נעליים של שני בר במתנה
צילום: יח"צ
שווי המתנה – 715 ש"ח.
בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות בנעליים של שני בר מקולקציית קיץ 2012. כל מה שאת צריכה לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו מה היית רוצה לקבל אם היית מוצאת את האפיקומן בחג – ואולי התשובה שלך תזכה אותך בנעליים שבתמונה.
ניתן להשיג את הפריט בשני בר– דיזנגוף 151, ת"א | מקווה ישראל 3, ת"א
הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 1.4.12, בשעה 12:00.
בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
הזוכה במכנסי משי של Toupy היא נועה, שסיפרה לנו על העונה האהובה עליה:
העונה שגורמת לי לזרוח:
יש משהו מאביב שמסמל התחלות חדשות, ובאמת כך, אנחנו מכינים את גופנו לקיץ, השמש השקרית גורמת לנו לצפות לדבר הגדול הבא-הקיץ, הפרחים פורחים. למרות שאנו מתלוננים שפעם חם ופעם קר לנו, מזג האויר אינו קיצוני. לרוב גם פתאום "בא" לנו לנקות עצמנו, מבפנים ומבחוץ, אנחנו מרגישות הכי נשיות כשאנו מתחדשות. באביב מגיע הפסח שמאחד אותנו עם משפחתנו. השמש הזו שכה חיכינו לה כמעט מגיעה ואנו מתרגשות,טוב שבא אביב.
הייתי רוצה לקבל גיפט קארד עם סכום רציני לקניות ברשת…
מאת: אירית | 4 באפריל 2012 | 08:49
מאת: אירית | 4 באפריל 2012 | 08:49בפסח שעבר ישבנו כל המשפוחה ביחד לסעודת חג, אצל הסבא והסבתא ,כמובן. בן דוד שלי (בן 20) מצא את האפיקומן וכדי "לצאת בזול" סבא שלי ברך אותו שיתחתן עוד השנה. הוא התחתן סמוך לחג האילנות והשמחה היתה רבה. בתור הבאה בתור שרגילה לשמוע" בקרוב אצלך" , "נו, נו" ו"את ממש כלה מווד" (מועמדת להיות כלה" אז אני מבקשת להתחתן עוד השנה!
מאת: מדורדסת | 3 באפריל 2012 | 17:52הזיכרון האהוב עליי מליל הסדר בילדותי הוא חיפוש האפיקומן יחד עם אחיי ובני הדודים שלי. בערב ליל סדר אחד, סבא שלי ז"ל ה"מחביאן" המדופלם, החביא את האפיקומן מתחת לכרית בחדר השינה שלו ושל סבתא, ובת דודה שלי, שנולדה חודשיים אחריי ומאז היינו תמיד יחד, ואני הרמנו כל אחת מצד אחר את הכרית הגדולה ומתחת היה האוצר, שברנו אותו לחצי, צחקנו צחוק גדול וכמעט שקיבלנו שטר של 20 שקלים גזור!! מזל שסבתא הצילה את המתנה של האפיקומן ברגע האחרון, והביא לנו שני שטרות של עשרים ושתי נשיקות גדולות גדולות! אז אם גם השנה אמצא את האפיקומן, ארצה להתחלק איתו עם בת דודה שלי היקרה, שעם השנים שבגרנו ועברנו לערים רחוקות לא יזיק לנו זמן איכות, ואם זה יהיה כרוך בשופינג או מסג', מה רע ?
מאת: rotem | 2 באפריל 2012 | 10:23אז נכון, אני רק בת 16, אבל במשפחה שלנו אני ממזמן כבר לא מורשית לחפש את האפיקומן, כי צריך שגם הקטנים יהנו וימצאו ;) כשהייתי קטנה תמיד רציתי דברים מוזרים כמו סוס פוני, או מכונית (מזכירה שהייתי ילדה בת 8 בלי רישיון), או כל דבר מזהיר אחר שהיה נראה שווה. עכשיו, לאחר שלא עברו כל כך הרבה שנים, אני חושבת שהדבר היחידי שבאמת הייתי רוצה בתור מתנה לפסח זה שכל המשפחה שלי תהיה ביחד בליל הסדר הבא, כי כבר עברו לפחות 5 שנים מאז שהיה לנו חג ביחד.. כמעט כל חג ההורים שלי בחו"ל (לפעמים צריכים גם ממני חופש, אבל מפצים על זה בחופש הגדול), האחיות שלי עושות חג עם הבעל של אחותי או עם המשפחה שלהן מצד אבא (אין לנו את אותו אבא), אח שלי עושה עם המשפחה שלו מצד אימא (אין לנו את אותה אימא), ורק אני נשארת לבד בבית, עושה חג אצל משפחות שאני בכלל לא מתחברת אליהן או אצל חברות, שאם כמה שזה נשמע כיף, ילדה בת 16 שעושה חג אצל משפחה של חברה מרגיש כמו להיות הומלסית. הייתי רוצה חג פסח אחד שנהיה כל האחים ביחד, עם ההורים שלי, שבו אני והאחיות שלי שוב מחפשות בגדים לחג ביחד באיזה בוטיק אופנה בתל אביב ואחר כך משוויצות אחר בפני השנייה, אז אולי אחרי שההורים שלי חוזרים מחו"ל אני מקבלת המון מתנות, אבל שום דבר לא משתווה לחג מאוחד. אם שנה הבאה יהיה חג מאוחד, ואני אזכה, ברור למדי שאנעל את הנעליים המהממות. חג שמח (:
מאת: רותם | 1 באפריל 2012 | 15:58כל החיים חלמתי על אופניים היום אני כבר בת 22 אבא שלי שאני בקושי מכירה התקשר יום אחד בכיתה ג' הבטיח לי אופניים ליום הולדת ומאז נעלמו עקבותיו אבל הרצון שלי לאופניים לא נעלם.לנסוע לפארק יפה לעלות לרדת מהר לאט עם מוסיקה שעושה לי כיף להרגע עם פעילות גופנית הכי טובה שיש =]]
מאת: אנה | 1 באפריל 2012 | 15:22חבר שלי עשה לי טיול אופניים בשקיעה היום הכי מושלם שהיה לי!!!
אז בכנות זה מה שהייתי רוצה =]]
למציאת האפיקומן, הייתי שמחה לקבל נופש מפנק בפריז:
נתחיל ממציאת מלון בוטיק מפנק, שיכלול מסאז'ים כל ערב אחרי החזרה מטיול השופינג.
נמשיך בסבב קניות פרוע עם תקציב לא מוגבל בשאנז אליזה,
ארוחת ערב במסעדה במרומי האייפל,
ופדיקור-מניקור מתוקתק.
חוויה של פעם בחיים :)
מאת: חן | 1 באפריל 2012 | 13:24הייתי רוצה לקבל את הנעליים המדהימות שלך שכל עונה אני קונה לעצמי ומחכה לסופעונה כדי שאוכל לקנות אותן….
מה שהייתי רוצה זה נעליים שטוחות בצבע הכחול-ירוק, החי והמדהים שלכן
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי ממש שמחה שיהיו לי כבר בתחילת העונה וכמתנה ליום הולדת שיש לי בקרובב
יש לך נעליים מדהימות!!!!!!!!!!!
מאת: מיטל | 1 באפריל 2012 | 13:11אם הייתי מוצאת אפיקומן כלשהו הייתי רוצה שהוא יעניק לי אושר והצלחה. כי לא חשוב אם יש כסף לקנות עוד בגדים ונעליים, אם אין אושר ואנשים שאוהבים ותומכים מסביב זה לא שווה.
מאת: אדווה | 1 באפריל 2012 | 11:51והכי חשוב שיהיה לכולנו חג שמח ואביבי :)
האמת היא שכבר מזמן הפסקתי לחשוב על המתנה שאקבל אם אמצא את האפיקומן , מהסיבה הפשוטה שכבר לא נותים לי להשתתף בחיפושים :) , מסתבר שבגיל 28 את כבר מחוץ למשחק ;) . אבל אם כן הייתה לי אפשרות , אז הייתי מבקשת ארון בגדים ויקטוריאני בצבע שמנת . אני יודעת זה אולי נשמע שטחי , אבל תנסו אתם להסתדר ביום יום עם ארון ישן , עבש ומוציא ריח רע לבגדים , גם לאחר הטבעתם במרכך כביסה . ובדיוק שבוע שעבר שמתי עייני על ארון בעבודת יד , יפהיפה , עם פיתוחים במסגרתו , ארון חלומי שעושה חשק לצאת למסע קניות מטורף לרכישת בגדים שיהלמו את האלגנטיות והפשטות המורכבת ( כן , אני מבינה שיש סתירה בדברים ) , של יצירת המופת . אשריי המעצבים .
מאת: נאוה | 1 באפריל 2012 | 11:41אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מורידה את הנעליים הישנות שלי, שכבר בלויות וממש ממש לא נוחות, מתרווחת לי על הספה ומבקשת מבעלי המקסים לתת לי עיסוי רגליים שלם במשך חצי שעה שלמה. אחרי אינסוף בישולים, נקיונות, ריצות זה המעט שהוא יכול לעשות, לא ?
מאת: קאטי גלילי | 1 באפריל 2012 | 11:35חג שמח לכולם !
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת אחד משני דברים (למרות שת'כלס, אני יכולה לחשוב על עוד כל כך הרבה דברים…):
1. מכונת תפירה. סבתא שלי ז"ל הייתה תופרת בחסד, ולצערי, היא הייתה כבר די מבוגרת כשנולדתי, ולכן לא זכיתי לרכוש ממנה את כל הידע העצום שהיה לה בנושא, אלא רק חלקים קטנים ממנו… ותמיד רציתי מכונת תפירה, להמשיך את דרכה.
2. מיקסר סגול של קיטשן-אייד! אהההה! אני כל כך רוצה מיקסר סגול של קיטשן אייד! אני מתה על אפיה, ומתה על סגול, והשילוב של השניים הוא חלום רטוב מבחינתי :)
מאת: הדר אוזן | 1 באפריל 2012 | 11:27אם הייתי מוצאת אפיקומן כלשהוא הייתי רוצה שהוא פשוט יעניק לי אושר והצלחה.. כי לא משנה כמה כסף יש בשביל לקנות עוד בגדים ונעלים, (לא שיש רע בזה) בלי אושר בחיים ובלי אנשים אוהבים ותומכים מסביב זה פשוט לא שווה..
מאת: אדווה | 1 באפריל 2012 | 11:24והעיקר שיהיה חג שמח ואביבי לכולם :)
ארוחת בוקר בבית קפה שישי בבוקר עם…. אייל גולן….
מאת: דפנה אובל | 1 באפריל 2012 | 10:54למה תמיד אני קונה הכל בשחור לבן? בגדים, נעליים.. שחור לבן… הכי צבעוני שלי זה מגפיים וסנדלים של שני בר בצבע צהוב בהיר, סולידי..! הייתי שמחה לקבל לחג איזה סנדלים צבעוניות ואולי גם חגורה או/ ותיק תואם… שיהיה לי קיץ צבעוני
חג שמח
עידית
מאת: עידית אופק | 1 באפריל 2012 | 10:42מראה מראה שעל הקיר (או אפיקומן יקר שלי) אם הייתי מוצאת אותך הייתי מבקשת לשם שינוי לפנק את עצמי בזוג נעלים של שני בר המדהימה,כבר שנה, מאז שהפכתי לאימא שלא היה לי זמן לפנק את עצמי ונעליים יהיו בהחלט פינוק אמיתי:)
מאת: זהבה עראגי | 1 באפריל 2012 | 10:41מראה מראה שעל הקיר (או אפיקומן יקר שלי) אם היתי מוצאת אותך הייתי מבקשת לשם שינוי לפנק את עצמי בזוג נעלים של שני בר המדהימה,כבר שנה, מאז שהפכתי לאמא שלא היה לי זמן לפנק את עצמי ונעליים יהיו בהחלט פינוק אמיתי:)
מאת: זהבה עראגי | 1 באפריל 2012 | 10:38ברור שאם הייתי מוצאת אפיקומן פלאים שיכול להגשים כל חלום ומשאלה הייתי מבקשת בריאות לקרובים אלי, הייתי מבקשת אהבה ועל הדרך, אם אפשר, גם שלום עולמי. אבל ביננו, אם באמת אמצא את האפיקומן, רוב הסיכויים שאקבל איזו בונבונירה עבשה שדודה ברכה קיבלה פעם מסבתא שלומצי שקיבלה מ… לכן, לשם שינוי, אשמח להיות זו שמוצאת את האפיקומן שלכם ומקבלת גם נעליים מההמות. אם אתם רוצים, אתם יכולים לקבל את הבונבונירה. (:
מאת: גילי | 1 באפריל 2012 | 10:38ההורים נרגשים ומתקשטים, מטלפנים 5 פעמים בשעה וחצי כדי לוודא שלא שכחת את קופסת הפלסטיק שהשאירו אצלך. הילדים מתרוצצים סביב השולחן, בועטים לך בכיסא ואז עוד מרשים לעצמם לבכות החצופים הקטנטנים. הבעל עושה פרצופים, הדודות לא מפסיקות לצחקק ממבוכה – ובסוף אוכלים רק דג עם גזר. בקיצור, אילו הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי דורשת ממנו שיקצר את ליל הסדר. ארבע כוסות יין, מה נשתנה – ודיינו! אפיקומן, זה כיף למצוא אותך, אבל עוד יותר כיף להתחמק מהקיטורים של חמותי.
