נעלי עקב של שני בר מיריד "זוגות" במתנה

 אני כל שנה הולכת לבזאר של מרכז סיוע ולנפגעות/י תקיפה מינית שכל ההכנסות הולכות לתרומה למרכז פעם אחרונה שהייתי קניתי חולצה מדהימה של המעצב רונן חן כל פעם שאני הולכת איתה אני מקבלת מחמאות אז יצא שווה כפליים גם במחיר מציאה פחות מבסוף עונה וגם תרומה.

אני כותבת ממש ב"דקה ה-90", אבל בדקות אלו ממש קבלתי סמס על sale ברוס אובטה, החנות המועדפת עלי, אז היום, אקפוץ לחנות בכדי לקנות כמה פריטים שזממתי עליהם כבר מתחילת העונה.
אני מניחה שזו תהיה הקנייה הטובה ביותר…

יציאה לקניות… כל מה שאני רוצה זה למצוא בגדים ורק בגדים במידה שלי! המידה שלי 38, הסיכוי למצוא בגד במידה הזאת הוא 100%. לא?!
כשאני נכנסת לחנות אחת. ועוד אחת… הצלצול שמתנגן לי בראש זה הקול של בעלי:"דיר באלאק שאת חוזרת לי שוב עם עוד זוג נעליים…אין כבר מקום לזוג הזה…"
אז כן… אני ממש מחפשת. מודדת, שואלת, מתייעצת… בסוף אני אמצא את האקססוריז שהכי מחמיא לשמלה ול-רגליים שלי!
אז כן…מדברת פה חולת נעליים! ותסכמנה איתי כולן- אין כמו נעליים! את יכולה ללבוש שמלה שחורה קטנה,ג'ינס וטי שירט,חצאית וחולצה ו… רק להוסיף נעל שונה והלוק…הוי הלוק כל-כך שונה!
אז יאללה בנות! השמלה החדשה ל2011 היא בכלל: הנעל המתאימה לה!!!(התגובה לבעל היקר!).

 נעלי סנדל פתוח גבוהה של פאולה. אחרי חצי שעה של מדידות רק מהמדף של הסייל המוכרן שהוא גם הבעלים היפגין ממש חוסר סובלנות על כל סנדל או כפכף או זה יושב לך תרגישי כמו כפפה, אני שנידלקתי על הכפכף המסיוים שהיה קצת לוחץ לא מיהרתי מצבי הכספי מאלץ אותי לחשוב על כל קניה יצאתי מהחנות אני יעשה סיבוב אחרי כיתות רגליים חזרתי לחנות ולסנדל ושוב אני מודדת הוא אפילו לא קם אליי כאומר אני יודע שאת לא קונה ואני שהסנדל עליי ניגשת אליו זה קצת לוחץ תלכי איתו שעה הוא יתרחב וזה עם מבט מזהכועס אני מכיר כמוך את לא באת ליקנות ואז אני מיד מוציאה את הויזה מה אין לך מזומן.. ובלחש לא תעשה שלוש תשלומים קרדיט זה היה לפני חודשיים הסנדל לא היתרחב והרגל לא רזתה……

 יש בגדים נדירים כאלו, שמגדירים מחדש את הפרופורציות של הגוף ומכניסים מן קוקטיות ברוכה לתוך היום יום המיוזע.

הייתה חצאית כזו, פיפטיז מושלמת, גזרה גבוהה חובקת מותניים ותחתיה כפלים רחבים וגזרה נפוחה ומקסימה שמסתיימת ממש מעל הברכיים והופכת אותי לרזה וגבוהה יותר ממה שאני.
ראיתי אותה לפני חג שבועות ורציתי אותה נורא אבל חשבונות הדירה ושכר לימוד של אותו החודש נשכו את הארנק שלי חזק מדי כך שהייתי צריכה להראות בגרות ולדחות סיפוקים. ודחיתי.
ובינתיים מהארון יוצאים אותם הבגדים הרגילים, כאלו שצריך תחתיהם מחטב שיחליק ויסדר, והחום גדול.

לפני שבוע צ'ופרתי מהעבודה בבונוס, וגיליתי את עצמי במצב נדיר מאד של עודף. הלכתי שוב לנסות לחפש את אותה החצאית שהיא נשית ומדויקת אבל גם ילדותית ופלרטטנית, ושתחתיה לא צריך להידחס במחטב כי היא מבנה את הגוף בצורה כל כך נכונה.
והיא היתה שם, ובניגוד לסיפורים של כולם היא לא היתה בהנחה מטורפת, רק משהו כמו 60 ש"ח פחות.
אבל היא היתה שם.
לבשתי אותה אתמול וגם בתוך ים של חום, שנדמה כאילו מישהו פתח דלת של תנור חם על העולם ומתמהמה לסגור אותה כבר חודשיים, והרגשתי מעולה.

