מתנה בשישי: פריט לבחירה מהמותג "גלביה"
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:
פריט לבחירה ב"גלביה" בשווי 500 שקלים (מחיר מלא, לפני הנחה)
כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:
מה הפריט הכי שווה שעבר אליכן בירושה?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 500 שקלים
להשיג ברוטשילד 1 תל אביב, בקניון ארנה הרצליה ובאתר
**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 21/8/22 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר במארז מוצרים של Olaplex היא יפה, שסיפרה לנו על שגרת טיפוח השיער שלה: "הסיפור שלי עם השיער הוא סיפור של אהבה מאוחרת. אף פעם לא הסתדרתי איתו כילדה, ופעם אחרי מקלחת פגשתי חברה (או "חברה") שאמרה לי שהשיער נראה כמו אוזניים של כלב! הייתי אוספת אותו המון, וכשגדלתי הייתי עושה המון פנים וצובעת אותו. הוא התחיל להלבין מוקדם, הייתי אובססיבית לרסן אותו וצבעתי באדיקות. אחרי הלידות גם איבדתי מהנפח שלו. כשהגיעה הקורונה לא היו מספרות והייתי צריכה להתמודד איתו לבד. ואז גיליתי שהגוונים הלבנים די מגניבים, ושאם מתייחסים אליו יפה הוא משתף פעולה. למדתי להשתמש ביותר משמפו ומרכך, להסתרק עם מסרקים עדינים, לישון על ציפית משי כדי למנוע את החיכוך שבגללו אני קמה בבוקר הפוכה לגמרי. ופתאום הוא מבריק ונעים לי. אני עושה מסאז'ים לקרקפת לפני השינה, מסיימת חפיפות במים קרים, לוקחת תוספי מזון ודואגת להשתמש בחומרים שמגנים מחום ומהשמש לפני שאני מסדרת אותו. והוא מחזיר לי באותו מטבע :)".
כל נכדה שעלתה במשפחה שלנו לכיתה א קיבלה מתנה מסבתא שלי שקנתה לה טבעת זהב שעליה לב. אותה הטבעת נשארה על היד שלי במהלך כל השנים למרות שמדי פעם נאלצתי להביא אותה לחנות על מנת שירחיבו לי אותה. לאחר שסבתא נפטרה קיבלתי בירושה ממנה טבעת זהב שהיא נהגה לענוד. כעת אני מרגישה סגירת מעגל, על יד אחת טבעת שסבתא קנתה לי ועל היד השניה טבעת שלה. אני לא מורידה את שתי הטבעות כבר שנים, הן קלאסיות, יפות, אני מרגישה מיוחדת איתן ובמיוחד הן נותנות לי הרגשה בטוחה שסבתא שומרת עליי מלמעלה.
מאת: הדר | 22 באוגוסט 2022 | 10:02תמיד טרנדי ואופנתי ומתאים בול להכל! משפר כל הופעה פלאים, וגורם לי להיראות כמו מיליון דולר. קיבלתי אותו בירושה מאמא שלי לפני שלושה עשורים, שקיבלה אותו מסבתא שלי, לפני כפול שנים , שקיבלה אותו מסבתא שלה, ממש מתגלגל בדורות…..
מאת: סיגל | 22 באוגוסט 2022 | 08:59אז הפריט הכי מעניין שלי בתיק הוא כמובן- החיוך שלי…!!! :-) אי אפשר להשיג אותו בשום מקום, תאמינו לי חיפשתי, מושך גברים כמו זבובים ורוכש חברים בשניות, אף פעם לא קיבלתי סירוב לעבודה בזכותו ותמיד פרגן לי באיזה דרינק חינם….
עלה 4000 שקל ושנתיים באורטודנט אבל על איכות – משלמים בזהב ·
טבעת זהב מגניבה בצורת חגורה אותה קיבלה אמי לבת המצווה שלה, נתנה לי אותה בבת מצווה שלי, ואני אוריש לבתי בעז"ה..