מאת: נופי | 1 באפריל 2012 | 10:22הייתי רוצה לקבל כרטיס אשראי מיוחד, ללא תקרה וללא הגבלה, כזה שהחיוב הסופי שלו לא יורד לי מהחשבון, שאוכל להסתובב איתו במסעי שופינג נרחבים, שיחליפו את מסעות ה-windows shopping של היום…
מאת: הדר | 1 באפריל 2012 | 10:22ואני לא מתכוונת לכרטיס שיאפשר לי "התחזרות", כיכר המדינה וכאלה, לא אכפת לי אפילו שתהיה לו הקצבה של 1000 ש"ח לשבוע נגיד (לא הגזמתי ב כ ל ל !!!), ואיתו הייתי קונה מתנות לגור הקטן שלי שחגג לא מזמן שנה, לגור הגדול שחולק איתי את החיים ולעצמי – כי גם מאמא צריכה להתפנק…
סתם – מעין תקציב כזה חודשי שלא בא על חשבון תקציב משק הבית, שכולו תקציב פינוקים או דברים שלא ממש צריך, יותר לנשמה…
זהו:) לא בקשה כל כך גדולה…
הייתי מבקשת זוג נעליים של שני בר
מאת: סיון | 1 באפריל 2012 | 10:08כי זה לא ריאלי, זה בסה"כ אפיקומן. אני משערת שאם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת זוג נעליים של שני בר…
מאת: לירון | 1 באפריל 2012 | 10:05אם אחרי 35 שנים הייתי זוכה סופסופ באפיקומן, הייתי מבקשת חופשה רומנטית עם בעלי בפריז(מה שלא עשינו מאז שהפכנו להורים!!!) וכמובן שבשביל פריז אצטרך להראות לא פחות ממושלמת!! וחסרות לי נעליים :(
מאת: לירון שמואלי | 1 באפריל 2012 | 10:04מצוקת החנייה בתל אביב מורידה לי שנים מהחיים. כל מה שאני רוצה זה כמה פיסות של כחול-לבן בכל שעה של היום, למען השקט הנפשי.
מאת: חגית | 1 באפריל 2012 | 10:03אינני יודעת אם אתה כל יכול, אבל אם כן, אשמח לבקש ממך להוסיף עוד יום אחד לסוף השבוע.
מאת: טלי | 1 באפריל 2012 | 09:46לא אכפת לי אם תבחר ב4 ימי עבודה ו3 ימי סופ"ש, או 5 ימי עבודה ו3 ימי סופ"ש, תלןי בך, אבל כרגע זה פשוט קצר מדי.
אם המשאלה שלי לא נמצאת בקטלוג שלך, אשמח לקבל את הנעליים שבתמונה, ולנסות אותך שוב בשנה הבאה :)
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי רוצה שקט עם בן זוגי..המריבות שלנו מתגברות על האהבה ואני מותשת.
מאת: הגר | 1 באפריל 2012 | 09:35האמת שסבא שלי תמיד מגלה לי איפה האפיקומן, אבל אני לא חושבת שאפילו סבא שלי היה יכול לתת לי את מה שאני מבקשת..
מאת: ליאת | 1 באפריל 2012 | 09:23עוד קצת ח ו פ ש… עוד כמה ימים נוספים לחופשת הפסח!! זו תקופה מקסימה עם מזג אויר מושלם, עוד לא חם מידי וכבר לא קר, אפשר לטייל קצת בטבע ולהנות מכמה ימים של אוויר לנשימה בין כל ימי הלימודים והעבודה המאומצים והשגרתיים.
הזמן רץ ורץ וכנראה שהגיע הזמן אז כנראה שהייתי מבקשת מאלוהים למצוא לי את הזיווג הנכון,כי בסופו של דבר המשפחה זה הכול והגיע הזמן למשפחה משלי:)חחחח וגם מייחלת מהצד לנעליים,אין כמו זוג חדש לכבוד פגישה ראשונה
מאת: shimryt | 1 באפריל 2012 | 08:48אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת מאמא שלי שתקנה לי שמלה מתאימה לנעליים הרי נעליים כבר יש ומה נשאר להשלמת ה"לוק"????
מאת: רחלי | 1 באפריל 2012 | 08:42אני בהריון בסוף חודש תשיעי ותאריך הלידה המשוער שלי נופל בדיוק על ליל הסדר.. ולכן, אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת לפגוש סוף סוף את הבת הבכורה שלי, בריאה ושלמה (ואם אפשר גם לידה קלה על הדרך..)
מאת: מאיה | 1 באפריל 2012 | 08:33השליש האחרון של ההריון לא ממש איפשר לי להנות מכל קולקציות האביב המקסימות שמציפות את החנויות עכשיו.. אבל למזלי נעליים אפשר לקנות גם בהריון! ולכן אשמח לקבל את הנעליים היפות של שני בר כסיפתח למלתחת האביב שלי :)
מיכוון שהזמן רץ כנראה שהייתי מבקשת שהאלוהים ימצא לי את האדם הנכון בכדי לקיים זוגיות מאושרת:)
מאת: שימרית | 1 באפריל 2012 | 08:09שאלה טובה למה הייתי רוצה אם הייתי מוצאת את האפיקומן?
מאת: קרן | 1 באפריל 2012 | 07:47בואו נהייה מציאותיים אני בת 32 ואם אני אהרוס לילדים את החג ואני אמצא את האפיקומן זאת תהייה בשבילהם אכזבה כאילו לקחתי להם את החג…
ובכל זאת אם הייתי מוצאת הייתי מבקשת שישמרו לי על הבת שלי קצת אחרי העבודה זמן איכות בשבילי בשביל קניות…מה אתם אומרים מגיע לי לא?
אפיקומן זה מסורת אצלנו מגיל 0 ועד עכשיו אני זוכרת את הפעם הראשונה שהצלחתי לזכות ( כי אנחנו שש בנות במשפחה אז יש תחרות קשה מאוד!)
מאת: נופר | 1 באפריל 2012 | 02:33שמצאתי את האפיקומן כל כך התרגשתי וקיבלתי מאמא שלי נעליים חדשות לגן וכל כך אהבתי אותן והן עד עכשיו נמצאות אצלי כמזכרת לאפיקומן הראשון שמצאתי.
השנה עוד יותר התחרות קשה כי גם יש לי אחיינים ומקווה לזכות כי השנה אם אני יזכה באפיקומן אני יקנה נעליים לאמא שלי כאות תודה על הנעליים שהיא קנתה לי אז וגם על המאמץ הרב שהיא עושה כדי להכין לנו שולחן עשיר במאכלים ועל הנקיון הכל כך מפרך שהיא עוברת עבור פסח
בקיצור חג שמח ומקווה שתמצאו את האפיקומן…..[:
אפיקומן זה מסורת אצלנו מגיל 0 ועד עכשיו אני זוכרת את הפעם הראשונה שהצלחתי לזכות ( כי אנחנו שש בנות במשפחה אז יש תחרות קשה מאוד!)
שמצאתי את האפיקומן כל כך התרגשתי וקיבלתי מאמא שלי נעליים חדשות לגן וכל כך אהבתי אותן והן עד עכשיו נמצאות אצלי כמזכרת לאפיקומן הראשון שמצאתי.
השנה עוד יותר התחרות קשה כי גם יש לי אחיינים ומקווה לזכות כי השנה אם אני יזכה באפיקומן אני יקנה נעליים לאמא שלי כאות תודה על הנעליים שהיא קנתה לי אז וגם על המאמץ הרב שהיא עושה כדי להכין לנו שולחן עשיר במאכלים ועל הנקיון הכל כך מפרך שהיא עוברת עבור פסח
בקיצור חג שמח ומקווה שתמצאו את האפיקומן…..[:
מאת: נופר | 1 באפריל 2012 | 02:32אפיקומן זה מסורת אצלנו מגיל 0 ועד עכשיו אני זוכרת את הפעם הראשונה שהצלחתי לזכות ( כי אנחנו שש בנות במשפחה אז יש תחרות קשה מאוד!)
שמצאתי את האפיקומן כל כך התרגשתי וקיבלתי מאמא שלי נעליים חדשות לגן וכל כך אהבתי אותן והן עד עכשיו נמצאות אצלי כמזכרת לאפיקומן הראשון שמצאתי.
השנה עוד יותר התחרות קשה כי גם יש לי אחיינים ומקווה לזכות כי השנה אם אני יזכה באפיקומן אני יקנה נעליים לאמא שלי כאות תודה על הנעליים שהיא קנתה לי אז וגם על המאמץ הרב שהיא עושה כדי להכין לנו שולחן עשיר במאכלים ועל הנקיון הכל כך מפרך שהיא עוברת עבור פסח
בקיצור חג שמח ומקווה שתמצאו את האפיקומן…..[:
מאת: נופר | 1 באפריל 2012 | 02:31
מאת: עטרה | 1 באפריל 2012 | 01:43הייתי שמחה למצוא את עצמי יוצרת את העולם שלי בלי התערבות חיצונית וממשיכה לחלום ולעופף לי בעולם החדש. חכו זה עוד יקרה :)
מאת: לילך | 1 באפריל 2012 | 01:37בין כל המבקשות, החולמות, כל הרוצות להגשים משאלות , אהבה ובריאות, שקט ושלווה , כסף ועבודה טובה, ילדים , זוגיות, שופינג וטיסות, ואפילו סתם שמלה פרחונית, אופניים וקוטג׳… על כל אלה רוצה רק עוד בקשה אחת קטנה- אני באמת רוצה למצוא את האפיקומן השנה!! והלוואי שבחג הגאולה נמצא כולנו את האבדה, ובשנה הבאה נרשום סוף סוף תשובה ל-״מה נשתנה״?
מאת: סיון | 1 באפריל 2012 | 01:35בפנים אני יודעת בדיוק מה אני רוצה, אני יודעת מה הייתי מבקשת השנה , אבל איך אוכל לכתוב זאת במילים ? איך אפשר לתת לכל הדברים החשובים לחכות בתור ולהתחיל לברור , לומר לכסף שהוא לא מרכז העולם גם אם הוא מנהל אותנו, לומר לבריאות שהיא הכי חשובה ואני לא מספיק מעריכה… לומר למשפחה שאני אוהבת אותם אבל גם את עצמי ,לומר לעבודה שהיא מרכז חיי אבל לא כל עולמי .. לשופינג ,המסעדות והבילויים ניפרד לזמן קצר כידידים בכל זאת מילאתם עבורי ימים שלמים , הרשימה עוד ארוכה וחשובה אך על כל גוברת המלכה האם- האהבה, השנה אני פשוט רוצה אהבה חדשה ומרעננת, טהורה וכנה , אהבה שתרצה לאהוב בחזרה …
מאת: silvi | 1 באפריל 2012 | 01:13הייתי מבקשת תקציב בלתי מוגבל בכדי לארח ולדאוג לכל אלו שאין להם אפשרות כלכלית או אלו שאין להם עם מי לעשות חג!!!
