מגפונים של ג'פרי קמפבל במתנה

אנשים מעדיפים לטבוע בים. נחמד להיזכר שעוד קיימים אנשים כאלה שלא מתביישים להוציא את אי השפיות שלהם לאור. ממש עושה לי חשק ללכת ברחוב ולברוח ממצלמות שיניים.

ליאור דיין והשטויות הנפלאות שלו.

סיפור על בחורה עיוורת שגרה בעיירה קטנה בתקופות של פעם ,
אמא שלה רצתה לחתן אותה , והביאה לה חתן קברן ומבוגר עם ילדים
אמא של חנה שיקרה לה ואמרה לה שהחתן צעיר וגרוש בעוד שהיה אלמן
הם גרו מרוחק מהעיר ליד בית הקברות ולכל אורך הסיפור אנחנו הקוראים
כמו חנה לא יודעים את האמת על הקברן אך נרמז לנו בסוף הסיפור הקורא מגלה יחד עם חנה את האמת על בעלה
כל הספר הזה מתבסס על העובדה שבמקום לטפח ולעזור לאנשים עם מגבלות החברה מעדיפה לשקר ולרמות ולנצל את המגבלות .

"האיש ששתל עצים" הגיע לידיי חודשים ספורים לפני השריפה הגדולה שכילתה מיליונים מעצי הכרמל. אף אחד לא חשב אז על כבאיות. מי חשב שהרלוונטיות של הספר הזה תרקיע שחקים דווקא השנה, בעיתוי אירוני כמו חג האורים. סיפור עדין, קטן ונפלא – שאר רוח ממש – אודות אדם המחליט לשתול מאה עצים כל יום. ספר מקסים עם מודעות אקולוגית אנושית ומחאה לא אלימה, כזו שמעודדת לעשייה אישית. קריאה על שתילת עצים, יש בה אלמנט של ילדות, זכרונות מט"ו בשבט, תום. זו הייתה שנה קשה – על עולם הספרות עברה שנה קשה גם כן, בה מברכים על כל תקציב לתרגום ועל כל יוזמה יוצאת דופן. ובתוך כל זה, רגעים של אור ושל תקווה, הכי הומניסטית ואולי קצת תמימה, "האיש ששתל עצים" הוא ספר השנה שלי.

 האם ספרים יכולים לשנות לקוראיהם את דרך התפישה, את החיים עצמם? התשובה שלי היא – כן. משפט אחד שקראתי השנה בספר הרהוט, הבוטה, המצמרר והאמיץ של ג'ונתן ספרן-פויר, "לאכול בעלי חיים" (כנרת, זמורה-ביתן, מאנגלית: נעמי כרמל), גרם לי להפסיק לאכול את המאכל האהוב עלי. כבר לפני שקראתי את הספר הייתי צמחונית שאוכלת דגים, אבל אז נתקלתי בתחתית עמוד 85 בספר – שבו פויר מונה את כל מאות יצורי הים שמוצאים את מותם במסגרת הדיג המתועש – את המשפט: "תארו לכם שמגישים לכם צלחת של סושי, אבל הצלחת הזאת מכילה גם את כל בעלי החיים שנהרגו בשביל מנת הסושי שלכם. קוטרה של הצלחת הזאת היה עומד על מטר וחצי". זה היה הרגע שבו אמרתי סיונרה לספייסי טונה וחבריו, אני כבר אסתפק בסושי צמחוני, אמשיך לרוץ, ולקרוא ספרים שמשפיעים על חיי.

הנעלמים של הרלן קובן, ספר מותח, מפתיע ועוצר נשימה, כתוב משגע! השאיר אותי מהופנטת לאורך כל העלילה, לא יכולתי לעזוב באמצע וגם לא היה מצב, היו רגעים שהתרגשתי עד דמעות והיו רגעים שנשאבתי חזק לתוך הדמויות. סיפור אהבה, שקרים, ובגידות. אני מתכוננת לקרוא אותו שוב..ממליצה מאד מאד.

הספר הכי טוב שקראתי הוא למעשה חלק מטרילוגיה ולא יכול לעמוד לבדו (לדעתי) . את נערה עם קעקוע דרקון ואת הנערה ששיחקה באש לקחתי איתי לירח הדבש שלי והייתי מוצאת את עצמי יושבת וקוראת וקוראת ודוחה פעילויות, שייקים, והשתזפויות. את הספר השלישי הנערה שבעטה בקן הצרעות כבר לא יכולתי לחכות לתרגום וקניתי אותו באנגלית וגם אותו בלעתי. העלילה הסוחפת, הטקסטים הבועטים והזרימה בין האירועים הדהימה אותי. מצאתי את עצמי מרגישה לפעמים בדירה של ליסבת , קוראת איתה את המיילים או מחכה לה מחוץ לחדר בית החולים, לעתים הייתי גומעת מרחקים של מחשבה בעקבות מיקאל האלילי. סטיג לרסון יצר טרילוגיה סוחפת, מרתקת ואמינה במיוחד! לא פלא שעולם הקולנוע כולו מחכה בתור כדי ליצור סרטים על פי מוחו הקודח (וחבל שדיויד פינצ'ר שינה את הסוף).
עצוב שהוא נפטר..היינו זוכים לעוד יצירות מופת שכאלה.

לא מזמן רכשתי את הספר מאיבי "CHIC IN PARIS"
זהו ספר סופר סקסי ושיקי של כוהנת הלייף סטייל הנודעת סוזן טבק, אושייה מדהימה ומענינת בפני עצמה ששווה לקרוא עליה.
סוזן מספרת על פריז ועל כמה המקום הזה מכיל מקומות סודיים הקשורים לסטייל שהמון אנשים לא יודעים עליו: בתי הקפה הטובים ביותר, השכונות הקסומות, החנויות הקטנות שמכילות בתוכן אוצרות חבויים לחובבי/בות האופנה והסטייל.
את כל זה היא עושה תוך כדי שהיא מספרת על 8 אייקוני אופנה צרפתיות(נשים כמובן)שאין פריזאית אחת שלא מכירה אותן.
תוך כדי קריאה – הרגשתי שאני בחלום ואני כבר מתה להגיע לפריז כדי ליישם את כל החלומות הקטנים שגרם לי הספר לחלום.

  ספר אמיתי על מרינה נעמת, סיפור לא ייאמן של אמונה והישרדות…. צריך לקרוא בשביל להבין. לא יכולתי להפסיק לקרוא את הספר הזה, לגמתי שם כל מילה בשקיקה. נערה צעירה בת שש עשרה נידונה למוות בגלל מאמר ביקורת על הממשל שפירסמה בעיתון בית ספר. היא נשלחה לכלא איוון ומשם צריך לקרוא. אני אמנם בת 16, אבל כל הסיפורים על המהפכה באיראן, על האסלאם, מעניין אותי לראות סיפור של נערה צעירה וחזקה שמתמודדת עם כפיית דתית, עם הקיצוניות הבלתי נסבלת של המשטר האסלאמי, על עבירה של זכויות אדם, על השתקה ועל אלימות, לא רק פיזית. סיפור החיים שלה פשוט מדהים בעיניי!!! ללא ספק אני מעריצה נשים כאלו.
שיהיה לנו שבוע טוב:)

 טוב, זה לא באמת ספר (למרות שזה מעל 150 עמודים). ברגע שנולדתי אמא שלי שהיא חובבת ספרות גדולה, החליטה שהיא רוצה לכתוב עבורי ספר ילדים, אבל לא יצא לה… אז היא החליטה שבכל שנה, ביום הולדתי היא תכתוב לי מכתב ובו היא תספר איך עברה עלינו השנה שחלפה, מה עשיתי, איך גדלתי, איזו ילדה הייתי, ואיך היא חווה את האמהות איתי. את המכתב הראשון היא כתבה כשהייתי בת שנה, בכתב יד, ועם השנים והתקדמות הטכנולוגיה היא הקלידה את המכתבים במחשב. אמא תייקה את כל המכתבים לפי סדר כרונולוגי, ולפני מספר חודשים, ביום הולדתי שחל אחרי השחרור מצהל, אמא נתנה לי קלסר במתנה, ורק אז גיליתי שבכל שנה היא ישבה לכתוב לי מכתב. זה הספר הכי יפה ומרגש שקראתי השנה, ובכלל-איזה אחלה רעיון ! אין על אמא !

