותם על השולחן ואני וההורים שלי הסתכלנו והיה שם פלאפון אחד שממש אהבתי ואני כזה מדליקה אותו מכבה אותו משחקת איתו לוחצת על כפתורים והמוכר כל הזמן תקע בי מבטים ולא הבנתי למה! בסוף בחרתי משהו אחר ואיך שהמוכר יצא מהדלת אבא שלי התחיל להתפקע מצחוק!! אז שאלתי אותו מה מצחיק והוא אמר לי שהפלאפון ששיחקתי איתו כל הזמן היה של המוכר!!! יווווווו איך נאדמתי!!!!!!!

    מאת: סיגל |‏ 15 באוקטובר 2017 | 08:23
  • שמכרתי את הדירה שלנו היינו צריכים ללכת עם האדם שקנה לעירייה לחברת חשמל לחברת הגז בכדי לסגור חשבון ולהעביר בעלות הסתובבתי עם האדם הזה יום שלם ונפרדנו לשלום.לאחר חודשיים ניגש אליי אדם ואמר לי שלום ולא זיהתי אותו מהיכן הוא וממש התביישתי שאמר לי שהוא הקונה של הדירה שלנו .יום שלם הסתובבתי איתו ולא זכרתי אותו פשוט רציתי לקבור את עצמי מאי הנעימות והוא הרגיש שלא זיהתי אותו.שבוע טוב לכולם

    מאת: שרה |‏ 14 באוקטובר 2017 | 23:21
  • את אח של בעלי אני מכירה מגיל 14 (ואת בעלי מגיל 22). הוא היה ילד חמוד, מצחיק וקטנטן.
    בגיל 20, פתאום, בלי הקדמה, הילד הקטן ההוא הפך לגבר, וגבר שמאוד דומה לבעלי!
    פה כבר מתחילות הצרות. הייתי מתבלבלת בכל שבת שניה שהיינו נוסעים להורים שלו לסופ״ש.
    עד שפעם אחת, בלי לשים לב, צבטתי את הטוסיק שלו במקום של בעלי!
    נהייתי אדומה כמו עגבנייה והוא הגיב בצחוק בהמון חן :)
    טעות קלה בזיהוי!

    מאת: נועה |‏ 14 באוקטובר 2017 | 22:18
  • טעות הזיהוי היותר מביכה שלי קרתה, איך לא בקניון. הייתי ילדה קטנה (אולי זה מצדיק את זה) וטיילתי ביחד עם סבא וסבתא שלי. כנראה שנעצרתי באחד הדוכנים להסתכל על צמיד כשפתאום אני קולטת שנשארתי לבד. סבא שלי המשיך הלאה ולא שם לב שנעצרתי. טוב, מה עושים? מתחילים לרוץ קדימה ולחפש איש שמנמן עם סווצ'רט, מזל שרק כל הקניון מלא באנשים כאלה. כך קרה ששתי דקות אחר כך אני מחבקת מאחורה משהו כמו שלושה אנשים שכל פעם מחדש מסתובבים עם פרצוף מלחיץ ולא מבינים מאיפה נפלתי עליהם. כמובן שבכל פעם ישר ברחתי בלי להוציא מילה רק שלא יקלטו אותי עד שבסופו של דבר גיליתי את סבא וסבתא שלי איפשהו מאחוריי צוחקים עליי ועל הפרצוף המבוהל שלי. בואו נגיד שמאז אני בודקת פעמיים אם אני באמת מכירה את הבן אדם לפני שאני צועקת ברחבי הקניון או רצה לחבק אותו, דברים שדי מוכרים לכולנו :)

    מאת: אליה |‏ 14 באוקטובר 2017 | 20:35
  • לפני חצי שנה הלכתי ברחוב עם חברה בערב, הייתה לנו הזמנה באיזשהי מסעדה אז קצת מיהרנו, בחולפי ליד מכון יופי מפואר, הבחנתי במישהי מוכרת מאוד לכאורה, אישתו ההריונית של הבוס שלי לשעבר שנדמה היה שלא מזמן השתתפתי בחגיגות החתונה שלהם, קראתי לה בשמה "הייי קארין" היא לא שמעה אבל חברה שלה הסתובבה לכיוון שלי אז צעקתי שוב ונופפתי לשלום "היי קארין מה נשמע? איך ההריון?" ואז החברה אמרה בפשטות "זאת לא קארין והיא ממש לא בהריון" מלמלתי משהו והמשכתי ללכת אבל זה היה סופר לא נעים ובטח הרסתי לה קצת את התענוג במניקור לפי הפרצופים ההמומים של הבנות. מסקנה: אל תמהרו להטיח האשמות של הריון בכל בחורה מוכרת או לא.

