מתנה בשישי: משקפי שמש של GO PANDA
שווי המתנה: 499 ש"ח.
בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות במשקפי שמש אקולוגיים מסדרת "במבושיק" של GO PANDA. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות על החוף האהוב עליכם בארץ.
*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 13\06\16, בשעה 12:00.
**בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
את המשקפיים ניתן להשיג באתר של "גו פנדה".
הזוכה בתיק "אונו" של המותג "כיסים" משבוע שעבר היא תמר, שסיפרה לנו על הפריט הכי סנטימנטלי שיש לה בתיק:
"כשהייתי קטנה 'מצאתי' בבית של הסבים שלי מראה קטנה עם איורים של איילים, סבא שלי נתן לי את המראה במתנה. מאז עברו שנים רבות, הסבים שלי נפטרו, התבגרתי וגדלתי, אבל עד היום היא אצלי בתיק, הולכת איתי לכל מקום, אפילו שהיא נשברה קצת בקצה והציורים דהו, היא עדיין שימושית. ולפעמים כשקשה ועצוב לי אני מביטה בציורים התמימים והיפים מאחורה וזה נותן לי כוחות להמשיך הלאה…"
יש הרבה חופים מיוחדים בארץ שאני אוהבת- חוף הכלבים בתל אביב, חוף י״ד הנקי והלבן באשדוד, חוף ראש הנקרה שמשם רואים איך הגבול חוצה את הים, חוף אפולוניה בהרצליה ועוד…
מאת: טבע שני | 16 ביוני 2013 | 11:34אבל חוף הים שאני הכי אוהבת הוא בין מכמורת לבית ינאי, במיוחד בשעות המוקדמות של הבוקר.
הלחות עוד לא מכה בחוזקה עם רוח בוקר קלילה, אנשים חרוצים בריצת בוקר, החוף מלא במתנות מן הים- צדפים מהממים, ענפים שטופים מי מלח, אבנים מלוטשות…
פשוט פשוט פשוט- הטבע במיטבו.
כשמתאפשר לי להגיע בבוקר, משתנה לי כל היום- אני מתחילה אותו אחרת לגמרי מכל יום אחר.
החוף הזה משרה עלי נחת ומשכיח פשוט הכל.
חוף הכרמל בחיפה. אולי יש חופים יותר יפים ממנו, אולי יש יותר נקיים ממנו; אבל זה חוף שמזכיר לי יותר מהכל את החופש הגדול. גדלתי בעיר דרומית נטולת ים, וסבא וסבתא שלי (ז״ל) התגוררו בחיפה, וכל שנה בחופש הגדול היינו נוסעים לסבא וסבתא וממש ׳שורצים׳ בחוף הכרמל. מאז עברתי לגור בעיר חוף כך שיש לי חוף ים במרחק הליכה – אבל אין בו ריח של זיכרון ילדות של חופש, נסיעה, וסבתא וסבא; עד היום פעם בשנה בקיץ אני זאת שאורזת תיק ים גדול, לוקחת את בן הזוג והילדים ואנחנו מצפינים עד לחיפה, רק כדי להמשיך את המסורת של קיץ בחוף הכרמל.
מאת: שירלי | 16 ביוני 2013 | 10:59זה יהיה נדוש אבל כובע משקף הורס וספר טוב בחוף אכזיב זה כל מה שאני צריכה בקיץ שלנו…החוף כיום כבר דיי רחוק כיוון שהעתקתי את מגוריי אבל איכשהו תמיד לקראת נסיעה לשם ולמרות שזה קורה הרבה יחסית יש לי פרפרים בבטן והתרגשות כאילו אני מתארגנת לדייט! פשוט להירגע מהנוף המהפנט והרוח המלוחה זו התרפיה שלי לגוף ולנפש!
מאת: אלה | 16 ביוני 2013 | 01:01אני מוכרחה לציין צלילה בין השוניות המדהימות היא ללא ספק חוויה משחררת! ולמרות שהדבר ידוע אני ממליצה לכולם על החוף המוכר האהוב גם אם במרחק נסיעה…הוא לא משתווה לאחר!
