קייט מידלטון מציגה: אח שלי, גורו סטייל

וגם: מותגי הספורט מהניינטיז עושים קאמבק, הפטמות הגבריות מסתובבות חופשי וטוויטי נוחתת על מגפיים. עמרי קירון עם כל מה שגברים צריכים לדעת על סטייל

מאת  | ‏ 15 יולי 2015
ג'יימס מידלטון. כבר מככב בשערים. יש מצב שהוא הכי סטייליסט במשפחה?

ג'יימס מידלטון. כבר מככב בשערים. יש מצב שהוא הכי סטייליסט במשפחה?

גיבור הסטייל: ג'יימס מידלטון

אפשר כבר להגיד את זה בקול: קייט מידלטון היא האישה הכי אוברייטד בהיסטוריה של האופנה. כלומר, שלא תטעו, בחורה חמודה סך הכל, כסף ישן כהלכתו וגם אסופת גנים משובחים – אבל מכאן ועד התואר "פאשניסטה" המרחק רב. נישאת על גבי הגעגוע לדיאנה, הצליחה הדוכסית מקיימברידג' לבסס את מעמדה בארבע שנות נישואיה לנסיך המקריח כעילוי סטייל שחייבים להכיר. אלא שאם בוחנים את המלתחה שלה לעומק ונרגעים טיפה מהחיבה שלה לאלכסנדר מקווין וג'ני פקהאם, מגלים אוסף די שגרתי של בת מלוכה במאה ה-21: גזרות נקיות, צבעים נעימים, פריטים חמודים מזארה שמשדרים חיבור לעם – אבל שום העזה יוצאת דופן או חדשנות אמיתית, כמו שמציעה למשל מישל אובמה במלתחתה כגברת הראשונה. אולי זה המעמד המחייב שמונע מקייט מלהוציא החוצה קצת מהפרחה הבריטית שמתחבאת בפנים, אבל התוצאה תמיד מבהיקה מדי ונעימה מדי ומעוררת פיהוק. הבעייתיות ניכרת במיוחד כשנסיכת הלבבות מופיעה לצד אחותה פיפה, הצעירה ממנה בשנתיים: נטולת המשא הכבד שבגידול יורש העצר, מרשה לעצמה האחות להפגין סטייל אריסטוקרטי אך תמיד כיפי וסקסי. קייט, אם לשניים, נראית לידה כמו אם מותשת ונטולת נני, אחת שמפנטזת בעיקר על חזיית ההנקה הבאה.

לאחרונה, בשקט בשקט, מתגלה כוכב סטייל חדש במשפחה: האח ג'יימס מידלטון, בן 28, איש עסקים ובעל חברה לעיצוב עוגות (כן), הוא דוגמה נהדרת לשילוב שבין גבר מיוחס אשר נולד לשושלת מקושרת ובין צעיר מעודכן שאשכרה מחובר לוויב של העולם החיצון. מצויד בזקן היפסטרים צפוף וחליפת נייבי צמודה הוא גנב את ההצגה בתצלום הרשמי לרגל הטבלתה של הנסיכה שרלוט, ובטורניר ווימבלדון האחרון משך תשומת לב רבה כשפקד את תא הכבוד בשתי חליפות דנדיות מצוינות בכחול ג'ינס ובאפור. מידלטון, שיוצא בימים אלה עם מנחת הטלוויזיה דונה אייר אחרי שורת שמועות על נטיותיו המיניות (ותודה לתמונות האלה), הספיק לייבב באחרונה על כך שבגלל אחותו המפורסמת לא מכירים בו כאיש עסקים רציני, ואף הגדיר את חייו לצידה כ"מתסכלים". אני מבקש לחזק מכאן את ידיו ולשלוח לו כוחות להמשיך הלאה. אם לא בשביל החיים הפריבילגיים שנולד אליהם, אז לפחות בשביל הפונקציה שהוא ממלא כרגע בבית המלוכה הבריטי: היחיד שנראה שם כאילו גופו בקנזינגטון, אך ליבו לגמרי בוויליאמסבורג.