מאת: עידו | 1 באפריל 2012 | 00:59בין כל המבקשות, בין כל החולמות ובין כל אלו שרוצות להגשים כמה משאלות: אהבה ובריאות, שופינג וטיסות , קצת שקט ושלווה,לעזור לחברה או משפחה, ילדים ,זוגיות , עבודה טובה ושמחה, שמלה פרחונית, אופניים וקוטג'. על כל אלה אוכל להוסיף רק עוד בקשה אחת קטנה – אני באמת רוצה למצוא את האפיקומן השנה!! למצוא את שחסר לי בגוף ובנשמה ולראות בי מה נשתנה ?! ואולי בחג הגאולה כולן יזכו למצוא את האבדה. חג שמח:)
מאת: סיון | 1 באפריל 2012 | 00:52הייתי רוצה למצוא יחד איתו כרטיס לחו"ל לבקר את אח שלי שלא ראיתי כבר המון זמן אבל אין לי כסף לקנות כרטיס כדי לנסוע אליו…
מאת: נעמי | 1 באפריל 2012 | 00:21חג החירות הם קוראים לזה. אני מאמינה שחירות זה שאפשר לראות את מי שאתה אוהב ומתגעגע אליו תמיד.
אבל לא הייתי משתמשת בו רק בשביל עצמי, אלא הייתי מבקשת שכל בני האדם יתחילו לגלות אכפתיות אמיתית אחד כלפי השני- אז מחירי הדלק יהיה שפויים, הפקידים יהיו נחמדים, והילדים שלנו יגדלו לתוך חברה הכי טובה שיש. ת'כלס אם רק נרצה, גם בלי מקל קסמים יבוא היום שזה יקרה! שיהיה חג שמח לכולם!
מאת: אדוה | 1 באפריל 2012 | 00:13הייתי שמחה לקבל מלאי בדים מאפריקה, מוצאת לי תופרת ומעבירה את כל הקיץ בבדי הכותנה הססגוניים האלה. ההתנהלות היתה מזכירה לי את הנסיעות המהנות ביותר שהיו לי בחיי, בטנזניה המקסימה. לו יהי
מאת: ליאת | 1 באפריל 2012 | 00:12פתאום, כשאת שואלת אותי על כך, האפיקומן הוא הרי דג הזהב אשר נתפס בחכתו של הדייג העני.
מאת: לאה | 1 באפריל 2012 | 00:06פתאום, זה לא שולחן הפסח, ולא דודים ובני דודים בחולצות לבנות, אלא מפרץ קטן ושקט, דייג אחד, דג, ושלוש משאלות.
ואני כבר יודעת שבכל משאלה שכזו טמון זרע הפורענות. החיבור המהיר בין קצוות של מציאות, בין עוני לעושר, בין צער לשמחה אין קץ, החיבור הזה הוא הרסני.
בעצם, את שיש לי, לא ארצה לתת. ואת שאין לי, לא אדע כלל איך להכיל.
אז תודה לך דג זהב וסליחה דייג עני, לא אבקש זהב וכסף, לא אשאף לחיי נצח ובוודאי שאיני מתעניינת במלוכה, בתואר ובמחלצות. אניח את החכה, אחזור לביתי, אוהב את הקרוב לי.
ואת, האם באמת התכוונת למלא את משאלותי? האם חשבת שביכולתך לעשות זאת? הרי לא בממון מדובר, לא בעוצמה ולא בפרסום.
מדובר באהבה. מתאים לך?
אילו הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי רוצה לרקוד. לצאת לכמה רגעים מהחיים האמיתיים של עבודה, בית, לימודים לחופש אביבי עם ניחוח רענן של פרחים. לתופף בקלילות של נפש חופשיה על רחבת ריקודים, להרגיש את התחושה הזו של פורקן וביטחון בגוף שלך ולרקוד בלי חשבון לצלילים. יחפה עם שמלה קצרה, אודם אדום ועגילים מרשרשים.
מאת: ליהי | 31 במרץ 2012 | 23:59אילו הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי רוצה לרקוד. לצאת לכמה רגעים מהחיים האמיתיים של עבודה, בית, לימודים לחופש אביבי עם ניחוח רענן של פרחים. לתופף בקלילות של נפש חופשיה על רחבת ריקודים, להרגיש את התחושה הזו של פורקן וביטחון בגוף שלך ולרקוד בלי חשבון לצלילים. יחפה עם שמלה קצרה, אודם אדום ועגילים מרשרשים.
מאת: ליהי | 31 במרץ 2012 | 23:57המתנה שהכי הייתי רוצה לקבל אם הייתי מוצאת את האפיקומן זה קטנוע של mio.
בעקבות מחירי הדלק הבלתי שפויים אי אפשר להחזיק כרגע אוטו במחיר שפוי, לכן הפתרון האולטימטיבי בעייני הוא הקטנוע של מיו שמתאים לעיר.
יש לו עיצוב רטרו מדהים בעייני בצבעים בהירים ומגניבים.
כמובן שצריך לנהוג בזהירות ולא להסתכן.
חוצמזה הוא הכלי רכב המושלם במיוחד בקייץ ובנסיעות קצרות בעיר.
זאת המתנה המושלמת!! :)
מאת: שיר | 31 במרץ 2012 | 23:40אם הייתי זוכה באפיקומן הייתי מבקשת שבעלי ישתכנע ללכת איתי ליועץ נישואים לפגישה אחת בלבד ולא ירים ידיים מלנסות להציל את הקשר בגלל שנפגענו ממצב כלכלי קשה שאליו נקלענו בעקבות שריפה ששרפה כליל את כל הבית מלפני חצי שנה.
מאת: לימור | 31 במרץ 2012 | 22:01יש בינינו אהבה ענקית והלחץ הכספי שנובע מחוסר יכולת להשתקם העיב על הזוגיות היפה שהייתה ושכחנו שאנחנו בעל ואישה והורים והיום אנחנו זרים זה לזה…לדעתי רק יועץ מהצד יוכל לנסות להציל את המשפחה שלי…זוהי משאלה שאין לה מחיר כספי ואני תמיד אומרת שכסף זה לא הכול בחיים.
הלוואי שאת חג הפסח עוד נחגוג יחד.
מי ייתן וכל שנבקש "לו יהי" בריאות פרנסה ואושר שנקבל הכל באהבה ואת כולם באהבה חג אביב שמח בלב לכולם אמן
מאת: רות | 31 במרץ 2012 | 22:00אני בהריון בסוף חודש תשיעי ותאריך הלידה המשוער שלי נופל בדיוק על ליל הסדר.. ולכן, אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת לפגוש סוף סוף את הבת הבכורה שלי, בריאה ושלמה (ואם אפשר גם לידה קלה על הדרך..)
מאת: מאיה | 31 במרץ 2012 | 21:54השליש האחרון של ההריון לא ממש איפשר לי להנות מכל קולקציות האביב המקסימות שמציפות את החנויות עכשיו.. אבל למזלי נעליים אפשר לקנות גם בהריון! ולכן אשמח לקבל את הנעליים היפות של שני בר כסיפתח למלתחת האביב שלי :)
חג שמח!
אם הייתי זוכה באפיקומן הייתי מבקשת מצלמה ששנייה לאחר שאני מצלמת התמונה נשלפת אוטומטית נשלפת מהמצלמה והייתי הולכת ומצלמת קשישים שמזמן שכחו מה זה לחייך למצלמה ומה זה לראות את עצמם מחייכים… זאת מאחר ולסבים ולסבתות שלי אין תיעוד מגיל צעיר כי לא היה להם אמצעים לרכישת מוצר כ"כ חשוב לדעתי כי אז הייתה מלחמת הישרדות ולא עולם השפע כפי שיש היום שאנשים מחליפים מצלמה דיגיטלית כל יומיים…הייתי רוצה לשים להם מראה מול הפרצוף ולהזכיר להם לא לשכוח לחייך …
מאת: סיגל | 31 במרץ 2012 | 21:53אם הייתי זוכה באיתור האפיקומן הייתי שמחה לקבל את ניהול פרק הזמן של שעון הקיץ והחורף והייתי מחלקת אותם 80%-20% לטובת שעון הקיץ וכככה הייתי זוכה ללבוש את כל הבגדים האקססוריז והנעליים שקניתי מבעוד מועד לאביב-קיץ ואני עדיין עסוקה בלפרק להם את הטיקטים…הנעליים המדהימות שהצגתן בהחלט יתאימו לי למלא הופעות…כבר הכנתי פדיקור טורקיז מטורף לנעליים האלה… :)
מאת: לירון | 31 במרץ 2012 | 21:46אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי רוצה לבקש עוד 5 ס"מ ולעבור את ה 1.40 ס"מ ואז היו מגייסים אותי לצה"ל כי הייתי עוברת את סף ה 1.40 אבל בינתיים הנעליים האלה יתנו לי את הכמה ס"מ שאני לא יכולה לוותר עליהם בהרבה חינניות ובניחוח אביבי לחלוטין… חיוך ענק מלראות אותם הם כבר עשו לי.
מאת: מורן | 31 במרץ 2012 | 21:41כשהייתי קטנה, היינו מקבלים כל בני הדודים מסבא 5 דולר כל אחד. אז זה היה המון כסף, ועוד כסף זר. היום סבא כבר איננו ובסכום כזה קשה לקנות מתנה הולמת לחג.
מאת: רותם | 31 במרץ 2012 | 21:21הייתי מבקשת קצת נחת ובריאות אבל לא נראה לי שזו מתנה שאפיקומן יכול לממש. אז הייתי מעניקה את הנעליים המהממות האלה לאחותי שחוגגת יום הולדת בחג ונועלת מידה 42, מידה קשה להשגה, מידה ששני בר היא אחד מהמקומות הספורים שניתן להשיג.
חג פסח שמח!
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי שמחה לקבל את זוג הנעליים המדהים של שני בר.אני מחפשת נעליים כאלו כבר די הרבה זמן ולא מוצאת.חג שמח ,חג של חדשנות לכולם.
מאת: חגית | 31 במרץ 2012 | 19:47הייתי מבקשת שמלה פרחונית אוורירית ומתנפנפת לכבוד האביב שמתקרב,
כזאת שגורמת להרגיש כמו ילדה ,
ושתכריח לחשוף רגליים בהירות אחרי החורף :/
חג אביב שמח!
מאת: נטליה | 31 במרץ 2012 | 18:58הייתי מבקשת שמלה פרחונית אוורירית ומתנפנפת לכבוד האביב שמתקרב,
כזאת שגורמת להרגיש כמו ילדה ,
ושתכריח לחשוף רגליים בהירות אחרי החורף :/
חג אביב שמח!
מאת: נטליה | 31 במרץ 2012 | 18:56הייתי רוצה לבקש שלא נדע עוד צער,שנקום כל בוקר ונודה לה' על זה שהתעוררנו ועל זה שקיבלנו את החיים האלה ולא ניקח אותם כמובן מאליו. בנוסף הייתי מבקשת אושר עלאי,המון שמחת חיים ובריאות כמובן.
מאת: הדר | 31 במרץ 2012 | 18:42לפני די הרבה שנים כשהייתי ילדה קטנה הייתי מחכה לליל הסדר רק כדי שאוכל לגלות היכן הוחבא האפיקומן ולזכות במתנה מהורי. אני ובני הדודים שלי היינו מחפשים את האפיקומן בהתלהבות בכל הבית וזכורים לי כמה פעמים שאני מצאתי אותו. איזו שמחה גדולה זו הייתה עבורי, ביקשתי שיקנו לי סקטים, שהיו אז להיט, ואכן קיבלתי. כילדה תמיד הייתי מתרגשת לפני החג, היתה אווירה מיוחדת באוויר, הכל היה חגיגי וקסום. אם הייתי מוצאת כיום את האפיקומן הייתי מבקשת לחזור לימים הללו, לילדות,לשמחה ולתמימות, כשלא היינו במירוץ אחרי החומר והכל פשוט זרם לאט. זה מצחיק כי אני יודעת שזה בלתי אפשרי, אך בכל אופן שום מתנה שבעולם לא היתה משתווה לזו, אפילו לא סקטים. :-)
מאת: מור | 31 במרץ 2012 | 18:41ראשית אני לקוחה של שני בר, הנעלים שלכם ברמה גבוהה אני נהנת כל עונה לרכוש כמה זוגות אופנתיות נוחות וכמובן הכי יפות.
