הכתבות מאת עמרי קירון

 

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

רק זרקתי על עצמי משהו: מעיל הפארקה הוא הסוד למראה לא מתאמץ

וגם: אדי רדמיין מנצח את הוליווד, הקאמבק המחריד של בגדים עם לוגו ענק, ומותג אחד שמשלב בין אלוהים וקורט קוביין. עמרי קירון עם כל מה שגברים צריכים לדעת על סטייל

מאת | ‏ 12 נובמבר 2015
מעיל פארקה. טריק שתמיד עובד. מעיל של brioni mens (צילום: יח"צ)

מעיל פארקה. טריק שתמיד עובד. מעיל של brioni mens (צילום: יח"צ)

בתחרות הסמויה ביני ובין העולם, גם השבוע הפסדתי. זה היה יום שישי גשום מספיק כדי שאתארגן על שלושה מפגשים חברתיים המבוססים על אכילת פחמימות, ויצאתי מהבית שמח. הכל היה במקום: חולצה מעומלנת מתחת לסריג, נעלי דרבי וטרנץ' מגוהץ. הייתי חזיון מרהיב של התאמת צבעים וצפיפות חוטים, ולקח בדיוק דקה מחוץ לדירה כדי שאזכר למה זה לעולם לא רעיון טוב. מילא העובדה שאנחנו לא בלונדון ושברוב המקומות בתל אביב אתה בסוף יושב על שרפרף ומעמיד פנים שאתה משוגע על מוזיקה בולגרית – זאת בעיקר התחושה שאין דבר מוריד כמו בחור שמשקיע יותר מדי. צעדתי חנוט בכל הפריטים הנכונים, והבנתי בדיוק את מסע ההתבגרות האופנתי שעוברים רבים: קודם אתה לא יודע כלום על אופנה, ואז לומד הרבה, ואז עושה הכל כדי לשכוח.

נינוחות, מושג שאפשר לנהל איתו לנצח יחסי אהבה-שנאה, היא כוח מניע בתעשיית הסטייל הגברי. בתי האופנה יודעים שהדימוי הסופי שהם מוכרים לקהל לעולם לא יוכל להיות מושלם מדי, פשוט כי זה לא מוכר. משהו חייב להיות פרום, שבור, ארעי במידה – אם לא בשביל אלה שבאמת לא אכפת להם, אז לפחות עבור אלה שלא רוצים לצאת מתאמצים. בתחרות הזאת, באופן אירוני, דווקא מי שמתעניין באופנה יפגר אחר בחורים רגילים.

המעיל הנכון לעונה (צילום: יח"צ)

המעיל הנכון לעונה (צילום: יח"צ)

מזל שיש טריקים שתמיד עובדים – וליתר דיוק: פריטים מסוימים שלנצח יחספסו אתכם. קחו למשל את הפארקה, מעיל ארוך ומעט מגושם למראה, בדרך כלל מכווץ באיזור המותן, שהופך ברגע גם את רואה החשבון האיסטניסט ביותר לדייג רומני עם זפת בציפורניים. מקור המילה בשפתם של בני האיים האלואטיים ומשמעותה "עור חיה". ואכן, הפארקות הראשונות היו בכלל מעילי אסקימוסים בקנדה שהוכנו מעור איילים וכלבי ים. מקור הדגם שאנחנו מכירים היום הוא בכלל בכוחות צבא אמריקאים, שפיתחו בשנות ה-50 מעיל חדש מכותנה בצבע זית בניסיון להתמודד עם הקור העז בקוריאה: ארוך ועם בטנה פנימית עבה, מגובה בכיסים קדמיים, בתא לאחסון קופסת סיגריות ובמעין זנב אחורי (פישטייל) שמאפשר לשבת על המעיל בלי שיקפא לך התחת. אותה גלימה אחורית הייתה גם זו שהפכה את הפארקה ללהיט בקרב המרדנים הבריטיים הפרועים בסוף שנות השישים, שאהבו אותו כי סימל צללית חופשית חדשה – וגם כי נתן לילדי דור המוד הזדמנות לשבת על הווספה בלי להירטב.