ההיפסטר המלכותי (צילום: גטי אימג'ס)

ההיפסטר המלכותי (צילום: גטי אימג'ס)

ג'יימס מסילטון עם אחותו פיפה השבוע במשחקי ווימלדון. נפלנו (צילום: גטי אימג'ס)

ג'יימס מסילטון עם אחותו פיפה השבוע במשחקי ווימלדון. נפלנו (צילום: גטי אימג'ס)

סטייל אריסטוקרטי. ג'יימס ובת הזוג לורה (צילום: גטי אימג'ס)

סטייל אריסטוקרטי. ג'יימס ובת הזוג לורה (צילום: גטי אימג'ס)

עם המשפחה המורחבת (צילום: גטי אימג'ס)

עם המשפחה המורחבת (צילום: גטי אימג'ס)

המותג: ספורטיבי מהניינטיז

כל כך הרבה שנים שאני מתרפק על הניינטיז, שלפעמים אני כבר לא בטוח אם הייתי שם בזמן אמת. אוסף הטרולים והפאוואר ריינג'רס, צמיד היד שהוא גם סרגל, דנבר הדינוזאור האחרון וענת אלימלך – שכללתי את הגעגוע אליהם לדרגת אמנות מפוארת עד כדי כך, שנוסטלגיית הניינטיז שלי מרגישה כבר של מישהו אחר. האמת שיש סיכוי טוב שזה נכון: ילדי שנות השמונים והתשעים התבגרו והפכו לכוח הצרכני החשוב ביותר כרגע בעולם, אלה שלא רק מיישמים טרנדים אלא גם מכתיבים אותם, ולכן נדמה כאילו מותגי כל העולם התאחדו כדי לעורר בנו את בלוטות הנוסטלגיה ולהלאים לנו את ההתרפקות לשרשרת עם תליון מזלות בתלת מימד ולתיכון הלבבות השבורים. תחילה ראינו את תחייתם המחודשת של טרנדים ובראשם ד"ר מרטינז, אחר כך השתלט הגראנג' הקורט קובייני על כל חלקה אופנתית טובה, ועכשיו אנחנו צריכים לבלוע את וינונה ריידר כפנים החדשות של מארק ג'ייקובס ולסלוח לה על מה שעשתה לג'וני דפ.

ובכל זאת, ללחיצה הקפיטליסטית על בלוטות הנוסטלגיה יש גם צד חיובי: בתקופת זמן קצרה ביותר, ולאור דרישה חוזרת ונשנית מהקהל, קמו לתחייה המוני מותגי ניינטיז מנומנמים שאיש לא נראה איתם בציבור מאז ימי רמת אביב ג'. המקרה הבולט ביותר הוא זה של ניו באלאנס – נעל האבות הקלאסית ואביזר אופנתי מוקצה, שהצליחה לפלס דרכה תוך שנים ספורות חזרה ללב המיינסטרים ולהפוך לפריט חובה בארונו של כל יאקי. בהתאמה, המכירות זינקו ואיתן גם תגי המחיר של הדגמים.

אין יותר ניינטיז מזה (צילום: ASOS)

אין יותר ניינטיז מזה (צילום: ASOS)

מותגי ספורט אחרים ראו כי טוב ואזרו אומץ לנסות שוב בעצמם, והתוצאה היא שכרגע השמות הכי חזקים בעולם האופנה הם כאלו שנזרקו מהחלון לפני 20 שנה. ז'קטי הניילון של FILA, הסניקרס הלבנות של REEBOK, חליפות הטרנינג התואמות של KAPPA – כולם הפכו בין רגע מפריטי ארכיון שמאווררים רק בעת ספונג'ה לממתקי וינטג' שנחטפים מחנויות היד שנייה וזוכים למהדורות מחודשות. עוד בחגיגה, מותגים כמו LE COQ SPORTIF הצרפתי, ELLESSE האיטלקי וכמובן CHAMPION שהפך ללהיט בקרב קוני אורבן אאוטפיטרס. עד כמה שהייתי רוצה להגיד לכם להישאר חזקים אל מול הבל הרטרו שהם מציעים, האמת היא שכל מה שבא לי לעשות הוא לפתוח את הארנק, להתכרבל בתוך אחד הסווטשירטים הענקיים האלה ולהריח את הילדות. עוד געגוע לניינטיז: בזמנו אמא הייתה משלמת לי על הבגדים.

