עכשיו זה המאני טיים שלי

•  
•  
•  

שמלה: The Attico ל-factory 54 (צילום: שי כהן ארבל)

לפני שלושה חודשים שברה סופי מצ'טנר את הרגל במהלך טיול במרכז אמריקה, כשעשתה כביסה ומעדה. היא חזרה לארץ להחלים, אבל במקרה של הדוגמנית שכבר בגיל 14 צעדה על המסלול של בית האופנה דיור, השבר היה קצת יותר סימבולי. "הרופא שאל אותי מה אני עושה ואם אני צריכה חופשת מחלה. אמרתי שאני דוגמנית, אז הוא אמר, 'טוב, אז לא תוכלי לצעוד על מסלולים לפחות שלושה חודשים'".

דוגמניות אחרות אולי היו משתמשות בקלף שקיבלו כדי לספר איך שבירת הרגל עלתה להן בתפקיד נחשק ובפתיחת תצוגה בינלאומית, אבל לא מצ'טנר. "אמרתי לו, 'בסדר, אז לא אצעד שלושה חודשים, גם ככה לא היה מסלול כבר הרבה זמן'".

בשנתיים האחרונות הפסיקה מצ'טנר לנסות למלא ציפיות של אחרים. עד גיל 18 היא הספיקה לעבוד עם מארק ג'ייקובס, זארה ו-H&M, צעדה בתצוגות של שאנל, דיור ומוגלר והופיעה על שער מגזין Elle הצרפתי ו-Vogue אוקראינה. אבל דווקא הרגל השבורה הייתה הסימן שהראה לה שהיא באמת רוצה את זה, ושהיא כאן כדי להישאר. "זה רק הדליק אותי. התרגלתי לחיות מיום ליום וללכת לאן שתיקח אותי הרוח, אבל היום אני מבינה שאני רוצה את זה ומוכנה לעבוד בשביל זה. היום, בנקודת הזמן הזו, אני הכי בשלה שהייתי כל החיים. חזרתי מהטיול עם מסקנות".

•  
•  
•  

שמלה: Oria Revivo | שרשרת ועגילים: Keren Wolf (צילום: שי כהן ארבל)

יש כאלה שהיו לוקחות את שבירת הרגל כסימן מהיקום שדי, נגמרה הקריירה.
"מגיל 14 אני עובדת בטירוף, ואז בחו"ל בפעם הראשונה התנתקתי לחודש וחצי, קמתי בבוקר ולא עשיתי כלום ונהניתי מזה. חזרתי לארץ וחטפתי את הכאפה. חברות שלי מתחילות ללמוד, מתחילות לעבוד, ואת נכנסת למרוץ של החיים, וזהו, אין יותר לאן לברוח. אין יותר בית ספר, אין יותר צבא, אין יותר תירוצים. חשבתי, 'מה אני עושה? מה אני רוצה? זה מעניין אותי? זה לא מעניין אותי?', ובסוף הבנתי שעכשיו זה המאני טיים שלי. אני לא חושבת שמימשתי את כל הפוטנציאל שלי ואני חייבת לתת בראש. זאת הזדמנות אחרונה, ואני הכי חדורת מוטיבציה שהייתי". 

כי בפעם הראשונה בקריירה שלך את באמת רוצה.
"אני רוצה. לא כי נכפה עליי, לא כי נקלעתי לסיטואציה, כי אני רוצה". 

לפני זה לא באמת רצית?
"אף פעם לא חשבתי שאהיה דוגמנית. זו אף פעם לא הייתה שאיפה שלי, והיום כן. היום נפל לי האסימון שוואלה, זכיתי בזה. ניתן לי היופי, אני לא אשתמש בו? אני אהיה ממש כפוית טובה אם לא. היום אני מבינה את זה, לקח לי רק שמונה שנים". 

מה היה שונה במהלך שמונה השנים האלה?
"פשוט התגלגלתי ממקום למקום והכל קרה בשנייה. טסנו לפריז, ותוך רגע פתחתי את התצוגה של דיור. לא עבדתי קשה כדי להשיג דברים, והיום, אחרי שנתיים שלא עבדתי, אני מבינה שזה היה חלק משמעותי מהחיים שלי". 