הספר הכי שווה שקראתי השנה, הוא רומן באנגלית שקיבלתי במתנה מדודה שלי בבוסטון לפני חודש.
הספר מביא את סיפורן של ארבע נשים צעירות שנפגשו בקולג' כשהיו צעירות ואידיאליסטיות ומספר כיצד הפכו לחברות הכי טובות – יותר ממשפחה. שלושים שנה מאוחר יותר, מתקשר בעלה של אחת מהחברות שניתקה את הקשר, ומספר שיש לה גידול במוח. זהו רומן יפיפה על התקווה והייאוש אל מול המציאות המשתנה. הסופרת בוחנת את טבע החברות הנשית מבעד לפריזמה של ארבעת הגיבורות, שלמרות כל מה שהן חוו ביחד, כל אחת מהן הסתירה דבר מחברותיה. הסופרת מכניסה את הקורא לתוך המחשבות העמוקות ביותר של הגיבורות, שהופכות לחברות ולא סתם עוד דמויות על דף.
זה ספר מקסים ומרתק, בהחלט הספר הכי שווה שקראתי השנה!!! אני ממליצה עליו לכל מי שמתעניינת ברומנים על חברות בין נשים, סוגיות דתיות קשות, או סתם מחפשת ספר מרגש לקרוא בחורף בפוך.
XOXO

 אני אוהבת לקרוא ספרים הם מכניסים אותי לעולם קסום של פנטזיה. קצת קשה לי להגדיר איזה ספר הכי אהבתי כי לכל אחד יש את הקסם שלו, אבל הספר שהכי נגע בי והשפיע עליי הוא "הנסיכה שהאמינה באגדות" של מרשה גריי. כבר שראיתי אותו בחנות רציתי לקרוא אותו יש לו כריכה יפה ורומנטית. זה הוא ספר מיוחד במינו למעשה מדובר בסיפור פנטזיה על נסיכה שרצתה להתחתן עם נסיך ולחיות חיים מאושרים אבל בדרך הדברים לא הסתדרו לה כפי שרצתה, הנסיך שאהבה התנהג אליה באכזריות ואז היא החליטה לצאת למסע בו היא מגלה את עצמה ואת ייעודה. תמיד האמנתי באגדות באושר, עושר ואהבה. אך החיים מלמדים שהחלומות לא תמיד מתגשמים כפי שרוצים הספר לימד אותי שאמונה ואושר אמיתי באים מתוכנו ותלויים רק בנו ולא באביר על הסוס הלבן שלעיתים אנו יכולות להמתין לו חיים שלמים. זה נשמע מובן מאליו אבל ברגע שהפנמתי את משמעות הדבר כל תפיסת עולם שלי השתנתה לטובה (:

"אישה אחת הולכת לרופא". זה שם הספר שעשה לי את כל הצמרמורות בגוף והיחיד שקראתי אותו יותר מפעם אחת, דבר שאני נוטה לא לעשות כלל. הספר מגולל את בני הזוג – כרמן וסטיין. כשסטיין מגלה שאשתו חולה בסרטן, הוא מתמוטט. הוא אוהב את אשתו אבל פוחד שהוא מאבד אותה, במקביל הוא מנהל רומן בזמן שאשתו חולה בסרטן השד. אני בטוחה שכרמן מרגישה הרוסה ונבגדת. אבל הקטע הוא, שאיתה קל לנו להזדהות, ודווקא עם סטיין שיש לו חיי הוללות שכוללים הרבה בחורות, קצת אקסטזי, אישה ובת מהצד(וכמובן לא לשכוח את הרומן) דווקא איתו צריך להיות הכי קשה להזדהות, אבל למעשה? זה הכי קל . סטיין מגלם את האנושיות במלוא העוצמה, וזה הדבר הכי יפה בעיני בעולם. לגלם אנושיוות זה דבר שמעטים מציליחים לעשות. ואני לא מדברת על תעוזה, על חשיבה, על כוח, על הדדיות ושיתוף, על התכונות הנורמליות שאנשים קובעים שאלה הם התכונות שגורמות לך להפוך לבן אדם, אלה הן תכונות שקובעות שאתה בן אדם מדהים.
כשסטיין בוגד תמידית בכרמן, מצפים ממנו לתמוך ולעזור באשתו. אז מצפים. הקטע הוא, שכשזה מגיע לשבירת הנורמות, אף פעם לא הבנתי למה יש נורמות, למה אין חריגה מנורמות, אני לא חושבת שזה משהו רע. בסופו של דבר , בן אדם צריך להרגיש סיפוק בחיים. יש אנשים שמרגישים סיפוק כשהם אוכלים הרבה שוקולד, כשהם עושים ספורט ויש אנשים שמקבלים סיפוק כשהם בוגדים. כשהם הולכים לאו דווקא לפי איך שמצפים מהם. וזה לא נקרא התמכרות, וזה לא נקראת בגידה, וזה לא נקרא שבר או סדק. זה פשוט נקרא אהבה עצמית, ולדעת איך לגרום לך, לעצמך להיות מאושר. אפילו שזה לא מקובל, ואין לי מושג ממתי אנחנו חיים במאה שבה באמת אפשר לדעת מה מקובל ומה לא, כי מזמן הפסקתי לעקוב. וזה כבר לא מעניין אותי בכלל. מי אמר לי מה אמור להיות מקובל ומה לא? מי החליט בשבילי את זה?
הדבר הנפלא ביותר שבן אדם יכול לעשות בחייו זה לשבור את הנורמות ולהיות מה שהוא רוצה להיות, בלי להסתכל מסביב מבלי להיות ציפייה של מישהו אחר, מבלי להיות מקובע למשהו או מישהו, מבלי לחשוב על התוצאות, עם הרבה צחוק, הרבה הומור, גם כשקשה, גם כשעצוב, עם הרבה אנושיות.
זה בן אדם עבורי, לא הייתי מפענחת את זה ללא הספר הזה.

הספר בבקשה תשמרי על אמא נכנס לי עמוק עמוק ללב השנה. מקריאת המילה הראשונה בו כל זכרונות הילדות הקטנים מתחילים לצוץ. הספר בעיקר הזכיר לי מי זאת אמא שלי ואיזה חלק חשוב היא ממלאת בחיי היום ובילדותי.
השנה הפכתי לאמא בעצמי-קיבלתי את המתנה הגדולה מכולן והספר קיבל משמעות עוד יותר עמוקה עבורי.

