מארז קיץ מבל אנד סו במתנה

 ללא ספק הים באילת בחודשי – יולי אוגוסט .
מדוע ? א' מכיוון שיש שם מלא מלא תיירים.
ב' הקניון נמצא בקרבת מקום D:
מה עושים שם ? תופסים צבע
לובשים בגד ים בקיני עם גופיה וחצאית קצרה.
הוא עמוס חתיכים ויש הכל במרחק נגיעה.

 בילוי חוף הים המושלם בשבילי הוא ללכת עם החברות הכי טובות שלי לחוף הסודי שלנו בכינרת חוף נטול ערסים ופרחות חוף שקט ומדהים פשוט מביאים לפטופ או דיוידי נייד עם השירים הכי יפים ומדהימים וכמובן כמו בכל יציאה לכנרת להפעיל על הווליום הכי גבוה שיש את השיר של גוון סטפני ואווה איף איי וואז א ריצ' גירל ולשיר ולרקוד לצליליו כמו משוגעות מה שאני לובשת זה הבגד ים הנצחי של בגזרת גיטרה ומעליו כובע קש מלפני 9 שנים מפריז (מרוט אבל בגלל שהוא כזה מושלם איך אני יכולה לוותר עליו?!) שמלת חוף מקסי ארוכה יש לי די הרבה מ זארה ו H&M ככה שאני מגוונת כל פעם צבע אחר ודוגמה אחרת עם תיק אוברסייז שבתוכו שמפו מרכך סבון גוף וקרם גוף מיניאטוריים,לבנים מגבת וכד' וכמובן חגורה שונה ואקססוריז שונים לגמרי שאוכל פשוט לצאת שוב עם אותה השמלה למען האמת כולם ממעיים בערכה של תסרוקת אבל כשאת באה עם צמה יפה וארוכה בצד ויוצאת עם שיער פזור זה משנה לך אאוטפיט בצורה קיצונית!
בדרך כלל אנחנו אוכלות מגנום ומביאות אבטיח עם בולגרית ומלון (יאם) או פשוט הולכים אחר כך לסושי או לחלבי בקיצור אני חולת אופנה ושבועות שאני חולמת על משקפי שמש פראו ולחדש את כטבע הקש המרוט שלי אני ממש אעריך את המתנה אני חולת אופנה וחולה על המגזין מקווה שתאהבו את התגובה :)

 ליד הבית שלי יש חוף ים שנגמר בסלעים, עם עוברים את הסלעים האלו בזהירות עוברים ללגונה קטנה ומקסימה עם מפרצון חמוד וכמה סלעים, אני נהנת ללכת לשם עם אבטיח ענבים וחברה טובה, בביקיני השחור לבן שלי של לי קופר, לקפוץ מהסלעים אל תוך המים ופשוט להשתזף על החוף.
ואף אחד לא יודע שאני שם :)

 החוף האהוב עליי הוא חוף ניצנים..משהייתי קטנה ממש ועד היום..זה החוף הקבוע שהולכים עם המשפחה…ויש טוב מהמשפחה?לא נראה לי! :) מה שאני אוהבת לעשות זה להיכנס למים ולבסוף, חצי שעה לפני שנוסעים חזרה לבית אני יוצאת לבחוץ..מתייבשת תוך כדי.. ונהנת מהמנוחה :)… מה שאני לובשת תמייייד זה ביקיני עם מכנסון מעל ולפעמים גם גופיה…. והדבר שהכי כיף לאכול בים זה כמובן- אבטיח מתוק מתוק..ומלון מתוק יותר..ככה שהם קרים ממש ומרעננים..ולבסוף להתפנק עם איזה גלידה :) בקיצור- ים אכן המקום המושלם! :)

 הים המושלם..
הים בשבילי לא בהישג יד ולכן כל יציאה לים זה אטרקרציה.. בפעם האחרונה שהייתי בים זה היה יום שישי בצהריים בחוץ בהרצליה.. אחרי טבילה קטנה ומושלמת התפנקתי בקובה סלק שאמא הכינה לשישי.
אין כמו קובה של יום שישי בצהריי היום בים!!!

 אהבתי לים היא כנראה כ"כ גדולה, עד שמדי יום במקלחת אני זוכה לראותה על גופי….
הכל התחיל בחופשת חברות קסומה בתאילנד, מחוף לחוף, מאי לאי, עד שדרבנתי את כל חברותיי לבוא איתי לעשות קורס צלילה באי המהמם קוטאו.
נרשמתנו לבית הספר לצלילה, כאשר מדריך אותנו מדריך אוסטרלי חתיך ומסוקס, למדנו זוויות, תרגלנו בבריכה וסוף סוף הגיעה העת לצאת לים הגדול….
בעודנו צועדות עם כל הציוד על גבנו (ומדובר בבלוני חמצן ענקיים בגודלם וכבדים בטירוף), מרוב התלהבות וציפייה צנחתי אחורה, על בלון החמצן, ללא כל יכולת לקום חזרה… נראיתי כמו צב ששוכב על גבו / ביתו, מניף את זרועותיו ומשווע לעזרה…. לבסוף, בשל הציוד הכבד, נדרש צוות של מדריך + 3 חברות כדי להקים אותי חזרה על הרגליים.. לא מיותר להזכיר את הדם הרב שניגר מרגליי, דם אשר חששתי יגרום לכל הכרישים למיניהם למצוא דווקא אותי מכל חברותיי אי שם במים… :)
הצלקת שנותרה לי עך הברך נשארה איתי עד היום… וכנראה מסמלת יותר מהכל את אהבתי הרבה לים…
ודרך אגב – הצלילה היתה מ-ד-ה-י-מ-ה!!!!

מבחינתי החוף המושלם הוא באי קופיפי בתאילנד, החול לבן הים כחול והמזג אויר מושלם. אני וחבר שלי העברנו שבועיים שלמים על החוף, מהבוקר עד הערב. שיקיים של אבטיח, מלון או אננס טריים הולכים טוב עם השקיעה הכי יפה בעולם.

