מתנה בשישי: שמלה של נעמה בצלאל

אני בטעות ציינתי כתובת מייל שגויה הכתובת הנכונה היא misti25@walla.co.il
תודה.:)

האדם עם הכי הרבה סטייל במשפחה שלי זו אני. אבל ההתחלה לא הייתה פשוטה…נולדתי בקיבוץ מרום גולן ואני חייה בו גם היום (אני בת 44). בילדותי חיינו בלינה משותפת, לבשנו בגדים שקיבלנו ממחסן הבגדים. כל הילדים נראו אותו הדבר והבגדים עברו בירושה מהגדול לקטן. לא היה לי אף בגד יפה שהוא שלי. בצבא, בפעם הראשונה שהיה לי כסף, הוצאתי את כל המשכורת שקיבלתי על בגדים, קניתי ללא הבחנה עד שלאט לאט פיתחתי טעם משלי באופנה. כיום אני דוגלת בעיקרון של מעט פריטים אך איכותיים. אני קונה בעיקר אצל מעצבים כמו נעמה בצלאל שאת הבגדים שלה אני אוהבת במיוחד, רונן חן, חגית טסה, אלף אלף ואחרים. הסגנון שלי מאד מובהק, אני לובשת הרבה שחור, נקודות ופסים.

 אומנם אנחנו לא מאותו סגנון ואורח חיים, היא מתלבשת בסטייל חרדי. אבל היא תמיד נראית מעולה :) ולבושה טיפ-טופ. תמיד מעודכנת ומאובזרת, מטופחת ומאירה.
יש לה לוק של דוגמנית ומבחינתה זה משהו שמחייה אותה ונותן לה אפשרות להתחדש ולהשתנות. ממנה קלטתי כבר בגיל צעיר את היצירתיות שבלבוש ואת העובדה שבן אדם מגבש לעצמו סגנון עם חתימה אישית.

השכנה שלנו מקומת הקרקע שאני מכנה אותה super-fashion-woman היא אמא שניה עבורי.
מעבר לזה שהיא בשלנית מדהימה שכולנו כולל הוריי ״גדלים״ על תבשיליה ואני ואחיי גדלנו במשפחתון על ברכיה היא בעלת בלוג אופנה ייחודי שהקהל שלו ברובו מעבר לים והוא עושה השוואות על האופנות המתחלפות בעולם לפי עונות השנה כשכל פעם היא מתמקדת בפריט לבוש מסוים.
זכיתי בפריבלגיה לשמוע מדי שבוע(!!) על האופנות העכשוויות במקומות נבחרים בעולם וכמובן מה הולך להיות הדבר הבא…
גם כשהיא משמרטפת על חמישה ילדים היא תמיד לבושה בסטייל מקורי עם מיטב מלבושיה ולא עושה חשבון האם תתלכלך או לא מהזאטוטים.
אין ספק שהיא אשת המשפחה עם הכי הרבה סטייל שאני מכירה והיא פשוט נהנית לחלוק אותו עם כל העולם!!!

 היא זו שאמרה "יש בנות שנראות מליון דולר גם כשהן לבושות בשק, אבל אנחנו (בנות המשפחה) חייבות להיות מטופחות כל הזמן". והיא אכן תמיד הייתה מטופחת, אף שלדעתי, גם בגיל 80 היא יכלה ללבוש שק ולהראות מליון דולר.

תמיד מתעצבנים עליו במשפחה שהוא אגרן והוסף דברים ישנים , בלויים וחסרי ערך.
יש לו מאות זוגות נעלים מוזרות ואלפי בגדים, שנראים לכולם כמו זבל .
אבל איכשהו הוא תמיד יוצא עם לוק וינטג מנצח !