מאת: נעמי | 21 באוגוסט 2022 | 17:49טבעת זהב שסבי ירש בזמנו בתחילת בריחתו מצ'כוסלובקיה דרך ארוכה של מחנה עבודה, ניסים גלויים, חתונה עם שורדת ואז אוניית מעפילים לארץ הקודש… טבעת שהוריש ונתתי לבעלי, כל פעם שאני רואה אותה מרגשת אותי כי נזכרת באיש היקר הזה
מאת: יפה | 21 באוגוסט 2022 | 11:25אימא שלי קיבלה בסיום התיכון שרשרת זהב ארוכה עם תליון של שני חישוקי זהב ובאמצע שעון מהמם. על אחד החישוקים אבא שלה חרט את ראשי התיבות של שמה ואת הכיתוב- its your time.
מאת: נטע | 21 באוגוסט 2022 | 10:54כשהייתי בת 18 וסיימתי תיכון אימא שלי העניקה לי את השרשרת במתנה וחרטה מאחור גם את ראשי התיבות שלי. השרשרת כל כך יפה ומיוחדת, והשעון עוד עובד. אני עונדת אותה המון ותמיד היא שוברת קרח כי כולם שואלים עליה ומתעניינים לגביה.
קיבלתי מאמי, עוד כשהייתה בחיים, 8 צמידי זהב שמעוטרים שני צמדים באותם עיטורים ועוד 4 שהם שונים. אחד דמוי נחש כשבשני הקצוות ראשי נחש, ועוד אחד שהוא מעוטר בעיטור ממש מושקע של פרחים עדינים. הצמידים מלווים אותי בכל התקופה ובקושי הסרתי אותם. יוצא לי להסירם כשיש בידוק בשדות התעופה, ומיד אני מחזירה אותם למקומם. זהו ככה אני נושאת את זכרה של אמי המנוחה, זכרה עדן. אישה שהיא ממש נדירה, וממש דמות שהיא נושא לחיקוי. בכל מה שהיא עשתה בימי חייה, אין עוד אדם כזה בעולם. והצמידים הם האות שהיא מאוד אהבה אותי. :)=
מאת: ב | 21 באוגוסט 2022 | 08:40קיבלתי מאבי ז"ל ציור מקורי קטן, מיניאטורה, של הצייר הארץ ישראלי, שמואל חרובי.
מאת: ורד | 21 באוגוסט 2022 | 08:34חרובי היה בן העלייה השנייה, עלה לארץ ישראל מאוקריאנה ללמוד בבצלאל בראשית 1914, בהיותו בן 17. חרובי תיעד את נופי הארץ. ואף שנים לאחר מותו הוקדשה לו תערוכה במוזיאון ישראל.בציור שירשתי מאבי מצויירים בצבעי מים קברי הסנהדרין.
מה שמרגש אותי במיוחדבציור זאת ההקדשה. חרובי היה עם אבי בצבא, והוא הקדיש את הציור במיוחד לאבי. ההקדשה כתובה בכתב יד קטנטן וקליגרפי, ובו חרובי מציין את התאריך העברי: תש"ט. (1948)
ציור קטן, מיניאטורי, שהיה יקר מאוד לאבי בגלל היכרותו האישית עם חרובי. וזאת הסיבה שהוא גם יקר ללבי מעבר לערכו האומנותי.לאחר פטירתו של אבי תליתי את הציור בחדרי.
קיבלתי מסבתא שני צמידי זהב שקיבלה כנדוניה משוק התקווה לפני יותר מ 70 המתנה הכי יקרה שיכולתי לבקש. ומזכרת מדהימה מסבתא שכבר איננה.
מאת: שני אקשטין | 20 באוגוסט 2022 | 22:51הפריט שעבר אליי ויש לו משמעות עבורי היא מטפחת ראש שאני שמה שמדליקה נרות מחמתי ז"ל שנפטרה לפני 16 שנה,האישה הזו היתה כמו אימי,לימדה אותי לבשל והיתה גדולה מהחיים ותמיד היתה שם בשבילי
מאת: שרה כהן | 20 באוגוסט 2022 | 20:34אני רוקמת כבר כמה שנים, ולפני כמה חודשים אמא שלי מצאה קופסה שהייתה שייכת לדודה של אבא שלי, שנפטרה צעירה ללא ילדים.
