"בכל העולם לבושים אותו דבר": מה חושבים עלינו בלוגרי אופנה מחו"ל?

•  
•  
•  

גוד איבנינג תל אביב. מימין: בריאן בוי ורומי נילי, אמש במלון רוטשילד | צילום: שוקה כהן

אם אתם עדיין תוהים על כוחו של האינטרנט בעידן הנוכחי – אז הנה עוד דוגמה על ההשפעה העצומה שיש למדיום על העולם הקטנטן שלנו: מה שלא מצליחים לעשות עשרים מערכי דוברות ממשלתיים, עושה פה חברה קטנה שמייבאת ארצה בכל פעם חמישה בלוגרים למטרת הפיכתם לשגרירי הסברה של ישראל היפה. זהו – חמישה.

קינטיס היא חברת סטארט אפ חברתי ללא מטרות רווח שפועלת למיצוב ישראל כאטרקטיבית ורלוונטית בתחומים שלרוב לא מושמעים בתקשורת העולמית בהקשר של ישראל. כאמור, החברה מביאה לארץ בכל פעם חמישה בלוגרים מובילים מהעולם, בכל פעם בתחום אחר. המשלחת החמישית השנה היא מתחום האופנה, אשר נהנית ממספר ימים מאוד עמוסים במהלכם ינסו לשכנע את חמשת הבלוגרים שישראל אינה נתונה תחת משטר צבאי ושיש לתעשייה המקומית מה להציע לעולם מעבר לטפטפות.

יצאנו לפגוש ארבעה מהבלוגרים אמש (ג') בקוקטייל לכבודם שנערך במלון הבוטיק החדש רוטשילד, שממוקם על השדרה התל אביבית, ועל הדרך בדקנו מה הם לובשים ואיזה רושם קיבלו מהצצת הבזק שלהם לתעשייה המקומית.

בריאן בוי – בלוגר אופנה, bryanboy

•  
•  
•  

פראדה בשדרות רוטשילד. בריאן בוי | צילום: שוקה כהן

מה אתה לובש?
"ז'קט וחגורת מתכת – איזו (IZU), חולצה – לנוון, נעליים מתוכשטות ומכנסיים – פראדה".

האם היססת כשהציעו לך לבוא לכאן?
"ממש לא, כשהזמינו אותי אמרתי 'אני רוצה לבוא'. רואים את זה בטלוויזיה, זה מקום מרגש, כל החברים שלי נסעו לפה במיוחד לחיי הלילה ולבילויים. אני חי בפיליפינים, יש לנו רעידות אדמה חמש פעמים בשנה. אני אוהב להביא את הקוראים שלי למקומות שונים. יהיה מדהים בשבילם לראות אותי פה, הם ימותו על זה".

מה אתה חושב על אופנה בפריפריה של העולם?
"כולם מאוד מושפעים ממה שקורה בערים הגדולות. האינטרנט אשם. ככשואלים אותי איפה אנשים לבושים הכי יפה אני אומר בשום מקום. כולם לבושים אותו דבר בגלל שכולם קוראים את אותם אתרים ואותם בלוגים. אנחנו חיים בעידן דיגיטלי, בישראל קוראים 'ווג' צרפת, בפיליפינים קוראים 'נומרו', כולנו מושפעים מאותם דברים ויש סגנון גלובלי אחד".

מה דעתך על ניו מדיה מול מגזינים? האם הניו מדיה שינתה את הגישה של מעצבים וצרכני אופנה?
"למגזינים יש משאבים מדהימים וגישה לבגדים, דוגמניות וצלמים. האינטרנט מאוד שונה. זה מאיץ את התגובות. מעצבים רבים כל כך עוקבים אחריי ואחרי בלוגרים אחרים. זה הפך את האופנה לקטנה יותר. כשהייתי צעיר יותר הייתי קורא מגזינים וחושב שזה עולם אחר ועכשיו אני מעורב בו. זה הפך את הכל לנגיש יותר ובמקביל לנחשק יותר".

רומי נילי – בלוגרית אופנה, Fashiontoast

•  
•  
•  

"המעצבים פה שוברים גבולות". רומי נילי| צילום: שוקה כהן

מה את לובשת?
"שמלה – BCBG מקס עזריה – קיבלה אותה ממשפחת עזריה אחרי ארוחת שבת שם, נעליים – קאסטום נאשיונל, תיק – פרואנזה סקולר".

מה את חושבת על העיצובים שראית בינתיים בישראל?
"אני מרגישה שראיתי דברים מדהימים, ראיתי פיס שהיה בו מתכת ארוגה עם סיבים וזמש מפורק, כל טקסטורה אפשרית בחתיכה אחת וזה לגמרי עבד, וראיתי דגמים עם קטיפה צבועה, זה דבר שלא ראיתי מעולם. בניו יורק יש הרבה לחץ על מעצבים, מה שאולי מונע מהם להיות יצירתיים עד הסוף, וממה שראיתי פה – המעצבים לחלוטין שוברים גבולות, אז בתקווה זה יועיל לעולם האופנה".

היססת כשהציעו לך להגיע לישראל?
"השנה עשיתי החלטה ללכת למקומות שלא הייתי בהם מעולם. זאת הפעם הראשונה שלי במזרח התיכון ואני בשוק מכמה שזה לא שונה: האוכל, האקלים והאנשים הנחמדים – זה הכל דברים שאני כבר מרגישה איתם בנוח כך ששוכנעתי שאני צריכה לצאת מהאזור הנוח שלי לעתים קרובות יותר".