בבוסתן
מאת: מורי | 16 ביוני 2013 | 00:55החוף האהוב עליי הוא חוף בוסתן הגליל
.. גרתי במשך לימודיי שנה בבוסתן שזה בעצם מושב בין עכו לנהריה ומעל החוף, המקום עצמו דיי מבודד כיוון שרוב האנשים בוחרים להמשיך לחופים מסודרים בין שתי הערים מה שמותיר אותו כדרך אל… אבל דרך הרמונית עם לגונות קטנות וצבי ים ענקיים שמבקרים בו לעתים קרובות…(לצערי גם מוצאים את מותם בו) ובכל זאת החוף הזה כל כך מרגיע, בירידה מהבוסתן עצמו פרחי בר שדות אבטיחים וייבולים שונים האוויר כל כך צלול והדרך מקושטת בצדפים שהרוח סחפה הכל כל כך הרמוני ושליו…פשוט, אבל נקי.
מימין נהריה ומשמאל החומות של עכו ובין כל זה אני, הים..ועוד כמה עוברי אורח בודדים..המקום המושלם לשבת ופשוט לא לעשות כלום…מקווה שיישאר כזה…גרמתם לי להתגעגע.
(:
כשהשמש מתחילה לשקוע, המחשבות מעיקות והלב עומד להיסדק, אני מוצאת את עצמי מתהלכת כסהרורית בחוף צ'רלס קלור, מתיישבת על אחד הסלעים ומתמודדת. החיבור בין המים לשמיים, בין תל אביב ליפו, בין העיר המושחרת מפיח והים הנצחי והטהור מעניק לי מרחב למחשבה ולהסדרת הנשימה. לאחר שהשמש נעלמת בים, אני מביטה באורות המנצנצים של העיר יפו, בזוגות המחובקים על הטיילת העירונית ובאנשים תימהוניים כמותי, שמוצאים בים מעין נחמה, ויודעת שיהיה בסדר.
מאת: בר | 15 ביוני 2013 | 23:40כמעט שלא רציתי לגלות…
מאת: עדן | 15 ביוני 2013 | 23:38אבל ממש כאן בתל אביב אם מסתכלים קצת ימינה,עוברים באופניים את הנמל, חוצים את הגשר וממשיכים עוד קצת, פתאום מתגלה רצועת חוף יפייפיה ושלווה, שהתחבאה כל הזמן הזה מאחורי שדה דב.
בין מציצים לתל ברוך, ממש מתחת לאף, מתחבא לו החוף השקט האחרון של תל אביב.ומה עושה אותו החוף האהוב עליי? המים כחולים, אבל יש כחולים ממנו, אולי מרגיש כמו תאינלד אבל רדינג תמיד באופק, אולי יש נוסטלגיים ממנו או טרנדיים ממנו. אולי אין מוכר ארטיקים, המוני בנות יפות, אין מטקות ואין מיטות שיזוף.
אבל זה ללא ספק החוף היחיד בארץ, שמאז גילויו המפתיע, הוא תמיד ירגיש לי, אפילו רק לקצת, שלי.
עכשיו- גם שלכם :)
חוף פלמחים. בפעם הראשונה שהיינו שם- הגלים, הסלעים, הבריכות הטבעיות- הרגשנו כמו בסרט עד כדי כך ששלחנו מכתב בבקבוק.. ומאז חוזרים לשם, כי מי יודע- אולי פעם אחת נמצא את אותו הבקבוק שוב? ואולי הפעם יהיה בו עוד מכתב, מביקור נוסף ומחבר חדש? מי יודע.. ככה זה בחוף כמו מהאגדות..
מאת: מרב | 15 ביוני 2013 | 23:15אהלן! החוף האהוב עלי הוא כמובן חוף אכזיב (איזה שם יפה?!). זה חוף מדהים ביופיו ושקט שאי אפשר לתאר! מי הים בגוונים מתחלפים של ירוק-תכלת-כחול מטריפים, והחול והאבנים הקטנות פשוט עושים את כל התפאורה הזאת לקסומה עוד יותר! פינה קטנה ומושלמת בצפון..
