מתנה בשישי

מתנה בשישי: 500 שקלים ללי קופר

ספרו לנו מה הג'ינס שאתם לא מפסיקים לחרוש עליו ומה מיוחד בו, ואולי תזכו בשובר על סך 500 שקלים ללי קופר

מאת  | ‏ 29 דצמבר 2016
לי קופר (צילום: הילה שייר)

לי קופר (צילום: הילה שייר)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:

שובר על סך 500 שקלים ללי קופר

כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מה הג'ינס שאתם לא מפסיקים לחרוש עליו ומה מיוחד בו?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן לממש בחנויות הרשת

**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 1/1/17 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בשובר על סך 500 שקלים לקולקציית החורף של המעצבת ליאת הר נוף היא אלינה, שסיפרה לנו מה הפריט הכי מביך שיש לה בארון: "הפריט הכי מביך שיש לי בארון הוא באופן מפתיע השמלת נשף שלי מהתיכון. לא יודעת מה חשבתי לעצמי באותה תקופה כשקניתי אותה! בנוסף יש עליה כתם קולה שלא יורד, אכן יהיה מה לספר ולהראות לילדים כשישאלו איזו אופנה מזעזעת היתה כשהייתי ילדה, כמו שאני ראיתי את הבגדים של אמא שלי מתקופת הילדות שלה".

  • הג'ינס שלי הוא מאוד מיוחד בשבילי.לפני 5 שנים (הייתי בת 17) גרתי בחול,עברנו לשם כשהייתי בת 9 ,כל השנים שהייתי שם רציתי לחזור לארץ ,ההורים שלי גרושים ולכן לחזור עם אמא לא התאפשר,היה לנו חנות בגדים והיא רצתה להמשיך לפתח את העסק. ובכך כל שנה ושנה חיכיתי שאגיע לגיל הבגרות ויוכל לבוא לבדי.
    כשהגעתי לגיל 17 שכל כך חיכיתי לו,רצתי לסדר את המסמכים וכשהכל היה מוכן שמתי את הג'ינס המזל שלי,קיבלתי אותו במתנה מסבתא שלי ליום ההולדת ומאז הוא היה הג'ינס האהוב עליי. אז עליתי על מטוס עם הג'ינס שלי,בכיס הקטן שמתי ספר תהילים קטן ששמר עליי והגעתי לארץ מאז הכל סיפור..
    הג'ינס הזה ליווה אותי כל הדרך. היום אני נשואה לבעלי שבא ממשפחה דתייה וגם אני התחזקתי לאורך השנים והיום אני לובשת רק חצאיות, אבל את הג'ינס המזל שלי שאיתו עליתי לארץ לא זרקתי ואני שומרת אותו במגירה למזכרת ויום אחד אספר לילדים שלי כמ הג'ינס הזה הביא לי מזל לחזור לארץ עם הספר התהילים הקטן שבכיס.

    מאת: לאה אלבז |‏ 5 בינואר 2017 | 18:29
  • ראיתם פעם ג׳נס עם שבע נשמות?!?! כמעט כמו חתול הסקיני האדום שלי עם אינסוף הקרעים והחוטים הנשלפים עבר לא מעט גילגולים!!! הג׳ינס הזה שלי הגיע לפח שבע פעמים ונשלף משם ממש ברגע האחרון כל פעם מחדש…
    אמא שלי כל כמה חודשים מחליטה לנקות לי אבק בארונות(אני שומרת את הטקס הזה לפסח והיא לא מתאפקת עם שאר הפעמים) ובכל פעם מחדש היא מוצאת בג׳ינס המפורסם שלי עוד קרע בעוד איזור… ממש עוד מתחם קרוע לרווחה… ושוב היא משכנעת את עצמה בכל פעם מחדש למרות אינסוף ההסברים שזה עוד פריט פח ששכחתי לזרוק בסדר האחרון שעשיתי ותוחבת אותו עמוק עמוק לשקית האשפה הירוקה וכך פעם אחר פעם ברגע האחרון אני שולפת אותו משם בכל פעם מחדש… בפעם האחרונה הצלתי את השורד האמיתי באמצע הרחוב מול לא מעט עיניים בוהות ותוהות….
    אחרי כאלו מסעות שאנחנו שורדים ביחד איך הוא לא יהיה הגינס המיוחד והחרוש ביותר שלי… לכי תסבירי לה שכל קרע הוא עוד זיכרון מתוק או אפילו פרוע …