במשך כמה עשורים טובים הפארקה נשאר נחלתם של בודדים – אבל בעונות האחרונות המעצבים גילו אותו והפכו אותו לסמל של גבריות חדשה: פלואידית ולא מחייבת, אך גם יציבה ומוכוונת מטרה. היום, המבחר הוא אינסופי: ממעילי פארקה דקים מניילון או כותנה בצבעוניות צבאית, שישמשו כפריט מושלם לעונת מעבר (ולחילופין: לחורף הישראלי), ועד למעילים ניסיוניים הרבה יותר – בדוגמאות נועזות, פרופורציות מוגזמות וטיפול יוקרתי של בדי צמר ועורות. הסוד במעיל הזה, שמתאים בעיקר לגבוהים ולרזים מכם אבל לא רק, הוא שגם הגרסאות המושקעות ביותר שלו שומרות על איזו אגביות בלתי מחייבת. שימו אותו מעל טישירט וג'ינס או מעל חליפת פסי סיכה, ותראו איך ברגע אחד אתם יחידי הסגולה האלה שרק זרקו על עצמם משהו ברגע האחרון, ופשוט יצא להם טוב.

מעיל אחד, הרבה דרכים ללבוש. מימין: christopher raeburn ומשמאל: todd snyder (צילום: גטי אימג'ס)

מעיל אחד, הרבה דרכים ללבוש. מימין: christopher raeburn ומשמאל: todd snyder (צילום: גטי אימג'ס)

מעילי פארקה

מעילי פארקה

1. hartford לנומרו 13, מחיר: 1,125 שקלים
2. H&M, מחיר: 349 שקלים
3. ovadia and sons, מחיר: 2725 שקלים
4. christopher kane, מחיר: 3600 שקלים
5. ami, מחיר: 3050 שקלים
6. celio, מחיר: 359 שקלים
7. קסטרו מן, מחיר: 499 שקלים
8. מנגו, מחיר: 829 שקלים
9. y-3, מחיר: 2040 שקלים
10. gstar, מחיר: 1160 שקלים
11. paul smith jeans, מחיר: 1890 שקלים
12. umit benan, מחיר: 3,860 שקלים
13. engineered garments, מחיר: 2238 שקלים
14. ריפליי, מחיר: 1199 שקלים
15. hunter original, מחיר: 1,380 שקלים
16. neil barret, מחיר: 8,150 שקלים

גיבור הסטייל: אדי רדמיין

ונעבור לאחד מאלה שיכולים להשקיע מלא במה שהם לובשים, ועדיין להיראות קול: אדי רדמיין. על פניו, מדובר במזליסט מקולל שהצליח תוך זמן קצר להפוך מדוגמן בריטי עלום לאחד הכוכבים הגדולים בעולם. אלא שלמרות הרזומה מעורר הבחילה – קודם פרזנטור של ברברי, אחר כך פריצה ב"עלובי החיים", אוסקר על תפקידו ב"התיאוריה של הכל", השתתפות בסדרת הסרטים החדשה מעולם הארי פוטר ותפקיד חדש ומסקרן כטרנסג'נדרית הראשונה שעברה ניתוח לשינוי מין ב"הנערה הדנית" – עדיין אינני מצליח לשנוא אותו כפי שהייתי רוצה. ראשית, נראה לי שגם לאדי, כמוני, יש שפת גוף מגושמת כל כך עד שבאמת אי אפשר לכעוס עליו. שנית, הוא טוב. כלומר, באמת ממש טוב.

