טבעת של טובי פרבר במתנה

את הטבעת של קייט כבר כולנו מכירים | רוצה לזכות בעצמך בטבעת זהב יוקרתית?

מאת  | ‏ 29 אפריל 2011

שווי המתנה – 1,300 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. כל מה שאתן צריכות לעשות כדי להיכנס לתחרות ואולי לזכות בטבעת היוקרתית של טובי פרבר, הוא לספר לנו בתגובות על הצעת הנישואין מהחלומות – זו שקיבלת או זו שהיית רוצה לקבל. התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בטבעת שבתמונה

* הזוכה תיבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 1.5.11, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את הטבעת ניתן להשיג בחנות המעצבת, בן יהודה 158, תל אביב

 

הזוכה בשמלת הנקודות של אלמביקה מהשבוע שעבר היא עומר, שכתבה לנו על הטרנד האהוב עליה:

הגברת הראשונה – על שמלות ודברים אחרים
"ג'קלין קנדי, אשת הנשיא ה- 35 של ארצות הברית, העניקה לעולם טרנד קסום: שמלת ג'קלין קנדי הינה שמלה בגוון נועז, מחשוף מעודן, מותן שיודעת בדיוק היכן להסתיים, ופעמון שחושף את החלק הנכון של הברך.
בתור מי שמחזיקה 9 שמלות קנדי בארון, נותר רק להוסיף:
גברת קנדי הנפלאה, את הטרגדיות של חייך לעולם לא הייתי מבקשת לעצמי, אך את המלתחה שלך… ללא ספק הייתי מאמצת"

השאירו תגובה

 

  • ניפגשנו בגיל 17 ומאז עברו 20 שנה ואנחנו כשנה הראשונה

    מאת: צחי |‏ 31 במרץ 2020 | 22:30
  •  אני רוצה לדעת בבקשה מה הסיכויים שאני יזכה באחד הפרסים שלכם

    מאת: שירן |‏ 2 באפריל 2012 | 13:57
  •  הצעת נישואים היא דבר מאוד מרגש ואינטימי, הצעת הנישואים שלי הייתה מאוד קלילה ופשוטה, בן זוגי לקח אותי לארוחת ערב במסעדה ושם שלף את הטבעת והציע לי נישורים.
    לדעתי הצעת הנישואים המקורית ביותר והמרגשת
    היא לבקש את האפשרות להציע נישואים לבחירת ליבך בסיום מהדורת החדשות המרכזית.
    תחשבו על זה.. זה יכול להיות נחמד :)

    מאת: nirit |‏ 27 בינואר 2012 | 11:24
  • אביב ואני נסענו לתאילנד אחרי שנה וארבעה חודשים של חברות וחיים משותפים. אחר צהריים אחד אביב התעקש לעלות לפוינט ויו של קופיפי – עלייה ממש רצינית בעיקר לאלה שלא בכושר (לי). ובשעת השקיעה (אני יודעת שזה קיטשי) הוא הציע לי נישואין – והעניק לי טבעת עם יהלום. כמה ימים לאחר מכן אני חזרתי לת"א להתחיל לארגן את החתונה ואביב נשאר בפוקט בספרי צלילות. לקראת סוף שבוע הצלילות שלו היה הצונמי בתאילנד – כולנו דאגנו מאוד אבל בסופו של דבר אביב חזר בשלום. היום אנחנו נשואים באושר כ-6.5 שנים עם שני ילדים מתוקים. לפני כשבועייים נפל לי היהלום מהטבעת שאביב העניק לי בקופיפי בהצעה ה"היסטורית". אנחנו חושבים שהיהלומים האמיתיים נשמצאים איתנו – ילדינו המתוקים

    מאת: סמדר |‏ 30 באוקטובר 2011 | 21:37
  •  אביב ואני נסענו לתאילנד אחרי שנה וארבעה חודשים של חברות וחיים משותפים. אחר צהריים אחד אביב התעקש לעלות לפוינט ויו של קופיפי – עלייה ממש רצינית בעיקר לאלה שלא בכושר (לי). ובשעת השקיעה (אני יודעת שזה קיטשי) הוא הציע לי נישואין – והעניק לי טבעת עם יהלום. כמה ימים לאחר מכן אני חזרתי לת"א להתחיל לארגן את החתונה ואביב נשאר בפוקט בספרי צלילות. לקראת סוף שבוע הצלילות שלו היה הצונמי בתאילנד – כולנו דאגנו מאוד אבל בסופו של דבר אביב חזר בשלום. היום אנחנו נשואים באושר כ-6.5 שנים עם שני ילדים מתוקים. לפני כשבועייים נפל לי היהלום מהטבעת שאביב העניק לי בקופיפי בהצעה ה"היסטורית". אנחנו חושבים שהיהלומים האמיתיים נשמצאים איתנו – ילדינו המתוקים

    מאת: סמדר |‏ 30 באוקטובר 2011 | 21:33
  •  טוב אז את הצעת הנישואים הזאת אני הצעתי, אחרי המון זמן שאנחנו מדברים על נישואים, חתונה, ועתיד משותף,
    נסענו לטיול שתוכנן כדי להיות ביחד, להתנקות מהעבודה ולהינות קצת בבורגס.
    קניתי טבעת, בלי שום ידיעה שגם הוא קונה טבעת, והולך להציע לי נישואים
    (אולי אם הייתי יודעת הייתי מחכה:)שהוא יציע)
    ישבנו במלון, ברפסת מול הים, הוצאתי את הטבעת, וגם אצלו הייתה טבעת בכיס.
    זה היה מרגש עד דמעות, לדעת שעשיתי את הצעד הנכון, וגם הוא חשב על אותו הדבר בדיוק.

    מאת: אור |‏ 11 ביולי 2011 | 14:49
  •  בעלי שהיום אני נשואה לו כמעט 8 שנים היה חבר שלי 8 שנים קודם לכן לפני שהתחתנו .ביום שהכרתי אותו הוא הציע לי לצאת לסרט "היום השלישי" יצאנו בתאריך ה-26.8.96 .לאחר כמה שנים הוא הציע לי נישואים והתחתנו בתאריך ה-26.8.2003 ביום שלישי. אם זה לא צרוף מקרים אז אני לא יודעת מה זה צרוף מקרים זה פשוט הגורל שלנו להיות ביחד.

    מאת: אשרת |‏ 9 ביולי 2011 | 23:33
  •  לפרסם מודעה באווריון מלע חופשה בפריז שכתוב אני אוהב אותך תתחתני איתי!

    מאת: עדן הראל |‏ 24 ביוני 2011 | 20:40
  • לאחר שנתיים שאנחנו יוצאים ,עברנו לגור יחד.
    זה קרה בשבת קיצית במיוחד הוחלט שאנחנו הולכים לירדן.
    אני לא כ'כ רצית ללכת. אחרי שיכנועים החלטתי שאני הולכת .
    הגענו לירדן ראיתי שהכול מסודר. היה שולחן ועליו מפה לבנה וכסאות בלבן פנינה מעוצבות.
    הבנתי שהכל היה מתוכנן היה פריחה של כלניות מדהימה.
    אחרי שאכלנו דיברנו וצחקנו.
    ואפילו היתנצלתי בפניו שלא רציתי לבוא מהתחלה..
    ישבנו על הדשא והוא הלך לקטוף לי כלנית .
    לקחתי תכלנית וראיתי שזה קופסת תכשיטים קטנה בצורה פרח .
    ופתחתי וראיתי טבעת מהממת.
    והוא כרך ברך ושאל עם אני רוצה להינשא לו
    וכמובן שאמרתי כן …

    מאת: עופרי |‏ 28 במאי 2011 | 21:56
  • ממש כמו בסרטים , שלט על מטוס או כתוביות אש בהן כתוב: "התינשאי לי?" בזמן ארוחה רומנטית לאור ירח,כאשר מוזיקה רגועה מלווה ברקע.והוא מביט בעיניי , ומצביע על הכתוב ומוציא מהכיס את הטבעת המושלמת.
    לדעתי, אין דבר יותר מושלם מזה.
    זוהי הצעת הנישואין שלדעתי כמעט כל אישה הייתה רוצה :)
    אני רוצה את הטבעת , היא מדהימהההההההההההה ! :D

    מאת: סתיו |‏ 27 במאי 2011 | 14:38
  • תאריך: ינואר 2010
    מיקום: ספה בסלון
    נוכחים: אני הוא וסקוט (הכלב)

    ערב סטנדרטי לכל הדעות, ברגע לא צפוי הוא ירד על הברכיים והוציא את הקופסא עם הטבעת המושלמת מהכיס ושאל אם אני מוכנה לבלות איתו את כל החיים.

    פשוט שלמות! התגשמות החלומות.
    היום אנחנו נשואים כבר חצי שנה ובהריון 

    מאת: שקד |‏ 22 במאי 2011 | 09:49
  • בחזרה של דגלנות בהר ארצל הוא ישכנע אותי לבו סתם ליראות אותו ואז אני יראה תחזרה ופיתאום החיילים יסתדרו בצורה של התינשאי לי בלי שאני יעקל את זה ואז אני יה ממש מופתעת !

    מאת: צופיה נוגריאן |‏ 3 במאי 2011 | 22:26
  • אני חשבתי לפתיע את בעלי (אז חבר שלי) ליום הולדת ואמרתי לו שנוסעים לאילת לסופ"ש. בשדה התעופה גיליתי לו שבעצם נוסעים לסיני. זה היה מבצע מורכב, החבאתי צמיד ושעון שקניתי לו במתנה ובגבול נאצלתי לשוו עם האחראי כך שלא יפתחו אץ הקופסאות ליד בעלי ואז ההפתעה תתגלה. בקיצור מאוד נהנינו מהמלון, מהארוחה הרומנטית, בעלי הופתע מהמתנות, מהבלוני ושלל ההפתעות. ביום שבת בבוקר הוא העיר אותי ואמר לי שבגלל שאני אוהבת דולפינים אז ניסע לריף הדולפינים בבוקר ונבלה שם עד הערב ובערב נעלה על הטיסה חזרה הבייתה. אני קפצתי על הרעיון, עליתי על בגד ים וחיכיתי בציפייה לנסוע לריף. כשהגענו לריף בעלי אמר לי כי ארגן עם מנהלי הריף שאוכל לשבת ליד מאמנת הדולפינים בזמן האכלת הדולפינים, אני קפצתי מאושר. כמו כן בעלי אמר לי שאין לו מה לעשות בריף והוא הולך לקניון לקנות בגדים (האמת שלא היה אכפת לי כל עוד אני עם הדולפינים)מחחחח, לאחר כחצי שעה בערך בעודי יושבת על המזח פתאום עולה מן המים צלם תת מימי, מאמנת הדולפינים הסבה את תשומת ליבי לצלם אבל אני לא הסתכלתי. כמס' שניות לאחר מכן עלה צולל מן המים שהחזיק בידו קופסה,וכשהסיר את המסכה ראיתי את בעלי והוא מיד הושיט לי את הטבעת לעיני כל האורחים בריף ושאל האם אני מוכנה להיות אישתו? עניתי ברורררררררררר. לפני כחצי שנה נסעתי עם בננו בן ה5 וחצי לאילת והראיתי לו היכן הכל התחיל .חחחחחחחח

    מאת: שירי |‏ 2 במאי 2011 | 22:12
  • להתהלך על החוף ואז לפתע מטוס קל עובר בשמיים עם כרזה או לחילופין כותב בשמיים " התנשאי לי אהובה ? " וברקע מתנגן השיר ואז הוא יכרע ברך עם הטבעת המדהימה (:

    מאת: טל |‏ 2 במאי 2011 | 21:40
  • ובכן….אחרי שהכרנו על ספסל הלימודים באוניברסיטה, ועברנו משברים רבים ופרידות קורעות לב- הוא החליט לטוס על אף אהבתנו הגדולה מחשש לאי יכולת לגשר על פערים ביננו, טס עם כרטיס פתוח בכיוון אחד…..שבורה לחלוטין נותרתי והתחלתי לאחות אט אט את השברים. יום יום היה מגיע מייל (זה היה ממש שיא הטכנולוגיה! הייתי צריכה לרדת לקפה השכונתי כדי לפתוח אימייל משלי—) מייל מתגעגע אוהב ומבין שהפרידה הזו ככ לא נתפסת.
    ערב אחד,כעבור 3 חודשים, חזרתי לדירתי הריקה וגיליתי חבילה מחו"ל, ללא בול…..כעבור רגע עוצר נשימה, הוא יצא מהחדר השני בדמעות של אושר. את ההצעה עצמה הוא הכין כעוגה מושעת של שכבות מורכבות (3 ימי הכנה!!), פשוט ישיר לתוך ליבי. התינשאי לי?

    מאת: דבורה |‏ 1 במאי 2011 | 13:43
  • הצעת הנישואים שלי העלתה נשכחות מהעבר הרחוק…
    לאחר התואר הראשון (בדיוק הזמן לחתונה, לפי האמא הפולניה שלי) נעסנו לחופשה בברצלונה, משהו סטנדרטי כזה, קפיצה לנקות את הראש.
    ביום של ההצעה, הוא הציע שנעלה לאזור של הכפר האולימפי בטענה שיש שם משחק של מדריד ואולי נצליח להשיג כרטיסים. בתור אוהדת כדורגל לא התנגדתי אבל ציינתי שנראה לי שהסיכוי להשיג כרטיסים מעכשיו לעכשיו די קלוש .. כל הדרך לשם הוא נורא מיהר ,ומשום מה זה היתה גם הפעם הראשונה בחיים שלי שהוא הגיב על איך שהתאפרתי..מוזר אבל לא הוטרדתי כל כך..כל הזמן ביקשתי שנעצור שניה ואני אקנה איזה צעיף כי היה קור אימים ..והוא לא הסכים (יש לצין שלמחרת הייתי חולה מתה :) אבל מבסוטית אש..)
    כשהגענו, הוא התחיל לדבר קצת מוזר…ואז פנינו לאזור צדדי, קצת מפחיד ושם אחרי גמגומים קצרים הוא שלף טבעת ולפני שהצלחתי לעכל את זה מיד נשלפה מעטפה מהכיס שניה- שני כרטיסים ל VIP להופעה של TAKE THAT. אני אפילו לא זוכרת מתי ואיך ציינתי שהייתי שאהבתי אותם בילדותי (הוא ממש לא היה בקטע שלהם בשנים אלה) , אבל הוא היה שם בשביל להקשיב. הוא יצר קשר עם אחד מההפקה וסידר כרטיסים מיוחדים עם כניסה ל after party ..מיותר לציין שאחרי שלוש שנות נישואים והופעה נוספת אחת שלהם בוומבלי אנחנו בדרך להופעה שלישית בקיץ (עם רובי) וכפי שהבנתם- היום הוא אוהב אותם לא פחות ממני…:) אני מודה לו על העורר אצלי זכרונות מתוקים שהפכו לחלק ממני גם היום!

    מאת: רינת |‏ 1 במאי 2011 | 11:44
  • בעזרת ה' שיגיע הזמן אני ארצה לקבל הצעת נישואים על חוף הים- רומנטי ושקט, רק אני ובן הזוג בחוף ים שקט ושלו, להגיע בעיניים מכוסות, להריח את הריח של הים, לפתוח את העיניים ולראות את בן הזוג כורע ברך לצלילי מוסיקה נעימה ויין אדום.

    רומנטי והכי מרגש בעולם!!!

    מאת: נעמה |‏ 1 במאי 2011 | 11:41
  • את ההצעת נישואין קיבלתי לפני כשנתיים וחצי.
    נסעתו לאילת לחופשת סופ"ש נעימה וביום שישי בערב אחרי ארוחת ערב הלכנו להופעה הראשונה של צוות הבידור במלון, לאחר ההופעה היה צריך להיות עוד קטע של הופעה אחרת בהפסקה בין ההופעה אני שומעת שיש הפעה למישהי באולם ומזמינים את ניר (בעלי היום) לבמה, מיותר לציין שהייתי ממש בהלם! לא האמנתי שהוא באמת הולך להציע לי נישואין מול 500 איש! .(הרי שהזמינו אותו לבמה כבר ידעתי במה מדובר…)
    הוא עולה לבמה ומזמין אותי לעלות איתו לבמה וברקע מאחור על מסך מוקרן:
    "חן אהובתי, התינשאי לי ?" הוא אמר כמה שהוא אוהב אותי….ואני כבר לא זוכרת מה אחר כך מרוב ההתרגשות, כמובן שהןא כרע ברך והוציא טבעת יהלום מדהימה!! כשאמרתי כן מיד נפתחה שמפניה ונמזגה לכוסות שהובאו אלינו על ידי אנשי צוות הבידור וכולם מחאו כפיים…

    והיום אנחנו נשואים שנתיים וחצי ןיש לנו תינוקת מדהימה בת שנה וחודשיים בשם רוני.

    מאת: חן |‏ 1 במאי 2011 | 11:12
  • 30 שנות נישואיך!!!

    ב 31 מאי 1981 נישאנו

    אנחנו עדיין יחד אוהבים וחברים

    עברנו תקופות לא קלות

    וצלחנו!!!

    אשמח לקבל טבעת יפהפיה זו ולחגוג איתה 30 שנות נישואין!!!

    מאת: אורלי אינגר |‏ 1 במאי 2011 | 11:05
  • זה היה באוגוסט האחרון בחוף פורטו-אסקנדידו במקסיקו.
    השעה 7:30 בבוקר, כולם עוד ישנים, למעט מטורפים שתופסים גלי ענק בגובה 3-4 מטרים. בין המטורפים- דניאל והמטורפות שלא יכולות להמשיק לישון שזה מה שקורה בחוץ- אני (דלית)
    זה היה סאשן מושלם של גלים שדניאל תפס גל אחרי גל… אני מהחוף צלמתי (יש הוכחות!!) לאחר מס' גלים מושלמים דניאל יצא מהים, כולו מרוצה, מסופק וחזק.
    רצתי אליו כמו חברה גאה… ואז מתוך מקום כל כך אמיתי הוא שאל אותי – תתחתני איתי? זה היה מקסים, מרגש, אמיתי כל כך. שחזרנו לארץ גם היתה מאורגנת מראש חתונה בהפתעה, אבל זה כבר לספור אחר… תודה רבה :) דלית

    מאת: דלית זלצר |‏ 1 במאי 2011 | 10:54
  • אז די נירא לי שכולנו גדלנו על הסיפור של הבחור שבא על הסוס הלבן עם טבעת נישואים והם חיים באושר ואושר…
    איי איי כמה שהייתי גם אני רוצה לחיות כך ואני בטוחה שלא רק אני אלא כולם אבל האמת היא שאחרי הכל הייתי מעדיפה הצעת נישואים קלאסית ורגילה כזו ..
    יושבים בסלון בבית על כוס יין אדום ,ארוחה גורמה (שבישלנו יחד..) רואים סרט ואז ישנה קופסא אדומה (בצורת לב כמובן) ובתוכה טבעת עם יהלום יפה שכזו בדיוק כמו שתמיד חלמתי כמובן שאחר-כך ישנו המשפט הרגיל …
    אני חושבת שהיום אחרי שראיתי כמה שעלה מס' אחוזי הגירושים לא העיקר החתונה המפאורת אלא הפשטות שקולעת בול העיקר להיות זוג נאהב לדעת להתמודד עם המכשולים שהחיים צופים לבעל ואישה ולהתמודד איתם בנחת ובצורה נכונה לנשואות שבינניו ולאלו שעדיין לא אני מאחלת לכולכם לא רק חתונה מלכותית (לא פחות יפה כמו של הנסיך והנסיכה ) אלא גם את החיים שאחרי החתונה כי אחרי הכל החיים ביחד מתחילים רק אחרי החתונה מקווה לזכות..!!!