 ים בשבילי זה החופש האולטימטיבי. בגלל שאני תושבת הצפון תמיד הלכנו לנחל… כשהיינו בחופש אז יכולנו להרשות לעצמנו להתרחק הרבה יותר ולנסוע לים!!
אבל אף פעם לא החשבתי את עצמי לטיפוס של ים עד הטיול לברזיל שם צ'אקרת החול והצדפים נפתחה.
החוף האולטיבטיבי עבורי הוא חוף הים בסיני… mishus' camp. חול סיני, אדום כזה, המון צדפים יפים לאסוף ואז להחזיר,חבורת הכלבים של בעל המקום, החתולה המדהימה שלו פרידה ואמא אחת שמכינה את האוכל הכי טעים (גם אורגני כי הירקות גדלים בגינה). בתפריט היומי, שש בש, צלילה, עוד שש בש, נמנום על החוף, פירות, שקט נפלא, נסיעת דייג עם מישו בסירה להביא דגים לארוחה, שקיעות ורודות והרים אדומים שמקיפים מכל עבר…איך אפשר להכיל את כל היופי הזה?
אח סיני סיני, שנחזור לחופייך במהרה!!

אני סטודנטית להנדסה. בשבילי בילוי הים המושלם הוא מיד אחרי מבחן. לא משנה איזה חוף, לא משנה מה לאכול וללבוש יכול להיות מבגד ים, עד חזיה ותחתונים או אפילו ג'ינס. העיקר שיהיה ים.
היום יש לי מבחן ענק בחשמל…וכל מה שאני מצליחה לחשוב עליו שגורם לי לחייך זה הים שאחרי… :)
אני אוהבת את הריח, השמש והתחושה המשכרת של החופש. מה עוד צריך בחיים?

הבילוי בים עד היום הוא מיוחד וחגיגי! גדלתי בירושלים וכל נסיעה לים לוותה בתכנונים ובהתארגנויות אין סופיות. בשנים האחרונות אני מאוהבת בחוף של בית ינאי. אם כבר לנסוע לים מירושלים אז עד לשם. זה חוף שקט ונקי. הייתי בהרבה חופים בעולם, אבל בתכלס אין על החופים של הארץ! אולי זה ישמע ילדותי אבל אני מאוד אוהבת לאסוף צדפים, יש לי כל כך הרבה צדפים בבית שאני כבר מרגישה שאולי כדאי להחזיר אותם חזרה! הבילוי המושלם בים מבחינתי הוא לבוא מהבוקר לטייל על החוף, לאסוף צדפים, להשקיע את הכפות רגלים בקו הגלים, להרגיש את השמש מחממת את העצמות, את הבריזה בשיער ולהקשיב לגלים באים והולכים. מידי פעם כמובן לנשנש איזו במבה ואבטיח :) אחחח מחכה שתיגמר כבר תקופת מבחנים!!!

 טוב אז אני אוהבת ללכת לחוף גורדון בתל אביב אני אוהבת את החוף הזה מכוון בכדי להגיע למזח שבו לא צריך להתעייף כי המים שם די נמוכים
לפי דעתי בשביל שהבילוי יהיה מושלם הלבוש צריך להיות בגד ים מגניב כזה
מגבת בשביל להשתזף וכמובן כובע מקטרת כזה מגניב ומשקפיים אני מתה על ריבאן
מנומרות אה כן בסוף היום לאחר יום כייף שלם בים אפשר לעמוד על המזח ולראות את השקיעה וללכת על שפת המים ולאסוף צדפים ( לפי דעתי הבילוי הכי טוב בים הוא להתלבש בלבוש לבן וחגיגי ולארוח איזה שהיא אחרוחה בים לאור נרות)

 השנה החלטתי לבדוק באומץ את הים. אומרים עליו כל מיני דברים ואני לא יודעת… כלום. לא יודעת מה ללבוש אליו ומה אני אוהבת לקחת איתי לאכול. עד לפני חצי שנה לא יכולתי לדמיין את הזוועה שהיא אני בבגד ים. עכשיו, אחרי שירדתי 20 ק"ג (שומרי משקל תודה!) אני רוצה לנסות אותו, את הים הזה שאומרים שהוא כזה מדהים… אז אני לא יודעת כרגע לענות על שאלות של ים אבל מקווה שאדע עד הקיץ הבא :)

 היי שמי אלמוג ואני כתבתי את התגובה "אהבה ממבט ראשון-הים ואני"
נוצר בלבול קל והאימייל שהזנתי אינו נכון,האימייל שהוזן עכשיו הוא האימייל הנכון.בבקשה שימו לב . תודה (:

 אז נכון, לא לדעת לשחות בגיל חצי יובל זה קצת עצוב, אבל זה לא מונע ממני לאהוב את הים…
כשאני עוצמת את העיניים אני נזכרת בהכנות בילדותי ל"יום ים". אבא היה שולף את הג'ינס הקצר והנצחי שלו מהארון, אמא הייתה מלבישה אותי ואת אחותי בבגדי ים ושמלות והיינו יוצאים לדרך. התחרויות והמשחקים בילדותי בים היו רבים: ארמון החול המוגן ביותר (עם תעלת הגנה מלאת מים מסביבו), הצדפים הגדולים ביותר , השחיינ/ית הטובים ביותר (נו, בזה כבר ויתרתי על הניצחון).. כשאבא היה קורא לנו לצאת מהים ולשוב הביתה, היינו מתמקחות איתו על עוד חמש דקות, ועל עוד עשר דקות, ו"הנה אני תכף מסיימת לבנות את הארמון" ו"בבקשה, אבל רציתי ארטיק ולא הספקתי לקנות..".
שנים נקפו ואני בתאילנד. 5 חברות הכי טובות שלי מזה 15 שנים ואני. מצוידות בחצאיות מתנפנפות, באננס טרי ותירס חם ומטוגן שנקנה בכניסה לחוף, מתמקמות על החול הנעים.
משתזפות בים, נהנות מהבריזה הנעימה והקרירה, נכנסות לטבילה במים ונדהמות מזה שאנחנו יכולות לראות לעצמנו את הרגליים. החופים הכי יפים, באיים הכי יפים.
מונסון. אחד הימים החמים ביותר בתאילנד. כל הרוחצים, המשתזפים והנהנים נעלמים תוך דקות. החוף התרוקן מאדם.
בלי מילים ובלי תכנון אנחנו רצות לים. הגשם שוטף אותנו מלמעלה ומי הים רוחצים את רגלינו… מצאנו את הדרך הטובה ביותר להתמודד עם גשם בים.

