מתנה בשישי: סדרת סוליי של קרסטס בשווי 525 שקלים
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:
סדרת סוליי של קרסטס
כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -
מה אתם שונאים בשיער שלכם?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 525 שקלים
**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 2/7/17 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לתמר מרקוביץ' היא גלית, שסיפרה לנו על הפוביה המוזרה שלה: "כשהייתי קטנה בגיל גן פחדתי מכפתורים. כשהייתי רואה מישהו לובש בגד עם כפתורים הייתי מגיעה למצב של הקאות. בעיקר פחדתי מהכפתורים הקטנים בחולצות המכופתרות. אבא שלי נאלץ להסיר את החולצה במדרגות לפני הכניסה הביתה. אמא שלי החכמה החליטה לנסות להפטר מהפחד ע"י התקרבות אליו. היא הכינה לי שרשרת מכפתורים שהיו לנו בבית, בכל מיני צבעים וגדלים ושלחה אותי יום יום לגן איתה. זה עבד! תוך זמן קצר הפחד ותחושת הגועל וההקאות חלפו".
הדבר שאני הכי שונאת בשיער שלי זה שהוא מתייבש מהלחות בימי הקיץ והתלתלים מאבדים מצורתם במהלך היום, פתאום באמצע היום אני מוצאת את עצמי עם שיער יבש וללא צורה!
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 2 ביולי 2017 | 08:55yamitgol@harel-ins.co.il
אני אוהבת בדיוק את ההיפך ממה שיש לי ,אני מאוד אוהבת תלתלים,לפנים שלי זה הכי מתאים
מאת: מירה | 2 ביולי 2017 | 05:38קופצני וסקסי
לפעמים אני עושה פרמננט ומאושרת
אבל היום אני רק מדרגת את השיער ,כי בגילי לא יפה שיער ארוך לעשיית תלתלים וזה ממש שנוא עלי.
אני שונאת את זה שהשיער שלי לא מחזיר שום תסרוקת מרוב שהוא שומני, מאוד מתסכל שהוא כזה משעמם וגנרי לרוב :(
מאת: אירה | 1 ביולי 2017 | 21:08מה אני שונאת בשיער שלי? את הגנטיקה!
אני אסביר:
כמו לרוב אנשי העולם, יש לי 2 הורים – אמא ואבא.
אבא שלי הוא בעל שיער בלונדיני, חלק ונעים כל כך, וגם בגיל 51 (!!) עדיין אין לו שערה אחת לבנה על הראש.
אמא שלי בעלת שיער כהה, מקורזל, שמתנפח בשנייה והתחיל להלבין לה בתחילת שנות ה-20 שלה.
ואני?
אני בת 23, ולקחתי את כל התכונות של השיער של אמא שלי!
השערות הלבנות הראשונות שלי יצאו לי כבר בכיתה י"א (!!), מאז שאני זוכרת את עצמי קראו לי "כבשה" – יש לי שיער שמתנפח ברמות, מסולסל ומקורזל, מלא קצוות מפוצלים ובגוון שנע בין חום לשחור, לא ברור.
השיער שלי מאלץ אותי להתעסק איתו ברמה היומיומית – צריך לתכנן מתי לחפוף לפי סידור העבודה, ים ויציאות עם חברים…
לכל מקום אני חייבת לקחת סרום (למקרי S.O.S, ותאמינו לי, לא חסרים כאלה).
אז מה אני הכי שונאת בשיער שלי – את הגנטיקה!
למה הגנים של השיער שלי לא בחרו בשיער של אבא שלי – בלונדיני, חלק, שופע ולא מלבין :(
תודה רבה :)
מאת: חני עומר | 1 ביולי 2017 | 18:15חני talevin94@gmail.com
יש לי שיער סבבה… סטנדרטי כזה. חום חלק, קצת דקיק, אבל בסך הכל בסדר.
מאת: מיה | 1 ביולי 2017 | 16:16אמ מה מה… יש לי איזה שוונצ' סורר, שתמיד עושה לי צרות… זה מין שיער קצר כזה "בייבי הייר" בקידמת המצח שנעמד כמו הבלורית של התינוק של במבה…
כשאני מול המראה אני מצליחה לרסן אותו עם קצת קרם או אפילו מים, אבל תמיד ברגע הכי לא נכון הוא יחליט לקפוץ לו כמו קרן קטנה של אימוג'י של שטן…
בכל המגנטים של כל החתונות הוא קופץ לו וצץ מהאוב..