    מאת: ליאור אליאסי |‏ 14 באוקטובר 2017 | 15:08
  • טעות (החוסר) זיהוי הכי מביכה שלי נגרמה בגלל שאני הולכת לרוב בלי משקפיים (יש לי מספר נמוך) ולכן לא מזהה אנשים כל הזמן. השיא היה שלא זיהיתי בחור שיצאתי איתו לדייט שני, למרות שבהיתי לכיוון שלו. הוא חשב שהתעלמתי ממנו, הלך ושלח הודעה שהוא נעלב על ההתעלמות… אופס

    מאת: מור |‏ 14 באוקטובר 2017 | 14:10
  • טעות הזיהוי הכי מביכה שלי הייתה כאשר הסתובבנו באיזה פארק והלך לפני בחור שהייתי בטוחה משום מה שזה אבא שלי, רצתי אליו וקפצתי לו על הגב ואמרתי אבא, הבחור נבהל הסתובב מהר (וכמובן שנפלתי מהגב לרצפה) ואני מהר קלטתי שזה לא אבא שלי ופשוט קמתי ורצתי משם במהירות

    מאת: דני |‏ 14 באוקטובר 2017 | 11:31
  • במשך כל היסודי היה ילד בשם מור שהיה ממש מאוהב בי, רודף אחריי בהפסקות ומחמיא כל הזמן. בכיתה ה׳ עברתי דירה לעיר אחרת, ואחרי כמה שנים נפגשנו ברחוב במקרה. למרות שעבר מלא זמן הוא עדיין החמיא לי וניסה לפתח שיחה. כשבאתי להגיד את שמו פתאום קלטתי שאני לא זוכרת מהו אז הימרתי שקוראים לו טל (זכרתי משהו קצר). טעיתי. הימרתי שוב שקוראים לו אור. ואז זה כבר היה ממש לא נעים, הוא בסוף הזכיר לי את שמו. בכל אופן לא הייתי מעוניינת ונתתי לו מספר טלפון שגוי

    מאת: ליה |‏ 14 באוקטובר 2017 | 09:59
  • קל…
    זה היה במועדון שפתוח מדי קיץ לתקופה קצרה של 3 חודשים. אחרי 2 דרינקים שסחררו אותי, ראיתי את מי שחשבתי שהוא אחי הקטן. רצתי אליו בהתלהבות, הבאתי לו חיבוק מכל הלב מאחור (טוב שלא הנפתי אותו באוויר). זה היה מביך. מביך מאד. כשהסתובב ותקע בי מבט של WTF, מלמלתי סליחה טעות ונבלעתי בהמון הרוקדים

    מאת: גוטליב |‏ 14 באוקטובר 2017 | 08:21
  • למדתי משפטים באוניברסיטה, וחבר מהלימודים הציע לשדך לי את אחיו התאום.
    יצאנו כמה פעמים והלך טוב, ומאוד התלהבתי ממנו… הדייט הראשון היה לקראת סוף חופשת הסמסטר, ואחרי כמה דייטים התחילה שנת הלימודים והבחור שיצאתי איתו גם התחיל ללמוד באוניברסיטה משפטים (ככה שהבחור שאני יוצאת איתו שנה א ואחיו ואני בשנה ב).
    ביום הראשון, לפני השעה הראשונה, אני קונה קפה בקפיטריה ויושבת עם כל העולם הדשא, אני רואה את הבחור ודופקת לו נשיקה ענקית בלי להתבלבל….
    רק מה? זה היה כמובן התאום הלא נכון…. וכל העולם ראה את זה (כולל הבחור שיצאתי איתו)… כל החבר'ה נקרעו עלי מצחוק, ורק הבחור שיצאתי איתו חשב שזה ממש לא מצחיק שאני לא יודעת להבדיל בינו לבין אחיו וזרק אותי :(.