עיצמו עיניים
1.לבשתם את בגד הים הכי צבעוני שיש? יפה
2.מרחתם קרם הגנה וחבשתם כובע רחב שוליים? כל הכבוד.
3.שמתם משקפי שמש הורסים? ב-ר-ו-ר
4.לקחתם אתכם תיק חוף קייצי? מעולה!
5.מוזיקה אהובה באוזניים-חובה!
6.דמיינו- את אחד מחופי הכינרת- כי אין יפה מהכינרת, צלולה, שקופה, אוויר מדהים
7. חשים את המים הקרירים בכפות הרגליים?
8. נכנסים איתי..?
כן אין ספק שזהו הבילוי האולטימטיבי בים. ובתחום הקולינרי? מים מים מים וארטיק מההוא שצועק "אני הולך"….
אחרי תיאור כזה, יש פה מישהו שאין לו חשק פתאומי לים???

אני בחורה לבנה אבל הגוף שלי מקבל שיזוף בצורה טובה,אני גרה 2 דקות הליכה מחוף שקט בנתניה,לפני שבוע קניתי 3 ספרים חדשים בשבוע הספר,וגיליתי שלשום שהדיאטה עזרה וירדתי עוד שני קילו,ממש מסכנה אתם בטוח חושבים.
אז כן,מאוד,כי מה יותר גרוע מלהתכל מהחלון ולראות חוף ים מדהים,כשאת לא יכולה להיות בו,כי את נמצאת בתקופת מבחנים.
יש לי מבחן אחרון ביום ראשון,יהיה נחמד מאוד לחגוג אותו עם משקפיים וכובע חדש..

 יש רצועת חוף אחרי חוף טופסי בתל אביב, שיש בה בריזה יותר טובה מכל שאר החופים בתל אביב. הכי כיף- ללבוש את בגד הים ביקיני סטרפלס בצבע פוקסיה שלי, על זה שמלה אפורה מטריקו של אמריקן וינטג' וכפכפים נוחים. ממלאים את התיק הצהוב הגדול בלונג, ספר קומיקס על בורמה, מים, קרם הגנה וכלי עם אבטיח ומוכנים לדרך.
אם בא לי ממש להשקיע אני אורזת את הרמקולים של האייפוד ושמה לי קצת אדל ברקע, בזמן שאני מתחרדנת בשמש.

 החוף האהוב עלי הוא חוף מעיין צבי. לים יש משמעות כל כך רחבה, הוא לא שייך לאף אחד אך מצד שני הוא שייך לכולם. מעיין צבי הוא חוף נטול מסעדות ויחסית הוא פחות "פופולרי" וזה נותן לי להרגיש אליו יותר קרבה. בסטייל פשוט, בסטייל נקי וכביכול לא מושקע אני פוסעת לי על החוף. ביחד עם קרם הגנה כי אם לא יהיה עגבנייה. מתיישבת בתוך הים בקרבה על החוף ובאמת מתענגת על כל דקה. אם אני באה עצובה זה מכניס לפרופרציה את הבעיה. ואם שמחה זה רק מעצים את התחושה. אני משתדלת תמיד להביא איתי אשכול ענביים, ואז אני באיזהשהיא אשליה שאני חייה בסרט אמריקאי מהפנט. התחושה של השעות הספורות הללו זורמת בי גם הרבה אחרי.

 טוב אז קודם כל רק שתדעו אני מאוד אוהבת ללכת לים כדי להרגע
כשהייתי קטנה הייתי הולכת לים עם המשפחה הייתי הכי פחדנית הייתי מפחדת להיכנס עמוק לים אז המשפחה שלי הייתה הולכת לים עמוק ואני נשארת לבכות היום כשאני חושבת על זה זה מאוד מצחיק אותי וכל פעם כשאני הולכת לים אני נזכרת בימים הטובים.
כשאני הולכת לים אני לובשת את הבגד ים לפי המצב רוח שלי ושמה מעלי מכנס קצר וחולצה או שמלה וכמובן אני נועלת כפכפים.
אני לוקחת איתי בקבוק מים, ספר טוב ,ופירות קייצים כגון: אבטיח מלון ועוד.
אני מאוד אוהבת ללכת עם חברים כדי להשתגע קצת בסוף שבוע או לבד כשאני רוצה להרגע. אהה ושכתי אני שמה קובע מקש כזה עם שוליים רחבים וכמובן תיק מקש כדי להתאים לכובע ואני מביאה גם כסף כדי לקנות גלידה טעימה לסוף.
הייתי בהרבה חופים בישראל אבל במיוחד אני אוהבת את של בת ים הוא מדהים לדעתי. חוץ מזה שאליו הייתי הולכת גם כשהייתי קטנה.אין בילוי בים זה החוויה הכי כיפית וזה מדהים שאפשר לבלות בלי לבזבז כסף.
כשאני חוזרת מהים אני אוהבת להתקלח איזה שעה טובה במים חמים ולחשוב.
ואז ללכת לישון ולחלום חלומות מתוקים!!!

 חובבי הרומנטיקה בוודאי התנסו בחוויה :). אחר הצהריים ולפני הערב כשהאויר מתחיל להיות נעים והרוח הקלילה מתחילה לנשוב, ללכת עם אהובי לשכב על החול שעדיין חמים מהשעות החמות. לפרוס שמיכה במקום מעט מבודד, לשים מוסיקה שקטה דרך הרמקולים של הפלאפון, להביא שני בקבוקי בירה קרה, ולהתפנק עם ציפס או הפוטטוס שקנינו לפני כשעברנו במקדונלס (אולי נשמע לכם מוזר, אבל אני חולת פוטטוס של מקדונלס חח). להתכרבל אחד בתוך השני, להקשיב לרחש הגלים, לנשום את האויר וריח הים. ואולי אחר כך להשיל את הכפכפים וללכת ככה ממש על הפס שגובל בין הים לחוף, לחפש צדפים או סתם לגרום לכפות הרגליים לשקוע קצת בחול עם כל גל שמגיע, וכמובן השיא – שעת השקיעה, כשכל השמים הופכים לאט לאט להיות בצבע אדום-כתום. אחח באאא לי ללכת כבר חח :)

בלי ספק החוף שהייתי בו בפיליפינים. חוויה בלתי נשכחת.
הגענו לפיליפינים אחרי סיבוב בויאטנם, לאוס ותאילנד, מה שאומר שלחוף הזה הגעתי עם כמה קילוגרמים עודפים, תוצאה של סקרנות + סופרמרקטים פתוחים 24/7, ובסקרנות אני מתכוונת ל"וואו מה זה השוקולד הזה?? אין אותו בארץ!".
בכל אופן, הגענו, אני והתוספות החדשות שלי, לחוף נידח (כמעט), על אי מדהים, לבשנו בגד ים ישן אך אהוב, ומהר מאד השתכנענו שכנראה לא תהיה עוד הזדמנות אחרת (בטח שלא בארץ) אז למה לא באמת להוריד את הבגד ים והמחסומים ולתת למים לשטוף הכוווווול!
אני חושבת שעבר שם זוג על החוף, מקווה שלא חשב שזה לוויתן שנסחף אל החוף…
בכל מקרה, עברו מאז 4 שנים (כמה עצוב…) זאת היתה השחיה בעירום הראשונה והיחידה שלי (בינתיים), מאז הספקתי להיפרד מהקילוגרמים ומהבגד ים הישן.
ומבחינה קולינרית, קוקוס עם קש, פאפאיה טריה וטעם של חופש מוחלט!