מאת: אנה | 20 באוגוסט 2022 | 20:11בקופסה יש חוטי רקמה, חישוקי רקמה, ודוגמה לרקמה על כרית. הכל משנות ה-40-50 ועדיין ניתן להשתמש בו. בהתחלה פחדתי להשתמש בחוטים שלה, אבל לאט לאט התחלתי לשזור אותם ביצירות שלי, ואני מרגישה שזו המחווה הקטנה שלי אליה, מבלי שהכרתי אותה.
הפרטי לבוש הכי מגניב ושווה שעבר אלי בירושה זה הכותנת לילה של אמא שלי מהילדות. כותונת מהממת עם ציור של הבובה הולי הובי שנקנה לאימי בלונדון. המתנה היחידה שהיא ביקשה באותו טיול לחו״ל.
מאת: מיכאלה | 20 באוגוסט 2022 | 17:47הפריט הכי שווה שקיבלתי בירושה מסבתי, שני אדומים וינטג שהיא שמרה מקום המדינה, רק לרפד מחדש וזה הכי נוסטלגי שיש.
מאת: לירז סבר | 20 באוגוסט 2022 | 14:41הפריטים הכי שווים שעברו אליי בירושה הן מטפחות וינטג' מסאטן שהיו שייכות לסבתא רבא שלי. על המטפחות יש פרינטים יפייפיים שהולכים ממש טוב גם היום, והן צעיפים קלילים ומושלמים לעונות מעבר.
מאת: הדר | 20 באוגוסט 2022 | 14:17תליון של כינור דוד שעבר בירושה מסבתא לאבא ואליי
מאת: נועה | 20 באוגוסט 2022 | 12:41שני דברים מאפיינים את סבתא שלי:
מאת: נטע | 20 באוגוסט 2022 | 10:34היא מאוד אוהבת אופנת קוטור ואופנה בכלל, ותמיד נראתה כמו האישה עם הכי הרבה סטייל ושיק לכל מקום שהלכה אליו.
היא לא זרקה כלום ושמרה על אוסף הבגדים שלה כאילו היה אוצר (והם היו!)
מאז שאני זוכרת את עצמי היא נותנת לי עיצות ורעיונות בלבוש, ומגיל התיכון היא התחילה להעביר אליי הפתעות מארונה- אוברול קטיפה לבנדר היסטרי, שמלה לבנה עם רקמה שנראית כמו מעשה פיות ועוד.
אבל הפריט המושלם ביותר, שעד היום נראה כמו חדש, זה מעיל של דיור בצבע ירוק עמוק כזה, עם גזרה A שמדגישה את המותן וכל פעם שאני הולכת איתו אני מרגישה כמו בסרט עם אודרי הפבורן. לפני כמה שנים עשינו לה הפתעה ושחזרנו תמונות מצעירותה עם הבגדים שלה. יצא פרוייקט מדהים אבל אין ספק שהיא לבשה אותם טוב יותר.
הפריט הכי שווה שקיבלתי בירושה הוא דווקא ארון החליפות של סבא שלי! כמי שהחזיק חנות בדים כל חייו, סבא שלי הבין בתפירה איכותית והיו לו חליפות היסטריות במגוון צבעים- את כל הבלייזרים אימצתי ואני נהנית מפיסים אוברסייזים מטריפים שתמיד שואלים אותי מאיפה הם. זה שיחוק שאי אפשר למצוא בזארה או מנגו. עובדת בימים אלו לקצר חלק מהמכנסיים שלו ולהפוך את החליפות לברמודה משגעות.
מאת: דניאל | 20 באוגוסט 2022 | 09:33שהסבתות שלי נפטרו , קיבלתי טבעת יהלומים מאמא של אבא שלי, ומאמא של אמא שלי, קיבלתי רק את היהלומים של טבעת אחרת, לא אהבתי את העיצוב של הראשונה אז הוצאתי את היהלומים, ובעלה של חברה שהוא יהלומן עשה לי 2 טבעות משלימות שאיחדו את היהלומים. וככה נשארה לי מזכרת מחודשת משתי הסבתות שלי.
מאת: הילה | 20 באוגוסט 2022 | 05:08דבר שני שנשאר לי מסבתי אמא של אבי זה של עתיק, שתמיד היתה שמה עליה, ואני בכל הזדמנות שמה עליי ומרגישה את סבתי קרובה אליי מתמיד..
