מתנה בשישי: מארז טיפוח של וישי בשווי 545 שקלים

ספרו לנו על הטיול הכי גרוע שהיה לכן ואולי תזכו במארז טיפוח של וישי בשווי 545 שקלים

מאת  | ‏ 31 מאי 2018

מתנה בשישי (צילום: מוטי פישביין)

מתנה בשישי (צילום: מוטי פישביין)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

מארז טיפוח של וישי הכולל:
- וישי 89 – בוסטר לחיזוק והזנת העור
- מסכת חימר מטהרת
- קרם יום סלואו אייג' עם spf 30
- תרסיס מים טרמליים
- קרם גוף אידיאל בודי 

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

 מהו הטיול הכי גרוע שהיה לכן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 545 שקלים
ניתן להשיג בבתי מרקחת פרטיים ברחבי הארץ

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 3/6/18 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בתליון כתר זהב 18K משובץ יהלום של פדני היא לימור, שסיפרה לנו על התכשיט הכי יקר לליבה: "כל נכדה שעלתה במשפחה שלנו לכיתה א' קיבלה מתנה מסבתא שלי טבעת זהב שעליה לב. אותה הטבעת נשארה על היד שלי במהלך כל השנים, למרות שמדי פעם נאלצתי להביא אותה לצורף על מנת שירחיבו לי אותה. לאחר שסבתא נפטרה קיבלתי ממנה בירושה טבעת זהב שהיא נהגה לענוד. כעת אני מרגישה סגירת מעגל, על יד אחת טבעת שסבתא קנתה לי ועל היד השניה טבעת שלה. אני לא מורידה את שתי הטבעות כבר שנים, הן קלאסיות, יפות, אני מרגישה מיוחדת איתן והן נותנות לי הרגשה בטוחה שסבתא שומרת עליי מלמעלה".

השאירו תגובה

 

  • היי נוסעת הרבה ומכל טיול נהניתי וצברתי מלא חוויות ותמונות יפות רק נורא חבל שהרבה טיולים התמונות נעלמו עם תקלות במחשב וחוסר גיבוי… מקווה לזכות המארז ניראה לי מתנה מדהימה

    מאת: חנה בבל |‏ 6 ביוני 2018 | 14:50
  • תחילת שנות ה- 2000, תחילתו של "הטיול הגדול" במקסיקו סיטי. אני צעירה בת 22 שרק עכשיו השתחררה מצה"ל מוצאת את עצמי בבירה ענקית ללא ידיעת השפה, עם מפה פיזית (!) של מקסיקו שקניתי בשדה. ידעתי איפה אני ישנה בלילות הראשונים, מה אני רוצה לעשות בבירה ובערך זהו. ביליתי כמה ימים לבד בבירה ולא ממש הצלחתי למצוא את עצמי בין כל האנשים וההמולה. הבנתי שאני צריכה לשנות כיוון והחלטתי להפוך את הסדר של הטיול ולהתחיל במקום קליל יותר- החופים הקאריביים . נעזרתי בצוות של ההוסטל וקניתי כרטיס טיסה חד כיווני לחופים. נשארתי עם חצי יום פנוי והחלטתי ללכת לקניון הקרוב ולעשות שעווה. מפה לשם הם השתמשו בשעווה חמה מידיי והשאירו לי שלפוחיות על הרגליים. אני הייתי די היסטרית מהסיטואציה וגרמתי להם להביא לי משחות ואפילו משככי כאבים. חזרתי להוסטל והשתמשתי בקרם ובכדורים שהביאו לי, כאלה שהתברר כבעלי תופעות לוואי של ישנוניות. התעוררתי באמצע הלילה לאחר שכמובן פספסתי את הטיסה שלי. בבוקר הזמנתי כרטיס חדש וישר עליתי על טיסה לחופים. הבנתי שתרמילאות זה מיומנות ושכנראה שיש שיעורים שצריך ללמוד על "בשרך"…

    מאת: גלית יעקובי |‏ 3 ביוני 2018 | 11:18
  • שנה אחרי הולדת הבכורה שלנו בעלי והחלטנו שהגיע הזמן לקצת לבד. לא משהו יומרני, ברלין לסופש בחודש יולי. סבתא הסכימה לשמור על הקטנה ואחרי שהשארנו לה דפים על גבי דפים של הוראות וטסנו נרגשים (אך גם קצת חוששים). עם כל ההכנות והבדיקות לגבי הקטנה לא ראינו שמזג האויר בברלין (בחודש יולי!) הולך להיות קריר… הגענו והקריר הפך לקר. מאוד. מזג האויר היה כל כך גשום שבסוף בילינו כמעט שלושה ימים מלאים בגסט האוס נעים בין הלאונג' במקום לחדר השינה שלנו ולמוזיאון אחד אליו הגענו במונית. אז לא ממש ראינו את ברלין אבל בהחלט השלמנו שעות שינה והיינו ממש שמחים לחזור הביתה.

    מאת: גלינה |‏ 3 ביוני 2018 | 11:01
  • הטיול הכי גרוע היה כשנסעתי עם חברה לספרד. כבר בשדה תעופה התברר שהיא הגיעה עם דרכון ישן
    ולא יכלה לעלות על הטיסה. החברה שלי המתינה שאמא שלה תביא לה את הדרכון החדש מהבית ובינתיים מצאה מקום בטיסה אחרת שיצאה כ-6 שעות אחרי הטיסה שלנו. אני טסתי לבד ונאלצתי להמתין לה בשדה בספרד כמעט 7 שעות עד שהגיעה. וככה התחלנו ברגל שמאל את הטיול אבל זה ממש לא היה הסוף.
    היינו בתחנת הרכבת (ואחרי שכולם הזהירו אותנו מכייסים ששורצים במקום) שתינו בלחץ היסטרי,
    נכנסנו לשירותים לפני הנסיעה – אני מניחה את התיק על הרצפה בתוך תא השירותים ופתאום רואה מקל
    מבצבץ ברווח מתחת לדלת ופשוט מושך את התיק החוצה לקול צעקותיי – עד שהספקתי להתלבש ולצאת הוא כבר נעלם.
    בקיצור בטיול קצר של 4 ימים עברנו 2 "חוויות" שלגמרי הפכו אותו ל"טיול הכי גרוע EVER"

    מאת: אילנית ב. |‏ 3 ביוני 2018 | 10:43
  • אחרי שלא התראינו מעל חצי שנה, טסתי לבקר את החבר הכי טוב שלי בצ'כיה. התכנון היה סופ"ש ארוך בפראג, עם הרבה זמן איכות של שנינו. אחרי שווידאתי איתו (פעמיים!) שהוא פנוי בתאריך המיועד והזמנתי כרטיס, הוא שאל אם יש סיכוי שנדחה כי הוא שכח שכל המשפחה שלו נוסעת לבקתה בהרים לכבוד יום ההולדת של סבתא. בגלל שקניתי low cost לא היה סיכוי, והוא אמר שהכל בסדר ולא לדאוג כי יהיה לנו כיף. יומיים אחרי זה – עוד הודעה מודאגת, הפעם הוא שכח שיש לאח של החבר הכי טוב שלו נשף סיום תיכון. עד היום לא הבנתי למה, אבל הוא היה חייב ללכת. הוא הציע לי להצטרף, הציע לי הישאר בפראג ליהנות מהעיר ולבוא יום אחרי, ביקש אלפי סליחות – ובסוף החלטתי להצטרף, חוויה צ'כית אמיתית, למה לא.
    מיותר לציין שכל החופשה נהרסה – היום הראשון שלי הורכב מלהסתובב בפראג חצי יום עם המזוודה (היו אפס מעלות!) עד שהרכבת שלי תגיע, ביום השני הוא היה עם חברים שלו יותר מאיתי (אף צ'כי אחר לא דיבר אנגלית, עד היום אני לא יודעת אם זה בגללי או כי הם פשוט לא מדברים אנגלית), וביום השלישי עסקנו בלהתאושש מהשתייה – גם כן עם חברים שלו שהחליטו להישאר אצלו לישון ולנסוע כולנו יחד חזרה לפראג. מזג האוויר היה קר, האנשים היו קרים, וכמה שאני אוהבת אותו זה ממש לא היה הסופ"ש שרציתי.
    היתרון היחיד? עד היום הוא אומר שהוא לא מאמין שלא העפתי אותו מכל המדרגות מרוב כעס. בינתיים הוא עוד חייב לי סופ"ש פיצוי.

    מאת: סתיו |‏ 3 ביוני 2018 | 09:52
  • נסעתי לאר"הב עם המשפחה שלי הייתי בת 13 ושטנו לאיים הבהאים ופתאום ראיתי טורנדו והייתי בטוחה שאני מתה על המקום , אחכ טסנו לסן פרנסיסקו ושם נסענו ליוסמיטי פארק שזה פארק טבע ענק כזה ונסעתי אני עם אבא שלי במשך 5 שעות קמנו ב4 בשביל זה ובבוקר אכלתי בסטארבקס ופשוט היה לי קלקול קיבה והיינו צריכים לחזור הבייתה אחרי נסיעה ארוכה

    מאת: דנה |‏ 3 ביוני 2018 | 09:17
  • היי. לפני מספר שנים נסעתי עם בן זוגי לחופשה באילת , שאמורה היתה להיות מדהימה וכיפית ומלאה

    באוכל טוב שופינג ושמש … רק ש…לאחר יומיים הבנתי שמקומי לא שם ולא איתו אזדקן לשארית

    חיי….ופשוט

    ויתרתי על כל הטוב הזה וחזרתי הביתה !!! בלעדיו…

    לאחר זמן מה הסתבר שבחופשה זו הייתי אמורה לקבל הצעת נישואין ממנו ….
    כל היתר היסטוריה והקשר
    בינינו נותק

    מאת: מירב |‏ 3 ביוני 2018 | 08:38
  • גיל 18 יצאנו לצפון 5 חברות לטיול סיום תיכון. הטיול היה מקסים דיברנו קישקשנו צחקנו המון, הטיול שלנו נגדע כבר ביומו השני אחרי שמצאנו חף שקט ומבודד בכינרת, כשיצאנו מהמים גילינו שהתיקים עם כל הכסף ציוד ובגדים נגנבו לנו ממש מתחת לאף בלי ששמנו לב.