מאת: מירי | 31 במרץ 2012 | 18:22אם באמת יצא ואמצא את האפיקומן בקשתי היא בריאות שלום ואחווה.
יטיסו אותי לארה"ב כי זה החלום שלי מאז שהייתי קטנה
מאת: שרה | 31 במרץ 2012 | 18:08ואני מאמינה שחלומות צריכים להתגשם!!
אגב יהיה נחמד לזכות בנעליים האלה כי יש לי אירוע משפחתי שיתקיים בחודש הבא ואין לי מה ללבוש !
אמי מנויה להגרלות הלוטו כבר הרבה שנים, הרבה שנים שבהם היא מקווה שגם אליה אריאלה תתקשר ותפטור את המשפחה מהדאגות כלכליות, אפילו קצת.
מאת: מריה | 31 במרץ 2012 | 18:03כל חודש היא מתאכזבת מחדש ושוקלת לבטל את המנוי, ואז במין פרץ של אופטימיות ואנרגיה חיובית היא מודיעה "החודש אנחנו נזכה" ומבקשת ממני ומאחי גם להגיד את זה בקול רם. כי היא מאמינה שכשמאמינים מאד במשהו זה קורה, אחד הדברים שאמא העבירה לי זו האופטימיות הזו ואולי גם הנאיביות.. אז אם הייתי יכולה באיזושהי צורה לשמח אותה ולגרום לזה לקרות ובמקרה היה גם אפיקומן שכזה, אז מה שהייתי מבקשת..
הייתי רוצה לקבל (וזה נשמע קצת בכייני אבל זו האמת) את העבודה שלי בחזרה. ממש עכשיו לפני הפסח הודיעו לי שאחרי כמעט 4 שנים אני מפוטרת עקב "קיצוצים". אחרי התקופה הזו שהעבודה והקולגות היו לי כמשפחה שניה אני נורא נורא עצובה שנאלצתי לעזוב. למרות כל "המלחמות" של המנהלים שלי והקולגות לא הצלחנו לשנות את הגזרה וסיימתי את עבודתי במקום שהכי אהבתי.
מאת: תום לוי | 31 במרץ 2012 | 17:45כרגע זה הדבר שהכי הכי הייתי רוצה לקבל כמתנה…
אני רוצה כבר הרבה זמן סנדל בצבע כתום או ירוק, שיתאים לאווירה קייצית
מאת: הילה | 31 במרץ 2012 | 17:29ועדיין לא מצאתי, אבקש למצוא זוג אחד כזה !
מאת: צילה | 31 במרץ 2012 | 17:26לו הייתי מוצאת האפיקומן
בטוח שלא הייתי קונה נעליים
כאלה יקרות, יפות ומהממות!!!
לו הייתי רוטשילד
מאת: צילה | 31 במרץ 2012 | 17:25ולו הייתי מוצאת האפיקומן
בטוח שלא הייתי קונה נעליים
כאלה יקרות, יפות ומהממות!!!
לו הייתי רוטשילד
מאת: צילה | 31 במרץ 2012 | 17:21ולו הייתי מוצאת האפיקומן
בטוח שלא הייתי קונה
נעליים כאלה יקרות מהממות ויפהפיות!!!
מאת: צילה | 31 במרץ 2012 | 17:19יש משהו כל כך מרגש בלמצוא את האפיקומן… רגע פשוט וסמלי שאיכשהו ממלא אותך אושר. כמו לקבל נעליים יפות במתנה. חומרי אמנם, אבל לבחורה כמוני אלו רגעים קטנים של אושר. אם הייתי יכולה לקבל באמת את מה שאני רוצה, כאשת טיפול הייתי רוצה לתת רגעים כאלו קטנים למטופלים שלי ולמשפחות שלהם… איזה שוקולד או פרח מהמם וריחני לכל אחד מהם. משהו סמלי ופשוט, אבל לא צריך יותר מזה כדי להעלות הרגשה טובה על הלב. מאחלת לכולם חג שמח והמון רגעי אושר :)
מאת: דורית | 31 במרץ 2012 | 16:23אז ימים בהירים כבר יש לנו!
האביב התפרץ לחיינו וסביב הכל אור ופריחה וציוצי ציפורים, אבל משום מה אני מרגישה שיש עננת גשם קטנה שמרחפת מעל ראשי ומלווה אותי לכל מקום אליו אני הולכת.
סיימתי דוקטורט בתחום מדעי ואני מחפשת עבודה כבר זמן רב. אני משתדלת להנות מהעונה הקסומה ומהחג ההולך וקרב, אך לא יכולה שלא לדאוג בשל המצב בו אני נמצאת. כך שיום ללא דאגות בהחלט נמצא אצלי בראש רשימת הבקשות. עכשיו אני רק צריכה למצוא את האפיקומן ואני מסודרת..
חג שמח לכולם!
מאת: lisa s | 31 במרץ 2012 | 16:18אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת מסבא שליאת האופניים שהבטיח לי כשמצאתי את האפיקומן בגיל 10.
מאת: רינת דמרי | 31 במרץ 2012 | 14:30כל שנה מגיע החג הזה, שמדבר על החירות והחופש. אנחנו יושבים מסביב לשולחן, אוכלים הרבה, ואחרי כמה שעות חוזרים שוב למירוץ העבודה או ללימודים. אחרי שנתיים וחצי של ריצה בין עבודה ולימודים, לימודים ועבודה, ובלי שום רגע לנשום אוויר, הייתי רוצה לקבל באפיקומן "חירות" – כמה ימי חופש חתומים על ידי הבוס שלי :) משהו שיכריח אותי לעזוב הכל, בלי מקום לתירוצים שאנחנו ממציאים לעצמנו (כי הרי "עכשיו זו תקופה עמוסה") ולצאת לשבועיים לחופש אמיתי, שכולל ניתוק סלולרי ואינטרנט. חג חירות אמיתי. לבני ישראל הגיע, למה לנו לא?
מאת: אביטל | 31 במרץ 2012 | 12:50המון שנים הייתי מובטלת ואחותי הייתה מוסרת לי את בגדיה המשומשים והייתי מאושרת. לא זכיתי מעולם לקנות בגד חדש, אפילו לא בחג, אירוע חגיגי או יום הולדת. לאחרונה אני עובדת וחוץ מהוצאות על נסיעות לעבודה, אוכל ותשלומי חובה קבועים, איני יכולה להרשות לעצמי בגדים חדשים, זה מותרות עבורי. לקראת החג הייתי שמחה לקבל תלושי קנייה לבגדים חדשים ונעליים. חלום די פשוט וצנוע, אך יגרום לאושר רב עבורי.
מאת: קלה | 31 במרץ 2012 | 12:41מה היית רוצה לקבל אם היית מוצאת את האפיקומן בחג – הייתי מוכנה לקבל את הנעליים שבתמונה. הן יפות נראות נוחות וקייציות, הייתי מכונה זוג נעלים כזה בארון נעלים שלי .
מאת: שרית נינה | 31 במרץ 2012 | 12:10שרית
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מקבלת בברכה כל מה שהיו נותנים לי
מאת: מלי | 31 במרץ 2012 | 11:58מתנה לא מבקשים אלא מקבלים וכל דבר שמתקבל מתקבל בברכה ובאהבה.
בתגובה הקרודמת שלי שכחתי להוסיף כי הנני מאשרת את התקנון.
לכן כתבתי שנית והנני מאשרת את התקנון.
אם הייתי מוצאת האפיקומן הייתי מקבלת כל מה שהיו נותנים לי .
מאת: מלי | 31 במרץ 2012 | 11:49מתנה לא מבקשים אלא מקבלים וכל דבר שמתקבל מתקבל בברכה, באהבה.
אם היו נותנים לי משאלה, הייתי מבקשת ששום דבר לא ישתנה וששום דבר לא ילקח ממני. מה שיש לנו לא תמיד מובן מאליו ואנחנו תמיד במרדף לעוד.
מאת: נעמי | 31 במרץ 2012 | 11:37"It's not having what you want It's wanting what you've got" S. Crow
אם הייתה לי משאלה אחת
מאת: טלי | 31 במרץ 2012 | 11:20הייתי רוצה לדעת
אם גם הוא
כמוני
מרגיש את הרעד
שעובר בי בכל בוקר מחדש.
בכל מבט ומילה.
בחוץ עסקים כרגיל
אבל בפנים סופה משתוללת.
ככה זה במשרד. אתה אף פעם לא לבד.
שייפנו לי את הבית לערב אחד.
מאת: לימור | 31 במרץ 2012 | 10:38לא צריכה כסף, מתנות, או דברים חומריים שבסוף ייגמרו לי.
רק ערב אחד שהבית ריק, שאת כולו אני אסדר לכבוד הגבר שלי, ואבלה איתו על מגש סושי כמו שאנחנו הכי אוהבים, עם כוס יין לכבוד החג, חג הפסח, והחג שלנו, שהוא בעצם כל יום מחדש כשהוא איתי ושאני איתו. ונעביר את הערב בחיבוק משותף מול אחד הסרטים בVOD, ונצחק, ונאהב, ובעיקר ניצור עוד זיכרון אחד מושלם, הוא, ואני :)
הייתי רוצה לבקש בריאות. לצערי עדיין יש תרופות שלא נמצאות בסל הבריאות… הייתי מבקשת סכום כסף שיאפשר לי לרכוש את התרופה שאימי זקוקה לה על מנת להבריא. שיהיה לכולם חג שמח, מלא אושר ואהבה.
מאת: יפעת שלו | 31 במרץ 2012 | 09:55
מאת: אביבה | 31 במרץ 2012 | 09:13לפני שנה בערך במגזין כלשהו היה עניין דומה ואחר- המתנה היתה אז כמו כעת נעלים של שני בר מתנה.. אז כתבתי על הימים שהיו איך נדדתי ונעלים היו לי לבית, הם החזיקו את גופי ונפשי כשהקרקע לא היתה יציבה ופחדתי למעוד.
לא הייתי אני לזכות בהם, ומהימים ההם נותרו זכרונות מתוקים עצובים של געגועים.. אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת נעליים אלה ממש כמו דורותי הייתי… חוזרת הביתה.ללב. ומתעוררת.
הייתי רוצה לקבל סוף שבוע עם בעלי והתינוק שלי בצימר המהמם של פנחס וגסטון במושב לימן שבגליל המערבי.
מאת: שרון | 31 במרץ 2012 | 07:58מאז שהתחלנו לצאת יחד, 99% מהחופשות שלנו הן תמיד בצימרים ובמיוחד אנחנו אוהבים את היופי והנוף של הגליל המערבי.
בכל פעם שאני גולשת באינטרנט לחפש לנו צימר, אני תמיד נכנסת לאתר של פנחס וגסטון לעוד הצצה קטנה… אני מסתכלת בתמונות המהממות של הצימר היוקרתי, הבריכה הפרטית, החדרים המקסימים וכל הפרטים הקטנים שבהם ו… בזה זה מסתכם.
אין מה לעשות, התקציב שלנו לחופשות לא מאפשר לנו חופשה אצלם כרגע אבל אולי עוד יום יבוא…
אם הייתי מוצאת את האפיקומן, והיה מותר לי לבקש כל מה שאחפוץ בו אז הייתי מבקשת שני גברים שיבואו איתי לכל מקום, ויזה פתוחה ובלתי מוגבלת …
מאת: סימונה | 31 במרץ 2012 | 07:19לימוזינה יפה, וקדימה, לשופינג(: את הגברים הייתי מנצלת בכדי שיקחו ממני את השקיות וישימו אותם בלימוזינה בכדי שאכל להמשיך במסע הקניות ללא הגבלה של הידיים( שלא יהיו תפוסות). הנהג והלימוזינה זה בכדי שיהיה מספיק מקום לשקיות, ובכדי שאוכל מדי פעם להתרענן ולנוח(: זה מאסט, תחשבו איזה אטרף זה לקבל ויזה בלתי מוגבלת!!! וכמובן שזה חלומי מבחינתי לצאת למסע שופינג שבו אוכל לקנות כל מה שרק ארצה, ויהיו לי סוחבי שקיות(:
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי רוצה שהוא יגשים משאלה אחת של כל בן אדם :)
מאת: מורן | 31 במרץ 2012 | 06:56לפני שנה בערך במגזין כלשהו היה עניין דומה ואחר- המתנה היתה אז כמו כעת נעלים של שני בר מתנה.. אז כתבתי על הימים שהיו איך נדדתי ונעלים היו לי לבית, הם החזיקו את גופי ונפשי כשהקרקע לא היתה יציבה ופחדתי למעוד.