    מאת: נוית |‏ 1 במאי 2011 | 10:47
  • טוב אז הצעה מהחלומות לא הייתה לי …בעלי אכן כן רומנטי.אי שם בחור בארץ ישראל במרכז רעננה בתוך גן שעשועים נטוש יש מעיין עם ברבורים מגעילים, אתר שנקא "גנדאולה" .
    גנדאולה זה סירות שייט קטנות לשתי אנשים עם איש נחמד ומבוגר שמשיט את הסירה בסירה יש כיבוד קל ושמפניה ..אחרי נסיעה ארוכה הגענו למקום עלינו על הסירה בשייט שכל העולם פארק שלם הורים ילדים מסתכלים עלינו על חיוך ענק של עוד משפחה בישראל עומד בפתח. שטים לנו בין כל הברבורים שותים שמפניה חושך מצריים לילה ורק הנרות הם אלו שמאירות לנו את הדרך למסלול..אחרי סיכום של ארבע שנות חברות עם עליות וירידות לא מעט בעיות..אומרים אנו אחד לשני כמה אהבה אחד כלפיי השני גדולה ויקרה ובין רגע לא הספקתי אפילו להשים לב אורות ענקיים מאירים לי על שלט בגודל של שלושה מטרים שתלוי על גשר מואר.רחלי,את תינשאי לי?? כמובן שזה כלל כריעה דמעות וכו.
    אחרי זה נכנסו למסעדה חלבית ברור שלקחתי את השלט למזכרת ..בעודי מהלכת עם השלט הענק הזה בכל המסעדה עד למקום הישיבה שהוזמן לנו כל היושבים והסועדים מברכים אותנו מי מזל טוב ועד הקמת בית כשר ומוצלח…מביך אך מאפיין את החום שלנו היהודים!!! אני חושבת שמגיע לי ולבעלי לזכות בטבעת לו על ההשקעה ולי כי למרות שאני פוחדת פחד מוות מהים מים וכדומה לא סובלת חיות כולל ברבורים נגעלת מהם עד מוות מובכת מכל התגבוות של הצעת נישואין מול העולם כולו ..למרות כל זה בטח אתם אומרים ואיי היא סבלה בהצעה שלה אבל לאא!!איכשהו ממש נהנתי כן כן מהברבורים מהמים נהנתי מהחוויה כולה כי לא משנה כמה רומנטים מנסים להיות …הרומנטיקה היא פשוט להיות עם האדם שאת אוהבת!

    מאת: רחלי |‏ 1 במאי 2011 | 10:40
  • את הצעהת הנישואין קיבלתי לפני שלוש וחצי שנים.
    יצאנו יחד לטיול של חודש בהודו ולמרות שהיינו יחד חמש שנים לא חשדתי בכלום.
    לאחר מספר ימים הגענו לעיר אודייפור (שנחשבת לעיר הרומנטית בהודו ויש שמכנים אותה פריז קטנה).
    בערב השני בעיר יצאנו לאכול ארוחת ערב חגיגית במלון טאג' (אחד המלונות המפוארים בעולם) שממוקם במרכזו של אגם גדול וניתן להגיע אליו רק בסירה.
    בזמן שחיכינו לשולחן שתינו שמפנייה וצפינו במופע ריקוד הודי מדהים עם אש
    פתאום קראו לנו ולהפתעתי במקום להושיב אותנו הוציאו אותנו מהמסעדה והעלו אותנו על סירה. לא הבנתי למה אנחנו חוזרים עוד לפני שאכלנו ואז הגענו לרפסודה שקושטה כולה בנרות באמצע האגם כשכל אורות העיר והארמונות סביב מאירים (כאילו רק בשבילנו).
    ישבנו לאכול את ארוחת הערב הארוכה ביותר שאכלתי בחיים (כל מנה הם הביאו בעזרת סירה מהמלון והיו חמש מנות…)
    אחרי המנה העיקרית יובל שאוהב מאד לצלם ביקש אני אוציא לו פילטר לעדשת המצלמה מהתיק. הוצאתי קופסת קרטון פשוטה וכשבאתי להוציא את הפילטר חיכתה לי בפנים טבעת. יובל כבר היה מוכן עם המצלמה וכמובן תיעד אותי רואה את הטבעת בפעם הראשונה עם חיוך ענקי). הוא הציע, אני הסכמתי (האופציה השניה היתה לקפוץ למים מהרפסודה (: )
    בסיום הארוחה מנהל המלון הגיע בסירה עם זר פרחים במיוחד כדי לברך אותנו.
    היה ערב מדהים ובלתי נשכח. מאז אנחנו נשואים שנתיים וחצי מאוהבים מעל הראש ויש לנו גם את עומר הילד המדהים שלנו שחגג אתמול יום הולדת שנה.

    מאת: יעל |‏ 1 במאי 2011 | 10:19
  • כמו כל דבר בחיי שצריך להיות בסדר גודל ענקי הייתי רוצה הצעת נישואים פומבית וגדולה, הנני כבר בת 28 והצעת הנישואים שהייתי רוצה היא:
    להקה מתחת לחלון ביתי ואהובי מציע לי נישואים מול כל שכני ואוהבי כאשר הוא שר יחד עם הלהקה לשיר רומנטי ביותר, ואז ניסע ביחד לאיזה מקום קסום במיוחד לארוחת ערב רומנטית.

    מאת: אסתי רייזנבלט |‏ 1 במאי 2011 | 10:11
  • את הצעת הנישואין קיבלתי לפני שלוש וחצי שנים
    נסענו יחד לטיול של חודש בהודו, למרות שכבר היינו יחד חמש שנים לא חשדתי בכלום
    לאחר כמה ימים הגענו לעיר שנקראת אודייפור שנחשבת לעיר הרומנטית בהודו שבה יש אגם גדול.
    בערב השני יצאנו לאכול ארוחת ערב במלון טאג' שממקומם ממש במרגכז האגם (אחד המלונות המפוארים והיקרים בעולם) ואפשר להגיע אליו רק בסירה. נכנסנו לבר ובזמן שחיכינו לשולחן שתינו שמפנייה וצפינו במופע ריקוד הודי. פתאום קראו לנו, הוציאו אותנו מהמסעדה והעלו אותנו על סירה, לא ממש הבנתי מה קורה ולמה אנחנו חוזרים לפני שאכלנו ואז הגענו לרפסודה פרטית באמצע האגם עם נרות כשכל אורות העיר והארמונות שמסביב מאירים (כאילו רק בשבילנו)
    ישבנו לארוחת הערב הארוכה ביותר שהיתה לךי בחיים (כל מנה הם הביאו בסירה מהמלון והיו חמש מנות…).
    אחרי המנה העיקרית יובל שאוהב מאד לצלם ביקש שאני אוציא לו איזה פילטר או משהו כזה מתיק הצילום שלו. הוצאתי קופסת קרטון פשוטה וכשפתחתי אותה חיכתה לי טבעת, יובל היה כבר מוכן עם המצלמה צילם אותי רואה את הטבעת בפעם הראשונה עם חיוך ענקי. הוא הציע כמובן שהסכמתי (גם אם לא הייתי רוצה לאן כבר יכולתי לברוח בחושך כשאני על רפסודה באמצע אגם גדול (: )
    מיותר לציין שאת הקינוח כבר לא הצלחתי לאכול…
    אחרי הארוחה מנהל המלון הגיע במיוחד בסירה עם זר פרחים לברך אותנו.
    היה ערב מדהים ובלתי נשכח, מאז אנחנו נשואים שנתיים וחצי מאוהבים מעל הראש וכבר יש לנו ילד שחגג אתמול יום הולדת שנה.

    מאת: יעל |‏ 1 במאי 2011 | 10:08
  • אני נשואה כבר 9 שנים, יש לי שלושה ילדים שהגדול בן 5.5- כולם בגנים וזה לא בחינם. יש לי משכנתא מטורפת לשלושים שנה על דירה פצפונת בלי מעלית, אני עובדת בעבודה שחושבת שאני צריכה להעניק לה הרבה יותר ממה שהיא מעניקה לי… בעלי עדיין סטודנט.. בקיצור, הסיכוי שאני אקנה לי טבעת כזו בקרוב הוא רק אם אזכה בלוטו. לא היתה לי הצעת נישואין רומנטית, אני עם בעלי מגיל 17 ואוהבת אותו למרות שמעולם לא קיבלתי כריעת ברך וגם רומנטיקה היא לא הצד החזק שלנו.
    ההחלטה להתחתן התקבלה תוך כדי ויכוח סוער ונגמרה כאמור בשמלה לבנה.
    אבל אולי תחליטו שכדאי להעניק לי את הטבעת בכל זאת? כי למה לא בעצם?!

    מאת: meital |‏ 1 במאי 2011 | 09:44
  • קיבלתי הצעת נישואין לפני כחודש.
    נושא חתונה כבר דובר לפני כן. בן זוגי החליט לבקר חבר טוב בקיבוץ שחי בו בעבר והוא כמו בית שני שלו. מאחר שבן זוגי יודע על חיבתי הלא מוסברת לפרות ועגלים חיכתה לי ברפת (ליד העגלים) הצעת נישואין תלויה, עם שולחן קטן לעליו שתיה ושוקולד.
    בגלל שהוקסמתי מהעגלים לקח לי זמן להבחין בשלטים……
    לבסוף אישי היקר כרע על ברכו (את זה הוא כנראה לא לקח בחשבון כשהחליט להציע לי נישואין ברפת..) והוציא טבעת מקסימה. אני כמובן לא יכולתי לסרב לו לנוכח כל העדים על ארבע (;
    זה היה מקסים ופשוט, מחובר למי שאנחנו ועכשיו עובדים במרץ על תכנון החתונה. הלוואי שגם זה היה פשוט.

    מאת: רינת |‏ 1 במאי 2011 | 09:31
  • היה משחק פתקים ומשימות לאורך תחנות חיינו עד אז: כמו חידת חמיצר, שעברה בין שבילי הקיבוץ והעיר שגדלנו בהם- רפת, ביתספר לשיריון, דירות עבר, אוניברסיטה… בכל תחנה משימה שמכוונת לזוגיות וכתב חידה שמוביל למקום הבא.
    המטמון הייתה הצעת הנישואים שהיתה פשוט עוד "פתק" אך הוחבאה במבנה קטן שהוסב ל"בית חרושת לפנטזיות"

    מאת: עירית |‏ 1 במאי 2011 | 09:29
  • הייתי רוצה לשכב עם נוני שלי על מזרן ים זוגי באיזה חוף שהוא, לא אכפת לי איזה אילת, כינרת, תאילנד וכו… העיקר שיהיה שקט ורגוע ופתאום משום מקום הוא ישלוף מכיס בגד הים טבעת ויציע… במסגרת אהבתנו לחופשות חופים יש סיכוי :)))

    מאת: ענת |‏ 1 במאי 2011 | 09:15
  • חבר של בת דודה שלי הציע לה בצורה מקורית ויפה …. היא יצאה עם חברות למסעדה לאכול והוא נכנס לשם מחופש לליצן שמחלק סוכריות לכל יושבי המסעדה וכשהגיע לשולחן שלה חילק לכל חברותיה סוכריה וכשהסתכל עליה עשה תנועה של נגמר לי ואז ביקש רק רגע והוציע את הטבעת …. ממש מיוחד ….

    אני הייתי רוצה דווקא הצעה צנועה יותר בלי רעש אבל שתיהיה ממש רומנטית יש לי חבר ואנחנו גרים ביחד ורוצים עתיד משותף מאוד אבל מחכים לעשות הכל בחוכמה צעד צעד … לצאת לדרכינו המשותפת.. אני חושבת שאין יותר מרגש מלקבל מאהוב ליבך הצעה של נישואין לא משנה איך או איפה ….
    הייתי רוצה את הטבעת … יש לי יום הולדת החודש וגם ,לי יש עוד זמן עד שאני יראה יהלום אז לפחות ממכם חח זה יכול להיות נחמד.

    מאת: אורטל אביב |‏ 1 במאי 2011 | 09:12
  • זה קרה לאחר חברות של שנה וחצי נסענו לבילוי בערב ובמקום להגיע למועדון הוא לקח אותי לתל חדיד (למי שלא מכיר זה נמצא בתוך יער יש שביל שמוביל לכיפה שטוחה על הר..) עצרנו את האוטו בתוך היער אני לא מבינה מה אנו עושים שם… פתאום ראיתי שביל של נרות הלכנו בשביל המהמם עד שהגענו לכיפה שם חיכו לנו שולחן ו2 כיסאות לאחר ארוחת ערב מדהימה כשהגיע הקינוח לא הצלחתי לאכול את ריבוע השוקולד שהתברר לבסוף כקופסא לטבעת (היה חשוך). הוא כרע ברך וביקש וברגע שהסכמתי היו מלא זיקוקין בשמיים (ממסיבה אחרת שכניראה הייתה באיזור) הטיימינג היה מושלם.
    מאז אנו נשואים עם שלושה ילדים הייתי מתה לשחזר מאט מהרומנטיקה לקבל איזה טבעת חדשה אבל זה לא קורה. אכן חוויה של פעם בחיים.

    מאת: דין |‏ 1 במאי 2011 | 09:04
  • אני רוצה הצעה "ספונטנית" אבל הכי מתוכננת שאפשר!!!
    אני רוצה שהוא ייקח אותי,למה שנראלי דייט רגיל לגמרי.ואז הוא ייקח אותי לסבוב במכונית מסביב לעיר כשבלא ידעתי,החברות הטובות שלי מסדרות את הבית שלי עם נרות וארוחת ערב רומנטית.ואז שיחזיר אותי מהדייט שאני קצת מבואסת שכל מה שעשינו זה לנסוע ולקנות גלידה…והוא אמר לי להתלבש חגיגי!
    ואז אני יעלה למעלה..וגם הוא כי הוא שכח משהו…ואני אכנס לחדר מלא נרות וורדים וחבצלות שהן הפרחים האהובים עליי ומוזיקה רומנטית…שעל השולחן תהיה ארוחה רומנטית ממסעדת 5 כוכבים..ושאחריי הערב הרומנטי הזה בשיא הספונטיות בלי לחץ…הוא ירד על רגליו…ויקשור את השרוכים בנעלים…ואז אני איישב מבואסת על הספה ואראה ליידי קופסה קטנה…אני אפתח אותה וימצא…עגילים..מהממות אומנם אבל זה לא טבעת!והוא ילך למטבח להביא קינוח,קרם בורלה!האוהב עליי..ונאכל כמובן מהר כדי למצוא טבעת בפנים…ואחרי שאכלנו ושתינו ואין טבעת..ובכלל ערב רומנטי אבל מבאס…הוא ילך הביתה…ואחריי שיצאתי מבגדיי והתקלחתי תישמע דפיקה בדלת והוא יעמוד שם ויגיד…"אגב,באלך להתחתן איתי?" ואני יהיה בשוק ארביץ לו.ואז אכניס אותו מהר שהשכנים לא יראו..וארביץ לו ואבכה מאושר והקלה וכעס…והוא יוצא את הטבעת וירד על רגליו ויגיד "התנשאי לי?" ואני יענה לו,"לא" אבל רק בגלל שאני יכולה…ובתכלס אחריי שניה אני אצעק"ברורררררר שכן!!!" ותהיה לנו חתונה מדהימה…אבל זה כמר סיפור אחרררר לגמריי!!!!חחחחח…=]בעזרת ה' בעזרת ה'!

    מאת: רננה |‏ 1 במאי 2011 | 08:32
  • אני נשואה כבר 29 שנים כך שאת הצעת הנשואים שלי כבר קיבלתי .אני מקווה שלכל הנשים שרוצות להנשא וכותבות שהן מחכות להצעות נישואים ידעו גם איך להחיות את חיי הנישואים שלהם להנות מהם .להיות קודם חברים טובים ולדעת לשאר אתה עצמך יחדעם זאת לדעת לתת מעצמך ואני אשמח מאוד לקבל את הטבעת המדהימה תןד

    מאת: עפרה |‏ 1 במאי 2011 | 08:19
  • בן הזוג שלי הציע לי נישואין לפני כשנה במלון בת"א ואנחנו מתחתנים
    ב- 30.5.2011.
    ירדנו בבוקר לאכול ארוחת בוקר , בן זוגי אמר לי שהוא צריך לעלות לרגע לחדר. הרגשתי שהוא חסר מנוחה ולא הבנתי למה.
    עליתי אחרי כחצי שעה , פתחתי את הדלת בן הזוג שלי ישב על המיטה ולידו מסודר בצורה יפה נייר מגולגל. הסתכלתי עליו ושאלתי מה זה הוא חייך ואז הבנתי . פתחתי את הנייר שהיה עטוף בסרט ושם היה כתוב השיר של רגב הוד התינשאי לי אהובה אחרי שסימתי לקרוא הוא קרע ברך הוציא טבעת והציע לי נישואין. מאוד התרגשתי, וכמובן שהסכמתי מייד.