    מאת: מיה |‏ 14 באוקטובר 2017 | 06:30
  • טעות הזיהוי הכי מביכה שלי היתה אחרי שהתקבלתי לראיון עבודה בחברת הייטק, חתמתי על הטפסים ועברתי כמה ראיונות עם אותה הבנאדם. יום אחד נסעתי באוטובוס חזרה מתל אביב ואדם שנראה לי זר ניגש אליי לדבר איתי והתעניין האם אני גרה באיזור. אני כמובן חשבתי שזה אדם נושן עוד מימי התיכון ופצחתי בשיחה על השכונה ועל ימי התיכון. הבנתי רק לאחר שהוא ירד בתחנתו ושאל אם אני מגיעה בראשון שזה היה המראיין! אולי הלבוש הפחות רשמי שלו הטעה אותי, אבל אני שמחה שזרם עם השיחה ואולי אפילו לא שם לב לטעות.

    מאת: אלינה |‏ 14 באוקטובר 2017 | 02:02
  • טעות הזיהוי המביכה שלי הייתה כל כך מביכה (עבורי) כיוון שקרתה באישון לילה לאחר סיטואציה אינטימית.
    יחסים עם גברים נוטים לעבוד אצלי הפוך – אני יוצאת לדייט, עם נימוסים ורשמיות, רק אחרי שכבר הפכנו לזוג והכרנו אחד את השניה היטב.
    בן זוגי דאז, התעקש לקחת אותי לערב מפתיע ורומנטי, עם ״קיטשיות״ שאיני מאפשרת בדרך כלל.
    רכבנו באופנוע בעיצומו של מבול סוער למסעדה נפלאה, שתינו המון יין, וכשחזרנו הייתה לנו סיטואציה אינטימית פרועה ונפלאה אשר בסיומה, בהיותי מטושטשת הן מהיין והן מהאופוריה, קראתי לבחור בשמו של האקס.
    עד היום איני בטוחה אם בן זוגי דאז נרדם או התעלם. הגיתי בכך ימים ארוכים לאחר מכן…

    מאת: Nataly |‏ 14 באוקטובר 2017 | 01:15
  • בעלי, אנוכי והילד (עולל בן שנתיים) נוהגים לעשות סופר ביחד…באחת הפעמים בעלי ,כדרכו,נעלם למשך דקות ארוכות מידי במרחבי הסופר העצום והשאיר אותי בלי הרשימה, בלי העגלה אבל כן עם הקטנציק שלא הפסיק להתרוצץ בסופר כשאני מדדה אחריו…כשהיה רגע שנדמה היה לי שאני רואה אותו צעקתי (יש שיאמרו צווחתי) לאן נעלמת!!!??? הסתובב אלי אדם שאינו עונה להגדרה 'בעלי' אבל כן לבוש כמוהו בדיוק…מיותר לציין את מבטי האימה של הקורבן את גודל הפדיחה שלי

    מאת: חני |‏ 13 באוקטובר 2017 | 23:22
  • לפני שנתיים הלכתי להופעה והתחלתי לשתות לפני שהגעתי לשם. הלכתי ברחוב ושרתי לעצמי, בהתכוונות גדולה ופאתוס גדול את השיר ״מכורה שלי״ של חווה אלברשטיין. דימיינתי את חווה עומדת מולי ושרה אתי, ואז רציתי להיכנס למסיבה, אז אמרתי לה, בדמיוני, ״טוב סיימנו, עכשיו תזוזי״.
    נכנסתי למסיבה כשאני לא בטוחה עד כמה הדימיון שלי מתעתע בי. ואז, שתי דקות לאחר מכן, חווה אלברשטיין בכבודה ובעצמה נכנסה אחרי לאולם…

    מאת: אווה |‏ 13 באוקטובר 2017 | 23:17
  • הייתי בבריכה העירונית עם אשתי, היא שחתה במסלול לצידי. נכנסתי כמובן לשחות ללא המשקפיים. לאחר שסיימתי את המקצה שלי עברתי למסלול לידי ,הייתי בטוח שאשתי עדיין שוחה במסלול ובאתי להפתיע ולחבק אותה. הסתבר שהיא כבר סיימה ויצאה וזו היתה אישה אחרת שנבהלה ממני ופשוט ברחה כל עוד נפשה בה.