מאת: אביבה | 31 במרץ 2012 | 02:31לא הייתי אני לזכות בהם, ומהימים ההם נותרו זכרונות מתוקים עצובים של געגועים.. אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת נעליים אלה ממש כמו דורותי הייתי… חוזרת הביתה.ללב. ומתעוררת.
פסח הוא חג החירות, חירות פירושה חופש, אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת חופש, לטוס לאנשהו לא משנה לאן אני עובדת 11 שעות ביום אין לי זמן לכלום, הייתי שמחה להנות מהיום לשכב על הגב באיזה חוף בלי דאגות ,בלי מחשבות, רק לשם שינוי להנות…
מאת: זהבית | 30 במרץ 2012 | 23:53חג חירות שמח לכולם :)
הייתי מבקשת נעלי עקב איכותיות.
מאת: נופית סנקר | 30 במרץ 2012 | 22:39אני כבר עוד מעט בת 21 (באפריל) ויש לי תסביך עם נעלי עקב, שנים שאני הולכת עם נעליים שטוחות או עם עקב ממש ממש קטן כי אני ממש לא אוהבת להרגיש לא בנוח. לזכותי יאמר שאני לא נמוכה אבל השנה שמתי לעצמי מטרה וזה לרכוש נעלי עקב איכותיות שאוכל ללכת איתן ושלא יכאב לי הגב.
בא לי להרגיש קצת יותר נשית וסקסית ועם היום הולדת שמתקרב אולי המשאלה שלי תתגשם…
אילו הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת בכל ליבי דירה בתל אביב.זה החלום שלי לגור בתל אביב ,היכן שכל המגניבים,בתי הקפה והפאבים שפתוחים ללא הפסקה והכי חשוב איפה שכל חנויות המעצבים הכי שוות נמצאות. הייתי רוצה לעזוב כבר את הקן ולהיות עצמאית , לחוות את תל אביב במלוא מובן המילה ,לקבל השראה ופשוט להרגיש שמחה בלב ומי יודע אולי סוף סוף אני אזכה אצלכם בתחרות :-)
מאת: שני | 30 במרץ 2012 | 22:37אם היתי מוצאת את האפיקומן היתי רוצה לקנות את הנעלים של שני בר זה הטעם שלי נוחות זה מה שחשוב
מאת: חנה ראש | 30 במרץ 2012 | 21:38אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת לקבל כרטיס טיסה לניו יורק (ומספיק ימי חופש מהעבודה כדי לטוס לשם).
מאת: יעל | 30 במרץ 2012 | 21:21אחרי הצבא התנדבתי במחנה קייץ שם, ומאז ניו יורק היא בשבילי מושא לגעגועים עזים, גם לעיר וגם לימים אחרים ויותר צעירים….
עם השנים שעברו, העיסוקים שהצטברו, והשיקולים הכלכליים, קשה לי למצוא את הזמן הדרוש בשביל חופשה ארוכה (מקסימום סופש באירופה). אז הייתי מבקשת לעצמי כרטיס טיסה לניו יורק ובעיקר קצת זמן כדי לטוס !
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת בריאות למשפחה הקרובה ולחברים שלי. זה שווה יותר מכל מתנה אחרת, הכוונה לבריאות פיזית ונפשית, חשיבה חיובית על החיים שתעניק לכולנו את היכולת לחיות באופן המיטבי בעולמנו המופלא. חג שמח לכל בית ישראל וקניות טובות ואיכותיות.
מאת: סיון קאשי | 30 במרץ 2012 | 20:13אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת ממנו בריאות למשפחה הקרובה ולחברים שלי. זה שווה יותר מכל מתנה אחרת, הכוונה לבריאות פיזית ונפשית, חשיבה חיובית על החיים שתעניק לכולנו את היכולת לחיות באופן המיטבי בעולמנו המופלא. חג שמח לכל בית ישראל וקניות טובות ואיכותיות.
מאת: סיון קאשי | 30 במרץ 2012 | 20:11אז ככה עם הייתי מוצאת אץ אפיקומן הייתי מבקשת
מאת: ציפרוט מטילדה | 30 במרץ 2012 | 20:08שלום עולמי אבל מאחר וזה בלתי אפשרי אז הסתפק
בהזמנה זוגית במסעדה של השף ניר צוק קורדליה
חלום רטוב שלי לאכול אצלו במסעדה מאחר ואני
מובטלת אין באפשרותי להוציא סכומי כאלה וגם
הייתי מלמדת אותו איך אומרים צו'שקה בבולגרית
מאחר והוא לא מבטה את זה נכון אממ יאמי יהיה
גדול לאכול אצלו אולי יום אחד החלום שלי יתגשם.
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת מאלוהים רק בריאות ואושר למשפחתי לבנותי ונכדיי ולכל האנשים שבעולם.
מאת: דפנה וינטרוב | 30 במרץ 2012 | 19:41אם היתי מוצאת את האפיקומן היתי מבקשת אושר למשפחה שלי. שניהיה מאושרים כל החיים, כי דברים רעים קורים כל הזמן אבל צריך ליראות הטוב שברע, לחייך ולשמוח כי החיים הם מתנה, ובחג המתנה הכי גדולה היא שלאוהבים שלי שמח על הלב וטוב להם. שכולם יראו יראו את החיים בצורה מאושרת ויקחו מהם רק את הטוב.
מאת: שחר | 30 במרץ 2012 | 19:37אם היה מותר לי לבקש כשאני מוצאת את האפיקומן אז הייתי מבקשת לקבל אהבה! אהבה אמיתית, כזאת שעושה פרפרים בבטן, כזאת שגורמת לך להרגיש חיה, כזאת שעור הפנים שלך נהיה יפה כשאת נמצאת בתוכה…אהבה אמיתי עם גבר מדהים ושיהיה לי איתו הכי כיף בעולם! שמכל שנייה שנהיה יחד אהנה וארגיש מאושרת, על גג העולם! כי בינינו, אפשר לקנות הרבה דברים בכסף, ולא שאני עשירה, ולא שאני לא רוצה יאכטה, בית יפה על הים, או מסע שופינג מטורף(: אבל כשאת מאוהבת(עד כמה שזכור לי) ): את הכי מאושרת בעלם. אהבה זה ה"דבר"!!!!!
מאת: אילת | 30 במרץ 2012 | 19:30חופשה בקראיבים
מאת: ענבל | 30 במרץ 2012 | 19:29לאחר שנים שבה נזנח מנהג זה, מאחר והילדים (ואני בינהם) בגרנו, עכשיו הילדים שלי גדולים מספיק להמשיך בה.
מאת: מיכל | 30 במרץ 2012 | 19:10אם אמצא את האפיקומן, ארצה לקבל במתנה חופשה משפחתית באיטליה, לטיול ברומא ומילאנו, רביצה באיזורים הכפריים, המון אוכל טוב ויין, והנאה
אם הייתי מוצאת את האפיקומן והייתי יכולה לבקש כל דבר (למרות שבמציאות מציאת האפיקומן בילדות הייתה מזכה אותם מקסימום באיזה פסק זמן שגם את לא יכולה לאכול באותו הרגע כי את עדיין בשרית) אבל נגיד. הייתי מבקשת משהו יוקרתי ממש שלא הייתי יכולה להרשות לעצמי וגם אם היה לי את הסכום הרבה של הכסף שהוא שווה סביר להניח שלא הייתי משקיעה אותו עליו. משהו כמו תיק של בירקין כי זה חלום שיהיה לך משהו כלכך יוקרתי בארון אפילו אם תשימי אותו רק לאירועים ממש מיוחדים וסביר להניח שכל מי שיראה אותי עם זה יניח שזה זיוף. זה מתנה שאני הייתי רוצה. מספיק לי פריט אחד כזה בארון.
מאת: הדר | 30 במרץ 2012 | 18:51הייתי מבקשת פנסיה להורים שלי (כי אין להם) בשביל שיפסקו לעבוד. ותינוק נוסף בשבילי שאני מחכה לו כבר יותר מידי . חג שמח
מאת: אתי לביא | 30 במרץ 2012 | 18:45
מאת: חן | 30 במרץ 2012 | 17:12כבר יותר מעשר שנים אני מתנשאת לגובה מטר וחצי. טוב, לא מטר וחצי, 154 ס"מ, באו לקראתי….
מאת: גמדה | 30 במרץ 2012 | 17:04לא מבקשת הרבה, 10 ס"מ, אפילו 5, רק להיות קצת יותר גבוהה.
רק כדי שלא אצטרך כיסא כשאני רוצה להגיע לארון שמעל המקרר, או למדף של הסריגים בארון הבגדים.
חוץ מזה, אני מלמדת בגני ילדים ובתי ספר, שם אני מספיק גבוהה.
אבל ללמד בתיכון? כל ילד בכיתה יא' ניראה לידי כמו גוליבר וכל הזמן אב הבית אומר לי "ילדה, מה את עושה בחוץ, למה את לא בכיתה?" ורכזת המשמעת צורחת "למה את בלי תלבושת בי"ס?"
כי אני המורה, לאומנות….
כשהינו קטנות, אני ושלושת אחיותי, היה סבא שלי מחביא את האפיקומן, או כמה אפיקומנים ליתר דיוק, וכל אחת הייתה מוצאת אחד ומקבלת מתנה. עברו מאז הרבה שנים, אנחנו כבר לא קטנות, עכשיו אבא שלי מחביא את האפיקומן, אבל הוא עוד לא סבא, ואף אחד לא נהיה צעיר יותר… מכיון שהאפיקומן הזה הוא היפותטי, גם המתנה יכולה להיות כזאת, נכון? הייתי רוצה תינוק. אבא שלי יהפוך להיות סבא, אחיות שלי יהפכו לדודות וכולם יצאו נשכרים (בייחוד אני כי אני מצאתי אותו).
מאת: מיכל | 30 במרץ 2012 | 16:43הינה פסח מתקרב החג שמביא עמו את האביב. האפיקומן זה נורא כייף, מדליק ומשפחתי. אז אם הייתי מגיעה למצב שאני אכן מוצאת את האפיקומן והיה מתאפשר לי לבקש כל מה שליבי חולם אז הייתי רוצה פינה קטנה משלי, דירה קטנטונת לי ולבעלי, לשכוח מה זה כל חודש לשלם שכירות, לחפש כל שנה דירה חדשה ובכל זאת משהו שהוא לא שלך. אני חולמת על פינה קטנה משלי, שאוכל לתלות שם כל מה שאני רוצה, לצבוע בצבעים שאני רוצה ולא לדאוג מה בעל הדירה שלי יגיד והאם יסכים לשינוי. לצערינו אנו חיים במציאות קשה ולא כל זוג צעיר מסוגל לקנות דירה לכן זהו חלום שלי וכמובן הייתי שמחה אם זה היה מתגשם. זה כל כך חשוב לכל אדם להרגיש שיש לו את הפינה משל עצמו בה הוא חי ומרגיש הכי בבית והכי טוב…… אני מאחלת לכל אדם שתהיה לו הגשמה בהכל….
מאת: טליה | 30 במרץ 2012 | 16:42אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת טבעת עדינה מ- catbird.
מאת: Hug | 30 במרץ 2012 | 16:32חנות תכשיטים מקסימה בווילאמסבורג, ניו יורק (יש גם חנות אונליין).