מאת: שירה | 15 ביוני 2013 | 23:07לכל זוג יש את ׳המקום שלו׳ עם נוף מיוחד או זכרונות חקוקים של חוויות בלתי נשכחות. ׳המקום׳ שלי ושל בן זוגי משלב את הכל. לפני כחצי שנה בן זוגי הזמין אותי לדייט לאחר שעות של התארגנות כמו כל בת זוג ולאחר שרבנו כי הוא איחר כמו כל בן זוג יצאנו לדרך נסענו לכיוון הרצליה היה כבר מאוחר בלילה והגענו לצוק מעל חוף אפולוניה שם הוא הוציא מתא הכפפות מתנה מרגשת (מה שגרם לו לאחר מלכתחילה ולי להרגיש ממש רע עם עצמי שכעסתי :)
מאת: שרונה פיה | 15 ביוני 2013 | 20:03וזאת היתה רק ההתחלה, לאחר התודות והנשיקות שהרעפתי עליו הוא הוציא מתא המטען כסאות וסל פיקניק וירדנו אל החוף שהיה ריק לגמרי! רומנטיקה לשמה. התיישבנו והסתכלנו על השמיים מחובקים ולפתע ראיתי כוכב נופל! לקח לי רגע או שניים להבין שזה התאריך של מטר המטאורים. אני לא חושבת שאני צריכה להמשיך במילים אפשר להבין שזה היה הלילה המדהים בחיי. חוף אפולניה הינו החוף הרומנטי ביותר בישראל ומאז חזרנו לשם בכל הזדמנות. תודה לכם צוות מאקו שהזכרתם לי את הלילה הזה. אני הולכת להודות לבן זוגי!
רצועת החוף בתל אביב מחולקת לכמה וכמה חופים, רק שם מפריד בין החופים בלי גדר בלי סימן רק השם ולמרות זאת כל חוף קיבל אופי משלו אז קצת דרומה מחוף תל ברוך המוגן על ידי כל הבניינים המהודרים וממש קצת צפונה מחוף התופים שבו תמצאו בניין נטוש מקושט באומנות רחוב תל אביבית מקורית נימצא חוף גאולה החוף לספורט ימי שם אף אחד לא מתלונן על רעש המטקות שם אנשים שלא מכירים בכלל מוצאים מכנה משותף- הכדור. שם אנשים רואים את משחק הפריזבי כאומנות וגם ביום סגרירי כשהרוחות נושבות לכל עבר וכל החופים ריקים החוף הזה מתמלא בגולשי רוח שיוצרים קשת של צבעים בשמיים. אז זה החוף האהוב עלי- ולמרות מה שחשבתם לא אני לא חובבת ספורט במיוחד אבל זה מה שעושה את החוף הזה כלכך מיוחד. לכל אחד יש את המקום שלו.
מאת: אריאל ברי | 15 ביוני 2013 | 19:46החוף האהוב עליי הוא חוף בוסתן הגליל
מאת: מורי | 15 ביוני 2013 | 19:27.. גרתי במשך לימודיי שנה בבוסתן שזה בעצם מושב בין עכו לנהריה ומעל החוף, המקום עצמו דיי מבודד כיוון שרוב האנשים בוחרים להמשיך לחופים מסודרים בין שתי הערים מה שמותיר אותו כדרך אל… אבל דרך הרמונית עם לגונות קטנות וצבי ים ענקיים שמבקרים בו לעתים קרובות…(לצערי גם מוצאים את מותם בו) ובכל זאת החוף הזה כל כך מרגיע, בירידה מהבוסתן עצמו פרחי בר שדות אבטיחים וייבולים שונים האוויר כל כך צלול והדרך מקושטת בצדפים שהרוח סחפה הכל כל כך הרמוני ושליו…פשוט, אבל נקי.
מימין נהריה ומשמאל החומות של עכו ובין כל זה אני, הים..ועוד כמה עוברי אורח בודדים..המקום המושלם לשבת ופשוט לא לעשות כלום…מקווה שיישאר כזה…גרמתם לי להתגעגע.
(:
חוף נקי עם שירותים נוחים ויחסית נקיים, הדשא הגדול לשבת עליו ולהנות מהשקיעה בין ערביים אחרי צעידה עם חברה או ישיבה בבית הקפה עם הרגליים נהנות מהחול וכשלא רוצים להתלכלך , יש אופציה לשבת בבית הקפה העליון והכי נח תמיד לא קשה למצוא חניה.
