מתנה בשישי: 500 שקלים ל-SUNCOO PARIS
SUNCOO PARIS (צילום: יח"צ)
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:
500 שקלים למימוש בחנות SUNCOO PARIS
כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -
מהי הקנייה הכי פזיזה שעשיתן?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג ב-SUNCOO PARIS, דיזינגוף 310 תל אביב, שעות פעילות: 10:00-20:00
**הזוכה תיבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 27/11/16 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשר/ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים ליריד דרס קוד היא לירי, שסיפרה לנו מה מייחד לדעתה את העיצוב הישראלי: "המעצבים הישראלים ניחנו ביכולת המנצחת להיות הכי יוניק שאפשר- להמציא, לחבר בין תחומים נידחים, לרגש ולכסות באסתטיקה קשוחה. חוצפה מקומית עם מזג ים תיכוני וקצת ניחוחות של אירופה בשביל האווירה… עיצוב ישראלי תמיד נתפס כעיצוב מקורי ולא מתאמץ, שמצד אחד מחדש משהו ומצד שני מרגיש הכי טבעי ופוגע בול. אפשר בקלות להתבונן בו שוב ושוב לאורך השנים והוא לא מתיש, מתיישן או מביך אלא רק משתבח, מהדהד וזוהר. לי תמיד עיצוב ישראלי גורם לחשוב "ווואווו, איך לא עשו את זה קודם"
הקניה הכי פזיזה שלי הייתה באחד הבוטיקים של ברצלונה.נכנסתי לחנות שהמחירים בה היו די גבוהים ופתאום קפצה לי לעין שמלה יפה אבל פחות התחברתי לצבעים שלה.המשכתי להתקדם כולי אבודת תקווה ששוב לא מצאתי משהו לקנות ופתאום אני מגלה שהשמלה מעוצבת בשחור אדום.חברות שלי התעקשו שאמדוד אותה ופה היה ברור שזה סיפור אהבה למרות המחיר 168 יורו לא חשבתי פעמיים ובדקות ספורות יצאתי עם הרכישה השווה שלי.
מאת: קסוש | 27 בנובמבר 2016 | 21:49אחת הקניות הפזיזות שאני זוכרת היא משקפי שמש. הבחירה הייתה קשה, התלבטתי בין שאנל לסברובסקי והחלטתי בפזיזות לקחת את שניהם
מאת: איילין שלם | 27 בנובמבר 2016 | 16:18קניתי 5 זוגות נעליים דרך אתר סיני, מדהימות בתמונות, זוועה במציאות, רציתי לבכות כשקיבלתי אותם, אחרי ציפייה ארוכה כל כך. אם יש פה לייצניות שרוצות, הנעליים המוזרות שלכן
מאת: עדי | 27 בנובמבר 2016 | 12:02כל ספרי הלימוד שרכשתי לקראת לימודי התואר הראשון שלי באוניברסיטה הפתוחה, בסוף ויתרתי על הלימודים וטסתי לעבוד בארה"ב
מאת: חן | 27 בנובמבר 2016 | 12:01חליפת החתן שלי. ביום החתונה הכלה ביטלה הכל, נשארתי עם חליפה מיותרת
מאת: נתי | 27 בנובמבר 2016 | 11:59כולם במשרד קנו, אז גם אני, ראש דשא,זה היה לפני 7 שנים, מאז הוא עדיין איתי, מעולם לא הושקה , ומאז ומעולם משמש בעצם כתחתית לספר שאותו אני קוראת במקום שאליו המלך הולך לבדו