 האשה עם הכי מלא סטייל היא אימי ז"ל. ולשמחתי הרבה ירשתי זאת ממנה אך לעולם לא אגיע להיות כמותה. אימי גדלה ברוסיה ובגיל שש עלתה לארץ ותמיד אזכור אותה. הסטייל שלה נבע לא רק מעצם טעמה האדיר בבגדים אלה עם החיוך שלא מש על פניה. היא לא הלכה עם בגדים לפי המודה העכשווית, להפך, תמיד נראתה כאילו יצאה מסרטים של שנות הארבעים החמישים והשישים…. היא הייתה יחודית ובזה הייתה מיוחדת בסטייל שלה. השמלות המדהימות והמיוחדות, התאמת צבעים… האיפור המדהים האייליינר שהדגיש את עיניה החומות והגדולות… תמיד שחברותי היו באות אלי ישר היו מתייעצות איתה. לצערי היא נפטרה בגיל 62 הצעיר, רק לפני חודש …. ותמיד תמיד הייתה עם חיוך ודרשה להיות מטופחת אפילו ברגיעה האחרונים…. זה נקרא סטייל אמיתי!!!! לא רק בבגדים אלה בנפש ובחיוך !!!!

האדם עם הכי הרבה סטייל במשפחתי הם בעצם שניים – אחותי ואחי התאומים- אני אמנם גדולה מהם בשנתיים אבל בזכות כמויות הסטייל שבהם הם מצויידים יש להם ״פור״ עלי של שנים…
האהבה והחיבור שלהם לסטייל התחיל במסיבת בר המצווה של אחי בו נתנו לו את השרביט לקנות איזו חליפה שיבחר לערב הגדול אבל התוכניות שלו היו אחרות והוא מלווה בתאומה שלו ישבו להם עם עפרונות ודפים מספר ימים רצופים בשולחן העבודה של ההורים ושירטטו להם את העיצוב שבו הם חושקים ולמחרת כבר חיפשו ברחובות העיר מלווים באימנו בדים…
משם החיידק לסטייל ואופנה לא עזב והיום הם היועצים של כל המשפחה, קטנים כגדולים…
אחי אחראי על הסטייל והשילובים והתאומה שלו על הבד והצבעים…
פעם הם היו מחוברים בחבל הטבור,היום הם מחוברים ומשלימים זה את זו בחוש סטייל מיוחד להם.

אמא שלי תמיד מתלבשת בהתאם לגילה אבל גם צעיר וטוב יש לה נעליים מגניבות שאני מלווה ממנה היא לא מנסה בכלל להתלבש כמו צעירה אבל יוצא לה מגניב אמא שלי לא מתאימה צבעים אבל יוצא לה מאוד תואם היא גם קונה לי ולאחותי בגדים ותמיד קולעת לטעמנו , תמיד מאופרת אבל גם נראת צעירה מגילה אפילו משקפיים תמיד באופנה בקיצור לאמא שלי מגיע לקבל את השמלה.

 במשפחה שלי יש אנשים שהתברכו בחוש סטייל וכאלה שהתברכו פחות. אבל מי שהכי התברך בזה היה סבא שלי ז"ל ; סבא שלי תמיד היה נראה מתוקתק ואלגנטי, תמייייידד עם חליפה שנמצאת בדיוק במקום שתמיד הזמין מאיטליה וסבתא תיקנה למקרה והחליפה לא בדייוווק במקום. כשהייתי קטנה הייתי נפעמת ממנו, תמיד ראיתי בו מעין אדם חשוב ומפורסם או איזה מנהיג דגול, אבל בסך הכול הוא היה סבא שלי, סבא שיקי ;)

 האדם עם הכי הרבה סטייל במשפחה שלי זו ללא ספק הבת הגדולה שלי (17).
בשנים האחרונות היא החלה לפתח אהבה לסטייל ולאופנה.יש לה את הסגנון הייחודי משלה שלא יראה על אף אחת אחרת.היא יודעת מה היא רוצה ומה היא אוהבת,מה מיוחד לה ולא שייך לאף אחת אחרת.היא יכולה ללבוש את הדבר הכי הזוי והכי לא מתאים ובכל זאת עליה זה יראה פשוט שיקי ומתאים.אני חושבת שבעתיד היא באמת תהיה מעצבת אופנה/סטייליסית-כל מה שקשור לאופנה וסטייל.