מאת: מירי | 15 ביוני 2013 | 18:33זה המקום שממש מועדף עלינו.
חוף הדולפינריום הוא בהחלט החוף האהוב עלי.. יש אנשים שיגידו שהחופים שהכי כיף להם לשהות בהם זה החופים השקטים והמבודדים, אצלי דווקא לא, כל הרעש והעומס בחוף הדולפינריום הם אלה שעושים לי נחת.. אני שוכבת על החול, מסתכלת על האנשים העוברים ושבים ומביטה למעלה לשמיים.. הכי כיף, הכי אנושי.
מאת: יובל | 15 ביוני 2013 | 17:58חוף הים האהוב עליי הוא מכמורת, אני אוהבת להגיע לשם בבוקר מוקדם ולפתוח את היום בריצה, או להגיע בשקיעה ולעשות הליכה רומנטית. החוף הזה עבר איתי הרבה גלגולים בחיים, את הילדות, תיכון ,צבא , אוניברסיטה … וגם שם הציעו לי נישואים. ולפעמים כשקשה ועצוב אני הולכת לשם סתם ככה מביטה בגלים יושבת על החול הרך ומנסה להתמקד בדברים הטובים בחיים…
מאת: תמר | 15 ביוני 2013 | 12:48החוף האהוב עליי זהו חוף הגולשים בראשון לציון,גם מכיוון שאני גולשת אז אני מבלה שם את רוב זמני,אך אני נוהגת להגיד לשם גם כשאינני מגיעה כדי לגלוש,זהו חוף נורא שקט,נורא נקי,אין שם אנשים רבים…החוף מאוד רגוע ומאוד נעים.. אפשר להשתזף ולהכנס לשלווה..עד לפני כמה שנים עוד לא הייתי מגיעה לחוף הזה אלא לחופים גדולים והומי אדם,וברגע שהגעתי לחוף הזה-התאהבתי.
מאת: גל נמר | 15 ביוני 2013 | 11:51הוא לא החוף הכי יפה בארץ, וגם לא החוף הכי מבודד בארץ והוא גם לא תמיד החוף הכי נקי בארץ, אך עדיין בשבילי הוא החוף הכי ביתי, הכי אמיתי והכי תל אביבי שיש- חוף מציצים.
מאת: מורן | 15 ביוני 2013 | 11:38יש משהו מאוד נוסטלגי בחוף מציצים, נטול פוזה ומאוד אותנטי. כילדה תמיד שמעתי סיפורים על החוף (הרי לא סתם עשו סרט על שמו..) וזה היה ה-חוף לראות ולהראות.
אני תושבת ירושלים והים הקרוב ביותר אלינו הוא ים המלח.
מאת: רונית | 15 ביוני 2013 | 10:50ראשית הים הזה הוא בעל תכונות רפואיות וסגולות לריפוית ים מרגיעה ביותר אני אוהבת ללכת אליו כל ימות השנה גם בחורף ישנן חופים עם מי גופרית חמים תחת כיפת השמיים.כייף אמיתי.
אני לא יכולה לספר לכם היכן נמצא החוף האהוב עליי, פשוט בגלל שהבטחתי לא לגלות… לפני כמה שנים גילה גיסי חוף נסתר, מלא בבריכות קטנות שיצר הטבע, שמאפשרות לשכב בנחת במים רדודים. כדי להגיע לחוף צריך לעבור בדרך חתחתים, שמעלה אסוציאציות מסדרות הישרדות, אבל המאמץ שווה! החוף תמיד ריק מאנשים וההנאה תמיד מובטחת. חוף שמאפשר התנתקות מוחלטת מהחיים, שקט ושלווה. עכשיו אתם מבינים למה אני לא יכולה לגלות היכן החוף נמצא?
