מתנה בשישי: חולצה של Northern Star בשווי 680 שקלים

אני לא טיפוס תחרותי, ולמעשה את התחרות היחידה שלי אני עושה עם עצמי. אבל מסתבר שאם יש משהו שאני לא מסוגלת לעמוד בפניו זה כשאומרים לי לא, או שאני לא יכולה/ לא אצליח. זה כמו דלק בשבילי. בזכות האמירה הזו, יש לי המון הישגים שאני גאה בהם: קורס קצינות שאף אחד לא האמין שאסיים כי אני ילדה מפונקת ועדינה מדיי, תואר ראשון שסיימתי בהצטיינות, שלא האמינו שאצליח בגלל הדיסלקציה, ותואר שני באנגלית, בעיר זרה הרחק מהבית (ניו יורק אהובתי), שמי בכלל האמין שאסע, לבד, הרחק מההורים וחברים, ואסיים בהצלחה. אבל ההישג הכי משמעותי בעיניי, הוא העסק החדש שלי. ההחלטה לעזוב עבודה מסודרת ובטוחה, בשביל להגשים את הפנטזיה שלי, להתמסר לחלום, להתעלם מאי הוודאות, מההימור הגדול ומבטי ההשתאות של כל סביבתי. לפני רק שנתיים החלטתי ללכת עם הפאשן שלי והתחלתי ליצור, לצייר, בשביל הנפש, הרגש ולעצמי, ועכשיו ציוריי מוצגים למכירה בגלריות באמסטרדם, וינה, ובקרוב במקומות נוספים. הכי קל להקשיב לקולות שבחוץ, שמנסים להציף בך את הפחד, אבל הכי נכון זה להקשיב לקולות שבלב, והם אלו שמניעים אותי קדימה ומביאים אותי להגשים לי חלומות ולהגיע להישגים.

ההישג שאני הכי מתגאה בו הוא שסיימתי תואר ראשון אחרי 5 שנים. בחמש שניים הללו הספקתי ללמוד 3 סמסטרים לתואר במדעי ההתנהגות, להכיר את בעלי, לעבור לתואר בעבודה סוציאלית אחרי שהבנתי שזה היעוד שלי, להבין שאני צריכה להשקיע עוד 3 שנים מחיי בעוד תואר, לעבוד במשטרה מלאה פלוס פלוס בשנים הללו ועדיין להגיע לכל ההרצאות (נוכחות חובה), ואפילו לסיים בממוצע 92. היו הרבה קשיים בדרך, בעיקר בגלל שהייתי מנסה להבריז בלי שישימו לב (ושמו לב) אבל בטקס העמקת תעודות באמת שכולם בירכו אותי שלא רק שקיבלתי תעודה, אלא שבאמת הצלחתי למרות כל הקשיים, הקריירה והגיל יחסית המאוחר שלי לסיים בצורה מלאה את כל החוסות ולהיות עובדת סוציאלית מין המניין.

ההישג שאני הכי מתגאה בו (מעבר לילדי ולתכולת הארון) היא מלחמת החורמה שהכרזתי על תעשיית הדיאטה והרזון. אני פסיכולוגית ומובילה בתחנה בה אני עובדת ״יחידה לטיפול וייעוץ בהתנהגויות אכילה״. בגדול, האג׳נדה היא שדיאטה היא השקר הגדול של תקופתנו, שהיא יוצרת שיבוש במנגנוני הרעב והשובע הטבעיים שלנו, מעודדת דימוי גוף שלילי ובעיקר, ובכן, משמינה. אני מרגישה שלקח לי שנים ללמוד זאת וכיום אני רוצה לגאול אחרים מייסוריהם ולתמוך בדרך לנינוחות עם עצמנו ועם מזון.

