"מבחן בתנ"ך אפשר להשלים, קמפיין לדיור לא"

•  
•  
•  

סופיה – ז׳קט: אמריקן וינטג', חצאית: ליסה מארי פרננדז לבוטיק Amor, עגילים: טופטן. אביטל – שמלה: אמריקן וינטג', ז׳קט: זארה, עגילים: אלדו, דורית – שמלה: ליסה מארי פרננדז לבוטיק Amor

שלוש דוגמניות יצאו מישראל לעולם הדוגמנות הבינלאומי בניינטיז, שירז טל, עמית מכטינגר ומעיין קרת. שלושתן היו צעירות מאוד, מיוחדות להדהים ושלושתן גם חשפו בראיונות מאוחרים את פניה המכוערות של התעשייה שמוכרת לנו יופי. אז התברר שהן אולי הרוויחו טוב אבל שילמו ביוקר, בהתמכרויות, הפרעות אכילה, התעללויות רגשיות והטרדות מיניות.

כמעט שלושה עשורים לאחר מכן קם דור חדש של דוגמניות שכבר התאימו את עצמן לג'ונגל, סופי מצ'טנר (18) אביטל לנגר ודורית רבליס (בנות 17). גם הן צעירות, גם הן מכירות מקרוב את מסלולי הקאט-ווק בבירות האופנה, אבל דומה שהלקחים הקריטיים משנות התשעים הופנמו. "כשהתחלתי לדגמן שאלו אותי אם אני לא מפחדת, כי שמעו רק דברים רעים על התחום הזה", מספרת רבליס. "מה יש לי לפחד? יש לי גב תומך, יש לי הורים ויש לי סוכנת מעולה. וחוץ מזה, אנחנו יודעות לשמור על עצמנו, מבינות את העולם".

עדיין מדובר בעולם של גברים מבוגרים עם כוח שעובדים עם נשים צעירות. בטח יש סיטואציות פחות נעימות.
אביטל: "לא נתקלתי".
סופי: "תמיד נורא חמודים אלינו". 

הפרעות אכילה?
דורית: "רואות סביבנו, לא מכירות אישית". 

סמים?
דורית: "פעם אחת כשהייתי בצילומים באה מישהי גם באיחור וגם היה ניכר שהיא לא איתנו. היא מלמלה, אמרה שהיא לסבית וכל מני שטויות, אז אמרנו שהעולם הזה קצת השפיע עליה לרעה".
סופי: "אני לא רואה את זה, אולי אני חיה בבועה. אולי אני עסוקה בעצמי".
אביטל: "אני לא עסוקה בעצמי ואני לא רואה את זה". 

הטרדות מיניות?
סופי: "היה לי אודישן אצל צלם שהיו שמועות שהוא מטריד מינית. אז הלכתי לשם עם פמלייה. אם הייתי לבד כנראה שלא הייתי הולכת".
אביטל: "תמיד יש איתנו מישהו על הסט, אבל היום אנשים בתעשייה חושבים פעמיים". 

באמת?
סופי: "אנחנו בדור אחר, יש יותר מודעות, ועכשיו אחרי קמפיין מי-טו אנשים בתחום גם יותר נזהרים כי הם לא רוצים לאבד את העבודה שלהם. פעם צלם היה יכול להרשות לעצמו לפגוע בבחורה והיה יודע שהיא תסתום והכל יהיה בסדר, היום אם זה יקרה הדוגמנית תדבר והלכה הקריירה שלו. הוא לא ייקח את הסיכון". 

אוקיי, מה לגבי גינוני דיווה?
דורית: "אנחנו עובדות בעבודה לכל דבר, למה להיות דיווה? מלצר יהיה דיווה?"
אביטל: "את לא חייבת להיות דוגמנית כדי להיות דיווה".
סופיה: "אנחנו לא במקום שאנחנו יכולות להרשות לעצמנו מניירות".

