לזכר הימים הטובים: חיטטנו בראש של נעמה בצלאל

הפעם הראשונה של נעמה בצלאל בלונדון הייתה לפני כמעט 30 שנה. היא הייתה בת 17, רקדנית בלהקת מחול שיצאה לסיבוב הופעות, והתארחה אצל משפחה מקומית. מאז, החלום על קריירת הריקוד נגוז, היא התגייסה לצבא, למדה בשנקר, התחתנה עם ליאור, הביאה לעולם 3 ילדים והקימה מותג אופנה על שמה שהפך לשם נרדף לנוסטלגיה מתקתקה. בין לבין, היא שמרה חסד נעורים לאהובתה, בירת הממלכה הצוננת, וחזרה בתכיפות לעיר שהסעירה את דמיונה. "אני מרגישה שם מאוד בבית, ולמרות שבשנים האחרונות אני נוסעת לשם פחות, אני תמיד מבקרת בה במחשבה" היא אומרת. "אני אוהבת את האפרוריות שלה, את האור האוויר, נהנית להסתכל על טיפוסים ברחוב, לשמוע את המבטא שלהם, להסתובב ברחובות, לבקר בגלריות ובתערוכות. תמיד נראה לי שזו עיר עם אינסוף חנויות שכיף להיכנס אליהן. וכמובן, אני מתחברת לאופנה הלונדונית, שאל מול הקלאסיקה והשמרנות, היא גם נועזת ופורצת דרך". הרבה אנשים אומרים לה שהיא צריכה לפתוח שם חנות. היא לא פוסלת את הרעיון. ההורים שלה, אגב, נשארו בקשר עם המשפחה המארחת עד היום.

כמו כל גוף העבודה שלה, הקולקציה הנוכחית של בצלאל מתכתבת עם לונדון הססגונית אך הקודרת. במקביל, היא שואבת מוטיבים צבעוניים מהסרט האהוב עליה, "שוקולד", בבימויו של לסה הלסטרום ובכיכובם של ז'ולייט בינוש וג'וני דפ, שמתרחש בעיירה קטנה בצרפת בחורף של שנת 1958. "נולדתי בחצי השני של הסיקסטיז, וזה כנראה מסביר את המשיכה שלי לעשור הזה", היא אומרת. בימים אלה היא עובדת על קולקציית הקיץ, שההשראה שלה לקוחה מימי ילדותה – ילדות של פעם, עם אלבום תמונות, ספר זיכרונות ומחברת גיאומטריה.

קוקו שאנל | "בזמנו היא הייתה פורצת דרך, היה לה אומץ לשבור מוסכמות ולפתוח לאשה המודרנית את האפשרות ללבוש בגדים הרבה יותר משוחררים ונוחים ויחד עם זאת להיות הכי בסטייל. היא הייתה אישה חזקה. המורשת שלה ומוטיבים שאופייניים לה השאירו חותם עד עצם היום הזה ואני בטוחה שהם יהדהדו הלאה לדורות רבים. אני שואבת ממנה המון השראה, גם מהאישיות שלה וגם מהסגנון המיוחד שלה, שעומד במבחן הזמן. ממליצה מאוד על הסרט שעשתה עליה אן פונטיין, קוקו לפני שאנל, עם השחקנית אודרי טוטו".

שוק הפשפשים | "ללא ספק המקום המועדף עליי. גיליתי את השוק ביפו לפני עשרים שנה בערך ומאז אני שבויה בקסמי המקום והאוצרות הגלומים בו. השיטוט שם נותן לי אוויר לנשימה. אני מוצאת שם פריטים שהופכים לרעיונות, מנקה לי את הראש, נזרקת למקומות וזמנים אחרים. זה עושה לי טוב. יש לי שם 'חברים', סוחרים שמכירים אותי, פינות שאני חוזרת אליהן. בשנה באחרונה הוא שינה לגמרי את פניו, בהמשך לתהליך שהחל קודם לכן, והוא כבר לא אותו מקום שהייתי רגילה לפקוד. אבל עדיין, בכל שבוע אני מתגעגעת. אני קונה שם מגוון רחב של דברים שמספקים את הפטישים שלי וממלאים לי את המדפים בבית ובסטודיו – קופסאות פח, זכוכיות מוראנו, מפות רקומות, קומבינזונים, מטפחות ראש, צעצועי פח וגומי, כלי פורצלן (בעיקר עם פרחים קטנים), קופסאות תפירה, כלי אמייל ובקאליט, שזה סוג של פלסטיק עתיק, וגם רהיטים שאני מחדשת ומרפדת".

רקום באהבה | "בין כל האוספים שלי, יש לי גם אוסף נחמד של גובלנים. במיוחד מושכים אותי כאלו עם פרחים, ושושנים בפרט. אני אוהבת את הצבעוניות העמוקה שלהם, אני אוהבת את צורת הרקמה (קרוס סטיצ') ובוחרת את הדוגמאות שמדברות אליי. חלק מהגובלנים ירשתי מסבתי האהובה שנפטרה בקיץ האחרון. היא רקמה אותם בעצמה לפני שנים רבות. חלק קניתי בשווקי פשפשים. כבר כמה עונות שאני מתכננת להוציא קבוצה בקולקציה עם מוטיב הגובלנים ובהשראתם. אני מאוד מקווה שזה ייצא לפועל בקיץ הקרוב".