אמנם זה מדור שמיועד יותר לנשים אבל גם לגברים מגיע קצת כבוד. לאחי יש הכי הרבה סטייל במשפחה. קודם כל יש לו יותר בגדים ממני. לפני כמה ימים המדף בארון שלו פשוט קרס.. הוא מאד אוהב בגדים ומשקיע בהם. בעיקר אפשר למצוא אותו בחולצת טי-שרט מגניבה או חולצה מכופתרת אבל לא רצינית, משקפי שמש מהממות ובושם משכר. בעצם בנים לא צריכים יותר מזה. אבל הוא גם אוהב להשקיע בבגדים ונעליים מובחרים. אני הכי אוהבת לעשות איתו שופינג, במיוחד כי יש לו הרבה סבלנות אבל גם כי הוא יועץ מעולה. כמובן שהגובה שלו, העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני רק מוסיפים לסטייל שלו. כבר ציינתי שהוא גם רווק? :)

 חמתי היא אישה חתיכה בת 68 שנראית כמו לא יותר מ40 ומתלבשת מאוד צעיר ושיקי. הארון שלה מכיל מכל טוב ומכל סגנון. היא לא שבוית אופנה ויודעת להתלבש בהתאם למבנה גופה וכמובן בהתאם לגילה. תמיד נראית במיטבה ותמיד יודעת להתאים את האקססוריז המתאימים כך שיראה ללא מאמץ. אין שום ספק שכאשר אני צריכה משהו מיוחד ואני לא מוצאת בארון כלום אני מרימה אליה טלפון שתציל אותי עם משהו מיוחד. אני חושבת שהיא מבוזבזת והיתה צריכה להתעסק בסטיילינג.

 אחותי הקטנה בת השלוש!
כל האחיות הגדולות דואגות לפנק אותה בבגדים חדשים,
אנחנו נהנות להסתובב בחנויות בגדי ילדים ולהרגיש ילדות דרכה..
היא מגשימה לכולנו את החלומות היות מלכות ונסיכות :)

 סבתי גדלה בקייב, אוקראינה. בגיל 15, קצת לאחר תום מלחמת העולם השניה, אמא שלה הודיעה לה שאין ברירה ועליה להתחיל ללמוד מקצוע, וכך סבתי הגיעה לעולם התפירה והחייטות העילית. היא התבררה כבעלת כישרון מולד בתחום וידעה להתמודד בקלות עם כל סוג בד או תחרה ועבדה במתפרה שעבדה עבור בתי האופנה הגדולים באירופה. מטבע הדברים, תפרה גם לעצמה חליפות חצאית, שמלות ערב ואפילו חליפות מכנסיים שנחשבו לפורצי דרך בימים ההם. כאישה צעירה בעיר בירה אירופאית, נהנתה משלל מחזרים שהזמינה אותה לתיאטרון, מה שאפשר לה להתגנדר כמו שכל בחורה היתה רוצה :)
גם כשעלו לארץ, שמרה סבתא שלי על הסגנון הייחודי לה ונהגה לצעוד פעמיים בשבוע את כל הדרך לשוק בבאר שבע נעולה בנעלי עקב ותיק תואם(תמיד בתיק תואם) כדי למצוא בדים מעניינים בשוק הבדואי. היא עבדה במפעל של טריומף בעיר ותפרה מחוכים למחייתה. בתור ילדה אימצתי ממנה את החיבה לתפירה ולאופנה ולשמחתי יש לא מעט פריטים שלה שעברו אליי. גם היום, בגיל 82, היא האישה הכי אלגנטית ואופנתית שיצא לי לראות. גם בעת התארגנות לטיפול דיאליזה, היא מקפידה להתאים את הסנדלים לשמלה ולמרוח ליפסטיק אדום, ״כי כשמתלבשים טוב, גם המצב רוח מצטרף לחגיגה״. לא היו לה חיים קלים, לסבתא שלי(איבדה אחות ובת), אבל תמיד ידעה שצריך להמשיך הלאה ולמצוא את המפלט שלה באופנה.