מאת: אריאל | 15 ביוני 2013 | 10:30גדלתי בהרצליה והים היה חלק מהחיים שלי, למרות שכמעט ולא טבלתי בו… כשלמדתי בתיכון היינו נפגשים בכל יום שישי בצהריים בחוף "דבוש", כדי לראות ולהראות. לנסות ולהראות בכל אופן… היינו מגיעות בג'ינס לחוף ומסתכלות על הבנים החתיכים מהשכבות מעלינו, החל בהגנבת מבטים ועד לבהייה חסרת גבולות. להם, כמובן, לא היה מושג שאנחנו קיימות… עד היום זהו החוף האהוב עליי, פשוט בגלל הנוסטלגיה והזיכרונות המתוקים מימים תמימים יותר
מאת: עדי | 15 ביוני 2013 | 10:26ולמרות שאני כבר 30 עשורים כאן, עדיין יש בי את הילדה הקטנה שהייתה קופצת בין גלי-ים לבנים ומקציפים, ואבי שהיה מחזיק אותי בציפה על המים ללמוד לשחות
מאת: קרן כהן | 15 ביוני 2013 | 09:52(במשפחה שלנו ובחברים יש הרבה אנשי ים ולכן חובה). כל הזיכרון מתקיים בחוף הכי יפה בעולם. חוף הכרמל. בו יש שובר גלים גדול והחול חם ונקי. ואנו כמו הקונכיות על החוף בחיפה נשטפים בגלי החיים, ועוטפים עצמנו בשריון הגנה וממשיכים להתקדם לאט…
החוץ האהוב עליי בארץ הוא חוף בצת.
סיבות:
1. לא מוכר במיוחד ושקט, לפעמים נדמה לך שהחוף נועד בשבילך.
2. החוץ מעוצב בטוב ובנוח, צידו הימיני- רדודים, גלים שקטים, שם מבלים בעיקר האמאות וילדיהן הקטנים, מים צלולים עם שיפוע נמוך.
צידו השמאלי של החוף- המים העמוקים, שיפוע שמביא אותך ישר ולעניין לגלים הטובים שכיף לקפוץ בהם ולקבל מהם הפתעה כל פעם מחדש.
3.באמצע מפריד מפרצון קטן ורומנטי, מקום מצויין לתמונה עם הבן-זוג בשקיעה.
4. החול: פרופי ממש, בדיוק כמו שחול צריך להיות! ארמונות החול הטובים ביותר יבנו שם.
5. מיקום גאוגרפי:נגישות גבוהה לאנשים מהצפון, מי צריך את חופי תל-אביב כשיש את בצת?!
6.יש לי משם המוני זכרונות טובים, מסיבות ופיקניקים. צחוקים בלי סוף.
זיכרון טוב במיוחד שהיה לי משם הוא שבעבר הרחוק בתקופת חטיבת הביניים עברתי שם "הבטחה"- שבועת הצופה במסגרת תנועת הנוער הצופים, זה היה מרגש במיוחד.
8. נקי נקי נקי.
9. נידח ולא הכי מוכר, אבל אל תחשבו שאין ליד איזה דוכן עם שלל גלידות- זה משלים את הפאזל!
*זה החוף האידיאלי שלי, נראה שממש מסחרתי אותו הרגע. אז ממליצה מאוד אבל חברים אל תתנחלו שם יותר מידיי, בואו נשמור על סיבה מספר 1! :)
מאת: עתליה | 15 ביוני 2013 | 00:49החוף האהוב עליי הוא החוף הנפרד, על הגבול בין הרצליה לרמת השרון. ההגעה אליו היא אתגרית כי צריך לרדת מצוק קטן אליו, אך ברגע שהגעת- הגעת לחוף נקי, לא המוני, עם שוברי גלים ושמש חמימה. בקיצור: יגעת- מצאת!
מאת: אמה | 14 ביוני 2013 | 23:41החוף הכי מקסים בארץ הוא הבננה ביץ אכזיב. חוף קסום, מוסיקה נחמדה. תמיד מסתדר לנו גם כזוג וגם עם הילדים, גם לבילוי קצר וגם עם לינה. נוף מדהים של ראש הנקרה והאיים מול. אוירה כיפית ואנשים נחמדים. פשוט קסם.
מאת: Keren presler | 14 ביוני 2013 | 22:45חוף ראש הנקרה, מקום מדהים עם הצבע הכי מדהים של מים,מקום שמכניס אוט' לשלווה וכיף וגורם לי להעריך מחדש כל פעם איזו ארץ יפהפיה יש לנו באמת.