ישנה טבעת זהב עדינה ודקה שעליה מופיעה הסמל &…
אם הייתי מוצאת את האפיקומן:הייתי מבקשת דירה בירושלים,אנחנו זוג צעיר אם ילד שבמצב זה של מחירי הדירות עכשיו אני רק יכולה לחלום לדירה בירושלים( או בכלל לדירה)אני כל כך רוצה שיהיה לנו נוח ולא כל הזמן לעבור בין דירות שכורות ובשום דירה את לא מרגישה בבית,או שאת רק מתחילה להרגיש בבית ואז אופס ניגמר חוזה השכירות,אני רוצה שהילד שלי (ובהמשך ב״ה מקווה לעוד ילדים)נרגיש בבית ולא יהיה את הצורך לעבור כל הזמן,כמו שאני הייתי צריכה לעבור כל הזמן בתור ילדה בגלל מצב כלכלי,להחליף שכנים זה קשה:(,אז אני באמת מאחלת לי ולכולם שמחירי הדירות בארץ ירדו ולא רק בחצי,שיהיה שבת שלום
מאת: אליש | 30 במרץ 2012 | 16:24אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת לאמץ כלב. כבר יש לי חתולה מדהימה אחת שאני ממש אוהבת, אבל יש משהו שונה בכלב, האנרגיות שלו שונות והאהבה העצומה שהוא מעניק בלי תמורה.
מאת: אנה | 30 במרץ 2012 | 16:16וחוץ מזה, סתם יהיה כיף לחזור הבייתה:)
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי רוצה הכי בעולם לנסוע עם משפחתי לארצות הברית לבקר את אחיי הגרים שם ולהפתיע אותם בחג הפסח :)
מאת: אלינור עידן | 30 במרץ 2012 | 16:10היי,שלום לכולם.אני הילה ואני ה"נקבה" שהכי הכי אוהבת מתנות בארץ ובעולם.לא משנה מה יקנו לי אני ארצה.אפילו תחתונים בא לי בכייף.ובמיוחד במיוחד אני אוהבת דברים שיקים וכייפים כאלה.הייתי מבקשת שיביאו לי משהו שיקי שאין לי כסף לקנות אותו.וגם אם היה לי לא הייתי קונה כי תמיד יש דברים יותר חשובים כמו מטרנה וטיטולים לתאומים, ובגדים ואוכל לילדים החמודים. תמיד יוצא שאני איפה שהוא מזניחה את עצמי.אבל עכשיו אם נותנים לי בחינם הכי הכי אשמח לקחת וללכת איתם,
מאת: הילה | 30 במרץ 2012 | 16:05והנעליים האלה הן הכי שיקיות אבר!!!! במיוחד שאני מטורפת על הצבע התכול המהמם הזה בשילוב עם הקרם שיקייי!ואני חולמת על נעלים חדשות שיש להן עקבון כזה שקצת יגביה אותי קיצור,אם אני זוכה אין מאושר ממני!!!!!!
שיהיה שבת שלום.ותודה רבה רבה לכם האתר הזה מאד שיקי וכייפי ונחמד,
אז שתהיו מעודכנים המידה שלי היא 37! שוב תודה רבה.אני שמחה:)))))))
(נ.ב. אמליץ לחברותי הרבות על האתר הזה.תכלס שווה! כל הטיפים כאן ממש שויים טילים!)
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי רוצה הכי בעולם לנסוע עם משפחתי לארצות הברית לבקר את אחיי היקרים אשר גרים שם, להפתיע אותם בחג :)
מאת: אלינור עידן | 30 במרץ 2012 | 16:01אילו יכולתי לבקש דבר אחד שהשהיתי רוצה יותר מכל הביתי מבקשת שליום אחד בלבד המשפחות והנערים איתם אני נמצאת יום יום בתוקף עבודתי משפחות קשי יום שנלחמות יום יום להביא אוכל לבית שהחיים הביאו אותם למצב שעליהם להילחם ולהתמודד מול מערכות שאינם מבינות את המצב בו הם נימצאים את הקושי להתמודד מול ילדיהם ולומר אין גם כשממש רוצים לתת ,את המבוכה במבקש, ולהפוך את העצבות לחיוך מול הילדים כי מוכרחים, הביתי רוצה שיתעוררו לבוקר בלי דאגות למחר בלי פתרונות ובלי בושה ואם אפשר גם בוקר מפנק כי מגיע להם………….
מאת: ליאת | 30 במרץ 2012 | 15:51
מאת: הילה | 30 במרץ 2012 | 15:44אילו יכולתי לבקש דבר אחד הביתי מבקשת שכל אותם המשפחות איתם אני עובדת משפחות קשות יום שנלחמות יום יום להביא אוכל לבית להכניס מעט חיוכים אע"פ כל הקשיים ולשרוד יום יום לבדם בהיותם הורים הביתי רוצה שליום אחד בלבד ישכחו מהקושי מהמלחמה של להשיג אוכל לבית מלהתמודד עם מערכות שאינם מבינות את הקושי שהם נמצאים בתוכו שיתעוררו לבוקר רגוע שגרתי ואולי גם מפנק מגיע להם…………..
מאת: List | 30 במרץ 2012 | 15:39כמו בכל שנה אצלנו במשפחה, הסבא מסתיר את האפיקומן כאשר כל הילדים (שהיום כבר שניים מהם כבר בנות 18 כמעט, אני ובת דודה שלי) מחכים בציפייה באחד החדרים ומנסים להמציא אסטרטגיות כמו מתכנני מתקפה על המבוגרים.. "את הולכת לשם, אתה מחפש מתחת לשולחן"ועוד ועוד… בשנייה שהמבוגרים היו קוראים לנו להתחיל לחפש, כולם שכחו את ה"אסטרטגיות" שבנינו ומתחילים לחפש כמו משוגעים אחר שוקולד וממתקים, או יותר טוב – אחר המתנה המיוחלת שתבוא לאחר מציאת האפיקומן. לא משנה מי היה מוצא, כולם היו מוחאים כפיים מתעצבים אך מחייכים כי יודעים שהרי כל הילדים יקבלו הפתעה ;-) אני לא זוכרת שמצאתי את האפיקומן אי פעם, אולי כשהייתי יותר קטנה, אבל זה לא משנה, השנה זה שנה חדשה ואפשר לבנות "אסטרטגיות חדשות" ;-) אם אני אמצא השנה את האפיקומן, הייתי רוצה לבקש גורת כלבים קטנה מסוג קינג צ'ארלס. יש לנו כבר כלבה מקסימה (וגדולה!!) והדיבורים על תוספת חדשה למשפחה (כלב! לא אח.. ;-) ) לא מפסיקה בביתנו.. עוד שמחת חיים בבית, מה רע?! :-)
מאת: רותם | 30 במרץ 2012 | 15:33אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת רק דבר אחד: היכולת לחיות בהשלמה עם מה שיש לי ושהדברים שאין לי או שיש לאחרים – לא יגרמו לי סבל
מאת: מישהי | 30 במרץ 2012 | 15:05כשהייתי בת 3 מצאתי את האפיקומן הראשון, בבית של סבא יצחק. הוא הושיב אותי על ברכיו ושאל; ״איזו מתנה תרצי שניקי?״. עניתי: ״אני רוצה קוטג׳!״. אני כמובן התכוונתי לגבינה עם הבית, אבל סבא חשב שאני רוצה בית(; הרצון הזה לקוטג׳ מקבל משנה תוקף בימים אלו. פעם אחת במובן הזה שאין צעיר בישראל שלא חולם על קוטג׳ משלו (או אפילו סתם דירה), ופעם שניה במובן זה שאני כבר כמה ימים מכתתת את רגליי בין מקררי הסופרים והמרכולים השונים בחיפוש אחרי קוטג׳ (הגבינה) אך ללא הצלחה…לכן: שלח לנו קוטג׳!!! בחג החירות וכמובן בריאות, אושר, שלום ואהבה. חג שמיייייח!!!
מאת: שני בוכניק סלומון | 30 במרץ 2012 | 14:58כשהייתי בת 3 מצאתי את האפיקומן הראשון, בבית של סבא יצחק. הוא הושיב אותי על ברכיו ושאל; ״איזו מתנה תרצי שניקי?״. עניתי: ״אני רוצה קוטג׳!״. אני כמובן התכוונתי לגבינה עם הבית, אבל סבא חשב שאני רוצה בית(; הרצון הזה לקוטג׳ מקבל משנה תוקף בימים אלו. פעם אחת במובן הזה שאין מעיר בישראל שלא חולם על קוטג׳ משלו (או אפילו סתם דירה), ופעם שניה במובן זה שאני כבר כמה ימים מכתתת את רגליי בין מקררי הסופרים והמרכולים השונים בחיפוש אחרי קוטג׳ (הגבינה) אך ללא הצלחה…לכן: שלח לנו קוטג׳!!! בחג החירות וכמובן בריאות, אושר, שלום ואהבה. חג שמיייייח!!!
מאת: שני בוכניק סלומון | 30 במרץ 2012 | 14:58תמיד כל שנה כשהיינו קטנים אחי הגדול היה מוצא את האפיקומן לפניי ואני הייתי מחכה לשנה הבאה ושוב, לא מוצאת. לכן היה לי הרבה זמן לחשוב מה אני רוצה. והאמת, המתנה שאני רוצה היא מתנה שגם אני כילדה קטנה הייתי יכולה להנות ממנה. הייתי שמחה לקבל אופניים. לא הכי משוכללים שיש אבל כמובן לא כאלה מתפרקים. אופניים טובים שיוכלו להביא אותי מהבית לעבודה או מהחבר למכללה. כך אני אוכל לנסוע פחות באוטו ולהתעצבן בכבישים, לחסוך בדלק ובזיהום אוויר, לעשות קצת ספורט על הדרך [כי בימינו למי יש זמן ללכת לחדר כושר?] והכי חשוב- זה כיף!
מאת: דנה | 30 במרץ 2012 | 14:57אם אמצא את האפיקומן…
מאת: נעמה | 30 במרץ 2012 | 14:36אם אמצא אותו אבקש דבר אחד פשוט- בתור אחת שאין לה כוח אף פעם להכין לעצמה אוכל (ואם נודה באמת אז גם כשאני מנסה לא יוצא מוצלח במיוחד, מזלי לא שפר עליי), אבקש פשוט שכל המטעמים שיינוחו להם ברוגע על שולחן הסדר שבביתי השנה, יישארו שם ויספיקו, כמו נס פח השמן, לפחות לשמונה ימים. (אבל זה כבר סיפור לחג אחר) :)
חבר טוב בדיוק סיפר לי סוג של בדיחה. בחור נכנס הביתה ואמא שלו שואלת אותו מה הוא רוצה לאכול. "מה זה משנה אמא, הכנת כבר אוכל אני אוכל מה שהכנת" האמא מתעקשת "אבל תגיד מה אתה רוצה" "אבל הכנת, מה זה חשוב מה אני רוצה" הוא מתעצבן. האמא לא מוותרת והבן נכנע "טוב אני רוצה בשר ואפונה" האמא עונה "שב יש אורז וקציצות!" בקיצור המשל פה הוא שלא חשוב מה יש תמיד צריך לדעת מה רוצים…. אז אני רוצה נעליים של שני בר…בהצלחה לי :-)
מאת: מעיין | 30 במרץ 2012 | 14:32לא מזמן פורסם מחקר שהתזה שלו היתה שמה שגורם לנו אושר אלו חוויות ולא דברים חומרים ולכן אם הייתי זוכה באפיקומן הייתי מנסה לשחזר את אחד הרגעים המאושרים בחיי- הופעה שלו לו ריד. פשוט לעמוד באיזה אולם (לפני כ10 שנים זה היה בסינרמה) לא משנה באיזו עיר, קרובה קרובה ולראות את אחד האנשים המוכשרים ביותר בעולם נוגע לי בלב. פשוט להסתכל לו בעיניים ולשיר את sweet jane.