 מאז שנולדתי חייתי בקרבת הים. כל כך אהבתי אותו שיום אחד, כשהייתי בת עשר, כמעט נחנקתי מרוב אהבה. התערבלתי בתוך ירוק-אפור וחול שמתרומם, וסאונד מעומעם שמסתיר את הרעש המחריש של הגל שהתנפץ עלי מבחוץ. אני זוכרת את הערבול ולא יותר. כשהתעוררתי בזרועותיה של אימי היא הייתה מעומעמת גם כן. המבט של האישה מלאת שמחת החיים הבהיל אותי כל כך. הייתי ברוגז עם הים במשך שנתיים-שלוש, בכל זאת, הוא ניסה להרוג אותי. הלכתי עם המשפחה לים, אך רגלי לא דרכה בו. מזווית העין ראיתי את הילדים שעושים בודי-סרפינג ובוגי שהיו אהובים עלי ביותר ומיהרתי להחזיר מבט אל ארמון טפטופי החול שלי. הוא הקשה עלי לשנוא אותו. הקצף שיחק בכפות רגלי במשחק פיתוי מבעית. עוד יותר שנאתי אותו על כך. האבטיח היה מתוק, הקרטיב היה מרענן, אבל ים זה לא ים אם אי אפשר להכנס למים ולסמוך על הטבע ועל העולם. אמא שלי סלחה לו, היא נכנסה למים. גם אבא שלי סלח. ולבסוף, בגיל 12 בערך, החלטתי החלטה שלוותה אותי מאז לכל מקום – אני לא אחיה בפחד. הייתי לבד ולרגע היו בי המון כוחות, ופשוט צעדתי פנימה. נכנסתי עד המותן, סתמתי את האף וצללתי לכמה שניות, הוצאתי את הראש וחזרתי לחוף בתחושת ניצחון שאין לה תחליף. בכל פעם שאני מביטה לתוך עיניו הצלולות הכחולות של הים, אני רואה את הכוחות שלי שם.

בילוי החוף המושלם שלי הוא למעשה ארוע חד פעמי וללא ספק המושלם ביותר. את בני יחידי ילדתי בים. בתור מישהי שגדלה מילדות לצד הים, גדלתי להיות גולשת וחובבת ים מושבעת.
משהתקרבה העת ללדת, ביררתי על דרכים טבעיות לעשות זאת, לא רציתי ללדת בבית חולים. נתקלתי בדרך מאוד לא שיגרתית ומאידך מאוד טבעית- ללדת בתוך המים, אך של הים התיכון. אל דאגה, הדבר לא מזיק כלל, בני כבר בן שלוש וגדל להיות ילד מקסים ובריא.
למזלי הלידה ארעה בסוף מרץ כך שהמים לא היו חמים (וגם לא קרים מדי) אך מכיוון שאני רגילה לגלוש גם בחורף, אני מורגלת, באופן יחסי לאחרים. בחרתי בחוף במכמורת, נוף ילדותי. החוף והמים היו נקיים להפליא. אישי אהובי, המיילדת ואני הגענו לחוף לפנות בוקר. בתהליך שארך שלוש שעות, ללא זריקות, הפציע בני עם השמש העולה. כמובן שלא לבשתי כלום :) ומבחינה קולינרית שתיתי המון המון מים כל העת. זו היתה חוויה מושלמת וכל ביקור בים מאז, לא משתווה לזה אבל מזכיר לי את החיבור העמוק והכל כך טבעי הזה לטבע ולים.

 הבילוי המושלם שלי הוא על החוף. יש אנשים שתמיד חולמים, חלומות גדולים ולרוב הם לא מתגשים. חלומות על כסף, אישה יפה, הצלחה מדהימה… אני מפרגנת אבל גם יותר צנועה. אפשר לחלום על יום המחר אבל למה כשאפשר היום להגשים הנאה. ללכת לבד, עם חברים, בני זוג, או הורים ואחים (אצלי הכל הולך) כל עוד נבלה יפה, ברוגע, תחת השמש מעל החול. אני ישכב לי מכוסה בבגד הים האדום עם הסרט על הראש בטוחה שאני נסיכה מאיזה אגדה- הנסיכה של קיסריה.
פשוט נרגעת בזכות רעש הגלים. ואז לוקחת מזכרת משם שזה צדפה עם חור- משכילה אותה לחוט דיגיים ונוצרת מזה שרשרת מגניבה. כעבור ימים ספורים כשאני פוסעת בתל אביב נשאר החוף לצידי, וכך הבילוי המושלם ממשיך איתי.

 בין גלים וים
כמו סובב העולם.
שטה על ספינה
ניצבת על סיפונה.
מביטה בגלים
עולים ונשברים.

ופתאום מגיע גל
מרחוק נישא אל על.
מאיים להתנפץ
ואת הספינה לנתץ.

ואני מאד נסערת
בירכתיים מסתתרת.
ממתינה לחבטה העזה
מתפללת שתיקטן עוצמתה.

ופתאום הכל שקט ורגוע
ולסיפון שב המרגוע.
שקיעה את הגלים עוטפת
וצינת הלילה אותי אופפת.

הלילה יורד חושך מפחיד
והים נראה כמו מאיים מתמיד.
אך אני את הסיפון לא נוטשת
לעבר החוף את עיני לוטשת.

מרחוק כבר נראה המגדלור
ובעוצמה רבה מבליח האור.

לחוף מבטחים עוד מעט אגיע
ובמעגן כבר השחר יפציע.

אז אשוב ואשנן את שאמרו כבר רבים
"כשהגלים מתחזקים,
החזקים מתגלים"!

