טראש טוק

•  
•  
•  

כמה שיותר מנצנץ יותר טוב. מיאמי ביץ' | צילום: istock photo

על התהייה הרת הגורל מה עלי לארוז לחופשת האביב במיאמי ביץ', השיבה האישה שהזמינה אותי לשם: "לא יותר מדי". מחלונות מלון הספא נשקף האוקיינוס האטלנטי, מתרפק בעצלתיים על רצועת החוף. זהו המקום להרהר בו בכובד ראש בסוגיית הביקיני כנגד השלם, ולהכריע אחת ולתמיד בעד בגד החוף.

זו היתה החזרה הגנרלית האידיאלית לקראת הקיץ המתקרב. כי שום קלישאה של מראה נופש, מהסוג שמתמחזר מדי עונה חמה בהפקות אופנה במגזינים, אינה נתפסת כזרה או מוזרה בחוצות מיאמי ביץ'.

נהפוך הוא: ג'ינס לבן המשודך לגופיה באותו הצבע, שמלת פסי רוחב בשחור לבן באורך הקרסול, צעיף משי שהוסב לשמלה קצרצרה, סל נצרים הנישא ביד ומחליף את התיק – הכל מותר והרשות נתונה. בביץ' של מיאמי את מוזמנת להשתעשע ולדמיין לרגע כי את ג'קי קנדי היוצאת לפוש בהמפטונס, הנסיכה דיאנה המתרווחת על סיפון היאכטה, או ג'ייד ג'אגר שחורכת את עורה על החול באיביזה.

| הכסוף הנכסף |

זה נכון שלמיאמי ביץ' אין אפילו מה לחלום על תואר סגנית שנייה בתחרות בירות האופנה. אבל יש לה סיכוי לא רע עם זאת, להתקשט בתואר "חביבת הקהל". העיר, על חופיה הלבנבנים ורבבות מלונותיה, היא אתר הצילומים המושלם לסרט החופשה בכיכובך. כשברקע שמיים תכולים, זרועים עננים פוטוגניים, את מוזמנת להצטלם במבט מעורפל, כשהמוחיטו מונח לצדך. ההפקה כוללת גם זריחות שיופיין פרוע ושקיעות מהורהרות ובלתי ממהרות בעליל.

הדרס קוד בסרט החופשה המנצנץ הזה, אם היה למישהו ספק, מחייב וואם בם גלאם עם נגיעות של טראש. ככה שהיה ברור שלא יהיה מנוס מנעליים כסופות. כמה אפשר לבהות כל היום במוזהב-מוכסף-ומתנצנץ, מבלי שיתבקע לו איזה סדק בסולידיות בנוסח אינס דה לה פראסנג' שאימצתי לי?

השאלה הגדולה היתה אם הן ייקטפו מהבוטיק של ג'יי קרו בלינקולן רואד – שם הן ניצבו בגרסת הבלרינה המצופה פייאטים, או מהחנות במלון – שם נח לו דגם הסבכה הכסופה של מליסה בשיתוף קמפנה. הפור נפל על האחרונות, שהיו גם מאווררות יותר וגם ממוחזרות.

ברוח השיק האקולוגי, הלכנו להתלבט הפעם בין מבחר מצומצם, אך לגמרי מדויק, של כובעי קש ורפייה, שייצלו על עורנו הבוהק מהשמש הקופחת. כך, כאשר נתפזר לנו – היא לניו יורק ואנוכי לתל אביב –  תישאר לנו מזכרת ממיאמי ביץ' שלנו, שתצל על ראשנו בכבשן האורבני של יולי-אוגוסט.

•  
•  
•  

שווה לקפוץ לביקור. מיאמי ביץ' | צילום: istock photo

| לא שמעו על אנדרסטייטמנט |

אול אין אול, כפי שנהוג לומר באמריקה, מצאתי את מיאמי ביץ' מדליקה וראויה למוניטין שיצאו לה. לבד מהתענוג של גלגול שמה על הלשון, היא מעולה לבילוי סביב השעון. בעיקר בלינקולן רואד, אזור הקניות היותר אטרקטיבי, שם מצטופפים יחדיו בוטיקים אנינים וחנויות טראשיות להפליא, שחולקים מכנה משותף אחד: התעלמות מקז'ואל וחיבה עזה למתבלט, למנקר העיניים ולבלתי שגרתי.

אבל כשישבנו בערב על הבר בסושי סמבה, תולות מבטים מהופנטים ביפיפיות שנופחו לפי הזמנה, נדמתה פתאום שמלת הבלרינה הוורודה שלבשתי (יצירת מופת קטנה של שיין ורוז אבולעפיה) כמעט חסודה. נחשפתי. נסיכת טראש כבר לא אהיה כנראה בגלגול הזה, ושום סנדלים כסופים לא יוכלו לשנות את זה.