מאת: נועה | 30 במרץ 2012 | 13:55כשהייתי בת 3 מצאתי את האפיקומן הראשון שלי, בבית של סבא יצחק. סבא הושיב אותי על הברכיים ושאל:״ שניקי, מה תרצי במתנה?״ עניתי לו: ״קוטג׳״! אני כמובן התכוונתי לגבינה עם הבית.הוא חשב שרציתי בית! היום הרצון הזה לקוטג׳ מקבל משנה תוקף פעמיים: פעם אחת, שאין צעיר בישראל שלא חולם על קוטג׳ ( הבית), ופעם שניה שאני הופכת את מקררי החלב בסופרים ומרכולים ברחבי המרכז ותרה אחר הקוטג׳ הנכסף. אז זוהי משאלתי לחג הפסח: שלח לנו קוטג׳! וכמובן בריאות, שלום ואהבה(; חג שמיייח
מאת: שני בוכניק סלומון | 30 במרץ 2012 | 13:55לא מזמן פורסם מחקר שהתזה שלו היתה שמה שגורם לנו אושר אלו חוויות ולא דברים חומרים ולכן אם הייתי זוכה באפיקומן הייתי מנסה לשחזר את אחד הרגעים המאושרים בחיי- הופעה שלו לו ריד. פשוט לעמוד באיזה אולם (לפני כ10 שנים זה היה בסינרמה) לא משנה באיזו עיר, קרובה קרובה ולראות את אחד האנשים המוכשרים ביותר בעולם נוגע לי בלב. פשוט להסתכל לו בעיניים ולשיר את sweet jane.
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 30 במרץ 2012 | 13:54הייתי מבקשת שלום עולמי!! :-)
מאת: שני | 30 במרץ 2012 | 13:10מה לא הייתי מבקשת.. את כל העולם :)
מאת: טל | 30 במרץ 2012 | 12:56אבל בעצם, במחשבה שניה, מה זה חשוב כל הדברים החומריים?
הבקשה שלי היא שאני אשמע ציוץ של ציפור, את פכפוך המים, את הרוח..
(אני חירשת)
כנראה שאת הבקשה הזאת רק יהוה אלוהים ימלא (ואני מחכה בשקיקה ליום ההוא)..
שיהיה לכולם סופ"ש נפלא!
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת כמה מתנות
מאת: פאר | 30 במרץ 2012 | 12:52א- אושר אושר ושוב פעם אושר
פ-פתרונות לכל קושי מסויים שאתקל בו בחיים
י- יום כייף עם אמא שלי המדהימה, שנינו זקוקות ליום חופשי מהמרדף המוטרף של החיים.
ק-קניות, הייתי שמחה לקבל תלושים במתנה של כמה חנויות שאהובות עלי במיוחדץ
ו-ואם אפשר הייתי שמחה לקבל גם
מ- מפתחות לאוטו- אני ממש ממש רוצה לקנות כבר אוטו.
ן- נסיים בנימה אופטימית שאם לא אוכל לקבל את המתנות שכתבתי אז אולי לפחות אזכה בנעליים?
חג שמח:)
אני בת 28 בין ילדים שקטנים ממני בשני עשורים ועדיין רק אני זו שמבקשת שמישהו יעשה טובה ויחביא את האפיקומן רק בשביל האקשן והעניין.
מאת: ענבל | 30 במרץ 2012 | 12:47ובכל זאת אם הייתי מוצאת אותו וסביר להניח שכן הייתי מבקשת שותפ/ה עסקי/ת וספונסר לפתיחת העסק שאני חולמת עליו כבר שנים רבות שקשור לעיצוב הבית, רעיון מקורי ואישי שלי. מישהו/י שי/תבין את השגעונות שלי.
שיהיה לכולם חג שמח, שתצאו מעבדות לחירות ותזכו לחופש אמיתי בהגשמת החלומות.
ענבל.
הייתי שמחה לקבל כמה זוגות של שני בר,היות ועדיין אין לי אף זוג,ובעיניי הכל פשוט מהמם,הייתי מסתפקת בזה!וזה הרבה….
מאת: אפרת | 30 במרץ 2012 | 12:24חג שמייייח
אם אני אמצא את האפיקומן השנה הייתי רוצה לקבל עגילים יפות , טבעת עם יהלום יפה או הייתי רוצה לקבל משאלה ולבקש להצליח בלימודים ובפסיכומטרי, אמן!!
מאת: שירלי | 30 במרץ 2012 | 12:17בואו נתחיל בזה שמעולם לא מצאתי את האפיקומן, אז רק למצוא אותו תהייה מתנה קטנה בפניי עצמה.
מאת: רוני | 30 במרץ 2012 | 11:57אבל אם להיות חומריים לרגע, אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת כמתנה את טיול ההתנדבות לאפריקה שאני חולמת עליו כמעט שנתיים.
שבועיים-שלושה של התנדבות עם ילדים יתומים בטנזניה, או עם אריות ופילים בזמביה.
חלום. (:
אני מפנטזת על זה כבר יותר משנה, חולמת שיגיע אלי דג זהב ויתן לי משאלה אחת…אז לא דג זהב אבל מצה עטופה… אז מה אבקש? זה כל כך פשוט, כל כך מציאותי, אפילו לרוב האנשים סביבי יש את זה (לא אייפון)
מאת: מרבי | 30 במרץ 2012 | 11:48אני אבקש רכב עם דלקן!!! כן, כן, כן זה החלום שלי. להגיע לתחנת הדלק, להגיד למתדלק, "מלא" ולא להוציא את כרטיס האשראי מהארנק.
האמת, זכיתי כבר בזוג תאומים מקסימים ואח גדול שהם האושר של חיי… אבל, הייתי רוצה שואב אבק רובוט – להפעיל בבוקר ולחזור מהעבודה לבית נקי כדי שהתאומים יוכלו לזחול בשקט על הרצפה בלי לאסוף פרורים של לכלוך ושיער כל הזמן.
מאת: מיה | 30 במרץ 2012 | 11:48חוץ מזה, רובוט כזה יפנה לי קצת את ימי השישי לקנות בגדים ;-)
כל שנה כאשר מתחילים את ליל הסדר אני חושבת על אותה השאלה, כאילו לא חשבתי עליה גם בשנה שעברה ובקודמה לה… הסדר מתחיל והאפיקומן מגיע…את כל האחים והילדים מזניקים, כולם עם מבט כריזמטי בעיניים, כמו שרק ילדים יודעים לעשות… המרתון מתחיל, אני מנסה למצוא, מחפשת מתחת לתמונה, מאחורי הספה, ואפילו מתחת למיטה… "מצאתי!" קורא אחי הקטן, אופס, עוד פעם לא מצאתי, וכל שנה בסופו של דבר אני מגיעה לאותה התשובה, מה אני רוצה מהאפיקומן? אני רוצה פעם אחת סוף סוף למצוא אותו, זה מה שאני רוצה!
מאת: גל | 30 במרץ 2012 | 11:44הייתי מבקשת אהבה. הדבר היחידי שחסר בחיי כרגע.
מאת: רביד | 30 במרץ 2012 | 11:34ואם לא אהבה – טיול לברצלונה יתקבל בברכה חמה :)
הייתי מבקשת אהבה, כי זה מה שחסר כרגע בחיי.
מאת: רביד | 30 במרץ 2012 | 11:30אבל בהחלט הייתי מסתפקת בטיסה לברצלונה :)
הייתי מבקשת בקשה אחת פשוטה, לראות שוב את האבא האהוב שלי לחמש דקות בלבד כדי שאוכל לספר לו על הנכד המדהים שנולד לו והוא לא פה כדי להכיר את האושר הקטן של החיים שלי. רק חמש דקות להרגיש שוב את החיבוק שלו את הליטוף על השיער ולהראות לו כמה התבגרתי מאז שהוא נפטר. הייתי בת עשרים חיילת משוחררת ועכשיו אני כבר תכף שלושים נשואה לבחור שהוא היה אוהב כל כך… אני כל כך מתגעגעת!!!!!
מאת: דפנה | 30 במרץ 2012 | 11:28אם הייתי מוצאת את האפיקומן , הייתי מבקשת מאלוהים שיחזיר את הילדים הקטנים שנרצחו בטולוז . הרצח הזה הוא פשוט גועל נפש שלא האמנתי שבן אדם חי יכול לבצע – ילדים תמימים שלא עשו שום דבר רע , וכמו בשואה רצחו אותם בגלל שהם יהודים ! חוץ מזה שהרצח הזה נוגע בליבו של כל יהודי הוא מעציב אותי מאוד כי הרבה מהמשפחה שלי ניצולי שואה והשנה בבית הספר שלי הכיתה שלי עושה את טקס יום השואה . ואת הנעליים האלה אני רוצה לתת לאמא שלי שעובדת ותומכת בי כל פעם שצריך 3>
מאת: מיקה | 30 במרץ 2012 | 11:27תמיד כל שנה כשהיינו קטנים אחי הגדול היה מוצא את האפיקומן לפניי ואני הייתי מחכה לשנה הבאה ושוב, לא מוצאת. לכן היה לי הרבה זמן לחשוב מה אני רוצה. והאמת, המתנה שאני רוצה היא מתנה שגם אני כילדה קטנה הייתי יכולה להנות ממנה. הייתי שמחה לקבל אופניים. לא הכי משוכללים שיש אבל כמובן לא כאלה מתפרקים. אופניים טובים שיוכלו להביא אותי מהבית לעבודה או מהחבר למכללה. כך אני אוכל לנסוע פחות באוטו ולהתעצבן בכבישים, לחסוך בדלק ובזיהום אוויר, לעשות קצת ספורט על הדרך [כי בימינו למי יש זמן ללכת לחדר כושר?] והכי חשוב- זה כיף!
מאת: דנה | 30 במרץ 2012 | 11:25חג פסח יש בו משהו נורא מלהיב, החג מביא איתו שינוי ואת האביב וכמובן את האפיקומן. אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת לחזור כמה שנים אחורה, לעשות כמה דברים בצורה אחרת ואולי לשנות כמה מאירועיי חיי, אך ברור לי שזוהי משאלה לא מציאותית והייתי רוצה לקבל נופש באוניית פאר במדינות אירופה ביחד עם בעלי, זוהי משאלה של הרבה שנים, ומקווה שזה אכן יתגשם. שבת שלום
מאת: יולי | 30 במרץ 2012 | 11:24אתם בטח תחשבו שאני משקרת אבל אני לא – לאמא שלי יש יום הולדת תאריך עברי בליל הסדר ! ולי יש יום אחריה כןכן אני המתנה שלה (:
מאת: דניאלה | 30 במרץ 2012 | 11:19אם אמצא את האפיקומן אני אעניק אותו לאמי כדי לתת לה מתנה מיוחדת שתמיד רצתה.
אני חושבת שאת המתנה שלה היא כבר קיבלה – ילדים מקסימים בעל משפחה אושר וכל מה שצריך בחיים! אך למרות זאת אני יודעת שיש דבר אחד שמאז ומתמיד היא רצתה והוא להיות רזה . את הכסף אני אתן לה כדי שתירשם למכון כושר ותגשים את החלום שלה
חג אביב (שם נוסף לפסח) שמח!
השאלה הזאת באה לי הפעם ממש בקלות כי כבר הרבה זמן אני יודעת מה אני ארצה אם אמצא את האפיקומן (=כסף+זמן) וזה ללא ספק חופשה… חופשה מהיומיום, מהשגרה.
מאת: רעות | 30 במרץ 2012 | 11:17החלום שלי בזמן האחרון הוא לקחת חופש מהעבודה ומהחיים ולנסוע למקום אחר, לאו דווקא רחוק מאוד, אבל בעיקר שונה. לראות מקומות חדשים, אנשים אחרים, לשנות אוירה ולצאת מהשגרה.
קצת ש ק ט
מאת: רות | 30 במרץ 2012 | 10:56נגיד, שבוע. חג החירות, תכל'ס!
מתה לשבוע בלי 3 זאטוטים בין הרגליים שמפעילים אותי כבר 5 וחצי שנים. בלי לבשל כל היום לכל אחד את מה שהוא אוהב. רק לראות סדרות כל היום. לכתוב טוקבק בלי להפסיק 10 פעמים באמצע כדי להרים מישהו לנגב למישהו את התוסיק להניק מישהו. פעם אחת לראות איזה תכניות יש בטלוויזיה בין השעות 12 – 8 בערב. יש לי זיכרון מעומעם שפעם אלה היו שעות הצפייה העיקריות שלי, לפני 12 ישנתי ואחרי 8 יצאתי לבלות.