אני מאחלת לכולן שנמצא את הבגדים האלו, שמציגים אותנו במיטבנו, שדחיית הסיפוקים לא תהיה אף פעם ארוכה מדי, ושדברים טובים יחכו לנו :)

ג.ל

 זה היה בשעת בין הערביים. כשעוד ניצנוצי החמה האירו קמעה על חול הים הרך.החלטנו ללכת לטייל קצת ב"עזריאלי". לא טיול מיוחד. סתם אחד כזה שבשגרה. הקניון היה מוצף בשלטי חוצות ענקיים… "SALE" – היה רשום בהם…
הוא התחיל להתקדם לעבר "רויאלטי". אינני הבנתי מדוע.. אך זרמתי.נ
כנסנו לחנות. כולי פרפרים בבטן, כבר מתחילה לחשוש…
הוא חיפש לקנות לי מתנה. סתם כל מתנה. פזלתי לעבר כמה טבעות מיוחדות שהיו שם… שמתי עין על אחת מהן. ובלי אומר ודברים הוא פשוט כרע ברך, והציע לי נישואין!
אז אומנם זו לא קנייה של סוף עונה, אלא רק בתקופה הזאת…
אבל זו הקנייה שחקוקה בזיכרוני, ולא תמוש ממנו לעולם.

הרכישה הכי מוצלחת בסוף עונה הייתה ללא ספק שמלה שקניתי בחנות H&M בניו יורק לפני כ 10 חודשים ולו רק בגלל אופן הרכישה שלה….

בסופו של יום טיולים מפרך (לעשות שופינג בניו יורק זה מאוד מעייף) יצאנו מתחנת הסאבווי בדיוק בפתח של חנות H&M, ושמנו לב לשלטים אדומים המודיעים כי באותו יום מתקיימות חגיגות יומולדת ל H&M בניו יורק ולכן בנוסף למחירי סוף עונה יהיו הנחות נוספות ומיוחדות לאותו יום בלבד. כמובן שרצינו להיכנס אבל אופס בכניסה עומד מוכר שמכריז כי החנות כבר נסגרת. שתי ישראליות – שועלות קרבות ותיקות בשופינג- לעולם לא יוותרו…קצת חיוכים למוכר ופוף אנחנו בפנים….ריצת אמוק בתוך החנות כשרק אחרוני הקונים נמצאים בחנות- ועיניי נחות על שמלה מו-ש-ל-מ-ת, בצבע כחול טורקיז ובגזרת A (בדיוק הגזרה שמפצה על כל הפיצה המיותרת שאכלתי בטיול הזה ומצאה את מקומה בתור משקל עודף באיזור הישבן שלי). השמלה הזאת עמדה לבדה על הקולב – אחרונה בחנות, אבל…בדיוק במידה שלי ועם כרטיס אדום המעניק לי 10$ נוספים של הנחה. עוד ריצת אמוק לתא ההלבשה – המוכרת לא נותנת לי להיכנס…בעיה..לא נראה לי שחיוכים שלי יעבדו עליה….והטיסה שלי חזרה הביתה יוצאת מחר…אין אפשרות לקנות ולהחזיר במידה שהיא לא מתאימה…עוד ריצה בתוך החנות למחלקת הגברים שבקומה העליונה..שם כבר עומד מוכר…כמה תחנונים ואני בתוך תא ההלבשה…השמלה כאמור מושלמת…בסהכ היא עלתה לי 12$ בלבד, ואני לא מפסיקה לקבל מחמאות בכל מקום שאני הולכת איתה………….

בתור אחת שמעידה על עצמה כחובבת אופנה מושבעת, אין מצב שבעולם שאשלם יותר מ- 200 ש"ח לג'ינס, 100 ש"ח לחולצה או מעל 250 ש"ח לנעל (וכאן ממש עפתי על עצמי). למה? אסביר את עצמי.
ברוח האווירה המחאתית ששוררת היום במדינת ישראל, הגיע הזמן שגם אני אביע את דעתי בעניין.
כיום, במדינת ישראל הקטנה, אנו משלמים כ- 50%-200% (!!!!!!) יותר על מותגים כגון ZARA, MANGO, GAP, TOPSHOP, Hַ M ועוד חברות הלבשה רבות ומרובות.
זהו ביזיון.
וזו המחאה האישית והקטנה שלי – אף פעם לא אקנה מ- JUST ARRIVED, NEW COLLECTION. אז כמו שאתן נהנות לקנות דבר חדש, כזה שאין עדיין לאף אחת, אני נהנת לקנות את אותו הפריט בחצי מחיר משלכן. ואם נחפור טיפה בעניין, זה לא קורה אף פעם בעצם, אני נוטה להתייחס לפריטים שאני רואה הרבה ברחוב בזלזול די גדול…
אז חבר'ה בנימה חיובית, בואו נעשה משהו כדי למנוע זאת!!! ומה יותר חזק מכוח של נשים?!