גם בחתונה שלי חצי מהתמונות עם השוונצ' הארור…
אפילו בתמונות הילדות שלי הוא מופיע מפה לשם….
חצוף כזה… לפעמים אני שוקלת לגזור אותו אבל אני דיי בטוחה שאני אחמיר את המצב… אני אומרת לעצמי חכי בסבלנות, השיער יצמח והוא ישתטח אך גם זה לא קורה…
אין מה לעשות.. אני והתינוק של במבה לנצח…
מה שאני הכי שונאת בשיער זה שבמשך ארבעה חודשים, כל הקיץ הקודם קניתי בלי סוף מיץ לימון טבעי ומרחתי אותו על הקצוות וכלוםםם לא קרה! לא נוצרו לי קצוות בלונדיניים יפים כאלה, צרובים מהשמש… מבאס ביותר, וגם חבל על כל הכסף שנזרק. היה עדיף להשקיע אותו בסאן אין הטוב והישן…
מאת: טל לוי | 1 ביולי 2017 | 11:48אני בעלת שיער מקורזל כשהייתי בתיכון אז היה נער שירד על התלתלים העצומים והנפוחים שלי
ומאז אני מחליקה את השיער (טראומה) עם פן או מחליק אני מאוד אוהבת את עצמי עם שיער חלק
לדעתי זה הכי מחמיא לי.
אבל לצערי מה שאני שונאת בשיער שלי זה למרות שאני מעשירה אותו עם המון סרומים ומסיכות ושמנים שמפו ומרכך יחסית יקרים שאמורים להזין אותו. ולצערי שום דבר לא מעניק לו ברק ולחות ומגע נעים הוא תמיד יבש וניראה גוסס עד מת לפעמים ולאחרונה הוא השיער שלי ממש במשבר והוא תמיד מגעיל פן ומחליק לא עוזרים לו גם בגלל הימים החמים שנכנסו אליהם.
ןלכן אני אשמח מאוד לזכות ולנסות את הסדרה הזו של קרסטס
מאת: זהבית זיגרון | 1 ביולי 2017 | 11:06כי שמעתי עליה המוןןןןן המלצות חמות וטובות.
יש לי שיער מלא ונפוח, מה שבטח גורם לאנשים לתהות – נו מה הבעיה עם זה? הלוואי עליי! אז זהו, שהשיער שלי מושפע ממזג האויר כמעט כמו שמצב הרוח שלי מושפע ממנו.. בחורף הוא יחסית רגוע, וכשהוא לא נרטב בגשם הוא מאוד ממושמע, אבל בקיץ.. הו בקיץ.. הלחות מעניקה לו מראה של צמר פלדה לשטיפת כלים. לא משנה מה אעשה, ואילו קומבינות אפעיל: לייבש פזור בצל, לייבש פזור בשמש, לייבש כשאני עומדת על רגל אחת ושמה אצבע על האף – השיער שלי פשוט ימרוד בי.. מזל שיש לי את האופצייה לאזוק אותו עם גומייה.
מאת: עדי | 1 ביולי 2017 | 11:03מה שאני לא אוהבת בשיער שלי הוא שהוא לא יציב, פשוט אי אפשר לסמוך עליו!
אם אני לא אעשה פן הוא מסוגל להתנפח למימדים לא פרופורציונליים ובלי צורה ברורה, צד אחד חלק, למעלה מתולתל, למטה גלי… כאילו לקחו שיער של כמה אנשים שונים ושמו על ראש אחד.
התכשירים של קרסטס תמיד עשו לו פלאים אבל לצערי, לא תמיד אני יכולה להרשות לעצמי.
אף פעם לא זכיתי בהגרלה… אולי הפעם…?