•  
•  
•  

סופיה – שמלה: טופשופ, ז׳קט: מנגו. אביטל – שמלה: נילי לוטן ל-Factory54

"אמא אמרה לי שהתיק שלי זה שתי משכנתות"

אם להתייחס לרזומה המקצועי בלבד, מצ'טנר, רבליס ולנגר בהחלט יכולות להעיף מדי פעם איזו ואזה על הסט מבלי שינטרו להן טינה, ע"ע נעמי קמפבל. מאז דיור, מצ'טנר הספיקה להוביל קמפיינים של זארה, אורבן אאוטפיטרס, טופשופ והבושם של מארק ג'ייקובס; לצעוד על המסלולים של שאנל, ולנטינו ומיו מיו; לככב על שלטי ענק בטיימס סקוור; לעטר את שער ELLE הצרפתי; ולשמש בארץ כפרזנטורית של טופטן, ללין ו-Factory54. רבליס האשדודית חתמה על חוזה עם סן לורן, קלווין קליין וסוניה ריקל; צעדה על המסלולים של מיו מיו, לקוסט ואוף-וויט לצד בלה חדיד; כיכבה במגזינים הנחשבים “ווג” ו-ID; ובארץ משמשת כפרזנטורית של Twentyfourseven ורויאליטי. לנגר החיפאית כבר סימנה וי על קמפיין ביוטי של ז'יבנשי, תצוגות של מיו מיו ושאנל, קמפיינים של Pull&Bear וזארה ובארץ קמפיינים לגולברי, פיקס וטופטן. 

על פי הסוכנות שלהן, R&R (בניהול רוברטו ורותם גור) הן מרוויחות עשרות אלפי שקלים לתצוגה, ומאות אלפים לקמפיין. למרות זאת, לנגר עדיין מוכנה לעשות חלטורות בלתי צפויות. "בקיץ האחרון עשיתי בייביסיטר, היה לי זמן פנוי", היא מסבירה בחיוך של טופ מודל. "אני אוהבת ילדים, אוהבת את השכנים שלי, אז עשיתי".

כמה שילמו לך לשעה?
אביטל: "30 שקלים". 

בקמפיינים את מרוויחה קצת יותר.
"לא עשיתי את זה בשביל הכסף, למרות שדמי כיס כאלה זה תמיד טוב". 

בואו נדבר על דמי הכיס. מדובר בכסף גדול. אתן יודעות כמה אתן מרוויחות?
אביטל: "ברור". 

מי מנהל אותו?
אביטל: "אבא שותף בעניינים הכספיים שלי, ויש לשלושתנו רואה חשבון – שלומי איפרגן". 

אתן חשופות למספרים?
סופי: "על כל עבודה אנחנו מקבלות מייל שבו כתוב בכמה כסף מדובר וכמה כסף הולך לסוכנות כעמלה. אנחנו יודעות כמה אנחנו מקבלות". 

וזה מגיע לחשבון שלכן?
דורית: "לכל אחת מאתנו יש חשבון משלה שהיא מנהלת, אבל ברור שההורים עוזרים כי בכל זאת אנחנו בנות 17 ומדובר בכספים לא קטנים. אמא שלי גם רואת חשבון אז בכלל זה עוזר".
אביטל: "אני סומכת על אבא שלי שיש לו מספיק ניסיון והוא יכול לכוון אותי מה לעשות עם הכסף". 

ההורים מונעים מכן לבזבז?
דורית: "אם אני ארצה לקנות משהו יקר אז אמא שלי אומרת לי שזה הכסף שלי, שאעשה מה שאני רוצה".
סופי: "לי אין הורים שיבדקו לי את חשבון הבנק, אמא שלי היא לא רואת חשבון. אני מודעת לסכומים שיש לי, קוראת את פירוטי החשבון, יש לי כסף בחסכון והכל בשליטה. אני מרשה לעצמי לבזבז". 

על מה?
סופי: "אוכל".
דורית: "תיקים, בגדים". 

•  
•  
•  

דורית – שמלה: צימרמן לבוטיק Amor

ספרו לי על התיקים.
אביטל: "אני מסתובבת עם מייקל קורס".
סופי: "אני עם פאוץ' גוצ'י". 

ודיור כמובן.
סופי: "די, התיק של דיור כבר בפח". 