מאת: יפה | 27 בנובמבר 2016 | 11:58הקנייה הכי פזיזה שלי הייתה, איך לא, של נעליים. הייתי בנסיעת עבודה בניו יורק ובכלל לא תכננתי לעשות יותר מדיי קניות. אפילו הצטיידתי ברשימה קטנה ומצומצת של הדברים שאני צריכה לקנות. נעליים לא הופיעו ברשימה ולא סתם, כי בתור חולת נעליים לא היה ספק שאם יש משהו שאני לא צריכה זה עוד זוג נעליים. ואז ביום השני לשהותי אחד הקולגות שלי בחברה האמריקאית אמר לי שאני בטח ממש מרוצה שהגעתי על הזמן של קולומבוס דיי. מה זה, שאלתי. והוא סיפר לי על המצעד ועל זה שכל החנויות, כן, כל החנויות במבצעים מטורפים ליום אחד בלבד. לא חשבתי לרגע ויצאתי למסע ברחבי החנויות בסוהו, רצתי מחנות לחנות וקניתי את מיטב קולקציית החורף ב 40% ולפעמים אף 70% הנחה. ואז במקרה ראיתי אותם, באחד מחלונות הראווה של מעצבת שלא שמעתי עליה קודם… נעלי עקב סטילו בצבע סגול מנצנץ עם ציור של ברבור לבן בצדדים שיורד על העקב. הן היו משהו מחריד במחשבה לאחור, אך באותו רגע, של שכרות ואדרנלין מטורף מהקניות והמחירים הזולים, לא חשבתי פעמיים. קניתי אותם במחיר מבצע במקום 350$ רק 150$. מחיר מופקע עדיין לכל הדיעות, בעיקר לנעליים כל כך כעורות. עד היום הן בקופסא שלהן, ואני מתביישת להוציא אותן לאוויר העולם. לא יודעת מה עבר עליי ומה חשבתי לעצמי, למה הרגשתי שהן חייבות להיות שלי…
מאת: נטע | 27 בנובמבר 2016 | 11:38חבר של בת דודתי התקשר אליה ואמר שהם צריכים לדבר. חשבנו שהוא עומד להציע לה נישואין אז מיד רצתי מהתרגשות לקנות לה מתנת אירוסין. כשחזרה הודיעה לי כי הם נפרדו….
מאת: שרה | 27 בנובמבר 2016 | 08:44עוד לפני שהבנתי מזה ugg australia ומה הקטע שלהם ולמה כולם אומרים שזה עולה כל כך הרבה כשבכל חלון ראווה אפשרי ראיתי מגפיים דומות ב100 שח גג. החלטתי שאני רוצה אותם. למה? פשוט כי לכולם יש. עברתי ליד חנות של ייבוא איטלקי (?) וראיתי שהם סוגרים.יש, אין דבר כיפי יותר מסייל. נכנסתי לחנות העמוסה, מדדתי ותוך 3 דקות כבר היו לי מגפיים חדשות ביד ועוד ugg austarlia!. הלכתי איתם למחרת והרגשתי הכי אופנתית שיש עד שחברה רמזה לי שזה חיקוי, בכלל לא ugg australia! הסמקתי כולי אבל בכל זאת חיקוי, ייבוא איטלקי או whatever מה שהמגפיים האלו היו… הם נוחות ומחממות. אז כן, פזיז, אבל די משתלם;)
מאת: כרמלה | 26 בנובמבר 2016 | 21:10הקניה הפזיזה ביותר שלי היתה מספר דקות לפני בלינד דייט!!
מאת: ירדן | 26 בנובמבר 2016 | 18:35קבעתי להיפגש עם הבחור מיד אחרי הלימודים באזור האוניברסיטה (רמת אביב), כשיצאתי מהשיעור והצצתי במראה ניסיתי לחשוב "מה חשבתי כשיצאתי כך מהבית"… התנחמתי בכך שהקניון נמצא מספר דקות הליכה.
מיהרתי לזארה והתחלתי למדוד בגדים שיתאימו, תוך כדי הבחור מסמס שהוא מחכה במקום המפגש..אז קניתי פשוט את כל מה שלקחתי למדוד, ירדתי לשירותים ושמתי את אחת החולצות ועוד ג'קט מעל.
איחרתי קצת, הדייט היה נחמד.
בסוף זה לא הלך..