תודה על ההזדמנות ושיהיה לכולנו good hair day
מאת: מור | 1 ביולי 2017 | 10:37השיער שלי מאד יבש ונפוח וכלום לא עוזר…
מאת: pesi udi | 1 ביולי 2017 | 07:37אני שונאת את השיער שלי בגלל שהוא סתמי. הוא פשוט לא מעניין. אין לו אופי. צבע סתמי, צורה סתמית, הוא דק וקצת דליל. שיער סתמי. שיער שצריך צבע, גוונים, פן ותוספות שיער כדי להראות מעניין ובאופן אישי, אני פשוט עצלה מדי בשביל כל ההתעסקות הזו…
adifried@gmail.com
מאת: עדי | 30 ביוני 2017 | 23:08מה אני שונאת בשיער שלי??
לשיער שלי יש אופי ופיצול אישיות , השיער שלי הוא ממש פרי סטייל.
השיער שלי מגיב מאד מהר למזג אויר ולכן רב הזמן הוא מאד נפוח.
מאת: אפרת פרידמן | 30 ביוני 2017 | 22:56השיער שלי למראית העין יכול להראות השיער המושלם הוא ארוך חלק מקלות ובלונדיני עם גווני שמש טבעיים אבלללל… הוא שומני ברמות שאם אני לא חופפשת יום 1 הוא נראה רטוב ושמן. הרבה אנשים מהעבודה שואלים היי מה הרגע יצאת ממקלחת?
מאת: סיוו | 30 ביוני 2017 | 22:06אני הכי שונאת בשיער של את השערות הלבנות!! כידוע זה עניין גנטי ולא קשור לגיל ויש לי שערות לבנות פזורות בראש, אני בעלת שיער שחור מתולתל ושונאת את הרעיון שאוטוטו אני אצטרך להתחיל לצבוע את השיער בלית ברירה
מאת: הגר ברנס | 30 ביוני 2017 | 20:01הגבתי והתגובה לא מופיעה, אז מנסה שוב, מקווה שלא יהיו כפילויות :)
מאת: ליז | 30 ביוני 2017 | 19:40אני הכי לא אוהבת בשיער שלי את הצבע הכהה שלו. סוג של חום כהה, אבל ממש כהה.
יש לי עור ממש בהיר וגם עיניים חומות,אז בכל מראה הזה אין בכלל צבע והכל משעמם.
נשבעתי לעצמי שאצבע את השיער ברגע שאשתחרר מהצבע. אז צבעתי לחום בהיר, ואז הייתה תקופת גוונים, ואז היה בלונד פלטינה שהחזיק שנתיים עד שהשיער נשבר, לקח לי הרבה זמן לצאת מהבלונד החל מבלונד דבש עד לג'ינג'י מוזר כי הבלונד דהה כל פעם… לבסוף חזרתי לצבע הטבעי אחרי כמעט עשור, ועכשיו מתלבטת שוב מה לעשות איתו כי שוב משעמם לי :)
אז ככה תמיד היה לי שיער ארוך והייתה לי רק בעיה אחת, סוג של הרגל.. כולם קוראים לי בייגל-בייגל אני שונאת לעשות את זה אבל ההרגל משגע אותי שזה קורה בכל מקום!!!!!!! בייגל-בייגל זה חתיכת קטנה של שיער ושמה מאחורי האוזן ותמיד אומרים לי תסדרי את השיער שלך תראי מה יש לך פה חחחחח וחלק מהם בכלל לא יודעים שאני עושה את זה ואז אני אומרת יאו תודה חחחחחח בשביל לא לאכול פאדיחה
מאת: הדס | 30 ביוני 2017 | 19:30מה שאני הכי שונאת בשיער שלי זה את הצבע שלו! הוא בצבע חום ממש כהה וזה פשוט לא מחמיא לי, כי אני נורא חיוורת בצבע עור וגם העיניים שלי כהות ומרגיש לי שחסר לי צבע בכל המראה הטבעי הזה… פשוט משעמם בטירוף.
מאת: ליז | 30 ביוני 2017 | 19:26נשבעתי לעצמי שאצבע את השיער מהרגע שאשתחרר מהצבא וכך היה! בגיל 20 לראשונה בחיי צבעתי את השיער לחום בהיר. אח"כ הייתה תקופת גוונים. אח"כ היה בלונד פלטינה. עם הבלונד שרדתי שנתיים עד שהשיער התחיל להישבר. אח"כ היה לי מן בלונד דבש שעם הזמן דהה לסוג של ג'ינג'י לא מחמיא.
וזהו, עשור לאחר מכן בגיל 30 חזרתי לצבע הטבעי… ועכשיו שוקלת שוב מה לעשות איתו!