ובסוף עונה קניתי סנדלים תנכיים ב….אדום! 

זה היה בתחילת השנה
יצאתי למסע רענון המלתחה באופן רשמי בתל אביב.
זה כבר כמה זמן שיש לי מנהג לעבור בביגודית של ויצו במסעי הקניות השונים שלי.
בד"כ אני מוצאת שם דברים לקנות, גם אם זה לפעמים בשביל המצווה.
אבל הפעם, או הא הפעם, הם כבר ממש תעלו על עצמם
הגעתי למחלקת נעליים
ושם, ממש כמו בסרטים, בין כל הנעלים השחורות והישנות עמדו
זוג נעלי עקב של אלדו, בצבע סגול,במדף של המידה 39

באותו רגע עצרתי ואמרתי, גם אם הנעליים גדולות או קטנות-אותם? אני לא משאירה בחנות גם אם יתהפך העולם.

החלטתי לאסוף את מעט הכוחות והאומץ שנשארו לי והלכתי לנעול את הנעליים.
האמת?הרגשתי כמו סינדרלה
כלכך נהנתי לשים אותם, הייתי כל כך גאה. ולא היה אכפת לי בכלל שהם גבוהות מהרגיל. בשמחה קפצתי כל הדרך לקופה לגלות שהם עולות רק 50 שקלים,ולראות שהם חדשות מהקופסא בלי שריטה על הסוליה בלי כלום.

ולמרות שכבר שלושה חודשים כמעט שלא יכולתי ללכת בעקבות פציעה בברך, ידעתי שאין מצב שהם יישארו בודדות בארון והלוותי לחברה שתטפח אותם בזמן שאני לא פה. אבל עכשיו, עכשיו הגיע הזמן להחזיר אותם הביתה.

 איייזזזההה כיף הקיץ קניתי בגד ים ב-99 ש"ח במקום בשיא העונה ב-300 ש"ח כל כך התענגתי עליו שאני לא מפסיקה ללבוש אותו ולקצור מחמאות מכל החברים.

 התבוננתי בהן פעם אחר פעם, קוראות לי מתוך חלון הראווה… הן היו כל כך יפות, אצילות, מושכות! ערב ערב עם סיום העבודה, חלפתי על ידן והתלבטתי, האם להכנס ולמדוד? או אולי עדיף שלא, כי הן כל כך יקרות…? אז זהו, שבינתיים החל סייל מטורף של 50% (תודה לאל!). רצתי, נכנסתי לחנות ונעלי אותן. מיד באותו רגע הרגשתי כמו סינדרלה, זוג נעלי עקב מהממות, קלאסיות, מונחות כמו כפפה על היד! וכנראה כשיש לך פריט שאת מרגישה בו טוב, אז גם המזל משחק לך. ברגע שנעלתי אותן התחילו לקרות לי רק דברים טובים, כך למשל הכרתי את בן זוגי המוןוווושלם. ת'אמת לאחרונה קצת הזנחתי אותן, סתם מפחדת לנעול ולהתאכזב, לגלות שאולי פג קסמן… מה אתן אומרות, כדאי לנעול שוב?

 לפני שלוש שנים עבדתי בקנדה בקניונים.. עבודה קשה אך משתלמת. מבעד לדוכן שבו עבדתי ראיתי בוטרינה של "ספרינג" (שהכריזו על סוף עונה שבועיים קודם)סניקרס מהממות בטירוף, די דומות לאולסטאר הקלאסיות בשילוב קשקושים מופרעים ונטולי שרוכים!!! נורא נורא רציתי אותן והחלטתי שאם אני יעמוד ביעד המכירות שהצבתי לעצמי בדוכן אלך לקנות אותן בסוף היום. מיותר לציין שלא התאפקתי ואחרי חצי שעה כבר התלבטתי איזה צבע אני רוצה. המחיר המקורי שלהן הוא 58$, הן היו בסוף עונה ואמורות לעלות 29$ רק שבקופה המוכרת מבקשת ממני רק 14.5$!! בטענה שהיום יש 50% על ה-50% שכבר נתנו שבועיים קודם לכן. זו למעשה הקנייה המשתלמת ביותר שלי, קיבלתי המון מחמאות עליהן ובכלל הייתי מרוצה עד השמיים. שנה לאחר מכן טיילתי במזרח (עם הכסף שחסכתי מהדוכנים בקנדה) ונעלתי את הנעליים לטיול גמלים במדבר שחזרתי מהטיול חלצתי אותן לטובת כפכפים בשל החום הנוראי. בעודי אוחזת אותן ביד ראיתי נער בן 14 בערך מקבץ נדבות ו…יחף הענקתי לו את הנעליים שלי ושוב הרגשתי מרוצה עד הגג!!!