 הספר שאני ממליצה עליו הוא "המפתח של שרה", סרט מספר את סיפור חייה של שרה, ילדה יהודיה כבת 10 אשר מגורשת עם משפחתה מביתה על ידי המשטרה הצרפתית בתקופת משטר וישי, במה שכונה בשם "מצוד ולודרום דה היב". לצד סיפור העלילה מתנהלת לסרוגין עלילה נוספת של סיפור מסעה של עיתונאית אמריקאית אשר עורכת תחקיר מקיף אודות גירוש היהודים מפריס. הספר מציג את הפן האנושי של כל אחד ואחד מאיתנו בהתייחס להיסטוריה של רכוש שנמצא ברכושו, במקרה הזה זו דירה. הספר נוגע ללב, ומוריד דמעה על כל פרק ופרק שקוראים והכי חשוב מציג את הילדה שרה, שלא שכחה לרגע את אחיה.. מומלץ.

 לפני כמה חודשים קניתי את הספר הזה אחרי שקראתי ביקורת מהללת במיוחד עליו
מאז אני לא יכולה להפסיק להמליץ עליו בעצמי
זה ספר הרפתקאות מיוחד במינו – ההרפתקן במקרה הזה הוא איש בן 100, שכבר עמד לוותר על החיים וקיווה למות, אבל גילה מחדש כמה החיים יכולים להפתיע והתחיל לרצות לחיות מחדש
הספר מצחיק בטירוף – רוב הזמן מצאתי את עצמי מוחה דמעות של צחוק, ולא יכולתי שלא להקריא קטעים ממנו לכל מי שרק היה מוכן לשמוע
הזקן החביב שהספר מתאר את סיפורו הוא איש פשוט, בלי ציפיות גדולות מהחיים ומאנשים, שלא חושב שהוא יכול (או רוצה) להשפיע על העולם – אלא רק לחיות יום ביומו. אולם הוא משפיע גם משפיע על השתלשלויות אירועים פוליטיות והיסטוריות רבות מספור במאה ה-20: מפצצת האטום ועד נפילתו של סטאלין, והוא מתיידד עם אנשים כמו הארי טרומן, קים ג'ונג איל, צ'רצ'יל, ואחיו למחצה של איינשטיין…
הספר הזה גרם לי לראות את העולם בצורה שונה, הומוריסטית, נונשלאנטית והרבה פחות מלחיצה (אני זאת שמכוונת את חיי ולא להפך), וגרם לי להבין שאני צריכה לעשות בדיוק מה שטוב לי, כי זה מה שיעשה אותי מאושרת, ולא שומדבר אחר.
אני מקווה שגם אני בגיל מופלג אחווה הרפתקאות ואמשיך להכיר חברים חדשים
ובינתיים – אחזור ואקרא את הספר כל פעם שאחשוב שהחיים קצת שתלטניים מדי :)

 טוב אני חייבת להגיד ששמחתי שבמקרה נתקלתי בספר הזה מסתובב לו ככה בבית ובזכות השם שלו ממש הסתקרנתי להציץ ולהבין מה יש בספרים מהסוג הזה…
מה שהכי מצחיק שהוא כל כך נכון. ספר נחמד וקליל שמתאים לכל תקופה וסטטוס בחיים .ביצ'ית איננה האלגנטית קרת הרוח שכולם שונאים במשרד ביצ'ית לפי שרי ארגוב היא: "אישה שלא מנסה לחיות לפי סולם ערכים של מישהו אחר-פרט לשלה. אישה שמבינה שאם מישהו אחר לא מקבל אותה מכל סיבה שהיא- זו רק דעתו האישית.ולכן היא לא מטרידה את עצמה בעניין.תהנו.. :)

הספר הכי טוב שקרתי השנה "חייה של אוור בלום,נערה יפה ופופולרית בת 16,מתהפכים בגע אחד,כשהיא נקלעת עם משפחתה לתאונת דרכים ונותרת הניצולה היחידה.לאחר התאונה היא מגלה לתדהמתה כי היא רואה הילות סביב גופם של אנשים,
שומעת את מחשבותיהם ודי במגע פיזי מקרי כדי שעברם ייחשף בפניה.
בניסיון להימנע ממגע אנושי ולהיפטר מהקולות המטרידים, היא מסתתרת מתחת
לכובע הקפוצ'ון שלה, מכסה את אוזניה באוזניות האייפוד והופכת לחלק מחבורת
הלא מקובלים בבית הספר.
כל מה שאוור רוצה זה לחזור ולהיות נערה רגילה, אך היא עומדת לגלות כי הדרך לכך רצופה קשיים ובחירות גורליות.
הכול משתנה כשלכיתתה מגיע נער חדש, יפה תואר,עשיר ומיסתורי,שנוכחותו משתיקה את בליל הקולות,המראות והחושות המציפים את ראשה מאז התאונה. הוא היחיד שאת מחשבותיו היא אינה מסוגלת לקרוא, וככל שהיא נשאבת לעולמו מלא הסודות היא נשארת עם יותר שאלות מאשר תשובות.
לאוור אין מושג מיהו הנער המסתורי בעל הכוחות המיוחדים, או בעיקר מהו.
הדבר היחיד שהיא יודעת בוודאות זה שהיא מאוהבת בו אהבה בלתי נשלטת."
זה באמת ספר מקסים ומלא קסם ממליצה ליקרוא..:)

לאחר שאבדה את אחיה, שנפתר ממנת סם, יצאה הסופרת למסע בעקבות המכורים.
מהספרים שלא ניתן לעזוב ולו לשנייה, מאלו שפותחים את העיניים ומוציאים קצת מבועת היומיום, הסופרת לא חוסכת בשום פרט ומחברת אליה…

מומלץ בחום

 טוב כמו שאתן יודעות, היום בעידן הטכנולוגיה היה לי קצת קשה להתנתק מהפייסבוק לטובת ספר.. אז אם קרה שהתנתקתי כנראה שהוא באמת היה מיוחד במינו.. וככה מצאתי את עצמי נכנסת לתוך חוויה מדהימה כשאני מרגישה חלק מכל פרק ופרק, מרגישה ביחד עם הדמות שבעצם מספרת את סיפור חייה…
אני רוצה לספר לכם את סיפורה של בחורה ישראלית בשם שרון יצחק בת 23 מתל אביב, מוכשרת, מרתקת שעברה תקופה לא קלה בחייה לאחר שניסתה להעביר עשרה קילו קוקאין בבוליביה ונתפסה, הכל התחיל מחבר שלה שדחף אותה לאותה עסקה וברגעים הכי קשים שלה השאיר אותה לבד, לבד בכלא בבוליביה.. אתן רק יכולות לתאר מה עבר עלייה שם.. ברוב הזמן השתמשה בסמים כדי לא להישבר כדי שיתנו לה "כוח" להמשיך ובאיזה שהוא מקום להדחיק את המציאות שיותר נראית כמו חלום רע.. מה שמיוחד בספר שהכל באמת מגיע דרך העיניים שלה, החוויות שלה בכלא, עם האסירות האחרות, חיי המין שלה שהחליפו את החום והאהבה של הבית, הביטחון … עם שני המינים. השחיטות והמעמדות בבית הכלא בין האסירות ועור הפיל שנאצלה לפתח בכדי לשרוד, אני כילדה בת 19 לא יכולתי להפסיק לקרוא כל פעם היו צריכים ממש "לקחת" ממני את הספר, כי למרות שאין לי מחנה משותף להזדהות , הזדהיתי בקלות עם הרגשות שלה , של בחורה ישראלית שנפלה בפח ובאמצעות כוח הרצון והאמונה קודם כל בעצמה הצליחה לחזור לחיים.. (כדי לדעת מה קרה איתה תצטרכו לקרוא את הספר:) )

 קראתי השנה ספר "זוגיות -מדריך למשתמש", ספר חיוני לכל זוג, לדעת את כל סודות היחסים, גם מעניין, גם מלמד הרבה ולפי דעתי כל בן אדם צריך לקרוא אותו כי היחסים שלנו זה לא דבר הכי פשוט ובסיסי ודורש עבודה.