סליחה?
סופי: "סליחה, הוא בארון בתוך קופסא. הוא חרוש ממש".
דורית: "לי יש לואי ויטון, שזה המותג שאני הכי אוהבת. חוץ ממנו יש לי פראדה, גוצ'י, ואוף-ווייט".
סופי: "התיקים שלי לא עוברים את ה-10 אלף שקל".
דורית: "כן, גם אצלי לא. למרות שהלוואי עלה 11".

את הולכת איתו למסיבה של החבר'ה בערב?
דורית: "אני לא לוקחת אותו".
אביטל: "כי זה נראה 'אה, הנה היא קונה לעצמה תיק יוקרתי' אז למה?".
סופי: "סליחה, אני כן מסתובבת איתו. בשביל מה הוצאתי עליו כל כך הרבה כסף?". 

מדובר בסכומים לא מבוטלים.
סופי: "אני מבזבזת בהתאם ליכולות שלי ואני יכולה להרשות לעצמי את התיק שלי. זה כמו חטיפים שאני רוצה שיהיו לי".
דורית: "כשאני אומרת לאמא שלי לשמור לי רגע על התיק היא אומרת 'ברור שאני אשמור לך, זה שתי משכנתות'". 

ומה אתן לובשות לבית הספר?
אביטל: "תלבושת אחידה, ברור. חוץ מיום שישי, אז יש תלבושת חופשית, ועדיין אני לא לובשת מותגים לבית הספר".
סופי: "אני אגיד לך מה הבעיה עם מותגים. אם אני קונה ג'ינס של בלנסיאגה, אני לובשת אותו פעם-פעמיים ואז אני כבר לא יכולה ללבוש אותו פעם שלישית". 

למה?
סופי: "כי די, ראו אותו מספיק".
דורית: "ואם זה תועד לאינסטגרם זה נשרף". 

אז תקנו יותר מבלנסיאגה אחד.
סופי: "אבל אני לא צריכה את זה. אני קונה בקסטרו, בזארה, ב-H&M. בתיקים אני משקיעה כי אפשר ללכת איתם שנתיים שלוש".

•  
•  
•  

סופיה – חולצה ומכנסיים: ולנטינו לאניגמה

"מישהו כתב לי באינסטגרם שהוא היה רוצה שאהיה חציל בסביח שלו"

הניסיון לקבץ את מצ'טנר, רבליס ולנגר לשיחה משותפת פנים אל פנים נראה כמו משחק אסטרטגיה. צריך לתכנן את המהלכים. הראשונה בדיוק חזרה מצילומים לטופשופ בניו יורק, השנייה צולמה למגזין גרמני בדרום אפריקה והשלישית תקתקה קמפיין לH&M- בשבדיה. שגרה שלא מזכירה את החיים הקודמים שלהן.

סופיה מצ'טנר, בת לאם חד-הורית שעד לפני כמה שנים עבדה במשק בית כדי לממן דירת חדר וחצי שבה סופיה ישנה על הרצפה, הרימה את המשפחה כלכלית והגשימה לאמה חלום. "אמא שלי חלמה להיות דוגמנית אבל היא חיה בחור ברוסיה אז זה לא התאפשר. היא שמחה שאני מממשת את זה". רבליס, תלמידה מצטיינת, ספורטאית ונגנית פסנתר, לא מתביישת לומר שאמה מבסוטית מהעובדה שבחרה להתמקד דווקא בדוגמנות, "אמא שלי ניסתה לדגמן אבל פעם היה יותר קשה להתפתח בתחום הזה מבחינת סוכנים, לא היו הרבה", היא אומרת. "היא ויתרה על החלום והגשימה אותו איכשהו דרכי".

היא מודה בזה?
דורית: "כן, יש לה בוק והכל. היא אפילו הלכה לקורס דוגמנות ויש לה תעודה שהיא דוגמנית. היום אין דברים כאלה, בשביל להיות דוגמנית את לא צריכה תעודה". 

זו לא מעמסה קצת כבדה להגשים חלום של אמא? להצטיין בשבילן?
דורית: "להפך, אמא תומכת בי. זה לא משנה לאיזו דרגה אגיע בדוגמנות. היא שמחה שזה קרה".
סופיה: "זה לא כמו זמרים שההורים שלהם הם עורכי דין והם אומרים לילדים ש'זה לא מקצוע'. בגלל שאמא שלי רצתה להיות דוגמנית היא שמחה שאני עוסקת בזה".
אביטל: "אמא שלי מאוד יפה אבל לא חלמה או ניסתה להיות דוגמנית".
דורית: "זה לא משהו שחפרו לי עליו בבית. הייתי עסוקה בספורט בבית ספר. רציתי להיות טובה בהכל, אבל כשהפכתי לדוגמנית הבנתי שאני צריכה לפרוש מההתעמלות". 

