"אין דבר שלא אלבש": לולו ליאם פותחת את הארון

החזיות מתחרה, השמלות אובר-סייז, הבושם גברי והצבע שחור | המדור דופק בדלת של לולו ליאם מ"בנות", ששולחת ידיים גם לעיצוב פנים, ומבין שמינימליזם יכול להיות סקסי

מאת  | ‏ 3 ספטמבר 2012

בדומה לעיצוביה המינימליסטיים והענוגים של לולו ליאם, 45, תחת המותג המצליח "בנות", הבית המרווח ברמת גן שהיא חולקת עם בן זוגה ושותפה לעסקים, אלי, ילדיהם אלעד (16) וליר (9) וכלבתם לונה, מתאפיין בסגנון תמציתי ויחד עם זאת, ביתי ונגיש. בבית, אליו עברו לפני כשנה, רהיטים עכשוויים לצד פריטי וינטג' קלאסיים שלוקטו לאורך השנים בשווקים באירופה ובחנויות קטנות ונסתרות. עם תום מלאכת עיצוב הבית החליטה לולו להרחיב את פעילותה והחלה לעסוק בעיצוב פנים, בשיתוף עם בן זוגה, לצד המשך ההתפתחות שלה כאחת המעצבות המקומיות המעניינות של השנים האחרונות.

בתכנון המעון החדש של לולו ומשפחתה אפשר להבחין בהשפעתו ישירה של עיסוקה באופנה. הקו העיצובי משלב תחכום עירוני עם נוסטלגיה רומנטית עדינה, ובאמצעות פלטת צבעים מונוכרומטית לולו מצליחה לבטא הלך רוח עדכני ומאופק, אינטליגנטי וסקסי להפליא. מרבית מלתחתה שלה מורכבת מפריטים בעיצובה ל"בנות" שאת כולם היא לובשת בעצמה באופן יומיומי ואילו שאר הפריטים נרכשו בחנויות של מעצבים שאליהם היא מתחברת במיוחד.

העבודה שלי
"אני אוהבת כשאני אחוזת אובססיה בסטודיו ומנסה לממש עיצובים שפנטזתי עליהם, ואת הדרך שאני עושה עד שאני משיגה את המראה שרציתי. לראות דגם שחלמתי עליו שיצא בדיוק כמו שדמיינתי – יש בזה סיפוק אדיר".

הסטייל שלי
"מאד נקי, מצומצם ואורבני בשעות היום (הרבה שחור, כחול ולאחרונה קצת מוקה) ובשעות הערב קצת יותר רך ונשי. בכל עונה אני נצמדת לכמה פריטים מהקולקציה ולא נפרדת מהם, העונה נצמדתי לשלוש שמלות אובר-סייז אווריריות ונעימות מקולקציית הקיץ, שמתאימות לחום התל אביבי".

השראה עיצובית
"את עיצוב הפנים של הבית תכננו אני ובן זוגי, כאשר הרעיון היה לעצב חלל גדול, קופסתי ועירום, מאוורר עם תקרות גבוהות ועם אור טבעי שיכנס מהתקרה, ומאחר שאנחנו חובבים עתיקות, שיהיה קלאסי כך שיוכל להכיל רהיטים ופריטים מכל תקופה שהיא".

פינה מועדפת בבית
"אני אוהבת לשבת על הספסל בגינה, לשתות קפה, לעשן סיגריה, לבהות ולחשוב".

אובססיה אופנתית
"בכל עונה יש לי אובססיה למשהו אחר, אני אוהבת להתלהב מההתחדשות של האופנה. מראה האובר-סייז על כל נגזרותיו אהוב עליי במיוחד בעונות האחרונות בשל הקלילות של הבגד על הגוף והמרחק בין הגוף לבגד 'ללכת עם ולהרגיש בלי'. זו תחושה ממכרת".

שגרת טיפוח
"שגרת הטיפוח היום יומית שלי מאד בסיסית. בבוקר – סבון פנים, קרם עיניים, סומק ומסקרה. בערב האיפור קצת יותר מורכב וכולו מתוצרת קליניק, אגב. בשנים האחרונות נצמדתי לבושם וקרם הגוף של טום פורד, 'Black Orchid' ולבושם גברי שאני קונה בפריז שנקרא 'Idole' ומיוצר על ידי בית אופנה עתיק לבשמים. אני משתמשת בו בעיקר בחורף" .

שופינג
"אני הכי נהנית לעשות שופינג בחו"ל כשאני בחופשה, משוחררת ונטולת מחשבות. אז אני 'מתפרעת' ונהנית מכל רגע".

מעצב/מותג אהוב
"אני מאד מעריכה את העשייה של המותג השבדי Acne ואת בתי האופנה לנוון וויונט".

אף פעם לא אלבש…
"אין דבר כזה. גיליתי שלא כדאי לצאת בהצהרה שאף פעם לא אלבש משהו, כי יכול להיות שפריט שלא אלבש היום, אתלהב ממנו בעונה הבאה. הכל נכון, אגב, עד שזה מגיע לחולצת בטן חושפנית".

חובה בכל ארון
"כל אחת צריכה שיהיו לה בארון כמה פריטי מאסט שיתאימו לאישיות ולסטייל שלה, פריטים שיעשו אותה מאושרת שהם שלה ושהיא מרגישה איתם טוב. זה מאוד אינדיבידואלי".

קניתי ולא לבשתי
"קניתי בפריז טי שירט קולית של BURFITT ועדיין לא יצא לי ללבוש אותה, לא ממש ברור למה".

בטבעת זו
"לפני כמה שנים נפגשתי עם חברתי הטובה ביותר, חמוטל, לקפה. היא ענדה טבעת לב זהב מקסימה שכל כך אהבתי, שהיא פשוט הסירה את הטבעת ונתנה לי אותה במתנה. כעבור כמה זמן חגגתי יום הולדת ובן זוגי לקח את הטבעת לצורף וחרט עליה את ראשי התיבות של שמותינו. מאז אני לא מסירה אותה. בעקבות הטבעת הזאת וההתלהבות שלי ממוטיב הלב, חברתי לצורפת ומעצבת התכשיטים רונית בכר וביחד יצרנו קולקציית תכשיטים של לבבות שנקראת "שימי לב" ומיוצרת בכסף או זהב. מאז הקולקציה הזאת מוצגת ונמכרת בחנות שלי".

חנות סודית שאת מוכנה לחלוק
"Weekday – חנות קונספט קלילה ומגניבה לבגדי קז'ואל לגברים ונשים. גיליתי אותה בברלין. זוהי חנות קונספט שוודית שמאגדת כמה מותגים ביחד כמו CheapMonday וגם מציגה בכל עונה קולקציות של מעצבים שבדים צעירים. אחרי בירור שעשיתי על המותג התברר שרשת H&M, שחולשת על הרבה מותגים שבדים כדוגמת Cos, רכשה את המותג ומתכננת לפתוח עוד הרבה סניפים שלו בעולם בשנים הקרובות".

על המדף ליד המיטה
"התחלתי לקרוא את 'האוריינטליסט', ספר מסקרן של טום רייס.

צילום: טליה רוזין
גרפיקה: שלי הדר-כהן

השאירו תגובה