 זה אמנם לא הספר הכי טוב שקראתי, אבל זוהי דרך ביטוי מדהימה של הסופר מרדכי צבירן לבטא את אבלו על רצח חברו הטוב ורצח יצחק רבין. הסופר מצליח לקשר בין האירועים האלה ולהפוך אותם לספר מתח בדיוני ומרתק. מומלץ בחום.

הספר הכי טוב הוא זה שיש בו נשמה וניגון, ומשהו שיקח אותי הרחק הרחק מכאן (ולא מדובר על שרק 2. למרות שהילדים שלי מתים עליו) ויקל לנשום ויעצור את הנשימה ויגרום לי לבכות ולצחוק, להרגיש את החיים של הדמויות, את הטעם, את הצלילים. למצוא את עצמי בתוכו וללכת איתו לאיבוד. שיהיה רחוק וגם קרוב, מוכר וזר. את כל אלו מצאתי בספר ארוך ארוך ארוך "עיר קסומה". בן יוסף.  

 אני קראתי ומדי פעם אני מציצה בו על מנת לספוע עוד השראה. זה ספר ענק עם סיפורים לפרקקים, שכל מטרתו הוא לגרום לנו, האדם הרגיל, הפשוט, הגדול, המיוחד. כל אחד ואחד מאיתנו חייב לדעת שמחשבה יוצרת מציאות. אם נחייך יחכיו אלינו..נכון? נכון!אז שתעו לכם שאם נחשוב טוב יהיה טוב! הספר מגלל סיפרוים של אנשים שהשיגו דברים רק בזכות מחשבה ממוקדת על דבר מסוים ומחשבה חיובית בלבד! קשה לביצוע, אבל בעצם לא(: אם אני ינתרל את עצמי מכל מחשבה רעה אני אהיה מאושרת. אם אחשוב על דבר מסוים שאני רוצה הוא יהיה שלי!!! זה פשוט, זה עובד! ותנסו את זה בבית(: ספר שהרים אותי למעלה מהמון בחינות והחשוב הוא שאני הרבה יותר מתעסקת בחיובי בחיי ובעצם כמעט ורק. לא טוב, אל תהיה שם…תחלום, תגשים! אני רוצה מאוד את הנעליים האלה והם יהיו שלי…מחשבה יוצרת מציאות! שבת ניפלאה לכולם(:

הספר הכי טוב שקראתי השנה הוא ללא ספק "ילד אחד יותר מידי". הספר מתאר את חייהם של מספר אנשים שחיים בעולם ללא חוקים.. עולם של פשע. בספר יש אהבות,מלחמות,בגידות ובעיקר חלומות שלא יתגשמו לעולם. הספר ריתק אותי וגרם לי להעריך את מה שיש לי.ממליצה בחום לקרוא!

 אני אמא לשלושה ילדים מקסימים בני תשע שש ושנה ובדיוק שילדתי פרצה השריפה הגדולה בכרמל .בעלי הוא גם כבאי ובאותם ימים גם עבד באחת השריפות הגדולות ונשארתי לבד עם שלושתם, זו הייתה אחת התקופות הקשות והכואבות עבור עם ישראל ואילו אני שקעתי במין דיכאון לידה שלא היה שום חשק לקרוא ספרים או לעשות דבר מהנה אחר , אך מתוקף תפקידי כאימא קראתי לבני שעדיין לא יודע לקרוא , בטקס מיוחד ועצוב מאוד לכבאים שניספו קיבלו כבאי חיפה ספר ילדים מאימו ואישתו של דני חייט ז"ל וכשקראתי לבני את הספר דמעות חנקו את גרוני הספר מספר על ילד אמיץ שרוצה להיות כבאי הילד הזה הוא דני ז"ל שהגשים את משאלתו אך לא זכה להמשיך לחיות. בכל פעם מחדש כשאני קוראת את הספר הזה עולים בי זכרונות עצובים על אותה השריפה ועל כל האנשים שניספו בה .לזכרם.הלוואי שהיה לי משהו משמח לספר אולי בעתיד ב"ה .שיהיה לעם ישראל רק דברים טובים ושמחים אמן…………שבת שלום

אני לא חובבת ספרים גדולה, אז לא יוצא לי לקרוא הרבה ספרים. אז דבר ראשון אני פותחת בככה שאני מודה למורה שלי לספרות, שבלעדיה לא הייתי מגיעה לספר.

לפני כחודשיים היה עליי לכתוב יומן קריאה (עבודה להגשה). כשקיבלתי את המטלה לא כל-כך אהבתי את הרעיון שאני צריכה לקרוא ספר, ועוד אחר כך לכתוב עליו עבודה…
התחלתי לחפש ספרים, או המלצות, אבל שום דבר לא מצא חן בעיניי.
אחרי כמה ימים של ייאוש, במקרה עברתי ליד הספרייה שבחדרו של אחי הגדול. שם מצאי ספר עם עטיפה שחרה ועליה איור משונה. ואז החלטתי, את הספר הזה אני אקרא.
ובאמת כך היה, ובמשך כמה ימים פשוט ישבתי ושקעתי בספר.
הספר מספר על ילד (13) שחי עם אביו ומזכירתו. הילד הוא נער מתבגר שלא כ"כ יודע מי הוא ומה הוא, יש לו עדיין כל כך הרבה שאלות על החיים ועל העבר.
במשך הספר הילד מתגלגל להרפתקה רחוקה מהבית, שאותה מבלה עם האדם שבסוף מתגלה כסבו (אבי אמו), ועם סבתו (אם אמו), השחקנית המפורסמת שגם לא הכיר 13 שנה.

הספר הזה הוא לא עוד סתם ספר (אחרת הייתי מפסיקה לקרוא אותו באמצע). יש בו משהו שמשך אותי. הרגשתי שאני ממש בתוכו. הכתיבה היוצאת דופן והמרגשת של דוד גרוסמן, גרמו לי לא פעם להזיל דמעה ובאותה מידה גם לפרץ של צחוק. זו באמת הייתה חוויה, ולא חשבתי שבחיים אוכל להנות כ"כ מספר.

הספר המוצלח ביותר שקראתי השנה הוא "בת יפתח" מאת נעמי רגן. הספר עוקב אחר בת שבע, נערה אמריקאית יהודיה שבאה מבית חרדי. אביה העשיר מתכנן לשדך אותה לבחור ישיבה חרדי ממאה שערים על מנת לקיים נדר שנדר לפני שנים רבות. בת שבע הצעירה מלאת החלומות והשאיפות נאלצת להקשיב לו ולבסוף נישאת לבחור שעד מהרה מתגלה פרצופו האמיתי והנוקשה שלו ושל משפחתו, אשר מונעים מבת שבע את כל ההנאות הקטנות שידעה עד כה, ומנערה צעירה ומפונקת היא הופכת לאמא שצריכה להתמודד עם החיים הלא פשוטים. לאורך הספר בת שבע מתחבטת בשאלה הגורלית האם עליה לרצות את אביה ובכך לוותר על חלומותיה או שמא לחיות את חייה באושר ובחופשיות.
בעיניי זהו ספר מקסים שנתן לי נקודת מבט שונה על העולם החרדי ועל הנשים בפרט. מומלץ ביותר!