    מאת: לירון |‏ 1 בינואר 2017 | 12:28
  • לנמוכה כמוני יש שתי אופציות בכל מה שקשור לג׳ינסים: להסתובב עם ג׳ינס ארוך מדי (מדי מדי, ככה שגם סקיני נראה פתאום קצת כמו פדלפון) או לעשות מכפלת. אלא שלאחרונה גיליתי שבטופשופ יש עוד אפשרות- ג׳ינס עם מידת אורך! חוץ ממידת המותניים הרגילה יש לג׳ינסים גם מידת אורך כך שבאמת אפשר ללבוש ג׳ינס שיושב עלייך בול מכל הכיוונים! מיותר לציין שאני חורשת על הג׳ינס שקניתי משם :)

    מאת: ירין |‏ 1 בינואר 2017 | 10:57
  • הג'ינס החרוש שלי הוא הג'ינס הסודי שלי, מכיוון שאני באה מבית דתי ומפאת כבודי להוריי וככה חונכתי אני לובשת רק חצאיות , את הג'ינס קניתי בשנות שמונים מאופנת ראש אינדיאני , אם משהו זוכר אותם, בפורים הייתי מתרצת סיבה להתחפש לקאבואית וככה הייתי לובשת אותו, ומעליו שמה חצאית וכאשאר הייתי יוצאת מהבית הייתי מורידה, עד היום מדי פורים אני מתחפשת בכוונה לקאבואית רק כדי ללבוש אותו ולחרוש עליו . המייל שלי anatus345@gmail

    מאת: ענת |‏ 1 בינואר 2017 | 10:41
  • ג'ינס מימי התיכון עם קרעים בצורה של רובים ושושנים. ממש שיא גינס שעדיין אני לובש אותו

    מאת: בני שוורץ |‏ 1 בינואר 2017 | 10:06
  • האחד והמיוחד! ג׳ינס סקיני לבן עם רקמות תחרה מפוזרות של כל מפתח סול… לפני הכול יושב נפלא… עבר איתי המון זיכרונות בהופעות מסביב לגלובוס כמחללת עם חליל צד ומיוחד… ים יבשה אויר ולחולת ים שכמוני גם המון חולות… עושה את ההופעה נפלא בלהרביץ כניסה מרשימה… בערבי החג של אוקטובר 2016 לא הפסיק להרשים והכי חשוב אחרי אלף כביסות עדיין נראה כאילו רק עכשיו יצא מהקונצרט ומהניילונים…

    מאת: מורן |‏ 1 בינואר 2017 | 09:27
  • ג׳ינס הבויפרנד הזהוב שלי שלגמרי הפך לחברי הטוב ביותר… :-) כל כך אוהבת אותו- מחמיא להפליא כמו שעוד לא הכרתי לאיזור הישבן והירכיים והאמתתתת שבגללו אני לא מפסיקה להצטלם פתאום מהזוית האחורית… :-) יש למכנסיים האלו גוון זהוב ומסקרן … צבע מסתורי מצד אחד אבל כזה מדליק שכל אחת יכולה להתחבר אליו… לא פלא שאני מוצאת ניצנים שלו ברחובות מכל קצוות הגיל… וכן, יש לי ארבעה כאלה מרוב שהתאהבתי קשות!