    מאת: מיכל קוטנר |‏ 3 ביוני 2018 | 08:01
  • כשסיימתי תואר העזתי לעשות את הטיול שתמיד חלמתי עליו ולטוס למרכז אמריקה לבד. פגשתי שם בחור הולנדי מקסים והתמקמנו בעיירה על אגם ציורי המוקף בערי געש. אחר הצהריים אחד החלטתי ללכת בדרך נוף שמקיפה את האגם מתוך מחשבה שכשיגיע הערב ויחשיך אקח סירה חזרה לעיירה ששם ישנו. התהלכתי בין מטעי הבננות כשלפתע צץ חקלאי מקומי, בירכתי אותו באולה לבבי, הוא חייך אלי ואז הניף מצ'טה כשהוא צועק "דינרוס!" וחטף לי את התיק עם הכסף, הדרכון והמצלמה. כמובן שנותרתי ללא כסף ונאלצתי לנווט את הדרך חזרה בחושך להוסטל רועדת מפחד מכל חקלאי עטוי מצ'טה שעבד במטעים.

    מאת: נטע קפלן |‏ 3 ביוני 2018 | 06:23
  • נסענו למלון הכל כלול באילת לאחר 3 ימים הבן הגדול לא הרגיש טוב החל להקיא וכאבי בטן שכל המלון שמע אותו לא היה רופא ואמרנו ניסע לבית חולים הולכים לאוטו והאוטו לא מניע לנו.הזמנו אמבולנס ופיננו אותו ליוספטל קיבל טיפול והיתה הטבה קצת במצבו אבל במצבו לא יכולנו כבר להשאר במלון חזרנו הביתה ולאחר כמה ימים קיבלנו לשלם 500 שקל ממדא ו900 שקל מבית החולים.המלון הזה עלה לנו המון תרתי משמע.רק בריאות לכולם

    מאת: שרי |‏ 3 ביוני 2018 | 05:52
  • אחרי הצבא החלטתי לנסוע לטייל במזרח. עבדתי וחסכתי קרוב לשנה, אבל כל החברים שלי היו עדיין בצבא, לכן החלטתי לנסוע לבד. אני אדם חברותי וחשבתי שזה יהיה קלי קלות למצוא כבר שם אנשים לטייל איתם. התחלתי בצפון ויאטנם, אבל מצאתי את עצמי נודדת לבד. רוב האנשים שפגשתי בדרך נסעו לכיוון שממנו הגעתי או כבר היו בחבורה מגובשת, והיה לי מאוד קשה למצוא את עצמי. כל כמה ימים מצאתי כמה שותפים חדשים, אבל את רוב הנסיעות עשיתי לבד. אחרי שבועיים התחיל לכרסם בי הרצון לעזוב הכל ולחזור, אבל נתתי לזה עוד הזדמנות ועוד הזדמנות. רוב הזמן הייתי לבד וגם כשלא הייתי לבד הרגשתי לבד. הגעתי לדרום ויאטנם ומשם התוכנית המקורית שלי הייתה להמשיך למדינה שכנה. אחרי שני לילות בהוסטל לבד, כי למרות שהייתי בחדר משותף הוא היה ריק מלבדי, החלטתי שמיציתי והזמנתי כרטיס חזרה לבוקר למחרת. סהכ טיילתי כמעט חודש. בדיעבד אני שלמה עם ההחלטה שלי, תרמילאות לא מתאימה לכולם, למרות שתמיד מציירים את זה כחוויה מדהימה אף אחד לא מדבר גם על הקשיים שבדרך.

    מאת: Shay Yaniv |‏ 3 ביוני 2018 | 01:48
  • טסנו לחופשה משפחתית בברצלונה עם 3 ילדים קטנים, נכנסתי לחנות נעליים ובזמן ששילמתי בקופה
    ניגש כייס לעגלת ביתי והרים אותה בידיים תוך כדי שהוא מסתיר את הארנק שגנב לי עם הדרכונים!
    חוויה מזעזעת יום שלם במשטרת ברצלונה, כמעט חטיפה, גניבה ופרוצדורה ארוכה של לחזור לארץ בגלל חוסר בדרכונים
    כל זה עם 3 ילדים קטנים פשוט סיוט !

    מאת: סימה |‏ 3 ביוני 2018 | 01:10
  • הטיול הכי נורא שהיה לי הוא שטסתי לבורגס וביום הרביעי לטיול נכנסתי לחדר וגיליתי שנגנבו לי איפור, בגדים וכסף. פניתי להנהלה והם היו מאד עויינים ואפילו אנטי ישראלים, הם גיבו את החדרניות לגמריי. את חחברת הנסיכות זה לא עניין ממש אז מצאתי את עצמי חוזרת הביתה ביום הביעי לטיול מתוך שישה בעומת נפש קשה.. מסתבר שהאנטישמיות חיה וקיימת

    מאת: קרן |‏ 3 ביוני 2018 | 00:59
  • הטיול הכי גרוע שהיה לי הוא הטיול שלי למרוקו, בקיץ שעבר. הוריי עלו לארץ ממרוקו, והחלטתי לנסוע לטיול שורשים מקיף במדינה. לא ציפיתי למה שהיה שם – חוסר היגיינה בבתי המלון, עוני מטורף ברחובות ואוכל מטונף. גולת הכותרת הייתה בעיד אל אדחא – במרוקו שחטו בעלי חיים ברחובות לכבוד החג, הוציאו את המעיים שלהם וצלו אותם כך ברחובות. כל הרחובות מלאים באיברי פנים של בעלי חיים בגיגיות ומדורות בהן צולים ראשי בעלי חיים. אי אפשר לנשום.. פשוט מזעזע. והדובדבן שבקצפת – נדבקנו בבית המלון האחרון בפשפשי מיטה. התגרדנו בחופשה בטירוף, וכמובן שהפשפשים באו איתנו חזרה לארץ ונדבקו לנו לבגדים ולמיטות בבית, כך שנדרשנו לבצע ריסוס דחוף בבית. בקיצור – חוויה לא טובה בלשון המעטה.
    Hanale1962@gmail.com

    מאת: חנה עמר |‏ 3 ביוני 2018 | 00:45
  • היתה לנו יחידת נופש בארץ, ורצינו לנצל אותה בחול. לאחר שבהבאנו אוכל מהבית כמו קופסאות שימורים. ביניהם שימורי טונה. כי היה מטבח ויכולנו להכין שם אווכל. אחרי שבוע שזה ערב יום כיפור הלכנו לאיבוד ביער. היה חושך. לא מצאנו את הדרך חזרה. מזל שמצאנו שומר באחד היערות והוא הדריך אותנו איך לחזור. התקשרתי הביתה ובכיתי לאבי. נוסף לזה קיבלתי קלקול קיבה חזק .כנראה מהטונה. . הלכנו לרוופאה והיא חשדה באפפדיציט. רצתה לאשפז אותי. אני מאד פחדתי. אמרתי לבעלי עוזבים את הטיול וחוזרים לארץ. היינו עם הבת שלנו שהיתה בת 10. מכיון שהיו חגים בארץ ויום ראשון בחול לא ניתן היה להשיג מטוס חזרה לארץ. בכיתי לסוכנת הנסיעות, התקשרתי לביטוח . לקחנו חדר במלון הכי יוקרתי במינכון קמפינסקי ליד שדה התעופה. 300 דולר לילה. אבל לא היה לי אכפת רציתי הבייתה. כאשר הגענו הביתה הכל עבר. כנראה חטפתי התקף פניקה נוסף לקלקול קיבה. כי שם הולכים לישון בחמש. אין היכן לצאת בערב. מאז לא נסעתי לחול. בעלי אמר תשרפי את הדרכון. מאז לא הייתי בחול

    מאת: חנה גלזנר |‏ 2 ביוני 2018 | 22:59
  • הטיול הכי גרוע שלי הוא חוויה שלא אשכח בחיים.
    נסענו 3 חברות לצפון קצת להנות ולשבור את שגרת החיים.
    הגענו והתקמנו באיזה חוף בכינרת. היומיים הראשונים היו מדהימים. נהננו מכל רגע. לקראת הערב של היום השלישי רצינו להתארגן על ארוחת ערב בסגנון של טונה וקופסאות שימורים. כנראה שהתיק שלי נשאר פתוח באחד מהרגעים שנכנסנו למים לטבילה. וכשהכנסתי את היד הרגשתי כאב חד וחזק. צעקתי. וחברות שלי נבהלו. מה גם שהכל היה חשוך אז לא הצלחתי להתמקד ולהבין ממה קיבלתי מכה. אחת החברות הדליקה פנס ובאותו רגע הזדחל לו מהתיק נחש גדול שאחכ התברר כנחש צפע.
    מיותר לציין שאת המשך הטיול המתוכנן העברתי במחלקה לטיפול נמרץ. לאחר שאמבולנס הגיע כי התחלתי להקיא ולאט לאבד את ההכרה…
    סוף טוב, הכל טוב. אבל- זה היה הטיול הכי גרוע בחיים שלי!

