לא כלה: הצרפתיות בעד איחור אופנתי גם במועד החתונה
80 מוזמנים לחתונה זה מספיק | איור: נעה רביב
מארי בת 30, במערכת יחסים יציבה כבר עשור ואוטוטו מביאה לעולם אוכל חלזונות קטן. לא מזמן היא הודיעה לבני משפחתה שהיא ובן זוגה החליטו להתחתן. אבל לא דחוף, כשיהיה זמן, עוד שנתיים. בחורה אחרת, ז'ולי, במערכת יחסים כבר שמונה שנים עם בחור בן 32. ביום הולדתה האחרון (36) מחתה ז'ולי דמעות אושר כשבן זוגה נתן לה במתנה מחשב נייד. טבעת ותינוק לא ממש באופק. ואחרונה חביבה, סופי, בת 38 + ילד + דירת 3.5 חדרים + בן זוג מימים ימימה. השנה הם חתמו על הסכם זוגיות משפטי מחייב מול נוטריון ולא חגגו את המאורע.
מארי, ז'ולי וסופי לא נמנות על המיעוט. אם נאמין לכלי התקשורת המקומיים, הן אפילו שמרניות יחסית לחברותיהן הצרפתיות שמובילות טרנד חדש בזוגיות: מגורים בשתי דירות נפרדות לאורך שנים. הלאה הקלישאות על הרווקות הלחוצות, נראה ששאיפות לנישואין ולמשפחה נשארות קבורות בתחתית הארון באירופה של היום. הצעירים הציניים בפריז של היום לא מאמינים במונוגמיה והרומנטיקה מהם והלאה. לדעתם, הסיבה הטובה ביותר להתחתן היא הקלות במס.
| אז ארקוד על מדרגות העירייה |
עושה רושם שפריז, בירת האהבה העולמית, הובסה על ידי הפמיניזם והמחשבה המודרנית. ב-50 השנים האחרונות, כאשר האוכלוסייה גדלה מ-40 ל-60 מיליון, מספר החתונות בצרפת צנח לחצי ממה שהיה קודם. הכלה הממוצעת בת 28 ביום נישואיה, והחתן בן 30. גילם המבוגר יחסית הוא לא ההבדל היחיד המפריד בין המריאז' המצומצם שלהם להילולות בארץ. השוני המהותי הראשון הוא הטקס החילוני. לפני 221 שנים נערפו בכיכרות העיר כמה וכמה ראשים ומאז הופרדו הדת והמדינה בצרפת. היום, כשזוג רוצה להינשא הוא מתייצב מול ראש העיר. בלי אולם, בלי גן ובלי האנגר בנמל, המוזמנים נקראים להתייצב בשעות הצהריים של יום שבת על מדרגות העירייה. הטקס קצר וקולע ולא נשמעת בו ולו מילה אחת על השגחה עליונה. אחריו נערך קוקטייל בבית המשפחה ולעיתים גם מוגשת ארוחת ערב. קוד הלבוש גם הוא שונה – חליפה ועניבה לגברים, שמלה בצבע פסטל וכובע מעלה גיחוך תואם לנשים.
ההבדל השלישי הוא היקף האירוע: בניגוד ל-200 מוזמנים לחתונה קטנה ו-500 לבינונית בארץ, הצרפתים חוגגים את שמחותיהם בצניעות. 80 מוזמנים לחתונה זה הרבה, 100 זו כבר ממש הפקה רצינית. עלות ההפקה כולה דומה למחיר שמלת כלה בישראל ויכולה להסתכם ב-3,500 יורו בלבד. וכשאין את הקוד המעיק של "כיסוי עלות המנה" גם את מקום הצ'ק, מחליפה לרוב מתנה בקופסה, "משהו לבית". ועוד פרט אחד קטן: יותר מ-45% מהנישואים בצרפת מסתיימים בגירושים. עם כאלו אחוזי הצלחה, מה הפלא שהצרפתים לא ששים להגיד OUI?
השאירו תגובה