אאוטלט.נט: אתרי המכירות הסגורות שמשגעים את הצרפתיות
06:55, השעון המעורר מצלצל. אני נאבקת לפקוח את העיניים ומאמצת את עצמי לקום שעה וחצי לפני ההשכמה הרגילה. המחשב הנייד הונח מראש בקרבת מקום, אני פותחת את תיבת המייל ונכנסת להודעה שבגללה אגיע עם עיגולים שחורים לעבודה – ההודעה על מכירת תיקים של LANCEL והלבשה תחתונה של סטלה מקרטני בעשרות אחוזי הנחה.
כמוני, מאות אלפי בחורות צרפתיות המירו בשנתיים האחרונות שעות של כיתות רגליים ברחובות בדקות ארוכות של שיטוטים וירטואלים בחיפוש אחר העסקה המושלמת – מותגים במחיר שפוי. חוץ מהגלישה המוכרת ב-Top shop, Urbanoutfitters או ASOS, את הרשת הצרפתית סחפו בשנים האחרונות אתרים מסוג חדש: Venteprivee, Bazarchic, Privateoutlet או Espacemax הן רק כמה דוגמאות לכתובות המוקדשות למכירות חיסול, לפעמים ב-85 אחוזי הנחה, של פריטים מהעונה המקבילה אשתקד. בזמן קצר מאוד הפכו האאוטלטים ברשת להצלחה מסחררת. חברות ההלבשה מצמצמות דרכם את ההפסדים, והצרכניות זוכות להגשים את הפנטזיות האופנתיות בלי להסתבך עם הבנק. אפילו מגזיני הלייף סטייל בטלוויזיה מקדישים זמן אוויר יקר כדי להסביר לצופיהם איך לעשות סינון נכון של הסחורה המוצעת.
השיטה עובדת כך: מידי יום שולח כל אתר אי-מיילים המדווחים על המכירות הצפויות מחר. רוב הקונות, ואני ביניהן, רשומות במספר אתרים שונים, מה שמבטיח דקות ארוכות של גלישה יומית וירידה בתפוקת העבודה המשרדית, אבל אלו קורבנות קטנים שרבות מוכנות להם. המכירות נפתחות בשעה שבע בבוקר וכל הקודמת זוכה – כשמדובר במכירה של בית אופנה נחשב, רוב הפריטים נחטפים עד שבע ורבע. האתרים מדווחים כי רובן המכריע של ההזמנות היומיות נרשם עד תשע בבוקר. מי שמתעוררת מאוחר תמצא רק שאריות. לעומתה, מי שכיוונה את השעון וידיה קלות על העכבר יכולה לרכוש מגפי זמש של דולצ'ה וגאבאנה ב-70 יורו (הנחה מ-600), ג'ינס דיזל ב-49 יורו (במקום 150), נעליים של מארק ג"יקובס ב-119 (הנחה מ-250) או סט הלבשה תחתונה מבית סטלה מקרטני תמורת 43 יורו (במקור 200).
למרות שעל פניו נראה שהאינטרנט הוא האואזיס החדש של השופינג, יש לרכישה דרך מסך יותר מחסרון אחד. עבור קונות רבות, הקניות ברשת נשארות בגדר חצי הימור, ורק כשהחבילה מגיעה הן מגלות אם זכו בג'ק-פוט או הפסידו. אם המידה מתאימה – יופי. אם לא, אי אפשר להחליף למידה אחרת, אלא רק לקבל החזר כספי (משלוח הסחורה בחזרה ועגמת הנפש על חשבון הלקוחה).
לאחר שלושה ניסיונות כושלים (1. מידה גדולה מידי, 2. בד עבה ולא נעים, 3. סתם לא נופל עלי כמו שצריך), הבנתי שהקניה באתרי האאוטלט מסובכת יותר משחשבתי. היום, כדי להימנע מבזבוז מיותר ואכזבות ביום המשלוח, צמצמתי את שדה החיפוש לפריטים שהם קניה בטוחה כמו תיק, שעון או צעיף. ולפעמים, כשהלב חלש והפיתוי חזק, סט הלבשה תחתונה של סטלה מקרטני.
רוב האתרים שנכנסתי אליהם לא כללו את ישראל…
מאת: kira | 13 באפריל 2011 | 17:07