 הייתי בחנות של jimmy choo שזו אחת החנויות היקרות לנעליים באירופה

ומצאתי זוג נעליים מדהים ב7 יורו בלבד אני חצי שנה אחרי ועדיין בשוק מהמחיר אבל נהנית מכל שניה איתן

הפריט הכי שווה שקניתי במכירת סוף עונה היה אוברול שחור. נכנסתי לחנות של רשת מובילה בארץ שבדיוק הייתה במכירת סוף עונה כדי לחפס דחוף חליפה לאירוע משפחתי. אז הסתכלתי על הבגדים ופתאום ראיתי משהו מוזר- שחור וארוך שקיפלו אותו כמה פעמים על הקולב מרוב האורך שלו! הרגשתי שאני חייבת לבדוק מה זה אז הורדתי את הבגד מהקולב וגיליתי שזה אוברול שחור יפיפה שהזכיר לי מאוד את אוברול שאמא שלי הביאה לי כשהייתי קטנה ושאהבתי מאוד! החלטתי למדוד אותו והוא ישב עליי טוב אז הלכתי לקופה מאושרת שמצאתי בגד לאירוע ופתאום הגיעה מישהי שבאה לאסוף את הבגד שהיא הזמינה. לא עברו יותר מכמה רגעים עד שהבנתי שהבגד שהיא מחפסת הוא האוברול היחידי שהיה בחנות ובמקרה שלא הבנתם- היא באה כדי לקחת את האוברול שלי!!! אז אני בשיא הלחץ אמרתי למוכרת שתמהר ״כי אני חייבת ללכת דחוף״ ופתאום האישה קולטת שהאוברול שהיא באה לאסוף זה האוברול שהנחתי עכשיו בקופה אבל זה היה מאוחר מידי כי המוכרת העבירה כבר את הבגד בקופה ואני כבר שילמתי! וכך אני זכיתי באוברול מדהים במחיר מבצע לאירוע המשפחתי שלי :)  

אני נמצאת בגיל הנפלא הזה בו כל חברותי מתחתנות ומכיוון ואני חובבת אופנה, אני מוזמנת ללוות כל אחת מהכלות לחיפוש שמלה נעלים או תכשיטים. אחרי סבב החתונות של השנה, אני יכולה לצייר מפה לכלה המתרגשת.
כמובן שאני שמחה בשימחתן, אבל הבעיה היא השילוב שנוצר בין מצב חשבון הבנק המתרוקן (מהאירועים המרגשים) והתאבון ההולך וגובר אחרי כל סיבוב שכזה.
הסבב האחרון הוקדש כולו לחיפוש הנעל המתאימה, כל נעל שהכלה מדדה מדדתי גם אני. את סוף היום סיימתי עם תאבון גדול ורשימה מנטלית עצובה של נעלים שנשארו בחנות.
אשמח אם תוכלו להשביע את תאבוני עם הנעלים הנפלאות האלו.
לפחות עד לסבב החתונות הבא…

 שקניתי במכירת סוף עונה בלונדון. התיק היה ב-50% הנחה ועדיין סבל ממחיר שערוריתי. הקנייה התבצעה
לפני כ-9 שנים! אבל אני מעולם לא אשכח את התחושה החגיגת של קניה בחנות הוט קוטור, את היחס המלכותי,
את התחושה הנסיכותית, את השקית, את הריח של התיק וכן את המחיר, שגם היום 9 שנים אחרי הוא יקר משמעותית
מכל פריט אחר שיש לי בארון. ומצד שני גם היום, כל פעם שאני משתמשת בתיק אני מתמלאת באושר ובזכרונות מתוקים.

הימים לפני החתונה תמיד לחוצים מאד ומכיוון שאני כ"כ אוהבת נעליים, לרגע לא חשבתי שדווקא בנושא הזה תיהיה לי בעיה.
באחת המדידות אמרה לי המעצבת שלמדידה הבאה אני חייבת להגיע עם נעלי החתונה כדי שהיא תוכל להתאים את אורך השמלה. מאותו רגע הופעל שעון עצר מלחיץ.
נכנסתי לכל חנויות המעצבים שאני מכירה, ביקרתי בכל קניון אפשרי, מהגדולים והמוכרים ועד לקטנים בקצוותיהן של שכונות ברחבי גוש דן, חרשתי את חנויות דיזינגוף עד שהמוכרים כבר גירשו אותי משם ועדיין, לא מצאתי.
נעליים לחתונה צריכות להיות יפות, מלאות שיק, מתאימות לצבע ולסגנון השמלה ונוחות. ואת השילוב הזה פשוט לא הצלחתי למצוא בשום מקום.
בסופו של טירוף קניתי נעל יפייפיה, אבל עם עקב גבוה מאד ובמחיר, נאמר בעדינות, מופרז.
בסופ"ש לפני המדידה המדוברת קראתי, במקרה, בפייסבוק על מבצע סוף עונה שמקיימת מעצבת נעליים בחנותה בת"א.
הגעתי לשם ותוך 10 דקות מצאתי אותן – בצבע הנכון, בגזרה מהממת ובעיקר- נוחות נוחות נוחות.
ששאלתי למחיר נאמר לי "250 ש"ח, אבל אם יש לך החודש יומהולדת – אז יש הנחה נוספת של 50%". לא האמנתי למזלי הטוב- הוצאתי את תעודת הזהות והראתי לה שאני ילידת אפריל :)