•  
•  
•  

טוטאל לוק: Margot Studio (צילום: שי כהן ארבל)

כשמערימים עלייך ציפיות, ופתאום את לא מקיימת, יש חשש לאכזב או שיחשבו שנכשלת?
"כן. הכל התחיל כל כך גדול שמשם נשאר רק לרדת, ולתחזק להשאיר את זה באותו מקום היה סופר קשה. זה לא שעליתי מדרגה-מדרגה והגעתי לשיא שלי. חוויתי גם את ההיי וגם את הדאון ועכשיו אני מתחילה לטפס באמת, עכשיו אני יודעת מה אני רוצה ולאן אני מכוונת. עכשיו אני עובדת קשה. הייתה תקופה שעליתי במשקל והרגשתי שמצפים ממני לרדת את הקילוגרמים שעליתי, הרגשתי שכל העיניים עליי, ולמה את לא מרזה ולמה את לא עובדת, וזה רק גרם לי לקחת צעד אחורה. ואז כששחררתי פתאום הבנתי שלא עבדתי שנתיים, שאני לא מעניינת אף אחד. ופתאום כשנהיה לי שקט ואף אחד לא דורש ולא מצפה לכלום, אז הרצון שלי התעורר". 

לא גיל 14 טיפוסי

מצ'טנר (22) נולדה בחולון, בת בכורה מבין שלושה. הוריה התגרשו כשהייתה בת 6, אביה עזב את הבית והקשר איתו עלה על שרטון. היא נאלצה לעזור בגידול אחיה ומהרגע שהתאפשר יצאה לעבוד. תחילה בקיוסק ליד הבית ואז, כשהייתה בת 14, הצטרפה לסוכנות הדוגמנות של רוברטו. הסוכנת האישית רותם גור זיהתה את הפוטנציאל והמריאה איתה לפריז לסבב אודישנים. בתחילה היא נענתה בשלילה מפאת גילה הצעיר, עד שבביקור בחנות של דיור נתקלה במעצב הראשי, ראף סימונס, פגישה ששינתה את חייה. יום למחרת כבר קיבלה את עבודת המסלול הראשונה, משם המשיכה לשנה בלעדית עם בית האופנה, ובן לילה הפכה לדוגמנית במשרה מלאה. "זה היה מטורף", היא נזכרת באותה התקופה, "הכי לא גיל 14 טיפוסי. זה היה מ-0 ל-100, מאף פעם לא לטוס, ללטוס לפריז כל חודש. בכלל לא הבנתי מה אני חווה".

עם ההצלחה הגיעו מיד הביקורת והתגובות שהתרעמו על ילדה בת 14 שצועדת בשמלה שקופה שחושפת פטמות. איך זה היה להיות תחת אש?
"אז לא הבנתי למה מתעכבים על שטויות, אני צועדת בדיור ואתם מתעסקים במה לבשתי? ומי אתם שתבקרו אותי?". 

•  
•  
•  

טופ וחצאית: zimmermann ל-Factory 54 | עגילים: Timeless Pieces (צילום: שי כהן ארבל)

אבל זאת לא סתם ביקורת, דיברו על גוף חשוף של ילדה בת 14. בסוף את צריכה לשבת ליד חברים לכיתה אחרי שהם ראו אותך חשופת חזה. יש פה תהייה אם זה לגיטימי.
"נכון, אז לא חשבתי על זה ככה. בכלל עוד לא הייתי מודעת למיניות. היום אני יכולה להבין. וואלה, הייתי בת 14 לעיני כל העולם, ואולי זה לא היה הדבר הנכון, מה היה דחוף שאלבש את השמלה הזאת?".

היום יש לך קווים אדומים?
"זה תלוי סיטואציה, תמיד אעדיף להסתיר. אבל תלוי כמה ישלמו, תלוי אם זה פרובוקטיבי. נבר סיי נבר". 

הביקורות בארץ עוררו הדים גם בחו"ל, בעקבותייך נולד "חוק סופי", שנועד לשמור על הדוגמניות הצעירות, להגביל את שעות העבודה שלהן ולהבטיח שתמיד יהיו עם מלווה. את חושבת שהיום עם המודעות ההולכת וגדלה, בטח בעידן ה-MeToo, יש סיכוי שנערות בנות 14 יצעדו חשופות חזה?
"לא נראה לי, תכלס לפי החוק אפשר לעבוד רק מגיל 16".