    מאת: רביד שרון |‏ 2 ביוני 2018 | 22:30
  • יום שישי שעבר יום שרב חם ביותר בטבריה.. הכנתי את ילדי ובעלי שיורדים לכנרת להינות מהמים אני בחודש שמיני פלוס שלושה ילדים סיימתי את כל ההכנות לשבת ארגנתי את על הציוד הנדרש כולל שמשיה מים בקולר כובעי ים קוסקוס מאמא שלי קרם הגנה ומה לא (מפרטת שתבינו כמה התכוננתי) ירדנו בשעה 13:30 לכנרת לחוף נירוונה הגענו לחניה הולכים הולכים והולכים בשיא החום עם כל הדברים בידיים מגיעים לחוף אחרי דרך ארוכה מאוד כי הכנרת פשוט התרחקה מפחיד מהחוף כל החוף עשבייה ועצים בקושי פיסת חוף קטנה שמש חמה יוקדת מעלינו ומים מטונפים מלאים דגים מתים לאורך החוף וריח מזעזע של דגים ישבנו שם אני בעלי ילדיי והבטן בדיוק 10 דקות (כדי לא לאכזב את הילדים)
    ולחזור את כל הדרך בחזרה לרכב פשוט סיוט עם כל החול והלכלוך. ופתחי להם בסוף בריכה קטנה
    בבית

    מאת: בתאל אדרי |‏ 2 ביוני 2018 | 22:16
  • החופשה הגרועה שלי הייתה לאחר נסיעה של כמה שעות למלון כפרי בצפון הארץ. כשנכנסתי לחדר היה שם ריח חזק של ביוב שכנראה התפוצץ כמה שעות לפני שהגעתי וגם המזגן לא עבד. היה שיא הקיץ ולא רק המעלות היו על סף רתיחה. במלון הודו בטעות והסכימו להחליף לי חדר. הייתי כל כך מותשת שרק רציתי להניח את הראש, אלא שכשנכנסתי לחדר החלופי גיליתי נחיל של נמלים שחורות ושמנמנות צועדות בשורה על המיטה לעבר הקיר. שוב טלפנתי לקבלה, ונשלח אליי עובד משק עם תרסיס K300 נגד נמלים, מה שהסריח לי את השהות, מפני שנאלצתי לרסס כל כמה זמן כשנמלים חדשות צצו. הייתי כבר מיואשת ואטבדת עיצות כי הייתי חייבת להגיע לאירוע שלשמו שכרתי את החדר במלון, אז פשוט סבלתי בשקט. כשחזרתי באישון לילה לחדר הדלקתי את האור בפרוזדור, ולשמחתי ראיתי בפינת החדר שצוות המלון הניחו על השולחן צלחת מלאה פירות קייציים מתוקים ויפים למראה. השמחה שלי החזיקה מעמד עד הרגע שלחצתי על מתג האור בחדר עצמו, אז נתגלתה האמת הקשה במערומיה: חבורת הנמלים, שותפיי לחדר, חגגה באירוע משלה על צלחת הפירות שלי, על השולחן, המיטה והשטיח. זה היה נראה כמו ערב הוקרה לנמלה באשר היא נמלה. מיותר לציין שאת שארית הלילה ההוא ביליתי בשינה בתוך האמבטיה, עם אור דולק, וגם זו הייתה חוויית חופשה מפוקפקת כשלעצמה חח

    מאת: אור |‏ 2 ביוני 2018 | 22:14
  • הטיול הכי גרוע שלי היה כשהייתי בתיכון, זה היה שהייתי בכיתה יא והכיתה שלי הלכה לשלושה ימים במצפה רמון, שזה אומר הרבה הליכה בשמש קופחת ובמסלולים מלאים עליות ארוכות.כשהתחלנו את הטיול אני הלכתי מאחור עם כמה חברות והלכנו בירידה מאד תלולה ושלפתע איבדתי שיווי משקל ונפלתי חזק על הרגל, מפה לשם סחבו אותי כל המסלול חברות שלי והמורות וביליתי לילה שלם בבית חולים סורוקה בבאר שבע עם רגל שבורה..מאז לא יצאתי יותר לטיולים של הבית ספר

    מאת: הדר ברטל |‏ 2 ביוני 2018 | 22:07
  • כשהייתי ילדה נסעתי לטיול בצופים- טיול ראשון לבד בלי הורים ועם לינה בשטח. אני זוכרת שבערב כולם היו אנרגטים והכינו אוכל ואני הייתי מאוד עייפה והלכתי לישון בשק שינה באיזור שחשבתי שכולם ישנו בו… נרדמתי מאוד מהר ולא שמעתי דבר, כשהתעוררתי באמצע הלילה רעבה גיליתי גם שאני ממש לבד בחושך וכולם ישנים ממש רחוק ממני וגם הייתי מאוד רעבה ולא היה לי מה לאכול. מיותר לציין שמאוד נבהלתי ומאז הפסקתי ללכת לצופים ובכלל לטיולים מהסוג הזה. והאמת שאני עד היום מרגישה פיספוס שהפסקתי ללכת לכל הפעילויות האלה

    מאת: מור |‏ 2 ביוני 2018 | 21:48
  • לפני כמה שנים החלטנו לנסוע לברצלונה עם זוג חברים שלנו, הטיול התחיל ברגל שמאל כבר בשדה התעופה בברצלונה גילינו ששכחנו בבית את המפתח של המנעול של המזוודה והיינו צריכים לגשת למישהו שינסר לנו את המנעול, לאחר מכן לכל אורך הטיול לא הצלחנו להסכים עם החברים שלנו על המקומות אותם נבקר, ואת המסעדות בהן נאכל, כל זוג רצה לראות דברים שונים, מה שגרם לבסוף לפרידה, וכל זוג טייל בנפרד, עד היום האחרון שבו נפגשנו בשדה התעופה לטיסה שלקחה אותנו חזרה לארץ. עד היום אני מרגישה שהטיפול הזה היה פיספוס גדול, והבטחתי לעצמי שאחזור לטיול מתקן, אבל הפעם רק עם בעלי!

    מאת: ליאת אטלן |‏ 2 ביוני 2018 | 21:29
  • מבין שלל הטיולים הגרועים שהיו לי …לטיול הארור במלטה יש מקום מיוחד בצמרת. הכל התחיל כשבן זוגי ואני נרשמנו במלון לטיול יום לאי גוזו…כזה ששטים בו ביאכטה ונהנים בו משתיה ואוכל חופשי. די מהר הבנו שגם ההקאות, הבחילות ובהמשך כדורי הפארמין נכללים היטב ב"הכל כלול". חטפנו מחלת ים קשה ובשניה שהגענו לאי עשינו אחורה פנה במעבורת קצת יותר יציבה ישר לחדרים במלון. היה ביום הזה הכל (לחץ, בכי, אימה, חרדה) חוץ מטיול.

    מאת: חני |‏ 2 ביוני 2018 | 19:08
  • תאילנד, שבועיים של הקאות וביקורים חוזרים בשירותים בזמן שחברים שלי למטה על החוף משתזפים ושותים קוקוסים :(

    מאת: חן |‏ 2 ביוני 2018 | 18:46
  • נסעתי לריו.. אחרי שנים של חשק ציפייה וחיסכון. כבר ביום השני נהג מונית עשה קומבינה עליי ועל חברות שלי ואילץ אותנו לרדת בכיכר שבה חיכתה לנו חבורה של מקומיים שעשו סביבנו מעגל ושדדו אותנו תוך כדי שהם צועקים לנו- תעזרו במאבק הברזילאי!!. מיותר לציין שהשעה הייתה 12 בצהריים וסביבנו מלא אנשים שפשוט עמדו בצד והסתכלו מחשש להתערב בסיטואציה… לא נעים בכלל :/

    מאת: מעיין מילר |‏ 2 ביוני 2018 | 18:44
  • הטיול הכי גרוע שלי היה בכיתה ח'. לא רציתי להשתזף..אז לקחתי מאחת החברות קרם הגנה מס 100..היא היתה מאוד בהירה ולה זה התאים. הגענו למסלול הראשון ואני התחלתי להתקלף…זה היה מבהיל..הזמינו לי מונית ויחד עם מורה חזרתי הביתה..נשארתי שלושה שבועות עד שהקילוף הפסיק..זה היה הטיול הכי גרוע בחיי….

    מאת: חיה |‏ 2 ביוני 2018 | 13:21
  • החופש הכי גרוע שהיה לי אי פעםםם אני ובעלי עידן עד שמצליחים לארגן לעצמנו איזה סופש נחמד במלון בנתניה (אציין שאנחנו הורים ל3 ילדים ועובדים קשהההה מאד לפרנסה)אפריל מזג אויר הפכפך ביום חמים ירדנו קצת לים בערב אחרי ארוחת שבת ברמה נמוכה ביותר עולים לחדר ואז בום כל החשמל בבית מלון נופל … 3 שעות מחכים שיחזור חשמל יושבים בחדר חשוך עם פנס מהטלפון, לאחר שהחשמל חוזר מדליקים טלויזיה אין שידורים הכל פסים על המסך שולחים לנו עובד של המלון שמספר לנו שהוא הכל במלון חשמלאי אינסטלטור אחראי על חדר האוכל… בקיצור סופשששש מהסרטים חחחחח

    מאת: ניצה כהן |‏ 2 ביוני 2018 | 10:40
  • ציפיתי וחיכיתי כל שנות התיכון (המבאסות יש לציין ) לטיול המפורסם לפני צבא . היעד הנבחר ,אמסטרדם .
    בחרתי שתי חברות ועלינו על המטוס אחוזות ציפיות מוגזמות . בשעה הראשונה באמסטרדם ריב בניהן על שמיכה גרר מרדף חתול ועכבר כל הטיול קולל צרחות ריכולים וקללות למשך כל הטיול , מיותר לצייין שהטיול הורחב ולא נראה כמו שוב דבר שציפיתי . ועוד נקודת חושך . השופינג היה גרוע והחנויות יד שניה התמלאו במלאי מבאס לפני שהגענו. כל מה שיכל להשתבש.

    מאת: זהר |‏ 2 ביוני 2018 | 10:38
  • החופשה הכי גרועה שהייתה לי בחיים קרתה לפני כמה שנים שנסענו לאילת אחרי שלא היינו שם איזה 10 שנים וכבר שהגענו התאכזבנו מהמלון שהיה רחוק מאוד מהתיאור שלו באתר, אבל למרות הכל אמרנו שלא ניתן לזה לקלקל את החופשה.
    למחרת בבוקר בארוחת בוקר ראיתי שהדברים שם הזויים.. השוקו הועבר מקערה ענקית לתוך המתקן מזיגה וכלום לא היה נראה טרי אבל למרות השאלות שלנו אמרו שהכל בסדר ולכן אכלנו, וכמובן שאחרי כמה שעות קיבלנו קילקול קיבה שריתק אותנו למיטה יומיים.
    כשכבר רצינו טיפה לנסות להנות מהיומיים שנותרו התקשרו אלינו מהבית להודיע שסבתא שלי מרגישה רע מאוד ומפנים אותה לבית חולים ונאלצנו פשוט לקחת טיסה ולחזור במיידי.