אבל לפחות הבגדים עדיין איתי :)
yardenkaufmann@gmail.com
את רוב הקניות שלי אני עושה בשיקול דעת (בכל זאת, סטודנטית….) אבל בקיץ האחרון זה כנראה היה מאוד מתבקש, קניתי עם חברה טובה כרטיס טיסה מעכשיו לעכשיו. בערב של שתייה ואווירה קסומה של חופש החלטנו שאנחנו טסות, למחרת כבר החזקנו בידינו כרטיס ליעד הנחשק והחלומי מכולם- זנזיבר♥. אז אולי אפשר לומר שהקניה הייתה פזיזה אבל ללא ספק היא הכי טובה שקרתה לי!!!
מאת: שיר | 26 בנובמבר 2016 | 18:11shir324@gmail.com
זה היה בקונקשן בפרנקפורט, הייתי עייפה מכל הטיסות האלה שאני בדרך כלל לא עושה, ואז ראיתי בחלון הראווה של זארה את המעיל הזה. מהמבט הראשון ידעניו שנועדו זה לזו, גזרה מושלמת, מבע חרדל יפיפה ואז גם גיליתי שהוא צמרירי ונעים. עם כל השקיות מהקניות והשקיות בעיניים מהטיסות החלטתי שאין מצב שאני חוזרת לארץ בלי המעיל הזה, אז כמובן שקניתי! החורף בארץ בדרך כלל לא נותן לי ללבוש את המעיל הזה, אבל למרות הפזיזות הוא המעיל האהוב עליי!
מאת: אלינה | 26 בנובמבר 2016 | 16:23הקניות הכי פזיזות ובסופו של דבר יוצאות לי הכי יקרות הן בשוק. הגעתי לחלק הזה בשוק הכרמל שמלא בבגדי ים מעונות קודמות של חברות טובות. קניתי תשעה חלקים כי כל אחד עלה חמישה שקלים בערך. התלהבתי כלכך, סיפרתי לכל החברות והמשפחה. הגעתי הביתה מדדתי אותם, וגיליתי שאף אחד לא היה טוב לי. פזיז ומבאס.
מאת: הילי אבירז | 26 בנובמבר 2016 | 15:31הקנייה הכי פזיזה שעשיתי הייתה לכבוד יום הולדת 30 של, לפני מספר חודשים.
מאת: שיר | 26 בנובמבר 2016 | 13:28הייתי קצת מבואסת שהגעתי לגיל הזה בלי לשים לב, ואמרתי לעצמי שמעכשיו אני לא דופקת חשבון ושאני עושה מה שאני רוצה.
ובאמת, מאז התחלתי פחות לחשבן למה אחרים יחשבו, והתחלתי לעשות מה שאני רוצה.
מצד שני, כחלק מהתובנה הזו עשיתי קנייה פזיזה באותו היום ויצאתי בנזק של שמלה יקרה להחריד שמעולם לא לבשתי מאז, ובכמה בגדים נוספים שבעצמי הרגשתי בהם בתחפושת ושזועקים "משבר גיל" :-D
הקנייה הכי פזיזה שלי היתה בלאס וגאס הייתי ב׳פאשן מול׳ (אחד הקניונים שם) נכנסתי לחנות של מייקל קורס היתה שם שמלה מושלמת מושלמת מושלמת מושלמת … מדדתי , עצמתי עיניים בקופה והגשתי את כרטיס האשראי , אושר עילאי (((:
מאת: לי | 26 בנובמבר 2016 | 08:14אז ככה לפני חודש הייתי בתל אביב בבדיקה רפואית ואני גרה בפתח תקווה . בדרך הלוך נסעתי באוטובוס ,התבלבלתי בקו ובקיצור לקח לי כשעתיים להגיע. החלטתי שאני באוטובוס לא חוזרת ויהי מה ומוניות אני לוקחת נוסעת פרנציפ בגלל המחירים . היות ואין לי רישיון אז חשבתי וחשבתי ובגלל שזו תל אביב היו הרבה אופניים חשמליים מסביבי אז הגעתי למסקנה שאני חייבת אופניים חשמליים . נכנסתי לחנות הראשונה שהיא מאוד יוקרתית ולא אגיד כאן את שמה אבל היא ידועה במחירים גבוהים ורכשתי אופניים חשמליים ככה על הדרך מה שנקרא ;) נזק של 4000 ש"ח לארנק . הכי מצחיק זה שמעולם לא עליתי על אופניים חשמליים והפעם הראשונה שלי הייתה מתל אביב לפתח תקווה ..שעתיים של נסיעה ,פעמיים נפילה ,מכנס קרוע והגעתי הביתה. עכשיו אני מאוד מחוברת לאופניים שלי ונוסעת איתם לכל מקום אבל זו בהחלט הייתה חתיכת קנייה פזיזה!!!