עולם הדוגמנות השתנה בעקבות MeToo?
"אני בטוחה שכן. אני תמיד הייתי עם מלווה, אז לא חוויתי, ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הסוכנת שלי לא הייתה איתי. היום כבר אין מצב שצלם יהיה לבד עם דוגמנית".

•  
•  
•  

על המסלול של דיור בגיל 14 (צילום: Dominique CharriauWireImage)

אז אולי בנושא הזה היה למצ'טנר קצת יותר מזל, אבל הדרישות המוגזמות של עולם היופי לא פסחו עליה. "בסוף דוגמנות זה מידות והיקפים ואני עובדת על זה, כי אני רוצה לעבוד על זה ולהרגיש טוב עם עצמי. בתקופה שהייתי בבאסה, זה לקח אותי לאכילה רגשית, ואז אוטומטית אני עולה מידה בג'ינס והג'ינס לא נסגר עליי, ואז גם זה מכניס אותי לבאסה, וזה פשוט לופ. אז עכשיו אני שומרת על המשקל בצורה מבוקרת, שהיא כיפית לי, שאני לא מרגישה שיושבים עליי ולוחצים עליי. אני מאמינה שאני בדרך הנכונה ויהיה בסדר".

כבר שנים שאנחנו שומעים שתעשיית היופי השתנתה ומודל הגוף התרחב, אבל בפועל נשים עדיין מרעיבות את עצמן בשביל הזכות להצטלם ולצעוד ולעבוד בתחום הדוגמנות.
"זה עדיין קורה וזה גם לא קרוב להיעלם. אפשר לעצום עיניים, אפשר לדמיין שזה לא שם, אבל זה שם. זה תמיד יהיה קיים".

ההבנה שאם תרזי תקבלי עבודה פלוס תרוויחי כסף פלוס יאהבו אותך – זאת משוואה מסוכנת.
"אני לא חושבת שאצליח אי-פעם להיות מספיק רזה בשביל תצוגות. אני לא הולכת לפי הסטנדרטים של העולם הזה, אם הייתי הולכת, אז כנראה הייתי עובדת. בסוף זו הרגשה שלי, מתי אני מרגישה שאני כוסית, שאני בשיא שלי. וזה יכול להיות גם כשאני במידה 40".

אולי בגלל שלאנשים יש ויז'ן שלך מגיל 14, מצפים ממך להישאר ככה. שוכחים שאת כבר לא ילדה, שהתבגרת. 
"נכון, כמה שאתם תרצו אני לא אחזור למידות שהייתי. אין לי את הציצי שהיה לי, והטוסיק גדל, ומה אני אעשה, הגוף משתנה. וזה עוד לפני מחזור, שאז אני מתנפחת כמו אבו נפחא, כן. זה הגוף שלי". 

•  
•  
•  

שמלה: The Attico ל-factory 54 (צילום: שי כהן ארבל)

את סובלת מהלקאה עצמית?
"לא. אני בכלל לא מבינה איך העזו להגיד לי שאני צריכה לרזות, מאיפה היה לי להוריד משהו? מהאף? ואז אפילו לא הבנתי עד כמה אני רזה, אומרים לך תרזי עוד סנטימטר. במידה שאני היום אני יכולה להבין שיש לי מקום להתחטב ולרזות, אבל לא למקום שהם רוצים, זה לא יכול לקרות". 

הרגשת שאת לא רצויה יותר בגלל המשקל?
"היה לי יום צילום שהיה מהמם, ואז יום למחרת אמרו לסוכנות שהם לא מרוצים ולא אהבו וגנזו את הצילומים. אז למה אתם צבועים איתי? ולמה ביום צילום אתם אומרים לי איזה יפה את ושאתם מרוצים?". 

איך הרגשת?
"האמת שעל הזין, סורי. זו הגישה שלי. מה זה לא אכפת לי. אבל תמיד זה לא עניין אותי, ואולי זו גם הבעיה. מי שרוצה לעבוד איתי, יעבוד איתי, אני לא צריכה לשכנע אף אחד. הדיאטן שלי שואל אותי מה המטרה שלי, ואין לי מטרה, המטרה שלי היא להרגיש טוב עם עצמי". 