ההישג הכי גדול שלי הוא ללא ספק תואר האמהות. מאז שנולד בני הקטן לפני שנתיים וחצי אני מגלה על עצמי דברים חדשים שגורמים לי לתחושת הישג וסיפוק אדיר. הסבלנות האין סופית, תחושת האחריות, הנתינה האין סופית בלי קבלת דבר כמעט (חוץ מהחיוך הקטן והשובב שלו כמובן) מביאים אותי למסקנה הנחרצת שהאמהות היא ההישג הגדול ביותר שלי ושום כסף,תואר או רכוש כזה או אחר לא ישתוו לכך לעולם

ההישג שהנני הכי מתגאה בו שלא וויתרתי על חלומי והייעוד שלי לעסוק בעולם האופנה, ולאחר שלמדתי קצת אחרי הצבא במכינה לעיצוב אופנה ועשיתי קורס בעיצוב אופנה ואף למדתי תפירה עם מורה פרטית והפסקתי כי דאגו בדרך לדכאות אותי ולהוריד לי את הביטחון שזה הייעוד שלי, לא וויתרתי והיום התחלתי לפני כחודשיים קורס בסטיילינג והפקות אופנה במכללת קונספט אני נהנת מכל רגע בטוחה במה שלומדת ויודעת שיש לי את זה ואף לוקחת את הלימודים בצורה רצינית ומשקיעה.

ההישג שהכי אני מתגאה בו , הוא התנזרות ממתוקים , בעקבות גילוי סוכר בדם
גם בריא יותר וגם פחות שומן

ההישג שאני הכי מתגאה בו הוא שהצלחתי להתקבל ללימודי הרפואה- דבר שרציתי כל כך ועבדתי בשבילו זמן רב!

ההישג שאני הכי גאה בו בזמן האחרון הוא שאני מחליטה להיות שמחה
שאני בוחרת לקום כל בוקר מהמיטה (זה הכי קשה) , בוחרת לפתוח את התריס ולתת לאביב שבחוץ לשמח אותי , בוחרת לשמוח בדברים הקטנים שבחיים ולא לחכות למשהו גדול שיקרה והכי חשוב לא להיכנע ולשקוע בעצב כי לשמוח עבורי זה הניצחון זו בחירה שאני עושה כל הזמן

היי קוראים לי יעל ואני בת 17 …יש הישג אחד בשבילי שאני ממש גאה בו …השנה היו לי שני מבחנים בתנך שקיבלתי בהם נכשל ותאמת שבהתחלה לא היה לי אכפת כל כך עד שהודיעו בכיתה שהמבחן הבא קובע אם אני יהיה בשלוש יח' או חמש יח'….אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני יהיה בשלוש יח'…חרשתי את החיים שלי….ובסוף הגיע זמן המבחן עברתי אותו בשלום ואחרי שבוע חזרו המבחנים ולהפתעתי מה אני מגלה????
שקיבלתי 93… כן כן מה ששמעתם 93 הייתי ממש גאה בעצמי …ומכאן למדתי לא לוותר אף פעם
אני מאשרת שקראתי את התקנון
Hgkakd156@gmail.com

אחרי 12 שנה לערך בהן לא נהגתי בגלל חרדת נהיגה והתניידתי ברגל / אוטובוס/ רכבות/ טרמפים (ובעצם גידלתי ככה 3 ילדים בעיר( אזרתי אומץ ולקחתי שיעורי רענון נהיגה.. עצם
הטלפון למורה היה צעד… חזרתי לפני כמה חודשים לנהוג. זכיתי בעצמאות.. ואני אפילו יוצאת מהעיר!
גאה בעצמי בטירוף!

איפה לשרת, מה ללמוד, מתי להתחתן, איך להיראות, איך לדבר, במה לעבוד ובאופן כללי איך להתנהג. כשאת אישה בישראל, אנשים מסביב לא מפסיקים לייעץ לך (ולדרוש ממך) איך את צריכה להתנהג ומה את צריכה לעשות. אני גאה בעצמי שהיום אני כבר יכולה להנהן בנימוס, לחייך, ובסופו של דבר לקבל החלטה בעצמי וגם להיות מרוצה ממנה אחר כך :)