לא אכפת לי שיבואו לבקר לאיזה שעה אחה"צ, אבל אחר כך שילכו. רק לשבוע. או לפחות לכמה ימים. יומיים?
גלאקסי או אייפון, כי אני לא יכולה כבר עם הפלאפון הענתיקה שלי… אני חייבת להתקדם לאיזה סמארטפון..
מאת: איילה | 30 במרץ 2012 | 10:56וגם אני מאוד רוצה את הנעליים שבתמונה (הן מתאימות לי בול לבגדים של ליל הסדר) אז…מאקו ?
האמת שאף פעם לא חיפשו אצלנו את האפיקומן, זה חסך ילדות שלי :)
מאת: מעיין | 30 במרץ 2012 | 10:45אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת שפשוט יהיה טוב לכולם.. בזמן האחרון שומעים יותר מידי מקרים מזעזעים, על מקרי מוות והתעללות ופשוט כואב הלב.. לקרוא שאמא איבדה את הילדים שלה ואת בעלה זה באמת שובר את הלב! אז הייתי מבקשת שיהיה לכולם טוב וכמובן הכי חשוב גם בריאות אחרת מה זה שווה? :)
שיהיה חג שמח לכולם, אחרי כל תקופת החורף הזאת.. מרגישים את האווירה הטובה שבאוויר…
אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת לחזור בזמן, לארוחת הסדר של לפני עשרים שנה, כשאני הייתי ילדה בת עשר וסבתא שלי עוד הייתה בחיים. סבא שלי היה עוטף את האפיקומנים (חמישה- שיהיה אחד לכל נכד) במטפחת המשי של סבתא שלי. ואני והאחים שלי ובני הדודים שלי היינו מחפשים בכל הבית את האפיקומן.. .עד שכל אחד היה מוצא את שלו (מי שלא מצא היה מקבל רמזים חדים מסבתא שלי) ומקבל מתנה מסבא ומסבתא שלי.
מאת: עדן | 30 במרץ 2012 | 10:38סבתא שלי נפטרה לפני 7 שנים, אבל אנחנו עדיין חוגגים ביחד כל ליל סדר בבית שלהם, של סבא וסבתא, שלא השתנה מאז, עדיין אותן מפות קרושה על השולחן, אותן צלחות מעוטרות בפרחים צבעוניים, אותן תמונות שלהם מקשטות את הקירות, ועדיין, אותה מטפחת משי עוטפת את האפיקומנים של סבא שלי, בשינוי אחד קטן, היום סבא שלי עוטף 4 אפיקומנים, אחד לכל נינן.
אם הייתי מוצאת את האפיקומן (אני כבר לא בין המחפשים מפאת גילי המופלג 22 :-) אין ספק שהייתי מבקשת דבר גדול עבור סבתא שלי היקרה מכל. הייתי מבקשת עבורה בריאות, שתחלים ממחלת הסרטן הקשה בה חלתה…. זו המתנה היפה ביותר שאפשר לבקש, גם מניסיוני הבנתי שבריאות זה הדבר הראשון שצריך לבקש בחיים כדי להיות מאושרים…. ואם בריאות היא בקשה גדולה מדי, הייתי רוצה לבקש עבורה חופשה מהנה שתעלה בפניה חיוך ותשכיח ממנה את הכל… משהו שהייתה כל כך שמחה לקבל לולא המצב הכספי היה מאפשר… ובאותה נשימה, אסור לשכוח את האופטימיות והתקווה ולאחל לכולם חג שמח !!!
מאת: שלי | 30 במרץ 2012 | 10:35לו הייתי מוצאת את האפיקומן סופסוף השנה, אחרי שנים בהם אחותי הקטנה מוצאת אותו ראשונה ומבקשת ערכת פלמוביל! מה הייתי מבקשת?
מאת: פרח | 30 במרץ 2012 | 10:31הייתי מבקשת מאבא ואמא 730 ש"ח, איתם אוכל לנסוע לדיזינגוף ולקנות את הנעליים המהממות של שני בר- שיתאימו בדיוק ליום העצמאות :-)
וב15 הש"ח הנותרים לקנות לי פרישייק (מנגו,תות,פסיפלורה) ולשתות אותו על ספסל בשדרות בן גוריון…
לו הייתי מוצאת את האפיקומן סופסוף השנה, אחרי שנים בהם אחותי הקטנה מוצאת אותו ראשונה ומבקשת ערכת פלמוביל! מה הייתי מבקשת?
מאת: פרח | 30 במרץ 2012 | 10:12הייתי מבקשת מאבא ואמא 730 ש"ח, איתם אוכל לנסוע לדיזינגוף ולקנות את הנעליים המהממות של שני בר- שיתאימו בדיוק ליום העצמאות :-)
וב15 הש"ח הנותרים לקנות לי פרישייק (מנגו,תות,פסיפלורה) ולשתות אותו על ספסל בשדרות בן גוריון…
בוא נתחיל מזה שאף פעם לא הצלחתי למצוא את האפיקומן, אז המציאה עצמה תיחשב למתנה קטנה.
מאת: רוני | 30 במרץ 2012 | 10:12אבל אם לעבור לצד החומרי? הייתי רוצה כמתנת אפיקומן טיול התנדבות באפריקה, שאני חולמת עליו כבר כמעט שנתיים. שבועים טיפול באריות בזימבבואה. פשוט חלום (:
פסח שמח!
אם רק הייתי מוצאת אותו..ממ… הייתי מבקשת טיול מסביב לעולם לתק' בלתי מוגבלת. שחרור מוחלט ממטלות וטרדות היומיום, נקיון נפשי מדאגות וחרדות, ממחשבות ומכל מה שנוטה לעצבן/להכעיס/להטריד או להדיר שינה מעיניי. הכרת מקומות מרהיבים,נופים עוצרי נשימה, תרבויות מעניינות, שפות חדשות ואנשים שונים. איזו חוויה!! רק לדמיין את זה מעלה לי חיוך על הפנים! נכון שזו מתנה מפוצצת, אבל היי…לחלום תמיד מותר.
מאת: אני | 30 במרץ 2012 | 10:11חג שמח!
בפסח הזה המתנה הכי גדולה שיכולה להיות לי(במידה ואמצא את האפיקומן וגם אם לא) היא שנשב כל המשפחה ביחד בליל הסדר ונקבל הודעה מבת דודה שלי שהיא בדרך לבית חולים…
מאת: רוני | 30 במרץ 2012 | 10:09במקרה הזה בית חולים הוא בהקשר טוב, חיובי ומשמח- כי היא צריכה ללדת!
זו הבת דודה הראשונה שלי שיולדת והיא גם זו שאני הכי קשורה אליה…
אחרי שנקבל את ההודעה(וכמובן שכולנו נהיה עם חיוך מטורףףף על הפנים!!), ניסע כל המשפחה לבית חולים לשמוח יחד איתה-אני ממש מחכה לרגע הזה ומקווה מאוד שהוא יקרה בערב החג כשכל המשפחה ביחד…
*הייתי משלמת המון כדי לראות את הפרצוף של סבא שלי (בן 96!) כשיבשרו לו את הבשורה המשמחת-"נולדה לך נינה"..
טוב. אז עד עכשיו אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת נופש לי ולבעלי, כמה ימים של השקעה בזוגיות שלנו הרחק מהשגרה והילדים. אבל…. אחרי שראיתי את הנעליים הייתי מבקשת נעליים של שני בר :)
מאת: טלי | 30 במרץ 2012 | 10:06אם הייתי מוצאת את האפיקומן, הייתי מבקשת סדנה להכנת קאפקייקס. העוגות הקטנות והפוטוגניות האלה תמיד עשו לי את זה. הן יפות וטעימות וכיף להסתכל עליהן, והצבעים שלהם תמיד מזכירים קיץ, חופש וילדות. נראה לי שיהיה ממש כיף גם להכין אותם.. וזה נראה לי ככה כבר הרב זמן. אבל זה מסוג הדברים שאף פעם לא תעשי בעצמך, להרשם לסדנת קאפקייקס? נו , למי יש זמן לחפש מקום קרוב, וטעים ונקי. אם אוכל לסנג'ר מישהו לעשות זאת עבורי זאת בהחלט יהיה שווה אפיקומן 2012..
מאת: מירי | 30 במרץ 2012 | 10:06היתי קודם כל מבקשת לנסוע עם ילדיי לארץ מולדתי ושיראו היכן נולדתי ואיפה גדלתי שזה אורוגואי וארגנטינה ממש מסע שורשים שלי איתם!!!!זה מאוד מחבר ומגבש את המשפחה וזה משאיר טעם טוב!!!
מאת: יערה ציקורל | 30 במרץ 2012 | 10:05אם הייתי מוצאת את האפיקומן הייתי מבקשת בריאות לכל המשפחה האהובה שלי ושתמיד נחייך
מאת: דינה | 30 במרץ 2012 | 09:56כמו כל בן אדם אחר, ישנם הרבה דברים שהייתי רוצה לקבל עבור עצמי תמורת האפיקומן. אבל הפסח הזה, הייתי רוצה לבקש מתנה עבור מישהו אחר. הגיעה אליי במקרה הודעה בפייסבוק שמבקשת תרומות עבור קבוצת ילדים אוטיסטים, שבעוד כמה שנים לא יהיה להם מקום להתגורר בו ולא אנשי מקצוע שישגיחו עליהם וטיפלו בהם, משום שהמדינה והעמותות שנוגעות בדבר אינן תומכות יותר עקב גדילה באוכ' האוטיסטים ומחסור במשאבים. לבי נחמץ. אולי כי יש לי אחיין שאובחן עם אוטיזם. אולי כי אני קלינאית תקשורת. ואולי כי בנאדם שאכפת לו יותר מדי… בכל אופן, הפסח הזה הייתי רוצה שהנערים הללו יקבלו בית. בית חם ואוהב שיטפל בהם וידאג להם ויעזור להם לשרוד את החיים הללו.
מאת: לירי | 30 במרץ 2012 | 09:47בנעליים המדהימות שבתמונה :)) יש לי מחסור אדיר בנעליים אז הייתי מבקשת נעליים וכשרואים את הנעליים האלה ברור באילו נעליים הייתי בוחרת ;)
מאת: קים | 30 במרץ 2012 | 09:36כמו שילד קטן שואף ומנסה למצוא את האפיקומן כך גם אני.. בת 24 ועדיין בין המתחרים על מציאתו.. רק שהמתנות שאני ואחיינים שלי רוצות לקבל קצת שונות.. והדבר שהכי הייתי רוצה למצוא ביחד עם האפיקומן זה אהבה :) הייתי שמחה לקבל את החצי השני שלי כמתנה על מציאת האפיקומן! חג שמח :)
מאת: לירון | 30 במרץ 2012 | 09:32האמת ששלא זכור לי שקיבלתי מתנות כשמצאתי את האפיקומן בילדותי אפילו שהייתי מוצאת אותו תמיד אז מגיע לי לקבל מתנה אתם לא חושבים?? חוץ מיזה הנעליים כול כך יפות שמתאים לי שיהיו לי נעלים כאלו לקיץ הקרוב
מאת: סמדר | 30 במרץ 2012 | 09:31אם הייתי מוצאת את האפיקומן אני חושבת שהייתי מבקשת מתנות לכל המשפחה ,הרי פסח הוא חג שבו כל המשפחה ביחד וכולם מאוד מתרגשים אז הכי כיף שכולם יקבלו מתנות וכך כולם יהיו מרוצים. וכך פסח יהיה משותף יותר
מאת: שחף | 30 במרץ 2012 | 09:08אם הייתי מוצאת את האפיקומן אני חושבת שהייתי מבקשת מתנות לכל המשפחה ,הרי פסח הוא חג שבו כל המשפחה ביחד וכולם מאוד מתרגשים אז הכי כיף שכולם יקבלו מתנות וכך כולם יהיו מרוצים
מאת: שחף | 30 במרץ 2012 | 09:07הכי היתי רוצה לעשות צניחה חופשית עים כל הפחד אני ממש רוצה להרגיש איך זה רואים כימעט הכל אני הגובהה כמו הציפורים מיסתקלת על הנוף המרשים וגם מתה מפחד
מאת: ירין טייב | 30 במרץ 2012 | 08:56