הספר שהכי אהבתי שקראתי השנה הוא "ההודאה" של ג'ון גרישם.
בספר מדובר על בנאדם שחטף אנס וקבר נערה אך במקומו נעצר בנאדם אחר שאינו קשור כלל לרצח וכעת האדם החף מפשע עומד לצאת להורג.
אך הרוצח מגלה שיש לו גידול סרטני ומחליט לראשונה בחייו לעשות את המעשה הנכון ולהתוודות.
הספר מדליק לגמרי הרעיון והעלילה המעניינת משאירים אותך במתח ובדריכות שאתה לא יכול להפסיק לקרוא.
הנאה בטוחה :)

 את הספר הזה סבא שלי קנה לי, סתם ככה בשביל הכיף שלו (ושלי), הוא אמר לי שהוא חושב שאני אוהב אותו. בהתחלה הייתי סקפטית, אבל הכל נעלם כבר מהעמוד הראשון. באמת שזה אחד הספרים היותר יפים ויותר עמוקים שקראתי השנה ובכלל. חוץ מזה שהוא כתוב מדהים בעיני, הוא פשוט מהספרים האלה שאת לא רוצה להפסיק לקרוא, שהם גם מצחיקים וגם עצובים וגם מרגשים, ובעיקר מעלים חיוך. המסר שבו באמת גרם לי להיסתכל על החיים בצורה אחרת. המחשבה שלכל אחד יש יעוד בעולם הזה וכולנו חשובים, זה נותן הרבה משמעות לכל הדברים היום יומיים, ובעיקר ביטחון שאף אחד לא שווה יותר ממני, וגם אני לא שווה יותר מאף אחד. זה מעמיד אותך במקום, עושה אותך לבנאדם טוב יותר (יש כמה אנשים שאני מכירה שממש כדאי שהיו קוראים אותו). את האמת אני אפילו חושבת לקרוא את הספר הזה שוב, כל כך אהבתי אותו, זה גם מהספרים האלה שמשאירים אותך בתחושה שלא הבנת את הכל עד הסוף ויש עוד מה לחשוב. בקיצור מדהים ממליצה לכולם:)

 הספר הכי מעניין שקראתי השנה היה "בנעליה",שהוא סיפור על שתי אחיות מאוד שונות אחת מהשנייה במראה וגוף ובתכונות אך דבר אחד דומה בינהן ,המידה של הנעלים (40 ,כמוני אגב) והתשוקה אליהן.
בעוד מג היא בחורה סקסית והרפתקנית -יש לה הפרעות קשב ולימוד ככה שהיא חיה את חיה בצורה ארעית ולפעמים נעזרת בהורים או באחותה הגדולה שהיא טיפה יותר מלאה והיא עורכת דין מצליחה שלא איכפת לה איך היא נראית או מגברים וכדומה.
במהלך הספר מג פותחת לגמרי במקרה עסק של סטיילינג והשאלות שהיא שואלת את לקוחותיה והתובנות האופנתיות שלה הן משהו שאני לגמרי אימצתי כאחת שרוצה לעסוק בתדמיתנות וקניינות אישית בעתיד וכמוכרת בהווה בחנות בגדים.
ספר כיפי ונחמד עם סיפור מרגש על מערכת יחסים מלאת משקעים בין שתי אחיות וכמובן הרבה אופנה ,מומלץ בחום :).

 הספר הוא "עיר הגנבים" של דיוויד בניוף. הספר מספר על שבוע בחייו של סבו של בניוף (ולקראת סוף הספר גם של סבתו) במהלך מלחמת העולם השניה.הוא מספר על נער יהודי שמכיר צעיר רוסי וכדי לשרוד הם מקבלים משימה – להביא חבילת ביצים בשביל עוגת חתונה של בתו של מפקד בכיר בצבא האדום.הם עוברים יחד ביערות, עיירות רפאים עם אנשים שאיבדו צלם אנוש, סיפורים קשים של אנשים שרק רצו לשרוד את המלחמה ההיא לצד מפקדים וחיילים מושחטים גם מהצבא הגרמני וגם מהצבא האדום. למרות הארועים הקשים שמתוארים בספר (כמו שאמרתי, זהו סיפור אמיתי ולכן היה עוד יותר קשה ומזעזע לקרוא חלק מהדברים) מצאתי את עצמי צוחקת, לבד בחדר מתעלוליהם של שני הצעירים.והיו מקומות שגם בכיתי.ואני בחיים לא בכיתי מאף סרט וספר, אבל ספר זה כתוב כאילו שפושט מישהו מספר לך את הסיפור האישי שלו.המלצתי על הספר לאנשים שלא קראו ספר קריאה בחייהם, וגם הם סיימו אותו תוך יומיים עם אותן רגשות. מומלץ לאוהבי כל הז'אנרים!

 הוא, ללא ספק, ועל רקע הפיכתי לאמא לפני 11 חודשים, ״תפילילה״. ספר לגדולים ולקטנים, נפלא, מרגש ויפהפיה, במילים ובאיורים. ספר נכון לכולם, תפילת הודיה מקסימה.

הספר הכי הכי הכי אבל הכי שווה שקראתי השנה הוא "הסוד", הספר הזה הוא כלכך מרגש והוא מלמד אותך איך לחיות את היום-יום מבלי כל הלחץ והעומס שיש עלייך….. אני ממליצה על הספר הזה בחום,כל מי שעוד לא יצא לה לקרוא את הספר הזה אני מקווה שיצא לה לקרוא אותו כי זה באמת לימד אותי איך להיות בנאדם רגוע ושליו יותר……

ולFASHION FORWARD אתם האתר ההכי שווה שיש באמת בלי התחנפות אני פשוט כל יום נכנסת ואני רק מחכה לכתבה הבאה שתצא……

אהה ו..סתם שתדעו שיש לי יומהולדת ביום שני אז אני נורא ישמח עם אני יזכה……

"ובמשך השינה החלום הוא הפך הגשמיות, הנפש הערומה, ולכן אנו אומרים על אדם שהוא "מתעורר" כאשר הוא יוצא מן החלום; שהרי הוא שב לעולם שבו העור הוא גבול האדם;"

ילדי הסקויה / גון בן-ארי

 ואני לא מאמינה שיש כאן נשים שלא מתביישות לספר על הספרים חסרי המשמעות שהן קראו כמו: הסוד, ספרים של רם אורן, ספרים של אילן הייטנר, ספר על קארי בראדשו, ספרים שכתבה תסריטאית של סדרות ילדים, ספרים שיצאו לפני 20 שנה וגם אז לא היו שיא האיכות ועוד זוועות למינהן שמוכיחות שגם שפרחות כבר קוראות הן לא ממש מחכימות מזה.
בקיצור אני קראתי הרבה ספרים טובים השנה אבל אני לא אגנוב מאף פריחה את הזכות ללכת במגפונים המכוערים האלה.

