ברק אובמה ומיט רומני מפשילים שרוולים

המקטרונים של אובמה מעודכנים יותר, רומני מנצח בזירת השיער, אבל שניהם זקוקים לשיפור בגזרת המכנסיים | גורל הבחירות הזה נמצא בפרטים הקטנים | מר לוין מנתח

מאת  | ‏ 6 נובמבר 2012

בשבחי השמרנות. מיט רומני וברק אובמה | צילום: גטי אימג'ס

קשה למצוא שתי דמויות שונות יותר ממיט רומני וברק אובמה. לא רק השקפת עולמם הפוליטית, אלא גם הביוגרפיה שלהם, עיסוקם, צבע עורם ושפת הגוף שלהם שונים כולם. הם מייצגים שני קטבים מנוגדים של ארה"ב, וכפי שהסקרים מראים לנו באופן יומיומי, הם אכן חוצים, פשוטו כמשמעו, את האומה לשניים. אך יש תחום אחד שבו לרומני ואובמה יש די הרבה במשותף: בכל הנוגע לסגנון ואופנה ניתן כיום לומר בבטחה ששניהם שמרנים.

האתגר הוא אם כך, להתבונן מבעד לחזותם השמרנית ולמפות בזהירות את הבדלי הגישות והניואנסים, ובה בעת לשרטט את קווי המתאר של אותה הומוגניות שמרנית אשר הופכת את אמריקה למה שהיא.

| הברוקס ברדרס, או המראה הכל-אמריקאי – קווים לדמותו |

לנשיאי ארץ כל האפשרויות לקסיקון לבוש די מוגבל. זירת הפשע היא ככל הנראה חנות של ברוקס ברדרס, רשת הבגדים הוותיקה בארה"ב ומי שאחראית להמצאות דוגמת חולצת הפולו מכופרת הצווארון. הרשת הפכה לאורך השנים לחביבת הנשיאים, אייקון סגנוני לא פחות משמעותי מהחדר הסגלגל. הטרנד סטר בעניין זה – ומי שללא ספק ניתן להכתיר כנשיא האמריקאי בעל המראה הייחודי ביותר – היה אברהם לינקולן בכבודו ובעצמו, אשר לבש להכתרתו השנייה מעיל של האחים ברוקס שנתפר למידתו. את בטנת המעיל עיטר נשר אותו ליווה הכיתוב One Country, One Destiny (והיה צריך להוסיף, one style). את מעיל זה לבש, אגב, בעת הרצחו. זירת פשע כבר אמרנו? מאז הקפידו בבית הלבן להפוך את הרשת לספק הנישאותי הלא-רשמי – תיאודור רוזוולט, פרנקלין רוזוולט, הרברט הובר, ריצ'רד ניקסון, ג'רלד פורד, ג'ון פ. קנדי, ביל קלינטון ואפילו ג'ורג' בוש (האב) נהגו כולם להרכיב חלק משמעותי ממלתחתם אצל ברוקס. בהשבעתו הראשונה, בחר אובמה אף הוא במעיל של ברוקס ברודרס, בליוו צעיף וכפפות מאותה חברה.

אובמה במעיל וכפפות מבית ברוקס ברדרס | צילום: גטי אימג'ס

אתם ודאי תוהים לעצמכם בשלב זה, מה כל כך יחודי בברוקס שהופך אותם לבחירה הראשונה של האזרח מספר אחד? התשובה, באופן לא מפתיע, תהיה: לא הייחוד, אלא היעדרו. שלא תבינו לא נכון, ברוקס ברדרס אינה עממיקו, אדרבא, החברה היא חביבתן של האליטות הישנות, ה-wasps (לבנים, פרוטסטנים, אמריקאים) ששולחים את ילדיהם זה דורות לאוניברסיטאות "ליגת הקיסוס" ושנופשים בהמפטונס. אך בה בעת, זהו מותג כמעט שקוף, מוטמע עמוק בדי.אן.אי האמריקאי, ובעיקר, על אף שמירב הסחורה בברוקס מיובאת, רבים ממוצריה מיוצרים בארה"ב והמותג ממשיך להתפש כגאווה אמריקאית וכמוצר מקומי.

| למי למי יש יותר גדול? רומני VS אובמה – זירת הסטייל |

כאמור, רומני ואובמה נצמדים לכללים, ולכן בכדי לערוך השוואה ביניהם ולהעריך את יכולתיהם הסגנוניות עלינו לדקדק ולהוכיח שגורל הבחירות הבא אכן נמצא בפרטים הקטנים. אל העימותים האחרונים הגיעו שניהם לבושים בחליפות נייבי כהות – זו אינה הפתעה גדולה, חליפות שחורות בולעות צבע ולכן נהוג להמנע מהן, ובאופן מסורתי לאורך השנים כחול נייבי היה הצבע הנשיאותי המועדף. אל החליפה הותאמה חולצה לבנה עם צווארון מחודד – בחירת המחדל של איש עסקים ממוצע – ועניבה סולידית, כחולה או אדומה.