אז מה סדר העדיפויות שלך עכשיו?
דורית: "המשפחה, ואז הדוגמנות כי זו הקריירה והעתיד ואז בית ספר". 

בית ספר הפך להפרעה עבורכן?
אביטל: "לא, כי לי מאוד חשובה תעודת הבגרות והמסגרת".
סופיה: "חשובה לי התעודה אבל אני לא זוכרת בדיוק מה למדתי, בואי".
אביטל: "תמיד חשוב שיהיה לנו משהו ביד, אנחנו לא יודעות מה יהיה איתנו עוד עשר שנים".
סופיה: "ועכשיו חשוב שלא נשב ונרבוץ". 

•  
•  
•  

אביטל – שמלה: Coach ל-Factory54

אבל אתן ממש לא רובצות, אתן עובדות, מתקדמות, מרוויחות.
סופיה: "בגלל שזה מתבסס על היופי החיצוני שלנו ולא על הפנימיות, מאוד חשוב לא לבנות על זה לעוד ארבעים שנה. אולי תהיה לי צלקת והמקצוע לא יהיה רלוונטי?"
אביטל: "או שאני אשמין 20 קילו?"
דורית: "היום אנחנו מבינות שאפשר להצליח בלי בגרות אבל אנחנו רוצות שיהיה לנו את זה". 

אז קמפיין של דיור או בגרות בהיסטוריה?
סופי: "אני עשיתי מועד ב'".
אביטל: "פה מגיע סדר העדיפויות".
סופי: "בואי, קמפיין לדיור או בגרות בהיסטוריה, כשלבגרות יש מועד ב'". 

אז אני אקשה עליכן: יום צילומים לדיור או מועד ב' בתנ"ך.
סופיה: "יש מועד ג' גם".
אביטל: "תמיד אפשר להשלים".
דורית: "אבל את דיור אי אפשר".
אביטל: "אבל אם זה יום צילום לזארה או בגרות בתנ"ך, נראה לי שאפשר לוותר על הצילומים". 

איך מתייחסים אליכן בבית הספר?
אביטל: "החברים שלי מפרגנים לי אבל יש קשיים עם הטיסות והצילומים אז זה יוצר מרחק, לא תמיד מבינים אותך. את מפסידה ימי הולדת, מסיבות".
סופיה: "האמת היא שלא שמרתי קשר עם אף אחד מבית הספר". 

למה?
סופיה: "הייתה לי נסיעה לניו יורק לחודשיים ולא הסתמסנו, אני והחברים. וכשחזרתי זה נשאר באוויר ואף אחד לא ניסה לפתור את זה, אז פשוט הבנתי שזהו זה". 

זה מבאס אותך?
סופי: "לא. אני מאמינה שמכירים חברים במהלך החיים. וכמובן שיש לי את אביטל ודורית".
אביטל: "הרבה יותר קל לי לדבר עם בנות מהמקצוע על מה שעובר עלי, הן מבינות אותי. אם אני אשתף סתם חברה בכיתה היא תגיד 'על זה את בוכה? הלוואי עלי'".
דורית: "יש את הבנות שמתלחששות אבל התרגלתי, זה לא מרגש אותי. פעם הייתי נעלבת". 

אז אתן משלמות מחיר חברתי.
דורית: "אנחנו חיות חיים כפולים. אלה לא חיים של ילדה בגילנו".
אביטל: "לא קל להיות בסביבה שבה לא מפרגנים לך. ומה אני עושה? עובדת במה שאני אוהבת, להתנצל על זה?".
דורית: "גם אם אשתף חברה שלא קשורה לדוגמנות במה שעבר עלי בצילומים היא תענה לי ב'טוב, בסדר'. זה מעצבן שלא מבינים אותך אבל מצד שני אין איך להבין את מה שאת לא חווה".
סופי: "בגלל זה הקשר שלי עם החברים התנתק. אותי לא מעניין מה הם עשו בבית הספר, ואותם לא מעניין מה עשיתי בצילומים". 