    מאת: חני |‏ 2 ביוני 2018 | 09:59
  • זה קל. בגיל 23, בטיול הגדול של אחרי צבא, טיילתי לבד חלק מהזמן. אחד המקומות היה קמבודיה. אחרי שבוע בערך שהיה חביב, נכנסתי לאכול באיזו מסעדת פועלים. כבר כשהתיישבתי הבנתי שעשיתי טעות אבל היי…. חוויה. ככל הנראה היה שם יותר מטונף ממה שחשבתי וחטפתי איזה וירוס בטן. שבוע שכבתי באכסנייה עם תופעות לא נעימות (ולא נרחיב), כשאף אחד סביבי (כולל לא המוכר תרופות) מדבר אנגלית. הייתי בטוחה שההורים שלי עוד רגע יבואו לחלץ אותי . בסוף הצלחתי איכשהו להעביר לילה באוטובןס לוויאנם ושם כבר התאשפזתי בביח. לא נעים אבל היי…. חוויה :)

    מאת: גלית וויטיץ |‏ 2 ביוני 2018 | 09:26
  • זה קרה בירח הדבש שלנו.
    הגענו לשער וכשאנחנו עומדים להיכנס למטוס נאמר לנו לזוז הצדה כי הכרטיסים שלנו מבוטלים ולא שולמו. ניסינו בלי הפסקה להתקשר / לשלוח לסוכן הנסיעות שלנו הודעות כדי להבין מה לעזאזל קרה בעודנו אוחזים במספרי האישור והקבלות.
    כאשר אנו מתבוננים שהשעון מתקרב יותר לזמן היציאה, עובד הקבלה אומר לנו לשלם עבור מושבים חדשים או להחמיץ את הטיסה שלנו ובהרחבה לשלם שוב את כל ההוצאות החופשה. אנחנו משלמים ורצים חזרה לשער בדיוק בזמן.
    כשהגענו ליעד שלנו, לא היה ניתן למצוא את הנהג שלנו. בילינו שעה וחצי והתקשרנו למלון, לסוכן הנסיעות ולחברת הרכב. לאחר מכן מצא עובד בשדה התעופה את הנהג מנמנם במכוניתו.
    לבסוף, כשהגענו לאתר הנופש, בילינו מחצית מהזמן עם קילקול קיבה ובבתי חולים מהשינוי באוכל.
    יש לציין, עברו מספר שנים מאז אבל זו הייתה חופשה ששילמנו עליה ביוקר, בכל מובן.

    1917dl@walla.com

    מאת: לוי שושנה |‏ 2 ביוני 2018 | 05:53
  • החבר לשעבר שלי ואני הזמנו טיול להוואי כארבעה חודשים מראש. נפרדנו חודשיים לפני הטיסה.
    מכיוון ששניים מחברינו הטובים הלכו גם כן, ניסינו להיות ידידותיים ופשוט ללכת ולנסות להנות למרות שהמצב היה קשה.
    כמובן, כשהגענו לשם, המלון פישל ונתן לנו חדר עם מיטה זוגית אחת במקום חדר עם מיטות יחיד.
    המלון היה כל כך מפוצץ שלא היו להם אפילו עוד חדרים פנויים מלבד זה ככה שלא יכולנו להתחמק אחד מהשני.
    אז נתקעתי עם האקס הסופר-אמוצינואלי שלי שכל לילה התווכח איתי על כמה הדברים לעולם לא ילכו בדרך ישרה בינינו ויחד עם זאת על כמה אנחנו נועדנו זה לזו.
    מיותר לציין שעל הדרך אנחנו דיי הרסנו לחברים שלנו את החופשה.
    Banna9999@walla.com

    מאת: Michaela levy |‏ 2 ביוני 2018 | 05:37
  • האקס שלי החליט לעשות לי הפתעה ולקחת אותי לצימר בגולן. ככה ספונטני בצהריי שישי. מרוגשים ונלהבים יצאנו לדרך. כשהגענו, עוד בשביל הגישה הייתה לי תחושה לא טובה… מפה לשם הגענו למבנה ישן שלצידו קשור סוס ושוקת מתחת לחלון. ה"צימר" היה מלא קורי עכביש, מעופפים ואבק והמיטה הייתה מפורקת! מבואסים ומרומים ברחנו משם כל כך מהר שעשינו תאונה עם חזיר בר :-/ יצאנו בשלום אבל את הטיול הזה לעולם לא נשכח :)

    מאת: אביבית |‏ 2 ביוני 2018 | 03:57
  • בגיל 18 נסעתי לבדי לטייל בארצות הברית, טיול מחוף לחוף שהתחיל במערב והסתיים בניו יורק. באחת הנסיעות שלי ממדינה למדינה (נסעתי בתחבורה ציבורית כדי לחסוך עלויות)- באמצע הלילה התחלתי להרגיש שמשהו מטפטף עליי, בהתחלה לא ייחסתי חשיבות אבל בגלל שהטפטוף לא פסק והרטיב את רגליי כהוגן התחלתי לבדוק מאיפה הוא הגיע. גיליתי שהילד שישב במושב לפני השתין וכל השתן שלו נחת עליי. הערתי לאמא שלו שישבה לידו והיא התעלמה ממני לחלוטין, עוררתי מהומה וגרמתי לאוטובוס מלא באנשים לעצור בשום מקום באמצע הלילה רק כדי להתקשר לארץ ולבכות על ההשפלה. מיותר לציין שכולם חשבו שאני משוגעת ולא הבינו מה אני רוצה בין הצעקות בעברית ואנגלית ביחד.
    כשהגעתי ליעד המתוכנן הדבר הראשון שעשיתי היה להכניס את הנעליים למכונת כביסה.

    מאת: Yael |‏ 2 ביוני 2018 | 00:56
  • בגיל 24 האקס שלי נפרד ממני לטובת טיול בדרום אמריקה. מייד לאחר שעזב, התחדש קשר ביני לבין ידיד לשעבר, שהיתה בינינו כימיה מטורפת שהיתה חזקה מאוד במעשים, אבל איך לומר.. בדיבורים הרבה פחות. בליווי שיברון לב, הסכמתי להצעתו לבוא איתו לצימר. הצימר היה מקסים, האוכל היה טוב ובנדיבותו הרבה הוא גם שילם על הכל. אמה מה? אני יכולה לספור על יד אחת את כמות המילים שדיברנו לאורך כל סוף השבוע, וזה היה פשוט נורא! לאחר שני לילות חזרנו איש לביתו, ומאז ועד היום (7 שנים) לא שמענו אחד מהשניה.

    מאת: תהילה |‏ 2 ביוני 2018 | 00:26
  • כמו שאני סבלתי בטיול שלי לסין, אף אחד לא סבל. חיכיתי לטיול הזה במשך חצי שנה וחיפשתי מי שיטייל איתי. כל החברים שלי למדו באוניברסיטה באותה תקופה ולא מצאתי מישהו שיש לו שלושה שבועות ספייר בשבילי. התקשרתי לחבר מהצבא, שבעבר היינו מדברים שעות בשמירות ובטלפונים על כל נושא שבעולם ותמיד היה מעניין. הצעתי לו לבוא והוא קפץ על ההזדמנות ולכאורה היה נראה שהכל עומד להיות מעולה! אבל כשהגענו לסין עצמה, ביליתי שלושה שבועות בלגרור אחרי ילד שחוץ מלהצביע לי על כל סיני שיש לו מקל סלפי, הוא רק ידע להגיד לי "מה שבא לך, אני זורם, איך שאת רוצה, איך שבא לך" על כל דבר ששאלתי אותו. וחוץ מזה – לא החלפנו מילה כל הטיול. כל כך טמטם אותי שלא היה לי פרטנר נורמלי לטיול. כל פעם ששאלתי אותו אם יש מקום שהוא רוצה לבקר בו הוא "זרם". בקיצור, הוא טייל אחרי ולא איתי. רציתי להתפצל, אבל כל מקומות הלינה שלנו נקבעו מראש והכל היה על שמי ולא רציתי לתקוע אותו. את הדרך לשדה התעופה עשיתי לבד. במטוס ישבתי רחוק ממנו ומאז לא דיברנו.

    מאת: ליאור |‏ 2 ביוני 2018 | 00:07
  • הייתי בטיול מאורגן מושלם בצפון איטליה עם חברה. האוטובוס היה ברובו בגילאי 30. כל כך נדלקתי על הקונספט שחזרתי לארץ ושכנעתי את המשפחה לטוס. טסנו לטיול מאורגן באירלנד אני, אחי הקטן, ההורים וסבא וסבתא. כשעליתי לאוטובוס גיליתי חבורה של חתיארים בני 70 פלוס. בראש זקן של להספיק כמה שיותר טירות ובלי קניות בכלל. כמובן שגם המדריכה הייתה בת 70 פלוס ובראש של לחפור כל הטיול בהסברים משעממים באוטובוס. אפילו פעם אחת לא שמה מוסיקה אירית כדי להכניס לאוירה. שכבר הגענו לפאב אירי בקושי הספקנו ללגום את המשקה וכבר התבקשנו לעלות לאוטובוס. קניות היו במשך שעה בדבלין כשלקראת סוף השעה החנויות התחילו להיסגר. בקיצור מאז לא נסעתי לטיול מאורגן וכניראה שגם לא אסע בקרוב. הכרנו זוג מקסים ושוטר נחמד ..זאת היה נקודת האור היחידה כל הטיול. בטירה האחרונה אני ואחי התייאשנו מלראות כל כך הרבה טירות והלכנו לבית קפה.. איך שנכנסנו המדריכה התיישבה לידינו והמשיכה לחפור.. השיא היה שביום האחרון כבר לא היה לה מה להגיד אז היא חזרה על ההסבר של היום הראשון.. יו זוועה.. כל כך הצטערתי שלא הבאתי אוזניות.. למרות שגם זה לא היה עוזר. . היא ממש צעקה למיקרופון באוטובוס.. ממש זוועה…. וכשביקשתי זמן קניות.. פינקה אותנו העוד טירה…

    מאת: מעיין גרנט |‏ 1 ביוני 2018 | 23:46
  • הרבה זמן תכננתי את הטיול לתאילנד.
    חופים קסומים, נופים מרהיבים, שייק אננס ,עצי קוקוס והרבה מסג'ים מפנקים.
    השתדלנו לעשות מסג' במקום נקי ,
    אבל בקוסמוי , קרה שפעם אחת נכנסנו לחנות באמצע הרחוב שהציע מסג' והשאיר לנו מתנה..
    חזרנו לארץ עם גרדת בכל הגוף , לאחר בדיקה אצל הרופא נאמר לי כי זה סקביאס…כן כזה שמזהירים אותנו מפניו בצבא.
    לקח לי שבועיים להחלים עם משחות והחלפת מצעים ובגדים כל יום .

    הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.

    מאת: אילה |‏ 1 ביוני 2018 | 23:09
  • הטיול הכי גרוע שהיה לי זה עם אחותי בת ה10 , ליוויתי אותה עם הלהקת ריקוד שלה לתחרות בינלאומית בסנט פטרבורג שברוסיה , זה היה חודש מרץ מינוס 10 מעלות במקרה הטוב.
    אחותי לא שמה עלי וברחה עם חברות שלה והסתובבה איתם.
    אני בת 25 תקועה בין עשרות אימהות לא מוצאת את עצמי לא דוברת את השפה לבד , זה היה פשוט סיוט.
    ולא מספיק כל זה , לקחנו מונית לקניון מרכזי (ברמת עזריאלי) ונהג המונית הוריד אותנו במרחק 20 דקות הליכה מהקניון בקור כלבים.

    מאת: סיון |‏ 1 ביוני 2018 | 21:34
  • הטיול הכי גרוע ואני חייבת חוויה מתקנת ☺ לפני 8 שנים טסתי לתאילנד עם חברות לחודש, אחרי שבוע וחצי הגענו לקופנגן ונעקצתי מיתוש, התחלתי להרגיש רע, החום עלה, צמרמורות ומה לא :( לאחר מלא בדיקות דם קיבלתי אינפוזיה אושפזתי 5 ימים במרפאה כי אין ביה"ח בקופנגן…התחלתי להתאושש ואז נסענו לקוסמוי ושוב לא הרגשתי טוב אז אושפזתי בבית חולים בקוסמוי ליומיים והמצב השתפר והכי חיכיתי לחזור לארץ…לצערי לא נהנתי מתאילנד כמו כולם ונשאר לי זיכרון מר מתאילנד , עד הפעה הבאה

    מאת: עדי אמסלם |‏ 1 ביוני 2018 | 19:39
  • הטיול הכי גרוע שהיה לי היה לברצלונה. כל הטיול חיכיתי להצעת נישואין מבן הזוג שלי שבכלל לא נהנתי מהעיר… לפני כל יציאה לטיול באתרים עתיקים או למסעדה טובה התלבשתי והתגנדרתי ובמהלך כל היום ציפיתי וחיכיתי ולא הצלחתי להנות מהנופים ומזמן האיכות עם בן זוגי. כשחזרנו לארץ, הייתי מאוכזבת ומבואסת.. חודש אחריי, בהפתעה אמיתית, הוא הציע לי

    מאת: טל הרשקוביץ |‏ 1 ביוני 2018 | 19:11
  • אז ככה, אתן מוכנות??
    אני וחברות תיכננו חופשת בטן-גב-שייק פירות-מסז׳-פינוקים-פינוקים-פינוקים, לחגוג את סיום התואר.
    הגענו לדיוטי שמחות ונרגשות. התחלנו להסתובב ולקנות כלמיני מגזינים ושטויות. הגענו לגייט וגילינו שאחת החברות איבדה את הדרכון, כנראה באחת החנויות. מבאססס! רצנו לחפש אותו, חיפשנו חיפשנו, הפעלנו את כל מי שיכול היה לעזור לנו שם. ואז נמצאה האבדה, ממש ליד עמדת הסוכרים בבית הקפה :/ (חבל שאין אימוג׳י פה..). בקיצור פספסנו את הטיסה, התבאסנו קצת, אבל החלטנו שיאלה נעלה על טיסה אחרת. הגענו למלון, עייפות ורעבות, רק כדי לגלותתתת שהמלון לא שמר לנו את החדר! ממתי מלון לא שומר חדר??! מה??? אחרי ויכוחים ותחנונים, המשכנו בדרך לחפש מלון חדש. מצאנו מלון קצת פחות טוב, אבל מילא, אמרנו שגם זה לא יהרוס את החופשה. התמקנו במלון, חדרים קצת מוזנחים וירדנו לבריכה (בגודל אמבטיה), אכלנו ושתינו. שמנו לב שהשמים התחילו להאפיר, ולאט לאט נהיה קר יותר. בקיצור תוך רבע שם גשם בטירוף, ברקים ורעמים, ביוני!!! סופ״שׁ של גשם וקור, בכרתים, מה עושים?!? מנסים להתנחם בקצת שופינג, אבל גם זה היה מעאפן.. פשוט ספרנו את השעות שעד שתגיע כבר הטיסה חזור. והפעם הקדמנו אליה ב-5 שעות ;)

    מאת: לין |‏ 1 ביוני 2018 | 18:54
  • החלטנו לנסוע עם חברה לחופשה באילת (אנחנו גרות בצפון) : אני עם שתי בנות והיא עם הבת שלה. התארגננו ונסענו בבוקר וברגע שהתרחקנו מהבית נזכרתי ששכחתי את הכסף על השידה… אז חזרנו. וכאן התחיל הבלאגן! מה לא קרה בטיול הזה : נהגתי ומשהו השתבש בווייז .. הגענו למקום לאחר 7!!! שעות במקום 5! הילדים היו גמורים, במלון חכתה לנו הפתעה – תור לדלפק קבלה באורך של שעה וחצי!!! כן כן שעה וחצי. זה לא הספיק ובחדר התגלו כל מני בעיות .. אבל כאן זה לא נגצר- על רקע ריבים בלתי פוסקים בין הילדים לחברה שלי נשבר כתר בשן וחיפשנו נואשות רוםא שיניים, בערב אןתו יום כשניסיתי להתניע את הרכב – המצבר מת ועד שעות הקטנות של הלילה חיפשנו עזרה עם העניין .. עם הילדים שמתים לישון! בסוף מצאתי בשבת מוסכניק שהסכים ותיקנו את הרכב ב800 שח הנותרים שהיו לי.. באמצע החופשה בעלה ל חברה החליט לבקר משום מה והצטרכתי לפנות להם מיטה זוגית וישנתי על מיטה כזאת של כורסא מתקפלת!!! בחזור, החברה שלי החליטה לקנות לחנות שלה איזשהי סחורה ודחפה הכל לאוטו שלי ככה שילדים נסעו 5 שעות חזור עם רגליים על הסחורה שלה … דרך אגב אנחנו כבר לא חברות !!! זה היה הטיול הגרוע בחיי!!

    מאת: לינה שוחט |‏ 1 ביוני 2018 | 18:52
  • הטיול הכי גרוע שהיה לי הוא טיול לאיטליה לפני הגיוס. ארזתי מזוודה בנפרד משאר המשפחה וכשנחתנו לא ראינו אותה על המסועים. בהתחלה חשבנו שעוד נמצא אותה ולא ראינו אותה בשום מקום. הלכנו לשירות לקוחות (כשהפקידה שם היתה איטלקיה שבקושי דוברת אנגלית) והיא אמרה ש"יעשו את מיטב המאמצים לאתר אותה". הטיול היה לדולומיטים והייתי צריכה לקנות מלתחה שלמה של בגדי טיולים ובגדים מחממים. מה שלא חשבנו שיקרה זה שהמלון שלנו יהיה בעיירה כמעט ללא חנויות בגדים יחסית זולות, אז נכנסנו לפטגוניה וקנינו שם. לפחות הרווחתי בגדים חדשים (;

    מאת: שירה |‏ 1 ביוני 2018 | 18:02
  • לפני 3 שנים השתחררתי מהצבא ונסעתי עם בן זוגי דאז לטיול של כמה ימים ברומא.
    הבחור כלכך התבאס שלא בחרנו בסוף בזנזיבר (באשמתו) שכל החופשה הסתובב עם פרצוף חמוץ ועשה לי טובה שהוא שמה. בסופו של דבר נהניתי עם עצמי והיו שלבים שכבר אמרתי לו להישאר במלון, אני רוצה להסתובב בעיר המושלמת הזאת.לבדדדד!!!!! ואז נפרדנו

    מאת: רון |‏ 1 ביוני 2018 | 17:55
  • לפני 4 שנים הייתי בכיתה י' והיה לי טיול במסגרת תנועת הנוער . הטיול כלל הרבה מאוד עליות ומורדות ,
    טיול כזה -אתם יודעים של להכיר את הארץ דרך האדמה שדורכים עליה .
    בקיצור אחרי עליה ארוכה שהייתה לנו ,היה לנו הר גבוה לטפס עליו .
    אחרי שעברתי את כל שאר העליות חשבתי לתומי שאני גם אעבור את זה . אני מתחילה לטפס ולטפס וההר מתחיל להיות נורא נורא תלול עד שהגעתי כבר לאמצע ולא יכולתי להמשיך וכבר אין לי במה להחזיק ואני אחרים מתחילים להתגלגל למטה . כבר התחלתי לבכות ובמאת חשבתי שאני כבר לא אצא מזה חיה , רציתי ליפול למטה אבל היו שם אנשים ואני לא אתגלגל ואפצע אותם . אחרי כמה רגעי ייאוש שנדמו כמו נצח חברה לקבוצה פשוט הצילה אותי ונתנה לי יד ודחפה אותי צעד צעד למעלה עד שהגענו למעלה ההר . כשהגענו לשם הייתי בהלם איזה עשר דקות שלמות בערך ואז אני שומעת מדריכה אחת אומרת שבגלל הסכנה שבעלייה יש אפשרות לעלות מסביב להר ולעקוף אותו. כולי תשושה , המומה וכועסת מהסיטואציה שנקלעתי אליה . עד היום אני בטראומה מהדבר הזה ויש לי צמרמורת כל פעם שאני חושבת על זה .