רומני יצא חסר טעם כשהגיע לעימות עם סיכה גדולה יותר | צילום: גטי אימג'ס

הייתרון העיקרי שניתן לזקוף לאובמה נובע מהגזרה הרכה והעדכנית יותר של מקטרוניו, כאשר חליפותיו של רומני נוטות לקופסתיות יתר. רומני לעומת זאת, הוא לא פחות מאשף השיער – מלח-פלפל, אפרוריות סמכותית ושביל מוקפד (אך לא חסר חן), אך חליפתיו מעט כהות מדי ונוטות לבלוע צבע. שניהם היו יכולים לשפר מעט את גזרת מכנסיהם, על אף שבכל הנוגע למכפלת אובמה מנצח בגדול. את הגדרובה קינחו שניהם בסיכת דגל ארה"ב ממלכתית, אך – כפי שבלוגרים ומבקרים מהרו לציין – רומני בחר לשחק עם סיכתו "למי יש יותר גדול" ויצא קצת חסר טעם.

מימין: גזרת מקטורן רכה, משמאל: נטייה לקופסתיות יתר | צילום: גטי אימג'ס

מחוץ לזירת העימות העניינים היו מעט יותר מגוונים. שם היה לרומני ולנשיא הזדמנות לבוא לידי ביטוי, או לפחות למקד את מסריהם.

| אובמה מפשיל שרוולים |

אובמה, בייחוד בימים האחרונים בעקבות אירועי ההוריקן, הרבה להיראות בשרוולים מופשלים, מכנסי חאקי וז'קט ספורטיבי. ביגוד עבודה שמראה שהוא עסוק בתפקידו כנשיא ואינו מנותק מהעם בעיתות משבר. לאורך הקדנציה שלו מראה זה שימש כמוטיב חוזר, אובמה הקפיד להראות מעט מרושל. מקרה ה"מכנסי האבות" המפורסמים שימש כדוגמה בולטת ומדוברת לכך שנצרבה היטב בתודעה האמריקאית. אובמה נבחר בעוד ארה"ב מצויה במשבר כלכלי חסר תקדים, ונראה שבצוותו השכילו להלבישו בהתאם, מראה יומיומי ולא נוצץ או מנוכר על יתר המידה.

מתחבר לעם עם שרוולים מופשלים | צילום: גטי אימג'ס

מראה יומיומי ולא נוצץ או מנוכר. אובמה | צילום: גטי אימג'ס

| המשבצות של רומני |

מיט רומני עבר תהליך דומה לאורך הקמפיין שלו. רומני – שהינו עשיר מופלג שמואשם לא פעם על ניתוקו, רוממותו מעם, אחוז המסים הזעיר שהוא משלם, ואורח חייו הראוותני – נאלץ לשכנע את מצביעיו הפוטנציאליים שגם הוא יכול להיות עמך. לשם כך גויסו חולצות משובצות מעט גדולות, הושלו ז'קטים, ואפילו שיערו נפרע מעט. אך לקראת הבחירות הסטייליסטים שינו כיוון, וביזנס מיט חזר במלוא כוחו והדרו.

כאחד העם. רומני בחולצות משובצות | צילום: גטי אימג'ס

בג'ינס, ז'קט ספורטיבי ובלורית חיננית. מיט רומני | צילום: גטי אימג'ס

עם מערכת בחירות כה צמודה, וסגנון דומה למדי, כנראה שהבחירות הללו לא יוכרעו בחדר ההלבשה וטוב שכך. אנחנו, בכל אופן, נעדיף את אובמה, בין אם בגלל גינוניו, נצחונו בגזרת הגזרה, או סתם בגלל שמדיניותו מעט יותר שפויה מהאלטרנטיבה הרפובלקאית. ואם זה לא שכנע אתכם, פשוט תסתכלו על מישל.

הבחירה של FF. ברק (ומישל) אובמה | צילום: גטי אימג'ס

השאירו תגובה

 

  • הוא בסה"כ סקר את המועמדים מבחינת לבוש, ולדעתי עשה זו גם בצורה טובה מאוד. אני אישית דווקא אהבתי את הסגנון של מיט רומני, היה בו משהו מאוד קפדני ושמרן, מזכיר קצת את שנות ה-50, ויש לזה קסם מסויים לטעמי.

    בכל אופן נושא מעניין לכתבה, ונעשה בצורה עניינית ומעניינת.

    מאת: דן |‏ 8 בנובמבר 2012 | 21:09
  • כאן יש כמה רעיונות לאאוטפיטים:
    http://hgeeky.blogspot.co.il/
    הצטרפו גם לעמוד הפייסבוק!:
    https://www.facebook.com/HGeeky?ref=hl

    מאת: דאינריז |‏ 6 בנובמבר 2012 | 19:40
  •  ברור שהכותב שמאלן שתומך באובמה, כי בת'כלס, לרומני יש יותר חזות של נשיא ארצות הברית מאשר אובמה.
    והכותב דווקא ניטפל לבגדים ולא למראה החיצוני, אין מה ללעשות – רומני הרבה יותר אסטתי.

    מאת: לא בא לי לומר! |‏ 6 בנובמבר 2012 | 18:38
  •  

    מאת: וכמובן תומך באובמה |‏ 6 בנובמבר 2012 | 16:43
  • מר לוין, כותב המאמר המצדד בנצחונו של הנשיא האיסלמי של
    אמריקה-אובמה ,הינו שטוף בשנאה עצמית ובאהבת מה שרע לעם ישראל.

    מאת: אבי |‏ 6 בנובמבר 2012 | 16:06
  • "פשוט סתכלו על מישל" משפט נכון ! יש לה את זה !

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 6 בנובמבר 2012 | 12:33