"בסוכנויות התלהבו מהיופי שלי, אבל לא רצו לקחת חצי ערביה חצי פיליפינית"

חפלה וסיאסטה. מסבחה ופירות ים. מואזין ובון ג'ובי. סוזי אבוקעוד באה מבית יוצא דופן אפילו לכור ההיתוך הישראלי. אמא שלה פיליפינית, אביה מוסלמי מיפו ואת רוב חייה היא העבירה בבתי ספר יהודים. ההורים הורישו לה רקע תרבותי עשיר ומראה מסקרן שגרם להרבה סוכנויות להתעניין בדוגמנית המתחילה, אבל לא להחתים אותה על חוזה. בינתיים

מאת  | ‏ 28 אפריל 2020

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

לפני כחודש סוזי אבוקעוד הייתה אמורה לצעוד לראשונה על מסלול שבוע האופנה הישראלי. שם, מול עשרות מצלמות ומסקרים מהארץ ומהעולם, היא הייתה בוודאי הופכת לאייטם נחשק. אולי אצל פינס, אולי באולפן שישי. בכל זאת, לא כל יום פוגשים בלבנט אישה צעירה עם מראה מסקרן כשלה, וכשעושים אחד ועוד אחד, כלומר מחברים את המראה בעל המאפיינים האסיאתים לשם המשפחה, מבינים שמדובר בשילוב ייחודי גם בכור ההיתוך הישראלי. סוזי היא בת לאמא מהפיליפינים ולאבא מיפו, מוסלמית עם שורשים פיליפינים, או כפי שהיא מגדירה את עצמה, "ערביה-פיליפינית-ישראלית, ואני תמיד אומרת ערביה ראשונה כי אני גאה מאוד להיות ערביה". 

אבל אז הגיעה הקורונה וגרמה לביטול האירוע הנוצץ. הזנקת הקריירה של אבוקעוד אופסנה עד להודעה חדשה יחד עם השטיחים האדומים. סוזי בת ה-19, שבימים כתיקונם מוכרת בחנות נעליים במרכז תל אביב ועושה את צעדיה הראשונים בדוגמנות, ספונה כעת בבית המשפחה ביפו ולא מתרגשת. להפך, היא משתייכת לז'אנר המסתגרים שרואים במצב הזדמנות להסתכל פנימה. "התקופה הזו היא זמן לחשוב" היא אומרת, "ובתוך הלבד הזה את מגיעה עם עצמך למסקנות".

כמו מה?
"שלהיות בשקט בתוך חדר, בתוך ריבוע, זה לא כזה קשה. אני צעירה, אין לי שכר דירה על הראש ואני לא בלחץ של כסף. הבידוד בגדול גרם לי להעריך את המקום שאני נמצאת בו". 

צילום פרטי

צילום פרטי

אולי זה עניין דורי אבל במקרה של אבוקעוד, אלה גם החיים עצמם שלימדו אותה שיש אתגרים גדולים יותר ממגבלת המאה מטר. והאתגרים האלה, עוד לפני שיצאה מבית הוריה, מתחילים, ובכן, מבית הוריה. היא נולדה ביפו לאבא סמי, ערבי מוסלמי יליד העיר (בעבר קונדיטור, כיום לא עובד) ולאמא אליסה שהגיעה לארץ בגיל 25 כדי להתפרנס, התאהבה, התאסלמה והשתקעה בישראל (מזה שני עשורים עובדת כאם בית אצל סילבנה דנקנר, אשתו של שמואל דנקנר, דודו של נוחי). כשסוזי נשאלת למספר אחיה ואחיותיה, היא חושפת שמלבד שני אחים קטנים (סמי ג'וניור בן ה-14 ועלי בן השנתיים), יש לה גם אחות למחצה מצד אבא, מונה, שמבוגרת ממנה בשבוע בלבד. "זה סיפור מסובך", היא פוסקת ובאותה נשימה מפרקת אותו. "זה מקובל בדת, לאבא שלי היו שתי נשים באותו זמן, אמא שלי ואשה נוספת מהפיליפינים. החלום של אבא שלי תמיד היה ילדים אסיאתים, ואחרי שהוא נפרד מאשתו היא חזרה לפיליפינים עם הבת שלו, שהייתה אז בת שנה, והתחתן עם אמא שלי, שהייתה בת הזוג שלו אבל לא אשתו. מאז יש לו רק את אמא שלי".