    מאת: עדי אילן |‏ 1 ביוני 2018 | 17:44
  • כשהשתחררתי מהצבא היה לי חלום אחד: לטוס לתאילנד! אז עבדתי קשה כמלצרית וחסכתי כסף כמה חודשים ואז נסעתי עם אחותי לשלושה שבועות בתאילנד. את הטיול התחלנו ביומיים כיפיים בבנגקוק ואז נסענו לפוקט. אחרי יום בפוקט ברגע של כיף בחוף הים החלטנו אני ואחותי שאנחנו צובעות את השיער מבהיר לשחור פחם ביחד . אז הלכנו למספרה באי וצבענו את השיער. כבר בזמן שהצבע היה על השיער הרגשתי קצת מוזר, כאילו הראש כבד יותר אבל התעלמתי. חזרנו למלון והתארגנו לבילוי ערב וכל הערב הרגשתי שהראש שלי כבד והרגשתי שהראש בום, בובום, בובום …..באיזשהו שלב הרגשתי שאני מתחילה להתנפח ועומדת להתעלף והחלטנו לחזור למלון. כל הלילה התגרדתי בקרקפת ובקושי ישנתי.. כשהתעוררתי בבוקר חשכו עיניי כשהבטתי במראה וראיתי איך פניי התנפחו והאוזניים שלי ממש נכוו. ניגשנו דחוף לבית חולים מקומי וקיבלתי משהו לגרד ואלרגיה. המשכתי להתנפח והגעתי למצב שהמצח שלי כל כך התנפח שהעיניים שלי נסגרו ובקושי ראיתי. בלילה הזמנתי דחוף רופא למלון שנתן לי זריקה. הגקד התפשט לעורף ולגב והתחושה הייתה בלתי נסבלת שלבסוף החלטנו לסיים את הטיול ולחזור לארץ. בארץ הסתבר שחטפתי אלרגיה קשה לחומר שהיה בצבע לשיער ושיכולתי למות!!! מאז אני מחכה להזדמנות ליסוע שוב לתאילנד לטיול פיצוי.

    מאת: רונית |‏ 1 ביוני 2018 | 17:24
  • נסיעה לבד לאמסטרדם בקיץ לפני שנתיים לשבוע. העיר הכי משעממת בעולם. מזג האויר גם באוגוסט קר וגשום. אני אוהבת לטייל בעולם אבל אחרי אמסטרדם לא נראה לי שאסע לבד יותר .אחרי שלושה ימים חיפשתי טיסות לארץ.

    מאת: רחלה ד. |‏ 1 ביוני 2018 | 17:04
  • נסעתי לחודשיים וחצי של טיול בארהב גם להדריך במחנה קיץ וגם לטייל בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
    מה שבפועל קרה הוא גם שנפלתי על אנשים ממש לא נחמדים שפגשתי לאורך כל הדרך ,אנשים שחשבו רק על עצמם והשפילו אותי וגם שלא התחברתי לארצות הברית לא לאווירה לא למקומות כמו ניו יורק או בוסטון וסבלתי כל כך שרציתי לחזור הביתה בסוף התקופה . בסוך יצא שגם ביזבזתי כסף וביטלתי את טיול לפני וגם לא נהנתי. כשהיתי על הטיסה כל כך התרגשתי מהחזרה שאני ביינתים לא טסה לשום מקום מאז הנסיעה.

    מאת: מיש |‏ 1 ביוני 2018 | 16:54
  • טיול לחגיגות חצי שנה עם חבר לשעבר, לים המלח. כשהגענו ירדנו נמוך מדי עם הרכב והוא התחפר בחול. ביומיים שהיינו שם האקס ניסה להוציא את הרכב ועד שהצליח והביא אותו למעלה, הרכב מת. מחכים לגרר בחושך, בזמן הזה תוקפים אותנו יתושים ענקיים, מגיע רכב צבאי ומבקש מאיתנו להתפנות כי יש חדירת מחבלים דרך המים ואנחנו אומרים להם שאנחנו תקועים פה אז הם פשוט נוסעים. התייאשנו והשארנו את הרכב שם ותפסנו טרמפים לירושלים לחברים. אה והרכב השכור עלה לנו אחר כך אלפיים שקל נזק שגרמנו לו.
    vberzin@gmail.com

    מאת: ורד |‏ 1 ביוני 2018 | 16:27
  • מוסקבה עיר חלומותי לא ביקרתי בה מעולם וכל כך רציתי .ביום הולדת 60 בעודי נכנסת לעשור השביעי החלטתי זהו אני שם..החלטתי החלטה חפוזה אשתמש אך ורק בתחבורה ציבורית מה כבר יכול לקרות שלא קרה? אבל ועוד איך קרה.עליתי על אוטובוס האמת די מקרטע..לפתע ראיתי חמישה ממש חמישיה קאמרית מסובבת אותי.חשתי בטוחה מה אני באוטובוס במרחב ציבורי פתוח למחצה.הדרכון כרטיס הטיסה ביטוח הבריאות מוטמנים היטב כחגורת צניעות עמוק במכנסי.מי יחדור לשם.איזו יד תגשש דרכה פנימה..ירדתי וצווחה כן ממש צווחה נפלטה מפי הרגשתי מרוקנת החגורה החגורה איננה.מאותו רגע הפך הטיול למסע בנבכי הבירוקרטיה הרוסית .לא אכלתי ולא שתיתי זה היה יום שישי ארור..השגרירות הנפיקה דרכון חדש.עורך דין חמדן ומתורגמן עוד יותר חמדן שדדוני כדי להסדיר ויזת יציאה שבינתיים התבטלה.בשעה 17 זכיתי בויזת יציאה.נמלטתי ממוסקווה לפינלנד השכנה.לא שבתי יותר לאמא רוסיה.נסיעה באוטובוס תמיד מעלה בזכרוני את הנסיעה ההיא בבוקרו של יום שישי במוסקווה.תמיד תמיד מתלווה אותה תחושת פאניקה איומה.

    מאת: רחל ליברמן |‏ 1 ביוני 2018 | 16:22
  • שנה שעברה יצאתי לטיול במסגרת בית הספר וישנו באוהלים. אני וחברות שלי ישנו באותו אוהל וגילנו שיש לנו ג'וק באוהל. ניערנו את כל הדברים ואת האוהל ונכנסנו חזרה לאוהל. התחיל לגרד לנו כל הגוף והרגשנו כאילו יש עלינו ג'וקים ואמרנו אחת לשנייה שזה פסיכולוגי והכל בסדר. כשקמנו בבוקר גילינו שכל האוהל שלנו מלא בג'וקים כי מיקמנו אותו על הקן שלהם, מאז אנחנו לא ישנות יותר באוהלים.

    מאת: שני |‏ 1 ביוני 2018 | 16:16
  • לפני 20 שנה טסתי עם חברת התעופה האתיופית להודו. בדרך לשם עצרנו באדיס אבבה .חשבנו שזאת עצירת תדלוק אבל לא ידענו שזה כולל לילה באתיופיה וככה כמו שאנחנו 3 חברות אחרי צבא נאלצנו להסתובב ברחבי אדיס אבבה ולחפש מקום לישון במקום הכי מפחיד בעולם! מצאנו אכסניה שיותר נראתה כמו אסם ושם ידנו מחובקות כול הלילה… וככה התחיל הטיול שאחרי הצבא…

    מאת: עדי ברן |‏ 1 ביוני 2018 | 15:38
  • הטיול הכי גרוע שלי היה נסיעה בפעם הראשונה לפריז. לאחר פרידה מבת הזוג, קיבלתי הצעה מהדודה שלי על חשבונה לנסוע להתאוורר.
    הדודה שלי התעקשה לצרף איתנו לטיול את בת דודתי שאני לא מסמפטת בכלל. במהלך הטיול הדודה החליטה להביע את דעתה לגבי מה הייתי לא בסדר במערכת יחסים. למרות שלא ידעה בכלל למה נפרדנו. כמובן שהטיול נגמר בריב היסטרי ומטורף, מה שגרם לי לא להנות ולא לאהוב את פריז אפילו. טיול מאכזב, מה שלימד אותי להבא לא לנסוע עם מי שלא מסתדרים לטיול ובטח שלא לחו"ל, גם אם ההוצאה של זה לא על חשבוני, עדיף להישאר בבית.

    מאת: שגית וטורי |‏ 1 ביוני 2018 | 14:54
  • סיפרו לי על בית קפה יוקרתי במיוחד בחול ושהלכתי לחפש אותו ירדתי באוטובוס וחיפשתי אותו במשך כמה שעות טובות הלכתי מתחילת הרחוב עד סופו -מלא זמן ואז גיליתי שהוא נמצא באזור של קניון שמאוד קרוב לאזור שאני מכירה מרחק כמה דקות ירידה מהקניון ושלא הייתי צריכה לצאת מהאוטובוס וללכת ברגל כל כך הרבה שעות בחום…. מבאס
    וזה הטיול הכי גרוע שהיה לי בחיים תודה!!