הפריט הכי שווה שעבר אליי בירושה הוא צמיד זהב גורמט קלאסי ומהמם שהיה שייך לסבתא שלי זכרה לברכה. היא הייתה אישה קלאסית ושיקית וכל פריט שלה היה בדיוק במקום ואני שמחה שהוא הגיע אליי בגלל שהוא פשוט יפה וגם בגלל הערך הסנטימנטלי שלו
מאת: חן | 19 באוגוסט 2022 | 22:11טבעת זהב שהייתה של סבתא שלי, עברה לאמא שלי ועכשיו היא שלי. הטבעת מורכבת משלוש טבעות המחוברות זו לזו. אני חוששת לאבד את הטבעת אז אני שומרת אותה לאירועים מיוחדים.
מאת: רעות | 19 באוגוסט 2022 | 19:39לפני עשרים שנה לאחר שסבי נפטר מסרטן סבתי נתנה לכל אחד מהנכדים מתנה שהייתה קשורה לסבא שלי. לי היא נתנה טבעת זהב יפיפייה והיא סיפרה לי שהיא קיבלה אותה באחד מימי הנישואים שלהם ושהיא מאוד תשמח אם אקבל את המתנה הזו ממנה. הטבעת הזו היא הדבר הכי שווה ויקר בעיני שקיבלתי בירושה.
מאת: חן | 19 באוגוסט 2022 | 14:49לאבא של סבתא שלי היה שעון כיס מזהב עם מכסה שחרוט עליו ציור עדין ויפהיפה של נוף כפרי. כשסבתא שלי הייתה בת 18, היא לקחה מספריים קטנות וחדות וגזרה מסביב את המכסה יפה יפה, עשתה חור ושמה על שרשרת. כאשר סבא רבה שלי ראה את זה הוא אפילו לא כעס מרוב שהתפעל על פעלתנות היתר ועזות המצח של בתו. וכך, עבר התליון מזהב/מכסה שעון כיס לאימי, ובסופו של דבר אלי, ואני עונדת אותו באהבה ושמחה מידי יום. ובכל יום, הוא מעלה לי חיוך מחדש.
מאת: מור | 19 באוגוסט 2022 | 12:41כשהייתי בת 10 סבתי נפטרה מסרטן. לאחר כמה שנים פתחנו את תיבת התכשיטים שלה והייתה שם הטבעת שכה אפיינה אותה – טבעת לטבית עתיקה מזהב אדום עם עיטורים רבים ואבן רובי. סבא נתן לי אותה במתנה וענדתי אותה באדיקות שנים רבות. יום אחד בשנת 2014 פרצו לי לדירה, את הטבעת שכחתי על השידה בחדר השינה וגנבו אותה (בין היתר). היה לי שברון לב על האובדן הסנטימנטלי ובשנת 2017 עשינו שחזור אצל צורף מוכשר ומאז הטבעת לא יורדת ממני. אמנם האובדן לא חזר אבל לפחות רגשות האשם פחתו.
מאת: נוף | 19 באוגוסט 2022 | 12:35קראתי ומאשרת את התקנון.
מאת: אילנית תשתש | 19 באוגוסט 2022 | 12:14הפריט הכי שווה שעבר אליי בירושה מסבתא שלי ז"ל שטיח עבודת יד מ-פרס ארץ מולדתה שהיא עלתה איתו ארצה לפני המון המון שנים.
חליפה כתומה של איסי מיאקי
מאת: טל מאירזון | 19 באוגוסט 2022 | 11:49החוכמת חיים של סבתא שלי זצל- גידלה 11 ילדים בתנאים לא פשוטים, ונכון יש לי מזכרת של צלחות ממנה אבל הזיכרון האמיתי ממנה זה היא
מאת: שירה שאול | 19 באוגוסט 2022 | 11:33על החריצות שהייתה לה, על החוכמה לסגור את הפה כשצריך (הייתה מכניסה את קצה המטפחת שלה לפה וזה הייתה שתיקה שנשמעה יותר מצעקה), על היכולת להבליג, על שמחת החיים, הסתפקות במועט
על הפשטות
הלוואי עליי שאזכה קצת להיות ממנה
ג׳קט של איסיי מייקאי
מאת: ענאל | 19 באוגוסט 2022 | 11:31קיבלתי מסבתא שלי ממרוקו בירושה נעליי בית מרוקאיות לבנות שפיץ עם ריקמה זהב ואני שומרת אותם רק לדברים מיוחדים ראש השנה, כיפור, ליל הסדר שיחזיקו לי מעמד.