ואמא שלך ידעה על אשתו?
"כן. בהתחלה זה היה לה קשה אבל היא קיבלה את זה בסופו של דבר, וגם קיבלה את אחותי כמו עוד בת. היום היא ואמא שלה חיות בפיליפינים". 

את מדברת על הנושא הזה עם אמא?
"זה נושא שקשה לדבר עליו כי היא רגישה ואני לא נכנסת איתה לפינות האלה. תמיד ידעתי שיש לי אחות, אמא שלה הייתה שולחת לנו סרטונים ותמונות. בגיל 11 החלטתי שאני רוצה לנסוע לפיליפינים לבד לבקר את המשפחה, ואז גם פגשתי את אחותי בפעם הראשונה. עברתי מסע כדי לפגוש אותה, ביחד עם דודה שלי, כי היא ומשפחתה גרים בהרים. גיליתי שהיא הגרסה הלבנה שלי, אני שחומה עם שיער חלק והיא לבנה עם שיער גלי, קיבלה את השיער של אבא שלי. זו הייתה חוויה שלא אשכח בחיים, הכרתי יותר את הכפר, את התרבות, את האוכל המדהים". 

צילום: suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

דיברת עם אבא שלך על העניין הזה, של נישואים ליותר מאישה אחת?
"זה לא כל כך עניין אותי כילדה קטנה, והאמת היא שעד לפני חודש לא דיברתי איתו שנתיים". 

מה זאת אומרת?
"כשהייתי בת 17 היה לנו פיצוץ, והיו שנתיים של נתק, תוך כדי שאנחנו גרים באותו בית". 

לא לדבר שנתיים זה חתיכת פיצוץ.
"הייתה לי חוויה לא נעימה איתו. חוויה של אלימות. שתביני, אבא שלי הוא מאוד ליברלי ופתוח, אבל תמיד יש את השמרנות הערבית, אני הבת שלו והוא רצה לשמור עלי. היינו החברים הכי טובים בעולם, הכי פתוחים, דיברנו על הכל, אבל היה מקרה אחד שבו יצאתי החוצה לדבר עם חברה בטלפון, רצינו לקבוע לבית קפה או משהו, אבא שלי חשב שאני מדברת עם גבר, התעצבן ופשוט הרים עלי יד. עד היום הוא לא יודע שדיברתי עם חברה. הייתי בהלם, אמרתי 'אתה לא אבא שלי, מי זה האדם הזה שיצא ממך הרגע', החלטתי לא לדבר איתו כי חטפתי כזו טראומה ופחד ממנו, לא ידעתי שהוא יכול להגיע למצבים כאלה. אבל תמיד אהבתי אותו, גם כשלא דיברנו, התגעגעתי אליו, בכל זאת אני הילדה של אבא". 

צילום: שי פרלמן

צילום: שי פרלמן

איך מתקיימים באותו בית ומתעלמים?
"זה קשה, לפעמים מפחיד. הייתה התעלמות הדדית, הייתי נכנסת הביתה, לא אומרת שלום, לא הצלחתי להסתכל לו בעיניים. נשבר לי הלב, לא הבנתי מאיפה זה הגיע". 