מה את חושבת על השינוי שהניו מדיה חוללה באופנה?
"אני מרגישה שהמהירות שבה רעיונות מעוכלים והמהירות שבה אנחנו מואסים בדברים היא מדהימה. זה העתיד, ואין מה לעשות עם זה, ואני גם חלק מזה כך שאולי זו גם אשמתי. אני בטוחה שכל הנוף ישתנה תוך חמש שנים ואני אפילו לא יודעת לחזות מה יהיה התחליף".

אדה אלטי – כתבת אופנה, מגזין Trendland

•  
•  
•  

"נדאג לחשוף את הכשרונות שראינו". אדה אלטי | צילום: שוקה כהן

מה את לובשת?
"ז'קט ומכנסיים – זארה, חולצה – וינטג', נעליים – לה סטראדה, תיק – מריון גודארט".

איך את חווה את ישראל בינתיים?
"אין לי מילה אחרת ממדהים, אמרתי את זה כבר מיליון פעם אבל זו המילה היחידה לתאר. זה קסום. הארכיטקטורה, האנשים והוייב, פשוט פנומנליים. כולם כל כך נחמדים והכשרונות כה רבים".

היססת לבוא לכאן?
"יש הרבה דברים על ישראל בחדשות אבל כולם מגזימים על הרבה מקומות אז לא היססתי כלל. זה היה חלום שלי לבוא לכאן אבל זה קרה מהר משתכננתי. זו הייתה הזדמנות נהדרת אז לקחתי אותה".

את מרגישה שיש הבדל בין אופנה באזור כמו ישראל לאופנה בבירות העולם?
"כן, יש הבדל, ותודה לאל על השוני, המשחק צריך להשתנות. אנחנו צריכים דם חדש ולכם יש הרבה ממנו. ממה שראיתי הכשרון נמצא פה, וזה הכל שאלה של חשיפה, אנחנו נדאג לחשוף את הכשרון הזה".

הניו מדיה שינתה את הדרך שאנחנו צורכים אופנה?
"בלוגי אופנה ואתרים הם חלק מחיי היום יום ואנחנו מחכים לצעד הבא שישנה עוד את סצנת האופנה העולמית. אני לא ממש יכולה לדמיין מה זה יהיה כי הקצב כה מהיר אבל קטעי וידאו יוצרים הרבה השפעה, כך שיכול להיות שיהיה להם חלק בזה".

דניאל פ. דייקס – בלוגר אופנה, fashionising

•  
•  
•  

"אופנה היא בידור לעשירים". דניאל פ. דייקס | צילום: שוקה כהן

מה אתה לובש?
"מכנסיים – ריס, חולצה וז'קט – עשויים בהזמנה אישית, מטפחת – טום פורד".

מה ראית עד עכשיו בישראל?
"היינו היום בסטודיו של דורין פרנקפורט וזה סט-אפ מאוד מרשים, לעשות אופנה מקומית במקום כה קטן".

חששת לבוא לכאן עם מה שרואים בחדשות?
"כולם הזהירו אותי שישראל מסוכנת אבל אני הולך למות יום אחד, ואם היית אומרת לי שמחר אני יכול להגיע לסוריה בחינם סביר להניח שהייתי הולך. התקשורת הזרה נותנת לך תחושה שזה אזור מלחמה והופתעתי לראות שאין משטרה צבאית ברחובות. חשבתי שיהיו פה הרבה יותר דתיים ומבוגרים אבל האמת שתל אביב מאוד צעירה ומגניבה".

מה אתה חושב על אופנה במקום פריפריאלי? האם יש לה סיכוי לפרוץ או שהיא דומה מדי למקומות הגדולים?
"זה פחות לגבי אופנה ויותר לגבי אופנתיות. אופנה היא בידור לעשירים, אם מקום יהיה אופנתי, אנשים יגיעו אליו. אנשים צריכים להתלבט בין איי יוון, סיציליה או תל אביב, כמו במצרים של שנות העשרים של המאה העשרים. צריך לשנות את התפיסה של האזור בעיניי העולם כמקום אופנתי יותר. קשה מאוד להתחרות בפריז או מילאנו כבירת אופנה, הן ערים אופנתיות כבר חמש מאות שנה".

מה אתה חושב על המקום של הניו מדיה בשינוי התפיסה של אופנה?
"אנחנו אנשים צעירים ורוצים את המותגים היוקרתיים והיקרים. אבל אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו אז אנחנו הולכים לזארה ול-H&M. אנשים בגילנו נוטים לא לקרוא עיתון וניגשים למדיה שונה מהורינו. אנחנו הולכים לטוויטר ואינסטגרם ובוחרים מה לקרוא. אנשים תחת גיל 30 שיש להם תפיסה מסויימת של ישראל אבל לא רואים כל כך הרבה חדשות. חלק מהקוראים שלי מבלים שעה באתר שלי, הם לא מבלים כל כך הרבה זמן באתרי חדשות. אם נעשה את זה נכון, הם לא יגדלו עם התפיסה שישראל זה עם מלחמת שישים הימים".

זאת הייתה מלחמה של שישה ימים.
"אה! באמת? שכחתי כמה טוב הצבא שלכם".