 אחד הספרים היותר טובים שנפלו לידיי הוא "ציירת משנחאי". הספר מבוסס על סיפור האישי של ציירת פאן יו ליאנג.עלילת הספר מתרחשת בסין של שנות ה-20. פאן יוליאנג הייתה נערה יתומה אשר התגוררה עם דודה. בגיל 13 דודה מכר אותה לבית בושת שם היא גדלה ועבדה. כעבור מספר שנים הפכה פאן להיות כוכבת "ההיכל".למזלה של פאן , היא פגשה גבר עשיר מאוד אשר התאהב בה וקנה את חירוטה. לאחר שפאן יצא מה"היכל" היא התחילה להתמודד עם הווה דרך האומנות. היא הלכה ללמוד אומנות (היא הייתה בין הנשים הראשונות בסין שהלכו ללמוד במוסד להשכלה גבוהה).פאן יו ליאנג לקחה את האומנות והפכה את זה למשהו נורא אישי ומעורר מחלוקת- היא ציירה את עצמה בעירום. לצאת בצעד כזה בסין השומרנית של שנות ה 20 היה מעשה מהפכני. רבים התנגו לה ואף הרסו ושרפו את היצרות שלה בתערוכה עצמה. אך למרות הכל פאן יוליאנג לא עצרה והמשיכה לעסוק בשלה מכיוון ששום דבר אחר לר גרם אושר כמו האומנות שלה.לכן בסופו של דבר היא עזבה את סין ועברה לגור בצרפת ששם היא נהפכה להיות לציירת מקובלת ומאוד מבוקשת.

הסיפור ראוי להערצה. הערצה על אומץ מטורף עלמנת ולעשות את מה שהכי טוב לך. בסופו של דבר כשהסביבה שלה לא יכלה לקבל אותה היא לא וויתרה על עצמה אלה פשוט הליפה את סביבה .מדובר באישה חזקה שאינה מוכנה לקבל את העובדה שלגבר מותר ולה לא!

מאוד מומלץ לקריאה…
יעל

הספר הכי טוב שקראתי השנה הוא הספר "הסוד"
הוא אומנם ספר ישן אבל לא ידעתי שקיים ספר כזה
מצאתי אותו במקרה באיזשהו חנות ספרים
זה ספר שמדריך איך לחשוב בצורה חיובית למרות כל הקשיים
ואיך להגשים את החלומות שלנו בעזרת מחשבה חיובית
ללא ספק אחד הספרים הטובים ביותר
שינה לי את החיים!!!
תהיו אופטימיים הכל לטובה(:

 מאת מור אסאל וענת בר לב-אפרתי. ילדתי את בתי השלישית בתחילת 2011 ומאחר ויש לי שתי בנות בבי"ס יסודי קניתי את הספר כדי שיזכיר לי דברים על תינוקות-התפתחות, מאכלים, טיפול וכד', לא ששוכחים איך לגדל תינוקת אבל יש דברים שצריך לשים עליהם דגש והספר עזר בכך. זהו ספר חדש שיצא רק בשנה שעברה ומחולק לגילאים וכולל מדריכים מצולמים בתחומים שונים. עכשיו צריך ספר מגיל שנה עד כיתה א'..

ספר מדהים הסוחף לתוך עולם שאני לא מכירה, ספר על המתאר את מלחמתה של אישה בעזרת אישה אחרת בתוך עולם של גברים. הספר מעורר רגשות של אמונה ואפילו כעס.התרוממותת רוח ותקווה לעתיד. בימים אלו כדאי שנעסוק בהאדרת נשים זה ספר שאפשר ללמוד על כוחה של אישה.
אז זה הזמן לכל אישה להיות חזקה ואמיצה ולדעת שכל דבר הוא אפשרי!

כי יגעת ומצאת תאמיני! (בבלי מגילה ו)

 דרך התעלומות שהבלשית מצליחה לפתור, אנחנו מתוודעים אל עולמם של האפריקאים. אין בספרים הרפתקאות מסמרות שיער, אין יריות, אין דם והאלימות מינורית. יש עולם אחר- תמים, טוב לב, אנושי ומאמין.
הספרים עוסקים בפרטים הקטנים שבחיים. אוכל, מזג אויר, מה לובשים שם, איך מתנהגים הגברים הבוצוואנים לנשותיהם. ומעל לכל הבלשית השחורה המופלאה מא ראמוצווה. אישה חוקרת יחידה בעולם של גברים.
עשו לעצמכם טובה ותתמכרו לסוכנות הבלשים מספר 1.

הספר הכי טוב שקראתי השנה הוא ללא ספק "באדולינה" של גבי ניצן.
זה הוא ספר פנטזיה מקסים שמספר על ממלכה קטנה סודית באירופה שהמוטו של המדינה הוא שעדיף להיות שמח ובריא מאשר חולה ומדוכא.
המלך והמלכה של המדינה מחליטים לעלות לארץ כדי לנסות לעלות את רמת האושר והאופטימיות של האנשים בארץ.
זה הוא ספר מדהים ששינה את ראיית העולם שלי וגרם לי להבין מה הם הדברים החשובים בחיים שצריך לאהוב את החיים ולחיות כל יום באופטימיות גם אם הדברים לא תמיד מסתדרים כמו שרוצים.
ממליצה בחום!

 קשה לבחור את הספר הכי טוב שקראתי השנה. כל ספר מתאים למצברוח שונה, לתקופה… באמת עבר עליי המון השנה והיו רק ספר אחד או שניים שתמיד רציתי לקרוא, לכן הספר הכי טוב שקראתי השנה הוא "צ'ארלי וממלכת השוקולד". נכון, זאת לא הפעם הראשונה ולא החמישית שקראתי אותו, אבל הוא תמיד כייפי- אי אפשר להיות מבוגר מדי בשבילו… ממרומי גיל 16 אני אומרת שממלכת השוקלדה של ווילי וונקה היא הדבר החם! תמיד מצחיק, תמיד מעודד.. אם תקראו אותו תרגישו שאתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים!
שיהיה חורף מתוק :P

 "מלך החומוס ומלכת האמבטיה"- אני מניחה שרובכם מכירים וקראתם אותו, וזה רק מוכיח כמה הספר מושלם.
ספר המשקף את המציאות הישראלית ובעל ההומור והציניות של כל ישראלי מצוי.
ספר שככל שהוא מצחיק ומשעשע ולפעמים אפילו גם גס הוא אמת לאמיתה. כל פרט שם נכון וכל מחשבה של הדמות/ סופר רק מוכיחה קצת מהבורות של האדם.

לאלו שעדיין לא קראו אותו אני ממליצה בחום ובטיחה שהספר הזה ישנה הרבה מהצורת מחשבה שלכם ואפילו יגרום לכם להבין כמה דברים שבעבר בכלל לא ידעתם על עצמם.
XOXO
סיון(:

 ספר השנה שלי – "ביוגרפיה דויד בואי" מאת מארק ספיץ
ביוגרפיה צבעונית ומרתקת שנכתבה ע"י עיתונאי רוק ומעריץ מושבע שמכניס אותנו לעולם הזייתי של אומנות, מוזיקה ואופנה משנות החמישים ועד היום והכל דרך נפתולי חייו של מלך הגלאם דויד בואי (שחוגג יומולדת 65 ביום ראשון!!)….
הספר נכתב בצורה כ"כ מרתקת שלרגע כמעט ויוכלתי לשמוע את זיגי סטארדסט שר על עולמות מקבילים על במה פסיכדלית אפופת עשן….
מומלץ ביותר :)

 הספר הכי טוב שקראתי בזמן האחרון הוא לרוץ עירומים\מקסים גוזמן. זה ספר שהסופר הוציא באופן עצמאי והוא אחד הספרים הכיפיים שקראתי בתקופה האחרונה. העלילה המרכזית בספר היא סיפור אהבה שבתוכו שזורים הומור, משלים קטנים והמון שנינות. חלק מהכיף הוא שהסוף לגמרי לא צפוי ומשאיר אותך עם פה פעור.. מומלץ ביותר :)