הבעיה בשיער שלי היא שהוא לא מוגדר. מעין פיוז׳ן מוזר וחסר זהות שהתיישב לי על הראש, לא בשרי ולא חלבי, כמו ילד בגיל ההתבגרות שעוד לא החליט מי הוא ומה הוא, ועושה את המוות להורים שלו (במקרה הזה, אני). משתלט לי על הבקרים ולפי מצב הרוח שלו (או אולי מזג האויר) מחליט לקום יום אחד מתולתל ובזה שאחריו חלק. אולי אתם חושבים שהוא גלי, אבל לא, לגלי יש קונוטציה חיובית מדי. יותר פריזי, קפיצי, ליפתי, שרירותי ומלא גחמות.
מאת: ניצן | 30 ביוני 2017 | 17:09מה לא עשיתי לו?
החלקות, צבע, קצוץ, קוצים, קארה, ארוך. כבר נשפכו עליו בכמויות סרומים וקרמים, שלא לדבר על פנים, מגהץ, תספורות, קראטינים, חומצות אמינו ושלל הבטחות.
כנראה שאין מה לעשות, אלא לקבל את שיער הזיקית הזה בעל אלף הפרצופים שהחליט שהוא חלק ממני, ואולי להפסיק להתעלל בו סופסוף.
שיער מתולתל אומר לקום כל בוקר לתסרוקת חדשה. לרוב זה גם אומר שדווקא ביום שתרצי לדפוק הופעה, התלתלים יהיו פחות קארי בראדשו ויותר צביקה פיק..
מאת: שרון | 30 ביוני 2017 | 16:37מה שמבאס בשיער שלי זה, שהוא הכי יפה דווקא בימים שאני מבלה ברביצה על הספה.
אני שונאת שהשיער שלי מתייבש בקלות מאחר והוא מתולתל, במיוחד בקיץ
מאת: ויקטוריה | 30 ביוני 2017 | 16:12אפילו תספורת לא מחייה אותו, ורוב השמפו לא מתאימים לי, מייבשים, שוברים אותו ועושים לי קשקשים
מה שאני שונאת בשיער שלי שהוא מסתלסל ולכן אני חייבת לאסוף אותו או לעשות פן כל פעם שאני יוצאת מהבית וההיתעסקות הזאת גורמת לי להמון זמן שלי פשוט לברוח על חשבון דברים אחרים.שבת שלום לכולם
מאת: שרה | 30 ביוני 2017 | 15:45עברתי את כל צבעי השיער כמעט בעולם.
מאת: Yael | 30 ביוני 2017 | 15:11כתום סאן אין בתור התחלה כילדה המשכתי לבלומד כתמתם עד שהגעתי לבלומג המיוחל (אפרפר) אחרי שבוע נמאס כמו כל דבר אני מחליפה תוך כמה ימים וצבעתי לשחור. עד עכשיו רק שעכשיו זה עם חינה לשיער. עם השחור אני נשארת. לבנתיים. הקשר הכי רציני שהיה לי עם הצבע שיער שלי.פעם הוא היה חלק ויפה עד שהתחיל להתלתל מהרצון שלי לשינוי כל שני וחמישי. מחליקים, פנים, מסכה כזאת וסרום כזה. הכל כדי שיראה מושלם שוב. לא נראה שזה מתחיל לקרות. אני מכורה לריחות טובים ואיכויות רק שלא תמיד אני יכולה לממן לעצמי. השיער שלי הוא באמת הכוח שלי. האורך הברק והריח. מחכה לשחרור שלי מהצבא עד כדי כך שאוכל לפזר אותו תמיד. בעבודה שלי מלצרית אפילו קשה לי להתאפק ואני חייבת לפזר. אז אני לא שונאת את השיער שלי. אבל אני אוהבת לטפח ולשמור.
מה אני שונאת בשיער שלי? יותר קל לספר מה לא… כשהייתי ילדה היה לי שיער חלק מקלות מהמם. עברו השנים, לא טיפחתי אותו כראוי, הלידות והנשירות בטח לא תרמו ועכשיו ממרומי גיל 40 הוא דליל (מאד!), עם שוונצים שלא מרפים (שיער שקופץ כמו חשמל סטטי), בקרקפת הוא שמן בקצוות הוא שבור. בקיצור מחפשת ספר מומלץ שיכול לבצע ניסים ונפלאות… מי מכירה אחד כזה?