    מאת: זהבית כדורי |‏ 1 ביוני 2018 | 14:51
  • הטיול הכי גרוע היה כשטסתי לאוקראינה ונגנב לי התיק מהחדר ובו התיק רחצה והארנק! במשך שבוע שלם הסתובבתי בלי כלום! בלי עדשות מגע , בלי דאודורנט בלי איפור :( היה נורא ורק חיכיתי לחזור

    מאת: תמר ליפשיץ |‏ 1 ביוני 2018 | 13:53
  • הטיול הכי גרוע התחיל בכך שהמזוודה שלי התפרקה בטיסה, לא קיבלתע את כ תכולתה והצטרכתי לרכוש את כל הדברים בחו"ל.
    כשהגענו למלון החדר היה מלא יתודים והאסלה לא היתה תקינה והחלפנו חדר..

    מאת: גילת דודו |‏ 1 ביוני 2018 | 13:20
  • המשך לחלק הראשון שכתבתי, בתגובה הקודמת:
    הגענו! אנחנו פה! לא האמנו שהנס הזה קרה..
    .הלכנו ישר אל המטוס.'כי מה שבטוח -בטוח'..
    התיישבנו על כיסאות המטוס,נושמים לרווחה.
    צוחקים לעצמנו בהזיה, היינו בהלם גדול, בנסיון לעכל את מה שעברנו בשעה האחרונה..
    לפני שעהעוד היינו עמוק בתוך השינה..מי יאמין?!
    אנשים שישבו לידנו היו סקרנים לשמוע את הסיפור, רחמים..זה מה שהם שידרו לנו..
    במשך היום הראשון של הטיול, ניסו אנשים לעזור לנו. הם הציעו לנו אוכל משלהם, הציעו להלוואות לנו כסף, ולתת לנו שיחת טלפון מהמכשיר שלהם.
    ( לא היה לנו טלפון מסודר לשיחות מחו"ל, לא ביטוח נסיעות, לא מטבע בינלאומי-רק כסף ישראלי). הרגשנו ממש נזקקים, מסכנים ובעיקר מפודחים מהפשלה האדירה של חיינו.
    היינו בדיכאון גדול,לא נהננו..רק חיכנו ל'קרן אור'
    שתוציא אותנו מ'החור השחור' שבו היינו שרויים.
    ניסנו לשמוח, קנינו שם את כל מה שלא הבאנו מהארץ.. דברים בסיסים שלא היו לנו.
    לא נשכח לעולם את הצער הגדול הזה!
    פשוט מקולל.

    מאת: נעמי |‏ 1 ביוני 2018 | 13:10
  • הטיול הכי גרוע שלא אשכח אותו לעולם, היה בדיוק לפני שנתיים!
    למיטב ידעתי,היינו אמורים לטוס ביום ראשון לפנות בוקר, מסתבר שהתבלבלתי לגמרי בחישוב יום הטיסה, ובפועל הטיסה היתה בשבת בלילה ( לפנות בוקר של יום ראשון).

    במוצאי השבת הלכנו לישון, מבלי שהכנו מזוודות לטיול. היינו מותשים משבת, ובלי מצב רוח.
    ב1 בלילה צלצל הטלפון-לא ענינו..בטח טעות.
    ב1 וחמישה צלצל שוב הטלפון.. מי מצלצל?!
    ענינו.
    על הקו היתה האחראית של הטיול.
    איפה אתם?! עוד שעה יוצאת הטיסה!!
    מה?!?! את עובדת עלינו?? זו מתיחה??
    מהר מאד הבנו שיש פה אי הבנה מצערת.
    מה עושים?! להפסיד את הטיסה, את הכסף?
    החלטנו שלא מוותרים. מנסים להספיק את הטיסה.
    באדרנליין מטורף התלבשנו, התקשרנו למונית,
    זרקנו למזוודה כמה דברים שראינו,וירדנו למונית.
    לנהג המונית סיפרנו את הסיפור…
    הוא שם את טיסת חייו, והמליץ לנו לעשות 'הצגה' כדי שיתנו לנו מייד לגשת לבידוק הביטחוני, ולא להמתין את כל התור הארוך.. וכך עשינו..
    נכנסו לאולם הטיסות היוצאות, ורצנו הישר אל הבודקים הביטחוניים..מררנו בבכי תוך כדי מלמול: הטיסה בורחת.. עכשיו קמנו..לא ידענו..
    זה עבד מצויין! מייד ביצעו את הבדיקה הביטחונית,
    ושחררו אותנו היישר אל הדלפק.הגענו בדקה ה99 אל הדלפק.

    מאת: נעמי |‏ 1 ביוני 2018 | 12:45
  • הטיול הכי גרוע שהיה לי פעם היה בבוקרסט לפני שנים רבות. הזמנו דרך סוכן את הטיול עם בית מלון. שהגענו חשבו עיני. היה ממש קר. חימום לא היה שמה. מלון חשוך מימי הביניים. היינו בשוק. בגלל השעה המאוחרת החלטנו לשאר לילה אחד. טעות ענק. קור זה לא מילה. מיטה עם מזרון כמו אבן. מיים חמים. תשכחו מזה. פושרים אולי. היינו קצת בהלם. בעלי אמר נוכל ארוחת בוקר ואילך לחפש מלון אחר. בבוקר קמנו לארוחת בוקר ממש לא טעימה. לחם קשה ושום דבר לא היה נראה טעים. ברחנו. הלכנו ממול הרחוב. היה מלון בוטיק קטן ונחמד. בעלי הרגיש עם זה לא טוב שהוא הזמין דרך הסוכן שלו. למחרת חליתי מהקור של המלון הקודמת. קשה להנות שלא מרגישים טוב. באמת עבורי טיול ממש גרוע. הייתי חולה עד שחזרנו הביתה. ממש אבל ממש לא כף.

    מאת: מרשה גורן |‏ 1 ביוני 2018 | 12:11
  • הטיול הכי גרוע התרחש כשהייתי בצבא.שירתתי בגדוד לוחמה והייתי יוצאת הביתה פעם בשבועיים לשישי שבת וחוזרת לבסיס. החלטנו יחד אני ועוד שתי חברות מהגדוד לקחת אוטובוס ללרדת לנפוש באילת ישר אחרי המסדר יציאה ביום שישי .במהלך הנסיעה התקלקל לנהג המזגן והמעלות התחילו לעלות במהלך הנסיעה. החלטנו שאנחנו מורידות את החולצה של המדים ונשארות עם גופיה רק בשביל לזכות בכמה רגעים ללא זיעה. איך שהגענו לאילת ירדנו מהאוטובוס במטרה להתארגן ולהתלבש חזרה בצורה מדוגמת אבל לא הספקנו ושוטר צבאי תפס אותנו. כמובן שטיול לא היה וחזרנו לעונש של 32 ימי ריתוק בגדוד.

    מאת: לינור עזרא |‏ 1 ביוני 2018 | 12:10
  • נורא ..נורא. ..רוצה את המוצרים שלכם..
    נחשפתי אליהם וקניתי 2 מוצרים לפני 3 חודשים שבקרתי באוסטין טכסס
    אני לא אמציא סיפור על טיול מאכזב..אני נוסעת הרבה לארצות הברית והטיולים תמיד כיפיים ..
    בני כלתי ונכדי גרים שם..תמיד הרבה טיולים, אוכל טוב, מסעדות מעולות וקניות מצויינות…
    אוסטין היא עיר הבירה של טכסס.. המקום שהכי מתפתח בארצות הברית.

    מאד אשמח לקבל מסכת חימר..

    לשיקולכם…
    איילין עקריש

    מאת: איילין עקריש |‏ 1 ביוני 2018 | 12:03
  • זה התחיל כשהודיעו לנו בבית הספר על טיול של שלושה לילות שיתקיים בעוד שבוע, פירטו לנו את המקומות שנבקר שם (אני לא אחפור לכם) ,בין היתר היה את i jump , בכיתה התלהבנו מאוד והתארגנו על המחנה .
    היום הגדול הגיע, כולם ארוזים עם מזוודות תיקים, עלינו לאוטובוסים באיחור אופנתי- כרגיל, וכמו שכל בית ספר של מופרעים גם אנחנו השתלטנו על המיקרופון של הנהג (איך הוא יתעצבן) צעקנו סיפרנו בדיחות קרש
    עשינו מלחמת אוכל התעללנו במדריך בקיצור עשינו הכל כדי לשגע את המורים.
    השעתיים הראשונות עברו ועצרנו בתחנה הראשונה, כמה מפתיע i jump, במתחם לפני שנכנסנו (למי שלא יודע זה מתחם שכולו טרמפולינות) הזהירו אותנו שמי שלא יודעת לעשות גלגלונים וקפיצות מיוחדות -אז שלא יעשה, אבל אני החלטתי שאני מנסה את מזלי ובמקרה אני super hereo ולכן עשיתי גלגלון באויר לאחור, ונפלתי עם הפרצוף שלי על הברזלים שבצדדי הטרמפולינה, קמתי והתעלפתי במקום ואחרי שהתעוררתי מסתבר ששברתי את האף, ואז את השלושה ימים של המחנה ביליתי במיטה.
    תודה על הקריאה.

    מאת: רחלי חנניאב |‏ 1 ביוני 2018 | 11:58
  • לפני שנה בערך, אחי הגדול הציע שנצא לטיול קצת בנחלי ארץ ישראל… ובאמת יצאנו קצת להנות מארצנו היפה. אני, אחותי, אחים שלי ואבא שלי שהצטרף ברגע האחרון.
    היה וייב ממש חיובי, הגענו לצפון לאזור מדהים שנקרא ה"יהודיה" בתור בחורה שגרה בעיר ממש כיף לצאת למקום כזה.
    הגענו למעיין מדהים שמתחבא בתוך עמק מטורף ושם הייתה קבוצה של חיילים שנרגעה קצת מהשגרה לפני היציאה לבית…כול הבנים קפצו למים באופן מידי עם תחתונים ואני ואחותי מיד אחריהם עשינו תחרות שחיה וכשאני מגיעה לצד השני של המעין אני מתיישבת על אחד האבנים ומספרת לאחי שאני לא מרגישה כל כך טוב… ופשוט מתעלפת על אחד האבנים במים.. כשאני מתעוררת אני מוצאת את עצמי על ידים של איזה "מישהו " שאני לא מכירה מסתבר שהוא היה החובש של הפלוגה שהייתה איתנו במעין…
    לאחר מכן קמתי והתנהגתי כרגיל כי לא רציתי להרוס למשפחה את שאר הטיול …
    אז בעצם הטיול לא היה כזה גרוע אבל במשך שעתיים אחרי ההתעלפות לא הפסקתי לשמוע: "את בסדר"? "תזהרי" "שתית" ואכילת ראש מעורבת בדאגה חיובית שרק אבא שלי מסוגל לעשות. ואחרי הטיול לא הפסיקו לומר שאני לא בדיוק הבנאדם לצאת איתו לטיול וכמובן שהפכתי למתעלפת והורסת הטיולים!!