 אז למרות שאני גרה בבת-ים אין על החוף בתל אביב!
אני אוהבת ללכת עם חברות טובות , מצוידות בביקיני , כובע ענקי , [ מקדם הגנה כי זה ממש חשוב חהחחהחה ] משקפי שמש וירקות חתוכים! יש שם
המון המון חברה מגניבים ואנשים חדשים , בדרך כלל יש שם המון פעילויות וכאלה ואף פעם לא משעמם! (:

 אחחחח ים… איפה נתחיל..
כשאני הולכת לים אני לא הולכת מכמה סיבות. לא אוכל להתייפייף, אז ברור שאני הולכת לים בשביל להשתזף בין היתר, אבל הסיבה העקרית היא כל כך פשוטה… אני הולכת לים בשביל הפשטות. השקט. הטבעיות.
כל הדברים האלו לא מתאפשרים בחופים המוניים מפוצצים אנשים, מנגלים, מטקות, בחורות, בחורים, ילדות, ילדים, משפחות, רעש ובעיקר פוזה.
הים עבורי הוא מקום נקי- הכוונה היא כמובן לא רק ללכלוך שאנו משאירים על החוף (!!!!!!), אלא למקום שהוא נקי מפוזות, מאגו, והכי חשוב, מבקורות מיותרות על אנשים, במיוחד על בנות- איך הן נראות, שמנות, רזות, בגד ים מכוער, לא מכוער, דיאטה, לא דיאטה, בולימיה, לא בולימיה… מה לעשות, המציאות קשה אך זו האמת- אנו חיים בעולם סופר ביקורתי, והכי נורא זה שהאדם הכי ביקורתי כלפינו, הוא למעשה אנחנו עצמנו. כל הזמן שופטות את עצמנו. איך התלבשנו, איך שמנו… ומכאן יקרות, אחזור לנושא הרלוונטי לנו- הים!
אני הולכת לחוף געש, שם אין יותר מידי מטקות, מנגלים, לכלוך, ובעיקר- מביקורות. חוף קסום שמאפשר להתנתק מהכול וליצור חוויה אותנטית וחדשה למושג ים. יש שם שקט אמיתי, פרט כמובן למוזיקה של הגלים…
ולמען האמת- מרוב שהמקום כל כך שליו, כל כך מקבל ולא מבקר בוחן ושופט- אין צורך אמיתי בבגד ים של מעצבת או מאיזו חנות פאר. ולמעשה, הבגד ים לא הכי הכרחי! אני נחה נופשת בגעש טופלס- ללא מעודכנות- ללא חלק עליון. שלא תחשבו שאני איזו היפית אחת שנדחפה לפה על מנת להעביר איזה מסר היסטרי משנה עולם (הוכחה לכך- נכנסתי לאתר, ותאמינו לי, אף היפי לא ייכנס לאתר הזה…). כולי תל אביבית צפונבונית, משוחררת בנשמתי וגאה להודות שלא קניתי חלק עליון מזה 4 שנים!!!!!
כל כך שליו שם שאתן לא מבינות. את שוכבת לך על סדין- חצי קילמוטר ימינה וחצי קילומטר שמאלה- החוף רק שלך!! ואם לא, סוג האנשים שבאים לשם לא הכי מתלהבים מציצי.. ואם כן- אז מרגשים שנייה ואז זה נעלם. אז את פשוט הופכת להיות חלק מהנוף הכולל.
כמובן שאני מביאה איתי נשנושים טעימים, אבל אין על מוכר הגלידה… אפילו שארטיק אננס עולה בחופים 876786 שקל! אבל זה שווה את זה…
זה כל כך חשוב לצאת קצת מהשגרה, לקבל את עצמנו, לסלוח לעצמנו. ובעיקר לנוח… אני סטודנטית שממנת לעצמי את הלימודים והדירה (ואני סה"כ בת 22), אז אתן בטח מתארות לעצמכן כמה אני צריכה לעבוד. וכן, כשאני הולכת ללימודים ברור שאכפת לי איך אני מתלבשת ונראית, אני משקיעה כל הזמן (ושלא נדבר על הדירה המהמממממת שעצבתי לעצמי), אבל פעם בשבוע ל-3 שעות, נראה לי שמגיע לי מנוחה מכל זה, בעיקר מהמחשבות והשיפוטיות כלפי עצמי… (בינינו- לכולנו יש.. נראה לי שזו חלק מההגדרה של להיות בחורה בחברה הזו..)
ולמי שלא הכי מתחברת לפלצנות שכזו, אז בנות- שלא נדבר על השיזוף של טופלס!!! זה מהמם!!! אפשר לשים שמלות וחולצות סטרפלס, או בעצם כל חולצה בלי שיצוצו סימני שיזוף!!מה לעשות, יש שמלות וחולצות שסימן החזייה לא נראה טוב בהן… אבל הכי חשוב- ייייםםםםםםםם

 אז החוף שלי הוא… חוף הנכים. כל כך נוח, קל, נעים, מרגיע. תמיד נקי ורענן. אני אוהבת ללכת לשם לבד, בדרך כלל בשעות אחר הצהריים, מגיעה עם כובע קש, בגד ים, נגן מוזיקה, ומגבת בתיק. בלי פלאפון ושום דבר שיכול להפריע לי, בוחרת מלכתחילה להתנתק מהכל! ושם, אני נחה, מתחברת לי למוזיקה האהובה עליי, כל פעם אני מטעינה את הנגן בסגנון שירים אחר… רגאיי, מוזיקת עולם, וככה, לבדי, מתחברת לגלים ולשלווה הנפשית… לפעמים אפילו בזהירות נכנסת למים עם האוזניות והמוזיקה, נותנת למים ללטף אותי, ונהנת מהרוגע הנפשי. כמה פשוט, ככה אני נהנת! וכמובן איך אפשר לסיים בלי נשנושים? תמיד בהליכה לקניון הקרוב שליד, 5 דקות הליכה, ומתמקמת לי שם עם איזה סלט קליל וטעים!
וכך, אני חוזרת הביתה עם מצברים טעונים לעוד שבוע עמוס ומתיש.

 הבילוי המושלם שלי הוא בחוף ת"א בשקיעה עם בגד ים כחול עמוק, כפכפים והג'קט של החבר שאני אוהבת.כשהגלים מתנפצים בחוף ומלטפים את כפות הרגליים שלנו. שאנחנו צועדים יד ביד בשקיעה.

