דרים ג'וב: ראיון עם האישה שעושה שופינג למחייתה
היא טסה בכל העולם, מדלגת בין שואו-רומים, תצוגות ושבועות אופנה, אוכלת במסעדות הכי יוקרתיות בפריז עם המעצבים הגדולים בעולם, אבל בסוף תמיד חוזרת לארץ אחרי שקנתה את מיטב האופנה העולמית במסגרת עבודתה כקניינית מותגי על ברשת פקטורי 54. תפסנו את נוי דרור לשיחה על המשרה החלומית שלה, הטעם הישראלי המתפתח והטרנדים שהולכים לסחוף אותנו מאד בקרוב
לא פשוט לתאם ראיון טלפוני עם נוי דרור, וכשזה כבר קורה – היא פותחת בהתנצלות ומסבירה שהיא חולה, חזרה עם וירוס מהקור של שבוע הקוטור בפריז. אבל היא לא מעזה לקטר יותר מדי: "היה שווה, בואי נגיד ככה", היא מודה.
מה עשית שם?
"בשבוע האופנה אנחנו בעצם נפגשים עם נציגי המותגים שאנחנו מוכרים ברשת, ואני עושה קניינות לפרה-אביב/חורף 2018, כלומר הקולקציה הראשונה של החורף הבא שתתחיל לטפטף לחנויות כבר לקראת מאי- יוני. המון המון בגדים, המון קולקציות, המון צבעים, המון השראה. כיף בסך הכל", היא צוחקת.
"כיף בסך הכל" הוא כנראה אנדרסטייטמנט רציני ביחס לדיי-ג'וב של דרור בת ה-29, שהתחילה ללמוד עיצוב אופנה בשנקר כשהייתה בת 22 ודי מהר מצאה את עצמה מתגלגלת אל המשרה הנחשקת בצוות הקניינות של רשת פקטורי 54. "כבר בילדותי נחשפתי לאופנה גבוהה בעקבות אהבתה של אמא שלי לאופנה ועיצוב. היא הייתה מבלה המון שעות בסטודיו של המעצב שי שלום, וימי המדידות שלה הפכו לימי כיף בשבילי, זאת הייתה הנאה צרופה", היא משחזרת. "לפני מבחני הקבלה לשנקר הלכתי להיפגש עם שי שלום, שאלתי אותו איך אני אתקבל, כשמתוך 1000 מועמדים מתקבלים רק 60. איך אצליח לעבור את הריאיון? הוא ענה לי משפט שמלווה אותי עד היום – 'תעצבי שפה משלך, תהיי אך ורק את"'.
זה עבד לה, ובשנה השנייה ללימודים נשלחה דרור על ידי המחלקה להתמחות בבית האופנה של המעצבת הניו-יורקית קת'רין מלנדרינו. "אחד התרגילים השבועיים היה להסתובב בשדרות מדיסון ולמדוד בגדים של מעצבי על, רק כדי שאבין איך בגד צריך לשבת ומה הוא גורם לך להרגיש. אני חושבת שזאת נקודה מאוד חשובה במסלול שבחרתי לעצמי בהמשך הדרך".
בשנה השלישית ללימודים נשלחה להתמחות בחברת "בגיר" והשתלבה במחלקת בגדי הנשים המחויטים של טופשופ. "ההתמחות הייתה למשך שלושה חודשיים, שבהם למדתי המון וראיתי תעשייה שלמה. בפעם הראשונה ראיתי איך מצליחים לפשט ולהנגיש טרנדים ממסלולים לבגדים לבישים וזולים. לא פעם קייט מוס הייתה במשרדים אבל לא היה סיכוי לראות אותה או להתקרב. אפשר לספר שכל המשרד פשוט היה קופא עד שהיא הולכת".
"זה לא באמת כזה זוהר"
כשסיימה את התואר ב-2015 (אז גם נבחרה על ידי "ווג" כאחת מתוך 100 הסטודנטים המבטיחים בעולם שסיימו באותה שנה לימודי עיצוב אופנה), קנתה דרור כרטיס בכיוון אחד לניו-יורק, עם עצירה בפריז. "דפקתי על כל הדלתות של בתי האופנה הגדולים עם תיק העבודות שלי, וכולם ענו בנימוס שפה זה צרפת ולא ישראל ויחזרו אליי בהקדם. אז המשכתי לניו-יורק והתקבלתי להתמחות בבית האופנה 'מרקזה'".