נשמע בודד.
דורית: "יש את אמא ויש את הבנות מהסוכנות". 

•  
•  
•  

דורית – שמלה: צימרמן לבוטיק Amor, אביטל – שמלה : צימרמן ל-Factory54

יש פרגון ביניכן?
דורית: "מאוד".
אביטל: "סופי ואני התמודדנו על אותו קמפיין, סופי קיבלה אותו ופרגנתי לה". 

לא תכננת לשים לה חלב מקולקל במילקשייק?
אביטל: "זה קמפיין שווה לבושם של מארק ג'ייקובס, למה שלא אפרגן?".
סופי: "וחוץ מזה אני שידכתי לה את החבר שלה".
אביטל: "נכון, חבר שלה וחבר שלי הם חברים טובים". 

מה איתך דורית, יש לך חבר?
דורית: "לא".
סופי: "מה? נפרדת ממנו? יש לי מישהו לשדך לך!". 

אפרופו שידוכים, מתחילים אתכן?
אביטל: "יש הודעות באינסטגרם מגברים פדופילים".
דורית: "גברים בני 40 פלוס. משועממים".
סופי: "אנשים שחיים בסרט". 

אתן קוראות את ההודעות?
דורית: "ברור, כדי לצחוק עליהם. מישהו כתב לי 'אם היה עליך תג מחיר הייתי קונה אותך'".
אביטל: "מישהו כתב שהוא היה רוצה שאהיה חציל בסביח שלו".                                                

רומנטי.
דורית: "ממש. אביטל, איך לא שאלת אותו אם אפשר להתחתן איתו?".
אביטל: יש מלא שרוטים, באמת".
סופי: "אני לא רואה את עצמי שולחת הודעות כאלה לגבר. מה הם חושבים לעצמם?".
דורית: "לנשים יש מודעות, לגברים אין".

•  
•  
•  

סופיה – שמלה: אלכסנדר וונג לבוטיק ורנר, עגילים: טופטן. דורית – בגד גוף: Twentyfourseven, ז'קט: אמריקן וינטג'

"התעסקות במשקל זה לא רק עניין של דוגמניות"

הן לעולם לא טסות לבד. תמיד עם הסוכנת או עם אחד ההורים, או לפחות אחת עם השנייה. הן אמנם בוגרות לגילן, מפוכחות ועם רגליים על הקרקע, אבל לוקחות חלק בזירה עם טורפים אינטרסנטיים. בזמן הריאיון הן מזמינות שוקו, מספרות לי שהתחביב שלהן מחוץ לעולם הזוהר הוא לשחק באולינג (סופי: "לקרוא ספרים זה כל כך דור התרפפ"ו"), ושנייה אחר כך מדברות בפתיחות על הפער בין מה שהן מייצגות לבין מי שהן באמת. "כשהיו מבקשים ממני לפני שנתיים להיות סקסית אמרתי 'מה אתם רוצים ממני, אני ילדה, איך אני אשדר את זה?'", אומרת אביטל. 

ובכל זאת כבר הצטלמת לקמפיין הלבשה תחתונה.
אביטל: "אבל היה כתוב במפורש בחוזה שאני לא מצטלמת בהלבשה תחתונה שקופה או בחוטיני. הכל היה ברור. הצטלמתי לקו הצעיר, דברים של ילדות, פחות דברים נשיים. וכשאני לא מרגישה בנוח אני אומרת לאנשים על הסט לצאת".
סופי: לפני דיור היו לי צילומים עם צלם ישראלי מפריז, הוא קרא לי סושי. אמר לי 'סושי, תביאי לי סוכר בעיניים'. זה היה מוזר".
דורית: "אותי לוקחים לעבודות כי אני צעירה. אם ירצו מישהי שתשדר סקסיות ייקחו דוגמנית אחרת". 