הסוד הוא בהצבת המטרות. רדמיין, בריטי כחוש עם אפיל שחפתי, היה כל כך נחוש לשדרג את מעמדו ולהפוך לכוכב הוליוודי, עד שאימץ קוד לבוש טווסי ואסוף, אבל לרגע לא הפך לפארודיה. מחליפות צרות והדוקות המותאמות בחייטות מושלמת לגופו, דרך בחירת צבעים נועזת שמאוזנת תמיד באביזרים משלימים מתונים, ועד מראה קז'ואל שערוך תמיד לכל פפראצי – רדמיין קרא את ספר ההוראות לבראד פיט המתחיל, והחליט להוסיף כמה פרקים משלו. מוקף בכוכבים שמרנים וזהירים, הוא מוכיח בעקביות איך אפשר לעבוד בתוך המסגרת המחייבת של סלבריטאי על ועדיין לנסח כתב יד אישי, ובעיקר מהנה מאוד. איך עושים את זה? במקרה שלו, דרך ז'קטים של הארדי אמיס וטום פורד, חליפות של פראדה, גוצ'י ואלכסנדר מקווין, מטפחות דש ועניבות סרוגות, סליפרס מקטיפה ומוקסינים קלועים. מדובר בפריטים שעל הנייר הם לא יותר מאוסף קלישאתי של דנדי מתלהב, אבל רדמיין מצליח לרקוח מהם לוקים מסקרנים כמעט מדי שטיח אדום. עכשיו תן לי במתנה חליפת קטיפה כחולה של ברברי ובוא נהיה ידידים.

לא מפחד להעיז בחליפות צבעוניות (צילום: גטי אימג'ס)

לא מפחד להעיז בחליפות צבעוניות (צילום: גטי אימג'ס)

אדי רדמיין. בדרך לפיסגה עוצרים להתלבש נכון (צילום: גטי אימג'ס)

אדי רדמיין. בדרך לפיסגה עוצרים להתלבש נכון (צילום: גטי אימג'ס)

כשצריך פפיון, הוא יופיע עם פפיון (צילום: גטי אימג'ס)

כשצריך פפיון, הוא יופיע עם פפיון (צילום: גטי אימג'ס)

גם הקז'ואל שלו איכותי למדי (צילום: גטי אימג'ס)

גם הקז'ואל שלו איכותי למדי (צילום: גטי אימג'ס)

מעניין מה ילבש לאוסקר (צילום: גטי אימג'ס)

מעניין מה ילבש לאוסקר (צילום: גטי אימג'ס)

הטרנד: בגדים עם לוגו

העשור הראשון של שנות האלפיים היה תקופה חשוכה בכפר סבא. היינו בני עשרה מבולבלים, המומים מרוחות המילניום החדש, והעברנו את חיינו בתוך תרכובת רעילה של טעם רע: אכלנו פתות בנאפיס ולבשנו ג'ינס נמוך, ראינו טלנובלות עם סופי צדקה והקשבנו לשירים של השוגרבייבז, למדנו בחטיבת ביניים אצל מורות שחגרו חגורות עם אבזם טורקיז בולט: ROBERTO CAVALI. באותם ימים, חשבנו שהן מיליונריות סודיות שעוסקות בהוראה כתחביב.

עשור וקצת חלפו, ובמהלכם פריטים עם לוגו בולט הפכו להיות מוקצים. הרהבתנות של 2004 (להערכתי, השנה האופנתית הגרועה אי פעם) התחלפה במינימליזם, ופתאום איש לא רצה להתהלך עם לוגו של D&G על החגורה או HUGO BOSSעל הטישירט. האמת מאחורי היחס ההפוך שבין גודל שם המותג על התיק שלך למצבך הכלכלי הפכה לסוד גלוי, וגם בתי אופנת העילית מיעטו להגיש את ההדפסים המוכרים במצבם המקורי. כך, מונוגרמת ה-LV המוכרת של לואי ויטון עברה בתקופתו של מארק ג'ייקובס שורת טיפולים ושטיפות שניסו לגרד ממנה את הנובורישיות המקוללת, ולפעמים יצרו בדיוק את האפקט ההפוך. בעולם האופנתי החדש היית צריך לזהות מרחוק איכויות תיק של פנדי, מבלי להזדקק להדפס ה-FF שיסביר לך איך נראית יוקרה.