אחרי שלוש עונות במרקזה הגעגועים הכריעו אותה, ודרור החליטה לחזור לארץ, "אפילו לקצת, ולחזור לניו יורק בהמשך". אבל אז הגיעה ההצעה מפקטורי 54. "זה היה ממש עניין של שבוע מרגע שנחתתי. תמיד היה בי את הרצון לעשות עוד משהו, לא להתעסק רק באמנות אלא לעשות עוד צעד. וכשהגיעה ההצעה הזאת אמרתי לעצמי – אני תמיד אהיה מעצבת, זה טמון בי, זה מה שלמדתי, זה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב, זו מי שאני, אבל לנסות עוד פן בתחום האופנה זה משהו שיכול לפתוח לי הרבה דלתות בעתיד, אז הלכתי על זה. זה מין תפקיד שתפר המון דברים שאני אוהבת ביחד: אני מאד אוהבת לטייל, אני מאד אוהבת לראות ולהכיר אנשים, ואני מאד אוהבת אופנה".
מאז, כבר במשך יותר משנתיים, היא עובדת כקניינית מותגי על ואחראית על קניינות של למעלה מ- 20 מותגים, טסה לשבועות אופנה ופגישות בשואו-רומים של מעצבים לצד הארט דירקטור של פקטורי 54, סיימון אלמלם, יוצרת קשרים עם צמרת עולם האופנה ויושבת לצד שמות כמו מארק ג'ייקובס בארוחות ערב בפריז.
"נכון שעולם האופנה מאד זוהר, והתפקיד הזה מציב אותך במקום מאד גבוה", היא מודה. "אבל אני תמיד אומרת שבסוף כשמגיעים למקום הזה, הסוד הוא להישאר מי שאת ולזכור שגם המעצב שעומד מולך חוזר הביתה בסוף היום, וגם במסעדות הכי יוקרתיות בפריז ובפרזנטציות הכי נוצצות, כשיש לי המון כוח וכסף בידיים שאני צריכה לנהל, בסופו של דבר כל אנשי האופנה הם אנשים, וזה לא באמת כזה זוהר. זו עבודה מאד קשה שזוהרת מבחוץ. כולם חושבים שלהיות קניינית זה לבוא ולבחור בגדים, להיכנס ולהגיד 'אני רוצה את זה ואת זה ואת זה'. אבל יש עוד כל כך הרבה מאחורי זה, כל כך הרבה הבנה וחשיבה ולמידה של איך בונים קולקציות, והאתגר הזה הוא בעצם מה שהשאיר אותי. נכון שזה נחשב לאחד התפקידים היותר נחשקים בתחום, אני מאמינה בזה באמת וחושבת שזה נכון, אבל זה תפקיד שמכיל כל כך הרבה ויש בו כל כך הרבה צדדים שמצריכים המון למידה ואינטליגנציה".
"הישראלים מאד מתקדמים בהבנה האופנתית שלהם"
איך נראה יום ממוצע שלך?
"אין לי ימים ממוצעים", היא צוחקת. "אני מגיעה ליום במשרד ואף פעם לא יודעת איך הוא ייגמר ומתי הוא ייגמר. הדבר הראשון שאני עושה זה לקרוא כתבה או שתיים באחד האתרים, כי כקניינית מאד חשוב להיות מודעת כל הזמן, לדעת מה הדבר הבא, ולא רק באופנה, בכל תחום. אחרי זה אני בודקת מה נמכר בחנויות, כדי לנתח מה עובד ומה לא עובד. ומשם זה יכול להיות צילומים, שבוע הקוטור בפריז או שסתם מקפיצים אותי למילאנו. הכל מאד לא שגרתי".
איך את מאזנת בין טעם אישי, אופנה גבוהה והלקוחה הישראלית?
