נסיכה בג'ינס
מייגן מרקל מוכיחה שאם רק תטיילי ברחוב הנכון בלונדון יש לך סיכוי להיתקל בנסיך ולדהור איתו לארמון של אליזבת בדיוק בזמן לשעת התה. סיפורה של סינדרלה עם מבטא אמריקאי כבד וסקיני קרועים
שנת 1607. הממלכה הבריטית רועדת. מאה אזרחים אנגלים עשו מעשה, שחררו את המקטרנים, לקחו לגימה אחרונה מכוס התה שלהם, עלו על אונייה והפליגו אל חופי אמריקה כדי להקים אומה חדשה. מאות שנים לאחר מכן ויסודות הארמון שוב מתערערים. יורש העצר, הנסיך הארי, נושא לאשה את אחת מאותם צאצאים שסרחו והפנו עורף אנגלי. וולקאם באק מייגן מרקל: פמיניסטית אמריקאית, גרושה, חצי שחורה. המלכה נותרה עם מבט המום על פניה, האזרחים, מתברר, קצת פחות, והם מצפים בקוצר רוח לחתונה שתתקיים בעוד כשבוע.
אם נתרגם את שביעות רצון הנתינים הבריטים מהאירוסין הללו לנתונים אופנתיים, נגלה שהדיילי מייל הכתיר אותה כאיט-גירל הכי חשובה כרגע, ושכמעט כל פריט שהיא לובשת בפומבי הופך לסולד אאוט בחנויות. תיק מהמותג הסקוטי סטרת'רבי בשווי 650 דולר אזל מהמלאי דקות לאחר שתועדה מרקל נושאת אותו במהלך סיור עם הארי בנוטינגהאם, והג'ינס של המותג Mother, שלבשה למשחקי ה"אינוויקטוס" לאחר שרכשה אותו במחיר 228 דולר, נעלם מהמדפים גם הוא והותיר אחריו רשימת המתנה של 400 נשים. מעניין אף יותר שהג'ינס הזה, שכולן חושקות בו, מעוטר בקרעים – עבירה מלכותית רצינית שמצטרפת לעוד עבירות אופנה של מרקל, החותרת תחת חוקי המלוכה הקפדניים בסגנון השיער, צבע הבגדים ובאקססוריז.
נראה שהתקשורת הבריטית נהנית לסקר את שבירת המוסכמות, והקהל אוהב לקרוא. היא מסתובבת עם שמלות עד הברך, אבל בלי גרבונים שקופים (אחד החוקים המלכותיים הנוקשים מבחינת המלכה), והתיקים שלה גדולים מדי ויש להחליף אותם בתיקי קלאץ' (האמורים לשמש אותה במקרה שיש צורך להסתיר מחשוף עמוק מדי או כדי להימנע מלחיצות יד בעייתיות). הפרוטוקול המלכותי אוסר גם על הופעה בטוטאל-לוק שחור, אלא אם מדובר באירועים בעלי אופי עגום (לכן קייט מידלטון לבשה ירוק כהה ולא שחור מחאתי בטקס הבפטא האחרון), אבל מרקל מקפידה להפר גם את זה. אם כל זה לא מספיק, השיער שלה לא אסוף בקפידה, ופעמים רבות היא מצולמת כשהיא לבושה במעיל (או אחרי שהורידה אותו), כשכל ילדה בממלכה יודעת שאין זה יאה להסיר מעיל בציבור.
בהודעת האירוסין הרשמית של הזוג הטרי מייגן לבשה שמלה ששולב בה בד שקוף (של המותג ראלף אנד רוסו, שעל פי הדיווחים גם יעצבו את שמלת הכלה שלה) – הרחק מעבר לקודי הלבוש המחמירים של ארמון בקינגהאם, ובעבר גם חטפה ביקורת על כך שהיא לא חובשת כובעים (שאמורים להבדיל את משפחת המלוכה מן ההמון). אם תוסיפו לכל אלה הופעה בכתפיים חשופות (ממש כמו מישל אובמה, שהגיעה לפגוש את המלכה בגופייה), ישיבה ברגליים משוכלות, וכאמור את הג'ינס הקרוע, תקבלו שחקנית אמריקאית בינונית שמצליחה להשתיק את המלכה בת ה-92, שנולדה בזמנים בהם גם נתון אחד מכל אלה היה מספיק כדי לגרש אותה אל מעבר לשער.