    Zigzag59@walla.com

    מאת: לי |‏ 1 בינואר 2017 | 09:24
  • התעוררתי בוקר אחד, ופתאום הייתי מבוגר בשנה… 35! כן, אני גבר… ונכון – מה אכפת לי?… אבל היה אכפת לי… אשתי (שבאמת אין עליה) נכנסה לחדר והושיטה לי דרכון ומזוודה קטנה ומלאה – אנחנו טסים לפריז! הופתעתי ושמחתי כמובן, אבל משהו עוד הציק לי, לא עוזב את המחשבות, נמצא שם בפינה כל הזמן. את היומיים הראשונים בפריז אני לא כל כך זוכר… השתדלתי להנות, אבל לא היה לי קל. ביום השלישי, טיילנו ברחוב ריבולי ופתאום עצרה אשתי ליד חנות ענקית של ג׳ינסים והציעה שניכנס לקנות לי ג'ינס חדש במקום הג'ינס הישן והדהוי שלבשתי (ג'ינס שאהבתי מאוד, אבל מרוב שימוש, כבר התחיל להיקרע באיזור הברכיים).
    נכנסתי ספקן ולהפתעתי קרה מה שלא קורה לי לעולם – הג'ינס הראשון שהעין שלי אהבה וממש קרץ לי בבטן שלבסוף השתכנעתי למדוד פשוט התאים בול! כל כך התלהבתי, שהחלטתי לא להוריד אותו, שילמנו ויצאנו מהחנות. ופתאום מצב הרוח שלי השתנה מהקצה אל הקצה… קשה לי להסביר… כאילו נפרדתי מהחלק הקודם בחיים שאומנם אהבתי, אבל כמו הג'ינס הדהוי – היה ישן ושייך לעבר, ופיניתי מקום להמשך החיים.

    מאת: גיא |‏ 1 בינואר 2017 | 09:21
  • בתור בחורה דתייה כל (חצאית) ג'ינס חייבת לענות על שלושה כללים:
    1. לעבור את הברך
    2.כשיעבור את הברך שלא יראה "דוסי" מדי- תתפלאו אבל עם חולצת שלושת רבעי וחצאית גינס אחרי הברך קשה מאד לצאת שיק
    3. מחיר נורמלי, מחיר נורמלי, מחיר נורמלי
    אז הגינס האהוב עלי ביותר הוא של רנואר אאוטלט (על 3 אפשר לסמן וי) כמובן אחרי הברך (1 צ'ק) בנוסף יש בו קרעים ושיפשופים והוא בגיזרה גבוה בתוספת 3 כפתורים זהובים פשוט מושלם ועם כל חולצה או נעל הוא יוצר מראה אפוף בסטייל (גם 2 הושלם בהצלחה!) מנסה לחרוש עליו כמה שפחות כדי לשמור על המחמאות בכל יציאה

    מאת: כרמלה |‏ 1 בינואר 2017 | 09:03
  • הג'ינס הנצחי שלי הוא ג'ינס שקניתי בחנות לבגדי הריוניות, בהריון עם הבן הבכור שלי.
    עברו חלפו להן מספר שנים (הבן שלי כמעט בן 6) והריונות ולידות נוספים (בני בן ה3 ותאומים בני שנה וחצי) והמשכתי לחרוש על הג'ינס האהוב שלי מדי שבוע ועד היום.
    בחישוב מהיר וגס, לבשתי אותו לפחות 1000 פעמים בתקופה הזאת. הוא נקרע ונתפר וקיבל טלאים במתנה, לבנים ואחד שחור עם תפרים זיגזג שנתפרו באוברלוק והוא רק משתבח עם הזמן [קשה לי להיפרד ממנו :)]

    מאת: נוקה |‏ 1 בינואר 2017 | 07:54
  • הג'ינס הכי חרוש שלי הוא הג'ינס שקניתי מהכסף הראשון שהרווחתי במו ידיי.
    אחרי עבודה ממושכת בבייביסיטינג במשך חופש גדול שלם, קניתי ג'ינס שפינטזתי עליו והיה נחלתן של הילדות הכי מקובלות בשכבה. בכל ערב עשיתי בייביסיטר של שעה עד שעתיים לבת של המורה שלי, והרווחתי עליו שכר מינימום של גיל 15 (שנמוך משכר המינימום למבוגרים).

    לאחר הרכישה המיוחלת, לבשתי את הג'ינס הזה ל-90% מהבילויים שיצאתי אליהם בשנה שלאחר מכן :)
    לשמחתי, המידה שלי לא השתנתה מאז, כך שעד היום יוצא לי ללבוש אותו כשאני נתקפת בפרץ נוסטלגיה.