מוסקינו. קשה לפספס (צילום: יח"צ)

מוסקינו. קשה לפספס (צילום: יח"צ)

אלא שדור הולך ודור בא, והנה שוב לגיטימי לשמוע אטומיק קיטן (בקטע אירוני). רגע אחרי שסחטנו עד תום את הנוסטלגיה לניינטיז, באה ההתרפקות על שנות האלפיים ומאפשרת למתבגרים של פעם להתרפק בחולמניות על ימי האייסיקיו ולראות בפריס הילטון מגדלור איכות בים של קיילי ג'נר. במקביל, שבים לחיינו הלוגואים הגדולים ההם, ששוטפים בשתי העונות האחרונות את הקולקציות של בתי האופנה כולם– ממוסקינו ועד פוקס. במשך השנים אמנם נשמר קהל מעריצים נאמן שלא ויתר על לוגו בולט על הסווטשירט שלו, אבל עכשיו הסטייה הזאת חורגת מעולם קווי המשנה המוזלים דוגמת אמפוריו ארמאני ועוברת לדבר האמיתי. התחייה המרשימה של קלווין קליין החזירה את חולצת ה-CK האלמותית למעמד של פריט נחשק, ופתאום כולם רוצים גם: אלסנדרו מיקל החייה את ההדפס המוכר של גוצ'י ועטף אותו בפרחים, ניקולא גסקייר עיצב מחדש את הלוגו של לואי ויטון, הפעם בגרסת תלת מימד עבה ומוכספת, וג'רמי סקוט הפך את מדונה לפרסומת מהלכת למוסקינו עם שלל שרשראות וחגורות הנושאות את שם המותג. אחריהם באו כל היתר.

האם מדובר בטעם טוב? לא. אני כותב את הדברים האלה בזהירות, כי ברור לי שגם אני חוטא לא מעט בהערצה מפגרת של מותגי יוקרה – ועדיין, קו דק עובר בין הסתנוורות משמות גדולים ועד אימוץ לוגו קידומי כאסתטיקה לגיטימית, לא משנה עד כמה המהלך מודע. אם יש משהו שאני מוכן לאמץ מהעשור הקודם, זה אך ורק את קרייג דיוויד.

ביג לוגו סטייל

ביג לוגו סטייל

1. סוויטשירט, calvin klein, מחיר: 530 שקלים
2. סוויטשירט, לקוסט לרשת ונדום, מחיר: 790 שקלים
3. חולצה, ג'יבנשי, מחיר: 1,970 שקלים
4. סקין לסמארטפון, versus , מחיר: 133 שקלים
5. צעיף, לואי ויטון, מחיר: 3000 שקלים
6. סוויטשירט, msgm, מחיר: 830 שקלים
7. טי שירט, moschino, מחיר 1073 שקלים
8. סוויטשירט, alexander wang , מחיר: 1900 שקלים
9. כובע, vans, מחיר: 179 שקלים
10. סוויטשירט, אדידס, מחיר: 799 שקלים
11. תיק, fendi, מחיר: 2350 שקלים
12. טי שירט, דיזל, מחיר: 290 שקלים
13. גרביים, huf, מחיר: 85 שקלים
14. מכנסיים, fred perry X stussy, מחיר: 499 שקלים
15. תיק, קנזו, מחיר: 700 שקלים

המותג:  FEAR OF GOD

יש הרבה דרכים לשווק מותג חדש. אפשר לדבר ארוכות איכויות הבדים, אפשר לשכור פרזנטור מפורסם, אפשר להתחיל בקמפיין אינדי מחתרתי – ואפשר גם לקחת את הכל צעד אחד קדימה ולהכתיר את הבגדים שלך כיצירותיו של הקב"ה. "המותג הזה הוא לא אופנת רחוב, לא בגדי גברים עכשוויים ולא קו נוצרי – זה ג'ינס, זה ניילון, אלו בדים. אבל אלה גם הידיים שלו והחסד שלו שמרחפים מעל הכל. זה המותג של אלוהים".