פילה אול אובר (צילום: ASOS)

פילה אול אובר (צילום: ASOS)

הסניקרס מהילדות (צילום: ASOS)

הסניקרס מהילדות (צילום: ASOS)

לא רק במשחקי כדורגל (צילום: ASOS)

לא רק במשחקי כדורגל (צילום: ASOS)

הטרנד: שקוף

בחייו של כל גבר חובב אופנה מגיע השלב שבו הוא צריך לאזור אומץ ולהתמודד עם האמת. לשאול את עצמו את השאלה הקשה, להישיר מבט למראה בלי לחשוב על תגובות המשפחה והחברים ולתהות בקול רם: האם אני מוכן ללבוש גופית רשת? ההתלבטות קשה ומורכבת: מחד, מדובר בבחירה אופנתית אקסטרימית, שלא לומר אידיוטית, אשר מעתיקה אותך באחת מעולמות הגבר המעודכן לקלישאה אקסהיביציוניסטית מעדות הזולנדר. מאידך, אם מנקים לרגע את הדעות הקדומות וגלגולי העיניים, יש כאן הזדמנות רצינית לניעור המלתחה – פריט שהופך גם את המראה המשמים ביותר לכזה ששווה להתעכב עליו ומנסח מחדש את מערכת היחסים של הגבר עם הגוף שלו. שורת מעצבים מכובדת – מדריס ון נוטן, j.w Anderson ומייסון מרגי'אלה ועד קנזו וסנדרו – הציעו בשבועות האופנה האחרונים את האינטרפטציה הפרטית שלהם לבגדי גברים שקופים במידה כזאת או אחרת. חלק נצמדו לעולמות תוכן ספורטיביים, כולל בדים עבים יחסית וגרסאות קופסתיות, חלק הלכו על צלליות נוזליות ונשפכות, כולם בלי יוצא מהכלל השתתפו בחגיגת freethenipple# וחשפו חזה גברי מנופח. האם יש סיכוי אמיתי לצלוח את המראה הזה בלי להיראות כאילו חזרתם מהאפטר בהאומן? ביננו, לא בטוח. שקוף אצל גברים, בדיוק אצל נשים, מהלך על קו דק שבין סקסי לפרובוקטיבי מדי, וכדי לגרום לו להיראות אופנתי צריך להתאמץ ולהקפיד מאוד על מינונים. ובכל זאת, בעולם של דימויים שחוקים, מדובר במרענן הכרחי במלתחה הגברית הקיצית, ולכן אולי שווה לנסות. אל דאגה, בסופו של דבר נקבל אתכם בדיוק כמו שאתם, העיקר שתהיו מאושרים.

בגדי הגברים החדשים: שקופים. על המסלול של דריס ואן נוטן (צילום: גטי אימג'ס)

בגדי הגברים החדשים: שקופים. על המסלול של דריס ואן נוטן (צילום: גטי אימג'ס)

שקפקפות מאת דאקי בראון

שקפקפות מאת דאקי בראון

המציג אינו חייזר. על המסלול של ריק אוונס (צילום: גטי אימג'ס)

המציג אינו חייזר. על המסלול של ריק אוונס (צילום: גטי אימג'ס)

האירוע: שבוע אופנת הגברים, ניו יורק

השבוע התהלכתי במסדרונות המערכת כשאני מת מבפנים. לא עזרו הרמזים הדקה שפיזרתי בעדינות לעורכת FF בחודשים האחרונים ("אני רוצה לנסוע לשבוע אופנת הגברים בניו יורק. רוצה מאוד. כלומר ממש רוצה. זה בניו יורק"), היא בחרה להשאיר אותי בתל אביב וללמד אותי משהו על איפוק עצמי ושפשפת של אמצע יולי. מעבר לים התקיים שבוע אופנת הגברים האמריקאי הראשון – ארבעה ימי תצוגות שאירחו בין היתר מותגי על קלאסיים כמו קלווין קליין, ראלף לורן וטומי הילפיגר, לצד שמות בועטים ומסקרנים דוגמת דיוויד הארט, פאבליק סקול, טים קופנס ורוברט גלר – אבל אני נשארתי לצפות בהכל דרך המחשב, משכנע את עצמי שבזוויות מסוימות גם כיכר מסריק נראית כמו הטיימס סקוור.