    מאת: שיר |‏ 31 בדצמבר 2016 | 15:57
  • יש לי גינס של לי קופר מלפני 4 שנים..שנכנסתי להריון ממש ממש התבאסתי שלא יוכל ללבוש אותו בתקופת ההריון ולמרבה הפלא למרות שהעליתי במשקל ועברתי 4 הריונות הוא עדיין עולה עליי ועד חודש 9 לבשתי אותו

    מאת: קטיה רודמן |‏ 31 בדצמבר 2016 | 14:23
  • הג׳ינס האהוב עליי הוא הגרסה הנוכחית של mom jeans. כמו כל הילדים בשנות ה-90, חשבתי שמדובר בגזרת הג׳ינס האמהית והמורתית שאף בחורה אופנתית לא תעז ללבוש. והנה, חלפו השנים, ופתאום קם לו דור חדש ונועז, ותודות לג׳יג׳י חדיד וקנדל ג׳נר, התאהבתי פתאום בג׳ינס הכי מחמיא- גבוה, לא צמוד מדי, מחטב, וסקסי באופן מאופק.

    מאת: מרב |‏ 31 בדצמבר 2016 | 11:16
  • הג'ינס שאני לא מפסיקה לחרוש עליו הוא של לי קופר דגם לולה. קניתי אותו בחופשת לידה והוא החזיר לי את עצמי ובעיקר החזיר לי את המותניים שלי! מאז הוא קצת גדול עליי (שתי מידות) אבל עדיין ניראה סוף, ותמיד מזכיר לי שאפשר להראות מעולה גם אם אין שעות לבהות במראה לפני שיוצאים מהבית. אני תמיד מרגישה איתו חתיכה ושיקית. או כמו שידיד שלי אומר.. M.I.L.F ;)

    מאת: איילת אושר |‏ 31 בדצמבר 2016 | 10:34
  • יש לי ג׳ינס שקניתי כשהייתי סטודנטית ב2006. הייתי בזמנו מידה 24. הכי יפה שאי פעם קניתי! מחמיא בטרוף. מאז הספקתי ללדת 3 ילדים, ובכל לידה אני מאתגרת את עצמי מחדש בניסיון להיכנס לג׳ינס מחדש! אחרי 2 הלידות הראשונות הצלחתי! ועכשיו אני בדיוק בחופשת לידה השלישית, ושואלת את עצמי אם גם הפעם אצליח. יש לי תחושה שלא… אבל בכל אופן שומרת אותו כי הוא עדיין נראה מצוין למרות כל הכביסות.. אולי אשמור לבת שלי!

    מאת: ענבל |‏ 31 בדצמבר 2016 | 09:58
  • יש לי ג׳ינס שקניתי למעלה מ8 שנים בחנות של לי קופר. הג׳ינס בגזרת ריילי אחת הגזרות הכי יפות שיכולות להיות.
    הג׳ינס הזה עבר איתי המון כולל הריון ותקופת אחרי ההריון מאחר והבד הוא בד סטרץ׳ מעולה, והוא יושבת יפה על הגוף פשוט פצצה.
    עם השנים שינתי מעט עם קרעים שהוספתי לו כי הג׳ינס.
    בקיצור אני לא יכולה להפרד ממנו

    מאת: אורטל |‏ 31 בדצמבר 2016 | 09:48
  • הג'ינס האהוב עלי הוא בגזרת בויפרנד והוא באמת של הבויפרנד שלי:)לפני חמש שנים שילדתי את בני השני רציתי ללבוש ג'ינס אבל המכנסיים שהיו בארון חיכו לי שארד במשקל…לבעלי בדיוק נקרע הג'ינס והוא החליט שזה לא מתאים לו אז לקחתי אותו! צרפתי לו חגורה יפה והוא היה סנסציה מקומית

    מאת: קרן |‏ 30 בדצמבר 2016 | 20:31
  • בגלל היותי נמוכה מאוד וקטנת מימדים קשה לי מאוד למצוא גינס שיהיה באורך המתאים שלא נדבר על גינס באורך שמגיע לקרסול, תמיד נשארים עוד מטרים מיותרים שדורשים ממני הגעה לתופרת או לקפל את הג'ינס. גינס החרישה שלי הוא גינס שמצאתי בטעות כאשר מדדתי גינס שאמור להיות שלושת רבעי (לנשים באורך ממוצע) ועלי הוא היה בול באורך קרסול! ואפילו הקרעים בו היו במקומות הנכונים ולא גלשו לי לשוקיים, מאז אני חורשת עליו בטירוף וגם מצאתי שיטה חדשה למציאת מכנסיים באורך המתאים.