    מאת: נעמי חן |‏ 1 במאי 2011 | 08:14
  • אני חולמת על הצעת נישואין שבן זוגי יפתיע אותי ויקח אותי במסוק אל חוף מבודד, אני יצא מהמסוק בדיוק אל תוך שביל נרות אדומים שמוביל אותי לאוהל ענק שבתוכו הוא מלא בפרחי קלות (הפרח האהוב עליי)ושם מחכה לנו שולחן ארוך לשניים עם שף ומלצר שישרתו אותנו באותו ערב. כמובן שאני מופתעת והחיוך לא יורד לי מהפרצוף..לאחר שאני מתיישבת אני מתחילה לשמוע מנגינה רומנטית ואז יוצאת לה תזמורת שהתחבאה מאחורי האוהל ומנגנת לנו למשך כל הערב, המלצר מגיש לנו שמפניה ואנחנו מרימים כוסית לחיי הזוגיות שלנו ושאהבה שלנו לא תיגמר לעולם. הוא אומר לי כמה מילים יפות, אנחנו נהנים מהרגע..ואז..הוא מוציא מהכיס קופסא קטנה פותח אותה ואני רואה טבעת יהלום מהממת, הוא אומר לי להסתכל למרחק (הוא מצביע)ואני קולטת מרחוק שנדלק שם בענק כתוביות באש "האם תנשאי לי?" כמובן שאחרי דבר כזה התשובה היא בהחלט כן! :)

    מאת: שלי |‏ 1 במאי 2011 | 04:01
  • אם אני הייתי צריכה לארגן לעצמי את הצעת הנישואים שלי … אני הייתי עושה זאת בכדור פורח בנוף מרהיב של זריחה בין הרים ירוקים ובן זוגי היה אמור לכרוע ברך ואפילו לא .. אלא רק לאחוז את ידי ולהביט בעיני ולאמר לי שאני האחת שמאירה את חייו יום יום ושאיתי הוא רוצה לקום ושאיתי הוא רוצה לישון וכשם שהשמש מלווה אותנו את רב היום כך אני רוצה אותך איתי .. ואז הוא ישאל בצורה אלגנטית ונעימה האם ארצה להיות לו לאישה ?… ואז אני אשיב לו ללא היסוס שהוא זה האדם וזהו הרגע שחיכיתי לו כל חיי…

    מאת: נטלי שרביט |‏ 1 במאי 2011 | 03:42
  • הכל התחיל בבלון אדום אחד! יצאתי לרגע מהמשרד בו אני עובדת וכשחזרתי חכה לי בלון הליום אדום אחד על המקלדת עם מעטפה קטנה מחוברת אליו ובה היה רשום: "מחכה לך למטה".. ירדתי למטה ובכניסה לבניין בו אני עובדת עמד נהג (כן, כן נהג עם כל התוספות- כובע חליפה וכו') שהחזיק ביד בלון אדום אחד.. והגיש לי מעטפה נוספת ובה: "אל תדאגי את בידיים טובות".. הנהג פתח לי את דלת הלימוזינה שחכתה רק לי, נכנסתי פנימה מעט חוששת ולא יודעת עוד מה מצפה לי.. הנהג עצר בכניסה לקניון ופתח לי את הדלת.. ירדתי וראיתי שלשומר בכניסה יש גם בלון אדום עם מעטפה מחוברת אליו הלכתי לעברו והוא פשוט הגיש לי את הבלון כאילו הוא מכיר אותי, פתחתי את המעטפה ושם היה כתוב: "מחכה לך בקסטרו.." או משהו בסגנון (כבר לא זוכרת), הגעתי לחנות ושם אצל המוכרת ראיתי עוד בלון אדום.. מיד הגיעה לעברי אחת המוכרות וסידרה לי את הלבוש הכי מהמם שהיה באותו זמן בחנות וכמובן שהכל כבר שולם מראש… לפני שיצאתי היא הגישה לי את הבלון האדום עם המעטפה- "הגיע הזמן, לא? – מחכה לך בכניסה לקניון" בכניסה חיכה לי שוב הנהג נכנסתי ללימוזה ונסענו – הגענו למרינה בהרצליה ושם נעצרנו- הנהג פתח לי את הדלת בדיוק בכניסה שם חיכה לי בלון אדום קשור לאחד העמודים, "תמשיכי ללכת ותהני מכל רגע- כי את מה שהלב שלי בחר"- היה כתוב בו.. פתאום ברמקולים שמעתי את השיר "מה שהלב שלי בחר", לצלילי השיר המשכתי ללכת לאורך שטיח אדום ארוך מאוד שנפרש בעבורי – נרות מכל צד – בקצה השטיח ממש בסוף המרינה חיכה לי איך לא – בעל-ון אדום נוסף עם מעטפה קשורה אליו ובה נכתב באהבה: "התנשאי לי?" כמובן שסף הרגשות שלי עלה לשמיים, בעודי מתרגשת מהפתק הוא התגנב מאחוריי ונעמד עם טבעת יהלום מקסימה, (הרבה יותר מזאת שאתם הולכים להביא לי;) .. כמובן שהשבתי בכככככןןן ענק… ו-אנו נשואים באושר ועושר עד עצם היום הזה(:

    מאת: שחר |‏ 1 במאי 2011 | 01:33
  • יותר משחשובה לי הצעת נישואין גרנדיוזית או מרשימה, חשוב שהיא תבוא מהלב ותביע את עוצמת הרגשות בינינו, שזה פשוט יהיה רגע קסום ונהדר שבן זוגי ואני נזכור לתמיד.
    והעיקר, גם לפני החתונה וגם אחריה, לאהוב את בן הזוג ולדעת לגדול יחד ולתמוך אחד בשניה, ובעצם להיות זה לזו וזו לזה כמו שהטבעת מסמלת- גזע מחוספס עם ענפים מתפתלים אשר שזורים אחד בשני, יוצרים מקלעת של חוזק ויציבות שיכולה להתגבר גם על קשיים בדרך, ובקצה עלים ירוקים וזוהרים כמו שזוג צריך לצמוח ולפרוח ביחד.

    מאת: שחר |‏ 1 במאי 2011 | 00:51
  • רצה לה איזה שמועה במשפחה שבן זוגי עומד להציע לי נישואין..אותה תקופה נסענו לברצלונה לסופ"ש ובן זוגי הכן רצה להציע לי נישואין אך הוא דאג לשמור הכל בסוד ולארגן הכל לפרטי פרטים…סגר בשבילנו מסעדה שלמה ויחל ששום דבר לא יהרוס לו את התכנית..לאחר שעבר הזמן נהייתי לחוצה ועצבנית כי ההצעה שקיוויתי לה לא הגיע משום מה..בערב המיוחל הייתי מאוד מאוכזבת ולא רציתי להתארגן ולצאת לשום מקום,מה שכמובן הדאיג את בן זוגי שניסה לשכנע אותי בכל תרוץ לקום ולהתארגן כי הוא הזמין לנו שולחן במסעדה..בן זוגי ידע שאני מחכה לאיזה הצעה וידע שלא יוכל לשכנע אותי בשום צורה לצאת מחדרי במלון..בלית ברירה בן זוגי כרע ברך בחדר במלון והציע לי את ההצעה המבוקשת…

    מאת: סימה |‏ 1 במאי 2011 | 00:26
  • ישבתי בשעת לילה מאוחרת בטר"ם בגלל שחטפתי מכה רצינית ברגל הייתי עיפה וסחוטה לידי ישב בחור חתיך …שישב עם אינפוזיה ביד בגלל התיבשות התחלנו לדבר ולדבר ולדבר ולדבר היה לנו כזה כיף ביחד שקראו לי 4 פעמים להכנס לבדיקה ואפילו לא שמעתי … כשיצאנו הוא ליוה אותיהביתה . ואמרתי לו שבחיים עוד לא היה לי כזה כיף לדבר עם משהו אז הוא אומר אוקי אז אולי נתחתן ??? אז אמרתי לו יאללה כאילו בצחוק …אבל מילה זה מילה אחרי שנתיים התחתנו ויש לנו כבר שלשה ילדים מהממים

    מאת: שני בת 30 |‏ 1 במאי 2011 | 00:01
  • אני כבר תכף מתחתנת ולי לא היתה הצעת נישואין..זה היה נראה יותר כמו חוזה שבע"פ…לכל הבאות בתור אני מאחלת שהצעת הנישואין תבוא להן ללא שציפו או חיכו לה ברגע אינטימי ומרגש, ולשם כך אין חובה באירוע גרנדיוזי. רגע אישי קסום שיוכלו לנצור לעד.

    מאת: תמי ב |‏ 30 באפריל 2011 | 23:18
  • ביום השנה לחברות בנינו, כל כך ציפיתי שהוא כבר ישלוף טבעת. חלמתי כבר על להתחתן!!! רציתי להתחתן לפני אחי הגדדול, לכן לפני "חגיגות השנה" לא הפסקתי לרמוז לחבר שלי רמזים עבים וברורים מאוד על הציפיה שיכרע כבר ברך!!
    נסענו לראש הנקרה, טיילנו בנקרות, ברכבל. משם המשכנו לים של נהריה, למסעדה. וכל מקום נראה לי אופטימלי מקודמו להצעת נישואין. אני מחכה ומחכה- אך לשוא!! אחרי כל היום הארוך הזה, אחרי כל מקומות הרומנטיים האלה, רגע לפני שעלינו חזרה לאוטו שם בטיילת של נהריה אמרתי לו: "יאללה, תקנה פה איזה טבעת ב-10 שקלים ותציע. איך נחזור ככה הביתה?'. הורק חייך. ואני כל הדרך הביתה לא דיברתי איתן. אפילו קצת בכיתי. ושם מתחת לבניין של הבית של ההורים שלי, בבלוק מוזנח ומלוכלך, שניה לפני שאני עולה הביתה ושוקלת מחדש את יחסינו- הוא כרע ברך ושלף טבעת זהב מהממת! שנשא בכיסו במשך כל הטיול. היום אנחנו הורים לשתי בנות, נשואים כבר 5 שנים ואני עדיין לא יודעת אם ככה התכוון להציע לי מלכתחילנ או שפשוט נהנה למתוח אותי…….

    מאת: מיטל |‏ 30 באפריל 2011 | 23:13
  • אחרי מלא מלא אירגונים (מצידי) ליום החברות השלישי ובלי שום רמז למה האהוב שלי הולך לעשות בשבילי… פשוט קמנו בבוקר וכשפקחתי את העניים הייתה שם טבעת (כמובן שלא ראיתי כלום ומיד שלחתי אותו להדליק את האור) הוא חזר קרע ברך ליד הצד שלי במיטה וחזר על הדברים שקודם חשבתי שאני שומעת מתוך שינה "בוקר טוב מאמי, את רוצה להיות אישתי"?
    הכי פשוט אבל גם מקורי, הכי מתאים לו (נטול דרמות) והכי אהבתי כי הוא מכיר אותי וידע שאסור לתכנן כלום כי באותו יום כל מה שרציתי זה לנסוע להורים ולספר להם איזו מתנה מדהימה קיבלתי ליום החברות השלישי (ודרך אגב חברה שלי עיצבה את הטבעת והיא הורססססת!)

    מאת: עדי |‏ 30 באפריל 2011 | 23:09
  • אני בת 18 ועם חבר שלי חצי שנה. זה נשמע עני יחסית לכל הסיפורים פה, ואהבה ראשונה תמיד נראית אחת נצחית ומיוחדת ולרוב היא לא, אבל אני פשוט לא רואה את עצמי בלי הילד הזה.
    כל כך כיף לי לדמיין את עצמי איתו בעוד 7 שנים, אולי גרים ביחד ואולי לא, העיקר שעדיין ביחד. אני מדמיינת לעצמי אותו חוזר יום אחד אליי, הביתה, ואומר לי שהוא רוצה לדבר. אני בטח אלחץ בהתחלה, זה תמיד נשמע מלחיץ. ואז הוא יתחיל לפתוח את הלב, להשתפך, כמו שאנחנו אוהבים להגיד. הוא יגיד לי שאין גבולות לכמה שהוא אוהב אותי, שהוא לא יכול לראות את החיים שלו בלעדיי ועוד הרבה מילים נעימות. ואז הוא יגיד לי שהוא חושב על זה כבר הרבה זמן, ושזה היה ברור לשנינו כבר שנים, ילטף לי את הלחי ויגיד שהוא אוהב אותי. הוא יוציא מהכיס משהו, ואני אפחד לקוות שזה מה שאני חושבת שזה, ואז אני אראה טבעת עדינה ויפה, הוא קלע בדיוק לטעם שלי. בטח שנינו נבכה קצת ונתרגש הרבה, ואני לא אדע לאן להסתכל, לעיניים שלו או לאצבע מעוטרת הטבעת היפה הזאתי, שקיבלתי מממנו. משם? השמיים הם הגבול

    מאת: טל |‏ 30 באפריל 2011 | 23:08
  • *קיבל *אוהב *קרע ברך

    מאת: פירחוש |‏ 30 באפריל 2011 | 23:04
  • ביום הולדתי ה19 שהיה במוצאי יום כיפור בעלי שהיה אז חבר שלי במשך שנה, וקיבלת אפטר מהצבא הגיע אלי והזמין אותי להיכנס לחדר שלי בבית הורי, כשנכנסתי לחדר גילית נרות ופרחים יבשים ונשמתי נעתקה כמובן.. בעלי היקר לא וויתר על דבר מהמסורת, הוא הקריא לי מכתב ארוך שתיאר בו את השנה הנפלאה שעברה עלינו, בסוף המכתב הוא הביא לי בול עץ שגילף בעצמו בצבא בצורת לב, ושרף עליו בעזרת זכוכית מגדלת מהשמש "אני אוהבת אותך" נורא התרגשתי.. ואז, הוא קרא ברך ואמר לי לסובב את בול העץ, מאחור היה כתוב "התינשאי לי?" באותו רגע הוא גם שאל זאת בקול ואני רועדת עניתי "בטח!" כיוון שמיד למחרת הוא חזר לקורס המפקדים לא סיפרנו זאת להורים במשך שבועיים ואפילו יצאנו באותו ערב עם חברים לבאולינג, שומרים על הסוד המרגש והקטן שלנו.. עכשיו אנחנו כבר חוגגים שנתיים של אהבה <3

    מאת: פירחוש |‏ 30 באפריל 2011 | 23:01
  • אז קודם כל אני שמחה שאני רוצה הצעת נישואין כנראה הטבעת המדהימה והחתונה של ווליאם וקתרין השפיעו עלי טוב ניגש להצעה – זה לא חשוב איך היא תגיע אם בכריעת ברך או במסעדה או סתם על הספה אבל הפעם שתהיה הצעה כי פעם שעברה לא הייתה… הייתי הרה והתחתנתי (כן הייתי גם ילדה בת 17) ומאז אני פוחדת להתקרב (ויש סיבות) אבל הנה היינו בסיפור אז נמשיך משהו טוב אולי ייצא מזה רק שתהיה הצעה ושתהיה אמיתית ושיהיה כיף להיות איתך בבית ושאני אתגעגע וארצה אחשוק ואצחק ושתעבוד גם אתה לא רק אני!! אני פוחדת אולי גם הפעם לא יהיה טוב?
    מה?? אז אולי בכל זאת אציע נישואין לעצמי למחויבות שלי לשקט שלי עם עצמי? לזה שאני קונה מה שאני רוצה בלי לפחד (כן כן למרות שאני זו שפירנסתי)?
    טוב לא !! נפתחתי אז עד הסוף אני רוצה הצעת נישואין ממך זה שאוהב אותי ושתהיה כמו שתהיה עם טבעת זו או אחרת אבל שתהיה מלאת אהבה וכבוד!!

    מאת: נוי אלון |‏ 30 באפריל 2011 | 22:30
  • בן זוגי אינו ביישן ואוהב לעשות דברים בראוותנות. הכי ההיפך ממני. הגענו לסינמה סיטי בשישי בערב לראות סרט. בעוד אני מסתכלת למעל הקופות (היכן שתלויות הפרסומות לסרטים) ומחפשת סרט טוב לראות, אני רואה פתאום תמונה שלי ועליה כתוב: הילי, התינשאי לי?
    כמובן שהתחלתי לבכות וכל האנשים שעמדו בתור לקופה מחאו כפיים ואחלו לנו מזל טוב. את הסרט בסוף לא ראינו, היינו עסוקים בלהתקשר להורים. כמו שאמרתי, אני ביישנית ובן זוגי לא. תמיד אומרים שהפכים נמשכים אחד לשני…

    מאת: הילולה |‏ 30 באפריל 2011 | 22:19
  • טוב אז הסיפור שלי הוא לא הכי מקורי בעולם וההצעה גם די גרועה ומפדחת ביותר אבל יש אומרים שהסיפור מאוד מיוחד.
    הכרתי את בן זוגי, האהבה הייתה מיידית ועצומה, כעבור 3 חודשים נכנסתי להריון! היינו רק בני 25 תל אביבית בליינים מצויים. בכל מקרה החלטנו משום מה ללכת על זה וזה היה ברור שהוא יציע לי. הוא לקח אותי לאילת למסעדה שאני בחרתי (המפלט האחרון-מאוד רומנטית אגב) בכל מקרה הפאדחן ביקש שם שישימו לי את הטבעת שקנה בתוך הסופלה שוקולד ובגלל שידעו במסעדה כי הוא מתכנן להציע לי אז שו לנו ברקע את השיר הכי קיצ'י שקיים "לכל אחת של שלומי שבת. כמעט בלעתי את הטבעת, הוא קרע ברך וכאלה..נקרענו מצחוק וזהו, התחתנתי עם בטן של חודש חמישי!

    מאת: שרון |‏ 30 באפריל 2011 | 22:13
  • ובכן, הכרנו בעבודה לפני 5 שנים. כעבור חצי שנה הבוס הגדול שלנו ארגן לכל נשות העבודה חינה לאלו שהתחתנו ולעתידות להתחתן, אורגן אוכל מרוקאי, אוהל מסורתי בגדים מסורתיים. חינה כהלכתה. בחרו בי להיות זו שתגיש את הפרחים והמתנות לזוגות שעולים לבמה. לאחר שכל הזוגות עלו המנהל עלה לבמה ואמר שיש עוד הפתעה ורוצים להעניק פקס מצטיינת…. לי!!! הוא אמר שיש סרטון שהוכן עבורי ובעצם הסרטון היה "לימור התינשאי לי". הבחור כרע ברך לפני 2000 עובדים וכולם פשוט קפצו על הבמה משמחה ואושר… היו הרבה אנשים שהיו שותפים בסוד חוץ ממני.. כעבור 8 חודשים נישאנו וזה היה מ-ד-ה-י-ם!!!

    מאת: לימור |‏ 30 באפריל 2011 | 21:52
  • שיגיע הביתה, עם זר שושנים אדומות ויגיד לי שהוא אוהב אותי – ואז אקרא את הכרטיס המצורף עם הצעת נישואין ואז טבעת…
    רקע אינטימי , שלנו בבית בשיא האהבה

    מאת: מירב |‏ 30 באפריל 2011 | 21:46
  • חבר שלי הכי גרוע בלתכנן דברים ועוד יותר בלשמור סוד, אבל….
    הוא יודע שהשיר שאני הכי אוהבת ומתרגשת ממנו הוא "כמה אהבה" של מאיר בנאי, וממש כל פעם שאני שומעת אותו העיניים שלי מצטעפות, אז כשהוא החליט שהוא מתכוון להציע לי נישואין, הוא התחיל ללמוד לנגן על גיטרה, ובמשך חודש (!!!) אמר לי שיש לו פרויקט בעבודה והיה מגיע כל יום הביתה בסביבות השעה 21:00 ככה, ובזמןהזה הוא בילה אצל חברים, משפחה, אפילו אצל ההורים שלי – והתאמן על לשיר ולנגן את כמה אהבה…
    ביום בו הוא הציע, הוא לקח אותי לחוף השרון, שזה אחד המקומות הרומנטיים, והוא היה כ"כ מתוח ואני לא הבנתי למה! הוא אשכרה עצבן אותי מרוב שהוא היה מתוח ולא ידעתי למה. בכל אופן, הוא אירגן כמה חברים שלו, שלא הכרתי, שישבו על שמיכה עם גיטרות, ועברנו לידם, והוא כאילו לא הכיר אותם, ואז התיישבנו והוא התחיל לשיר והם הצטרפו אליו בנגינה והוא שר… אחד מהם גם צילם הכל ועכשיו יש לי מזכרת מהממת מהיום הזה!

