אוברול של מאיה בש במתנה

אני גרה באילת
ואף שחם פה די נחמד
לובשת רק קצר קצר
ושיהיה גם מאוורר
פרחוני תמיד עלי
עם חצאית או ג'ינס קצר
צבעים צבעים הם מופלאים
בעיקר עם שילובים
צהוב ביחד עם כחול
וקצת כתום בא עם סגול
ואם כבר..נעליים כמובן
אז..עקבים -זה מצויין!
שחורות כחולות סגולות ורודות
לבגדים מותאמות!
ואיך אפשר בלי אביזרים
גדולים, קטנים, מקושטים!
עם כובעים אני תמיד
חם פה שזה פשוט מפחיד..
ועוד שרשרת מתאימה
למכנס או לחולצה.
ונסיים גם עם משקף
שיסגור את הענף
עדיפות היא לגדול
ממותג ושחור =)
וזאת לרוב ההופעה
אשר באה איתי לעבודה

אני בחופשת לידה לכן המלתחה שלי לעבודה (היי, גם להיות בבית עם התינוק זה סוג של עבודה..)מתאפיינת כרגע בבגדי בית ופנאי.

ולמרות שאף אחת אחרת לא במשרד שלי ולא בקודמיו מתלבשת כך,אבל אני מאוד אוהבת את מראה "המזכירה הסקסית" חצאית גבוהה חולצה מכופתרת ,לפעמים גקט מעניין וסט או חגורה לאיבזור וכמובן עקבים,אם אני חושבת שזה Too much אני מאזנת עם נעליים שטוחות ..
איפור עדין ורדרד או רק איפור שחור וסומק ואפשר אחר כך גם לצאת ישר מהמשרד להצגה /בר או מסעדה .

זאת את שמחכה לי מדי יום, תמיד מוכנה לקבל אותי בזרועות פתוחות.
זאת את הנפלאה שאף פעם לא מתחשבנת איתי.
זאת את שמוכנה לקבל אותי תמיד, בכל מינון כי כל המרבה- הרי זה משובח..
זאת את שלפעמים גורמת לי התרגשות, לפעמים תסכול ולעיתים גם אכזבות..
זאת את שגורמת לי להרגיש טוב עם עצמי..
זאת את שמעודדת אותי להתלבש בבוקר. להשקיע. לחדש. לגוון. לרצות להרשים אותך.
זאת את שגורמת לי לחשוב בלילה על המלתחה של מחר. איזו חצאית הולכת עם איזו חולצה. זאת את.
זאת את שמביאה אותי לפרוס אינספור אפשרויות לבוש והתגנדרות מדי בוקר על המיטה.
זאת את שמקבלת אותי כל יום בלבוש אחר: מוקפד/ מחויט/ מושקע/זרוק/מרושל..
לכבודך ורק לכבודך, אני מכינה הפתעה..
אולי מחר אפציע באוברול חדש?? אולי?

 גם אם אני יקנה שמלה משוק בצלאל ב20-30 שקלים והכי פשוטה שיש…להוסיף שרשרת עגילים וצמידים מעניינים ומיוחדים כבר משדרג את המראה.בכל בגד …אין כמו האקססוריז שנותן את ה-מראה.

 יש לי שני בנים קטנטנים, כלב וכמובן בן זוג מהמם..
אני היחידה בבית שמתעסקת בכל מה שקשור לאופנה (או לפחות במשהו אחר מעבר לחולצות T ומכנסיים). בכל בוקר אני במרתון הרגיל שכל האמהות מכירות, אבל תמיד תמיד כאני מרוצה ממה שבחרתי ללבוש, אחד הקטנטנים מחליט לחרב לי את האאוטפיט (שוקו שבטעות נמרח עליי, המשחה הזוועתית של הטוסיק, משחת שיניים וגם… נזלת) אז בכל ערב אני מכינה 2 אפשרויות כדי שיהיה לי מה ללבוש תוך כמה שניות. אני לובשת הכל לעבודה(שמלות, חצאיות, מכנסיים וגופיות, טוניקות מיוחדות), אוהבת לשלב בגדי מעצבים, וינטג' וגם בגדים משווקים (אהבתי האמיתית). היום אני לובשת שמלת וינטג' בצבע טורקיז שקיבלתי מצרפת, לדעתי היא בת יותר מ50 שנה, יש לה כיווצים במותן (גבוה), כיסים ונקודות קטנות בלבן ופוקסייה.. מהממת! אוברול יוכל מאד להתאים לשבועיים הקרובים בהם אבלה עם משפחתי בחופשה של סוף הקיץ בבית, בפארק, בים ואצל הסבתות..