"לטעם הישראלי לפעמים לוקח קצת יותר זמן, ואני חושבת שקניין טוב לא קונה את הקולקציות הטובות, אלא את הפרטים שנכונים ללקוחות שלו מתוך הקולקציות. זה סוד המקצוע – לא להתאהב בפריטים ולא ללכת שבי אחרי מעצבים, אלא לדעת מה נכון לקהל שלך. כשעובדים עם המון קולקציות, הרבה פעמים רואים המון את אותו דבר, אז צריך להיות מאד מאד ממוקדים. יכול להיות מצב שאני אומרת 'יואו, איך קניתי כל כך הרבה סריגים?'. עברתי 30 קולקציות בשבוע, והלכתי שבי אחרי סריגים כי הם כרגע הדבר הכי יפה והכי נכון. חייבים לזכור שזה עניין של מלתחה שלמה וצריך לחשוב על הצורך של הלקוחות, ולא על הצורך והטעם שלי. מאד חשוב להפריד בין הטעם האישי שלי והרצון שלי ללמד את הלקוחות ולאתגר אותם, לבין מה שאני יודעת שהם אוהבים ויימכר. זה חבל דק".
ומה באמת הישראליות הכי אוהבות לקנות?
"הפייבוריט הכי קל של כל אישה בישראל הוא הג'ינס, ועל ג'ינס טוב הן גם מוכנות לשלם כי זה פריט על-זמני", היא מאבחנת ומפרגנת לטעם המקומי המתפתח. "אנחנו עדיין נעים על הציר שמעדיף קז'ואל על פני אופנה, ואנחנו כן הרבה יותר קז'ואל מהעולם, אבל אנחנו גם מאד מאד מתקדמים בהבנה האופנתית שלנו. נכון שלחתונות אנחנו עדיין יכולות להגיע לפעמים עם ג'ינס וחולצה יפה, אבל אני חושבת שהרצון שלנו להתלבש ולהיראות ביום יום מאד מתקדם ומאד משווה לשאר העולם".
ומה הם הפייבוריטים האישיים שלך?
"וואו, אני אוהבת כל כך הרבה מותגים, לפעמים יותר מדי. אני חושבת שאיזבל מארה עושה עבודה מצוינת, מאד נאמנה לקו שלה ויודעת מי הלקוחה שלה,וראף סימונס לקלווין קליין אמנם רק התחיל את העונה השלישית אבל יש לזה עתיד מבטיח כי הוא באמת מצליח להביא משהו חדש וליצור אופנה אמיתית. ויקטוריה בקהאם עושה גלים בכל העולם ומאד תורמת לאישה הישראלית להיות יותר קלאסית ונשית".
לסיום, תני לנו תחזית טרנדים לעונות הבאות.
"בעונות הקרובות נראה המון המון סגול לילך. זה צבע שאנשים נרתעים ממנו, אבל איכשהו כשרואים אותו בעוד ועוד קולקציות הוא פתאום נראה מדהים. הוא הולך להיות מאד חזק ולא יעזוב אותנו בזמן הקרוב. כבר דיברתי על סריגים, והם באמת חוזרים ובגדול וגם מחליפים את המעילים. אם זה בצורת קרדיגנים, עם מכנסיים ושמלות. אנחנו רואים גם המון חליפות, וזה קשור לזה שהמראה השמלתי משתנה קצת, ואנחנו נראה אותו מתפתח עכשיו במשך הרבה זמן יותר לכיוון המחויט, בסגנון איב סן לורן של שנות ה-70. סטייל יותר 'בויפרינדי' שחוזר לאישה המתוחכמת. נשים לובשות היום יותר מכנסיים משמלות ואני מאמינה שלקראת החורף הבא זה רק יתחזק".
רק לקנא (-:
מאת: תמר | 4 בפברואר 2018 | 07:05הכל סבבה עד שאמרה "לישראליות יש טעם טוב בבגדים" או משהו כזה…
מאת: ורד | 3 בפברואר 2018 | 16:19עם כל הכבוד, אנחנו ממש מאחור בכל מה שקשור באופנה.
הרשת את הבגדים?! אם כן אין לה טעם
מאת: ע | 3 בפברואר 2018 | 15:03