    davashl@walla.co.il

    מאת: דוד חייט |‏ 13 באוקטובר 2017 | 21:24
  • כשהתגייסתי לצבא הייתי במחנה שמונים ונורא צעירה ולא מבינה וכל חייל שהתגייס שבוע לפני עבד עלי שהוא מפקד הבסיס ושאני צריכה להצדיע לו.. לא ידעתי איך מזהים ועל דרגות וכאלה , בקיצור יום אחד דיברתי בטלפון באיזור שאסור ובן אדם ניגש וצועק עלי להפסיק , אני כבר הבנתי את המשחק אז צעקתי עליו בחזרה והמשכתי בשלי.. קצת אח"כ הסתבר שזה באמת היה מפקד הבסיס ואת ההמשך אפשר לנחש..

    מאת: רונה |‏ 13 באוקטובר 2017 | 21:21
  • נסעתי עם אחותי ואמי ללונדון. נכנסו לסלפרידג׳ במטרה לקנות תיק :)… הסתובבנו בין מארק ג'ייקובס גוצ'י ועוד… התלבטתי בקניית תיק של קלואה…מדדתי אותו וברצועה היה קשר… הרצועה היתה קצרה מידי עבורי וניסיתי לפרק את הקשר… אני מנסה ומנסה וממש מתקשה בפירוק… פתאום קלטה אותי המוכרת ובאימה… צעקה לי לאאאאאאא

    מאת: אדוה |‏ 13 באוקטובר 2017 | 21:20
  • אז לא חסרות לי פדיחות שנבעו עקב חוסר זיהוי…החל מבהייה על בחור בבר ואחרי כמה דק׳ בזכות ערנות החברות לגלות שאני בוהה באקס ועד התעלמות מאח של החברה הכי טובה כי שוב אני פשוט לא רואה… אבל לדעתי הפדיחה הכי רצינית שהייתה לי היא כשעמדתי בתור עם חברה ופתאום נכנסו שני בחורים ועמדו אחרינו בתור והתחילו לחבק אותי והתחיל סמול טוק ממש נחמד של לפחות רבע שעה עד שהתור שלנו הגיע. אחרי שקמנו ללכת שאלתי את החברה שהייתה איתי מי אלה הבחורים שדיברנו איתם והיא נדהמה לגלות שאני שחקנית ממש טובה ושלא היה לי מושג עם מי אני מדסקסת כבר רבע שעה וענתה שהיא בכלל לא מכירה אותם. ועד היום אין לי מושג מי אלה היו ומאז תמיד יש לי
    זוג משקפי ראייה בתיק

    מאת: Tal |‏ 13 באוקטובר 2017 | 21:16
  • אז לא חסרות לי פדיחות שנבעו עקב חוסר זיהוי…החל מבהייה על בחור בבר ואחרי כמה דק׳ בזכות ערנות החברות לגלות שאני בוהה באקס ועד התעלמות מאח של החברה הכי טובה כי שוב אני פשוט לא רואה… אבל לדעתי הפדיחה הכי רצינית שהייתה לי היא כשעמדתי בתור עם חברה ופתאום נכנסו שני בחורים ועמדו אחרינו בתור והתחילו לחבק אותי והתחיל סמול טוק ממש נחמד של לפחות רבע שעה עד שהתור שלנו הגיע. אחרי שקמנו ללכת שאלתי את החברה שהייתה איתי מי אלה הבחורים שדיברנו איתם והיא נדהמה לגלות שאני שחקנית ממש טובה ושלא היה לי מושג עם מי אני מדסקסת כבר רבע שעה וענתה שהיא בכלל לא מכירה אותם. ועד היום אין לי מושג מי אלה היו ומאז תמיד יש לי
    זוג משקפי ראייה בתיק