מאת: אורטל ביטון | 19 באוגוסט 2022 | 11:30כשהייתי בת 8, קיבלתי מסבתא רבתא שלי ארנק שהיה שייך לאמה. באותה שנה סבתא רבתא שלי נפטרה ואני שומרת עד היום על הארנק מכל משמר. איו לי איך להסביר את זה אבל כשפותחים את הארנק עדיין יש שם את הריח המיוחד שהיה בבית של סבתא רבתא שלי, ריח שעד היום, 24 שנים אחרי, מציף בי געגעוע ודמעות בעיניים. בע"ה את הארנק הזה אעביר הלאה לילדיי…
מאת: טליה שר | 19 באוגוסט 2022 | 11:20פריט בירושה הכי שווה ירשתי מאמי ז"ל, צעיף צבעוני שעליו מוטבעים ציורי ינשופים. לאימי היה אוסף ינשופים, כל מי מבני המשפחה וחבריה שנסעו לחול הביאו לה ינשוף והאוסף גדל וגדל. היום האוסף נמצא אצל אחותי והיא ממשיכה להגדיל את האוסף. את הצעיף שאני ירשתי, אימי קיבלה מחברה טובה שהיתה בחול וראתה את הצעיף. היום הוא אצלי, משתמשת בו לעיתים ונזכרת….
מאת: שוש | 19 באוגוסט 2022 | 10:29את החולצת הריון של אמא שלי
מאת: הדס דביר | 19 באוגוסט 2022 | 10:18עליתי עם אימי מאוקראינה לפני כמה שנים בודדות. עלינו יחד עם דברים מעטים והתחלנו את חיינו החדשים פה, בארץ ישראל.
מאת: אירה | 19 באוגוסט 2022 | 09:59לפני כמה חודשים הוזמנתי לחתונה הראשונה מבין החברים שלי, לצערי לא הצלחתי למצוא שמלה בזמן ונשארו לי רק 3 ימים לפני החתונה. למזלי באותו השבוע אמא החליטה לעשות סדר בארון שלה.
ולפתע, מאחורי כל הבגדים שלא נלבשו שנים היא מצאה אותה, שימלה ארוכה, נשפכת עם בד כפול כאשר בד הבסיס הוא שחור ומעל יש בד שקוף מנצנץ באדום שמעניק לה זוהר אדום עדין, היא לבשה אותה לחתונה של החברה הכי טובה שלה באוקראינה ולא הייתה מוכנה להשאיר אותה מאחור כשעלתה לארץ. כמובן שמיד מדדתי אותה והיא הייתה מדהימה, התאימה בדיוק ונראתה מיוחדת אך גם עדינה וקלאסית. לבשתי אותה לחתונה וקיבלתי עליה המון מחמאות ושאלות של "איפה קנית אותה?" כמובן שהכלה המהממת הייתה הבולטת יותר אך השימלה הזאת גרמה לי להרגיש כמו מפורסמת על השטיח האדום בזמן טקס אוסקר. והכל בזכות אמא שלי שהתעקשה לסחוב אותה בין יבשות
שמלה של משכית בסגנון תימני שקיבלתי מסבתי. שנים סיפרתי לאנשים שהיא מתימן כי כך חשבתי ואז סבתא שלי העמידה אותי על טעותי ואמרה שהיא ממשכית.
מאת: רותם | 19 באוגוסט 2022 | 09:50לפני כמה שנים שפרצו אלינו הביתה גנבו לי את כל התכשיטים מהחדר (רק לי, מוזר)
מאת: אופיר | 19 באוגוסט 2022 | 09:44בכל מקרה, אחותי ראתה כמה מבואסת הייתי והחליטה לתת לי את השרשרת זהב שלה שבעצם היתה מתנה מאבא שלי לאמא שלי כנסנסה להריון בפעם הראשונה עם אחותי ❤️
כל מי שמכיר אותי יודע שיש דבר אחד שאני לעולם לא אוריד/אחליף וזאת השרשרת הזאת ❤️
עבר אליי בירושה לפני שנים השעון של סבתא שלי, ממש כמה ימים לאחר שנפטרה.