מאת: גלית | 14 ביוני 2013 | 21:46מזה מספר שנים אני מתגוררת במרכז.אך עדיין, לפעמים, אני מרגישה שכשבא לי להתנתק לרגע מהמציאות, אני צריכה לחפש את הצפון…וכך אני מצפינה לחוף בית ינאי. אזור המרכז שופע חופים הומי אדם ומאוד "עירוניים".בכך, לטעמי, מפספסים את השקט שבים, את היופי הפראי, את החיבור לעצמך. בחוף האהוב עליי החול גבוה ונעים לשכב עליו, הגלים הם הצליל היחיד המפר את השקט והחיבור לעצמי הוביל לכך ששם פגשתי את אהבת חיי…באופן סימבולי, הוא הפך להיות כוכב הצפון שלי :)
מאת: מור | 14 ביוני 2013 | 21:27כי אין תחליף לחולות הזהובים ולים הפתוח- הרגשה של חו"ל בארץ. מוסיפים לזה נשיקה בשקיעה, וזה החוף האהוב עלי.
מאת: דנה | 14 ביוני 2013 | 20:43מאז שאני ילדה קטנה יום שבת היה יום של ים, כל שבת בקיץ נהגנו ללכת לחוף עם המשפחה המורחבת. אני גרה בנתניה עיר עשירה בחופים. עם המשפחה המורחבת נהגנו ללכת לחוף הראשי סירונית שנמצא מתחת לטיילת אבל זהו לא החוף האהוב עלי ביותר. החוף האהוב עלי הוא חוף שאליו הלכתי עם משפחתי המצומצמת באמצע השבוע או סתם בשבתות שרצינו לבלות יחד קצת רחוק מהמולה של החוף הראשי החוף הזה הוא החוף האהוב עלי, חוף פולג, חוף יפיפה ויותר מבודד בו היינו נהנים ביחד. התחושה הייתה של נחת ורוגע והכל היה פשוט יותר ברגעים שבהם הינו בחוף הזה.
מאת: שובל | 14 ביוני 2013 | 20:16חוף הנכים בהרצליה הוא האהוב עלי בארץ. כשהייתי קטנה, זה החוף שאליו אבא שלי היה לוקח אותנו בימי שישי אחר הצהריים. מאז, בכל פעם שאני מגיעה לחוף אני מוצפת זיכרונות טובים. עוד היום הוא חוף כיפי ושקט, שלא לדבר על הנגישות לנכים.
מאת: אפרת | 14 ביוני 2013 | 19:35החוף האהוב- כמובן יא' באשדוד כי בנינו אין כמו ארץ ישראל ומה שלא יגידו לכם פה אנחנו מרגישים כמו בבית.
מאת: רוני דוידוביץ | 14 ביוני 2013 | 19:32אז נכון שיש ערסים ונכון שיש רעש אבל מבין כל החופים שהם הייתי לשם שינו הוא נקי ואתה נהנה מהבחורות הכי יפות בעולם. הישראליות!
אז תשארו בארץ לפחות אם אתם מחפשים לרבוץ בים ;).
אחרי השירות הצבאי עברתי לגור באילת, שם התגוררתי חמש שנים ושם הכרתי את בעלי. בעלי אוהב לדוג ושנינו אוהבים לרבוץ בים, כיאה לאילתים אמיתיים. החוף האהוב עלינו ועל החברים שלנו זהו החוף הצפוני. במשך שנים הוא היה סגור מאחר ואיכלס את חוות גידול הדגים, אולם לאחר שהחווה פונתה והחוף עבר שיקום ונוקה, הוא הפך לחוף הכי יפה בעיר- מים צלולים בצבע טורקיז, חוף חולי ומחילות של סרטנים. היתרון הכי גדול הוא שרק מעטים יודעים שהחוף פנוי ולכן רוב הזמן לא מגיעים אליו מתרחצים, בעיקר לא תיירים שמעדיפים את החופים הצמודים למלונות. כבר שלוש שנים אני ובעלי גרים בהרצליה בגלל הלימודים, אבל כל פעם שאנחנו נוסעים לאילת אנחנו חוזרים אל החוף האהוב עלינו, מביאים פירות ובירות ומבלים בו את כל היום.