זה באמת סיפור שקשה לשמוע. הוא לא ניסה להתפייס?
"בכל השנים האלה שמתי לב שהוא מנסה להתפייס איתי אחרי צום הרמדאן, כי צום עושה לך משהו רוחני. עד שיום אחד לפני חודש יצאתי מהבית לעבודה והוא אמר לי ביי. חטפתי שוק. מה אני אמורה להגיד? סגרתי את הדלת והוא אמר 'תגידי ביי, סוזי'. ואז פשוט אחרי מלא זמן שלא דיברנו מילה אמרתי פאק איט, מה יכול לקרות, הרגע הזה היה צריך להגיע מתישהו, אז אמרתי לו 'להתראות' ולמחרת קמתי בבוקר ופרצו ממנו מלא שאלות, הוא ממש רצה לדעת עליי דברים והתחיל לשאול שאלות של 'מה קורה איתך?'".

הוא באמת לא ידע מה קורה איתך?
"הוא ידע שאני עובדת, מדגמנת, מצטלמת, וכשהוא התחיל להתעניין בי זה היה מפתיע אבל עשה לי טוב. ואז הגיעה הקורונה, והיא קירבה בינינו עוד קצת. אני עדיין לא בפתיחות של לספר לו הכל כי קשה לי, אבל כשהוא שואל שאלות אני עונה בכיף ובכנות".

צילום: suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

דיברתם כבר על המקרה שיצר את הכל?
"נראה לי שזה עוד לא הזמן לדבר על זה, אנחנו עוד מנסים להרגיש בנוח אחד ליד השנייה. לאט לאט".

אמא שלך ניסתה להתערב בתקופה של הנתק?
"אני זוכרת שבאותו יום היא הגנה עלי ממש, אבל לא רציתי שהיא תכנס לזה. היא הייתה בהיריון, אחר כך ילדה את האח הקטן שלי, וזה העסיק אותה. היא מכירה אותי וידעה שאם היא תתערב בכוח אני אשתגע. ההורים שלי לא מציקים לי, הם יודעים שאני אחראית ויודעת מה אני עושה. הם נותנים לי להתפתח איך שאני רוצה ולעשות מה שטוב לי".

כל מי שלמד ביפו סיים עם בגרות מלאה. אצל היהודים זה יותר שכונה

ההתבגרות, שטומנת בחובה קונפליקטים גם אצל מי שזהותם אינה רבת רבדים, מורכבת שבעתיים אצל אבוקעוד. היא נעה על סקאלה של זהויות ותרבויות, בין הליברלי לשמרני, בין החילוני למסורתי, בין החוץ לפנים. "הצד הערבי מאוד השפיע עלי", היא אומר. "למדתי ממנו על הצניעות, שזה הדבר שהכי השפיע עלי. ההורים שלי לא הציקו לי יותר מדי, אבל כן היו גבולות כמו מתי לחזור הביתה ומה ללבוש, פחות חשוף, יותר צנוע".

צילום פרטי

צילום פרטי

איך באמת נראה בית כזה, איזו מוזיקה שמעתם למשל?
"כל מיני. להקות רוק של פעם כמו בון ג'ובי – זה הצד של אמא שלי, היא לא שמעה שירים בפיליפינית. מהצד של אבא שלי הייתי שומעת את המואזין, את התפילות, ממש לא מוזיקה של חפלות, אבא שלי לא כזה".

ומה אוכלים אצלכם?
"וואו, זה החלק הכי כיף. הכל. אבא שלי אחראי על הבשרים והתבשילים של המג'דרה, והצד של אמא זה יותר פירות ים ואורז. אצלנו בבית תמצאי אורז, זעתר, לבנה, דגים ומלא בשר. ופיתות כמובן. בשביל מסבחה. זה מה שאני אוהבת בבית, שיש לי את המגוון הזה של האסיאתי והערבי".

ובאיזה שפה מדברים?
"זה סלט אצלנו. אנגלית, עברית, ערבית, פיליפינית. אני דוברת את ארבע השפות".

איזו שפה הכי נוחה לך?
"עברית, כי מהגן עד כיתה ו' למדתי בבית ספר ערבי, ואז עברתי למסגרות חינוך יהודיות. בחטיבת הביניים למדתי בבית הספר הדמוקרטי ובתיכון באנקורי. שם העברית שלי מאוד השתפרה, בכתה ו' העברית שלי לא הייתה מפותחת כמו היום".