מאת: דרינה חשאבה | 25 בנובמבר 2016 | 22:58בגיל 18 בשנת 2012 , כשטרנד הניטים היה בשיאו , קניתי נעליים- עם ניטים דוקרניים על כל העקב בגובה של 10 ס״מ, במחיר של 800 ₪. הפקת לקחים : לא לקנות טרנדים במחירים מופרזים חח.
מאת: אולגה שמגין | 25 בנובמבר 2016 | 22:52הקניה הכי פזיזה שלי היתה בצעירותי לפני למעלה מעשור, אי שם בתחילת שנות ה-2000. אז עדיין לא הייתי נשואה + 4 ויצאנו לפחות פעמיים בשבוע (כן כן!) ואז עוד לא היו סמארטפונים והנוקיה הקטן שלי נכנס בקלות לכל תיק ערב (חשוב לציין).
מאת: נוקה | 25 בנובמבר 2016 | 20:00זאת היתה אהבה ממבט ראשון… נעצרתי מול חלון הראווה והוא ישב שם בשקט כאילו מחכה רק לי! קטן, שחור בצורת שקיק שנסגר במשיכת 2 שרוכים עם ידיות בד בצבע זהב מט.
"מה כבר יכול להיכנס בתיק הקטן הזה?" שאלה אמא שלי, אבל אני כבר הייתי מסונוורת מאהבה. "כרטיס אשראי בריצרץ הפנימי, ליפ גלוס, מפתחות והנוקיה שלי", עניתי לה בעודי מודדת אותו בחנות, "יותר מזה אני לא צריכה כלום".
הוצאתי על התיק הזה 300 ש"ח, במונחים של המשכורת שהרווחתי באותה תקופה, זה היה סכום שערורייתי, אולי קניה פזיזה ולא מחושבת, אבל hey- הוא מלווה אותי גם היום בנאמנות ואהבה אין קץ (רק ליציאות החשובות). הסמארטפון תופס בו מקום נכבד אז בעלי סוחב את המפתחות :)
הקנייה הכי פזיזה שעשיתי היא ג'ינס מדיזל שעלה 850 ש"ח. קניתי אותו כשהייתי בת 16 ולכל הבנות בכיתה היו ג'ינסים יקרים. ההורים שלי לא יכלו לקנות לי את הג'ינס אז עבדתי בבייביסיטר כמעט חודש עד שהגעתי לסכום. יום למחרת קמתי בבוקר והלכתי לבד לקנות את הג'ינס, בלי לספר לאף אחד. בדיעבד זו הייתה חוויה מבגרת על הצורך להיות עצמאית ולממן את הרצונות שלי.
מאת: דנה חי | 25 בנובמבר 2016 | 19:32לפני 6 שנים טסתי לניו יורק עם הבויפרנד (שלימים הפך לבעלי).
מאת: רעות | 25 בנובמבר 2016 | 18:07למרות שבארץ עוד היה חם ולח (סוף ספטמבר), בניו יורק כבר היה סתיווי וקריר, הסנטרל פארק לבש שמיכה של עלים כתומים וחומים ואנחנו היינו שיכורים מאהבה כמו שרק זוג בתחילת הקשר ובטיול הראשון שלהם יחד יכולים להיות.