 כמו כל סיפור ,
אין כמו סייילים ומבצעים וסוף עונה !
מי יותר מנשים יודעות שזוהי המחלה שלנו ? מצידנו לקנות שתי שמלות אפילו לא במידה , אבל לדעת שקנינו אותן (-:
טוב , אז ככה ..
קניתי בסייל בחנות מול הבית איזה שמלה קטנה ביחד עם כובע אופנתי , בדיוק אז בעלי הפתיע אותי עם נסיעה לאילת . באילת , היה ערב הופעות וריקודים , ולבסוף 'תחרות אופנה ' כל אחד הגיעה בלי הודעה מוקדמת .. ואני זכיתי (:
אין על צירופי מקרים (-:

החולשה שלי היא מבצעים.
ברגע שאני נתקלת במבצע שווה- העיניים שלי נוצצות, הידיים מתחילות לרעוד ולא אוכל לשקוט עד שהפריט יהיה בידי.
לאחרונה, במכירת סוף העונה של קסטרו, קניתי שמלה שחורה של אלון ליבנה עם אפליקצייה דמויית עור+ תחרה מתחת לחזה ומחשוף קשירה מדהים.
יושבת עלי מהמם, מחמיאה ומסתירה את כל מה שצריך (הישבן ברוך המימדים שלי)
אבל מה? אין לי לאן ללבוש אותה. 
אין לי חתונות, אין לי אירועים, אין לי דייטים מושקעים.
אני בחורה של בירה בפאב ושל בית ואין לי משפחה רחבה עם קשרים בממלכה הבריטית.

אז יש לי שמלה מדהימה ב-200 ש"ח במקום 700. מציאה אדירה.
והיא יושבת בארון שלי, מחכה ליום שבו ישלחו לי הזמנה לנשף שחור-לבן של גוסיפ-גירל.

בעיני, אחרי השמלה השחורה הקטנה, הפריט הכי חשוב, שכל אחת צריכה שיהיה לה בארון, הוא ג'קט שחור קלאסי.
וכך, בנסיעתי הראשונה לניו יורק, לבקר את חברתי הטובה שחיה שם, הייתי 'תפרנית' במיוחד, ולא יכולתי להרשות לעצמי לעשות שופינג מטורף. עיני יצאו מחוריהן משפע האפשרויות בחנויות הבוטיק של הווילג' והסוהו, עליהם יכולתי רק להסתכל….
באחד הימים, הלכתי עם החברה לשוטט במרכז העיר, ונכנסו לחנות של Banana Republic, כדי לרכוש מתנה לבעלה.
בחנות עמד בצד סטנד של בגדים בסייל, ועליו מבחר מצומצם של דגמים ומידות.
פשפשנו בסטנד ולפתע מצאנו שתינו ג'קט יחיד במינו. זה היה ג'קט שחור קטן, קלאסי, אך עם עיצוב ייחודי- עם גימור של אמרה קטנה ועדינה של בד משי בצדדים, שהוסיפה לו 'שיק'.
והכי חשוב, הג'קט הוצע למכירה בהנחה מטורפת של 85%, כך שבמקום 100$, המחיר שלו היה בסופו של דבר 15$ בלבד!!!
לצערנו הרב, נשאר רק פריט אחד ויחיד מהדגם הנ"ל, ובמקרה במידה S, שהיא המידה של שתינו. הסתכלנו אחת על השנייה בחיוך, כי היה ברור שמדובר במציאה נדירה.
אך חברה שלי, שהייתה מודעת למצבי הכלכלי, וויתרה מראש ופרגנה לי בכיף.
ומאז ועד היום, הג'קט הזה עדיין מתאים ועדכני ומשמש אותי רבות. הוא מתאים לעבודה, ללבוש מחויט, או זרוק יותר, עם גופיה וג'ינס, וגם לערב, מעל שמלה, ובכל פעם שאני לובשת אותו הוא משדרג משמעותית את הלוק, ואני גורפת עליו מחמאות רבות.

הקנייה הכי שווה שבסוף עונה שקניתי היא לפני שלוש שנים בערך בסוף עונה של חורף בפוקס כל הקפוצ'ונים האלה עם הFOX הגדול עלו שניים בחמישים שקלים …
אני בשיא התלהבותי קניתי ארבע כאלה .
מיותר לציין שלבשתי אותם אולי פעמיים וגם אז בתור פיג'מה ..