 היא כמובן אמא שלי…. אני רואה אותה צועדת בשביל אל הבית. יפה ולבושה בשמלה כחולה עם נקודות לבנות וצוארון לבן.
בידה תיק לבן ותואם ונעליה לבנות.
עגילי פנינה קטנים לאוזניה וצמיד זהב עדין מחבק את פרק ידה.
החיוך הגדול שבפניה מופנה אלי- העומדת ומצפה לבואה בחלון.
במהלך חיי פגשתי נשים רבות, מטופחות להפליא אך כמוה- אין……
אני בטוחה שגם היום במקום בו היא נמצאת יופיה עדיין ניכר….
אני מריחה את ריח הבושם המיוחד שלה עד היום לאחר שנפרדתי ממנה לעד לפני שנים כה רבות.

סבא של אמא שלי אמר: "מזה אפנה? קחי ארגז גדול, שימי בו כל בגד שכבר לא באפנה, אחד על השני בערמה. אחר כך, תהפכי את הערימה ותתחילי ללבוש הכול מהסוף להתחלה"…
אמא שלי לימדה אותי שיש פריטים שלא זורקים, 100 זוגות נעליים איטלקיות, צרפתיות ואנגליות שכבר לא מייצרים. חולצת שיפון מהחתונה שלה, סריגים בעבודת יד שסרגה באוטובוס בדרך לבסיס, שמלת מקסי עם נקודות שקנתה במחיר מופקע כשקבלה משכורת ראשונה. שרשרת זהב דקה שקנתה כשהשתחררה מהצבא. פריטים נדירים שאספה משנות ה70 ועד היום. בכל שנה אני נכנסת לארון שלה ומוצאת את הפריט המושלם- פדלפון, מיני, מקסי, פלטפורמה, סטילטו, שיפון, קטיפה, משי, הכל מהכל. כל פעם שואלים אותי ולא מאמינים "מה? גם זה של אמא שלך?"

 אימא שלי היא האישה עם הכי הרבה סטייל ושיק שאני מכירה. היא הגיעה לארץ באמצע שנות ה-70, עם אוסף מדהים של חצאיות בגזרת איי, פליסה וקלוש, מבדים וצבעים שלא נראו בארצנו החמה, בעיקר לא בשיכון העולים בו גרנו בילדותי. כל בוקר היו עולים מבתי השכנים צעקות זירוז לילדים בבליל שפות ומבטאים, ורק מהבית שלנו עלו קולות נגינת הפסנתר מאימא שלי שניגנה כדי להירגע לפני יום עבודה עמוס. בגזרתה הדקיקה, עם תספורת קארה מדויקת וקפדנית, רוז' אדום על השפתיים, חצאית ארוכה, צמודה או מתנפנפת, חולצה תואמת וחגורת מותן, אחת מני רבות מאוסף האביזרים שלא היה מבייש את הנסיכה קייט . היא תמיד נראתה נפלא וכאילו הרגע יצאה מאיזה סט צילומים לסרט, בצעדים קלילים כאילו מרחפים מעל פני האדמה. הפלא העיקרי היה שלא משנה באיזו שעה ביום, היא תמיד נראתה מסוגננת, רעננה, מיוחדת. כאשר לא מצאה בגד שחשקה בו, היא הייתה פותחת בורדה ותופרת לעצמה.
היום היא שוחה במים העמוקים של גיל 60. הקארה מוקפד ומעודכן, הרוז' מעט בהיר יותר, החצאיות הוחלפו למכנסי בד מחוייטים, מסוגננים, אוסף האקססוריז גדל והשתבח, ועדיין, גם כשהיא באה לשמור על הנכדים, היא נראית כאילו הרגע יצאה מג'ורנל- שיק מרהיב, עם יכולת מדהימה לשלב בדים וצבעים ועמידה זקופה מעוררת קנאה וגאווה של אישה שלא מהעולם הזה