מאת: חן | 19 באוגוסט 2022 | 08:38מדובר בשעון מזהב, בן 100 שנים מהונגריה. בזמן השואה הם החביאו אותו יחד עוד כמה דברים בסליק קטן בדירה שלהם בדברצן. השעון מאוד קטן וכל כך ישן שהוא עובד במנגנון של קפיץ שצריך למתוח פעמיים ביום כדי שיעבוד. מבחינתי הוא הרבה מעבר לאלגנטי ויפה, יש לו כזה ערך סנטימנטלי עבורי, שאני לא מורידה אותו כמעט אף פעם.
סבתא שלי היתה אשת חקלאי ואחות, אישה חרוצה שתמיד עבדה וטיפלה ובישלה ולא התפנקה בבגדים יקרים או תכשיטים. אבל היתה לה שרשרת אחת, 2 שורות של פנינים טבעיות קטנות ועדינות עם סוגר זהב מאד מיוחד והיא עברה אליי בירושה. שרשרת כל כך יפה, גם צנועה וכם אצילית. מזכרת מסבתא שהייתי מאד מאד קשורה אליה, בילדותי גרנו באותה חצר וכל הזמן הלכתי אליה וכשגדלתי היא עברה לגור אצלנו. אישה חזקה וחרוצה עם סיפור חיים מרתק. כבר אין נשים כאלה היום…
מאת: אביטל | 19 באוגוסט 2022 | 08:18קיבלתי טבעת של אמא שלי !! אולי היא בת 60 שנה !! כולם מאוד מחמיעם לי !! טבעת מהממת!!
מאת: נטלי ברקול | 19 באוגוסט 2022 | 08:05אני בת לאמא מהדור של פעם, זה שהתלבש סופר אלגנטי לטיסות או לקונצרט, איפה הן הגברות ההן, ואיפה אלו שממלאות כיום בטרננגים וכפכפים את שדות התעופה. אז הגברת הזאת הורישה לי פרווה מהממת, שחורה עם צווארון לבן. אבל הרי כיום אין מצב שיהיה לי לאן לצאת עם פרווה מיליון דולר, גם בגלל היחס לחיות גם בגלל שאיזה לוחם טבעוני ישפריץ עלי דלי צבע. אז מה עושים? מידי פעם, אחרי מקלחת, עם תחתונים בלבד, אני עונדת את הפרווה, מסתובבת איתה יחפה בין המראות בבית, מרגישה נסיכה בלי ממלכה לכמה דקות, ואז מחזירה לארון הזכרונות והחלומות.
מאת: טל | 19 באוגוסט 2022 | 08:04קיבלתי מסבתא שלי תליון פרסה מזהב שקיבלה מחברה קתולית מספרד שהגיעה לביקור בארץ
מאת: ענבר | 19 באוגוסט 2022 | 07:45סבתי ז"ל הורישה לי כמה פריטים שיקיים כמו טבעת עם אבן טופז חולצה מכופתרת עם כפתורים שהם אבני חן מטפחת ראש צבעונית ועוד פריטי וינטג' משנות ה-50 פריטים מהממים ועל זמניים
מאת: רחלי דבח | 19 באוגוסט 2022 | 07:45לפני כמה שנים סבתא שלי אמרה לי שהיא פרסה בשבילי ובשביל שאר בנות הדודות שלי באחד החדרים בבית שלה המון קופסאות עם תכשיטים שהיו פעם שלה ושל דודות שלנו ושהן כבר לא עונדות ושנלך ונבחר לנו מה שנרצה. אחת המציאות שנתקלתי בהן שם היה שעון זהב קטנטן ועדין שלא פעל אבל בכל זאת החלטתי לקחת ולראות אולי שען יוכל לתקן לי. כשפניתי לשען הוא הסביר לי שהשעון פועל, פשוט על מנגנון קפיצי שצריך למתוח ולא על בטריות ושהשעון הזה יקר מאוד ושאני אשמור עליו היטב. התקשרתי מיד לסבתא שלי לספר לה ולהציע לה אותו בחזרה אבל היא התעקשה שאני אהנה ממנו. זכיתי.
מאת: שירה | 18 באוגוסט 2022 | 22:37