    מאת: Tal |‏ 13 באוקטובר 2017 | 21:12
  • האמת, שבדיעבד הסיפור מאוד מצחיק אבל שהוא קרה זה לא היה מצחיק בכלל ובעיקר מביך.
    אני וחברות יצאנו למסיבה, בתקופה בה נפרדתי מבחור שיצאתי. היה כרגיל כיף גדול, שתינו רקדנו ונהנו מאוד. התאורה במקום לא הייתה טובה, בלשון המעטה ועם כל האורות המרצדים בקלות אפשר לטעות בזיהוי של מישהו מרחוק. לקראת סוף הערב שמתי לב למישהו שהיה כמה מטרים ממני והייתי בטוחה שזהו אותו בחור שנפרדתי ממנו. הרגשות צפו ועלו ובהחלטה של הרגע הלכתי אליו ונישקתי אותו. כמה דקות אחרי לקחתי אותו ביד והובלתי אותו החוצה ואז הסתבר שהבחור בכלל לא הבחור ממנו נפרדתי ופשוט נגשתי והתנשקתי עם מישהו זר! לזכותו יאמר שהוא היה מקסים ולגמרי הפך את המבוכה שלי למצחיקה מאשר מביכה :)

    מאת: צפי |‏ 13 באוקטובר 2017 | 20:59
  • לפני כ4 חודשים טסתי לפולין עם קבוצה מהעבודה. באחד הימים ביקרנו בכיכר הראשית בעיר תוך כדי שהמדריך מסביר לנו אודות הפסלים וכו' ראיתי בחור שהייתי בטוחה שהוא החבר הכי טוב של האקס שלי. אחרי שאני והאקס ניפרדנו הודה שהיה מאוהב בי במשך כל התקופה. שמרנו על קשר ידידותי גם לאחר הוידוי ובאיזה שהוא שלב הוא עבר לאילת והקשר נותק. לא ראיתי אותו 10 שנים. המדריך נתן לנו הפסקה של רבע שעה להתרעננות ואני לא הרפיתי מאותו בחור רציתי לשמוע לשלומו, רדפתי אחריו לכל מקום שהלך כדי להבין אם זה הוא עד שממש התרחקתי מהקבוצה.. לאחר שאזרתי אומץ פניתי אליו והוא הסתכל עליי בחוסר הבנה וענה לי "מה" בפולנית. אני התפדחתי והתחלתי לחפש את דרכי חזרה לקבוצה שמזמן כבר עזבה את המקום,

    מאת: קארין |‏ 13 באוקטובר 2017 | 20:55
  • טעות הזיהוי הכי גדולה שהיתה לי קרתה בפורים , כידוע כולם מעריכים את פורים וממשיכים לחגוג כמה ימים לפני וכמה ימים אחרי. ראיתי ידיד שלי כמה ימים לפני פורים בדרך למסיבה עם גקט מוחיט שחור ארוך ועליו היו פאוצים מודבקים וגם באזור החזה (איפב שהסמל בית ספר ) אז שאלתי אותו בהכי פרגון מהה התחפשת להארי פוטר ? הבן אדם החוויר וגמגם אחרי שניה קלטתי שזה בעצם לא תחפושת וזה גקט שהוא לבש בשביל להראות יותר אלגנטי… זאת טעות זיהוי מביכהחחח

    מאת: סיון |‏ 13 באוקטובר 2017 | 20:12
  • פעם עבדתי כמארחת באיזו מסעדה, נכנסו 2 נשים ואחת מהן הייתה ממש מוכרת לי.. ואז הבנתי שהיא מאוד דומה לשרון חזיז, בהיתי בה ממש ואז ראיתי שיש לה שרשרת עם שם עליה והוא לא שרון, ישר הסתכלתי עליה ואמרתי לה:״וואוו את ממש ממש דומה לשרון חזיז!!״ והחברה שלה הסתכלה עליי במבט מפגר ואמרה לי:זאת שרון חזיז!
    רציתי לקבור את עצמי

    מאת: תמר |‏ 13 באוקטובר 2017 | 18:47
  • בטיול להודו אחרי הצבא התחיל איתי גבר ישראלי כבן 30 ומשהו. הוא לא מצא חן בעיני ודי עצבן אותי. לפני כשנה, בתור לארומה באוניברסיטה עמדתי מאחורי גבר שהיה דומה לו. התחילה בינינו שיחה, בה הזכרתי מה שהיה בהודו. רק אחר כך הבנתי שזו הייתה טעות ועוד הסתבר לי שזה אחד המתרגלים שלי לשעבר.