 ברגע שהכפכפים יורדות ומגע החול ברגליים חמים ורך אני הופכת להיות הכי יפה. כל פגמי תאורת החדר מול המראה נעלמים.
יפה וסקסית וחופשיה לרוח…
הבילוי המושלם בחוף הוא לדמיין- את החול הלבן של חופים אחרים, את האהבות של זמנים אחרים,את השמפניה הצוננת…
חוף הים בתל אביב-עלמה ביץ למשל, הוא מושלם לדמיונות. ברגע אחד טני משילה את העיר המיוזעת מאחור וחופשיה להיות כל מה שארצה.
ובעיקר יפה.
גם הטוסט עם הגבינה הכי יקר, הלכלוך בחול, השמש האלימה לעיתים, אף לא אחד מהם יבלבל אותי. בים הבילוי המושלם הוא להצמד לפנטזיה המושלמת

איזה חוף?—-> חוף דדו דרום בחיפה, רק יוצאים מהתחנה המרכזית\רכבת וכבר מגיעים!
מה אתן אוהבות לעשות בו?—–> בבוקר: לשחות,חול נעים ומציל כמובן! בצהרים: לשחק כדורעף במשטח מיוחד, או לעשות כושר במתקנים. בערב: הכי כיף לשבת על הדשא הנחמד שיש, יחפים ולהסתכל בשקיעה!
מה אתן לובשות לים?—-> בגד ים שחור שקניתי באינטרנט מ"ברביסימו"
מה הוא כולל מבחינה קולינרית?—-> יש כמה פאבים נחמדים, אבל הכי שווה וכשר- "שאלתיאלי" על הים, עם פינות ישיבה שאנטיות ואפשרות לקחת נרגילה, המנה הכי טעימה היא המבורגר 260 גרם בשרני ואיכותי שמגיע עם צ'יפסים מעולים, לחמניה וירקות טריים, טעים גם ב1:30 בלילה!!
בנוסף יש מהחוף קווי לילה בחמישי ומוצ"ש וכך אנחנו יורדים לנו עם שמיכה יין לבן וחטיפים, עד שנהיה קר והיתושים מגיעים =)

 זה ממש מוזר. אני כבר כמעט באמצע שנות השלושים לחיי, ועד היום יש לי מערכת יחסים סבוכה של אהבה שנאה עם הים. אני לא מרבה לפקוד את הים, אבל מצד שני כל כך מתגעגעת. אני נולדתי ונוצרתי בים. לא סתם בים, אלא בחופי סיני. הורי הכירו בשנות השבעים בים בחוף הנודיסטים של נואיבה, שידע לא מעט מוניטין, סיפורים ואנשים. כמובן שלא היה צורך בלבוש רשמי וגם לא בבגד ים או כל פיסת בד. אמא ואבא התאהבו זה בזו וגם בים, והחליטו להישאר. הם עסקו בחקלאות, גידלו מלונים ופרחים שהיו לגאוות ישראל בייצוא החקלאי. מלון דבש, שלוקחים, חותכים לחצי ואוכלים ישר עם כפית. הם חיו על הרבה אהבה ים ושמש. אותי היו שמים בעגלול, קושרים אותו לטרקטור ויוצאים לעבוד בשטח. לצערי אני לא זוכרת הרבה מאוד משם, יש דברים שנחרטו כמו האוויר, ריח המדבר והים , טעם המלונים וריח הפרחים, הדיונות הצהובות והאדומות החמות, צבעי הגוף של האנשים ודלת השכנים, המים היפים, כל כך יפים! כחולים עמוקים זוהרים ירוקים וסגולים, ובסופו של דבר לתזכורת, גם כמה נמשים.

עברו שנים מאז ואיני מוצאת את עצמי בים, תמיד רוטנת ולא נינוחה, מחפשת משהו. זה לא זה. פשוט לא. יש פה משהו מתחזה.
מוקדש לכל מפוני סיני, אוהבי סיני ולאלו שמתגעגעים לים האמיתי

בתור ילדה תמיד זכרתי את אבי בתור בנאדם שנורא אוהב ים וספינות. תמיד היה הולך לדוג בימי שבת ואני תמיד אהבתי לבוא לראות מה הוא מעלה בחכה. בגיל מאוד צעיר אבי החליט לחזור חזרה לארץ הולדתו- אוסטרליה ומאז לא חזר. אחרי הרבה שנים שלא ראיתי את אבי והתבגרתי קצת החלטתי לנסוע לבקר אותו. ההחלטה היתה קשה אבל הרגשתי שחשוב שאני אסע אחרי שנים של כעס עליו והרגשה שאין לי שום דבר משותף איתו. הפגישה עם אבי היתה מרגשת וכמובן שבסוף שבוע הראשון החלטנו ללכת לים.
עצרנו בדרך קנינו מלא פירות, לחם טרי, וקופסה עם 12 צדפות טריות עם טבסקו ולימון שאבי הכריח אותי לנסות-פשוט מעדן.החוויה היתה מדהימה לשוט בסירה באוקינוס הגדול, עצרנו לדוג באמצע שום מקום פעם ראשונה שהבנתי כמה אני ואבי דומים בהמון דברים…עברו כבר כמה שנים שלא ראיתי את אבי וכול פעם שאני חושבת על ים אני חושבת עליו.

 החוף המושלם שלי הוא חוף המגדלור באילת, שקט ורחוק מכל התיירים, מים צלולים ושקט כמו בסיני..
הבילוי המושלם מבחינתי הוא שילוב מדוייק של רביצה תחת שמשיות מענפי דקל, ספר טוב או מוזיקה מהאייפון, וכמובן קצת שנורקלים. בגד הים משתנה לפי מצב הרוח- ביקיני סטרפלס סגול בשביל השיזוף וביקיני לבן פרחוני בשביל היופי. מאבזרים עם כובע קש רחב שוליים, תיק קש ענק מסיציליה שהוא מושלם בשביל הים, קרם הגנה ומשקפי שמש תואמים.
הכיבוד- בקבוק קמפרי, קרח ותפוזים- המרענן המושלם של הקיץ….