לעבודה בד"כ אני לובשת אלגנט, שמלות חצאיות גבוהות לעיתים מכנסיים, האופנה שלי מלאה בשיק… והכל חייב להיות מותאם הנעל החגורה בקיצור כל האקססוריז. מה שכן מאז שיצאה האופנה עם האוברולים וכל זה חיפשתי לי…אבל הייתי אז בהריון ולא אהבתי איך שזה נראה למרות שרק הבטן התנפחה לא אהבתי אוברול בהריון אוליי בגלל ההורמונים חחחחח .. ועכשיו אני אחרי לידה מיד חזרתי לגיזרה הישנה אשמח להתחדש באוברול כזה ולהתנסות…

 אני סטודנטית ומבחינתי זה העבודה שלי במשרה מלאה. עד לפני שנתיים, הסתכלתי על כל הבחורות שמתגנדרות לאוניברסיטה בזלזול, עד שהפכתי לאחת מהן. אני תמיד האמנתי שנוחות זה מעל הכל, וטיפת השקעה בבוקר, מצריכה זמן שאין לי אותו. אבל היום, (לאחר הרבה אנשים מהעבר שהזכירו לי שהייתי מסתובבת עם הטרנינגים של אבא!!)הבנתי שהאוניברסיטה זה החיים שלי בתקופה הקרובה, ששם רואים אותי כל בוקר, ולא רק בשעות הקטנות שאחרי. אין טעם להשקיע לשעה בערב, אם בכל שאר היום את מסתובבת עם טרנינגים. אחרי הכל חיים פעם אחת, ולא צריך לחכות כל פעם שתקופה אחת תיגמר ואחרת תתחיל, פשוט לבנות את עצמך מהמצב הקיים.
אז היום, אני לא הולכת עם עקבים לאוניברסיטה כי המרחק מכיתה לכיתה מוגדר כאינסופי, ואני לא מתאפרת בכמויות כי צריך גם לשמור משהו לערב, אבל אני משקיעה את המחשבה בלבוש שיבטא אותי בהתאם לאיך שאני רוצה שאנשים יזכרו אותי- קשה לי לבחור סגנון אחד כי מעולם לא הייתי החלטית, אבל לרוב אני רישמית או פרחונית(כי לפעמים אני גם רוצה להרגיש כמו בלייר וולדורף), ובשעות הערב אני נותנת לעצמי להיסחף עם סגנונות אחרים.

 היי
שמי טל והנני מכונאית מטוסים בארה"ב (קראתם נכון – מכונאית! לא מכונאי) אני אישה בכל רמח אברי
מתוקף תפקידי נושא הסרבלים אינו זר לי כלל, כמות השעות שצברתי בסרבלי עבודה יכולה בהחלט להעיד על עבודה קשה והקושי הגדול הוא תנאי מזג אוויר, בארה"ב חורף זה לא פיקניק…. ושלא נדבר על כמות הלחות בקיץ…..
לצערי כשאני בסרבל עבודה קשה לראות נשיות מתפרצת אז אולי מגיע לי שיהיה לי סרבל אחד בו אני יכולה להשפריץ נשיות לכל עבר???
זוהי לא דרישה של פינוק שיהיה לי עוד בגד בארון, זוהי דרישה מגדרית המחייבת אותי להוכיח כי גם אישה בסרבל יכולה להיות עדיין סקסית!!!

 להיות אשה זה הרבה דברים: בת של אמא
אחות של אחים
בת זוג
אמא של ילדים
ואשה עובדת…
איך משלבים בין כל הפונקציות האלה? אה… לא פשוט. בעקר אחרי לידה ושאת חובקת בידייך תינוקת חדשה. הדרך שלי להכיל את כל אלה זה ללבוש חזיית הנקה אופנתית שמעליה חולצה עם מחשוף חמוד. כך שנוסיף לזה מכנס גבוהה שמסתיר בטן שעדיין מסמנת הריון ולידה וחגורה נחמדה וכבר את נראית נשית ובעצמך בטוחה.
בסוף יום עמוס בעניינים אני חוזרת אל אהובתי התינוקת להניק אותה, מבלי להרגיש שהזנחתי אותה או את עצמי. והכל בשלוף. כי ככה זה להיות אשה בחיים מודרנים!