    מאת: אופיר רוקח |‏ 13 באוקטובר 2017 | 17:49
  • הטעות הזיהוי הכי מביכה שהייתה לי היא שטיילתי עם חברה ואז היא אמרה לי שהיא ראתה את אמא שלי ואמרתי לה שזאת לא היא כי היא נראתה פתאום הרבה יותר מלאה. התערבנו וככל שהתקרבנו פתאום ראיתי שזאת באמת היא ושהיא עלתה במשקל בלי ששמתי לב.

    מאת: נר |‏ 13 באוקטובר 2017 | 16:07
  • כשהלכתי למסיבה פעם אחת עם חברות בא בחור אחד לקראתי וביקש את המספר שלי, הייתי קצת שיכורה ולכן אני חושבת שנתתי לו את המספר, כמה ימים אחרים זה אני מקבלת מאותו אחד הודעה והתחלנו לדבר ומשם קבענו להפגש יום למחרת. כשהגעתי למקום הבנתי למרבה מבוכתי שאני לא זוכרת איך הבחור נראה, והבחנתי בצד בבחור שנשען על הקיר ומסתכל בפלאפון, נגשתי אליו ושאלתי אותו לשמו ומשם התחלנו לדבר. אין לי מושג מה קרה עם הבחור שהייתי אמורה להפגש איתו אבל זה מה שהגורל רצה כנראה..

    מאת: הדר ברטל |‏ 13 באוקטובר 2017 | 15:45
  • הייתי בחתונה עם בן זוגי
    הלכתי לשירותים וכשחזרתי ראיתי גבר שנראה והתלבש כמו חבר שלי באתי אליו מאחורה וחיבקתי אותו , כשהוא הסתובב גילתי שזה לא הוא וכל הזמן הזה החבר שלי מסתכל

    מאת: גילי |‏ 13 באוקטובר 2017 | 14:49
  • בתקופה שמילצרתי עבדה איתי מארחת ג'ינג'ית שבשלב מסוים נאלצה לעזוב כי היא התגייסה. במשמרת שישי אחת במהלך העבודה אני מבחין באותה בחורה יושבת עם הגב אלי עם אישה מבוגרת לידה. החלטתי ללכת להבהיל אותה ולחשתי לה מאחורי האוזן בקול קריפי 'מטורף עליך'. וכן, הבנתם נכון, זו בכלל לא הייתה היא, ואנחנו בכלל לא מכירים, והיא נורא נבהלה. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי והתנצלתי מאוד. אח"כ סיפרתי את זה למלצרית אחרת, היא צחקה עלי ממש אבל החליטה להיות חברה והלכה ודפקה לאותה בחורה צ'פחה בגב כאילו הן מכירות והסבירה שגם היא התבלבלה. לא נעים בכלל..

    מאת: ירדן נוסבאום |‏ 13 באוקטובר 2017 | 14:21
  • מישהי שאני לא מכירה פנתה אליי ברחוב ודיברה איתי במשך הרבה זמן. לא זיהיתי אותה אבל לא היה לי נעים לומר לה זאת. בסוף מסתבר שהיא התבלבלה ביני לבין מישהי אחרת- אחרי שדיברנו חצי שעה.

    מאת: ספיר |‏ 13 באוקטובר 2017 | 12:32
  • נכנסתי למשרד בעבודה וראיתי מישהו עומד, חשבתי שזה אחד מהחברים הקרובים שלי וככה בצחור נתתי לו בעיטה בתחת עם הרגל. כשהוא הסתובב ראיתי שזה לא אותו חבר אלא מנהל בכיר שרק הגיע לעבודה.!!
    כמובן שלא ידעתי צה לעשות קודם, לקבור את עצמי. נהייתי אדומה התנצלתי מליון פעמים. וכמובן שזה הפך לסיפור השנה!! הוא לשמחתי היה קול וצחק