 מגיל 0,הרגע שבו יצאתי מהבטן,האהבה הגדולה שלי הייתה מאז ומתמיד הים.משהו בשלווה ששוררת בו,הרוח הנעימה והשמש גרמו לי לרצות להעתיק את מגוריי לשפת הים.
אאו אולי זה הי שמי -אלמוג,שניתן לי בשל העובדה שאבי גדול רוב חייו באילת,עיר ששמה נקשר לים כמעט מיידית.
בכל מקרה,החוף האהוב עליי הוא החוף ליד ביתי,חוף פולג-יש בו ים,חוף ושמש (מפתיע,אני יודעת ) תכלס,מי צריך יותר?
אני צעירה,לכן כשאני הולכת לים בביקני הכחלחל שלי,אני בדר"כ משלבת אותו עם כובע בעל שוליים בצבע כחול,שמלה לבנה וקלילה\חצאית וגופייה מתנפנפת מעל.
בתיק הענד ק שלי אני לוקחת קופסאות עמוסות בפירות קיץ-אבטיח,מלון וענבים שמרעננים ומעניקים תחושה נהדרת וטעם של קיץ.
נוסף על כך אני תמיד לוקחת לחמנייה עם משהו בפנים (אין מה לעשות,ים זה דבר שפותח את התיאבון.) וכמובן, 20 שקל לקניית ארטיק אבטיח ( הארטיק הכי טעים שיש, שבעיניי מסמל את הקיץ)
לכל אלה מצטרפים שתי בקבוקים גדוללים של מים,כי בכל זאת צריך לשתות.
סליחה על החפירה….שבת שלום (:

לים,איך הולכים לים, תיק שק גדול ציבעוני ובו בקבוק מים קרים לא להתיבש,קופסת פיירקס לאבטיח כמה פרות, סנדביץ קל, מגבת חוף צבעונית מגבת ניגוב, לובשים את בגד הים מכנס קצר מבריק של אמריקן אפרל טי שרט מדליקה קלילה כובע ומשקפי שמש גדולים הורסים שלא יזהו אותנו, חחחחח סתם! והרבה מצב רוח, אני ממליץ על חוף הצוק או חוף הכי לא מוכר פינה מבודדת לשבת לחשוב לשקוע במחשבות טובות או לקרוא ספר ולתת לים להרגיע אותך ונתרל אותך מהסוהו והבלאגן, תהנו

ים אצלי זה לא סתם מקום בילוי זה מקום שמזכיר לי תקופות הכי טובות שהיו לי בחיים ,סיפור אהבה שנמשך כבר שנתיים והרבה חוויות מצחיקות עם החברים
החוף הקבוע שלי והאהוב עליי זה החוף בשדות ים.
אני אוהבת אותו כי הוא לא מפוצץ מידי יש שקט ואפשר להירגע ולהשתזף בשקט.
החוף נקי וכייף לעשות הליכה לאורך החוף.
הכי כייף לבוא עם כל החברה להקים אוהל ולישון שישי שבת .
לים אני אני באה עם בגד ים שמלה לבנה ארוכה שגם אם לא באלי להשתזף כייף לשבת איתה כפכפים וכובע שבלעדיו אני לא יוצאת.
לא צריך יותר מבקבוק מים פירות חתוכים אייפון בשביל המוזיקה וכמובן מצלמה כי החוץ עם נוף מדהים . פשוט לשכב ולהירגע ולחזור הביתה כל פעם עם סיפור מרגש חדש.
ובהצלחה לכל הבנות :] ושהטובה ביותר תנצח . שבת שלום !
וכל הכבוד על ההשקעה שלכם , דרך אגב אני רשומה ומקבלת אימיילים כל הזמן, ובאמת שאני יוצאת מפה עם המון עצות והמון דברים חדשים. :)

נולדתי ב1 ליולי,מבחינתי זה התאריך המושלם לילדת קיץ כמוני..והים הוא המתנה הכי טובה שיכולתי לקבל.
כשאני בים אני שוכחת מכל הצרות,המחשבות,העבודה והתשלומים…וצוללת לתוך ים של רוגע,בריזה,אנרגיות חדשות והמון פאן!
חוף ינאי..בקבוק למברוסקו…שפע פירות קיץ והרבה שמש!!!
לא צריך יותר מזה…:)

שבת שלום לכל בית ישראל

 כל פעם שאני באה לים אני נרגעת. אני רק נשכבת על החול, עוצמת עיניים ומקשיבה וישר חוזרת אחורה, אל אותו המקום ואותם הקולות וזמן אחר.
אני רואה אותי ואת המשפחה שלי משחקים בים ובונים ארמונות בחול וחושבת כמה הרבה זמן עבר מאז וכמה זמן עוד יעבור…
הידיעה שהזמן עובר ואין לנו מה לעשות היא ידיעה מפחידה ומרוקנת, אין ספק. אבל דווקא כשאני באה לים, ששם זה הכי בולט, מרגיע אותי שיש משהו שתמיד יישאר שם, הקולות והנוף, גם כשהרבה זמן יעבור.

 ברור שללכת לים עם כל החבר'ה , מוזיקה , נשנושים ומלא חתיכים בלי חולצה זה שווה רצח במיוחד ביום קייצי חם אבל לבד בים זה פשוט תענוג !
לא הרבה יודעות את זה ולא הרבה עושות את זה אבל כל אישה חייבת לעצמה את הרגעים האלה של הלבד !
לבשתי שורט קצרצר של זארה , חולצת בטן עם ציור של ים מטוונטיפורסבן , כובע קש גדול מ H&M וכפכפים שקניתי איפושהו בשוק . לקחתי תיק ים גדול של בילבונג שחברה קנתה לי בסייל של פסח והכנסתי מגבת ענקית , עיתון לאישה , בקבוק של תפוזים סחוט קפוא מהמקפיא , קרם הגנה ויצאתי .
בים אני נמצאת לפחות 4 פעמים בשבוע ופעם אחת אני הולכת לבד, זה מה שהחלטתי בשבילי מהשנה שעברה .
חוף הגולשים בבת ים מתאים לבילויים עם הרבה חברים והרבה גולשים אבל ליום בשביל עצמי אני מעדיפה את חוף סאן . חוף שקט עם בקתת מצילים קטנים , בלי הרבה רעש ובלי הרבה ילדים קטנים כי כששומעים רק את הגלים ואיפושהו רחוק את המצילים צועקים לילדים קטנים לצאת מהמים את מבינה שהקיץ הגיע וזה הזמן להרגע מכל העומס .
זה הבילוי שלי .. להתלבש בסטייל , לנוח ולהרגע על חוף הים עם מיץ תפוזים סחוט ועוגיות של אסם .
קיץ מדהים שיהיה לכולן ;)