    מאת: יעל ירום |‏ 30 באפריל 2011 | 21:23
  • טוב למרות שאני יחסית צעירה יש לי כבר חלום להצעת נישואים :
    חבר שלי ואני נגור ביחד בבית משותף , ויום אחד הוא יגיד לי שחבר שלו מצלם אותנו ליום שלם בשביל איזה עבודה שהוא צריך לעשות [ ככה תישאר המזכרת מההצעה ] . ואז בבוקר יגיעו אל הבית המגזינים שאני אוהבת לקרוא [אני חובבת מושבעת של מגזנים ] ובדף השני בערך תהיה ההצעת נישואים בגדול , ואז בשאר הדפים שאח"כ הוא יעשה בהם חור וידביק את הטבעת בסלוטייפ ואני כמובן [ כמה קיטשי חח ] אסכים .
    באמת שזה חלום , אבל אני כבר יודעת איך זה יהיה אז אני אעדיף שהוא יציע לי בדרך שאני גם אתלהב =]]
    שבוע טוב ובהצלחה לכולן !

    מאת: אוריה בוקובזה |‏ 30 באפריל 2011 | 21:23
  • אז ככה… אני ובעלי יצאנו 5 שנים עם כמה פרידות קטנות בדרך.. פעם האחרונה שחזרנו
    אחרי 3 שבועות בלבד הוא הציע לי נישואין..לא ניחשתי שזה מה שיקרה באותו ערב..יום לפני חברה טובה שלי התחתנה ובעלי נתקע בעבודה ולא יכל להגיע… התאכזבתי מאד והוא הבטיח שיפצה אותי.. למחרת הוא בא לאסוף אותי ליומהולדת של חבר בנמל תל אביב (כך אמר לי..) אבל ב19:00 בערב!! שאלתי למה כ"כ מוקדם? אמר שרוצה לפצות על אתמול שלא בא איתי לחתונה לפני שנלך ליומהולדת..
    הגענו לנמל, ופתאום אני מוצאת את עצמי על יאכטה מדהימה, רק אני והוא (וכמובן הסקיפר) ,שכבנו במזרונים על הסיפון עם 2 כוסות יין ושקולדים.. טחרי חצי שעה בערך התחילה השקיעה ופתאום אני שמה לב לאור שנדלק מעליי, פרחים נזרקים לצדדים, ושלט ענק "אהובתי, התנשאי לי?" אני מסתכלת עליו, הוא מושיט לי ורד שנפתח לטבעת יהלום מדהימה והביא לי מכתב במעטפה אדומה.. מרוב התרגשות והפתעה התחלתי לדמוע וכל מה שהצלחתי להוציא מהפה זה "I DO"..
    היה מרגש מ א ד !

    מאת: שירלי אוזן |‏ 30 באפריל 2011 | 20:51
  • אני הייתי רוצה שיציעו לי נישואין ליד הבן אדם הכי חשוב לי בעולם שזה אבא שלי. אבא שלי נפטר מוקדם רק בן 51 ולא יזכה לראות אותי מתחת לחופה לכן תמיד אמרתי שאת ההצעת הנישואין שלי אני רוצה לידו ליד הקבר שלו. ולא רוצה הפתעות ורעש..
    זה המקום הכי קדוש בשבילי ורק שם הייתי רוצה שיציעו לי. לא אכפת לי מה יגידו האנשים שמסביבי ככה אני רוצה..
    מקווה לזכות בטבעת… בתודה ויקי

    מאת: ויקי ב |‏ 30 באפריל 2011 | 20:39
  • קשה לתאר מה אני רוצה, כי אני רוצה שיפתיעו אותי, ולהפתעות קשה לצפות. הדבר הכי טוב שאני יכולה לצפות שיקרה, שזאת תיהיה תקופה מאושרת ומלאת אהבה, ובכל יום אני אחשוב שזהו הרגע, אבל למרות זאת, זה לא יגיע. שאני אשתוקק לזה. וברגע אחד, שכבר לא אחשוד, זה יבוא בסערה, אחד על אחד, שקט מסביבנו ורק אהבה בעיניים. נמצאים גבוה גבוה, שכמעט אפשר לגעת בשמיים. הוא יכרע ברך ויבקש להמשיך לחיות את חייו לנצח רק איתי.

    מאת: נועה חכים |‏ 30 באפריל 2011 | 19:56
  • זה היה בדיוק כמו שרציתי את זה- הכי פשוט, הכי אמיתי, שנינו יחד על הספה, בבית שלנו, במקום שבו אין מסכות, זה רק אנחנו והאהבה שלנו. אני עם פיג'מה דהויה וכרבולית, הוא שם ברקע את "בלילות של ירח מלא" של ערן צור, הוציא את הטבעת מהתיק שלו, והתיישב לידי. בכינו, התחבקנו, רעדנו מהתרגשות ומפחד.
    זה באמת קורה, אנחנו עומדים להפוך למשפחה.

    מאת: לילך |‏ 30 באפריל 2011 | 19:53
  • והצעה לאאאאאאאאאאאאא
    אז מגיע לי טבעת רק בגלל ההצעה :( בעלי הרומנטיקן הכי גרוע בעולם , נכנסנו לחנות HֲO ממש ככה בדוכן של טבעות זהב נדלקתי על טבעת ואז הוא אמר לי תבחרי איזו מוצאת חן בעיניך ולא הפסקתי להסתכל על טבעת החלומות , הוא רכש לי את הטבעת וכיאה לבעלי שמתקשה בדיבורים רומנטים הוא אמר לי את יודעת למה הטבעת וככה היתה הצעת הנושאין הכי מאכזבת שעד היום אני צוחקת עליו, איך הייתי רוצה אני חושבת שים זה הדבר הכי רומנטי, מוסיקה נעימה בנופש מקסים לאור הזריחה , לספר כמה הוא אוהב אותי וכמה שהוא היה רוצה להמשיך את חייו איתי, לא צריכה מטוסים, טיול סביב העולם רק הצהרת האהבה והכוונות במילים ולא רק במעשים , למרות זאת בעלי טוען שמעשים הם הרבה יותר ממילים והחיים עצמם מוכיחים את אהבתו אליי.

    מאת: איילת |‏ 30 באפריל 2011 | 19:44
  • חלום חיי היה הפלגה לעבר שקיעה באוקיאנוס השקט, בין איים ירוקים ומפלי מיים שנשפכים ונעלמים מאחורי הרים שצבעם משתקף במיים הצלולים. באחד הערבים בהיותי מטיילת על סיפון האוניה מג'יק ניגשה אלי ילדה קטנה, תלתלי זהב ורקמה אדומה על שערה ,משכה לי בשמלה ואמרה גברתי וכיוונה את אצבעה לרגלה "שרוכי פתוחים, תוכלי לעזור לי"? לא יכולתי לסרב לה, כל כך הרבה חן היה לה ואיך אני אישה כה גדולה, חזקה שיודעת לשרוך שרוכים לא יעזור לעלמה במצוקה. קשרתי והלכתי לדרכי, הילדה רצה לה בחזרה ללובי ונעלמה בין האנשים. באותו ערב היה קסם באויר, ריח הבישול עלה ממטבח הספינה, עמדתי ליד המעקה כאשר ראשי מסתכל לכיוון הגלים, השמש שקעה ושוב אני מרגישה שמישהו מאחור מושך בשמלתי , אני מסובבת את ראשי ומאחורי עומד בחור, אותו אחד שהכרתי לפני שנים, אז בתקופת לימודי לחובשת קרבית ,עם טבעת שאז איבדתי בשדה הקרב ושואל, את זוכרת אותי? לידו עומדת אותה ילדה קטנה שהביאה אותו אלי עם שרוכים פתוחים ומבקשת ליקשור אותם שוב. כך קשרנו את חיינו שלושתינו עם הצעה לקשירת שרוכים ,החזרת טבעת ב1 באפריל.

    מאת: אפריל |‏ 30 באפריל 2011 | 19:11
  • אנ נשואה באושר כבר 7.5 שנים אך עדיין לא קיבלתי הצעת נישואיים…
    בגלל שזה היה "ברור" שנתחתן אז בעלי לא חשב בכלל להציע לי אלה להפוך את העניין לפרקטי- "יאלה בואי נקפוץ ונראה את האולם" וכך זה התחיל ובזה זה נגמר.
    הייתי רוצה הצעה שיש בה כמובן טבעת ויש בה את כ המילים שאי אפשר שלא להוריד דמעות עם הפקה אבל אישית ולא מסחרית, יין טוב ו….

    מאת: לימור |‏ 30 באפריל 2011 | 19:04
  • שמי יונתן ואני נשוי 4 שנים לאשה מדהימה, באושר אך לא בעושר…(בינתיים). נישאנו בחתונה צנועה ודלת אמצעים אך מלאת שמחה ואהבה. בשל מצב שנקלעתי אליו רציתי לדחות את הצעת הנישואין והחתונה כולה אך היא רק רצתה להיות האישה שלי ולא איכפת היה לה דבר..היא הייתה כלה יפייפיה ומאושרת, האהבה שלי.
    מהמצב הכלכלי אנו מתאוששים עכשיו אך עדיין לא מספיק כדי שאוכל להעניק למלכה שכ"כ ראויה לכך – טבעת….ולהציע לה שתמשיך להיות אשתי לנצח!

    מאת: יונתן |‏ 30 באפריל 2011 | 18:35
  • אנחנו גרים במושב, בזוגיות כבר שנתיים כמעט. אני והוא לא ממהרים להתחתן ואז זה מגיע בהפתעה..אני יושבת עם חברות בחוץ באוויר הצח וציוץ הציפורים ברקע, אני לבושה שמלה כפרית והגבר שלי מגיע בלבוש לבן כמו מלאך ודוהר על סוס לבן מגיע אליי כורע ברך ושואל האם תנשאי לי …

    מאת: מיכל |‏ 30 באפריל 2011 | 17:55
  • כשההורים שלי היו חברים הם בילו כמה חודשים בדנמרק במסגרת חילופי סטודנטים. כנראה שמזג האוויר הקר או המחסור ביכולת להבחין בין יום ללילה העלו את מפלס העצבים, ואמא שלי נעלה את אותן מגפיים מפורסמות שנועדו להליכה על פי ננסי סינטרה ויצאה בדרך הארוכה הבייתה- במסע רכבות של חודש באירופה. באיחור נאה שיוצר בדיוק את המתח הדרמטי הדרוש- אבא שלי התעשת ויצא אחריה;בחושי גשש בלש של מקגייור הוא עלה על עקבותיה ומיום ליום צמצם את הפער. המסע הזה גרם לו להבין שהיא האישה של חייו, ולעזאזל הטבעת- ברגע שהוא תופס אותה הוא גורר אותה לחופה. אחרי שבוע, הוא הגיע שניה מאוחר מדי לרכבת שהיא עלתה עליה. הוא התחיל לרוץ לצד הרכבת כשהוא עוקב אחרי דמותה המתקדמת בין הקרונות, ואחריו רץ שוטר מקומי מאחר ולא הספיק לרכוש כרטיס… בשארית האוויר האחרונה שנשארה לו מהספרינט הוא צרח את שמה. אחרי שהוא כבר התייאש ועצר, שפל רוח ומובס, היא הביטה אחורה וקלטה את דמותו- מייד היא משכה את הכבל הזה של הברקס שיש בסרטים. הוא שמע את חריקות הגלגלים על המסילה וחידש את האנרגיות בריצת אמוק (השוטר הצרפתי השמנמן שכמעט הגיע אליו נאלץ להמשיך לרוץ). שניהם רצו זה לזרועות זו, ולאחר חיבוק ונשיקה אבא שלי כרע ברך- בדיוק ברגע הזה הגיע השוטר האומלל והעצבני ואזק את פרקי ידיו של הפושע הרצחני.. מול קהל של רכבת שלמה ושוטר מבולבל, אמא שלי אמרה לו כן, והם צעדו מאושרים לעבר לילה בתחנת המעצר :) אני רוצה בדיוק כזה!

    מאת: ענבל |‏ 30 באפריל 2011 | 14:35
  • אם אנשא אי פעם, אני מעדיפה שהצעת הנישואים תהיה הפתעה.
    אני מהילדות שמעולם לא תכננו את החתונה שלהן או חלמו איך היא תראה, זה לא מדבר אליי.
    לדעתי, החלק הטוב בהצעת נישואים הוא רעיון החיים המשותפים שמתלווה אליה.

    מאת: רביד |‏ 30 באפריל 2011 | 13:40
  • בדיוק ב5 שנים שלנו הבחור תיכנן לי הפתעה. ידעתי שיש משהו שאנחנו הולכים לעשות אבל לא הצלחתי להוציא ממנו שום דבר. באותו היום יצאנו ונסענו צפונה שכל הדרך הוא מבלבל אותי: נכנס למקומות סתם כדי לבלבל, עושה יו טרנים וכאלו. בסוף הגענו למתחם הצניחה בחוף דור (פראדייב) ולקח לי רגע להבין מה אנחנו הולכים לעשות.. התחלתי לצעוק עליו שהוא משוגע ואין סיכוי שאני צונחת. אחרי כמה שעות במקום התרגלתי לרעיון ובסוף עלינו למטס האחרון של אותו היום – בשקיעה של יום שישי. היה מדהים. החוויה הכי נהדרת שהייתה לי אי פעם. הבחור קפץ לפני ושאני הגעתי לקרקע לא הספקתי אפילו להבין עדיין מה קרה לי שהוא פתאום כרע ברך ושלף טבעת והציע לי נישואין. אנחנו נשואים כבר חודשיים וזו הייתה ההצעה הכי נהדרת שיכולתי לקבל.

    מאת: דקלה |‏ 30 באפריל 2011 | 13:19
  • את חבר שלי אני מכירה מגיל 8,הוא היה החבר הכי טוב שלי,וכעת הוא גם בן זוגי,כשהיינו בני 9 ההורים שלנו לקחו אתנו לקטיף דובדבנים בגליל,אי אפשר לשכוח את היופי המרהיב של פריחת הדובדבנים,את הריח הקסום שבאוויר והטעם המתוק של הדובדבן.בשלב מסויים אני והוא פשוט התרוצצנו בין עצי הדובדבן והתיישבנו לאכול סלסלת דובדבנים שאספנו בדרך,ואז משום מקום הוא כרע בדיוק כמו שילדה קטנה רואה בסרטים,הוא לקח את הגבעול של הדובדבן, קשר את שני הצדדים ושאל אותי: "דנה,תתחתני איתי?" אני כמובן נענתי בנלהבות והוא שם לי את הגבעול על האצבע הרגשתי פשוט מאושרת הכל היה יפה באותו רגע,חסר דאגות,מושלם.את הזכרון הזה אני אנצור לנצח,והחלום שלי הוא לקבל את הצעת הנישואין שלי ממנו בדיוק באותו מקום ואפילו הטבעת תיהיה עשויה מגבעול,העיקר לחוות שוב את הרגע הזה איתו,ולזכור זאת לנצח."LUCKY I'm in love with my best friend"

    מאת: דנה |‏ 30 באפריל 2011 | 13:09
  • הצעת הנישואין המושלמת מבחינתי היא תוך כדי צלילה באחד מהאיים היפים ביותר בעולם: איי גלפגוס. היות ואני חובבת צלילה מושבעת, אין דבר שיהיה יותר מושלם מבחינתי, מזה שאהובי יציע לי נישואים וכמובן שיוציא טבעת תוך כדי צלילה באיים האלה, כאשר מסביבי נימצאים מלא חיות ים מדהימות כמו צבי ים, כלבי ים ועוד…
    ועכשיו תעצמו עיניים ותנסו לדמיין את התמונה… בהחלט אין דבר יותר מושלם מזה!!!

    מאת: שולי |‏ 30 באפריל 2011 | 13:06
  • אחד הסיפורים הרומנטיים… מדובר בזוג שהכירו בכיתה ט-3, ומאז הם ביחד כבר שנים (עם הפסקות באמצע)
    כש-נ התכוון להציע נישואין ל- מ הוא לקח אותה לחטיבת הביניים בה למדו לכיתה ט-3 שם חיכתה לה טבעת ווורדים ועל הלוח היה כתוב התנשאי לי…

    הוא חזר למקום שהם הכירו לראשונה
    ואותי זה ממש ריגש :)

    מאת: ענבל |‏ 30 באפריל 2011 | 12:29
  • זה היה בדיוק לפני 40 שנה אני היתי חיילת והוא חייל משוחרר,ים שישי בערב אצל הוהרים שלי סיפרתי לא כמה קשה לי בשרות הצבאי וז רגע אחרי הוא אומר———בלי טבעת—-רוצה להתחתן איתי? חייכתי חייך של מבוכה ואמרתי כן ,קיבלתי נשיקה יותר טעימה ויפה מטבעת יהלום,והוא אמר אפשר כבר ביום ראשון [אחרי שבת של אותו שבוע] ואני הסכמתי [ברוקרטיה אי אפשר אחרי יום להתחתן] אז נישאנו ביום העצמאות היום 40 שנה בדיוק נישואים עם 3 ילדים ונכד ועדין מאושרים
    תודה

    מאת: גילה גל |‏ 30 באפריל 2011 | 12:26
  • אני נשואה לבעלי 29 שנים ואת ההצעת הנישואין שלו לא אשכח אף פעם .
    כשהגעתי הביתה לאחר יום עבודה דבר ראשון ששמעתי היה את השיר שלנו Are You Lonesome Tonight של אלביס , לא הספקתי להבין מה קורה סביבי ומצאתי את כל הסלון מלא בבלונים מנופחים על הריצפה (הוא סיפר לי אחר כך כמה היה לו קשה לנפח 500 בלונים) ובמרכז הסלון היה בלון הליום אחד בצורת לב ובקצה החוט שלו הייתה קשורה טבעת האירוסים שלי , הסתתי את מבטי אליו עם עיניים דומעות והוא כרע ברך ושאל את השאלה המיוחלת , בוודאי שהסכמתי .
    עד היום הילד הרומנטיקן שבו קיים .