אז מה שווה בזה ? ובכן .. בעקבות המקרה הזה למדתי שסוף עונה ומחירים זולים זה לא הכל , צריך לחשוב מה לוקחים ומה קונים ושהמחיר הזול לא יסנוור ויגרום לקניית פריטים מיותרים ממש . בהחלט קנייה שווה לחיים .

אתחיל בווידוי שאת רוב קניות הבגדים שלי אני מבצעת און ליין, היכולת לקנות ולהסתובב היא מופלאה, אבל עם הזמן אני מגלה שכל דבר שנפשי חפצה בו ארנקי (מורתי וסטודנטיאלי חוטף אותה) ולכן בצד חד צדדי ועם עיניים עצובות הנשאות לחלונות ראווה הרכישות שלי עברו לאון ליין.

אחת האהבות הגדולות שלי היא לנעליים… לפני שלושה קייצים השתוקקתי לכפכף מנוקד, לא היה אכפת לי הצבע או סוג הנקודות רק רציתי נקודות…(לאחר שיטוטים רבים בחלונות ראווה) עברתי לחיפוש און לייני, באחד מהחיפושים נתקלתי בחברה גרמנית שמוכרת בירקנשטוק והפלא ופלא כפכפים שחורות בעלות פס אחד עם נקודות לבנות עדינות – לאחר התלבטויות רבות (הלכתי לאיבוד שוב במבחר ובמחירים שהיו כה זולים מהארץ…) הזמנתי את הכפכף(ועוד כמה חברים שלא יהיו לו משעמם בנסיעתו לארץ הקודש).
הכפכפים היו בסייל ועלו פחות מחצי ממחירם בארץ לדגם האמור.
שבועות חיכיתי בהתרגשות עד שהגיעה החבילה לדואר (גם שם נפרדתי מסכום סמלי, תחילתו של עידן הקניות עבורי – לא הייתי מתורגלת והופתעתי).

עד היום הן נותרו הכפכפים האהובות עלי, שאני חושבת על קיץ אני לא חושבת על החום,הלחות והמבחנים/עבודות שבדרך אני חושבת רק עליהן – כפכפי המנוקדות:)

לפני שנה בערך, ביום שישי אחד, הסתובבתי עם חברה בקניון ערים בכפר סבא.
אותה חברה ואני משתדלות שלא להגיע לקניונים בימי שישי כי כידוע עמוס אנשים.
באותו שישי החלטנו לצאת.
יש דוכן בקניון שכל הדברים בו נמכרים ב-5 ש"ח, וכמובן שרוב הפריטים די זבל.
אבל באותו יום מצאתי (וקניתי, כמובן) שרשרת כפתורים ב-5 ש"ח, שנראית כשרשרת מעצבים יוקרתית, ובכל פעם שאני עונדת אותה אני מקבלת ים של מחמאות ושאלות בסגנון ה"איפה קנית?!".
הקניות הכי מוצלחות הן "על הדרך", ללא תכנון, וכזו הייתה גם השרשרת שלי.

 היתה איזו חולצה שממש רציתי הרבה זמן. ראיתי אותה בסטייל ריבר פה במאקו והתייעצתי עם המון אנשים לגביה והרבה אמרו לי לא לקנות אותה. ובכל זאת היא לא יצאה לי מהראש. כשכבר החלטתי ש"חיים רק פעם אחת" ואני קונה אותה, לא משנה מה אחרים חושבים- כמובן שהיא אזלה מהמלאי של האתר.
העונה עברה וכבר השלמתי עם העובדה שהחולצה הזו לא תהיה שלי עד שלפני כמה שבועות עברתי במקרה ליד החנות שבה היא נמכרה במקור וראיתי אותה בחלון, היא היתה הפריט האחרון והיא היתה כלולה במבצע של שני פריטים במחיר מבצע. לא חשבתי פעמים והוצאתי את הארנק. כשבחרתי פריט נוסף במסגרת המבצע לקחתי שמלה פשוטה שלא "הפילה אותי מהרגליים" אבל היתה נחמדה (ובכלל, המבחר בשלב הזה של העונה במבצעי חיסול הוא כבר די קטן, בייחוד במידה הסטנדרטית שלי). נכון שעברו רק כמה שבועות, אבל עם הקיץ המטורף ששורר בחוץ השמלה הפשוטה הזו הסתברה כקניה הכי טובה שקניתי השנה ובזמן שהחולצה הזו שחלמתי עליה חודשים עדיין לא יצאה פעם אחת מהארון השמלה נלבשה כבר כמה וכמה פעמים. הסתבר בדיעבד גם שבצירופים שונים היא מתאימה גם ליום וגם ללילה ולמגוון סיטואציות. אין ספק שזו הפתעת השנה וזה רק מוכיח שהפריטים הפשוטים והנוחים הללו הם הבסיס לכל מלתחה שימושית וגם שלפעמים כדאי לחכות לסוף עונה ולא להשתולל ולרכוש משהו שמוצא חן מייד בהתחלה- כי מי יודע איך הדברים יתגלגלו….