מאת: ג'וליה | 14 ביוני 2013 | 18:14קצת הזוי
מאת: נעמי | 14 ביוני 2013 | 18:14אבל החוף האהוב עלי הוא חוף המרינה בבת ים…
אני יודעת שלבת ים יש שם רע, ואזור החוף שלה גם מצדיק אותו בדרך כלל, אבל זה החוף ששוכן ליד המזח בבת ים, איפה שכל הדייגים מתקבצים בבוקר, ומשום מה זה לא חוף אהוב במיוחד, אז לא רואים שם את שלל הפרצופים שרגילים לראות בחוף בת ימי טיפוסי.
אפילו בשיא הקיץ, אני יכולה לרדת לים (שנמצא בקו ישר, 5 דק מהבית) ולשבת ולקרוא שם ספר טוב בשקט בשקט ואף אחד לא יעבור ויציק או יזרוק עלי כל כמה שניות איזה כדור מטקות מעצבן.
ואין דבר יותר כיף, ביום של חוסר מעש, לרדת לים לבד או עם הכלבה המקסימה שלי, לקרוא איזה ספר טוב ולהנות מהשקט, החופש והשלווה כאילו אין שום דאגה בעולם (חוץ מלא להימרח במלא קרם הגנה – כמובן).
אבל החוף האהוב עלי הוא חוף המרינה בבת ים…
מאת: נעמי | 14 ביוני 2013 | 18:13אני יודעת שלבת ים יש שם רע, ואזור החוף שלה גם מצדיק אותו בדרך כלל, אבל זה החוף ששוכן ליד המזח בבת ים, איפה שכל הדייגים מתקבצים בבוקר, ומשום מה זה לא חוף אהוב במיוחד, אז לא רואים שם את שלל הפרצופים שרגילים לראות בחוף בת ימי טיפוסי.
אפילו בשיא הקיץ, אני יכולה לרדת לים (שנמצא בקו ישר, 5 דק מהבית) ולשבת ולקרוא שם ספר טוב בשקט בשקט ואף אחד לא יעבור ויציק או יזרוק עלי כל כמה שניות איזה כדור מטקות מעצבן.
ואין דבר יותר כיף, ביום של חוסר מעש, לרדת לים לבד או עם הכלבה המקסימה שלי, לקרוא איזה ספר טוב ולהנות מהשקט, החופש והשלווה כאילו אין שום דאגה בעולם (חוץ מלהימרח בלא קרם הגנה – כמובן).
בעיני החוף המושלם הוא חוף הקשתות (האקוודוקט) בקיסריה. חניה בשפע, מים תכולים, חול זהוב, קשתות עתיקות שזוגות מתבודדים מתחתן, שובר גלים שהופך את הים לבריכה ומתאים למשפחות עם ילדים. בקיצור: מקום מושלם לזוגות ולמשפחות :)
מאת: תרצה צימרינג | 14 ביוני 2013 | 17:28החוף שאני הכי אוהבת הוא רצועת חוף שקטה וסודית ליד חוף הארגמן בנתניה. זה חוף שלא כולם מכירים ולכן הוא נקי וקסום. הכי מרגיש לי תאילנד שם אני מבינה שיש לנו ארץ נהדרת!
מאת: הילי | 14 ביוני 2013 | 16:43החוף האהוב עלי הוא חוף דבוש בהרצליה ביליתי בו המון שנים אם זה בתיכון וגם אח"כ שהיינו נפגשים עם כל החברים מקום מפגש של רוגע ושלווה אפשר גם להרגע ולהשתזף וגם לפגוש ולכייף עם חברים נוסטלגיה בכל מובן המילה.