    מאת: שובל אבודרהם |‏ 30 בדצמבר 2016 | 20:26
  • הג'ינס החרוש שלי הוא ג'ינס שחור שקניתי במנגו. ומה הופך אותו לכזה? כמה דברים פשוטים אך הכרחיים:
    1. הוא סקיני
    2. הוא באורך המושלם- נגמר מעט סנטימטרים מעל הכרסול, כך שחושף טיפ טיפה ממנה.
    3. הוא פשוט נוח!

    מאת: יעל |‏ 30 בדצמבר 2016 | 20:16
  • הג'ינס האולטימטיבי שלי נקנה לפני 6 שנים והוא בצבע בהיר עם קרעים שמלמטה תפור צבע גינס כהה..מרוב שאהבתי אותו השתדלתי לא ללבוש אותו הרבה..אחכ עליתי הרבה במשקל ולא יכלתי ללבוש אותו יותר! עכשיו ירדתי 21 קילו ועכשיו הוא ככר גדול עלי :)

    מאת: טל |‏ 30 בדצמבר 2016 | 19:38
  • אני חובבת אופנה, וניתן לומר שאת מיטב הכסף שלי אני משקיעה על קניית בגדים. עם זאת, למרות כל הג'נסים הרבים שיש לי, היחידי שאני חורשת עליו זה ג'נס מזארה שסך עלותו עומד על 170. הסיבה לכך, היא שיש לי פיטש לישבן שלי, ובג'נס הזה, הישבן שלי מעוצב כאילו ביליתי ימים שלמים במכון כושר.

    מאת: עלם |‏ 30 בדצמבר 2016 | 19:13
  • ג'ינס מתרחב עם קיפולים בסוף שהוא הכי מגניב בעולם ואני תמיד חורש עליו כי הוא מתאים לכל בגד!!!

    מאת: דור גבאי |‏ 30 בדצמבר 2016 | 16:59
  • הג'ינס הכי חרוש שלי כבר 5 שנים הוא ג'ינס קסם :) ג'ינס כחול מחמיא וקלאסי שמתאים לכל שעה ולכל לוק. ביום או בלילה, עם כפכפים או עקבים, לעבודה או למועדון, תמיד נראה מעולה.
    אז למה ג'ינס קסם? כי זה הג'ינס היחיד שעלה עלי אחרי הלידה השנייה שלי, כששום דבר אחר חוץ מפיג'מה לא היה בכלל אופציה ואיתו גם יצאתי מבית החולים!

    מאת: עינב |‏ 30 בדצמבר 2016 | 16:47
  • הגינס שאני חורשת עליו הוא גינס שאבא שלי ואני תפרנו לי לבד. הגינס הוא אפור כהה משופשף עם קרעים בברך וניטים בכיסים האחוריים. הוא שילוב של כמה גינסים שאהבלי ואבא שלי שתופר כבר המון שנים לימד אותי פעם ראשונה לתפור ותפרנו את הגינס הזה

    מאת: רעות אברהם |‏ 30 בדצמבר 2016 | 16:33
  • אין לי סיפור מרגש עלי ועל הגינס החרוש/אהוב שלי ,אני מאוד אוהבת גינסים ולא כל כך פשוט למצוא גינס שגם יושב בדיוק כמו שאת אוהבת וגם נוח וכפי , יש לי אחד שקניתי לפני כמה שנים אחרי שהשתחררתי מהצבא ומאז הוא פשוט "המדים" שלי. אני אוהבת קניות ועושה הרבה מסעות קניות במטרה למצוא גינסים שיהיו נוחים ויפים (-מחטבים..),אבל את רובם אני מוסרת אחרי עונה באכזבה..
    שבת שלום :)

    מאת: ליאור |‏ 30 בדצמבר 2016 | 16:22
  • הג׳ינס האהוב עליי- מגיל קטן אני מחפשת מלא זמן ג׳ינס מושלם. ג׳ינס מחטב, ג׳ינס שמבליט את התחת, ג׳ינס שגורם לי להרגיש יפה- אבל אם מחפשים רק לפי היופי – לא מצליחים. אני ואמא שלי חיפשנו וחיפשנו וכל פעם יצאתי עם פרצוף הפוך מהחנויות. בסוף היא דחפה לחנות שאף פעם לא חשבתי עליה כחנות יפה או של ג׳ינסים. מפה לשם, משם הג׳ינס האהוב עליי, החרוש, והנוח ביותר. אני הולכת איתו כל יום, לכל מקום בכל זמן. כשנוח לי- אני הכי יפה.
    יעל.