 חשקה נפשה בשמלה מטרפת של מעצבת ידועה…שלא אזכיר את שמה. השמלה יחסית יקרה בשבילי ומה גם שהיא כל כך מיוחדת שיהיה קשה "לחרוש" עליה(: אבל מה, חיפשתי וחיפשתי ומצאתי את השמלה באתר שמלות שמיועד לשמלות חתונה בהנחות גדולות! כמובן שהתמלאתי אושר רצוף ומיד קניתי לי אותה(: היא עלתה לי 200 ש"ח בלבד והיא עולה פי 5! אוי, האושר, וכן,,אם תהיתם אני חורשת עליה בלי סוף…(: פעם עליונית עליה, פעם צמיד ענק, ובקיצור מוסיפה לה אביזרים למינהם בכדי לא לצאת מתלהבת וחרשנית(:

 בהיותי חיילת בצה"ל המשכורת הבסיסית שלי, לא משהו בלשון המעטה. ועם הורים שמתעקשים לממן רק מוצרים הכרחיים,
נתקלתי לא פעם בקשיים הנוגעים באהבתי חסרת הפשרות לאופנה.
תוכלו להבין עד כמה אני משוגעת לדבר בשאלה שדודתי שאלה אותי אתמול.
"תהיי רעבה ללחם ותראי שמלה יפה מה תקני?"
"ברור ששמלה", עניתי בלי לחשוב פעמים.
ובכן לעיקר, היו לי 20 שקלים בארנק כשיצאתי לטיול על רחוב קינג ג'ורג' בתל – אביב עם חברה בקיץ שעבר.
פנינו לשוק בצאלאל עם המון ספקות. ואולי יותר בשביל ההליכה, לא חשבנו שנמצא שם משהו שווה.
ולי יש בדרך כלל טעם יקר. אני לא בן אדם של סמרטוטים.
ובאותה תקופה הכרתי את חבר שלי והרגשתי חייבת שמלה חדשה לדייט. משהו קיצי וקליל ועם זאת מרשים.
אבל שוב הבעייה היייתה תקציב.
ומכאן אקצר ואגיד שיש לי קטע עם אנשים שיש עליהם קעקועים של
Carpe Diem אני תמיד מצלמת את זה ויש לי אוסף תמונות כזה נחמד.
בזווית העין ראיתי מוכר עם הקעקוע המדובר מה שגרם לי להיכנס לבסטה שלו.
ושם בגלגלת בפינה שעליה רשום מחיר מצחיק של 10 שקלים הייתה שמלת ערב בצבע קרם של miss n.r.g

ועד היום אני הולכת איתה לאירועים… על הטיקט שלה רשום מחיר הגבוה ממאה. ואף אחד לא מנחש.

 אחחח נוסטלגיה ממעמקי הכסא בו אני שקועה כבר חודשיים נאבקת על ציוני בתואר ל… כבר לא בטוחה מה אני לומדת. אביב, ניו יורק וחופש אינסופי (טוב כן עבדתי 6 ימים בשבוע כמו כל הישראלים אבל הכל בתחושה!). פעם בשבוע העיר הזו הייתה שלי- הרחובות שלה, העלים על הכביש, האוניברסיטה בחלק הדרומי וסטארבאקס בחלק הצפוני עם מריה שהייתה מכינה את הקפה הכי טוב מכל הסטרבקסים בכל העיר הזאת!
תרשו לי רגי לסטות- אם אני כבר פה יש לי וידוי: אני כזאת קמצנית שאפשר למות! רגע, שלא תטעו, אני הכי חולקת, נותנת , מתנדבת וכל הדברים האלו שסטודנטית לפסיכולוגיה (נזכרתי) צריכה להיות, אבל את החוויות שלי אני לא אוהבת לחלוק עם אף אחד! אני מעדיפה שניו יורק תהיה שלי ורק שלי ושהנעליים שמחייכיות אלי מבעד לויטרינה יחייכו אלי ורק אלי! לכן את הטיולים שלי במנהטן עשיתי לבד, וניחשתם נכון- גם את השופינג שלי אני עושה לבדדדד!
בכל אופן, הסיפור הוא על נעל עקב,13 סנטים, חומה ונוטפת סקס אפיל מטורף; היא עמדה שם במרכז חנות הדגל של סטיב מאדן בברודווייי, כמו נסיכה על במה מוקפת עשרות נתינות שהיא לא רואה ממטר! גם המחיר שלה היה נסיכתי במיוחד. זאת הייתה עלייה לרגל ממש; פעם בשבוע, אני לוקחת אוטובוס למנהטן, יורדת במרכז ומתקדמת דרומה- לצפות בפלא השמיני!
כעבור חודש זה התחיל להשתלם- מדי שבוע המחיר שלה ירד עוד ועוד ועוד עד שכבר הרשתי לעצמי למדוד אותה, שבוע אחר כך לעשות איתה סיבוב בחנות ולבסוף שבוע לפני החזרה לארץ היא נרכשה בשליש מהמחיר המקורי! הייתי ילדה טובה- שמרתי את האובססיה השבועית הקטנה שלי לעצמי, התמדתי והיום היא חלק מהאוסף הפרטי שלי.
היום אני הנסיכה (תנו לי, אז מה אם אני בטרנינג מעופש שקועה בכסא השחוק הזה) והיא הנתינה שמשרתת אותי נאמנה כבר ארבע שנים 