כנראה שהיינו ממש שיכורים כי ברגע של פזיזות החלטתי שאני קונה מגפיים בכמעט 600$ (!!!!) אחרי שנעלתי אותן דקה וחצי בחנות. וכמו במשפט הידוע ״הפזיזות היא מהשטן״- הגעתי לארץ וחיכיתי לחורף רק כדי לגלות שמה שנוח כשמודדים ועומדים במקום עלול להכאיב כשמתחילים ללכת! אז מסתבר שהייתי צריכה מידה יותר כי באחת הרגליים המידה קטנה לי וזה מאד מורגש אחרי 10-15 דקות של הליכה (ונשבעת שניסיתי להתרגל לכאב כי הן כלכך יפות).
לצערי אחיות ואמא שלי במידה יותר גדולה ממני, אז הן פשוט שוכבות להן בארון, בקופסא המקורית, ובכל חורף מחדש אני מודדת והולכת איתן בבית בתקווה שאולי רגל ימין שלי התקצרה………..
לפני כasju בהשקת הקולקציה של kenzox h&m קפצתי לחנות אחרי שנגמר הטירוף והתור והכניסה הייתה חופשית, רק כדי להציץ ולראות על מה ההיסטריה. מפה לשם תוך 10 דק רכשתי תיק ושמלה מושלמים בסה"כ 1400 שקל, בלי היסוס :) הכי פזיז שלי אבל גם אחת הקניות המוצלחות!!!
מאת: אלונה שמילוב שפירא | 25 בנובמבר 2016 | 15:54נקניה הכי פזיזה שלי הייתה שהייתי הניו יורק החנות של steve madden וראיתי מגפיים מהממות עם עקב גבוה ב280 דולר. קניתי את המגפיים עברו שלוש שנים ומסתבר שהנעלים לא כלכך הטעם שלי ואין לי לאן לנעול אותן. מאז ונעלתי אותן רק פעמיים.. ואין לי לב לזרוק אותן:(
מאת: ליר | 25 בנובמבר 2016 | 14:02כיוון שאני סטודנטית אני לא יכולה להרשות לעצמי לעשות קניות בסכומים גבוהים מידי, אבל בחול יש הרגשה שונה.. כאילו מטרת הטיול זה קניות וכאילו אני פתאום כבר לא סטודנטית תפרנית חחח
מאת: ורד | 25 בנובמבר 2016 | 12:45אז בקיץ האחרון הייתי בברצלונה עם המשפחה והחלטתי להסתובב לבד עם עצמי, נתקלתי במגף מהמם בחנות נעליים מקומית!
אחרי יום גדוש קניות, ואחרי שכבר קניתי מגף באותו היום החלטתי ללכת על זה ולרכוש גם אותו- מגף שחור גבוהה, דמוי עור, קלאסי, שאני יודעת שימש אותי הרבה ויהיה הכרחי בחורף הקרוב!
הקנייה הכי בזיזה שלי הייתי שנה שעברה ביום ההולדת , בעלי שאל אותי מה אני רוצה ליום ההולדת וכמובן שאמרתי לו שאני מעדיפה לקנות לעצמי , אז הוא נתן לי בגאווה את הכרטיס האשראי שלו ואמר תקני לך מה שאת רוצה, כמובן שקניתי באמת כל מה שהתחשק , בגדים , נעליים,תיקים,בושם,תכשיטים בשורה התחתונה הוא יצא באלפיים שקל קניות וכמו כל אישה אחרי שופינג חזרתי שמחה ומאושרת והוא כמובן ראה את הסיבה ב10 לחודש בפירוט האשראי =)
מאת: לאה אלבז | 25 בנובמבר 2016 | 11:42המייל שלי :Sandler.leia@gmail.com
הקנייה הכי פזיזה שרכשתי היא תיק בשווי 1,800 ש"ח מהאינטרנט… כן כן לא ברור על מה חשבתי… אגב – בסוף הוא הגיע בצבע הלא נכון אבל הוא עדיין לגמרי שימושי.