אבל אמרת שהמטרה שלך היא לחזור לעבוד, לצעוד על מסלולים בשבועות אופנה.
"אם אני לא אצליח לחזור למסלול, אני בסדר גמור עם זה, ואני גם פחות מכוונת למסלול, אני מכוונת לעשות קמפיינים. גם ככה אפשר להרוויח כסף".

•  
•  
•  

טופ וחצאית: zimmermann ל-Factory 54 | עגילים: Timeless Pieces (צילום: שי כהן ארבל)

הכי לונלי בעולם

אחרי שירות צבאי מלא כמש"קית חינוך וחיילת מצטיינת, מצ'טנר ארזה את חפציה והתמקמה בניו יורק. אבל המזל של המתחילים לא ליווה אותה בהמשך הדרך. "בספר הדוגמניות זה מה שכתוב, מסיימים צבא וטסים לניו יורק, אז היה לי ברור שזה מה שאני עושה, רק חיכיתי להשתחרר ולעלות למטוס בהזדמנות הראשונה".

ומה קורה בניו יורק?
"לא הרבה. בניו יורק נכנסתי לקטגוריית curve. כי זה או שאת רזה-רזה-רזה או שאת פלאס סייז, אין באמצע, ואני באמצע. ואין לזה מקום, ניסיתי לעבוד עם זה, אבל לא ממש הצלחנו. זה מתיימר בעיניי. ניסו שאיכנס למשבצת הזאת, אבל לא באמת מזמינים עבודה מה-curve. הייתה לי סוכנות ששלחה אותי לאודישנים, היו לי צילומים ללוק בוק, אבל באותה נקודה זה לא עבד".

אז מה עשית כל היום? 
"היו לי אימונים, טיילתי מלא, ירדתי עם ספר לפארק, הרבה מוזיאונים. פשוט קמה בבוקר ואין לו"ז. ניו יורק קשה. והקושי התחיל מלמצוא דירה, עברתי מסאבלט לסאבלט וזה עייף אותי".

שום יציבות. את גם במקום שחדש לך, גם נטולת עבודה וגם נטולת קרקע ובית.
"וגם בדיוק עברתי את הפרידה". 

•  
•  
•  

שמלה: Oria Revivo | שרשרת ועגילים: Keren Wolf (צילום: שי כהן ארבל)

לפני שנה וחצי נפרדה מצ'טנר מתומר טליאס, מי שהיה בן זוגה במשך ארבע שנים, גם הוא דוגמן. "התכנון היה לעבור לניו יורק ולגור שם יחד, כי גם הוא רצה לקדם את הקריירה שלו. בפועל אני טסתי ראשונה, וכשהוא הגיע לניו יורק נפרדנו, ושם הרגשתי שאני מידרדרת. ניסיתי להחזיק את עצמי ולהגיד שהכל טוב, זה יעבור לידי, אני חזקה והוא יעזוב תכף. אבל הרגשתי שהאדמה נשמטת מתחת לרגליים. זו גם אהבה ראשונה וחבר ראשון והכל כזה תמים ויפה ונצנצים על הראש. היינו ארבע שנים יחד, המשפחה שלו הפכה למשפחה שלי, כל החברים שלו היו חברים שלי, ואז יש שאלות כמו 'מה עושים עכשיו? איפה זה שם אותי? איפה אני אגור בארץ? מה אני עושה, חוזרת לאמא שלי?'. הוא היה החבר הכי טוב שלי, זה שאני מתקשרת אליו ומספרת לו הכל, ופתאום לא היה לי גם את זה, ואני לבד בניו יורק. היה לי ממש קשה, הרגשתי הכי לונלי בעולם". 

