שיר פרידה: להתראות פריז, שלום תל אביב

•  
•  
•  

אומרת שלום לאפרוריות המלנכולית. פריז | צילום: רוני בר

דורות של רומנטיקנים, אינטלקטואלים, מלכים ופשוטי עם הפכו את פריז למה שהיא היום: עיר מיתולוגית. היא מקסימה ביופיה, מרתקת בסיפוריה, כובשת בהבטחותיה ומרוששת ביוקר המחייה שלה. היא מושכת אליה סקרנים מכל העולם שבאים למצוא מקלט בצורת דירת חדר – אמנים שמחפשים השראה, דוגמניות שרוצות לפרוץ, סטודנטים שחולמים לנבור בארכיונים של הסורבון, ואחרים כמוני, שאיכשהו התגלגלו אליה ומצאו בה משהו מעצמם.

אבל עבור רוב הפריזאים – פריז היא לא בית. היא עיר מעבר, מחנה לפליטים אמידים שהם מתכננים לעזוב ביום בו יוולד בנם הראשון. תחת מעטה של עננים אפורים במשך 300 ימים בשנה (כולל עכשיו, בסוף יולי – 15 מעלות וגשם שוטף), פריז גורמת לדייריה לפתח אישיות מלנכולית. לאורך זמן, חלק מהאנשים פורחים בעגמומיות הזו. אני, לעומתם, התחלתי להתגעגע לחום יולי אוגוסט, לבצורת ול"נהג! דלת!". את החורף הראשון כאן עברתי בחשש מהול בציפייה, בחורף השני התרגשתי כשראיתי לראשונה שלג יורד, בשלישי נכנסתי לדיכאון (כשהבנתי שעברו כבר 3 חודשים בכפור ועוד לא רואים את הסוף) וברביעי החלטתי שדי.

אז עכשיו אני אורזת הכל: אני לוקחת איתי את הצרפתית, את הנימוסין, את התאמת הצבעים, את החתולה ואת בן הזוג. אני משאירה מאחור כמה חברים, הרבה בגדים שהלכו לצדקה (או יותר נכון, לפינת הרחוב הקרובה ביותר, משם נאספו על ידי מי שהתעניין) ואת תחושת הניכור המדכדכת הזו שהתמקמה לי בין החזה לגרון.

בעוד כמה ימים אעלה על מטוס עם 75 קילו באגאז' ולב קל מאי פעם. כי בניגוד למה שאמרה חווה אלברשטיין, בגרסה הצרפתית של שארל אזנבור: "הייאוש פחות כואב בשמש".

| סיבוב אחרון ודי |

אבל רגע לפני ההמראה, לא אלך בלי להמליץ על טיול ושופינג במקום האהוב עלי. אזור אבס (Abbesses) במונמרטר שברובע ה-18, ממש לא רחוק מכנסיית הסקרה קר, אבל מושך אליו הרבה פחות תיירים. השכונה ממקומת בחצי הגובה של ההר ומדי פעם מציץ מבין בנייניה נוף עוצר נשימה. האווירה בה מקסימה ביום שמש ומכשפת ביום סגרירי.

•  
•  
•  

מסלול השופינג המומלץ

•  
•  
•  

תחנת המטרו Abbesses | צילום: רוני בר

מתחילים בתחנת המטרו העמוקה ביותר בעיר ששמה כשם הרחוב עליו היא שוכנת: Abbesses (קו 12). לבעלי לב חלש מומלץ לקחת את המעלית, אבל אם יש לכם מעט חוש הומור ובריאות טובה, אני ממליצה לעלות במדרגות הלולייניות. לעיתים נדמה שלעולם הן לא ייגמרו, אבל בסוף תגיעו למעלה עם ישבן שרירי יותר (ותקללו אותי על ההמלצה). היציאה מהמטרו היא ב- Place des Abbesses, ממש ממול עומדת כנסיית סנט ז'אן דה מונמרטר המרשימה, העשויה כולה לבנים אדומות.תכנסו, תעשו סיבוב ותשאפו קצת תרבות כדי שתוכלו להמשיך לשופינג בלי רגשות אשם.

•  
•  
•  

רחוב Rue de Abbesses | צילום מסך google maps

מתחילתו ועד סופו, רחוב אבס מלא בשני דברים: בתי קפה ובוטיקים. בצדו המזרחי (ימינה, אם אתם יוצאים מהכנסייה והיא בגבכם) הוא נתקל ב- Rue des Martyrs, שמתחיל למטה באזור פיגאל ומטפס במעלה ההר, שזור גם הוא בחנויות. כשאתם ביציאה מהכנסייה – לכו גם ימינה וגם שמאלה, עשו סיבובים, שבו בבית קפה או במסעדה ותיהנו מהנוף.

•  
•  
•  

הכנסיה מהלבנים האדומות | צילום: רוני בר

חנויות מומלצות

* OMIZ – בוטיק קטן המציע פריטים של מותגים שונים – בגדים, תכשיטים ונעליים
8 rue des Abbesses

* Sandro – מותג ביניים פריזאי מוצלח
37 rue des Abbesses

•  
•  
•  

בוטיק Sandro | צילום: רוני בר

* Princess Tam Tam – חנות להלבשה תחתונה במחירים סבירים (שלא בסיילים בסביבות ה-200 ש"ח לחזיה). גן עדן לבעלות חזה קטן שמתקשות למצוא מידות בארצנו השופעת (כאן גם אף מוכרת לא תסתכל בזלזול על היקף החזה שלך, הן רגילות לצרפתיות)
31 Bis Rue Abbesses

•  
•  
•  

Princess Tam Tam | צילום: רוני בר

* Claudie Pierrlot – מעצבת שאימצה את הפפיון כסמל מסחרי
4 rue des abbesses

•  
•  
•  

Claudie Pierrlot | צילום: רוני בר

* Allison –  עוד בוטיק שמרכז פריטים מכמה וכמה מותגים
38 Rue des Abbesses

* Les Petites – מותג ביניים נוסף אהוב על הפריזאיות
90 rue de Martyrs

•  
•  
•  

Les Petites | צילום: רוני בר

* CHINE MACHINE Vintage – חנות וינטג' במעלה רו דה מרטיר, די מרווחת (יחסית ליד שנייה) שקטה ומלאה בסחורה
100 rue des Martyrs

* Maje – ועוד מותג ביניים אהוב על הפריזאיות בכלל ועלי בפרט, בכל ימות השנה מוצעים למכירה בחלק האחורי של החנות פריטים מעונות קודמות בהנחה (זה עדיין לא ממש זול, אבל שווה להסתכל)
92 rue des martyrs

•  
•  
•  

בוטיק Maje | צילום: רוני בר

לכל המדורים הקודמים של PARIS MODE