צילום: suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

עד כמה הרגשת שונה?
"שמעי, כשלמדתי ביסודי כולם היו ערבים ואני הייתי האסיאתית היחידה בכל בית הספר. אף פעם לא חשבתי שזה מוזר, הרגשתי בבית. התייחסו אלי ממש טוב, לא היו לי בעיות חברתיות בכלל, כולם אהבו אותי". 

ובמסגרות היהודיות?
"בהתחלה היה לי קשה מאוד עם העברית, אבל התרגלתי. קיבלו אותי שם. בכלל, העולם היהודי הוא עולם יותר מקבל ופתוח". 

אז למה בעצם העבירו אותך למסגרת יהודית?
"כי אמא שלי ידעה שלא אשאר ביפו כל החיים. כל מי שלמד שם סיים עם בגרות מלאה, ילדים מחונכים מאוד, ולי היה קשה ללמוד שם, כל היום שיעורי בית. החינוך בבית ספר ערבי הוא מאוד נוקשה, את הולכת לכיתה עם שלושים ספרים בתיק". 

ואצל היהודים זה יותר שכונה?
"את האמת? כן!", היא צוחקת. "ועוד עברתי לבית ספר דמוקרטי שזה בכלל חופשי. נראה לי שזה היה בול במקום, זה היה אמור לקרות". 

צילום: שי פרלמן

צילום: שי פרלמן

יכול להיות שאמא רצתה שתתערבבי יותר?
"בדיוק. היא רצתה שאראה עולם. אבא שלי בהתחלה לא היה מבסוט על זה, אבל בסופו של דבר אמא שלי ואני זה שתיים על אחד. אגב, אני מסתכלת על כל הילדים שלמדו איתי בבית הספר הערבי, והם עדיין תקועים ביפו. הם עושים תארים, מתחתנים ועושים ילדים. יש לי שתי חברות בגילי שהתחתנו עכשיו, הייתי בשוק מזה. אני מודה על כך שאמא שלי החליטה להעביר אותי לבית ספר דמוקרטי ששם אין את העניין הזה של 'את צריכה להתחתן ולהביא ילדים', את יותר יוצאת למקומות ומכירה אנשים. אנשים שגדלים ביפו לא יוצאים מיפו, רק מי שכמוני, רוצה לראות עולם ולא להישאר סגור רק בתוך העולם הערבי. אף פעם בעולם היהודי לא התייחסו לחצי הערבי שלי כאישיו, תמיד התלהבו מזה". 

אז לא חווית גזענות?
"קיבלו אותי כפי שאני כל החיים, אבל בבחירות האחרונות, כשאמא שלי ואני הלכנו לבית ספר ליד הבית כדי להצביע, שני ילדים קטנים צעקו לעברנו 'קורונה קורונה'. זה לא הפריע לי, צעקתי עליהם בערבית 'תסתמו'".

הסלט האסיאתי-ים תיכוני, שניכר גם במראה של אבוקעוד, הוא לא רק העבר שלה, אלא גם העתיד. תוויה הייחודיים סייעו לה להתבלט ולהתקדם בדוגמנות. היא הצטלמה לאינסטגרם של המותגים "אורבן אאוטפיטרס" ו"פרי פיפל", השתתפה בפרויקט "הדור הבא של האופנה הישראלית" במאקו, ויועדה לשבוע האופנה המקומי, שבוטל בשל המצב. אך דווקא בתחום שבו השוני והאקזוטיקה מעניקים נקודות זכות, נחשפה לראשונה בחייה לגזענות. "בעולם הדוגמנות הרגשתי לראשונה ששופטים אותי על המוצא שלי ולא מקבלים אותי, בניגוד לאיך שקיבלו אותי בחיים", היא מודה. "ניסיתי להתקבל לסוכנויות ולא התאמתי כי הדוגמנות פה עדיין לא פתוחה כמו שצריך. יש פחות אסיאתיות בעולם הדוגמנות בישראל ולדעתי זה מבאס. נראה לי שזו גזענות".

