"ענף האופנה במוות קליני, מאיפה יגיע הכסף למלאי החורף?"

קסטרו ממשיכה ומפרטת כי היא "פועלת להיערך להזמנת מלאים לעונת החורף, מתוך תקווה כי בעונת החורף, תשוב פעילותה המסחרית לסדרה, ככל הניתן".

עלויות מימון מתייקרות

כמו כן כותבת קסטרו כי "הצפי במשק כי משבר הקורונה עלול גם ליצור הגבלות בשוק האשראי וכן להגביל זמינות אשראי, ודאי שבהיקפים מהותיים, ולייקר עלויות מימון. בשלב זה לא ניתן להעריך באופן מלא וודאי את מלוא ההשלכות על תוצאות הפעילות".

בהקשר זה נציין כי בקבוצה סירבו להתייחס לשאלת "גלובס" אם היא לקחה הלוואה מאז פרוץ משבר הקורונה. גבי רוטר, מנכ"ל משותף ומבעלי קסטרו אף הצהיר כי השקת קולקציית אביב-קיץ 2020 החדשה של הסטודיו לאופנה החדש של קסטרו שתוכננה למרץ נדחתה לאור המצב.

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Topshop Israel (@topshop_il) on Mar 30, 2020 at 11:44pm PDT

אבל האתגרים הללו לא ייחודיים לקסטרו. שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת האופנה הציבורית בריל, שעומדת מאחורי מותגים פופלריים כמו גלי, טימברלנד ונאוטיקה, אמר ל"גלובס" כי "הקושי העיקרי בהתנהלות כיום טמון בעיתוי ויותר מזה בפערי העיתוי".

למה הוא מתכוון? לדברי תורג'מן, "ההלוואות שהמדינה מציעה כעת לעסקים באמצעות הבנקים עשויות לקחת חודש או חודשיים, כשבינתיים רשתות האופנה נותרו ללא תזרים כדי לרכוש מלאים שאמורים להתבצע בימים אלה ממש, בחודשים מרץ-אפריל, על-מנת שייצרו אותה ותגיע לארץ ביולי-אוגוסט, כדי שתוכל להישלח לחנויות באוגוסט-ספטמבר.

אלא שבלי מכירות, טוען תורג'מן, לא ניתן יהיה להיערך קדימה, מה שיעמיק את המשבר.

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by (@castrofashion_kids) on Mar 24, 2020 at 1:16am PDT

עוד מסביר תורג'מן, "כל עסק נשען על התזרים כדי שיוכל לחיות. הסחורה שהוא מוכר ביומיום משרתת אותו כדי לשלם לספקים ולרכוש סחורה עתידית. התזרים הזה אמור לשרת את הזמנות החורף העתידיות. אבל, הקיץ הזה ברובו אבוד: יש לנו סחורה שתקועה בחנויות ובמחסנים. גם אם בעוד חודש יפתחו בהדרגה את הקניונים, לציבור יהיה קל יותר ללכת למרכזים פתוחים וחנויות רחוב. במקביל, כוח הקנייה של האזרחים נחלש על רקע המשבר.

"המכה השנייה היא זה שלא מכרנו את הקולקציות הנוכחיות שלנו, מה משאיר אותנו בלי תזרים, כשבלי תזרים נתקשה להזמין סחורה לחורף ולהתחייב עליה. צריך קורס נביאים כדי להעריך עכשיו כמה סחורה צריך להזמין לחורף. כשרשת אופנה לא מתנהלת נכון עם מלאים בנקודות האלה, מלאי זה משהו שיכול לגרור אותה שאולה".

הסחורה נערמת במחסן

מדובר בבעיה רוחבית, בהיקף גבוה. בענף מעריכים כי עלות המלאי לרשתות האופנה מדי שנה עומדת על כ-7 מיליארד שקל, כאשר מתוך מלאי זה, סך שמוערך ב-3-4 מיליארד שקל כבר נרכש, אבל הסחורה עדיין שוכבת במחסנים – לא נמכרה וגם לא צפויה להימכר בקרוב.