די מהר אחרי הפרידה מדורי הרכילות כבר בישרו שהוא בזוגיות חדשה עם דוגמנית ישראלית בינלאומית, ניבר מדר, איך הרגשת?
"זה היה סופר כואב. הכל קרה נורא מהר, והכל היה פרוץ וברשתות, אנחנו בעצמנו לא ידענו מה קורה וכבר פרסמו שנפרדנו. ואז התחילו פרסומים שהם יוצאים ואני אומרת, שנייה, הרגע נפרדנו, מתי כבר הספקת? זה היה ממש מהיר. אבל בסדר, אלה החיים. היום זה בסדר, זה לגיטימי, כמו שאני אהיה היום בזוגיות". 

זה עדיין כואב?
"אני פשוט הייתי עם עיניים עצומות, הייתי בטוחה שאנחנו נתחתן, ופתאום מרגיש לי שהוא בן אדם זר. הייתי בת בית, ואז פתאום עוברים ברחוב, אומרים שלום וזהו. רציתי לקבור את עצמי. השותפה שגרתי איתה אז לא ראתה אותי חודש. לא יצאתי מהחדר. באותו רגע את לא רואה את הסוף, את חושבת שזהו, זה לא יעבור לעולם, ומה אני אעשה עכשיו? בכיתי כאילו מישהו מת. אחרי שלושה חודשים קשים הבנתי שאין מה לעשות, כשאת מקבלת מכה ברגל את הולכת לרופא והוא מטפל בך, ואומר לך 'תני לרגל מנוחה'. אבל כשאת מקבלת מכה בנפש, למה את מתעלמת? את צריכה לתת גם לה לנוח ולעכל את הסיטואציה. ואני התכחשתי לזה, ואז אמרתי, טוב, אני באמת צריכה רגע לשחרר, ורגע להיות בדיכאון הזה ולעכל את הסיטואציה וייקח כמה שייקח".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by SOFIA MECHETNER (@sofia__mechetner)

אז מה עשית?
"הבנתי שאני חייבת רגע את המיטה שלי, חיבוק מאמא, מחברים שלי, כי הכל בטלפון ובשיחות וואטסאפ עם הפרשים של שבע שעות. אז חזרתי לארץ, הייתי בעיקר עם חברות, שניסו להוציא אותי לנשום אוויר, הייתי צריכה את הביחד ולא להיות לבד. הייתי צריכה חיבוק ותמיכה, להיות עם אנשים שאוהבים אותך ואת אוהבת אותם. בהתחלה הייתי פה בבאסה, ולאט-לאט זה השתחרר, והתחלתי לצאת וליהנות מתל אביב, ולהכיר חברים, ולצאת לברים, ואז נתקעתי פה. ואז עוד פעם זה הסיבוב הזה של 'מה אני עושה עם עצמי? אני צריכה לחזור לניו יורק', כי בסוף יש לי מטרה ואני צריכה לעבוד. אז אחרי חמישה חודשים בארץ חזרתי לניו יורק, וזו הייתה החצי שנה הכי טובה שהייתה לי בחיים. הייתה ממש חוויה מתקנת. באתי הרבה יותר מוכנה ולמדתי מטעויות, אבל אז אחרי עוד חמישה חודשים נגמרה לי הוויזה, ובדיוק אז קפצה ההזדמנות של הטיול אחרי צבא, והלכתי על זה". 

אז מה, ממש טסת לטיול הגדול?
"כן, הייתי במרכז אמריקה עם חברות מהצבא, ואני ממש שמחה שזה קרה. לפני שנתיים לא היו לי את החברים האלה, הייתי נורא סגורה, היה לי את תומר והייתי בבועה משל עצמי, ופתאום כשהבועה התפוצצה הבנתי שהייתי די נכה חברתית, וזה משהו שעבדתי עליו. היום כל החברים שיש לי זה נטו בזכותי, והראייה שלי התרחבה. אני מצטיירת כסנובית, ובגלל שאני דוגמנית חושבים שעלה לי האף ושאני לא חברותית. בודדים האנשים שמצליחים לראות מעבר ובאמת לנסות להתחבר אליי. אלה שבאמת נותנים לי הזדמנות הם החברים שלי". 

ומה הם מגלים?
"שאני הכי מצחיקה בחבורה והכי זורמת, הרפתקנית. אם מישהי תרצה עכשיו באנג'י, היא יודעת שהיא מתקשרת אליי". 