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

נשמע שאת אומרת את זה בהיסוס.
"מלא סוכנויות התלהבו מהיופי שלי אבל נראה לי שלא רצו להסתכן איתי. לא רצו לקחת סיכון של חצי ערביה חצי פיליפינית, ואני חושבת שדווקא זה מה שמייחד אותי, זו מי שאני. האנשים הגדולים לא ראו את הפוטנציאל".

איזה חצי יותר הפריע להם לדעתך?
"החצי הערבי, של מה העם הערבי יחשוב על בחורה שמדגמנת, שמצטלמת. את יודעת, העולם הערבי מאוד צנוע ופרימיטיבי. אז איך לייצג אותי? כפיליפינית עם שורשים ערבים? פתאום מסתכלים גם על שם המשפחה שלי, האבוקעוד פתאום בולט. זה היה גדול עליהם, זה מבאס, אבל הלאה. זה לא כל כך הפריע לי".

מה הנימוק שנתנו לך לכך שלא מקבלים אותך?
"אמרו לי על הגובה. אני 1.67, אבל בחייאת, היום זה לא משנה בכלל". 

ואיך הסביבה שלך מתייחסת לתמונות?
"מלא שכנים אמרו להורים שלי 'וואו, ראינו את הכתבה במאקו, איזו מהממת', המשפחה של אבא פרגנה מאוד, זה מפתיע אותי וממש מרגש. זה כבר אומר משהו בשבילי, שהם מקבלים אותי". 

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

למה זה מפתיע אותך?
"כי כל הדודות והדוד שלי באו מבית מסורתי, קשה, חוץ מאבא שלי כל האחים שלו, אח ושלוש אחיות, התחתנו עם בני זוג ערבים. עכשיו הם רק מתחילים להכיר אותי, כשלא דיברתי עם אבא שלי לא דיברתי עם כל הצד שלו".

אפשר להיות דוגמנית בעולם מוסלמי?
"זו חברה מאוד שמרנית אבל אני מי שאני, אם אני רוצה לעסוק בזה אף אחד לא יעמוד לי בדרך גם אם אני באה מבית כזה. אני מחליטה מה אני עושה ותמיד התעקשתי על זה. ואמא שלי חולה על זה שאני מדגמנת והיא הכי מפרגנת".

והרחוב ביפו, הרשת, מפרגנים?
"וואלה מפרגנים לי מאוד. לא הייתי מודעת לעצמי וליתרון שלי".

ב"יתרון" את מתכוונת לעובדה שאת יפה.
"בואי נגיד את זה לא בהתנשאות. אני בחורה צנועה שלא אוהבת להשוויץ בזה כמו הרבה אנשים אחרים בעולם הזה. אני מקבלת תגובות ממש טובות, ברחוב אנשים לפעמים עוצרים ואומרים 'וואו, איזו יפה את, מה המוצא שלך?'. כשאני מספרת להם מה אני הם אומרים 'לא שמעתי על שילוב כזה בחיים'. בחו"ל יש מלא דברים כאלה, פה זה פחות מקובל".

צילום פרטי

צילום פרטי

ומה החלום המקצועי, לאן את רוצה להגיע עם זה?
"שמעי, זה לא החלום שלי להיות דוגמנית, זה פשוט משהו שיש לי ניסיון בו ונוח לי להצטלם אז אני זורמת עם זה. יש לי מלא חלומות אחרים, כמו להיות סמויה או חוקרת במשטרה או להתחיל לצלם אנשים, להיות צלמת מפורסמת של דוגמנים".