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Gali (@gali_shoes) on Oct 30, 2019 at 11:16pm PDT

תורג'מן מציין בהקשר זה כי "הראל ויזל (בעל השליטה ומנכ"ל פוקס – ש.מ) קנה 900 מיליון שקל סחורה לקיץ והיא שוכבת כאבן שאין לה הופכין בחנויות ובמחסנים. זה אירוע תזרימי, וזו החברה הכי חזקה במשק בתחום שלה".

עוד הוא מדגיש כי "המחסנים הלוגיסטיים נשענים על ההנחה שהמחסן מתרוקן מסחורת הקיץ, וסחורת החורף מגיעה. הגודל של המחסן לא יכול להכין שתי קולקציות".

על כן מתריע תורג'מן: "יש פה מגה-אירוע – אם אני לא אקנה סחורה מבעוד מועד, איך אצליח לשקם את הקבוצה שלי? סיוע בעוד שלושה חודשים מהממשלה זה יהיה כוסות רוח למת. גם אם נפתח חנויות באוגוסט, לא תהיה לנו סחורה למכור. זה מעגל הרס.

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by @golf.kids on Mar 21, 2020 at 1:06am PDT

"כולם מדברים על היום שאחרי, אבל בלי כסף עכשיו לא נגיע אליו. אנחנו מניחים הנחת עבודה סמויה שמכירות הקיץ כבר הלכו לאיבוד, ולכן מבקשים מהמדינה ומהבנקים שיתנו לנו את הלוואות האלה מיידית. אנחנו לא יכול להתמודד עם סטייה של 100% מהצפי למכירות, זה מוות קליני. גם כשיפרסמו את התקנות נקבל את הכסף בעוד חודש-וחצי חודשיים וזה יהיה אסון".

לחץ מספקים בחו"ל

גם רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף הציבורית שעל רקע המשבר יישמה את ההקלה של רשות לניירות ערך ודחתה את פרסום דוחותיה השנתיים, טוען שהמצב בפועל חמור עוד יותר ממה שנראה. לדבריו, "מעבר למצוקה שנובעת מהעובדה ששילמנו את מלאי הקיץ וכבר התחלנו לרכוש את מלאי החורף לחורף הבא ושאנו גם אמורים להתחייב על סכומים שכרגע אין לנו הכנסות נגדם, הרי שגם הספקים שמעבר לים נמצאים במצב משברי, שבגללו הם בעצמם מגדילים כרגע את הבקשות למקדמות שעלינו לשלם בגין סחורה עתידית. ככל שחולף הזמן, מצבנו נעשה מורכב יותר ולכן צריך להיות ברור שיש הבדל בין תעשיית האופנה לבין תעשיות אחרות, ובשל כך יש לאפשר להן סיוע מיידי מהמדינה".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Fox (@fox_israel) on Sep 22, 2019 at 1:20am PDT

בתוך כך, היום התנהל דיון בוועדת הכנסת המיוחדת בנושא הקורונה, שבה השתתף הראל ויזל, מנכ"ל ובעלי השליטה בקבוצת פוקס. בדיון שעסק בנושא השלכות התוכנית הכלכלית של האוצר על ענף הקמעונאות, אמר ויזל כי "עסקים לא מצליחים לקבל הלוואה מהקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. זה לא מתואם עם הבנקים ולא קיים מולם הסדר. רק עכשיו הבנקים מתחילים ללמוד את זה".

בדבריו התייחס ויזל לקרן הלוואות בערבות המדינה שהקים האוצר ושהיקפה עומד לפי שעה על 4 מיליארד שקל ושנועדה לסייע לחברות בגודל קטן ובינוני. עד כה הוגשו לקרן אלפי בקשות להלוואה אולם על-פי הפרסומים אושרו הלוואות רק לעשרות בודדות של בקשות.

הכתבה התפרסמה במקור באתר גלובס

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Anthropologie (@anthropologie) on Apr 1, 2020 at 6:20am PDT