אז במקום טיול אחרי צבא יכולת לבוא לעשות "המירוץ למיליון"?
"חד-משמעית. החיים האלה חישלו אותי, מה זה כבר 'המירוץ' בשבילי, זה קטן עליי. מרגיש לי שאני אטרוף הכל. הריאליטי של החיים הרבה יותר קשה, אני הכי לא מפונקת שיש. מי שמפונק לא באמת יצליח בעולם הדוגמנות, לא מגישים לך דברים ככה סתם". 

•  
•  
•  

טופ וחצאית: zimmermann ל-Factory 54 | עגילים: Timeless Pieces (צילום: שי כהן ארבל)

לאורך השנים עבדת עם הרבה אנשים. שמרת על קשרים? כאלה שאולי יעזרו לך להשתלב בחזרה בתחום?
"לא. אם היית לוקחת את סופי של היום לסיטואציה של אז, אז דברים היו נראים אחרת, אבל אז שום דבר לא עניין אותי. לא הבנתי ולא ידעתי שום דבר, הצטלמתי עם קאיה גרבר ולא ניסיתי להתחבר, בקושי היה לי מושג מי זו. גם לא הייתה לי אנגלית. היום חד-משמעית הייתי הרבה יותר חברותית. היום יש לי יותר ביטחון לדבר עם אנשים, אז אולי גם יהיו הזדמנויות של להכיר עוד אנשים בתעשייה, ואם יהיו לי צילומים אני אדע לתחזק את הקשר". 

ומחוץ לצילומים, איך את עם היכרויות?
"יצאתי לכמה דייטים גרועים. פשוט אף אחד לא באמת עניין אותי. יצאתי לדייט רק כדי להגיד שיצאתי לדייט, עדיין לא הגיע הגבר שבאמת ריגש אותי ועשה לי פרפרים בבטן, שאתרגש ואתכונן ואחשוב מה אני אלבש". 

לאן את יוצאת?
"לבר. כמו כולם”.

את לא חוששת שיצלמו אותך?
"לא, מה פתאום, את מי זה כבר מעניין?". 

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by SOFIA MECHETNER (@sofia__mechetner)

ומתחילים איתך?
"לא מתחילים איתי במציאות. תמיד אומרים לי, 'ברור שלא יתחילו איתך, את מאיימת, את דוגמנית', אבל אני לא רואה את זה ככה. אתה בן אדם, אני בן אדם. מישהו עובר – אני מחייכת אליו, הוא מחייך אליי, והוא לא ניגש. אז למה אתה מסתכל?".

אז אולי את תתחילי?
"אני לא יודעת איך. אין לי את הכלים להתחיל עם מישהו". 

היה לי כיף להביא כבוד לישראל

מצ'טנר מודה שבארץ מציקים פחות לדוגמניות על מידות הגוף שלהן. מצד שני, היא אומרת, יותר מקובעים על פרזנטורים. "פה כל אחת יכולה לדגמן", היא אומרת, "לא לוקחים מישהי כי היא דוגמנית, לוקחים פליטות ריאליטי או יוצרות תוכן באינסטגרם, ורוצים את הערך המוסף שאת מביאה מעבר". 

מה באמת בנוגע לעמוד האינסטגרם שלך?
"זו פלטפורמה קשה, זה המון התעסקות והיא קשה לי, אם אני אתחיל לעשות קוד קופון אני ארגיש שאני מוכרת את עצמי, ואני אומרת את זה עם כל הכבוד שיש לי לאלה שעושות מזה אחלה כסף. ואולי זה משהו שאני צריכה להבין ולהנגיש, אבל אין סיכוי שאני אעלה סטורי שלי מדברת, זה מחסום".

•  
•  
•  

שמלה: Oria Revivo | שרשרת ועגילים: Keren Wolf (צילום: שי כהן ארבל)

אז אם לא אינסטגרם ולא צילומים או מסלול, ממה בעצם התפרנסת בשנתיים האחרונות?
"לא התפרנסתי. חייתי מחסכונות".