אז הדוגמנית בכלל רוצה להיות בצד השני של המצלמה?
"כן, כי אני בחורה עם דמיון ורעיונות, אבל גם מול המצלמה יש לך סיי. תמיד כשמצלמים אותי אני זורקת רעיונות, ממליצה על זוויות, נראה לי שזה כיוון טוב. עכשיו צילמתי וערכתי צילומים של חברים על סקייטבורד, למשל".

יש לך היום יותר חברים ערבים או יהודים?
"אין לי חברים ערבים, אחד־שניים שאני מדברת איתם באינסטגרם, החברים שלי יהודים".

ועכשיו כולם בצבא. 
"נכון".

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

שקלת להתגייס?
"אחרי שסיימתי בית ספר התחלתי לחשוב על זה. אין לי חובה להתגייס כי אני חצי ערביה, ולא קיבלתי שום צו בדואר. חשבתי על זה והחלטתי שלא, מעדיפה בזמן הזה לעבוד ולחסוך כסף".

אז מבחינה חברתית את קצת נשארת בחוץ בתקופה הזו. לכולם יש מכנה משותף.
"כן, אבל כל החברים שלי סובלים בצבא אז זה מנחם אותי שאני לא צריכה להתגייס. לפעמים לא נעים לי, כולם בצבא ואני מבלה, עושה כסף, מרשה לעצמי דברים. אבל אני צריכה לחשוב על עצמי".

ומה לגבי זוגיות? המוצא שלך יכול להוות אישיו בגזרה הזו?
"אני חושבת שזה בהחלט יכול להוות אישיו בזוגיות, אבל אני לא מתעסקת בזה כי כרגע אני לא מעוניינת בזוגיות. אני רוצה לעבוד עם עצמי, להכיר את עצמי, זה הזמן שלי להבין מה אני רוצה לעשות בחיים למרות שבגיל הזה לא ממהרים".

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

ובמסגרת המחשבות האלה, איפה את רואה את עצמך גרה בעתיד?
"ישראל היא הבית שלי, אבל החלום שלי זה לכבוש כמה שיותר יעדים. הייתי רוצה לגור כמה שנים איפשהו בעולם, לגוון קצת באורח החיים".

בפיליפינים, למשל?
"טסתי לפיליפינים כמה פעמים לבקר את המשפחה, הפעם האחרונה הייתה לפני שנה, ועכשיו הייתי צריכה להיות שם בחתונה של דוד שלי, שבוטלה בגלל הקורונה. הייתה אמורה להיות פיאסטה של ממש".

את עושה עם המשפחה שם זום בתקופה הזו?
"כן, דיברנו לפני שבוע, אמא שלי צילמה את האחיות שלה עם טיטולים על הפנים, כי לכולן יש ילדים אז הן צחקו שזה כאילו מסכות. יש לה ארבע אחיות ושני אחים".

כמה בני דודים זה יוצא?
"הפסקתי לספור בני דודים מצד אמא, יש שם יותר מאשר בצד של אבא, שגם בו יש מלא. להגיד לך כמה בני דודים יש לי זו משימה שאני אכשל בה. זה מבלבל, אבל כיף שיש משפחה גדולה".

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

צילום: אינסטגרם, suzalindalinda

  • הכי יפה שראיתי בתקופה האחרונה. מדהימה. יופי מיוחד בטירוף. והתגובות של אנשים פה זה משהוווווו, כמה קנאה. בטוחה שתצליחי ומאחלת לך את זה מכל הלב.

    מאת: טל |‏ 9 ביולי 2020 | 00:23
  • את יכולה לעשות שירות לאומי ולא להיות פרזטית ולתרום משהו למדינה לא רק לקבל
    היא ממש רגילה ויש יפות מימנה בהרבה

    מאת: la |‏ 29 באפריל 2020 | 19:59
  • אל תדאגי ילדה חמודה,עוד יחטפו אותך

    מאת: לי |‏ 29 באפריל 2020 | 16:46
  • יפיפיה!