שבוע שלם שמוקדש לאופנת גברים בניו יורק זה לא דבר מובן מאליו. מועצת האופנה האמריקנית (cfda) אמנם עשתה ככל שביכולתה כדי לקדם את האירוע ושלחה תותחים ברמת אנה וינטור לדבר על חשיבותו, אבל במקביל גם צצו לא מעט קולות בקרב קניינים מותשים ועורכי אופנה עייפים שטענו כי שבועות האופנה לגברים שנערכו רק לאחרונה בלונדון, פריז ומילאנו לגמרי מספיקים, ושעם כל הקוקטיילים ומסיבות הגאלה אי אפשר באמת לעבוד. גם המותגים עצמם, כך נראה, לא נערכו היטב מספיק לאיבנט, ורבים מהם הסתפקו בפרזנטציות מצומצמות, במקום תצוגות האופנה הקלאסיות שאנו רגילים לראות בשבועות האופנה לנשים. ובכל זאת, היו שם לא מעט יציאות מוצלחות, והאופנה הגברית הניו יורקית הוכיחה שוב שהיא מגבשת כתב יד מעניין ומובחן. מבחינתי, זה תירוץ מושלם להתחיל להציק לבוסית לגבי שבוע האופנה הבא. שבוע האופנה בניו יורק, הכוונה. בניו יורק.

Anzevino פרנזטציות קטנות ומעניינות (צילום: גגטי אימג'ס)

Anzevino פרנזטציות קטנות ומעניינות (צילום: גגטי אימג'ס)

מאחורי הקלעים של התצוגה של טוד סניידר (צילום: גטי אימגג'ס)

מאחורי הקלעים של התצוגה של טוד סניידר (צילום: גטי אימגג'ס)

Engineered for Motion. שבוע אופנה שכולו אופנת גברים (צילום: גטי אימג'ס)

Engineered for Motion. שבוע אופנה שכולו אופנת גברים (צילום: גטי אימג'ס)

הרשימה: דברים שצריכים להיות שלי:

הרשימה

הרשימה

1.התיק: ארנקי עמנואל
אני בתקופת מבחנים, ואין לי כוח ללימודי משפטים, וממילא השוק מוצף. מצד שני, יש את התיק הזה, דגם נורמן מסדרת היוניסקס של נטע שדה למותג הישראלי ארנקי עמנואל. אז אולי בכל זאת כדאי להיות עורך דין? 1,099, פרטים נוספים כאן

2. הקולקציה: חורף 2016 של h&m
וכשאני אומר קולקציה, אני מתכוון לכל אחד ואחד מהפריטים שבקולקציה. תענוג

3. השרשרת: MIANSAI
והרי פילוסופיית החיים שלי, בקצרה: אם לא קריירה כנער סיפון מסוקס, לפחות תליון עוגן בציפוי זהב. 120 דולר, אפשר לקנות כאן

4.  הטי שירט: קום דה גרסון
כי הקולקציה החדשה של בית האופנה היפני, עם הלב האיקוני, הפעם צבוע זהב, מנדפת באחת שכבות של ציניות ומזכירה שכל מה שחשוב באמת זה רגשות אמיתיים, תום ילדותי ונשמה גדולה. 59 ליש"ט, אפשר לקנות כאן

 5. המגפיים: מוסקינו
בהקשר לסעיף הקודם: מתחרט, בעצם מה שחשוב באמת זה מגפיים עם טוויטי. 660 דולר.

השאירו תגובה