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 14 ביוני 2013 | 16:37למרות כל החופים היפים שיש בעולם (ולא חסר כאלה …)החוף האהוב עלי הוא דווקא חוף האלמוגים באילת. הוא חוף בתשלום כך שאין בו המון אנשים, ולכן הוא נקי ויפה. בתור ילדה אהבתי לשכור שם שנורקלים ולשחות ,כשבמבט למים רואים דגים ואלמוגים נדירים וקסומים… יש בו משהו מיוחד למרות שהוא נמצא כאן ממש מתחת לאף בארצנו הקטנטונת… :)
מאת: תמר | 14 ביוני 2013 | 16:28חוף הפרצה, שוכן בצפון צפון צפון ת"א.. אין בו מסעדה מדהימה, קיוסק מגניב ואפילו כיסאות תצטרכו להביא מהבית… את הכניסה אליו עושים דרך דיונות וחולות, אבל בכל זאת- החוף הכי כיפי ומרגיע.. ים, חול ונחת. הפשטות שבו הופכת אותו לכ"כ כיפי בימים בהם אפילו בילוי בים עולה לא מעט כסף !
מאת: דניאל | 14 ביוני 2013 | 13:43בקיצור, חוף הפירצה הוא החוף האהוב עליי !!
אני הכי אוהבת ללכת לחוף בקרית ים לאזור שאיו אף אחד ופשוט לשבת ולסתכל על הגלים, להריח את הריח של הים ולהרגיש את הרוח על הפנים שלי
אני אוהבת להגיע לשם כי זה מקום שמזכיר לי פשטות נקיות והכי חשוב בית
מאת: לוי | 14 ביוני 2013 | 13:08המקום הזה נותן תחושה של שלווה של פתיחות וחסר לחץ,,,,,,,,
חוף הכיסא לפני עתלית, פעם הייתה לשם ירידה מכביש החוף היום סגרו אותה וכבר כמעט בלתי אפשרי לרדת אליו מהכביש. זהו חוף יחסית מבודד ולא הרבה אנשים היו מגיעים אליו. יש בחוף הזה הרבה מאוד נוסטלגיה עבורי והוא האהוב עלי.
מאת: מור | 14 ביוני 2013 | 11:10אין גבול לציניות. נכון במבוק הוא חומר מתכלה ולכן במובן זה לא מזיק לסביבה. אבל במבוק הוא האוכל של דובי הפנדה וכל התעשיות המשתמשות בבמבוק מחסלות את שטחי המחייה ואת האוכל של דובי הפנדה שהולכים ומתמעטים, וזו הסיבה שבגללה דוב הפנדה נמצא בסכנת הכחדה!!!! לעשות ליין של מוצרים מבמבוק ולקרוא לו גו פנדה זה שיא הציניות והגועל!
מאת: י | 14 ביוני 2013 | 10:40החוף הכי אהוב עליי בארץ הוא חוף פלמחים, חוף יפהיפה ושקט שתמיד כייף ללכת אליו אפילו רק כדיי לנוח ולשמוע את רעש הגלים ולהסתכל על המיים הצלולים, וגם ללכת עם המשפחה לקמפינג שם ולקוםפ בבוקר לשחייה בזמן הזריחה :)
מאת: יעל | 14 ביוני 2013 | 08:51החוף האהוב עלי הוא חוף דור. מעבר לכך שהוא פשוט חוף יפה, שעד לפני עשור עוד היו הרבה מאוד צדפים לאורכו, האי הקטן שנח מולו תמיד היה מין חלום שלי, ושל כל החברים מהילדות.
מאת: נועה | 14 ביוני 2013 | 00:15קראנו לו "האי עם הציפורים" ולכולנו הייתה מין פנטזיה כזו יום אחד לשחות עד אליו. בכל פעם שיוצא לי לבוא אל החוף אני תוהה לעצמי אם אי פעם אממש את הפנטזיה ואגיע אליו.
החוף הזה מזכיר לי את העבר ומעלה חיוך, גורם לי להתענג על ההווה ולתהות בקשר לעתיד.
פיסה של גן עדן באמצע הרצליה. חול לבן, דקלים מטופחים, בית קפה מאחורה עם פלייבק שמכניס לאווירת סופ"ש. רק צריך לתפוס מיטה, להמרח, לעצום עיניים ולדמיין שאת בתאילנד לכמה שעות.
מאת: בר | 13 ביוני 2013 | 19:54שפת הכנרת -זהו החוף שהכי כף להיות בו יש שם כר דשא שאפשרלרבוץ עליו והמים כל כך נעימים למגע הגוף -ודבר ננוסף אין גלים בכנרת ואפשר להינות בשקט!
מאת: דליה אהרונוביץ | 13 ביוני 2013 | 19:26