אחרי שהתרגלת להרוויח סכומי עתק, כאלה שאפשרו לך לשכור בית עבור המשפחה, איך זה משפיע על הערך העצמי פתאום לא להתפרנס?
"זה מכניס לפלונטר. אני הרי לא אחיה כל החיים על סכום הכסף הזה, וחברים שלי יוצאים לעבוד ומה אני עושה, יושבת בבית וקוראת ספרים? זה מה שדרבן אותי לחזור לזה. הייתי צריכה הפסקה ולחוות את הילדות שלא חוויתי, וכן, אני יכולה להגיד שעשיתי מספיק כסף כדי לחוות את הרגיעה הזאת".

בתחילת הקריירה, בגיל הצעיר ובכסף המהיר שהגיע, יכולת להיות אחראית ולהגיד "אני גם חוסכת"?
"לא, שום הבנה. אז הייתי בהיי, ואיזה כיף, ובוא נלך על ההכי גדול שיש, ואם גרנו בדירה של שלושה חדרים, אז בוא נעבור לדירה של שישה חדרים. מאוד לא מחובר למציאות. היום ההסתכלות מאוד אחרת, היום אני מבינה את ההישרדות הכלכלית. או-קיי, אני לא עובדת שנה, ויכול לקרות מצב שאני לא יכולה לסגור את החודש. כמו שמרוויחים מהר, ככה זה גם יכול להיגמר מהר". 

החיים שלך השתנו ב-180 מעלות, ואז שוב התהפכו ב-180.
"כן, ואני כל פעם חושבת מה הייתי עושה אם כל זה לא היה קורה. הייתי נרשמת עכשיו ללימודים עם החברות שלי? ומה הייתי לומדת? אני מאוד טוטאלית, ואני לא יכולה להשקיע כמו שאני רוצה בדוגמנות. מיום ליום נראה לי שאני חוזרת לארץ, וכשאצטרך, אטוס לאן שצריך, אני בהחלט אשמח לייצג את ישראל עוד פעם בעולם, שישראלים ילכו בלונדון ויראו אותי על שלט חוצות ויגידו, 'אה, הנה סופי, היא משלנו'. זה משהו שהיה לי ממש כיף, להביא כבוד". 

•  
•  
•  

טוטאל לוק: Margot Studio (צילום: שי כהן ארבל)

ואם הגלגל לא יתהפך שוב?
"כבר הייתי שם. בשנתיים האחרונות לא עניינתי אף אחד ואני סבבה עם זה. ואם לא אהיה רלוונטית בדוגמנות, אהיה רלוונטית במשהו אחר. העיקר שאהיה רלוונטית לעצמי. אני לא מחפשת שיכתבו וידברו עליי, אני רוצה לחזור לעבוד, לימי צילום, לא את כל מה שמסביב. הרגע של להתיישב על הכיסא ולעשות איפור-שיער, והתלבושות, לזה התגעגעתי, לא לכתבי הרכילות שעומדים בצד ושואלים אותי אם התחלתי לצאת עם מישהו". 

היא אומרת את הדברים ומחביאה חיוך. אני שואלת מה פשר החיוך, והיא מספרת בהתרגשות, "מחר יש לי צילומים למעצבת תכשיטים, אחרי המון זמן שלא עבדתי. כשבישרו לי את זה, זה היה ממש מרגש. גם חברות שלי עוד לא זכו לראות אותי עובדת, אז כשסיפרו לי על הצילומים, התקשרתי אליהן והן צרחו איתי מהתרגשות".

זה לא גדול כמו לפתוח תצוגה של דיור. אבל זה כן להתחיל לטפס את המדרגה.
"עכשיו אני יודעת שאני משקיעה ועובדת קשה ויש תוצאה, זה שווה את זה. אני אצטרך ללכת לישון מוקדם, כי מחר אני צריכה לקום מוקדם ולבוא רעננה ומוכנה, ולשם אני מכוונת, שיהיה לי את הלו"ז המלא הזה. וכשחברה רוצה סתם לקבוע לקפה, שאוכל לענות לה, 'אה, אני לא יכולה להיפגש איתך כי אני עובדת'".

•  
•  
•  

שמלה: Oria Revivo | שרשרת ועגילים: Keren Wolf (צילום: שי כהן ארבל)

צילום: שי כהן ארבל | סטיילינג: קורין סוויד | שיער: לירז אגם | איפור: מורן אילנברג | הפקה: טל פוליטי | ע. סטיילינג: לינוי לוי