    מאת: לבנה |‏ 30 באפריל 2011 | 11:29
  • חברתי הטובה ובן זוגה חגגו שנה ביחד וכדי לשמוח כמו שצריך החליטו לארוז את עצמם ולטוס ללוס אנג'לס לחופשה קצרה- רק שהיא לא ידעה איך זה יסתיים.
    בבוקר שלפני החזרה לארץ, לאחר מסע שופינג ומאות פינוקים הודיע לה בן זוגה שהם נוסעים ל "מג'יק מאונטן" שידוע כפארק רכבות הרים לחובבי אקסטרים , חברתי שסובלת מפחד גבהים ומפחדת להביט אפילו מחלון ביתה שבקומה השנייה לא התלהבה במיוחד מהרעיון, אך לאור העובדה שהכרטיסים כבר היו בידיו היא נענתה להצעה. לאחר מסע שכנועים הסכימה גם לעלות על אחת הרכבות הגבוהות שם שטסות במהירות מפחידה באחד מהלופים נתקעה הרכבת. עברו כשתי דקות שלהתמנה וצרחות ההמונים עד שהכרוז אמר שהתקלה איננה רצינית ובסך הכל עצרו הכל כי יש לאחד הנוסעים שאלה.
    ואז הוא שלף את הטבעת ששרדה בכיסו על אף הסיבובים המטורפים וצעק כדי שכולם ישמעו שהוא אוהב אותה, ועכשיו כשהוא יודע ששרדה את פחד הגבהים בטוח שתשרוד גם את החיים המשותפים איתו.
    כמובן שחברתי הסכימה, מאות אמריקאים ותיירים נוספים שהתקהלו סביבם הריעו והרכבת דהרה לקרקע כמתוכנן.
    כיום הם נשואים באושר :)

    מאת: נופר |‏ 30 באפריל 2011 | 11:17
  • אני וליאור כבר 3 שנים מאושרות יחד.
    אנחנו מאוד אוהבים לעשות דברים ביחד- לטייל, לבשל, ולהמרח מול סרט טוב.
    ליאורי שלי מוכשר מאוד, הוא יודע לנגן על גיטרה ולכתוב לי שירי אהבה.
    אני מדמיינת את העצה המושלמת ביום חמים בשדה רחב של פרחים ציבעונים, אני וליאור יושבים על שמיכה משובצת עם סלסלת פיקניק מלאה בפינוקים שאנו אוהבים להכין יחד(בעיקר עוגיות אלפחורס)ליאור מוציא את הגיטרה שלו ומנגן לי שיר שכתב והלחין לי כל התקופה האחרונה השורה האחרונה בשיר היא: "את אהובתי, התינשאי לי?"
    מוריד את הגיטרה, כורע על רגל אחת, שולף מיכיסו קופסאת קטיפה אדומה עם טבעת זהב מדהימה ביופיה…..

    מאת: שירן |‏ 30 באפריל 2011 | 10:53
  • מעשה שהיה כך היה. בכל יום ראשון שלישי ושישי היינו הולכים למכון כושר. היינו עושים ספינינג יחד ופילאטיס. באותו יום שלישי היה לי טיפול אצל כירופרקט ולא יכולתי לזוז אחרי הטיפול. אמרתי לו שאני נכנסת לישון. הוא שאל אם להעיר אותי לשיעור בערב ואמרתי לו שינסה.
    בשש וחצי הוא מעיר אותי ואומר לי יאללה לקום יש שיעור. אני מביטה בו, לא יכולה לזוז, לא יכולה לדבר ומבינה שיהיה יותר קל פשוט לצאת מהמיטה וללכת איתו מאשר להתחיל להתלונן.
    עד אותו היום שיעורי פילאטיס היו נפלאים ולא כואבים, לא הצלחתי אפילו להזיז את הצוואר שלי. באמצע השיעור רמזתי לו שאני חושבת לפרוש מוקדם. הוא שכנע אותי להמתין עוד קצת.
    בסוף השיעור נשארתי עם המדריכה כמה דקות להסביר לה מה קרה. והוא המתין לי ליד הדלת מחכה לי. כשיצאתי ראיתי המון אנשים בחולצות אדומות (כל המאמנים והעובדים של המכון כושר) המון צלמים וסתם סקרנים. אמרתי לו, בו נברח מהר אני לא יודעת מה יש כאן עכשיו. הוא הבין שאני ממש הרוסה ואמר לי להביט על המסכים. אני מסתכלת, לא ממש מבינה. הוא אמר לי להתקרב ופתאום על כל 60 המסכים במכון כושר רשום "אלונית התנשאי לי" אני מסתובבת והוא על הברכיים עם טבעת שלופה.
    כל הצלמים היו חברים שלנו, שמרוב כאבים לא ראיתי את הפרצופים שלהם ורק אחרי ההצעה הבחנתי בהם. מיותר לציין שהתשובה הייתה כן!

    אנחנו עוד שבועיים נשואים שנתיים עם ילדה בת שנה מדהימה.

    מאת: אלונית רונן |‏ 30 באפריל 2011 | 10:38
  • בגיל 39 אחרי חתונה חפוזה וגירושים כואבים קשה לי לדמיין הצעת נישואים שתעשה לי את זה. ביום כלולותי הייתי מרותקת לשימלה של MAX MARA שניראתה יותר כמו מפה יפה שסבתי יכלה לסרוג לי על בטן הריונית של חודש שישי. בעבר חשבתי שאין הצעת נישואים יותר רומנטית מסקס טוב שבו הגבר אומר לך אני רוצה להתחתן איתך ולעשות איתך ילד, דבר אשר הוביל אותי להריון אחרי חודשיים של הכרות חתונה כעבור חצי שנה ולשברון לב לאחר כשנה. עזבו אותכם מהצעות נישואים מן החלומות אין בזה כלום והכי גרוע זה להתעורר מהחלום. כל אישה ברגע שתסתכל בעיניים של בן זוגה אשר יאמר לה שהוא רוצה לבלות איתה כל חייו ותאמין בכל ליבה שהגבר הזה באמת אוהב אותה ונותן לה ביטחון, לא תזדקק להפקה, כמובן שטבעת שווה צריכה להיות כלולה בהצעה. המלצה אחת חשובה לכל הגברים אשר מתכננים הצעות בימי ההולדת של בנות זוגם, תפסיקו עם זה!!! אתם לא נותנים פה פרס לאף אחת, ואותי באופן אישי זה היה מעליב.
    מאחר ואתם כבר מבינים שברשותי רק טבעת אירוסים ונישואים שאינני יכולה לענוד יותר,נטולת חלומות על נישואים שניים, אשמח לקבל טבעת חסרת עבר ועתיד ושההווה שלה ילווה אותי מידי יום.

    מאת: מיכל |‏ 30 באפריל 2011 | 10:07
  • חבר שלי(היום ארוסי..) ואני התכוננו לחגוג שנה ביחד ועלינו לחגוג את האירוע בצימרים בפקיעין החדשה(מדהים ומומלץ..) לא חשדתי בדבר למרות שכבר היתה הרגשה באויר שאנחנו בכיוון הנכון! בערב יצאנו לארוחה במסעדה יוקרתית ובן זוגי הלך מליון פעם לשירותים. לא חשדתי! חזרנו לצימר ופתאום הוא מחבק אותי ומסתכל עליי במבט מובך משהו, ופתאום ראיתי על השולחן זר פרחים צנוע , בקבוק שמפניה לא של הביוקר.. ודף בתוך נילון של משרד שרשום עליו "התינשאי לי" בטוש זוהר! שלא תבינו אותי לא נכון- התרגשתי בטירוף, היתה כריעת ברך וטבעת מרהיבה עם מלא מלא יהלומים והוא התחיל לדמוע. כמובן אמרתי "כןןןן!!!" פשוט בדיעבד הבנתי שהוא הלך לשירותים כדי לדבר עם בעל הצימר כדי לסדר את המקום והוא ממש התבאס על ההפקה של השקל וחצי שאירגנו לו. לי ממש לא היה איכפת, אנחנו מתחתנים בקרוב ושיהיה במזל וברכה לכל האוהבות והאוהבים. נטלי

    מאת: נטלי פרי |‏ 30 באפריל 2011 | 09:08
  • אני לא נשואה…כן,כן, רווקה ,מה נעשה ….
    כל מי שחי בארץ יודע עד כמה להיות תחת ההגדרה של "רווקה " יכול להיות מעיק.
    כן-הייתי במערכות יחסים ,לא – זה לא היה זה…
    כל הסביבה שלך ,תוהה ,איך בחורה מקסימה ונהדרת כמוך לא נחטפת …שאלה טובה.
    אני תמיד אומרת ,שכל מה שהיה תלוי בי בחיים בוצע -השכלה,צבא,קריירה. ברגע שנכנס גורם שני (בן-הזוג) העניינים כבר קצת יותר מסובכים .מה לעשות ששני הצדדים צריכים לרצות ולא תמיד זה קורה ?
    הייתי מאוד רוצה לקבל הצעת נישואין כמובן ,ורצוי מאותו האחד שיישבה את ליבי.
    והייתי מאוד שמחה לקבל את הטבעת ,כפרס על : כל הבליינדייטים המזעזעים שהיו לי, על כל החיטוטים מהדודות,על כל האמירות,הקלישאות ששמעתי בחיי.
    את האופטימיות עדיין לא איבדתי..מקווה שהמכסה שלי נמצא אי שם ושנמצא אחד את השנייה.

    מאת: מיכל .א. |‏ 30 באפריל 2011 | 09:05
  • גם כשהתחתנתי הוא לא הציע לי כי נכנסתי להריון ואמרנו יאללה בואי נתחתן. היום אני בת 40 חד הורית עם שני ילדים ומפנטזת שאני אכיר את אהבת חיי והוא יציע לי נישואין כמו שצריך. יקח את ידי יכרע על ברכיו ויאמר לי שהוא אוהב אותי ואיתי הוא רוצה לבלות את שארית חייו בטוב וברע ואני אגיד כן ככה פשוט הכי טוב פשוט

    מאת: זיוה אילוז |‏ 30 באפריל 2011 | 08:53
  • אז ככה אני בעוד שבועיים נשואה 10 שנים באושר( התחתנתי בגיל 20 וחצי), אני ובעלי הכרנו בפגישה עיוורת ומיד ידענו שזה זה, אחרי חודש הוא כרע ברך והציע, ולאחר שנתיים התחתנו.
    כשהתחתנו הייתי שמנההה מאז הטבעת שלי עברה גילגולים של הרחבה והצרה , עכשיו לאחר מינוס 40 קילו סוף סוף אני נראית טוב לא מגיעה לי טבעת שנראית סוף????
    בנוסף בימנו זוג שנשוי 10 שנים זה לא נדיר ? אני חושבת שכן (:

    מאת: פינקי |‏ 30 באפריל 2011 | 08:00
  • שלום רב
    אני ובת זוגתי 4 שנים ביחד בעוד 4 ימים(3.5)
    אנכנו גרים באילת הכרנו באילת ושנינו לא במקור באילת(הזוי)
    כולי פחדים ההורים לוחצים אז אמרתי יאלה בשנה הרביעית אני עושה את זה…
    אז הזמנתי טבעת מדהימה מאי ביי. שילמתי 700 $ האחרונים שהיו לי טבעת כזו בארץ שווה 5.000 שווה לא?
    אמה מה המוכר עבד אליי לא שלך כלום ונעלם וככה הפסדתי את כל כספי שהיה לי על טבעת.
    לא יודע למה אני כותב כאן אני בדרך כלל לא משתתף בדברים כאלו…
    כי אין בי אמונה אוליי..
    אבל בכל זאת נשארו עוד 4 ימים ליום השנה שלנו…
    ואים הייתה לי הטבעת הייתי לוקח את הבת זוג שלי למקום הכי יפה שיש באילת אים לא בארץ….
    הייתי לוקח אותה להר האוהבים זה נמצא בנקודה הכי דרומית של אילת הר כזה גבוהה שרועים את כולם מגובה של 750 מטר נוף מדהים בלילה אפשר לרעות משם את אילת ואת ירדן וגם את מיצריים פשוט מדהים חלמתי אל היום הזה…ושם הייתי יורד אל הברכיים …ואומר 4 מילים Will you marry me
    רק חבל שאני כמו כל ישראלי רציתי משהו בזול רק שזה יצא לי מאוד יקר.
    אני לא סיפרתי להורים . אפילו אני מתפדח להגיד שנעקצתי.

    מה שהכי עצוב שאני יודע שהיא מחכה…
    אני מוכן להיתחייב שאים אני אנצח בתחרות על הטבעת…
    אני יעלה ביוטיוב את ההצעת הנישואים שלי
    וכמובן המון תודה מראש

    מאת: ודים |‏ 30 באפריל 2011 | 04:29
  • זה קרה לפני 3 שנים, אנחנו ישבנו בפארק בנס ציונה והסתכלנו אל כל הילדים שרצו ושיחקו כל כך נהננו מלהיסתכל אליהם ופתאום הוא מסתובב אלי ושואל אותי… הית רוצה ממני ילדים? אני עם חיוך הכי דיבילי בעולם שאלתי אותו..מה!! ממש פה ועכשיו? אז גם הוא חייך ואז עשיתי לו סימן שכן…. למחרת הוא הציעה לי נישואין…ומאזזזז אנחנו נשואים באושר 3 שנים מתוך 6 שאנחנו ביחד ויש לנו ילדה מקסימה בת שנתיים…. :-)

    מאת: א.ק |‏ 30 באפריל 2011 | 03:24
  • היינו 10 שנים חברים ביום הנישואים ההצעה הייתה רגילה לתקופה בלי הפקות והצהרות.זה היה לפני 18 שנה .יש כסף מחר הולכים לסגור אולם ואני אמרתי איי דו החתונה הייתה מלאה שימחה .אבל בלי טבעת כי הנהג שמר את הטבעות והוא רצה להעביר את שתיי הטבעות לקופסא אחת .אז שלי נפלה לו ישר לחור ניקוז שצמוד למידרכה שאוספת את כל מי הגשמים.אז חיתנו אותי עם הטבעת של בעלי ואז נאלצתי לעשות טיפולי פוריות וילדתי ילדה אחרי 8 שנים מלאי סבל כאב אכזבות אך בעל מדהים תומך ומבין.וכשידלתי אחרי שכמעט איבדתי את חיי בלידה הוא הביט לתוך עיניי בדמעות ושאל אם היום אחרי שמונה שנים שסירבתי לענוד טבעת נישואים כי יחסתי למה שקרה עם הטבעת ביש מזל אם אני מסכימה להיות אישתו ואמא עם טבעת ואני אמרתי כן בשימחה אך גם היא נפלה לי ומאז אני מנסה 11 שנים ללדת אח או אחות לילדתי אולי הטבעת הזו תהיה קמע ואוכל ללדת שוב תודה

    מאת: שמש |‏ 30 באפריל 2011 | 02:13
  • הייתי בת 20 והוא בן 26, הוא קיבל את הטלפון שלי מחבר.. כשנפגשנו לראשונה זו היתה אהבה ממבט ראשון, כעבור 3 חודשים,טיילנו בגן לא רחוק מהבית, הירח היה כמעט מלא.. התיישבנו על ספסל והוא אמר לי.. אם הייתי מציע לך נישואין.. עניתי ברור שהייתי אומרת לך כן… אז זו היתה ההצעה אמר..ונישק אותי.. מיהרנו לבית הורי שחיכו במתח בסלון.. נו אבי אמר.. והוא ענה לו תחפש אולם..וכולנו התחבקנו והתנשקנו משמחה. למחרת הוא לקח אותי לבורסה לתכשיטים וקנה לי טבעת יהלום.. התחתנו כעבור 3 חודשים נוספים..בנינו בית, עבדנו כל השנים, וגידלנו 3 בנים לתפארת. לפני חודשיים כשרציתי לענוד אותה,חיפשתי במגירה את הטבעת..ולא מצאתי.. הפכתי את כל הבית כל מקום אפשרי.. ואין כאילו בלעה אותה האדמה. הרי ענדתי אותה לא מזמן, לא יודעת מה עלה בגורלה יתכן ונפלה לי מבלי שאשים לב..ועצוב לי בגללה. עוד חודשיים אנחנו חוגגים את חתונת הכסף.. כן, 25 שנה חלפו..ואני..הייתי רוצה טבעת..

    מאת: מיכל |‏ 30 באפריל 2011 | 01:48
  • ביום הולדתי ה-24 לפני שנה וחצי חגגתי בפאב שהיינו יוצאים אליו די הרבה והזמנו את החברות שלי והחברים שלו ומשום מה הוא הזמין גם את ההורים שלי ושלו+אחים ואחיות ואני זרמתי בשיא תמימותי ושתינו וחגגנו ופתאום היה ברקע שיר של מוש בן ארי הזמר האהוב עליי והתחלנו לרקוד סלואו כשכולם מסתכלים עלינו היה ממש רומנטי ואחרי הפזמון של השיר הקול של בעלי בצבץ מהרמקולים (הוא הקליט את עצמו באולפן הקלטות) ואיחל לי ברכה ליומולדת ואז היה שקט מוחלט ופתאום "התינשאי לי?" אני הייתי בהלם של החיים כולם התחילו לבכות ולחבק אותנו היה מרגש בטירוף וכמובן שהוא שלף טבעת מהממת שהוא קנה כמובן עם ייעוץ מאמא שלי בקיצור היה מושלם!!!

    מאת: מאי |‏ 30 באפריל 2011 | 00:33
  • הייתי בת 29 רווקה זקנה אחרי מערכת יחסים ארוכה שהתפוגגה לה ככה ביום בהיר אחרי שנים של הבטחות לטבעת המיוחלת שלא הגיעה כמובן …. הכרתי בן זוג חדש צעיר היינו יחד 5 חודשים וטסנו יחד לאיזה אי… אני שהייתי כטמפון לחוץ לחתונה אמרתי הפעם אני לא ממתינה עד שיציעו לי … נסעתי לחנות התכשיטים הראשונה שמצאתי באי …קניתי לי טבעת כזאת יקרה ושווה … שמתי לי מתחת לכרית… ובערב כשנכנסנו למיטה אמרתי לו : "יש לך כאן טבעת בשבילי ואם תרצה לשאול אותי עכשיו אם בא לי להתחתן איתך אזי התשובה היא כן"…. ושמתי לעצמי את הטבעת …בלי ממש להמתין לתשובה…. הוא היה בשוק… אחרי שנה וחצי השוק עבר לו והתחתנו …גם היום 7 שנים אחרי,אני נחשבת אצל הח'ברה לזו שהציעה לעצמה להתחתן.
    נ.ב הטבעת אבדה לי ואשמח לטבעת חדשה שתנציח שוב את הרגע:-)

    מאת: לי |‏ 30 באפריל 2011 | 00:12
  • זה ממש טרי, הוא לקח אותי למסעדה ברמות, מעל הכינרת, הדרך הייתה ארוכה אבל היה ממש שווה- אכלנו ב"מושבוצ" והודיעו לנו עם הגשת החשבון ש"זכינו" בתיבת אוצר כי אנחנו הלקוח האלף חח בקיצור נסענו לחפש את התיבה ומצאנו אותה על מדשאה כשברקע התנגן השיר שלנו והיה שטיח אדום וזה… ניגשתי אל התיבה בסוף השטיח, והיו בה בלוני הליום שעפו ואיזו תיבה נוספת וכשתפחתי אותה היה שם שלט שהדליק זיקוקים ואז הוא כרע ברך והיה הכי רומנטי בעולם!!!אז אנחנו מאורסים טריים יאללה תאחלו מזל טוב חח:)

    מאת: שירלי חלילי |‏ 29 באפריל 2011 | 23:56
  • חברה שלי סיפרה לי על הצעת הנישואין המרגשת שלה.
    היא וחבר שלה היו ביחד כשנתיים והחליטו לצאת ביחד לטיול בעולם. הם נסעו וטיילו כחודש במקומות הכי יפים בעולם. באחד הימים הגיעו למפלי ויקטוריה שנמצא בגבול שבין זמביה-זימבבואה אלו הם מפלים ענקיים וגבוהים ושם מצוי גשר הרכבת שממנו ניתן לבבצע קפיצת בנג'י. שניהם הסכימו לבצע את הקפיצה יחד ושם כאשר היו תלויים בין שמיים לארץ הציע לה..כמובן שהיא הסכימה. יש לציין כי ההצעה היתה שם ספונטנית לגמרי, כי לא תכננו לבצע את הקפיצה קודם.