מאת: נוקה | 30 ביוני 2017 | 15:08האמת שעד לפני כמה שנים אהבתי את השיער שלי.הוא היה ממש רך,יפה ומלא ברק.הייתי מקבלת ים מחמאות עליו.השיער שלי מלא וארוך אבל משום מה בשנים האחרונות הוא נהיה יבש,בלי ברק והכי גרוע הוא נהיה פריזי.כל מה שלא עשיתי וניסיתי לא עבד.לכו תדעו,אולי הערכה הזו של קרסטס תציל לי את השיער ותחזיר אותו למה שהוא היה ואולי אפילו יותר מזה…☺
מאת: מיטל | 30 ביוני 2017 | 15:08בגדול אני ממש אוהבת את השייער שלי הוא בשבילי הכוח והביטחון אבל הדבר המעצבן שהוא אורך מאוד לאט מה שגורם להסתפר לעתים רחוקות מאוד
מאת: ספיר משה | 30 ביוני 2017 | 14:18אני שונאת בשיער לי זה שברגע שאני אוספת אותו יש באזור הפנים בשני הצדדים שוונצים שנשארים ונראים ממש לא טוב. כמו שיער שרוף אבל בעצם לא, פשוט נחתוך ולא יכול להיות שלם
מאת: שחף | 30 ביוני 2017 | 13:48תמיד בכל מצב יהיו קצוות שיער שלא מתאימות לשיער- על הפנים
האמת שעד לפני כמה שנים אהבתי את השיער שלי.הוא היה ממש רך ויפה.הייתי מקבלת ים מחמאות עליו.השיער שלי מלא וארוך אבל משום מה בשנים האחרונות הוא נהיה יבש,בלי ברק והכי גרוע הוא נהיה פריזי.כל מה שלא עשיתי וניסיתי לא עבד.לכו תדעו,אולי הערכה הזו של קרסטס תציל לי את השיער ותחזיר אותו למה שהוא היה ואולי אפילו יותר מזה…☺
מאת: מיטל | 30 ביוני 2017 | 13:44מה שאני הכי הכי שונאת בשיער שלי זה את השוונצים. אוי, זה נורא!!! זה כאילו שום כוח בעולם לא יכול להחזיק אותם במקום. הם פשוט קופצים להם החוצה כמו אנטנות שתלויות לי על הראש, וזה כל כך מרגיז. השיער שלי מאוד מתולתל ומקורזל ולכן גם השוונצים עצמם מתולתלים ולכן זה יוצר מראה עוד יותר מגוחך. לא קל להיות מתולתלת, בהחלט.
מאת: אילי | 30 ביוני 2017 | 13:40השיער שלי ואני תקועים בלימבו כבר המון זמן.
אני עם בוב אלכסוני ומאד רוצה להאריך שיער, אבל אחרי שתי לידות הוא הפך גלי ומתנפח, ולכן אני עושה לו החלקה אורגנית בכל כמה חודשים, מה שגורם לו להיות מפוצל ומחייב תספורת.
כשאני לא עושה החלקה ומנסה להאריך, הוא מתנפח לו ואין ברירה אלא להשיב אותו למוטב בעזרתו של מיישר שיער או פן, ונחשו מה? הוא מתפצל ואז בלית ברירה מתקצר שוב…
ניסיתי ויטמינים, מגיני חום, אלף ואחד מוצרים, אבל הוא בשלו, מייצר לי בתמורה פיצולים שנראים כמו שיבולים קטנות.
בגדול? יש דברים הרבה יותר גרועים מזה, זה לא באמת חשוב, ואחרי שתי לידות בריאות, אני שמחה שעוד בכלל יש לי שיער.
מאת: גל | 30 ביוני 2017 | 13:25בקטן? כל פעם שאני רואה מישהי עם שיער ארוך ובריא למראה שזז לו ברוח בקלילות איטית, אני נזכרת בלימבו שלי, ומקווה יום אחד לצאת מתוכו.