    מאת: יעל |‏ 30 בדצמבר 2016 | 15:15
  • הסיפור של ג'ינס הליווייס המקורי והאגדי מתחיל אי שם בשנות ה-80 המוקדמות בבקו שבאזרבייג'ן, אבא שלי היה בחור צעיר שחלם על ג'ינס של המותג, באותה העת היה קשה עד בלתי אפשרי להשיג מותגים ובעיקר מותגים אמריקאיים.

    אמא שלו (סבתי ז"ל) ניהלה חנות בגדים ובכך שנעזרה בכל קשרי המסחר שלה, השיגה לו אותם! ההתלהבות היתה בשיא, ואבא יצא לשכונה להשוויץ, כל החברים התפעלו מהרכש החדש, וביחד החליטו ללכת לקולנוע, כחלק ממעשה קונדס פזיז, עלה אבי על הגדר ובשנייה שקפץ נקרעו המכנסיים בקרע רוחבי ברגל, הקרע היה גדול ולא ניתן היה לתקנו, אחרי שקיבל על הראש מסבתי, איפסן אבי המאוכזב את הג'ינס הממותג בארון ושמר אותו למזכרת.

    הג'ינס מצא את דרכו ארצה בשנות ה-90, ולפני כשנתיים במהלך מעבר דירה מצאנו אותו! האמנם קצת גדול, אבל עם חגורה הוא נראה לגמרי בוייפרנד מגניב, והקרע? כאילו היה חייב להיות שם תמיד! שיק וינטגי בלתי מתאמץ מהרחוב! אין ספק שהג'ינס האהוב עליי

    מאת: סופיה פיסחוב |‏ 30 בדצמבר 2016 | 15:04
  • טוב אז ג׳ינס שאני הכי אוהבת זה הג׳ינס הראשון,
    קניתי אותו בגיל ממש צעיר (בארך בגיל 15)ומאז אני חורשת עליו !!
    הוא מזכיר לי את הילדות וזה תמיד הכי כיף להיזכר בילדות!!

    מאת: Aliza |‏ 30 בדצמבר 2016 | 14:03
  • הגינס האהוב עלי שאני לא מפסיקה לחרוש עליו הוא גינס שחור עם קרע בברך שקניתי בטופ-שופ!
    קודם כל הענין בטופ שופ הוא שיש מידה להיקף ויש מידת אורך לגינס, כך שאת מתאימה לעצמך את הגינס לגופך ובהתאם לאורך שתרצי..
    בלי קשר גינס שחור עם קרע זה פריט חובה בכל ארון, הכי שימושי ומשתלב עם הכל!

    מאת: ורד |‏ 30 בדצמבר 2016 | 12:15
  • הגי'נס שאני לא מפסיקה לחרוש עליו הוא ג'ינס בויפרנד בצבע תכלת של לי קופר שקיבלתי במתנה ליום הולדתי לפני כ3 שנים מסבתי שרה ז"ל . קיבלתי עליו הרבה מחמאות ואף הרגשתי שהוא סוג של קמע שמביא לי מזל פעם אחר פעם כשלבשתי אותו למבחנים באוניברסיטה וקיבלתי ציונים גבוהים . למרות שעם הזמן הקרעים בו גדלו ואף נוצרו עליו גם כמה כתמים ,קשה לי להחליפו באחר בגלל ערכו הסנטימנטלי הגבוה עבורי .

    מאת: אודליה |‏ 30 בדצמבר 2016 | 11:31
  • הגי'נס שאני חורשת עליו הוא גי'נס בויפרנד של לי קופר בצבע תכלת עם קרעים שקיבלתי במתנה ליום הולדתי לפני כ3 שנים מסבתי שרה ז"ל . קיבלתי עליו הרבה מחמאות ואף הרגשתי שהוא סוג של קמע שמביא לי מזל פעם אחר פעם כשלבשתי אותו למבחנים באוניברסיטה וקיבלתי ציונים גבוהים . אך למרות שעם הזמן הקרעים גדלו ואפילו נוצרו כמה כתמים קשה לי לזרוק אותו ולהחליפו באחר בגלל ערכו הסנטימנטלי הגבוה עבורי .