    מאת: הילה |‏ 29 באפריל 2011 | 23:06
  • זה נראה לי רחוק כ"כ..צריך בן זוג מתאים בשביל כך,לא?!
    כבר מגיל 14 תיכננתי את החתונה שלי,לאט לאט אני אומרת לעצמי..העיקר שאני ימצא את זה שיגרום לי להיות מאושרת…וכן ..אני לא חושבת על הצעה מהחלומות, אני הייתי רוצה שההצעה תיהיה צנועה ופרטית,תגיע מאהבה,שיתרגש, שירד על הבירכיים כמו גבר וישאל אותי אם אני רוצה להזדקן איתו ולהקים איתו משפחה…אם זה יבוא בהצעה מעניינת כמובן שזה ירגש..את החברות..כי ההצעה יותר חשובה לחברות,לדעת איך? מתי? ומה גודל היהלום.. אותי ירגש לדעת שהבן זוג שבו אני בחרתי,בחר בי לאישה!

    מאת: שרית נשיא |‏ 29 באפריל 2011 | 22:57
  • אני גרושה ללא ילדים, ההצעה לא הצעה הייתה כשחזרנו מהמימונה לפני 4 שנים ותוך כדי נסיעה הוא שאל יותר נכון אמר "חשבתי על זה ואני מסכים לנסות ולהתחתן איתך. מה את אומרת רוצה?"
    מיותר לציין שלא הייתה שם טבעת מה שהיה עצוב ועלוב כאחד!
    את הטבעת אני קניתי לעצמי (הוא לא נכח במעמד הקנייה).
    לכן אשמח לקבל מכם טבעת אפילו ללא הצעת נישואין :)

    מאת: אלין ממן |‏ 29 באפריל 2011 | 22:12
  • וואו, אני בת שלושים ושש גרושה ללא ילדים. ההצעת נישואין שלי הייתה הזויה, היינו ברכב תוך כדי נסיעה ואז הוא שאל..אפילו לא שאל אמר במין חצי היסוס "נו טוב החלטתי שאני רוצה לנסות ולהתחתן איתך מה את אומרת?" זה היה כל כך עצוב ועלוב שאפילו טבעת לא הייתה. ?(קניתי אותה לעצמי רק אחרי יומיים שלושה שווידאתי שהוא לא מתחרט (הוא לא נכח במעמד הקניה?)כך שאין לי מושג איך זה לקבל טבעת לכן אשמח לקבל אותה באהבהההה. אישית אני מעדיפה את ההצעה הפחות מצועצעת והיותר פשוטה. הייתי שמחה לקבל הצעה כשכל בני המשפחה שלי ובמיוחד ההורים,האחים,הגיסות וכמובן שני האחיינים המהממים שלי יהיו שם בכדי שארגיש בטוחה…השאר כבר לא חשוב!
    שיהיה במזל לכל התחתנות ורק אושר ואהבה…

    מאת: אלין ממן |‏ 29 באפריל 2011 | 21:58
  • אני לא יחיה בחלומות אבל אגיד ואקווה שאחרי שאזכה בטבעת , כבר יהיה לו עם מה להציע :)
    אני אשמח שהוא יקח אותי לבקתה ליד הים , שבמשך כול היום לא יגיד כלום ורק בזמן השקיעה יקח אותי אל החוף ינשק אותי בתשוקה עזה ויגיד לי אם אני אוהבת אוותו? כמובן שאז אני יענה כן , הוא ירד על ברכיו ממלואות החול ויגיד לי בקול חנוק דמעות ' התינשאי לי לאישה ' ? אני אצרח עד השמיים בידיעה שאיש לא יכול לישמוע אותי מלבדו ויגיד שאין שום ספק ושזה הרגע שחיכיתי לו מגיל 14..אמן

    מאת: שירי |‏ 29 באפריל 2011 | 21:47
  • בתור אישה בת 26 נושקת ל27 אני כבר יודעת איך הכל יהיה השמלה הנעליים השיער האיפור וכמובן איפה אני ישנה יום לפני החתונה יש משהו אחד שאני לא יודעת איך אני מגיעה לשם ומי יזכה לעמוד לצידי..
    ההצעה שלי היא פשוטה למדיי ואפילו ילדותית אבל זה משהו שאני אשמח אם המיועד שלי יעשה זאת ,בתור ילדה-נערה- אישה שמכורה לבמבה מגיל קטן אהבתי לשבת ו"לטחון" את המסיבמבה (במבה ענקית בדר"כ למסיבות) הייתי שמחה ומאושרת אם יחזירו לי אותה עם איזו הפתעה בתור קופסה וכשאני אשב עם בן זוגי לחיים שיחיה ונראה טלוויזיה בשישי בערב עם שתיה ובמבה אני אשלוף את זה לאחר אכילה מרובה ככה אין סיכוי שאני אתעלף…

    מאת: טינקי |‏ 29 באפריל 2011 | 21:21
  • לאחר חודשים ספורים של מגורים משותפים ודייטים על טהרת המזון, החלטתי להציע לחבר שלי (כיום בעלי ואב בני הפעוט) נישואים. לא הייתה זו הצעה רומנטית, לפחות לא לפי כללי הטקס הידועים, פשוט אמרתי לו: "רוצה להתחתן איתי". הוא ענה בחיוב (כמובן). לאחר חודשיים של ההצעה המפתיעה שלי, הגיע יום הולדתי ומצאתי…טבעת אירוסין מתחת לכרית. אנחנו זוג שמאמין בשיוויון! :-)

    מאת: שרית |‏ 29 באפריל 2011 | 19:56
  • טוב , אז ההצעה שלי הייתה ב- 2002 מאז זרמו הרבה מים בנהר …..
    הטבעת כבר קטנה אתן יודעות לידות ….
    אזז הגיע הזמן לחדש את הברית ולהתחיל מהתחלה.
    לפני שנים רבות בעלי התחנן אליי : תתחתני איתי בבקשה , גם אם צריך אני אקטוף את הירח . את הירח הוא לא קטף ואת ההמשך נחדש . לכן אני זקוקה לטבעת שדרך אגב גם תתאים לגוון עיני….

    מאת: ריקי |‏ 29 באפריל 2011 | 19:19
  • בן זוגי ואני ביחד כבר הרבה שנים.
    לפני זמן לא רב, באיחור גדול אחרי שאר האנושות, פתחנו כל אחד חשבון פייסבוק. לבן זוגי היתה להקה וחברת הפקות, ולכן עוד קודם לפייסבוק היה לו חשבון במייספייס (למי שלא זוכר, זו הרשת החברתית עם המוזיקה).
    מיד אחרי שהוא פתח את החשבון שמתי לב שיש לו המון חברות, כולן נשים לא מוכרות לי, חלקן בכלל לא מהארץ. מאוד התעצבנתי.
    בן זוגי הבטיח לי שמדובר במעריצות של הלהקה ש"עקבו" אחריו מחשבון המייספייס שלו, אבל התשובה לא ממש הניחה את דעתי.
    לכן, על מנת לפייס ולהרגיע אותי, הוא שינה את הסטטוס שלו בפייסבוק ל"מאורש" (engaged).
    אמרתי יאללה, למה לא, ככה כל הפקאצות יראו שהוא במערכת יחסים רצינית (כי סתם "במערכת יחסים" לא אומר הרבה בעולם הוירטואלי) ויניחו לו. לא חשבתי הרבה ואישרתי את הבקשה (או ההצעה…)
    מה שלא לקחתי בחשבון הוא את העובדה שגם החברים שלי עודכנו על שינוי הסטטוס בפרופיל, ויום למחרת התמלאה לי תיבת הדואר בהודעות "מזל טוב"!
    מכאן הוא כבר לא היה יכול לחזור בו ולהתחרט… והיום אנחנו מתכננים את החתונה :)

    מאת: רוני.ג |‏ 29 באפריל 2011 | 19:15
  • בן הזוג שלי ואני ביחד כבר המון המון שנים.
    באיחור גדול, לפני זמן לא רב פתחתי חשבון פייסבוק, ובן זוגי פתח חשבון מיד אחריי. קודם היה לו חשבון במייספייס, משום שיש לו להקה והוא מנהל חברת הפקות קטנה.
    מיד אחרי שהוא פתח את החשבון ראיתי שיש לו המון חברות חדשות – כולן נשים שאני לא מכירה, חלקן גם לא מהארץ. מאוד התעצבנתי ושאלתי אותו במה מדובר.
    הוא הבטיח לי שמדובר במעריצות של הלהקה שלו ש"עקבו" אחריו מחשבון המייספייס שלו, אבל התשובה לא הניחה את דעתי. לכן, כדי להרגיע ולפייס אותי, הוא שינה את הסטטוס שלו ל-engaged.
    אמרתי לעצמי – יאללה, למה לא, עדיף שכל הפקאצות יראו שהוא תפוס ובא לציון גואל – ואישרתי את הבקשה (או ההצעה).
    מה שלא לקחתי בחשבון הוא את העובדה שגם החברים שלי ראו את שינוי הסטטוס, ולכן יום אחר כך התמלאה תיבת הדואר שלי בפייסבוק בהודעות "מזל טוב"!
    מכאן הוא כבר לא יכל לסגת… והיום אנחנו מתכננים את החתונה :)

    מאת: רוני.ג |‏ 29 באפריל 2011 | 19:10
  • ההצעה שלי הייתה צרכה להיות כמו אגדה בספרים אבל יצאה אמיתית ומרגשת אפילו יותר…
    בעלי התכונן חודשים להצעה שהייתה כמובן בהפתעה. זה התחיל בלילה בצימר עם כל מיני פינוקים- ארוחה במסעדת גורמה, ג'קוזי ויין לאור ירח, טיול טרקטורונים (אני חובבת אקסטרים..), המשיך ביום למחרת- טיול לגן חיות, ארוחת צהריים יוקרתית ולבסוף נסענו לנמל תל אביב. שם קרתה התקלה- היינו אמורים- כך התברר לי בדיעבד- לעלות על יאכטה ושם תתקיים ההצעה בשקיעה, א-ב-ל! היאכטה התקלקלה ולא ננמצאה חלופה בזמן, בעלי היה מאוכזב קשות, אני חשדתי אבל לא הבנתי מה הלחץ…
    למחרת בבוקר יצאתי לחצר בביתנו וישבתי לי עם תה של בוקר על הספה. בעלי הגיע ושאל אותי אם בא לי לאכול מעדן חלב, אמרתי- "טוב, תביא דני". הוא נכנס הביתה, יצא, כרע על ברכיו ולקולה של מכונת הכביסה שלנו (סוחטת!)בחצר שלנו על הספה שלנו ביקש את ידי. התרגשתי מאוד וכמובן התחלתי לבכות- אפילו שכחתי לומר כן…
    בדיעבד התברר כי הוא סחב את הטבעת על גופו במשך יומיים במקומות משונים כדי שלא אמצא אותה והיה חייב להציע לי באותו היום כי כבר הזמין את כל החברים שלנו לחגוג איתנו במשך כל אותו יום ועד הלילה…
    אז כל התכנונים המרגשים, בסוף האמת האמיתית והרגש שיוצא במקום הפרטי שלנו היו היפים ביותר…

    מאת: גב' צ'ופצ'יק |‏ 29 באפריל 2011 | 18:37
  • אמנם עוד לא התחתנתי ועוד לא הציעו לי נישאוים בגילי הצעיר. (בקרוב 16) ,
    אך לכל נערה בגילי יש את הפנטזיה של נסיך החלומות ,
    שמציע לה בלבביות נישואים על סוס לבן והיא כמובן , מסכימה להצעתו ושניהם דוהרים באהבה אל עבר הארמון הקסום .
    אז גם לי יש פנטזיה כזו מהאגדות .
    אשתף אתכם/ן :
    הוא יהיה שרירי וחסון עם חזות חמימה וחליפה לבנה רכוב על סוס לבן .
    בכיסו תנוח בשלווה טבעת היהלום שמופיעה בחלומותי.
    זה יהיה בים . בשעת שקיעה , שהמים כחולים כל כך והעולם ניראה מושלם .
    הוא ירכב לעברי עם סוסו , ירד מהסוס , וירקע לי ברך ויבקש את ידי .
    ואני כמובן ימות מאושר ולעולם לא אסרב להצעה הזו .
    ונחיה באושר ועושר עד עצם היום הזה {באהבה כמובן} (:
    נכון , אולי קצת מוזגם ומופך החלום שלי , ואולי עוד לא הציעו לי , ואלוי אין משהו מרגש בזה (כי אני מאוד מתרגשת מזה ואשמח שיתגשם חלומי)
    אם לפחות החלום לא יתגשם.. אשמח לטבעת חלומות זהובה :)

    תודה על הקריאה, חלי .

    מאת: חלי |‏ 29 באפריל 2011 | 18:24
  • אני רווקה בת 37 , מאמינה שאם אזכה בטבעת אולי יבוא החתן המיוחל ויציע נישואים. הלוואי שטבעת זו תביא את החתן אמן.

    מאת: hana |‏ 29 באפריל 2011 | 18:22
  • אחרי 4 שנים יחד,
    ביומולדת שלי,
    הוא היה במילואים…
    וכבר כולם הבינו ש"גם השנה הוא לא יציע…."
    אבל אחרי שבוע, סתם החלטנו לנסוע לירושלים…
    היינו בכותל…ואז הוא ביקש סתם ממישהו שהיה שם שיצלם אותנו…
    ואז הוא הוציא את הטבעת,כרע ברך והציע…
    כל התיירים מסביב עשו סביבנו מעגל,
    חיכו שאני אגיד "כן"…
    ואז מחאו כפיים,
    היה הד בכל שטח הכותל מהכפיים,
    כולם באו אליי לראות את הטבעת והרגשנו סלבס
    אה,והכל מצולם…הוא נפל במקרה על צלם טוב שהצליח לתעד כמו שצריך.
    היה רגע שלא ישכח לעולם!
    וכל זה בהשראת חלום שבעלי חלם: סבתא שלי (שכבר לא בחיים והוא לא ראה מעולם) אמרה לו בחלום לקחת אותי לירושלים לכותל…
    אז הוא הגשים את החלום :) (גם את החלום שלי…)

    מאת: אילת |‏ 29 באפריל 2011 | 18:10
  • מה שהיה:
    כשדיברנו על חתונה, אמרתי לבן זוגי: "רק אל תשכח לקנות טבעת כשאתה מציע.." (כי הוא מסוגל..)
    עברו חודשים, חזרתי הביתה לאחר יום אינטנסיבי של עבודה ולימודים, השעה היתה 11 בלילה. ניכנסתי לבית ובן זוגי מכרכר סביבי, אני הולכת לשטוף ידיים – הוא אחרי, אני הולכת לשירותים – הוא מלווה אותי, כאילו רוצה לומר לי משהו.
    ואז הוא אמר: "קניתי לך טבעת.." וזהו. פשוט הוציא את הטבעת, התרגשתי מאוד.

    מאת: ויקי |‏ 29 באפריל 2011 | 17:53
  • חלומה הגדול ביותר של כל ילדה או נערה מתבגרת הוא לקבל את הצעת הנישואים הרומנטית ביותר,להתחתן באולם הכי מפואר,ללבוש את שמלת הכלה הכי יפה ויקרה,להיות מדהימה ושכולם יזכרו את החתונה שלך כל ימי חייהם.האם זה באמת כך לכל אותן נערות שחולמות?לא תמיד.
    אכן גם חלומי הוא לזכות להצעת הנישואים היפה והרומנטית ביותר ולהתברך בכל אותם המותרות שיעשו את החתונה שלי לאירוע ה-100.אך לעתים קרובות רובינו הגדול שוכחות את הדבר החשוב באמת,הרי מהו הפירוש של הנישואים?להפוך את האהבה הגדולה ביותר בחיינו(או לפחות ככה אנו חושבות)מחברות למשפחה,מאהבה תמימה ונערית לאהבה שנונה ועתידית-זוהי המטרה!אנו נוטות לשים דגש על חלומות גדולים ובהם רצון להצעה מדהימה,חתונה ענקית וכל הדברים שכרוכים בכך.אנו שוכחות כי העיקר הוא האהבה הגדולה,הריגוש,הצביטה בלב,ההתרגשות של כל אותו היום ומתעסקות בפרטים הטכניים.אין כל רע בחלומות מפוארים,אך הם לעתים גורמים לנו לסטות מן העיקר.אז הצעת החלומות שלי היא שהבן אדם שאני מאחלת לעצמי לחיים,הבן אדם שאיתו אני רוצה לבנות עתיד-הוא זה שיהיה שם,עם כל הקיטשיות שבדבר,האהבה היא העיקר!!!

    מאת: ברקן |‏ 29 באפריל 2011 | 17:43
  • הפנטזיה והחלום שלי להצעת נישואים היא:
    הוא יבוא וייקח אותי מביתי ויכסה את עייני בכיסוי וכשנגיע אל המקום הוא יוריד לי את הכיסוי…המקום הוא הים שם תחכה יאכטה קטנה אני יעלה איתו עליה אנחנו נבלה יום שלם ביאכטה עם יין טוב,שוקולדים,פירות …ולקראת הערב אנחנו נעמוד על הסיפון ומרחוק הוא יצביע לי על שלט וכשאני יראה איזה שלט אני יבין שרשום עליו "מעיין,התינשאי לי?"….זהו חלום חיי…ואני מקווה לזכות בטבעת המהממת!!!

    מאת: מעיין |‏ 29 באפריל 2011 | 17:24
  • בן זוגי האהוב הציע לי נישואים עם טבעת נפלאה, טבעת זהב משובצת ביהלום בגודל של חצי קראט.
    בהריון השני שלי, אצבעותיי התנפחו ונאלצתי להוריד את הטבעת מאצבעי, מאחר שגרנו במושב וביתנו לא היה בטוח מפני גנבים איכסנתי את הטבעת בבית הוריי.
    כעבור זמן מה פרצו גנבים לבית הוריי וגנבו את כל תכשיטי אמי ואף את טבעתי.
    מאז עברו 9 שנים ואין לי טבעת אחרת במקום זו שהייתה.
    בן זוגי מפציר בי לרכוש טבעת חדשה בעצמי ע"פ טעמי, כי הוא חושש לא לקלוע לטעמי כפי שכבר קרה בעבר ןלא ממש יוצא לי לעשות זאת.
    הטבעת של טובי פרבר יפה בעיניי .

