ראשי רטרוספקטיבה

•  
•  
•  

פאוור קאפל. שלי סתת ואילון קומבור | צילום: יעל אנגלהרט

מתחילים ביחד ומגלים את הביחד. שנינו ילידי ירושלים. הכרנו בבצלאל במחלקה לצורפות ואביזרי אופנה, שם נדבקו בחיידק הנעליים והבנו שהדבר הכי חשוב בהופעתה של האישה הם נעליה. יצאנו לחקור את החומר, להפכו לתלת מימד וליצור ממנו נעליים בקו מעוצב וייחודי. השם "couple of" נולד מעצם היותנו זוג בחיים וזוג בעסקים: לצד העסק לעיצוב נעליים אנחנו גם מגדלים 4 ילדים.

1988 - מתחילים בקטן. התיישבנו במרתף ירושלמי קטן, ובעזרת מכונות בסיסיות למדנו לייצר נעליים. שמען של הנעליים יצא מפה לאוזן, והן החלו להימכר בחנויות שונות בארץ כגון "קום אל פו" ועוד.

•  
•  
•  

כאן הכל התחיל. אהרון ולינה קסטרו (במרכז) | צילום: באדיבות ארכיון קסטרו

1933 – העלייה הראשונה. אהרון קסטרו עולה לארץ עם משפחתו. אמו, אנינה קסטרו, מקימה סלון לתפירה עילית. בין לקוחותיה נמנו המשפחות המכובדות והעשירות של תל אביב ויפו, משפחות לבנוניות עשירות וגם בנות משפחת המלוכה הירדנית.

•  
•  
•  

קרן בנקר | צילום: יח"צ

1973 – הכל אודות אמא. נולדתי בגבעתיים, בת שלישית מתוך 4 ילדים לאמא שהמציאה את המושג freestyle.

1993 – בודקת ומגששת. אחרי שנים של טיולים, עבודות מזדמנות, התחלות לא מוצלחות של לימודים שונים שלא כללו עיצוב אופנה או טקסטיל, עבדתי באופרה הישראלית במחלקת עיצוב תפאורה ואביזרים במשך שנתיים.

2001 – לראות את האור. התחלה של יצור גופי תאורה בשיתוף עם תומר, לימים בעלי. הגופים עוצבו ונמכרו בארץ וב-53 סניפים של רשת אורבן אאוטפיטרס בארה"ב.

2002 – עלמה חדשה בשכונה. החלטנו על הקמתה של עלמה. משם הכל התחיל ונמשך עד היום. עלמה התחילה כחנות שאיגדה בתוכה אוסף מעצבים ישראלים ומותגים מהעולם עם דגש על טווח מידות רחב יותר (36-46) – מצרך נדיר בימים ההם. כעבור מספר חודשים לאור תחושת המחסור בקולקציות, התחלתי לעצב דגמים בודדים שכעבור עונה הפכו לקולקציה מגובשת תחת המותג "עלמה".

•  
•  
•  

ברכה בר און | צילום: יח"צ

נקודת ציון ראשונה – הכל התחיל בשתי מסרגות. בגיל 15 התחלתי לסרוג. את הסריגים שיווקתי בחנות ייבוא בבארטר תמורת בגדים.

•  
•  
•  

יוסף פרץ | צילום: רון קדמי

1973 – חשיפה לצפון. יוסף נולד בקרית שמונה, בן למשפחה בת 10 ילדים (5 בנים, 5 בנות). "יש לי משפחה מדהימה. את החוש לאסתטיקה ירשתי מאמא שלי (האחת ויחידה) שידעה גם אחרי שבעה ילדים ועשר לידות להיראות כמו סופיה לורן ולהתלבש אפילו טוב ממנה".

•  
•  
•  

כבר לא בשושו. שני בר | צילום: עודד קרני

1974 – כמו צמח בר. שני נולדה וגדלה בפתח תקווה, בת בכורה למשפחת בר. "מגיל קטן תמיד נמשכתי לאסתטיקה, זה בא לי מהבית, גם ההורים שלי עוסקים בזה היום".

1993 – על העדשה. "אחרי הצבא נסעתי לניו יורק וקניתי שם את המצלמה הראשונה שלי. לקחתי קורסים בצילום בארץ ואפילו היה לי חדר חושך בבית כמה שנים. אחר כך למדתי עיצוב גרפי במחזור הראשון של אסכולה, ולאחר שנה הבנתי שאני רוצה לעסוק בעיצוב בתלת מימד".

•  
•  
•  

רונן חן | צילום: אלון שפרנסקי

1965 – לא נולד לעצב. רונן חן נולד ברמת גן, בן לגאולה, יועצת השקעות בבנק וסלים, פעם רוקח והיום עובד לצד בנו. "שום דבר בילדות שלי לא רמז לעתיד. לא תפרתי שמלות לבובות, ולא שיפצתי לאמא בגדים".

1986 – החייל שרצה ללמוד אופנה. "לקראת השחרור מהצבא חברה טובה מהתיכון בישרה לי שהיא נרשמה ללימודי עיצוב אופנה ב'שנקר'. בלי לחשוב יותר מדי אמרתי לה 'תרשמי אותי גם'. לבחינות הגעתי במדי צבא. היתר, כמו שאומרים, היסטוריה".

•  
•  
•  

מי אמר ששגרה זה רע? מיקה בשן | צילום: יח"צ

1951 – אצולה ישראלית. כשהמדינה היתה בת 3 נולדה מיקה ברמת גן. אביה, יעקב מרידור, ממקימי האצ"ל, היה חבר כנסת מטעם תנועת חרות שהפכה לליכוד, וכיהן כשר הכלכלה. "אבא היה אדם עסוק מבוני הארץ עם ראייה כלכלית עולמית והשפיע מאוד על חיי". את אהבת האמנות והיצירה, היא מספרת, שאבה מאמה ציפורה מרידור, שתמיד תפרה וסרגה.

•  
•  
•  

תחנות בזמן. נעמה בצלאל | צילום: יח"צ

1966 – ילדה טובה ירושלים. נולדה בירושלים, בת אמצעית בין 2 בנים. "לאמא שלי יש ידי זהב וסבלנות מופלאה. היא תפרה, רקמה וסרגה ודאגה שהסביבה תיראה תמיד מטופחת ואסתטית. כנראה שאת הכישרון לעצב והצורך באסתטיקה ירשתי ממנה".

1984 – חיילת בצבא הסטייל. כבר בתקופת השירות הצבאי החלה בצלאל בלימודי תפירה וגרפיקה. "אז גם החלטתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה – לעצב אופנה".

1987 – בדרך לקריירה עוצרים בשנקר. לימודים של 4 שנים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר.

1991 – עבודה ראשונה. מעצבת שכירה בחברת אופנה. "עבדתי במקום מסחרי עם סגנון שהוכתב לי, שלא התחברתי אליו ולא הייתי מזוהה איתו".