    מאת: אודליה |‏ 30 בדצמבר 2016 | 11:20
  • ג׳ינס בויפרנד קרעים – אני מטורפת על ג׳ינס בכלל והארון שלי ברובו מורכב מג׳ינסים בכל מיני גזרות וסגנונות.

    אבל יש לי חולשה לג׳ינס עם קרעים אבל ממש קרועים, מגיל מאודצעיר (12כזה) אני מאוהבת בסגנון הזה וכשהייתי צעירה הייתי משפשפת את הג׳ינסים עם אבן כדי לקבל קרעים יפים וכל פעם שהייתי קורעת ג׳ינס אמא שלי הייתה זורקת לפח וככה הייתה מלחמת חומרה עד שהיא התייאשה מבין שנינו�

    עם השנים, הבגרות, הילדים, מקומות העבודה הרציניים… הג׳ינס קרעים הפך למדי ב׳ מה שנקרא ונדחק לסופש- בכל בזדמנות שאני מחוץ לשעות העבודה אני בתוך ג׳ינס קרעים. חורף, קיץ, בין עונות אני תמיד עם ג׳ינס קרעים שבקושי רואים ג׳ינס.

    ג׳ינס קרעים מסמל לי מרד נעורים, כיף, חופש, התחושה שהכול מותר.

    בתוך ג׳ינס אני מרגישה צעירה לנצח!!!!

    מאת: עינב |‏ 30 בדצמבר 2016 | 10:19
  • הג׳ינס האהוב עלי
    הוא דווקא חצאית ג׳ינס שמאד רציתי ולא היה ביכולתי לרכוש
    ואז סבתא שלי קנתה לי בהפתעה .
    כבר המון שנים שאני לא בקשר עם סבתא שלי
    ולכן הג׳ינס הזה מיוחד בשבילי ומעלה
    לי זכרונות טובים.
    ג׳ינס שאני לא מפסיקה לחרוש עליו

    מאת: הדס |‏ 30 בדצמבר 2016 | 10:16
  • הג'ינס שלי הוא מאוד מיוחד בשבילי.לפני 5 שנים (הייתי בת 17) גרתי בחול,עברנו לשם כשהייתי בת 9 ,כל השנים שהייתי שם רציתי לחזור לארץ ,ההורים שלי גרושים ולכן לחזור עם אמא לא התאפשר,היה לנו חנות בגדים והיא רצתה להמשיך לפתח את העסק. ובכך כל שנה ושנה חיכיתי שאגיע לגיל הבגרות ויוכל לבוא לבדי.
    כשהגעתי לגיל 17 שכל כך חיכיתי לו,רצתי לסדר את המסמכים וכשהכל היה מוכן שמתי את הג'ינס המזל שלי,קיבלתי אותו במתנה מסבתא שלי ליום ההולדת ומאז הוא היה הג'ינס האהוב עליי. אז עליתי על מטוס עם הג'ינס שלי,בכיס הקטן שמתי ספר תהילים קטן ששמר עליי והגעתי לארץ מאז הכל סיפור..
    הג'ינס הזה ליווה אותי כל הדרך. היום אני נשואה לבעלי שבא ממשפחה דתייה וגם אננ התחזקתי לאורך השנים והיום אני לובשת רק חצאיות, אבל את הג'ינס המזל שלי שאיתו עליתי לארץ לא זרקתי ואני שומרת אותו במגירה למזכרת ויום אחד אספר לילדים שלי כמ הג'ינס הזה הביא לי מזל לחזור לארץ עם הספר התהילים הקטן שבכיס.

    מאת: לאה אלבז |‏ 30 בדצמבר 2016 | 09:22
  • ג'ינס בויפרנד אמיתי מהחבר שעכשיו בעלי. יש בכיס הקדמי כתם קטנטן מהארוחה בדייט הראשון שלנו

    מאת: זיו |‏ 29 בדצמבר 2016 | 22:13

השאירו תגובה