    מאת: סיגל |‏ 29 באפריל 2011 | 17:19
  • שזה יהיה הכי ספונטני ואינטימי, כשאת באמצע לשטוף את הדירה המשותפת ששניכם שכרתם לפני שבוע והוא בא לוקח ממך את מקל הספונג'ה ואומר לך "עזבי את זה אהובתי, תני לי לעשות את זה" מניח את המקל בצד,כורע ברך על הריצפה הרטובה, מוציא מהכיס טבעת מדהימה מכריז על אהבתו ומציע נישואים את אומרת כן ואחרי כמה דמעות וחיבוקים הוא שוטף במקומך! מקורי לא?

    מאת: שירן |‏ 29 באפריל 2011 | 17:18
  • אז ככה….אחרי 7 שנות חברות חשבתי לעצמי שהגיע כבר הזמן, לא שלא דיברנו על זה, אבל ציפיתי לזה כל כך שברגע אחד נמאס לי אז…החלטתי לקחת מספר דפים ולכתוב: נ ו ו ו ו . . ., את הדפים תליתי על אחד הקירות בבית…מה שלא ידעתי זה שיש טבעת שבעלי החביא בבית כבר חודשיים, ושבועיים אחרי שהוא צחק על מה שעשיתי הגיע הרגע המיוחל, בצורה רומנטית וצנועה הגיעה ההצעה, הוא אסף אותי מהעבודה הלכנו להסתובב קצת ולאחר מכן הא רצה שנקפוץ לרגע הביתה כי הוא חייב משם משהו. אז נסענו הביתה הוא "טס" במעלה המדרגות וטרק את הדלת, אני מדדה בחוסר כוח אחרי יום ארוך ולבסוף שהגעתי לדירה ראיתי כמה עלי כותרת מחוץ לדלת, חשבתי לעצמי "אוקיי..מה קורה פה?! הוא באמת הולך ךהציע או שהוא "דפוק בשכל" שמשחק את עצמו?!" אז פתחתי את הדלת והדירה הייתה מוארת באור נרות ופרחים שפזורים בכל הבית עם שולחן, מפה לבנה, 2 כוסות יין ומלאן קטן עם פתק התינשאי לי?, וכמובן מצלמת וידאו ואת החברה הכי טובה שנצמדה לקיר בכדי שאני לא "אראה" אותה, ואז הוא כרע ברך והציע, זה היה מאוד מרגש וכמובן לא הפסקתי לצחוק מאושר והתרגשות. אז…בהצלחה לי :-)

    מאת: ערגה |‏ 29 באפריל 2011 | 17:17
  • מהיא הצעת הנישואים המושלמת אם לא חיבור של פנטזיה ומציאות? הצעת הנישואים שנראית לי מושלמת בעיני, היא מעט אריסטוקרטית אולי, ברוח החתונה המלכותית, בלונדון, באחד הפארקים המושלמים ביותר שהייתי בהם, שנינו הולכים לצד האגם, השלכת מחפשת אט אט את האדמה, הוא מביא לי ספר במתנה, הספר האהוב עליי, והטבעת נופלת מתוכו.

    מאת: גל |‏ 29 באפריל 2011 | 17:13
  • אצות,קונכיות,יצורי מים מיוחדים ואלפי דגיגים,כולם שוחים כאחד,בוחנים את האחר,קורנים מאושר,מאוהבים,מחזיקים ידיים ושוחים באופריה מלאה,וכאשר מתקרבים לקרקעית הים,הוא שולף את הטבעת,מראה לי ומבט אחד שנינו מבינים שזה מעכשיו,ולעולמים…

    מאת: קארין |‏ 29 באפריל 2011 | 17:05
  • לא משנה איך ולא משנה מתי העיקר שזה יהיה מישהו שאני אוהבת ורוצה להשאר איתו עד שהמוות יפריד בינינו.

    מאת: עתליה |‏ 29 באפריל 2011 | 16:49
  • לכל הבנות פה שמספרות על הצעה מדהימה וחבר/בעל רומנטיקן אני חייבת להגיד שלא מגיע לכן לקבל את הטבעת.
    יש נשים כמוני, שמצאו את האחד ורוצות מאוד להתחתן אך יש להן חבר סטודנט עני שאין לו כסף לטבעת ולכן נאלצות לחכות שנים. לא אכפת לי מהצעה גרנדיוזית או טבעת של מיליון קראט, אני רק רוצה שתהיה לי משפחה אמיתית משלי ואהבה גדולה בלב.
    ועכשיו, אני אגלה לכן מה הפנטזיה שלי ליום הגדול-
    חתונת החלומות שלי היא חתונה קטנה על חוף הים, עם ההורים והחברים הקרובים, בצהרי שישי, עם שמלה לבנה שתתנפנף ברוח וארוס מתרגש. והכי חשוב, אינסוף אהבה באויר.
    מי צריך יותר?

    מאת: מירב |‏ 29 באפריל 2011 | 16:44
  • אני כרגע ילדונת בת 22 רווקה , אבל כמו כל הנשים מפנטזת על הרגע שבו אזכה להצעת נישואין מהאגדות .
    אז הפנטזיה שלי תיהיה שהחבר המיועד החליט להפתיע אותי , הוא קושר את עיניי ואנחנו נוסעים למקום לא ידוע .
    אחרי נסיעה לא קצרה הוא ואני מתיישבים ואז הוא מסיר את כיסויי העיניים שהיה עליי , אנחנו נשב על שמיכת פיקניק (קוביות לבנות ואדומות) עם סלסלת פיקניק קטנה בצד , על גבעה קטנה בשעת בין ערביים מול שדה חיטה גדול וצהוב , שנינו לוגמים מהשמפניה שהוא דאג להביא שתות אדום צף לו באמצע הכוס , הוא אומר לי שמחכה לי הפתעה בתוך הסלסלת פיקניק ומבקש ממני לחפש אותה – אני מושיטה את היד אל תוך הסלסלה ואני מוצאת כדור של עיתון מקומט ומודבק עליו פתק "קלפי אותי" (כמו חבילה עוברת בימי הולדת של פעם) , לאחר כל פיסת עיתון שקילפתי מחכה לי פתקון שמסביר למה אנחנו זוג כל כך מוצלח ולמה הוא אוהב אותי , אך הפתקון האחרון שהיה מודבק על קופסת קטיפה אדומה פשוט שאל אותי "התנשאי לי ?" ובתוכה כמובן חיכתה לי טבעת .
    לא הספקתי להסתכל עליו עם דמעות בעיניים והוא כבר כרע ברך ושאל אותי בקול רם "התנשאי לי ?"
    כמובן שהסכמתי :) .
    וזו הפנטזיה שלי .

    מאת: דנה |‏ 29 באפריל 2011 | 16:26
  • ביום גשום, בצהרי היום לאחר זוגיות של שנתיים תמימות וכלב מדליק, התהלכתי בביתי במטרה לארגן את הבית(עניין שבשיגרה) והכלב שלנו התהלך אחרי במין חוסר שלווה כמי שמסתיר סוד, אני מארגנת והוא אחרי נעמדת והוא נעמד, לרגע זה היה מוזר ושאלתי אותו(כשברור לי שתשובה אני לא אקבל- לפחות לא אחת שאני אבין)מה קורה גוצ' הכל בסדר? כמובן שבתגובה לא אופיינית לו הוא נבח והמשיך להסתובב אחרי, במקביל בן זוגי נראה גם הוא חסר שקט, לכשסיימתי את המטלות, שניהם גם יחד(בן זוגי והכלב) התייצבו מולי, שניהם במראה משעשע במיוחד בן זוגי כורע ברך והכלב התיישב על שני רגליו האחוריות ובפיו הטבעת….. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות… היום אנו נשואים באושר והורים לשני מתוקים וגוצ'.. אני מתגעגעת אליו

    מאת: אתי |‏ 29 באפריל 2011 | 16:24
  • אני ובעלי כבר שיש שנים ביחד ומתוך זה ארבע שנים נשואים
    הצעת הנישואים שקיבלתי הייתה והכי שגרתית וזרימה עם החיים לא משהו מושקע או יותר מידי הכנות הכי פשוטה אמיתית ויפה .
    זה היה ביום חמישי בניקיונת של הבית לשבת עם הרבה אוקונומיקה והרבה מים ואנחנו שנינו עם סחבות שלבשנו , והרבה מוזיקה ברקע , בעודנו מדברים על החיים ושאנחנו רוצים להתחתן ובעלי שאל אותי למה אני מחכה בהצעה שתהיה גרדיוזית או רומנטית אז עניתי לא שזה פשוט צריך לבוא מהלב והרבה רצון שנמשיך להחיות להיות ביחד אז ….הוא ניגש לחדר הביא לי קופסה יפיפיה ואמר שזה כבר מחכה חודש בחדר ולא היה סיטואציה נכונה להביא לי אותה ואז שאל אותי עם אני הייתי מעונינת להתחתן איתו אז מה אתם חושבים,ברור שהסכמתי הוא היה כלכך אמיתי וכל הסיטואציה הייתה שווה והכי רומנטית שיש…… ומה לעשות שאני קבלתי הצעה שכזות

    מאת: אביבית |‏ 29 באפריל 2011 | 16:17
  • בשנת 1980 אחרי שרות צבאי, הכרתי את בעלי שיחייה. בעלי היה בזמנו קצין שלישי בצי הסוחר. במהלך ההפלגה הראשונה שלנו ביחד ושלי במיוחד, יציאה מגבולות הארץ באזור של משולש ברמודה כשכולי נסערת ונרגשת מעצם העובדה שאני נמצאת ממש במשולש ברמודה "המפחיד" נכנסתי רועדת ומפוחדת לחדר ולהפתעתי ראיתי עץ קטן שהיה על השולחן בסלון. עץ שהיו תלויות עליו קופסאות תכשיטים קטנות. בכל קופסה היו תכשיטים כשגולת הכותרת הייתה קופסה מוסתרת בין צמרות העץ עם טבעת מקסימה ובתוכה פתק "פחדנית קטנה. האם תרצי להמשיך להפליג איתי לאורך כל החיים?
    כמובן שבאותו הרגע כמעט קפצתי וישבתי על העץ(ממש……)
    כמובן שנישאנו ומאז ועד היום נולדו לנו ברוך השם 3 ילדים ובעלי כיום הוא רב חובל ואני מפליגים ברחבי העולם. אז תגידו לי לא מגיעה לי הטבעת אחרי סיפור מדהים שכזה ואחרי שבעלי נעדר מהבית לחודשים ספורים?

    מאת: טליה |‏ 29 באפריל 2011 | 15:42
  • טוב אז הצעה מהחלומות לא הייתה לי …בעלי אכן כן רומנטי.אי שם בחור בארץ ישראל במרכז רעננה בתוך גן שעשועים נטוש יש מעיין עם ברבורים מגעילות ולא יש אתר שנקא "גנדאולה" .
    גנדאולה זה סירות שייט קטנות לשתי אנשים עם איש נחמד ומבוגר שמשיט את הסירה בסירה יש כיבוד קל ושמפניה ..אחרי נסיעה ארוכה הגענו למקום עלינו על הסירה בשייט שכל העולם םראק הורים ילדים מסתכלים עלינו על חיוך ענק של עוד משפחה בישראל עומד בפתח. שטים לנו בין כל הברבורים שוטים שמפניה חושך מצריים לילה ורק הנרות הם אלו שמאירות לנו תדרך למסלול..אחרי סיכום של ארבע שנות חברות עם עליות וירידות לא מעט בעיות..אומרים אנו אחד לשני כמה אהבה אחד כלפיי השני גדולה ויקרה ובין רגע לא הספקתי אפילו להשיפ לב אורות ענקיים מאירים לי על שלט בגודל של שלושה מטרים שתלוי על גשר מואר.רחלי,את תינשאי לי?? כמובן שזה כלל כריעה דמעות וכו.
    אחרי זה נכנסו למסעדה חלבית ברור שלקחתי את השלט למזכרת ..בעודי מהלכת עם השלט בכל המסעדה עד למקום הישיבה שהוזמן לנו כל היושבים והסועדים מברכים אותנו מי מזל טוב ועד הקמת בית כשר ומוצלח…מביך אך מאפיין את החום שלנו היהודים!!! אני חושבת שמגיע לי ולבעלי לזכות בטבעת לו על ההשקעה ולי כי למרות שאני פוחדת פחד מוות מהים מים וכדומה לא סובלת חיות כולל ברבורים נגעלת מהם עד מוות מובכת מכל התגבוות של הצעת נישואין מול העולם כולו ..למרות כל זה בטח אתם אומרים ואיי היא סבלה הצעה שלה אבל לאא!!איכשהו ממש נהנתי כן כן מהברבורים מהמים נהנתי מהחוויה כולה כי לא משנה כמה רומנטים מנסים להיות …הרומנטיקה היא פשוט להיות עם האדם שאת אוהבת!

    מאת: רחלי |‏ 29 באפריל 2011 | 15:28
  • הצעת הנישואין שלי: אם היינו יכולים (ובטח בעתיד נוכל) לטוס בחלל וגם לצאת ולעופף לנו להנאתנו ללא מסכות חמצן… הייתי שמחה שהחבר שלי היה מטיס אותי לטיול (שבעתיד זה לא יראה כמשהו שצריך לתאם עם נס"א אלא פשוט להוציא את הרכב המעופף מהחנייה. אני מאוד אוהבת לנסוע באוטו אז בטח ברכב מעופף התחושה טובה פי כמה וכמה וגם משחררת ומרעננת. אנחנו נגביה יותר ויותר נעבור את העננים, נעבור את האטמוספירה- ופתאום- הכל יעשה שקט- כי לא יהיה שם אף אחד בחלל. חוץ מאיתנו הוא יכבה את המנוע והאוטו פשוט ימשיך לרחף ולהתנדנד באיטיות בחלל- כל הכוכבים סביבנו זוהרים ובוהקים מאירים על העור שלנו תאורה נוגה וזוהרת- ובעיניים הזוהרות שלו אני רואה את כולם. ואז בשקט הזה כשנסתכל אחד בתוך העיניים של השניה ונחייך- הוא יאמר "אני כל כך אוהב שזה רק שנינו, בלי דבר נוסף מסביב, עפים ביחד בתוך אוויר, הייתי רוצה שתתני לי את התענוג הזה לנצח נצחים, האם תנשאי לי?", ויוציא טבעת בזהב צהוב ואבן ירוקה כהה…:)

    מאת: דנית |‏ 29 באפריל 2011 | 15:13
  • אם היינו יכולים (ובטח בעתיד נוכל) לטוס בחלל וגם לצאת ולעופף לנו להנאתנו ללא מסכות חמצן… הייתי שמחה שהחבר שלי היה מטיס אותי לטיול (שבעתיד זה לא יראה כמשהו שצריך לתאם עם נס"א אלא פשוט להוציא את הרכב המעופף מהחנייה. אני מאוד אוהבת לנסוע באוטו אז בטח ברכב מעופף התחושה טובה פי כמה וכמה וגם משחררת ומרעננת. אנחנו נגביה יותר ויותר נעבור את העננים, נעבור את האטמוספירה- ופתאום- הכל יעשה שקט- כי לא יהיה שם אף אחד בחלל. חוץ מאיתנו הוא יכבה את המנוע והאוטו פשוט ימשיך לרחף ולהתנדנד באיטיות בחלל- כל הכוכבים סביבנו זוהרים ובוהקים מאירים על העור שלנו תאורה נוגה וזוהרת- ובעיניים הזוהרות שלו אני רואה את כולם. ואז בשקט הזה כשנסתכל אחד בתוך העיניים של השניה ונחייך- הוא יאמר "אני כל כך אוהב שזה רק שנינו, בלי דבר נוסף מסביב, עפים ביחד בתוך אוויר, הייתי רוצה שתתני לי את התענוג הזה לנצח נצחים, האם תנשאי לי?", ויוציא טבעת בזהב צהוב ואבן ירוקה כהה…:)

    מאת: דנית |‏ 29 באפריל 2011 | 15:12
  • רק המחשבה עושה לי צמרמורת ומעלה דמעות..:) אני בת 25 ויש לי חבר כבר 3 שנים! כל פעם שאני מעלה את הנושא הוא מתחמק..אז אולי הוא יקרא פה ויבין שזו אני- הרי אין איך להתחמק מהתגובה שלי פה!:)
    אז ככה…כשאני עוצמת עיניים ומדמיינת את הרגע אני יודעת שזה גרנדיוזי אבל זאת הפנטזיה האישית שלי- מגיל קטן הייתי מסוג הילדות שחולמות על החתונה המושלמת והאביר על הסוס הלבן..אז-שיזמין לנו (בהפתעה כמובן!) טיול ארוך לסין, נפאל ויעד סופי-הודו! בהודו בשבוע האחרון בשעת דמדומים אנחנו מגיעים לטאג' מאהל- הארמון שהוקם מאהבה (מי שמכיר את הסיפור מבין שזו המחווה הרומנטית המדהימה בעולם) ושם ממש בכניסה יהיה שולחן קטןעם תותים 2 גביעי יין ושמפניה עם כנר ושלט בו רשום :"זה הכל בשבילך, הביטי לשקיעה" אז אני רואה אותו כורע ברך ושואל בפשטות :"נסיכה שלי תסכימי להיות שלי לנצח?" אני רושמת את זה וצוחקת על עצמי הרי אם זה היה אפשרי מבחינה כלכלית לא הייתי רושמת את זה בהגרלה לטבעת, לכל אחד/ת יש את הפנטזיות שלה סביר שלי זה לא באמת יקרה אבל אולי יש איזה גבר נרגש שמתכנן להציע נישואין לבת זוגו ולא יודע איך- אז אם אתה קורא את התגובה שלי ויש לך האמצעים והרצון- שמע לי אין סיכוי שתקבל סירוב!

    מאת: הילה25 |‏ 29 באפריל 2011 | 14:48
  • לפני כ 9 שנים הציע לי החבר שלי דאז נישואין בדרך ממש עלובה שממש נעלבתי , הוא פשוט באחד מהדייטים שלנו הוא אמר תגידי אולי כדאי שניתחתן וזהו ? ואני התחלתי לצחוק ואמרתי ממש מצחיק יא'ליצן… אבל אחרי שהוא היתעקש והיתעקש שהוא מדבר ברצינות נפל לי האסימון ואמתי לו תגיד אתה רציני שאתה מציע לי ככה?
    אחרי שתלמד להציע אני אחשוב על זה ברצינות.
    ואומנם כבר בדייט הבא הבחור הציע שנלך לפארק ואז אמר לי שהוא צריך לשירותים , אני שהייתי הלם הרי לאן הוא ילך אנחנו בפארק ?! לא עניתי אבל אחרי דקה וחצי הוא חזר עם פרח וכרע על ברכו כמו שחלמתי ושאל לפני כל מי שהיה בפארק האם תינשאי לי?!