    מאת: עליזה |‏ 1 ביוני 2018 | 11:21
  • לפני שנתיים חברה טובה שלי התארסה, החלטנו כל החברות לחסוך לקראת החתונה עבור ההוצאה שתכלול מסיבת רווקות, בגדים ומתנה, 5 חודשים לפני החתונה היא בוטלה וכל אחת "נתקעה" עם הכסום, החלטנו כולנו לצאת לחופשה ביחד בחול. בהתרעה קצרה בחודשי הקיץ לא היה דיל אחד שהתאים לנו מבחינת כמות של בנות, מחיר ויעד.
    החלטנו לקחת דיל לבורגס התלהבנו וחיכינו לחופשה.
    אחרי שהסתובבנו קצת הבנו שהחופים לא משהו, האטרקציות מתאימות בעיקר למשפחות עם ילדים או לילדים לפני צבא. מצאנו עצמנו חבורת בנות בגילאים 26-35 במסיבת קצף עם ילדים בני 18 !!
    בסופו של דבר היה כיף, קצת אלכוהול קצת צחוקים ושטויות.
    אבל, לפני שאני בסטטוס נשואה +3 אין סיכוי שתמצאו אותי בבורגס :) "

    מאת: ליאת עפגין |‏ 1 ביוני 2018 | 11:09
  • לפני כמה שנים טסתי לתאילנד, איכשהו יצא שבלילה שלפני, בחמישי בערבגיליתי שהתוקף של הדרכון לקראת סיום, יש איזשהו חוק שעד זמן מסויים לפני שהתוקף נגמר חייבים להנפיק אחד חדש, אם לא לא יתנו לטוס.
    מפה לשם בדקתי עם ההורים איך אפשר לחדש את הדרכון במהירות מעכשיו לעכשיו, אחרי בירורים, נסענו מוקדם בבוקר בשישי לנצרת למשרד הפנים, כדי שיתנו לנו דרכונים חדשים, כשכל זה קורה כמה שעות לפני הטיסה, למזלנו הכבישים היו ריקים, היה גשום וסוער, הגענו בשלום והונפקו לנו דרכונים חדשים.
    אומנם זה לא נחשב הטיול הכי גרוע, אבל בשבילי זאת התחלה למה שצפוי בהמשך.

    מאת: עדי שמואל |‏ 1 ביוני 2018 | 10:52
  • החופשה הכי גרועה שהייתה לי..
    ביום הולדתי האחרון ביקשתי מבעלי( המקסים באמת),בו נעזוב את זה שזה היה בהפרש של 5 חודשים מיום ההולדת שלי ואני נהגת חדשה "כי עדיף מאוחר מאשר אף פעם",בקיצור אני נהגתי מהצפון לתל-אביב.עצרנו בדרך בתחנת דלק בעלי יצא מהרכב לכמה סידורים כמובן בלי להודיע ולקחת פלפון,לא חנינו בצורה מסודרת אז בזמן הזה גם קיבלתי צעקות,גם נכנסתי ללחץ וכמובן שבעלי אשם!! תחנה איתו כמו שצריך ואז תצא(נהגת חדשה כבר אמרתי?!)ואחרי שבכתי מכול הלב בעלי גם לא היה מוכן לנהוג במקומי אפשר לתאר שאחרי זה היה פיצוץ יפה ואתם לא טועים… ( הסוף טוב הוא נהג אחרי שעה וחצי שעמדנו בתחנת דלק בחום ועשינו שופינג)זהו שבת שלום!!

    מאת: מור |‏ 1 ביוני 2018 | 10:37
  • הטיול הכי גרוע שהיה לי, הוא ללא ספק הטיול לקאו לייק (אגם בתאילנד) עם בעלי האהוב, שתוכנן ל2 לילות, לילה ראשון לינה בבקתה בשטח, ולילה שני בבקתה על האגם. בלילה הראשון בבקתה בשטח, נכנסתי להתקף חרדה בגלל צפרדע שלא זזה בשירותים (גילינו אותה עוד בשעות היום), ועם רדת הלילה הסתובבו לידי ג'וקים, ורעשי עטלפים וחיות לילה, וממש פחדתי לקום לעשות פיפי (בגלל הצפרדע). אז מה שקרה בעקבות זאת- 1. עשיתי פיפי בשקית (בעזרתו האדיבה של בעלי). 2. קראנו למדריכה המקומית שליוותה אותנו כדי להתלונן על הג'וקים. היא הגיעה ואמרה באנגלית מנומנמת- A Bug? ואני עניתי- !!!It's a big bug לא סתם bug… בקיצור, אחרי לילה לבן, הבנתי שחיק הטבע זה לא בשבילי, וביקשנו לבטל את הלילה השני באגם (כי שם אין חשמל בכלל).

    מאת: לימור עמנואל |‏ 1 ביוני 2018 | 10:21
  • הטיול הכי גרוע שלי,היה ירח הדבש.החלטנו לטוס לארצות הברית ולעשות קוסט -טו- קוסט עם קראוון נייד.
    מהרגע הראשון הכל השתבש, הטיול הראשונה יצאה באיחור של חצי שעה מהארץ ולכן פיספסנו את הקונקשן ברומא ונתקענו חצי יום ,בלי אישור לצאת השדה (כי צריך לחכות לטיסה שיהיה בה מקום לעלות אותנו),לפחות יצא לי לפגוש בשדה כמה מתחרים של "פרוייקט מסלול" ארצות הברית בדרך לטיסה שלהם,אז קיבלתי כמה טיפים. אחר כך נחתנו ואיבדו לנו את המזוודות,היה מאוד כיף לבלות שלוש שעות נוספות בשדה כדי להסביר להם שאנחנו מאוד זקוקים למזוודה שלנו.יום אחרי ,חטפנו קלקול קיבה שנמשך כמעט שבוע,אז לא אכלנו כמעט כלום ולא היה לנו חשק לטייל, אבל לפחות רזיתי עוד קצת. אחר כך, פרצו לנו לאוטו וגנבו לנו חלק מהציוד (כולל ציוד ניווט מאוד יקר), המשטרה לא ממש רצתה לעזור. אבל בסוף יצאנו לנו תמונות מדהימות,המון חוויות וחברים טובים שמצאנו בדרך. הכי חשוב הטיסה הביתה הייתה ישירה ורגועה- 12 שעות שינה הכי טובות שהיו לי בחיים. מסקנה-לא לטוס אל-איטליה לארהב.

    מאת: רעות |‏ 1 ביוני 2018 | 09:16
  • הטיול הכי גרוע שהיה לי היה בכיתה ח' , יצאנו כל הכיתה למעיינות בצפון הארץ , הגענו למקום שאפשר לרחוץ בו, כל הכיתה נכנסה למים וגם אני,
    מאותו רגע קבוצה של בנים בכיתה החליטו "להתעלל" בי, ולא הפסיקו למשוך לי את הסוגר של חזיית הבגד ים .
    במשך שנים כשמישהי מהכיתה הייתה רואה אותי הייתה מזכירה לי את המקום, זה היה סיוט מתמשך, בגיל צעיר לוקחים דברים בפרופורציות לא נכונות , ואז זה היה נראה לי סוף

    מאת: מירה |‏ 1 ביוני 2018 | 09:04
  • אני חייבת לציין שאני מאוד מאוכזבת מהבחירה שלכם לגבי הזוכה בתחרות של שבוע שעבר בשרשרת של פאדני. אני כתבתי ראשונה והסיפור מאוד דומה . זה ברור שזאת שזכתה קראה את מה שכתבתי והעתיקה ממני את הרעיון ושינתה קצת . מאוד מבאס ומאכזב .

    מאת: שני |‏ 31 במאי 2018 | 23:15
  • הטיול הכי גרוע שהיה לי זה שלקחנו חבר שלנו טוב מחול מסקוטלנד לים המלח כי זה מה שהוא רצה …. היינו משישי שחינו בים מרחנו בוץ חברינו התייר נישרף ונהיה אדום למחרת בבוקר קמנו ונסענו מים המלח היישר לביהח על מנת לטפל לא בכוויות . למרות זה הוא עדיין נהנה מזה שהוא צף במים רק על זה מדברעד היום …. ועברו שלוש שנים !

    מאת: דנה |‏ 31 במאי 2018 | 20:27
  • היי קוראים לי יעל….תאמת שהטיפול הכי נוראי שקרה לי ואני לא משקרת כמה הוא היה נוראי היה דווקא השנה אני בכיתה יא….ועשו לנו יום שדה לקראת סוף השנה…אז לקחו אותנו לאיי ג'אמפ ובאמת שממש התרגשתי ללכת לשם כי לא הייתי שם אף פעם…היה נחמד והכל ואז אמרו לנו שלוקחים אותנו לסיור בספינות המעפילים. ירד לי כל החיוך ניסינו לשכנע אותם שיקחו אותנו למקום אחר אבל לא היה אפשר…..וזה כל כך משעמם…כאילו לא מספיק יש לי בגרות בהיסטוריה אתם לוקחים אותי לטייל במקום שקשור לזה…מה נראה לכם??! וואי חזרתי הביתה כל כך עצבנית….קצת שכל אנשים….אבל לא נורא למדתי לקחים מהטיפול הזה
    אני מאשרת שקראתי את התקנון
    Hgkakd156@gmail.com

    מאת: יעל שלג |‏ 31 במאי 2018 | 20:15