    מאת: מעין |‏ 29 באפריל 2020 | 16:17
  • יפה, אבל יופי רגיל ועממי. שום דבר מיוחד, לא כול אחת שנראת טיפה טוב הופכת להיות "דוגמנית".

    מאת: ג |‏ 29 באפריל 2020 | 13:26
  • תקשיבי את מושלמת!! פשוט יפה ומדהימה!!!בהצלחה ילדה

    מאת: אני |‏ 29 באפריל 2020 | 13:25
  • בלשון המעטה לא נפלתי היום כולן דוגמניות

    מאת: מני |‏ 29 באפריל 2020 | 10:50
  • דומה קצת למירנדה קוסגרוב

    מאת: ר |‏ 29 באפריל 2020 | 10:24
  • כוסית על

    מאת: עדי |‏ 29 באפריל 2020 | 10:11
  • ווואו ממש יפה , צבע עור מושלם

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 29 באפריל 2020 | 06:11
  • מהממת יפיפייה

    מאת: בהצלחה |‏ 29 באפריל 2020 | 06:10
  • למה לשקר בכותרת? הרי סוכנויות מקבלות סכום סמלי על הבוק בתהליך הרישום ובכיף כמעט כל סוכנות בארץ הייתה מקבלת אותה כי היא יפה,. לסוכנויות יש בחורות שנראות ברבה פחות טוב וקיבלו אותן.
    להערכתי רוב או כל הסוכנויות בארץ מקבלות את המגזר הערבי לייצוג ללא כל אפלית לאום או מגדר, אז למה להשמיץ את קהילת הסוכנויות שהן עושות סלקציה על בסיס מגדרי?
    ייתכן שלא רצו אותה מסיבות אחרות ולא פרטו לה למה לא רצו, והכי קל להאשים באפליה.

    מאת: רונן אפרת בעל הבנה בתחום |‏ 29 באפריל 2020 | 03:15
  • את מהממת ברמות ,יפייפיה מבחוץ וסופר חכמה מבפנים .תאמיני בעצמך בפול גז,תעופי על עצמך ואל תפסיקי לנסות.. בסוף תפרצי בענק;זה ברור לגמרי

    מאת: אחת שיודעת |‏ 29 באפריל 2020 | 00:52
  • יפה מאוד

    מאת: שרון |‏ 28 באפריל 2020 | 22:31
  • את מושלמת

    מאת: דודה |‏ 28 באפריל 2020 | 21:33
  • אויש רגילה לחלוטין .

    מאת: אסי |‏ 28 באפריל 2020 | 20:57
  • קשקוש, גיגי חדיד ערביה עם שם ערבי ומצליחה בעולם.
    אל תחפשי תירוצים. אם את טובה מספיק – את תפרצי בעולם
    תמשיכי לנסות עוד ועוד. בהצלחה

    מאת: לא לחפש תירוצים |‏ 28 באפריל 2020 | 20:02
  • לא הבנתי על מה המהומה? סתם אחת רגילה

    מאת: מני |‏ 28 באפריל 2020 | 19:53
  • מהממת בהצלחה
    דומה ממש לשחקנית מאיי קארלי

    מאת: איתי |‏ 28 באפריל 2020 | 19:28
  • אוי כמה שהיא יפה זה משהו

    מאת: נטלי |‏ 28 באפריל 2020 | 19:11
  • את מהממת בקטע מטורף!
    המון הצלחה❤

    מאת: רינה |‏ 28 באפריל 2020 | 17:37
  • אמלההה אחת היפות! מי שלא רצה לעבוד איתך דפוק בראש ולא שווה אותך! אגב את נראת אינדיאנית את מהממת אחת היפות שיש לנו:)

    מאת: קרן |‏ 28 באפריל 2020 | 16:09
  • מזכירה קצת את רוסלנה

    מאת: א |‏ 28 באפריל 2020 | 15:28
  • מ ה מ מ ת !

    מאת: יואב |‏ 28 באפריל 2020 | 14:47

השאירו תגובה