הישראלים שכבשו את שבוע האופנה לכלות בניו יורק
בין וורה וונג לזאק פוזן שהציגו השבוע בניו יורק את קולקציות שמלות הכלה שלהן, בלטו לטובה שמות עבריים כאלון ליבנה, ענבל דרור וגליה להב, והוכיחו לעולם שלכלות הישראליות יש מבחר עצום ולא פשוט לבחור מתוכו. הכי גאווה
בין אם אתם סאקרים של אירועים מרגשים וקבבוני טלה על מקל קינמון, או ציניקנים מיואשים עם פנקס צ'קים ריק ומינימום אמונה במוסד הנישואין, אין מנוס מלהכריז: עונת החתונות מאחורינו. בקרוב אפילו תוכלו לנוח מכל הלבן הבוהק הזה ולהתמקד בפלטת הצבעים העשירה של החורף הקרוב, אבל עד אז, נותרה עוד משוכה אחת קטנה ומרגשת – שבוע האופנה לכלות בניו יורק.
האירוע שנוסד בשנת 2010 ומאז מתקיים בהצלחה יתרה פעמיים בשנה בחודשי אפריל ואוקטובר, הפך מהר מאד למוקד הנכסף שאליו מתנקזים כל הגורמים בתעשיית החתונות המגלגלת מיליונים. אז נכון שבקושי סיימנו לעסוק בשבועות האופנה העולמיים, שמן הסתם הניבו גם הם לא מעט רעיונות למאורסת הטריה, אבל כאן מדובר בפנינה האמיתית לחובבי הז'אנר, וגם בגאוות יחידה כחול-לבן. טוב, בעיקר לבן.
ענבל דרור לוקחת השראה מהחתן
המעצבת הלוהטת שהגיעה לנקודת רתיחה כשעיצבה את שמלת הכלה השנייה של בר רפאלי, כבר אמורה להרגיש בבית על השטיחים האדומים של התעשייה האמריקאית, וזו גם לא הפעם הראשונה שהיא מציגה את מרכולתה המפוארת בשבוע האופנה לכלות, אבל נדמה שההתלהבות הבינלאומית סביב הסינדרלה מאשדוד רק גוברת.
אל הרומנטיקה הזוהרת שבעיצוביה יוצקת דרור השראות מפתיעות כמו עולם בגדי הגברים. "אני משתעשעת במשחק שבין הטול והתחרה להשפעות גבריות מסורתיות כמו חולצות מכופתרות וז'קטים של טוקסידו", סיפרה לאתר The Knot. הקולקציה של דרור מלאה באלמנטים קלאסיים כמו משי, שכבות נסיכותיות של טול וכן אפליקציות פרחוניות שפוגשות טרנדים חמים כמו חיתוכים גיאומטריים, משחקי שקיפויות וא-סימטריה. חובה לציין גם את תכשיטי הראש החד פעמיים שמוסיפים עוד נקודה ישראלית לחגיגה – שכן הם עוצבו על ידי קרן וולף האחת והיחידה.
גליה להב מחתנת בימי הביניים
גם כאן מדובר בשם ישראלי שרבים בעולם כבר התרגלו להגות, וכוכבות כמו ניקול שרזינגר ומייגן טריינור כבר קישטו את השטיחים האדומים בפאר וההדר הנוצצים של להב. התצוגה בניו יורק נפתחה בהשקת קו הרדי-טו-וור של המותג, המזוהה עם עיצובים דרמטיים ורבי ווליום. לכן קו שמלות הבלרינה העדינות והקסומות שיצא אל המסלול מהווה בשורה של ממש לכלות בעלות טעם קלאסי ומאופק יותר, שרוצות לקרוע את הרחבה מבלי לקרוע את השמלה.
אבל כבר אמרנו שלהב מזוהה עם דרמה, וזו ממש לא נעדרה מהתצוגה. קולקציית הקוטור של המותג הייתה הבאה בתור, ושלחה אל רחבת הספרייה הציבורית של ניו יורק שורה של נסיכות גותיות מימיי הביניים, לבושות גזרות סופר סקסיות ועטויות קריסטלים, פנינים ושובלים ארוכים שהשתלבו עם ההילוך המלכותי. אהבנו במיוחד את שמלת התחרה המורכבת מקרופ-טופ וחצאית, ואת זו שכללה שכמייה מפוארת במראה אגדי של "כיפה לבנה".
אלון ליבנה עושה את אגם הברבורים
מעצב ישראלי נוסף שגורם לנו לנחת בשבוע המתוקשר הזה הוא אלון ליבנה, שהפך תוך שנים ספורות לאחד הקולות המשמעותיים בעולם בגדי הערב והכלה. את התצוגה המתוקשרת, אליה הגיעו עורכים וקניינים מהחשובים בתעשייה, ערך ליבנה בחלל אפלולי של מלון ההיי-ליין בצ'לסי. המבנה, שהיה בעברו כנסייה, היה המקום האידיאלי כדי להציג את השמלות הכלה המפוארות והדקדקניות של ליבנה, בעלות כתב ידו הברור.
היו אלו המותניים שקיבלו את מלוא תשומת הלב העונה, והודגשו כמעט בכל שמלה מהקולקציה המפוארת, שהושפעה מבלטים רוסיים קלאסיים מהמאה ה-19. האפקט שנוצר מתוך השראת "אגם הברבורים" היה מלכותי ורומנטי, והצליח להימנע מקלישאות קצפתיות מוגזמות, ונשאר על סקאלת הבלרינה הענוגה. העבודה המוקפדת על חיתוכי בד מורכבים שכל כך מזוהה עם ליבנה, הופיעה כמובן גם פה, והצליחה לשלהב את הקהל המפרגן.