הייתי שמחה לקחת את התואר הנחשק לעצמי, אך הפעם אצטרך לפנות את הבמה לאחותי ב 11.(עם עצמי אולי אחכה לפעם שבו יתבקש בן בית שמתיימר להיות הסטייליסט של כולם…)
ובכן אחותי כמה שהיא קטנה ככה היא מפתיעה בלוקים שלא היו מביישים אף בלוגרית מקובלת…ועוד תמיד עם תסרוקת מתאימה, שעות ליד המראה, תיקים…בקיצור.. לא מזמן נוכחתי בכך שוב, כשהיא יצאה מהחדר עם חצאית קצרה אדומה משובצת,חולצה לבנה מקושקשת, גרביים לבנות עד לברך, סניקרס לבנות וגקט גינס. מה אני אגיד ויוה ניינטיז!!!!

 
הסטייל אצלנו במשפחה אצל אחותי הקטנה (בת 21)…. למרות שהמשפחה שלנו די קלאסית מבחינת לבוש וסטיילינג האחות הקטנה, בת הזקונים זכתה במנת סטייל. תמיד תמיד היא מגיעה עם יציאות, החל מהלבוש מיוחד ומגניב, אקסזוריז מדליקים. תמיד שהיא מראה את זה אנחנו שואלים " מה זה ואיך שמים את זה?" "זה מוזר" "מיוחד…" אבל תמיד שהיא לובשת עליה ישר רואים את הסטייל. יש לה את זה והיא נראית וואווו מיוחדת.
השיא היה לפני פחות מחצי שנה, שהיא התחתנה הלכנו איתה למדידות שמלת כלה, עם אמא והאחיות, היא התחילה לומר בדיוק מה היא רוצה, סוג הבדים, סגנון וגזרה ואנחנו ניסינו להבין איך כל זה מתחבר… ממדידה למדידה זה היה קטע, אפילו העלנו אופציה בואי נקנה לך אחת אחרת חדשה במקום אחר. אבל היא בעקביות התעקשה בדיוק על מה שהיא רוצה כולל בחירת התחרה בעצמה.
ובסוף בשורה התחתונה: אין מילים כמה מיוחדת היא הייתה וכמה יפה, אין דברים כאלו!

 סבתא שלי היתה בת עשירים מסופיה- בולגריה, שתכננה לעצב בגדים עם החברות שלה מהקולג' האמריקני . בעקבות המלחמה והטלאי הצהוב (תמיד היא שנאה כיתוב על בגדים), היא ארזה כמה בגדים והרבה חלומות ועלתה לארץ. כאן היא מצאה את עצמה חסרת כל ולמרות זאת, בין השמעטס של חיפה תחתית, היא השכילה למצוא את הקומבינציה הכי שווה, עם התפירה והגימור הכי טובים פלוס איזו סיכה מתוחכמת שעשתה אפגרייד לכל העסק.
באחד הימים כשחזרנו מסיבוב קניות בהדר הכרמל והיא מדדה את הבגדים, היא דיברה על כך ש(לא זוכרת ניסוח מדוייק)בחירת הלבוש היא בעצם טקס של זכרון ולא רק פעולה יומיומית.
היום לפני חמש שנים, סבתא שלי עברה לגור בבית העלמין בקיבוץ.
כשחזרנו לבית שלה כדי לפנות את כל ארון הבגדים הישן, ראיתי שוב את החולצות, החצאיות והמכנסיים עם המכפלת הנסתרת המקופלים בקפידה. אני זוכרת שציינתי לעצמי שכשהם נחים בארון בלעדיה, כל אחד בנפרד, הבגדים באמת נראים "שמעטס". אבל כשהרחתי אותם, הכל התחבר. אני חושבת שבאיחור אופנתי אמנם, הבנתי את שרצתה לומר.