לעבודה אני לובשת פיג'מה, או במקרה הטוב גם נעלי בית :)
כן כן אני עובדת מהבית, מעצבת גרפית, לא צריכה לדפוק חשבון.
את האופנה אני משאירה למועדוני ההופעות בהם אני שרה, או לפגישות עבודה בעיר אליהן אני משתדלת להתלבש פשוט אבל עם טוויסט. (היי ממש כמו באוברול שבתמונה :))
בכל אופן, בקרוב מאוד אני נוסעת לעבוד מעבר לים שם כדאי שאתלבש לעניין כשאקח את הלפטופ שלי לבתי הקפה השכונתיים של ניו יורק.
וברור כשמש שלא בא בחשבון לעשות זאת זאת ללא האוברול המדהים שבתמונה!
אז היי, פליז, ותודה!!
^_^

 אני לא מזמן השתחחרתי ואני עובדת בחנות ואת האמת אחרי שנתיים שהייתי עם מדים ונעליים צבאיות איך שהתשחררתי התפרקתי מהיום שאני הולכת לעבודה אני לובשת פריטים קלילים כגון שמלות טיפה רחבות שיהיו לי נוחות בעבודות שורטים קצרים אבל לא יותר מדיי גופיות רחבות ונופלות אבל הכי חשוב להשלמת כל המראה זה הנעליים במהלך העבודה שאני עומדת כל היום על רגליים חשוב לי שיהיה לי נוח ושנוח שלך כך המראה שלך יותר יפה ונראה יותר טוב אז שיש לי כמה זוגות נעליים שאיתם אני משלימה את המראה שלי.

 אני עובדת בחברת פרסום גדולה ובגלל שאני רוכבת על אופניים לעבודה כבר למעלה מ-10 שנים, הלבוש שלי משתנה בהתאם לעונות השנה. בחורף אני משתדלת להקפיד על לבוש מאופק, מנומס איך מאוד אופנתי: מכנסים מחויטים, מקטורן, סוודרים, אפודות (מתה על אפודות!) וצעיפים ממשי (ההשראה שלי היא לרוב סטלה מקרתני). ואילו בקיץ בגלל החום הנוראי והבלתי נסבל אני משתדלת בכל מאודי להגשים את המשפט: ללכת עם להרגיש בלי: מינימום בגד (בעיקר שמלות קלילות מבדים משמחים), תמיד בלי שרוולים, מניפה צבעונית ונעליים פתוחות כל זה על מנת למזער נזקים אסתטים: להגיע לעבודה באמצע יולי, אחרי רכיבה של 20 דקות הוא לא מחזה מומלץ.

 אני קמה בבוקר… פותחת את הארון ותלוי במצב רוח שלי באותו בוקר. עם קמתי בזמן אז אני אשקיע ואם קמתי מאוחר(מה שקורה בדרך כלל), אז אני זורקת על עצמי משהו ועפה מהבית.
אבל הכי חשוב שתמיד יהיה לי נוח כי בכל זאת אני עובדת הרבה שעות ביממה.
זה רק לעבודה כן?
בערב סיפור אחר……

 אני עובדת בארגון ממשלתי (משכורת לא משהו) אבל נהנת מכל רגע .
את סגנון הלבוש שלי לעבודה אפשר לתאר כשונה ומיוחד.רק לצערי בתקופה האחרונה לא רק שלא רכשתי משהו חדש ,סגנון הלבוש שלי הפך למשעמם ובנאלי.(עייפות, שחיקה ולחץ של בחינות ).אני סטודנטית לתואר שני שנה אחרונה,נשארה לי בחינה אחת לסיים את התואר.אשמח להתפנק באוברול חדש ,יוצא דופן ומיוחד ולהתחיל דרך חדשה….