ליהי הוד עושה חשק להתחתן כמוהה
רק לפני כחודש הפסיקה "הסנדלרית" ללכת יחפה כאשר התחתנה בשמלת כלה בעיצוב עצמי, היישר מקולקציית ה-White Bohemian החדשה שלה, אותה הציגה המעצבת האהובה על הישראליות בשבוע האופנה לכלות. הוד מיישרת קו עם המגמה העולמית המתאפיינת בקו עיצובי השואב השראה מהמחוזות הבוהמיינים. גזרות נשפכות, ועבודות מדויקות של תחרות וחרוזים פוגשות כאן אלמנטים רטרואיים לוהטים כמו מחשופי כתפיים, חגורות מותן עבות ונוצות – הו, הנוצות.
את הקולקציה הוד למעשה עומדת להציג באופן רשמי ללקוחות פרטיים בניו יורק בין ה-15 עד ה- 18 בחודש. כך שאם אתן במקרה באזור ובמקרה אמורות להתחתן מתישהו – אנחנו לא היינו מפספסות את מפגן העוצמה הזה.
לי גרנבאו
עוד נציגות מוכרת מטעם המשלחת הישראלית היא לי גרבנאו שצעדה בגאון על מסלול התצוגות עם שמלות קלאסיות מעוטרות. הקולקציה בנויה מעבודת יד של חומרים המשלבים פנינים, צדפות,רקמות המדמות אלמוגים, ואבני סברובסקי. השמלות עשויות מהמון שכבות, הן מנצנצות באלגנטיות עם משחקי שקיפיות. כל מה שהכלה הניו יורקית חולמת ללבוש ביום החתונה.
למרות שלרוב נוטות השמלות של גרבנאו להיות צרות וארוכות, דווקא בקולקציה הזו יש נטיה לתת מקום לגוף הנשי גם עם גזרות יותר רחבות,מעט נפוכות וכאלה שנשפכות על הגוף.
לי גרבנאו. צועדת בגאווה (צילום: יח"צ)
ריקי דלאל נכנסת לזירה הניו יורקית
דלאל היא שחקנית יחסית חדשה במגרש הבינלאומי, והצגת הקולקציה החמישית שלה בניו יורק היא ודאי אירוע מרגש למעצבת שהחלה למכור מחוץ לישראל רק לפני כשנה וחצי. "קולקציית ולנסיה" מתאפיינת בגזרות חובקות ומחמיאות כמו גזרת בת הים האהובה על המעצבת, כאשר על בסיס בגדי גוף ומחטבים נבנות שכבות מרשימות המשחקות עם נפח, קומות, תחרות ופרנזים, ומתהדרות במחשופי גב עמוקים ודרמטיים שהם סימן ההיכר העיקרי של המעצבת הטרייה.
איכססס ממש לא אהבתי כל השמלות חשופות!!!!
מאת: לילי | 9 בנובמבר 2015 | 22:18גלית לוי כבר הציגה בניו יורק לפני 10 שנים לפני שכולם חלמו על זה בוולדורף אסטוריה עם מורן אטיאס שפתחה את התצוגה , פנינה טורנה גם הציגה שם לא מזמן .. אין בזה שום דבר חדש או חדשני . גליה להב וריקי דלל וברטה בנות 60 הגיע הזמן .
מאת: דינה | 14 באוקטובר 2015 | 19:37רואים למה הם הגיעו לשבוע האופנה בניו יורק-כי הם יודעים לעצב ברמה והשמלות מהממות לא כמו המעצבים האלה שמעצבים בגדים מכוערים
מאת: קר | 14 באוקטובר 2015 | 18:17אין על המעצב שמלות מרדכי אברהם!!
מאת: דנור | 14 באוקטובר 2015 | 16:09אין על ליהי הודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
מאת: אורח | 14 באוקטובר 2015 | 15:49שמלות יפות באמת גאווה. אבל מזעזע לראות ככה את הדוגמניות על גבול האנורקסיה פשוט הרסו את השמלות!!
מאת: מיל | 14 באוקטובר 2015 | 13:27אין על השמלות של אסף דדוש בדיזנגוף!
מאת: אורח | 14 באוקטובר 2015 | 11:03וואו איזה יופי איזה גאווה כמה כישרון ….
מאת: שיי | 14 באוקטובר 2015 | 09:27מה עם ברטה ?
מאת: אורח | 14 באוקטובר 2015 | 07:56ריקי דלאל, גליה להב וענבל דרור, כולן מאשדוד
מאת: אורח | 14 באוקטובר 2015 | 01:15באמת גאווה ישראלית, עכשיו אחרי ששמנו את הגאווה בצד כל השמלות באופן כללי די נראות אותו דבר, הבעיה היא שרוב הכלות לא נגנסות למידה הזו….
מאת: אורח | 13 באוקטובר 2015 | 22:58מה קשור הסינדרלה מאשדוד?! קצת מעוף…. ומה לגביי ליבנה? האם גם אותו הייתם מגדירים כך?! מספיק עם הקלישאות בגרוש…. ושוב קצת מעוף.
מאת: אורח | 13 באוקטובר 2015 | 19:58אולי לא בהכרח להשתמש במילה "כבשו" בתור המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת?
מאת: אורח | 13 באוקטובר 2015 | 19:45