תכירו את ג'רי לורנזו, מעצב לוס אנג'לסי שמעסיק אותי במיוחד בתקופה האחרונה, הודות לתמהיל פנטסטי של כישרון, חוש עסקי בריא ודושבגיות. מגובה במיתוג סקסי המשלב בין קורט קוביין, כדורסל שכונתי ותפילות נוצריות, הצליח המותג שלו, FEAR OF GOD, להפוך במהרה לתו תקן של מגניבות בקרב האצולה ההוליוודית, משאיר אותי עם שובל קנאה ומחשבות על ליין מכנסונים בהשראת קברי צדיקים.

האם אלוהים עיצב את זה? FEAR OF GOD (צילום: מתוך האתר)

האם אלוהים עיצב את זה? FEAR OF GOD (צילום: מתוך האתר)

הכל, כמובן, קרה לו במקרה. את הבגדים הראשונים עיצב לעצמו "כי היו חסרים לי פריטים בארון, רציתי להיראות יותר מגניב", ותוך ארבע קולקציות בלבד הפכו עיצוביו הפשוטים – מהמעילים הארוכים, דרך חולצות הסבא המשובצות ועד ז'קטי הבומבר והטישירטים עם שמות להקות הרוק – לפריטי חובה אצל איי ליסטים כמו ג'סטין ביבר, דיוויד בקהאם וקניה ווסט. במקביל, גם הנשים החזקות בתעשייה נצפו לובשות אותו: ריהאנה, ביונסה וקים קרדשיאן. כולם נשבים בקוליות האגבית שהוא מציע, מזיעים בהתרגשות על קו התפר שבין תפילה ליום חול.

העיצובים עצמם, אגב, לא באמת מרפררים לעולמות תוכן עמוקים – אבל בייסיק הם עושים טוב מאוד. פריטים מושקעים ואיכותיים, מלאי תנועה ורגש, שעליהם אפשר לבסס מלתחה עירונית בוהקת ועדיין להרגיש מורדים. "שום דבר מהפריטים שאני יוצר הוא לא חדש או לא נראה קודם לכן", אמר לווג, "זו אופנת גברים אמריקאית קלאסית עם הפרשנות האישית שלי". הפרשנות הזאת מתומחרת ב-1,595 דולר למעיל, 475 דולר למכופתרת ו-425 למכנסי אימון. כי זה מה שאלוהים היה רוצה.

בומבר ז'קט מהיפים שראינו (צילום: מתוך האתר)

בומבר ז'קט מהיפים שראינו (צילום: מתוך האתר)

אין ספק שמדובר במותג קולי למדי (צילום: מתוך האתר)

אין ספק שמדובר במותג קולי למדי (צילום: מתוך האתר)

 הרשימה: הדברים שצריכים להיות שלי

הרשימה

הרשימה

1. גופיה: VERSACE xLIL BUCK
אמנם סביר ששמו של הרקדן והכוריאוגרף ליל בק לא אומר לכם כלום, אבל הוא כנראה מספיק מוכר כדי לעצב קולקציית קפסולה בהשראת המיתולוגיה היוונית עבור ורסאצ'ה. לחובבי הרקולס בלבד. אפשר לקנות כאן

2. בומבר: ALPHA INDUSTRIES x URBAN OUTFITTERS
אם אתם קונים ז'קט אחד העונה, תדאגו שזה יהיה המותק הזה. 149 דולר, אפשר לקנות כאן 

3. תיק: MICHAEL KORS
תיק הנסיעות המושלם, גם אם היעד שלכם הוא צומת סגולה. 600 ליש"ט, אפשר לקנות כאן

4. או דה טואלט: L'OCCITANE
היתרון המשמעותי בבושם המוצלח הזה, שמבוסס על אתרוגים מקורסיקה: לנצח תרגישו כמו בחגי תשרי. 260 שקלים ל-100 מילילטר, אפשר לקנות בסניפי הרשת

5. מכנסיים: RICK OWENS
כמו השיר החדש של אדל: נוסחה מוכרת, ביצוע מרגש. 3,790 שקלים, להשיג בבוטיק  INN7 בתל אביב

6. סניקרס: NIKE
אמצו לעצמכם העונה סניקרס צבעוניות בניחוח סבנטיז. יהיה דיסקו. 93.59 דולר, אפשר לקנות כאן

 

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן

סינגל מן