הספר שאני יכולה להגדיר כהכי טוב שקראתי השנה, ובכלל אחד הספרים המעניינים והמרגשים ביותר שקראתי עד כה, ללא ספק- "חדר". העלילה בכללותה מטלטלת- מדובר על אישה שנחטפה ונסגרה בחדר נעול (מין מחסן בחצר של החוטף שלה). החוטף אנס אותה במשך השנים, והיא ילדה לו בן בתוך החדר. הספר מסופר ע"י אותו הילד, שכבר בן חמש, וכל עולמו, כל מה שהוא מכיר זה את החדר. כדי לא לצער אותו, אימו מסבירה לו שהחדר הוא כל העולם, וכל מה שקיים מחוץ לחדר, בחלון הקטן שבתקרה, זהו החלל החיצון. כל האנשים שמופיעים בטלויזיה, הם דמיוניים. במהלך קריאת הספר מהדהדת כל הזמן הנכות הנפשית והחברתית של הילד, שכל מה שעשה רע בחיים היה פשוט להיוולד. כמו כן האומץ של אמא שלו, ההקרבה, האהבה העזה לבן שלה, שבלי ספק הוא הסיבה היחידה שלה לחיות, אחרי שאיבדה את כל חייה בחוץ. ספר מצמרר, מרתק, כובש. סחט ממני הרבה דמעות. ממליצה בחום!

 הספר הכי מדהים שקראתי השנה הוא "כמו גחליליות", מסופר על בחור שמתמכר לסמים בגיל מאוד צעיר ובעקבות זאת הסמים גורמים לו לעשות דברים מטורפים. זה ספר כ"כ עוצמתי, מפחיד ומרגש בו זמנית, בכיתי בו אינספור פעמים. הוא מבוסס על סיפור אמיתי.
הוא גרם לי להבין כמה הסמים הם דבר נוראי שיכולים להרוס חיים ואני חושבת שזה ספר חובה למתבגרים, הוא מראה את התוצאות הנוראיות של איבוד המשפחה, החברים והשפיות והוא יגרום להם לא לעשות סמים לעולם כמו שקרה לי.
ספר משנה חיים פשוט אין מילים לתאר כמה, מעביר מסר כ"כ חשוב בימינו.

ספר מדהים על מלחמה של אישה בתוך עולם של גברים, על חמלה על תקווה ועל קשיים בעולם שלא מוכר לי בכלל, נוגע בכל הפחדים ומעורר אפילו כעסים. ואם עכשיו תקופה של הדרת נשים בספר זה אפשר לראות האדרה, האדרה של נשים ע"י נשים. נסיון הפריצה של האישה לעולם קשה ממנה.

ואולי זה הזמן של כל אישה להתגבר ולפרוץ, להילחם ולהאמין.
כי- "יגעת ומצאת תאמיני"! (בבלי מגילה ו)

 הפר הכי טוב שקראתי השנה הוא כוחו של התת מודע ספר מדהים שיכול לתרום לכל קורא

הספר הזה מאת אופיר טושה גפלה הוא ספר לא קל לקריאה, עוסק כולו ברובו בנושא הפחות אהוב על כולנו – מוות. הכתיבה המצויינת והחיננית שלו הופכת את הנושא למרתק ומעניין, הפחד מהמוות כבר לא כזה מאיים ובעיקר נותן הצצה לחיים (כנראה) שאחרי. החל מדמויות מרתקות כמו מרלין מונרו ועד לשאר מוסיקאים מפורסמים שנמצאים אי שם בעולם הבא. אחרי ספר כזה, אני יודעת שכשיגיע יומי, יהיו לי שם הרבה דברים מעניינים למעלה.
הספר הותיר אותי עם הרבה שאלות שמתרוצצות לי עד היום בראש ובעיני ספר שמותיר בך סימני שאלה הוא מה שנקרא "ספר טוב".

"הכאב הוא בלתי נמנע , הסבל נתון לבחירתך " , זו המנטרה שחוזרת על עצמה בין דפי הספר שמצליח להפוך את הריצה למעשה פילוסופי , אולי אפילו בעל אופי דתי .
באופן אישי כמי שהחלה השנה לנכס את הריצה, יש בספר כל כך הרבה תובנות מחכימות, וגם סימני שאלה הנוגעים לפסיפס האישיות שלי שנחשפתי אליו במהלך הקריאה .
מוריקמי מצליח להעביר לאלו שאינם רצים את עצמת החוויה שיש בה נחישות התמדה ומנות גדושות של סיזיפיות. וקהילית הרצים גומעת קילומטרים של עניין ובעיקר רצון להזמין את מוריקמי להקיף את פארק הירקון .

כשהייתי ילדה, פעמיים בשבוע היתה מגיעה לחזית בית הספר היסודי ספרייה ניידת, כמו אוטו-גלידה רק עם טעמים של ספרים. אני זוכרת היטב את תחושת העקצוץ הזו בגוף למשמע הצליל של האוטו-ספר מתקרב, את הריצה אליו בשנייה שנשמע הצלצול ואת הריח הזה, הממסטל, של ספרים חדשים וישנים שמילא אותו. באחת הפעמים, הסבא עם העיניים הטובות שנהג את הספרייה שלו בדרכים (או כך לפחות אני זוכרת אותו), שם לי ביד ספר, עם כריכה ירוקה וילדה ג'ינג'ית. "קחי, זה בשבילך". כבר בדרך הקצרה הביתה, "אן מהחווה הירוקה" ואני הפכנו לנשמות אחיות (כמו שהיא לימדה אותי שקוראים להן). השנה, בגיל 29, שבע עשרה שנים אחרי הפעם הראשונה ההיא, פגשתי שוב את אן, בתרגום מחודש של שלושת הספרים שליוו את ילדותי. בפגישה המחודשת הזו, אן נשארה כשהיתה, אותה היתומה הג'ינ'ית, שצמאה לאהבה ולחברות ולשמלות תפוחות שרוולים. אני לעומתה, גדלתי קצת מאז, אבל עדיין נזכרת בגעגוע בילדה שהייתי, שהרגישה גם היא לפעמים לא לגמרי שייכת למציאות האפרורית, והיתה מוצאת עצמה חולמת על חוות ירוקות, טיולים עם איזה גילברט במשעול האוהבים, והרפאתקאות ביערות מכושפים. גם היום אני עדיין חולמת, בין היתר, על נעליים כאלו בדיוק.. 

 הספר "תעלוליה של ילדה רעה" של מרי ורגס יוסה זה הספר הכי טוב ומעניין שראתי לאחרונה. בואמתאר מערכת יחסים שנמשכת לאורך תקופה ארוכה, ובתוקפה הזאתיניתן לראות איך אנשים משתנים אחד ביחס לשני ואיך זוג שבתקופה אחת לא יכל להתאים בתקופה אחר הופך להיות המקלט אחד של השני. הספר הוא בלתי צפוי לחלוטין ונותן לך נקודת מבט חדשה על אמון בין אנשים ועל אהבה.

אז ע"פ הכותרת שלי, לקחתי ספר של הסופרת האדירה עירית לינור, שנונה, חכמה, מצחיקה ובקיצור פשוט עילוי. "שתי שלגיות" ספר מדהים, האמת שכל שנה אני חוזרת וקוראת אותו שוב ואין לי האמת הרבה סבלנות לקרוא את אותו ספר כמה פעמים. אני לא פמניסטית, ואף נוטה להסתייג מהמושג הזה, אך עירית כל כך מדהימה ביכולות הכתיבה שלה, גורמת לך להבין, להתמודד יחד עם גיבורת הספר, להזדהות בכל המובנים. ספר אנושי, נוגע, מיני, כל הדברים אשר נוגעים ללב, בקלות כל אחת יכולה להתחבר לאהבה הזו, אהבות ישנות וחדשות, חששות, בקיצור חייה של כמעט כל אישה. מומלץ! 