מה שקורה אצלי שאני מתעוררת לעבודה הרבה יותר מוקדם מחבר שלי (כדי שאני גם אסיים לעבוד מוקדם כדי להספיק לעשות קניות ושאר סידורי הבית שהוא לא יכול כמובן לעשות) ומכיוון שהוא עדין ישן אני מתלבשת בחושך ולכן לעיתים קרובות אני מוצאת את עצמי מסתכלת על עצמי במעלית של העבודה שואלת את עצמי מה לבשתי לעזאזל?! אשמח לקבל את האוברול כדי שהשליפות שלי מהארון יהיו טובות יותר תודה

 שלום רב!
שמי יסמין ואני מורה בבית ספר יסודי, התחביב הגדול שלי הוא בגדים וכמה שיותר יפים, לצערי הרב משכורתם של המורים אינה גבוה ולעיתים אני נאלצת לחפש "מציאות" ופריטי אופנה מעודפים.
וכאן סיפורי מתחיל בקיץ חם ומהביל בעודי נוטפת זיעה בשוק הפשפשים קלטו עיני אוברול שחור וינטג אמיתי, שמחתי מאוד על המציאה ורכשתי אותו במהירות האפשרית, סיפרתי לחברותי על המציאה ושמחתי כמו תינוק שקיבל סוכריה על מקל. הגעתי הביתה נחושה לממש את קנייתי כבסתי את האוברול בכביסה עדינה וחיכיתי שהמכונה תסיים, אך לצערי הרב כהמכונה סיימה יצא משם סמרטוט בלוי וקרוע ולא האוברול המיוחל כמה חבל…..

 אני עובדת כמזכירה במגרש לחומרי בניין ואני לובשת כל יום לעבודה ג'ינס גופית סבא שחורה וכפכפי בירקנשטוק בקיץ, ובחורף ג'ינס חולצה שחורה ומגפיים. אני מתלבשת כך לא כי זהו קוד הלבוש בעבודה אלא בגלל שאני כל היום באבק ומתלכלכת נורא ממש נראית כמו פועל בניין. תמיד כשאני חוזרת מהעבודה הביתה ופוגשת את אחד השכנים שלי הם תמיד צוחקים עלי וקוראים לי פועלת בניין. אך באופן כללי לאחר שעות העבודה ובסופ"ש אני מתלבשת לפי צו האופנה תמיד מקפידה להיראות טוב בלבושי לכן אם אזכה באוברול לא אוכל לנצלו בעבודה אך בשעות שאחרי אני אשמח מאוד…..

אני סטודנטית לרפואה ואת רוב זמני מבלה בהתרוצצות בין מחלקה למחלקה מנסה לעקוב אחרי הרופאים העמוסים.. ואת המלתחה שלי ניתן להשוות לרפואה הציבורית בארץ – עם המון רצון טוב ופוטנציאל- אבל בפועל יכולה הרבה הרבה יותר!
מאז שאני ילדה קטנה אני חולמת על החלוק הלבן והסקרבס אבל כנראה שמה שנראה מחמיא בגיל 10 לא נראה כל כך מחמיא בגיל 28.. החלוק לבן ואצילי אבל נראה אותו דבר כל יום ולא משאיר שום מקום לחיטוב או הפתעה והסקרבס.. טוב מה כבר אפשר להגיד.. הירוק מזעזע האורך לא תמיד קולע והרוחב תמיד יותר מדי רחב ..
אשמח מאוד לקבל זריקת עידוד שתזכיר לי שאפשר גם אחרת.. ואולי אולי לא רק בבגדים.. אלא גם במדינה הקטנה והנהדרת שלנו..

 שמי שירי ואני אמא ל 3 ילדים מדהימים.
לפני חודש החלקתי במדרגות הבניין ושברתי את הקרסול.
מאז אני בגבס…
בשבועיים הראשונים סבלתי מכאבים חזקים ולא יצאתי מהבית.
בימים האחרונים התחלתי לצאת קצת על קביים (בבית אני על כסא גלגלים) אבל אני בבעיה. אני חייבת להתלבש בבגדים רחבים כדי שהגבס יוכל לעבור דרכם.
האוברול הזה נראה לי מתאים לי בול… רחב במקומות הנכונים.

 אני בצבא קבע ולכן כול ימות השבוע אני על מדים.
בסוף שבוע ובאירועים אני חשה צורך עז לפצות את עצמי בבגדים מחמיאים
האוברול המוצג נראה לי מהמם!!!!!