    מאת: ימית אשטיין |‏ 13 באוקטובר 2017 | 12:26
  • טעות הזיהוי הכי מביכה שלי קרתה לפני כמה שנים כאשר חשבתי (בגלל עצלותי לשים משקפיים) שראיתי את אמי במקרה בקניון, וקפצתי עליה בצרחות שמחה וכינויים מביכים, תוך משיכת מבטים תמהים מהסביבה, עד שהתגלה לי בזכות פרצופה הלא מרוצה של האישה שחיבקתי, שטעיתי לגמרי. כמעט מתתי מרוב בושה והתנצלתי שוב ושוב בפני האישה המבוהלת, ואז ברחתי מהר ככל שיכולתי מהחנות עם מבט מושפל. ללא ספק מדובר באחד האירועים המביכים של חיי…

    מאת: מרב |‏ 13 באוקטובר 2017 | 11:38
  • לפני כמה שנים נסעתי עם חברות למרכז אבל קבענו לעלות בתחנות שונות, יצא שאני עליתי תחנה אחריהן. הן סימסו לי באיזה קרון הן נמצאות וכשעליתי לרכבת התקדמתי אליהן, מפה לשם עוד לפני שהתיישבתי וסיפרתי להן מה היה לי בעבודה באותו היום בלגנתי למישהי את השיער והתפרשתי על השולחן הקטן ברכבת.
    פתאום אני מסתכלת עליהן וקולטת שאלה בכלל לא חברות שלי וחברות שלי יושבות מושב אחד מאחוריי.

    מאת: נועה |‏ 13 באוקטובר 2017 | 11:17
  • הלכתי לתומי ברחוב מלכי ישראל בתל אביב בשעות הערב המוקדמות ( ושכחתי לשים את המשקפיים).
    פתאום הבחנתי מרחוק בכלב גולדן גדול ומרשים והתחלתי להתקרב אליו תוך כדי שאני משמיעה קולות חיבה מוגזמים .
    רק שהייתי במרחק של כמה מטרים הבנתי שזה פח זבל לבן גדול ,העמדתי פנים שאני זורקת משהו פנימה וברחתי משם.

    מאת: yaara rozansky |‏ 13 באוקטובר 2017 | 10:53
  • הייתי בערך בת 8 ונכנסתי לארוחת הצהריים בחדר האוכל הקיבוץ . כשראיתי מרחוק את אמא שלי יושבת אמרתי לחברים שאני רצה להגיד לה שלום וחוזרת לשבת איתם. רצתי מהכניסה עד לקצה השני לאמא שלי ונתתי לה צ׳אפחה כזאת על הגב כי רציתי להבהיל אותה.
    היא אכן נבהלה, אבל זאת ממש לא הייתה אמא שלי, אלא אישה אחרת לגמרי שלא ממש מחבבת ילדים..
    עד היום שאני רואה אותה בקיבוץ לא נעים לי ;)

    מאת: מעין לוי |‏ 13 באוקטובר 2017 | 10:34
  • יש לי פחד מטיסות. בשנה שעברה טסתי לאחותי שגרה בסן פרנסיסקו… לבד! החלטתי לקחת כדורי שינה (כמובן שהתייעצתי עם רופא). ישנתי כל הטיסה וכשהמטוס נחת התעוררתי. קמתי קצת מעורפלת ולא ממש הבנתי מה קורה סביבי. מסתבר שאחותי חיכתה לי באולם מקבלי הפנים וראתה את הכל מהצד. אני רצתי לחבק אישה אחרת שהייתה שם ובכלל לא דומה לאחותי!

    מאת: טל |‏ 13 באוקטובר 2017 | 09:52
  • השעה כבר 16:00, שיעור ספרות אחרון לאותו היום.
    התחלתי לנמנם כששמעתי את אחת הבנות מדברת על אישה ששרדה את השואה ועלתה לארץ. הפרטים נשמעו לי מאד מוכרים. היי, רגע! גם אני קראתי את הספר הזה!. כמה חבל שאין באמת כזה ספר, הילדה בכלל סיפרה על סבתא שלה וטעות הזיהוי שלי הפכה אותי לבדיחה של השכבה.

    מאת: כרמלה |‏ 12 באוקטובר 2017 | 23:17

השאירו תגובה