הכינו את הוויסקי והסיגריות: קוד הלבוש המשרדי עושה קאמבק

דווקא בעידן שבו המשרד כמעט וקרס אל תוך המכשירים הביתיים, הגיע דון דרייפר והציל אותנו מידיו הגרומות ומכפכפיו של מארק צוקרברג

מאת  | ‏ 30 אוקטובר 2012

היי וביי. דון דרייפר ומארק וקרברג | צילום: גטי אימג'ס, יח"צ

קשה להאמין היום שהמשרד, אותו מבנה איקוני סביבו חייהם של כה רבים מאיתנו סובבים, הגיח אל העולם רק לפני כמאה וחמישים שנה. המצאתם של הטלגרף, המעלית (ועמה גורד השחקים) מכונת הכתיבה ומאוחר יותר הטלפון – הכשירו כולם את הקרקע לקראת בואו של עידן בו "המשרד" הפך למוסד איקוני וחשוב לא פחות, אם לא יותר, ממבנים כ"בית", ו"כנסייה" ו“מפעל".

פלאש בק: אופי העבודה מכתיב סגנון לבוש

אך גם המשרד, ככל מבנה ועל אף גילו הצעיר, ראה תמורות רבות ושינויים מרחיקי לכת באופיו. תחילה, בשנותיו הראשונות, היה המשרד קורבן למגמה שהחלה במפעלי התעשייה הכבדה ושאותה יזם המהנדס האמריקאי פרדריק טיילור, שחרט על דגלו את סמל היעילות והניהול המדעי. לאורך סוף המאה ה-19 טיילור פיתח מבחני יעילות שונים, שמדדו את תפוקתם של הפועלים וניסו למקסם רווחים באמצעות יעילות מוגברת. התוצאה הייתה סביבה מנוכרת, אגרסיבית והיררכית שלחצה על פועליה וניסתה לסחוט מיהם את המירב. בשנים הראשונות של המאה ה-20,  הטיילוריזם, כפי שהוא מכונה, יובא אל הסביבה המשרדית החדשה, כאשר המשרדים הראשונים סודרו כ"חוות" רחבות מימדים, ללא מחיצות או פרטיות. שולחן המשרד אותו אנו מכירים כיום – משטח על גבי מסגרת מתכת וכמה מגירות תחתונות – עוצב במיוחד בכדי לאפשר למנהלים לפקח על הכפופים להם.

מכבדים את מקום העבודה. רוג'ר סטרלינג ודון דרייפר | צילום: יח"צ

בשנות החמישים והשישים חל שינוי בגישה הניהולית, אשר חלחל הישר אל השפה העיצובית של הסביבה המשרדית. מנהלים החלו להבחין שהסביבה הטיילוריסטית הנוקשה אינה מפרה, ולמעשה גורעת מפריון העובדים. בניסיון לעודד יצירתיות החלו המשרדים להציע סביבות עבודה נוחות יותר, שאפשרו גם פרטיות ועודדו הזדהות. סדרת הריהוט המשרדי הקאנונית של הרמן מילר, בעיצוב רוברט פרופסט ACTION OFFICE גילמה בדיוק את שינוי הגישה הזה, תוך שהיא מציעה חללי עבודה גמישים וסגורים למחצה.

הקלאסיקה המשרדית חוזרת | צילום: יח"צ

1. חולצת כפתורים, הובצ'ר, 800 ש"ח
2. מסימו דוטי, חורף-2013
3. חליפה, פולגת, 1990 ש"ח
4.  עניבה, הובצ'ר, 400 ש"ח
5. תיק, אלדו, 329 ש"ח
6. נעליים, דואלס לבוטיק אברהם, 2200 ש"ח

בימינו – בעידן שבו כמעט כל עבודה ניתנת לביצוע מהבית ושערכים כמו "יצירתיות" נישאים על שפתיהם של מנהלים לרוב – המשרד הפך לסביבה נזילה יותר והיררכית פחות. משרדי גוגל הנדיבים הם מקרה קיצון מפורסם אחד, אך חברות היי טק וטכנולוגיה רבות אחרות מציעות לעובדיהן את התחושה ש"זהו לא משרד, זה בית".

לפטופ, רגל על רגל, ג'ינס וטריקו. קוד הלבוש במשרדי גוגל | צילום: גטי אימג'ס

תפנית סגנונית: הדרס קוד חוזר

כך הדבר גם בכל הנוגע לתופעה המכונה "סגנון משרדי", אם בעבר היה ידוע וצפוי שבבואו למשרד ילבש העובד חליפה אפרורית (בליווי מעיל טרנץ' וכובע פדורה), כיום בחברות רבות, ובייחוד בארץ, אין קוד לבוש חובה. אך, בטוויסט מעניין, אם כי לא לגמרי לא צפוי, דווקא בעידן שבו המשרד כמעט וקרס את תוך חדר הכושר, הז'קט הוחלף על ידי הסווטשירט, בא דון דרייפר והציל אותנו מידיו הגרומות ומכפכפיו של מארק צוקרברג. במלים אחרות, דווקא בעידן שבו המשרד כ"משרד" נעלם, התחלנו, לפני חמש שנים עם עלייתה של Mad Men, לחלום על תור הזהב המשרדי של ימי הרמן מילר. לפתע, ושוב מדובר בתפנית סגנונית קלאסית, העניבה שוב עדכנית, החליפה האפורה שוב אינה אפרורית יותר, ומטפחת הכיס אינה רק נחלתן של קורבנות אופנה ואילי הון מפוקפקים.

צילום: יח"צ

1. משקפיים, pq, מחיר: 3000 ש"ח
2. חולצת ג'ינס, הרמונט אנד בליין בוונדום, 890 ש"ח
3. עט, קרטיה מקולקציית רודסטר בפדני, 4900 ש"ח
4. נעליים, מארק ג'ייקובס לפקטורי 54, 3290 ש"ח
5.  מכנסיים, טופמן, 239 ש"ח
6. תיק, דניאלה להבי & Sketch, מחיר: 990 ש"ח

אמנם מאז עלתה השדרה לראשונה השגעון דעך מעט, אך ניתן לומר שגם כיום ניתן להרגיש את הדהודיו בחוזקה. כיום הבשורה בשוק החליפות והביגוד העסקי היא חזרה לבדים איכותיים, כבדים ומכובדים כדונגל טוויד, לצד הדפסי משבצות מעט ארכאיים וחייטות איטלקית צרה, רכה ומוקפדת. הרעיון הוא שימוש בבדים והדפסים מעידן אחר, ובגזרה עדכנית וצעירה.

השאירו תגובה