איך אני מתלבשת לעבודה…? אני תופרת בובות לילדים…בובות מכותנה אורגנית ממולאות בצמר כבשים..לבובות שלי אני תופרת בגדים קטנטנים ומקסימים,חולצות,שמלות,פיג'מות וגם..אוברולים. אבל בגלל שאני בעיקר בבית..הבגדים שלי לעבודה קצת "עצובים" בעיקר מיני סמרטוטים וחולצות גזורות-נורא.אני מתה לשנות את זה.
אני מאוד אוהבת את האוברול של מאיה..הוא עדין ונוגה (מאוד אני)..נראה לי שנוח וכייף להיות איתו בבית ובוודאי גם לא להתבייש לצאת איתו החוצה.

המקצוע שלי הוא מהמקצועות הלא שגרתיים, מאלו שאנשים אומרים- "מה? יש דבר כזה?"
אז כן, יש כזה דבר רפואה משלימה לבעלי חיים.
לפני שאני יוצאת לטיפול אני בודקת שהערכה שלי מוכנה- מחטי דיקור, תמציות באך, מכשיר לייזר רך ועוד כמה דברים בסיסיים.
הבעיה העיקרית היא באמת מה ללבוש!
כמובן שבזמן הטיפול אני לובשת חולצת רופאים (צבעונית עם כלבלבים), אבל לפני ואחרי הטיפול, כשאני מול לקוחות, אני צריכה להראות מקצועית ונקייה.

שתהיה לכולנו שבת שלום!

 כשהייתי בתיכון הייתי צופיפנקית, חנונית. בשנות הלימודים האוניברסיטאיים, לא היה לי כסף לבגדים. אבל לאחרונה התחלתי הרוויח משכורת של מורה באופק חדש. לא משכורת היי טק אבל אין לי עוד ילדים ומשפחה אז אני יכולה להרשות לעצמי סניקרס יפים ויקרים, ג'ינסים יותר איכותיים וטי שרטים רכים למגע. בקיצור לפעמים כשאני הולכת בב"ס נדמה לי שהתיכונסיטים פוזלים אל נעליי בקינאה. זה משעשע לחשוב שיש לי טעם מעט ילדותי,אבל למסדרונות בית הספר הסניקרס נוחים יותר מנעלי עקב, צבעוניים, מודפסים, מגניבים לאלללה. ואנס, אדידס, נייקי, ואפילו תלמיד או שניים שמפרגנים: "המורה סחטיין על הואנס" עושים אותי שמחה להתלבש ולצאת לעבודה.

 אני מדריכת כושר ומורה לפילאטיס, ספינינג ומחול ולכן הלבוש שלי לעבודה לצערי הרב הוא…טרנינגים וטייצים
מאוד אוהבת אופנה ותמיד מקנאה בבחורות שיש להן עבודה שבה הן יכולות להתלבש יפה ואופנתי…

כבר כמה שנים שאני עובדת בבית. עורכת ומתרגמת. מה מפריד בין רביצה על הספה, התבוננות בטלוויזיה בחצי עין, תנומה חטופה במיטה, או ישבה בטלה מול המחשב (שיטוט באתרי אופנה ורכילות) ובין עבודה מאומצת, ריכוז, ניסיון למצוא את המילה הנכונה כדי לערוך ולתרגם כמו שצריך? הכול קורה הרי באותו מקום, באותה דירת חדר מעט חשוכה.
ובכן: הגב, קודם כול, הוא מזדקף. ואיתו משתנה גם הנשימה: היא נעשית כאילו תכליתית יותר, דרוכה. אבל מבחינת הביגוד? למה להחליף את הטריקו הנוח של הלילה במשהו רשמי יותר? אין ממש סיבה. הרי אני כאן בבית (לפטופ בבית קפה לא בא בחשבון… אי אפשר להתרכז).
אבל הפסקת הקפה, מתישהו לפני הצהריים, היא תירוץ לצאת החוצה, להתאוורר, לנשום קצת אוויר צח, לעלעל בעיתון (מנייר!) ולחייך לשכנים ולמכרים. כן, אז בעצם מתחיל היום: מקלחת נעימה, ואז שמלה קלילה או ברומודה וטישרט, אולי אפילו סרבל חביב, כזה שעושה חסד עם הגוף (כן, כזה שצמוד טיפה במתניים). נעלי עור נוחות, שמאווררות את האמצבעות ולא מתגרות בגרביטזציה. בגדים נעימים, אפורים כהים-כחולים-חומים, לא צמודים מדי, שלא מקצינים מדי את ההבדל בין הבית לחוץ.
נכון, הטריקו אותו טריקו, הטוניקות הקלות הן אותן טוניקות שנרדמתי איתן, אבל הפעם הן נקיות ורעננות, מוכנות לשיטוט של בוקר בשכונה!