הוא ללא ספק הספר שיצא בעקבות חייו, הקריירה והיצירתיות המתפרצת של מעצב העל הנפלא אלכסנדר מקווין, שעזב את העולם בטרם עת – "אלכסנדר מקווין – יופי פראי".
בספר אפשר למצוא את כל הדרך שעשה מקווין עד מותו בעולם האופנה, מה שהופך את הספר כולו למעין מצבת זיכרון מרהיבה ביופיה. כמובן שבתוך הספר עצמו ישנן צילומים רבים של מקווין ועיצוביו (מהאייקוניים ביותר לפחות מוכרים).
והכי כיף – כבר מהכריכה אפשר להבין שזהו אחד מהספרים היותר מיוחדים שנוצרו – על הכריכה מופיעה הולוגרמה מיוחדת כשממבט אחד רואים את פרצופו של המעצב המנוח וממבט שני רואים דמות של גולגולת שהייתה מאוד מזוהה עם מקווין והעיצובים שלו.

בקיצור – מהמם, מרתק ושווה כל שקל!

 הספר הכי טוב שקראתי השנה יהיה משהו מהסוג של "modern compressible flow" או "introduction to heat transfer" .. עם כמה שזה עצוב, אין ממש זמן לקרוא ספרים אמיתיים שאת סטודנטית להנדסה. רוב הזמן הולך על קריאת (ונסיון להבנת) ספרים מהסוג הזה.
לעומת זאת, מה שטוב בלהיות סטודנטית להנדסה הוא להיות בחורה אחת מבין המון המון גברים ועוד קצת בחורות, שגם הן נכנסות בקטגוריה של הגברים. לכן את תמיד זו שמתלבשת הכי יפה, גם אם (חס וחלילה) תלבשי טרנינג..

 הוא ללא ספק – "מרשעת" של גרגורי מגווייר, ספר זה הוא פשוט חוויה, כל מה שחשבת על סיפור הקוסם מארץ עוץ ישתנה. ספר כל כך מתוחכם ומרגש, מסופר מנקודת מבט מאוד שונה ומעניינת, הוא מראה לך כיצד אדם, או בעצם – מכשפה, מקדישה את חייה למאבק ומטרה שהיא מאמינה בהם, והשאלה הסופית ששאלתי את עצמי לאחר הקריאה היא : האם החיים האלה שהיא חייתה וכל מה שהיא עברה היו שווים את זה?.אחד מהספרים שבאמת גורמים לך לחשוב קצת יותר על החיים שלך ולמען מה אתה חי. הספר סוחף אותך איתו אפילו בחורף כשקר ובקיץ כשחם, ולא אכפת לך בכלל ממזג האוויר :)

 הספר הטוב ביותר שקראתי בשנה האחרונה ואפילו בשנים האחרונות, הוא הספר "מושלם" של רחל טלשיר. הספר מספר על ספר תל-אביבי שחייו "מושלמים" על פניו ויש לו כל מה שגבר יכול לבקש לעצמו,עד שבאמצע החיים ישנה תפנית מפתיעה הגורמת לו להיכנס אל תוך מערבולת שהוא מתקשה לצאת ממנה, ומכאן עד לסוף המפתיע ביותר. מוסר ההשכל מספר זה נוגע לכל אדם באשר הוא: יש להסתפק במה שהחיים נתנו לך וכן לא ליפול לפיתויים במהלך החיים! – מומלץ ביותר! שבת שלום!

 אחד הספרים הטובים שקראתי השנה אם לא ה…הוא הספר ״הבת הסודית״ .
הספר מספר על התרבות ההודית שמעדיפה בנים על בנות.
מה שקורה זה שבהודו האישה היא זאת שמביאה את הכסף (הנדוניה) לחתונה, ובגלל העוני האדיר שיש בהודו, רוב המשפחות מעדיפות שהתינוקות שלהם יהיו בנים.
אז נכון שזה אינו סיפור פילוסופי שמביא לנו משפטים לשיפור העצמי אבל יש בו המון! יש כוח נשי שדוחף ומלווה את כל הסיפור נגד כל המוסכמות. ולאורך הסיפור ניתן לראות שמי שמחזיקה לבסוף את כל הסיפור, זה אישה אמיצה שלמרות מה שיש ומה שאין, פשוט נלחמת.
אני אישית התאהבתי בסיפור גם כי זה מדבר על הודו,שאני מאוהבת בה, וגם כי מה יותר אותנטי לקרוא על הודו.. בהודו :)
לכן זה בהחלט הספר שעשה לי את הטיול השלישי שם. שינה לי את הטיול והתפיסה… למרות שסיימתי אותו ביומיים כי פשוט לא הצלחתי להפסיק לקרוא.
ממליצה בחום… על הספר כמובן ובהחלט גם על הודו.

 הספר הכי טוב שקראתי השנה הוא יומני הנסיכה ,ספר מאוד יפה, מצחיק הוא מדבר על נערה מתבגרת שמגלה שהיא נסיכה ואז מספרים איך היא עוברת את כל התהליך מנערה רגילה שלא התאפרה או התיחסה למה שהיא לובשת לנסיכה שלובשת שמלות ומתאפרת וגם שמה עקבים בקיצור ממש שווה קריאה !!

לבחור ספר הכי שווה זו משימה קשה מידי: כל אחד מסמל תקופה, ריח, טעם של זמן. אחד הספרים שנגעו לי מאוד השנה היה 'חמניות' של שראמי בונדריק שמספר את סיפורו של הצייר ואן גוך. גוך, שחלק גדול מחייו נותר עלום ומיסתורי כיוון שואן גוך נהג להשמיד את כל המכתבים שקיבל, נותר תעלומה של נפש עדינה מידי, סוערת מידי ומרגשת מידי. אני חייבת לציין שהפעם הראשונה שהסתכלתי על הציורים של ואן גוך באהבה היה אחרי ששמעתי את השיר stary stary night של דון מקלין. פתאום, כל צבע סימל רגש וכל משיחת מכחול סימנה חלק מהאישיות הסוערת של האמן האדיר הזה. הסופרת, פרופסור להיסטוריה של האומנות, מצליחה לצייר תמונה כ"כ נוגעת ללב ומלאת תשוקה של האמן ואהובתו ראשל. ראשל, שהייתה זונה באחד מבתי הבושת בצרפת, הייתה גם אהובתו של ואן גוך בשנתיים האחרונות לחייו לפני שהחליט שהוא לא עומד בזה עוד. היא גם הגברת שלה כנראה הוא מיען באהבה רבה חלק מאוזנו, באחד מפרצי הטירוף שלו. הספר מסופר מנקודת מבטה והוא זכר לאיזה נפילים של כישרון התהלכו פה פעם. הסופרת מספרת באופן כה נוגע ללב את ההתנהלות שלו בעולם ואת הפליאה שלו מאסתטיקה, צורות ובעיקר צבעים. במיוחד ביום גשום כ"כ כיף לקרוא ולראות לרגע את הציורים הגדולים שלו כרגעים בחייו. ממליצה בחום, ולו בשביל לדמיין את פלטת הצבעים שהגאון הזה המציא.
רוני סתיו 

 החיים הסודיים של הדבורים..ספר מדהים