    כל כך היה לי לא נעים ליד כולם אבל ברור שהיתחלתי לייבב ואמרתי כן בקושי…

    הרמתי אותו וברחנו מישם אל השקיעה :)))

    אז תגידו לי לא מגיע לי פיצוי וטבעת ? המצחיק הוא שבכלל לא חשבתי על עינין הטבעת … כניראה גם פרח ניחשב…:)

    מאת: בת אל |‏ 29 באפריל 2011 | 14:37
  • בעלי ואני נשואים כ שמונה שנים, בעלי לא רומנטי ואף לא בעל דמיון מיוחד. אך הוא איש טוב , פשוט ואוהב.והוא הוכיח את זה השנה בשלמות כשלצערי כשבוע וחצי לאחר לידת בתנו השניה לקיתי בארוע מוחי קשה ואושפזתי חודשיים בביה"ח. יום יום הוא טיפל בי וישן על מזרן לידי בביה"ח, מלווה אותי לטיפולים ודואג לכל צרכיי, במקביל דואג לבנות ומשעות הצהריים טורח להיות איתם , לטפל בהם להשכיבן לישון ולאחר מכן לטוס שוב לביה"ח, אליי.הצעת הנישואין שלו היתה פשוטה בתכלית אך אמיתית, ממש כמו שהוא: לאחר שבועיים וחצי של היכרות, בעת שחזרנו מבילוי לילי, הוא החזיר אותי הביתה ולפני שנפרדנו ללילה טוב, הוא סובב את מבטו , הסתכל בי עמוקות בעיניו החודרות ואמר: "את רוצה להתחתן איתי"?, ככה בפשטות, הלב שלי צנח למטה, הייתי בהלם חשבתי שהוא צוחק ואמרתי לו: אתה צוחק עליי?! והוא ענה לי: ממש לולא, עיניו ומבטו אמרו לי שהוא רציני ואמיתי, עניתי שכן, וההתרגשות של שנינו היתה גדולה, מאז ועד לחתונה עברה כשנה שבמהלכה שנינו סיימנו לימודים והתפנינו להקים בית ומשפחה. מעולם לא דמינתי שאקבל הצעת נישואין כזו, אני הטיפוס הרומנטי , החולם…. אך עם הזמן הבנתי שזה היה הכי נכון ואמיתי עבורנו, פשוט וישיר בלי פולישטיקים מסביב. ככה הוא בעלי, טוב, ישר ואמיתי.

    מאת: ליאורה |‏ 29 באפריל 2011 | 14:15
  • ההורים שלי יצאו חצי שנה, וכשהגיע הרגע ואבא שלי בא להציע לאמי נישואים הוא חטף פיק ברכיים ורק שאל אותה אם היא תרצה להתחתן איתו. מאז היא תמיד מתבכיינת שלא קבלה הצעת נישואים כמו שרצתה. לפני כחודש אבי קנה לה טבעת והלכנו כולנו למסעדה, סגרו את האורות, הביאו זיקוקים ושמו ברגע-התינשאי לי. אבי כרע ברך והציע לה נישואים כמו שצריך.

    מאת: דניאלה |‏ 29 באפריל 2011 | 14:13
  • בעלי ואני נשואים כ שמונה שנים, בעלי לא רומנטי ואף לא בעל דמיון מיוחד. אך הוא איש טוב , פשוט ואוהב.והוא הוכיח את זה השנה בשלמות כשלצערי כשבוע וחצי לאחר לעידת בתנו השניה לקיתי בארוע מוחי קשה ואושפזתי חודשיים בביה"ח. יום יום הוא טיפל בי וישן על מזרן לידי בביה"ח, מלווה אותי לטיפולים ודואג לכל צרכיי, במקביל דואג לבנות ומשעות הצהריים טורל לביות איתם , לטפל בהם להשכיבן לישון ולאחר מכן לטוס שוב לביה"ח, אליי.הצעת הנישואין שלו היתה פשוטה בתכלית ואמיתית, ממש כמו שהוא: לאחר שבועיים וחצי של היכרות, בעת שחזרנו מבילוי לילי, הוא החזיר אותי הביתה ולפני שנפרדנו ללילה טוב, הוא סובב את מבטו , הסתכל בי עמוקות בעיניו החודרות ואמר: "את רוה להתחתן איתי"?, ככה בפשטות, הלב שלי צנח למטה, הייתי בהלם חשבתי שהוא צוחק ואמרתי לו: אתה צוחק עליי?! והוא ענה לי: ממש לו, עיניו ומבטו אמרו לי שהוא רציני ואמיתי, עניתי שכן, וההתרגשות של שנינו היתה גדולה, מאז ועד לחתונה עברה כשנה שבמהלכה שנינו סיימנו לימודים והתפנינו להקים בית ומשפחה. מעולם לא דמינתי שאקבל הצעת נישואין כזו, אני הטיפוס הרומנטי , החולם…. אך עם הזמן הבנתי שזה היה הכי נכון ואמיתי עבורנו, פשוט וישיר בלי פולישטיקים מסביב. ככה הוא בעלי, טוב, ישר ואמיתי.

    מאת: ליאורה |‏ 29 באפריל 2011 | 14:11
  • אני חולמת שההצעה שלי תיהיה בסתם יום שיגרתי, פתאום ירוץ אליי כלב צי'וואוה לבוש בחליפת חתן קטנה כשעל הקולר תיהיה תלויה טבעת הנישואין.. לא צריך ליסוע למקום מיוחד בשביל להרגיש מיוחדת,החוכמה היא לתת לך להרגיש מיוחדת במקום הכי טבעי שלך!!

    מי יודע.. לפעמים חלומות מתגשמים:)

    מאת: שי |‏ 29 באפריל 2011 | 14:09
  • בעלי הוא אחד האנשים הכי לא רומנטי שיש, במשך כל תקופת החברות שלנו דרשתי רומנטיות ולא בדיוק קיבלתי, ואמרתי לו שהצעת הנישואים שלנו חייבת להיות רומנטית ומדהימה ואם לא אני פשוט לא אסכים.
    כאשר הוא אכן הציע, זה היה כאשר טסנו לצרפת, ולפי שזה בטח הולך ונשמע כמו התממשות הבקשה זה לא בדיוק קרה, במקום להציע לי בכל אחד מהמקומות והרגעים המדהימים שחווינו שם, הוא החליט להציע בספונטניות, ללא תכנון מראש במטוס לפני ההמראה חזרה הבייתה, ולא, לא בדרך רומטנית של כריעת ברך וכו'.. אלה פשוט: "את רוצה להתחתן איתי" ואני בתמימותי "כמובן בעזרת השם" במחשבה שזה לא הרגע, ואז הוא אומר לי "זו הצעה רישמית" ככה ללא טבעת עם דמעות של אושר בעיניים, וכל מה שאמרתי שאם זה יהיה רומטני או כבר לא היה משנה, העיקר שזה היה מהלב, הסכמתי! היום אנחנו נשואים כבר שנה ושבעה חודשים, וזוהי התקופה הכי מאושרת בחיים שלי. אז מה ניתן ללמוד מכל זה: SIMPLE IS THE BEST, כל התפאורה מסביב אינה חשובה, חשוב מה שיש בין בני הזוג, ושום סידור של פרחים או בושם וכו' יכול להחליף את המילים שלו "אני אוהב אותך אישתי" או את המחוות של ההתחשבות וההבנה שיש בינינו.
    מאחלת לכל הבנות בעל כמו שלי!
    ואיך זה מתקשר לרצון שלי בטבעת, אז ככה: כשחזרנו לארץ בחרתי טבעת שיכולנו להרשות לעצמנו מבחינה כלכלית, והיום אני מתעבת אותה ולא עונדת אותה יותר, לכן אשמח אם תבחרו בי..
    שבת שלום!
    חנית

    מאת: חנית |‏ 29 באפריל 2011 | 13:02
  • זה קרה שבוע לפני שחגגנו שנתיים יחד. חזרתי מהעבודה ביום שלישי בערב, עם מלא דברים בידיים. נכנסתי הביתה וראיתי שאהובי הדליק נרות ופיזר עלי כותרת של ורדים בסלון. אה, ושם את הפסקול הראשון של גלי. חשבתי לעצמי, איזה מהמם הוא הכין לי ערב רומנטי ראשון. יום יומיים לפני כן גם היה לנו ויכוח מטופש על כלום, אז חשבתי שזה סוג של שולם. לא הבנתי כלום.

    הוא לקח ממני את התיק, הוביל אותי אל הסלון וחיבק אותי. אמרתי איזה יופי, חיבקתי את אהובי, נישקתי אותו, וחשבתי שבכך מסתיים הארוע – נעבור לחדר השינה ונקווה שהכלבה לא תתקרב לנרות.

    ואז אהובי כרע ברך. וכל מה שראיתי מול עיני היה את הנר שהיה על הרצפה ממש מתחתיו, באזור אסטרטגי מפוקפק, וישר שאלתי אותו מה הוא עושה, שיקום, הנר עוד שנייה שורף לו את הטרנינג. מפגרת! והוא חייך, לא אמר כלום, הסתכל לי בעיניים, והושיט יד למשהו. רק אז אמרתי לעצמי "הייתכן?"

    ייתכן. הוא פתח כלי מתכת כזה קטן ובו טבעת יהלום. הוא לא היה צריך לומר דבר. ברגע שהבנתי מה קורה הרמתי אותו מהרצפה, חיבקתי אותו ואמרתי לו "זה כן חיי". כן כן, הוא אפילו לא הציע. אני פשוט הסכמתי. ואז פרצתי בבכי מטורף. הטבעת היתה בדיוק הטעם שלי – זהב לבן עם יהלום קטן בתוך כוס כזו, טבעת מושלמת שאהובי בחר באותו יום יחד עם חברה טובה שלי.

    בכיתי מלא. ועכשיו מגיע לי עוד טבעת!

    מאת: אביב |‏ 29 באפריל 2011 | 12:59
  • הכל מתחיל בתקופה מדהימה של 3 חודשים בהם טיילנו בשוודיה המהממת.
    שם גם חגגנו 5 שנים יחד.
    הייתי צריכה לחזור לארץ בגלל הצעת עבודה שחבל היה לפספס, ובעלי – החבר בזמנו, רצה להשאר שם עוד 3 חודשים. חזרתי לבית הוריי- לבד.
    בשבועיים לאחר שחזרתי לארץ דיברנו המון בטלפון. כמו שני ילדים בני 12.
    התגעגענו עד כאב…
    בוקר אחד, ב6:00 בבוקר (!), מצלצל הטלפון. אמא שלי עונה.
    אחרי 2 דקות היא מעירה אותי ואומרת שאני צריכה לקום.
    למה שאני אקום ב-6 בבוקר?
    למה?
    כי הבחור המדהים שלי מחכה לי עם טבעת ופרחים בכניסה ומציע הצעה שאי אפשר לסרב לה.
    אחרי חצי שנה כבר היינו נשואים.

    מאת: אתי |‏ 29 באפריל 2011 | 11:48
  • אני נשואה שנה וחצי,והדרך שבעלי הציע לי נישואין הוא לא בצימר או מקום פסטורלי ,אני ובעלי (בזמן ההוא חברים)רבנו ולא דיברנו קרוב לחודש,כמובן ששנינו ניסינו להיות עם כבוד ותמיד דאגנו לרחרח בסביבת המגורים /עבודה של השני.לאחר שבעלי לא יכל יותר הוא הגיע למקום עבודתי שעבדתי בתור ליצנית /מפעילה ילדים בימי הולדת,לבש בובה גדולה של פינגויין (מה שמצא)והגיע לאותו יום הולדת שהייתי(חברה סיפרה לו)וניסה קצת לעצבן אותי,להציק לי מבלי שאני רואה מי מתחת לתחפושת ולתומי חשבתי שהוזמן מצד המשפחה ,עד שביקש מאחד הילדים שיבקש ממני להכין לו טבעת מבלון,וכך עשיתי רק שאת הבלון לא הבנתי איך הילד הביא לו,ואז הוא כרע ברך והייייייה לו מאאאאוד קשה אם התחפושת וביקש את ידי ,וכך ראיתי את עצמי אם חיווך מאופר מאוזן לאוזן ומתחתיו חיוך שלי זה היה זכרון שלא אשכח בחיים.

    מאת: מאיה |‏ 29 באפריל 2011 | 11:45
  • הצעת הנישואין של אחותי היא בהחלט סיפור מהסרטים, לא כולן זוכות בבעל כזה. הם היו ביחד מלא שנים, ונפרדו לאיזה חצי שנה כי הוא לא היה מוכן להתחייבות. בינתיים אחותי מצאה חבר אחר והחלה לצאת איתו. בעלה (לעתיד) הבין שעליו להתאפס מהר אחרת יאב אותה, ולכן הוא הגיע במשך חודש כל יום לביתה עם טבעת וביקש את ידה. לאחר איזה שבוע אחותי הבינה שהיא לא יכולה לדמיין את עתידה בלעדיו אבל משכה אותו קצת כדי לראות מתי הוא יוותר.. הוא כמובן לא וויתר והיא הסכימה. לחתונה שלהם, בעלה הרגיש שאולי הוא הראה עד כמה הוא מחויב ורוצה, אבל שלא היה משהו מיוחד בהצעה עצמה – ולכן הוא עשה סרט (חובק עולם)על כל הדרכים בהם יכל להציע לה – והקרין את הסרט בחתונה שלהם.. זה היה מאד מרגש ומצחיק.. והלוואי וגם חבר שלי ידע לקרוא בדיוק מה יעלה לי חיוך על השפתיים ודמעה בעיניים…. דרך אגב הם נשואים כבר 13 שנה והורים לארבעה ילדים מדהימים…. אז כנראה שרומנטיות משתלמת

    מאת: עמית |‏ 29 באפריל 2011 | 11:43
  • זה קרה אחרי4 שנים שהיינו ביחד ערב אחד אחרי בילוי עם חברים בפאב, חזרנו בחזרה הביתה כשפתאום עצרה אותנו ניידת והשוטר טען שחבר שלי (כבר בעלי) נוהג שיכור. כמובן שזה לא היה ככה אבל השוטר לא ויתר וטען שהוא צריך לעקב אותנו לחקירה.
    פחדתי ולא ידעתי מה לעשות השוטר ביקש גם ממני לצאת מהאוטו כדי לעשות גם לי בדיקה ולקחת פרטים וכשאני יוצאת מהאוטו אני שמה לב לשלט ענק : " התינשאי לי".
    באותו רגע לא ידעתי איך להגיב הוא הוציא טבעת וכרך ברך ופתאום גם התפוצצו זיקוקים הרגשתי שאני בעננים. וכמובן שהוא גם דאג שכל זה יתועד בווידאו.
    ואפילו היום כשאני מסתכלת על זה אני מתרגשת כל פעם מחדש.

    מאחלת לכל אחת ואחת הצעה כזו ובעל כזה כמו שיש לי! :)

    מאת: אולגה |‏ 29 באפריל 2011 | 11:42
  • אחרי הצבא ניסע לטיול ונלך לפריז וזה יהיה הטיול הכי רומנטי שיש כמו בסרט
    נלך לקניות ואחר כך לארוחה רומנטית במסעדה ואז נלך למגדל אייפל
    ושם על מגדל אייפל הוא יקרע ברך ויגיד לי כמה הוא אוהב אותי :) ורוצה להיות איתי לתמיד

    מאת: חן |‏ 29 באפריל 2011 | 11:36
  • החבר שלי(שיצאנו חודשיים) עשה שבת אצל אמא שלי, ואחרי האוכל ישבנו שנינו לבד בסלון וראינו תמונות. הייתה תמונה של בן דוד שלי(תינוק) שאני אוהבת אותו כאילו היה שלי, אז הוא אומר יאלה בואי נעשה אחד כזה בדיוק כמוהו, ואני אמרתי רגע צעד צעד..והוא ענה נו ברור יום ראשוןן נלך נארגן את כל החתונה ואח"כ נעשה ילד. וככה זה היה. יום ראשון סגרנו אולם ואת כל השאר, הודענו להורים שלנו וכיום אנחנו נשואים באושר עם 2 ילדים מדהימים !!!

    מאת: קורין |‏ 29 באפריל 2011 | 11:34
  • חבר שלי עבר לגור בניו יורק עקב לימודיו, ועדיין לא ברור מתי הוא יחזור…
    הוא מגיע לארץ פעם בשנה ולי אסור לטוס אליו בגלל מלגת הלימודים שלי, ככה שכל פעם שאנחנו מתכננים מתי הוא יגיע לביקור בארץ אנחנו מפנטזים על כך שנתחתן כבר סופסוף. מצב די מבאס, אין לי מילים לתאר כמה קשים הגעגועים.
    בתור חובבת אסטרונומיה, כשהוא מגיע לביקור הדבר הראשון שאנחנו עושים זה "ללכת לצוד כוכבים" – הכנתי 2 מפות כוכבים (יש הוראות באינטרנט), בעזרתן ניתן למצוא את מיקום הכוכבים לפי תאריך ושעה. הצעת הנישואים החלומית שלי היא שכשהוא יגיע לביקור בארץ פעם הבאה, ונשב רק שנינו באמצע הלילה במקום מבודד עם טלסקופ ומפת כוכבים, הוא ימצא לי כוכב משלי ויציע לי את ההצעה המיוחלת, רק שנינו מתחת למליארדי הגלקסיות מעלינו, והכוכב שהוא מצא בשבילי…

    מאת: רעות |‏ 29 באפריל 2011 | 11:03
  • ואו זו שאלה קשה! חח האמת שיש לי חבר כבר 6 שנים בדיוק אתמול היה לנו ואני מחכה להצעת נישואין למרות שאני יודעת שהיא לא תהיה בקרוב אחרי שיחות רבות איתו אבל בהחלט מחכה לזה…הייתי רוצה שזו תהיה פשוט הצעה רומנטית בלי יותר מידי רעש ובלאגן שפשוט יכרע ברך ויציע, במקום שבו הכרנו בערב בחוף הים הכי סגירת מעגל
    מקווה שזה יהיה לא עוד הרבה זמן :)

    מאת: רחלי |‏ 29 באפריל 2011 | 10:51
  • חבר של אחי לקח את חברה שלו לצימר בצפון, שם הוא עשה לה מעין "חפש את המטמון" הוא החביא בכל מיני מקומות בצימר פתקים עם רמזים למקום הבא שהיא תלך ואז במקום האחרון חיכתה לה קופסא ענקית.
    היא פתחה את הקופסא ויצאו משם מלא בלונים לבנים ולאחד מהם הייתה מחוברת קופסא קטנה עם פתק "התינשאי לי?" והיא ממש התרגשה והתלהבה מכל הרעיון!

    לדעתי זה ממש מקורי ורואים שהוא באמת רצה להפתיע אותה.:)

    מאת: מור |‏ 29 באפריל 2011 | 10:50