 כל חיי עבדתי בעבודות שבהן לבשתי מה שאני רוצה, העיקר שיהיה נוח. כפכפי אצבע, שמלות או סתם ג'ינס וטי שירט. לפני חודשיים התחלתי עבודה חדשה ואחד הדברים שניתן עליהם דגש פתאום הוא קוד הלבוש. כשמגיע לקוח לפגישה אנחנו מחוייבים ללבוש מחוייט פלוס אקססוריס, איפור ופן. בכל טוב ויפה, אבל הבעיה הגדולה בעניין היא שלאחרונה רזיתי בכמה וכמה מידות ואשכרה – אין-לי-מה-ללבוש!!! יש לי הרגשה שבקרוב אצטרך לצאת למסע שופינג ולפוצץ את המשכורת שלי על בגדים בעל כורחי. החיים קשים :)

 אני מתבלבשת הכי צעיר והכי יפה , ג'ינס צמוד , גופייה צבעונית וסניקס יפות , קצת צמידים ושרשרת וזה הלבוש הכי צעיר והכי יפה :)

הכי כיף זה לעבוד עם ילדים ..כמוני! לא צריך לעשות רושם על אף אחד, אפשר להתלבש בנוחות ופשטות. ילדים יעריכו חיוך אמיתי ויחס חם יותר מאשר אם יראו אותך לובשת שמלה של איזה מעצב. האוברול קולע בול – פשוט, נוח ומעלה חיוך :-)

 אני דיילת בארועים והשקות . ולכן כשאני הולכת לעבודה אני תמיד עם נעלי עקב, חצאית שחורה קצרה והדוקה, או שמלה שחורה, ו/או חולצה מכופתרת עם עניבה. הכל נראה יפה אבל ממש ממש לא נוח!!!! נמאס לי..אין מקום להכניס סיכה(: אני אשמל ללבוש את האוורול היפה והנוח הזה…(: פעם אחת להרגיש נינוחה ויפה במקביל עם אפשרות לנשום בתוך הבגד(:

 אני ישמח ללבוש את האוברול היפה מפני שאני הולכת לעבודה עם מכנסיים וגופיות ואף פעם לא הלכתי עם אוברול

 בתור מלצרית (וסטודנטית) אין לי כל כך הרבה אפשרויות…אני פשוט לובשת שחור! ולא סתם, אלא שחור מכף רגל ועד ראש (כולל נעליים). כמובן שאחרי 8 שעות של הסתובבות עם מגשים עמוסים, בבגדים לא מחמיאים, קוקו ונעלי ספורט שחורות, אין כיף מלחזור הביתה, להתקלח וללבוש משהו יפה. ולכן יותר מאשמח לזכות באוברול המקסים הזה ולפנק את עצמי אחרי משמרת קשה…

 הלבוש היומיומי לעבודה צריך להיות קליל ונוח אך לעומת זאת מחמיא ומכובד (בכל זאת , עבודה )
לפעמים חולצה שקופה ונפוחה -עם חצאית גובה ועקבים . (וכמובן שמשקפי השמש שלי לא ירדו לי מהפנים )
לעומת זאת גם ז'קטים , עם חולצה לבנה מתחת , ומכנס ארוך שהולם את הז'קט .
וכמובן שלרוב , זה הג'ינס הארוך עם הטישרטים שקנינו בסיילים בתאילנד .
עבודה חופשית ומהנה , בהכי סטייל שיש (:

אני בחורה אופנתית נושמת אופנה אוהבת אופנה מבזבזת את כל כספי על אופנה .
לעבודה אני רוכשת את שמולותיי מהחנות מנגו שמלות קלילות ואווריריות שפשוט כיף להסתבובב איתן
בכל מקום שאני הולכת איתן מבטים מופנים אליי ואליהן,הן פשוט מושכות מבטים ואנשים
אני אוהבת את שמולתיי :-)