מפריע לכן שהקלף שלכן בעולם כרגע הוא המראה שלכן? שהשכל או האופי לא מעניינים אף אחד במקצוע הזה?
דורית: "דוגמנות זה לא רק תמונה ולבוא לצילומים. זה להתראיין, ללכת להשקות, שיראו אותך. צריך שיהיה לך את המשהו מעבר. אם לקוח לא אוהב את האופי של הדוגמנית הוא לא ייקח אותה. האופי כן חשוב. חוץ מזה, לדעתי אפשר להעביר חוכמה בתמונה".
סופיה: "אבל זה לא כמו מהנדס, שאם הוא עושה תכנית טובה זה לא משנה איך הוא נראה. אצלנו מסתכלים על הכל".
אביטל: "לא שואלים אותי משוואות מתמטיות ואם אני לא עונה נכון לא לוקחים אותי לצילומים".
דורית: "אבל אם את לא יודעת לפתור משוואות במתמטיקה זה לא בהכרח אומר שאת לא חכמה". 

•  
•  
•  

דורית – שמלה: ליסה מארי פרננדז לבוטיק Amor

איך יותר חשוב לכן שיתפסו אתכן, יותר יפות או יותר חכמות?
דורית:  "גם וגם".
אביטל: "תמיד אומרים שדוגמנית היא פלקט, אבל אנחנו לא. יש לנו מעבר, יש לנו אופי".
סופיה: "אנחנו לא קופסאות ריקות". 

עד כמה יש התעסקות במשקל?
אביטל: "נראה לי שזה לא רק עניין של דוגמניות. כל אחת מתעסקת במראה שלה".
דורית: "אנחנו מתאמנות, יודעות לשמור על הגזרה אבל מרשות לעצמנו לחטוא פה ושם".
סופי: "חוץ מזה אידיאל היופי משתנה כל הזמן. הפלאס-סייז נכנס עכשיו חזק פה בארץ, ואם זה קורה בארץ אולי זה יקרה גם בחו"ל?"
דורית: "אולי אם הפלאס-סייז ישתלט על חו"ל נוכל לאכול יותר ולא להתאמן. מה רע?".
סופי: "גם עכשיו אני שותה מילקשייק". 

ומה לגבי צבא? זה קורה?
אביטל: "ברור, אין התלבטות".
דורית: "יש התלבטות מה נעשה, כי זה יכול לפגוע לנו בקריירה".
סופיה: "בכיתה י' אמרתי שאני רוצה להיות חובשת כמו בתאג"ד".
אביטל: "גם אני אמרתי שאני רוצה מדריכת סימולטור, תפקיד בבסיס סגור". 

והיום?
אביטל: "היום המחשבה קצת יותר מאוזנת".
סופי: "היום אנחנו בוחרות לעבוד. אני יכולה לעשות קאט שנתיים ולעשות תפקיד מטורף אבל צריך לעשות בחירה". 

אז שירות בקריה וחובשת בצבא סן לורן.
סופיה: "כן". 

לאן אתן עוד שואפות להגיע?
אביטל: "לוויקטוריה'ס סיקרט".
דורית: "לקמפיין של לואי ויטון. הייתי רוצה גם להיות שחקנית".
סופי: "היה לי חלום לעשות קמפיין של שאנל ולעבוד שוב עם קארל לגרפלד. הוא האדם שהכי התרגשתי לפגוש. הוא היה נחמד ואדיב לכולם, וראו איך כולם מכבדים אותו. הוא כל כך מעורר השראה, אציל, מוכשר בצורה יוצאת דופן וחרוץ. עד יומו האחרון הוא עבד במרץ והיה המעצב הראשי של שלושה בתי אופנה גדולים ונחשבים במקביל. זה מטורף. ממש עצוב לי שזה כבר לא יקרה". 

•  
•  
•  

אביטל – מכנסיים וחולצה: מנגו. דורית – ז'קט: כריסטיאן דיור לאניגמה, חצאית: Twentyfourseven. סופיה – שמלה: קלואה לאניגמה

צילום: לירן מור
סגנון: מאור אומזגין
עיצוב שיער: גיא סמואל במוצרי אמיקה
איפור: אל אדידה
דוגמניות: סופיה מצ'טנר, דורית רבליס ואביטל לנגר לסוכנות R&R by Roberto and Rotem
ע. צילום: עדן חלמיש