מישל וויליאמס | "היא גילמה את מרילין מונרו בסרט 'השבוע שלי עם מרילין', ועשתה זאת נפלא. היא מקורית ושיקית, סוג של אייקון קולנועי ואופנתי גם יחד, וההופעה שלה על השטיח האדום מעוררת תמיד תגובות. הלוק שלה מינימליסטי בדרך כלל ומדגיש את יופייה בלי עודף אקססוריז, והתספורת הקצרה והשובבית שלה מזכירה לי את מיה פארו. הייתי רוצה להלביש אותה. היא בוחרת הרבה פעמים ללבוש גזרות ישרות או A בסגנון סיקסטיז שמחמיאות לגופה הנערי ואני חושבת שהיא יכולה בקלות להתחבר לבגדים שלי, והם ישבו עליה נהדר".

אז צוחקים | "כשיוצא אני מאוד אוהבת ללכת לקולנוע, לשבת באולם ולשקוע בסרט טוב שמנתק אותי מהחיים האמיתיים. לאחרונה ראיתי את 'העולם מצחיק' של שמי זרחין ומאוד נהניתי. זה עמוק עם בימוי מצויין שמספר על החיים של כמה דמויות בטבריה, שהסיפורים שלהם איכשהו נשזרים בסוף ביחד: ירדנה (אסי לוי), סוכנת נסיעות ששכלה את הבת שלה לפני כמה שנים ומגלה שהיא בהיריון למרות שלא זוכרת ששכבה עם אף אחד כבר כמה שנים, נסי – נער שמתעורר אחרי תשע שנים של קומה ומגלה לאט לאט את העולם מחדש, גולן (אלי פיניש) – שדרן רדיו שמנסה לשכנע את שייקה לוי מהגששים להופיע בפני אהובתו הגוססת ממחלת הסרטן, ומירון (אבי שטג), האבא של נסי שאיבד את אשתו ומנסה להתמודד עם סוד גדול מהעבר. הסרט נותן פרספקטיבה שונה על החיים ונותן מבט על ההתמודדות של אנשים עם מצבים טראגיים, עם מציאות מאוד כואבת. הוא השאיר בי הרבה חומר למחשבה".

קודם הונג קונג, אחר כך ברלין | "הקניות הכי טובות שלי הן על הדרך, שלא במתכוון. אם אני הולכת במיוחד הרבה פעמים אני לא מוצאת כלום. כמו באהבה, כשזה מקרי זה הכי מוצלח. כשאני נוסעת לחו"ל אני אוהבת לפנק את עצמי קצת בקניות. בשנה וחצי האחרונות יוצא לי להגיע להונג קונג מדי חצי שנה לנסיעות עבודה. אין לי ממש זמן לשופינג כשאני שם, אז לפעמים אני קופצת לשוק שנקרא 'ליידי מרקט', שפתוח עד הלילה ולכן אני מספיקה להגיע אליו. זהו שוק מאוד תוסס, ססגוני, ועשיר במבחר מוצרים, הרבה מהם סתמיים, אבל ניתן לדלות בו גם דברים שווים אם חופרים ביסודיות. בביקור האחרון בספטמבר, קניתי שם נעלי אוקספורד על עקב וכמה תיקי פלסטיק עם הדפסי נקודות שאני משתמשת בהם המון.

בברלין ביקרתי רק פעם אחת וזה היה לסופ"ש בלבד, אך היא השאירה בי המון רושם ואני מאוד אשמח לחזור אליה. החוויה הכי כיפית שהייתה לי שם זה ביקור בשוק הפשפשים בפארק מאואר, שעולים אליו לרגל בימי ראשון מאות צעירים לבושים בבגדים הכי מדליקים, אוונגרדיים ומוזרים. זה היה מחזה מרהיב של אופנת רחוב מוטרפת, וחזרתי משם עם מספר פריטים שהיוו לי בהמשך המון השראה".

תיק משפחתי | "אחד הפריטים הכי ותיקים בארון שלי הוא קרדיגן סרוג בסריגת קרושה בצבע פוקסיה שהיה של אימא שלי בשנות ה-60. היא הייתה לובשת אותו עם שמלה תואמת שעדיין שמורה אצלה. יש לי זיכרון עמום שלה לובשת את הסט הזה, כשהייתי ממש ילדה קטנה. לא לבשתי אותו הרבה זמן, אבל אין לי ספק שאשמור אותו תמיד. משתי הסבתות שלי, אחת מהן נפטרה ממש לאחרונה והשנייה לפני כעשור, קיבלתי אוסף תיקים ישן נושן שאני שולפת ממנו מדי פעם כמה פריטים כשאני מצלמת קטלוגים. הוא כולל משהו כמו 30 תיקים, שניים מהם מגובלן, ואיתם אני בדרך כלל יוצאת בערב".

חיים של אחרים | "כשאני מחפשת רעיונות אני שוקעת בעלעול באוסף ספרי העיצוב שלי. יש לי מבחר ספרים שאני מאוד אוהבת, רובם עוסקים בעיצוב פנים, ומדי פעם אני מוסיפה עוד אחד למדף. אני מאוד נהנית לדפדף בהם, להציץ לבתים אמיתיים של אנשים אמיתיים וליהנות מאסתטיקה שאני מאוד מתחברת אליה. חביב עליי במיוחד הוא ספר צילום קטן של נשיונל ג'יאוגרפיק שנקרא FAMILIES, ספר קסום עם צילומים של משפחות שנמצא אצלי שנים רבות. פעם אפילו הוצאתי קטלוג שקראתי לו My Family והוא צולם בהשראת הספר".

>> את הבגדים של נעמה בצלאל ניתן להשיג ב-11 החנויות שלה שפרושות ברחבי הארץ. טווח מחירים: שמלות אריג – 519-799, חולצות אריג – 319-449, קרדיגנים – 349-389, מכנסיים – 349-419, חצאיות – 299-399, ז'קטים ומעילים – 699-1,199.

(צילומים: נעמה בצלאל, גטי אימג'ס, יח"צ)