בחורף הקודם יצאתי לחפש מעיל עור שחור, כל המעילים שמצאתי היו מעל 400 ש"ח וכיאה למישהי שמתחילה ללמוד העדפתי לא לבזבז כל כך הרבה כסף על המעיל הזה… ואז כשבוע לאחר מכן חזרתי לאותן החנויות.. ובחנות שאני ממש אוהבת "גריפ" , ראיתי אותו – מעיל שחור אחרון והוא בדיוק במידה שלי, המוכרת אמרה לי שהוא עכשיו במבצע ב-100 ש"ח! לא האמנתי לרגע ואחרי שהתעשתתי לקחתי אותו… בסופו של דבר הוא עלה 80 !!! וגם קיבלתי חגורה ממש יפה מתנה (עוד פריט שהייתי צריכה… ) אז יצאתי ברווח בריבוע בסוף הקניה… והייתי הכי מרוצה בעולם ! וממש נהניתי מהמעיל לאורך החודשיים האחרונים של החורף.. ועכשיו יש לי אותו גם לחורף הקרוב ! :) גם עכשיו כשאני כותבת את זה עולה לי חיוך על הפנים… ! כן ירבו מכירות סוף עונה !

 אז ככה,אמנם זה לא ממש סייל אבל מדובר בחנות צדקה מה שנקרא באנגליתcharity shop ,חנות בה כל הפריטים מוזלים ולרב יד שניה..מעשה שהיה כך היה,בביקורי הרבים בעיר לונדון -שם מתגוררת אחותי- הדרך החביבה עלי להשחית את הזמן היא חריש יסודי ואינסופי בין חנויות הצדקה השכיחות ברחבי לונדון,בחיפןש אחר פריטים מדהימים בזיל הזול .ובכן, החריצות משתלמת וכמה מהפריטים השווים שלי נמצאו במהלך המסעות האלו,כמו ג'ינס קלאסי ,על זמני של גאפ,כמו תיק קלאצ' צהוב חרדל סטייל דבי הארי שעלה לי 1 פאונד(!)לא להאמין!אני בחורה רצינית ויסודית בכל דבר שאני עושה ,ולכן גם במקרה זה השכלתי ללכת לשכונות היוקרתיות כמו נוטינג היל למשל,שם חנויות הצדקה השכונתיות עמוסות במותגי על שנפלו מארונות הליידיס שגרות בסביבה.ופעם אחת התמזל מזלי עד כדי כך שמדדתי איזה ג'ינס מז'אנר הסטרץ' ,דווקא לא משהו מלהיב במבט ראשון(אבל כמו שציינתי אני חרוצה ויודעת שלפעמים המציאות הכי שוות לא נראות כך במבט חטוף)נדמה לי של H&M או אחת מחברות האופנה העממיות,ולפתע כאשר אני מסתכלת במראה ומנסה למתוח אותו סביב המותניים תוך כדי שליחת ידיים לכיסים,אני ממששת ומוציאה מן הכיס שטר של 50 (!!!)יורו!!!מאושרת החלטתי שעלי לקחת את הג'ינס -מחירו היה כ3 פאונד- אחרת איך אני אודה לגורל שהוא הפיל בחלקי ויחד עם אחותי החלטנו לפנק את עצמנו בכרטיסים להופעה של פיונה אפל.בסוף הכרטיסים עלו פחות או יותר כפול מ50 יורו אבל זה כבר סיפור אחר…

 בדיוק לפני כשנה, כידוע עונת האירועים בעיצומה, הסתובבתי בקניון כדי לחפש שמלת ערב. נכנסתי לH&M והמחירים כרגיל אטרקטיביים מתמיד. מצאתי שמלת ערב מיני שחורה- מבד סאטן עם עיטור אבנים בקו החזה וחתכים מרשימים בצבע אפרפר. ועכשיו לעיקר: מחירה של השמלה המדהימה שלא תבייש אפילו הליכה על השטיח האדום (בלי להגזים)- המחיר היה 30 ש"ח בלבד! ואני הייתי מרוצה מאוד ומסודרת לעונת האירועים. זה בהחלט הפריט הכי שווה שיכולתי לקנות במכירות סוף העונה.