אז למה האנגלים כל כך מתלהבים? מרקל מביאה איתה אמריקניזציה לבקינגהאם, היא מוכיחה שמותר להשתחרר קצת, שללכת בלי גרבונים זה ממש בסדר ושהכל יכול לקרות לכל אחת. אמריקה שהיא מייצגת היא העולם החדש, בו יש רק מעמד בורגני. אין אצולה עם דם כחול ואין אספסוף. באמריקה מה שמשנה הוא כמה אתה שווה ולא לאיזו משפחה נולדת, ויש אפשרות לעלות או לרדת בסולם החברתי. למעשה זו החברה הראשונה שהבסיס שלה הוא בסיס מודרני. אין לה משטר ישן.
מרקל הופכת כל אחד ואחת מאתנו לפוטנציאל נסיכותי שרק ממתין למימוש. סינדרלה אמיתית שמוכיחה כי אם רק תטיילי ברחוב הנכון בלונדון, יש לך סיכוי להיתקל בנסיך על סוס ולדהור איתו דוך לארמון של אליזבת, בדיוק בזמן לשעת התה.
האם ההתלהבות הראשונית תחזיק?
מרקל לא נולדה לאומה בעלת מודעות עצמית טוטאלית, אולי אחד הדברים החשובים ביותר כשאתה מקבל עליך תואר מלכותי. כשנסיכה מתנהלת בעולם מוטל עליה לשים לב לכל תנועה, לכל חיוך ולכל מחווה. כל סיכת ראש וצבע של כפתור הוא משמעותי ונבחן בזכוכית מגדלת. בת מלוכה לא יכולה לתת ליד המקרה להוביל אותה (זה עלול לעלות לה בחייה, כמו שהוכיחו כמה מקרים בהיסטוריה).
ואכן, פה ושם נשמעים בתקשורת קולות שמוטרדים כבר עכשיו מהעובדה שמרקל נראית כמי שמתחזה למשהו שהיא לא, וטוענים כי כשהיא מנסה לחבוש על עצמה כובע אנגלי זה נראה לא פחות ממגוחך. הם מעלים את השאלה האם למעשה לא מדובר בדוכסית עתידית אלא בפטיש שמאיים להלום ולנפץ כל פנטזיה אפשרית בנוגע לבתי מלוכה – והלא את הפנטזיה הזאת בדיוק חיים הבריטים.
מרקל מייצגת את הדילמה הנצחית של עולם האופנה, שנע באופן קבוע על הציר שבין חלום לבין מציאות בלתי ניתנת להגשמה. אנחנו רוצים את הפנטזיה של מלוכה, אבל גם מחפשים משהו שנוכל להזדהות איתו, בדיוק כמו שמרגיז אותנו לראות דוגמניות רזות על השער אבל במקביל אנחנו מכריזים על דיאטה. הרשת והאומה הבריטית נקרעות בין ההערצה למלוכה לבין החשק (במיוחד של הצעירים) לשבור את המונרכיה הארכאית. לא פלא שהארי, הנסיך שרגיל לבעוט בכל מוסכמה אליה נולד, בחר דווקא במרקל.
עם זאת, המסורת, שעוברת בתורשה מזה מאות שנים וכוללת בתוכה קודים התנהגותיים ונראותיים שלא בטוח כי מי שלא נולד לתוכם יוכל ללמוד אותם, היא עדיין אחד העקרונות החשובים בממלכה הבריטית. מרקל היא בת להורים גרושים, שגדלה בבית אמריקאי טיפוסי. אם היא צריכה להתרגל לא לשבת רגל על רגל באירועים רשמיים היא תצטרך להתאמן על זה והרבה.
כן גרבונים שקופים או לא גרבונים שקופים? זו לא השאלה. השאלה היא עד כמה ב-2018 אנחנו עדיין מוכנים להמשיך להתפעל ממסורת מלוכנית, מקודי לבוש והתנהגות שמתאימים למאות רחוקות מכאן, ועד כמה העם הבריטי מוכן לעבור שלב.
יפהפה וטובה הגסיכה
מאת: זהבהיפה הנסיכה | 2 ביוני 2018 | 09:00עילה
מאת: היא | 12 במאי 2018 | 18:49נסיכה עאלק, לא הבנתם שנסיכות יש רק בסרטים מצויירים
מאת: עענמ | 12 במאי 2018 | 18:16יפהפה אין מילים
מאת: ניי | 11 במאי 2018 | 20:40