מאת: הדר | 25 בנובמבר 2016 | 11:12כמו כל אשה, ברגעי עצבים וחוסר סיפוק הולכים לדבר היחיד שיודע להפיג תחושות קשות – שופינג.
רבתי עם החבר שלי ופניתי אל הקניון שישמח אותי, תוך שעה הייתי הבעלים הגאה של שני זוגות עקבים הורסות את הבריאות ומרשימות במיוחד.
מאת: Rachel | 25 בנובמבר 2016 | 08:40מרוב שהן מרשימות, אין לאן לנעול אותן.
וכך הן בתצוגה שלי מזה שנה וחצי.
1,000 שח על הקיר. מחכות לאירוע מכונן.
היית חיילת שעשתה יומיות. כל יום היה עלי לחכות לאוטובוס במשך כשעה עד שהגיע הקו למושב בו התגוררתי. מה אפשר לעשות במשך שעה בעיר אם לא להוציא את כסף עעל מה שאוהבים? וכך עשיתי.. במשך מספר ימים נעצרתי ליד חנות תכשיטים בה היתה טבעת זהב בעלת יהלום גדול ונוצץ . רציתי את הטבעת הזו לעצמי… לאחר מספר ימים גמלה בליבי ההחלטה שהטבעת הזו הולכת להיות שלי. נכנסתי לחנות וקניתי אותה. פשוט ככה. אלפי שקלים בגיהוץ אחד.. עם משכורת של חיילת. הגעתי הביתה שמחה וטובת לבב והראיתי לחבריי ומשפחתי את רכישתי החדשה. התגובות הראשוניות היו של פליאה מה פשר הטבעת? מי המאושר? איך אף אחד לא ידע? ולאחר מכן באו השאלות על המימון? האם אראלה התקשרה? המסר אותו העבירו היה ברור, כל עוד אני מעוניינת שרווקי ישראל יסתכלו לעבר, איני יכולה להסתובב עם טבעת אירוסין, וכדאי שאעשה זאת כל עוד ניתן עדיין לקבל החזר כספי…:) יום למחרת רצתי למוכר, החזרתי את הטבעת, את רווקותי וכספי חזרה:) ללא ספק זו הקנייה הפזיזה ביותר שהיתה לי…
מאת: כיסו | 25 בנובמבר 2016 | 01:26היית חיילת שעשתה יומיות. כל יום היה עלי לחכות לאוטובוס במשך כשעה עד שהגיע הקו למושב בו התגוררתי. מה אפשר לעשות במשך שעה בעיר אם לא להוציא את כסף עעל מה שאוהבים? וכך עשיתי.. במשך מספר ימים נעצרתי ליד חנות תכשיטים בה היתה טבעת זהב בעלת יהלום גדול ונוצץ . רציתי את הטבעת הזו לעצמי… לאחר מספר ימים גמלה בליבי ההחלטה שהטבעת הזו הולכת להיות שלי. נכנסתי לחנות וקניתי אותה. פשוט ככה. אלפי שקלים בגיהוץ אחד.. עם משכורת של חיילת. הגעתי הביתה שמחה וטובת לבב והראיתי לחבריי ומשפחתי את רכישתי החדשה. התגובות הראשוניות היו של פליאה מה פשר הטבעת? מי המאושר? איך אף אחד לא ידע? ולאחר מכן באו השאלות על המימון? האם אראלה התקשרה? המסר אותו העבירו היה ברור, כל עוד אני מעוניינת שרווקי ישראל יסתכלו לעבר, איני יכולה להסתובב עם טבעת אירוסין, וכדאי שאעשה זאת כל עוד ניתן עדיין לקבל החזר כספי…:) יום למחרת רצתי למוכר, החזרתי את הטבעת, את רווקותי וכספי חזרה:) ללא ספק זו הקנייה הפזיזה ביותר שהיתה לי… מייל: kisufitblum@gmail.com
מאת: כיסו | 25 בנובמבר 2016 | 01:25