 ללא ספק, אחת הנשים הכי מרשימות שאני מכירה. בגיל 81 היא ממצה את כל פריטי האופנה ששמרה מעברה. בכל פעם כשאנחנו מתראות היא מפתיעה אותי בחצאית מקסי עם כפתורים, או במשקפי שמש עצומים וכך הלאה. אין פעם שהיא לא משלבת גם ביום הכי סתמי איזה פריט מנצח ולגמרי מעורר קנאה.
כשאני מידי פעם זוכה לקבל תכשיט שהיא כבר לא אוהבת- אני מתמוגגת מאושר לחלוטין. כל פריט ופריט שמוצא את דרכו אליי נשאר צמוד- הכי כיף שיש גם שיק וגם סנטימנטליות!

 האדם עם הכי הרבה סטייל במשפחה שלי היא סבתא שלי. אין ספק, היא מנצחת בנוק-אאוט, היא עולה על כולם/ן! סבתא שלי היתה לבושה תמיד במיטב המחלצות, תמיד בחצאית, חולצת משי, עקבים ותיק תואם, מקפידה על מניקור ותסרוקת, היא היתה האישה הכי מטופחת והכי סטייליסטית בנוף הישראלי המשמים שבתוכו גדלתי. למרות שמצבה הכלכלי של המשפחה לא היה טוב, גם בשנות החמישים אפשר היה למצוא בארון שלה חולצות רקומות חוטי כסף ומעילי עור מהודרים. למדתי ממנה הכל והיא היתה גורו הסטייל שלי. היא נפטרה לפני שנה בגיל 92. אהבתי אותה מאוד.

 האישה שאספר עליה, היא לא משפחה בקשר דם, היא שכנה שגרה צמוד לבית משפחתי עם בעלה ז״ל, הם היו זוג חשוכי ילדים, והם כמו סבא וסבתא בשבילנו, הלכנו לבקר אותם כל שישי. היום האישה מעל גיל מאה, אישה מבוגרת שהיופי עדיין ניכר בפניה ותמיד שאני באה השיער שלה מסורק עם פוני וסרט תחרה, היא עונדת עגילים עדינות ולובשת שמלה או חצאית. וכשאני באה היא שמה לב לבגדים והיא מחמיאה על השמלות ועל הבד…פשוט אישה מדהימה!

 האמת, כשאני חושבת על זה, בהתחשב בכל התגובות מסביב, לאחותי הקטנה והמקסימה יש הכי הרבה סטייל. אחותי היא מורה בחטיבת ביניים והיא משמשת דוגמה ומופת אופנתית לכל תלמידותיה ואף לצוות המורות אשר פשוט לא מפסיקים להחמיא לה על טוב הטעם שלה והסטייל המשובח. אנחנו הרי חושבים ש"היופי הוא בעיני המתבונן" ו" על טעם וריח אין להתווכח", אבל אחותי היא משהו מיוחד, היא מצליחה להרכיב לוקים ש"קולעים" למגוון רחב של דעות וחוצים טווחי גילאים… התלמידות שואבות ממנה השראה ומנסות לחקות אותה והמורות מתייעצות איתה ומזמינות אותה לשופינג. יש לציין ,כי מורה בבית הספר צריכה להיראות מכובד, זאת אומרת אין גופיות, שקוף ומיני…אחותי מצליחה להתלבש מכובד אך גם טרנדי ועם הרבה סטייל (עשרות תלמידות לא יכולות לטעות) .השמלה שאתם מגרילים כאן זה בדיוק הסגנון שהיא הייתה בוחרת בו ללבוש לבית הספר ושוב, הפעם בזכותי ובזכותכם, הייתה גורפת מחמאות אינסוף . אז…המידה היא 36

  הי, מבין 4 אחים שיש לי הקטן (21) הוא היחיד עם סטייל ומלא סטייל. יש לו טעם כ"כ טוב

מהדרך בה הוא שם כובעים\ צעיפים בחורף והגרביים שהוא טוען שהם מציצות מהמכנסיים ויש

להתאים אותם- "אלוקים נמצא בפרטים הקטנים גם באופנה" עד לבגד ים והמשקפי שמש על

החוף. אפילו את האקססורי שעל ידו- חברה שלו-הוא בחר בסטייל: צרפתייה עם טעם טוב ולא רק

ליין.