עליתי מאוקראינה לפני 13 שנים. אני אוהבת מאוד את הארץ אבל לצערי השמש ומזג האוויר הלח לא עושים חסד עם השיער הבלונדיני הדק שלי. הוא הופך להיות יבש, חסר חיים ונשבר בקלות. לכן מאוד חשוב לי להגן עליו- ללכת עם כובע זה לא פתרון כשעובדים ולומדים ויש קוד לבוש מסוים. אז הפתרון היחיד הוא תכשירים מיוחדים ואיכותיים.
מאת: סבטלנה | 30 ביוני 2017 | 13:21.
מה שאני הכי שונאת בשיער שלי הוא שהוא העז להזדקן
מאת: אביבה כהן | 30 ביוני 2017 | 11:50כשהייתי קטנה היתה לי תקופה שהייתי גוזרת לעצמי את השיער.
מאת: יהב טננבאום | 30 ביוני 2017 | 11:06כל יום היו רואים אותי עם שיער שונה זה הגיעה למצבים שבכיתה א הייתי עם גאלח גם היום אני מרגישה שאני לא יכולה יותר אני חייבת לעשות שינוי בשיער שלי כל הזמן אחרת זה משעמם אם זה ללכת למספרה לעשות גוונים ורודים ויום למחורת לעשות גוונים כחולים . אני אובססית אליו ,אני לא יכולה להגיד שאני שונאת אותו אבל אני שונאת שהשיער שלי רגיל.
בגדול אני אוהבת את השיער שלי.
מאת: רונה גובי | 30 ביוני 2017 | 10:37את התחושה של שיער רטוב אני ממש שונאת. כן, זה מוזר, אני יודעת… רוב האנשים מרגישים רעננות כשהשיער רטוב! אבל לי זה מרגיש כאילו יש עלי המון זיעה וזו תחושה דביקה שאני ממש לא אוהבת..
אז כל פעם שאני חופפת את השיער אני חייבת ישר לייבש אותו! מה שהופך אותו ליבש ומפוצל ודורש ממני להשקיע בו במוצרים שווים ;)
מה שאני שונאת בשיער שלי הוא שהוא מאוד יבש . אני משתמשת בקרם לחות , סירום ומסיכה לשיער אבל עדיין השיער יבש , נשבר בקלות , נראה עייף וחסר ברק . אשמח לשנות את זה .
מאת: אודליה | 30 ביוני 2017 | 09:51קצוות שרופים! לא משנה כמה אני מסתפרת, אחרי שבוע חסד הודות למספרה, שוב יש קצוות שרופים. תמיד מצטברים שם קשרים, השיער "מתגבש" לקבוצות ונראה קצת דליל, ואי אפשר להיפטר מזה!
מאת: זהר | 30 ביוני 2017 | 09:44מה שאני הכי שונאת- את מעצבת את השיער, מסרקת מסדרת- יוצאת החוצה ובום! הוא נראה כאילו קמת זה עתה מהשינה
מאת: דנה דרייפוס | 30 ביוני 2017 | 09:06היי קוראים לי יעל…והדבר שאני הכי שונאת בשיער שחי שהוא תמיד יהיה נפוח….זה ממש מעצבן כי אני לא יכולה ללכת עם שיער פזור…אז אני תמיד עושה אסוף עם סיכת בננה ….אם יש לכם איזה קרם להורדת נפח דברו איתי…תודה רבה!!
מאת: יעל שלג | 30 ביוני 2017 | 08:34קראתי את התקנון
Hgkakd156@gmail.com
באופן כללי אפשר לומר שהשיער שלי נוח לעיצוב. יש לי שערה דקה אך חזקה אבל משהו קרה לו במהלך גיל ההתבגרות. היום הוא חלק עד גלי והפוני שלי זכה לכינוי ״פוני כרובית״ בגלל שהשיער נוטה להתקרזל בצורה מופרעת רק באיזור הפוני ומסגרת הפנים. זה כל כך מוזר ומתסכל שבכל קיץ אני חייבת לעשות החלקת קראטין רק בפוני חחחחחחח
מאת: דניאל כהן | 30 ביוני 2017 | 08:12הצילו!
השיער שלי מאוד מאוד מיוחד- אפ אני לא מסרקת אותו הוא גלי ונפוח ואם אני מסרקת אותו הוא חלק "frizzy" ונפוח
מאת: מיקה סילקו | 29 ביוני 2017 | 22:28