אבא שלי חולה על ים הוא העביר את רוב נעוריו בחוף אכזיב ולמרבה המזל החליט שגם אנחנו נעביר את נעורינו כמוהו ,, כך יצא שאני והאחים שלי חייבים לבקר בים ולתפוס צבע ברגע שקצת יוצאת שמש באפריל.
החוף הראשון ששחיתי בו אני והאחים שלי זה חוף אכזיב, כבר חצי שנה אחרי הלידה אבא לקח אותנו לטיול ויום כיף באכזיב.
הבעיה היחידה הייתה מרוב שביקרנו שם שנאתי את חוף אכזיב רציתי לבקר בעוד חופים לראות נוף אחר לשכב על חול ולא על צלעים (בזמנו לא היה שם בננה בייץ'), כבר התייאשתי מראש הנקרה ומהצלעים הצהובים עם צבע ירקרק שם, אפילו כבר התיידתי עם הסרטנים הקטנטנים האלו ששוהים בצלעים על החוף.
האחים שלי כבר ידעו את הדרך בעל פה לצלעים באמצע הים כדי לצוד את הדגים, כבר ידענו את הפוזות שאנחנו צריכים לעשות לתמונות המשפחתיות, את הצלעים בתוך הים הכרנו אחרי אין סוף פצעים קלים בביקורים הראשונים.
אפילו הייתה לנו את המקום הקבוע שלנו שאסור לאף אחר לתפוס!!
אחרי אין סוף פרצופים חמוצים ואין סוף בקשות לבקר בחוף אחר שיש בו גם חול ולא רק צלעים, אבא נענה לבקשתי … הוא לקח אותנו לאחד החוף בעתלית שהיה פשוט התגשמות של חלום, החוף היה מדהים אין צלעים הכל מסביב חול זוהר שעושה נצנצים בעיניים כשפוגש את אור השמש ..
התיישבנו ופירקנו את הדברים לפיקניק ורצתי ישר לשחות כולי התרגשות ושמחה שסוף סוף אני פוגשת "חוף נורמלי" ,, אך להפתעתי כשנכנסתי למים פשוט לא הרגשתי שייכת!!
לא ידעתי איפה לשים את הרגליים כשפתאום אין את הצלעים המתוקים שלי, כשיצאתי פשוט הרגשתי שיעמום מוחלט בלי שיחות הנפש שלי עם הסרטנים הכתומים והחמודים, במילה אחד הרגשתי מנותקת, הביקור הסתיים בשעה 13:00 דבר שאינו אופייני למשפחתנושרגילה לחזור הביתה אחרי שמחשיך.
ומאז הספקתי להתבגר ללכת לאוניברסיטה ולהתחתן ואני לא מבקרת בשום חוף חוץ מחוף אכזיב, אפילו את הילדה הקטנה שלי בת השנה כבר עשתה שתי טבילות שם (עם אותם פוזות למצלמה)
ועכשיו אני מכינה את הפירות, אבטיח ,ספר טוב, בגד הים ומשחקים לקטנה, סנדוויצים לביקור בחוף אכזיב ביום חם כזה,,
נ.ב חסר אך ורק את הערכה המדהימה שאתם מציעים שתשתלב מצויין בנוף שם ובתמונות גם !

 סיפור אהבה שהתחיל בגיל 20.
ים מבחינתי היה חול,לכלוך ומדוזות. לא אהבתי ים. אחרי הצבא, טסתי לאיביזה ושם התאהבתי בים מחדש. חוף זהב, מים צלולים ונקיים בטן גב..שלווה.
מאז הבנתי שלים יש הרבה מה להציע לי…הבילוי האולטימטיבי בים כולל אותי מול הגלים, בגד ים בצבעי קיץ (טורקיז עם הדפסי פרחים צבעוניים) בטן גב, וכמובן קרם הגנה וכובע-לא זזה בלי. ההעדפה הקולינרית היא אבטיח עם בולגרית-משהו שאיכשהו תופס למרות השילוב שנשמע מוזר. לגבי השלווה-אותה מצאתי רק בחוף באיביזה,כזה ים עוד לא ראיתי. אולי יש יפים ממנו, אבל אין יפים כמוהו, אולי אחזור לשם מתישהו… אגב…בהצלחה לי…

כשהייתי ילדה קטנה הבילוי המעודף שלי עם המשפחה היה הים. בלינו שם,אכלנו צחקנו.. ואז הגיע הגיל שהתחיל לצמוח הציצי, והוא לא הפסיק לגדול. לא ידעתי איך להתאים בגד ים למידותי וזה הוביל אותי לחוסר ביטחון בגופי. כל החברות קנו את הבגדי ים היפים שאין בהם ברזלים ואני כל כך קינאתי.בתקופה הזאת שנתיים כף רגלי לא דרכה בים!! יום אחד הלכתי עם אימי לחנות לחזיות ובגדי ים וסוף סוף מדדו אותי והבנתי מה נכון לי. ואוו פתאום זה היה נראה טוב. מי אותה פעם פשוט אהבתי לקנות בגדי ים וזה למרבה הפלא היה נראה מעולה! לכבוד זה הלכתי לחוף שדות ים להנות (ואני לא יתמם גם להשוויץ במה שיש לי). התחושה הזאת של לדרוך על החול בחוף עדין בתוכי. והחוף היה מדהים יותר מאי פעם. מאז ועד היום(אפילו אתמול הייתי שם) אני נהננת עם הבגד ים אפילו שהוא דמוי חזייה בחוף שלי-בשדות ים. והחלום שלי לחגוג 18 על החוף עם כל החברים ועם המשקפי שמש בתקווה שאני יזכה.

עברו כבר שש שנים מאז ביקרתי לאחרונה בסיני. לפני שלוש שנים ניסיתי את אכזיב בתור תחליף אבל זה כמובן לא משתווה למקור. זו כזו קלישאה, אבל אין כמו לקום כי כבר חם מדי להשאר בחושה, להתמתח ולטבול במים החוץ טריטוריאלים.  אח"כ אפשר לצאת, לשכב קצת בשמש, שפריצר עם מים קרים ליד, ואז לדדות באיטיות לכיוון האוהל הגדול והמוצל ולחכות שעתיים שלוש לאוכל שיגיע. לסיני אפשר לרדת לשבוע עם תיק גב, אפשר לקרוא שם חמישה ספרים בחמישה ימים, לאכול קצת כי חם מדי ולהנות הרבה. מכל מיני דברים. מתגעגעת נורא

 הים הוא הסמל של הקיץ, סמל של חופש. השמש הלוהטת, בגדי ים צבעוניים מרצדים, רחש הגלים הנבלע בתוך צלילי המטקות שלא פוסקים. הים פותח את החושים, את האושר ואופציות הסטייל בים הן רחבות כמעט כמו כל ארוע. אני נהנית מבגד ים עם הדפס צבעוני, כפכפי גומי וארטיק בדיוק כמו שאני נהנית מטוניקה שקופה, משקפי שמש ופלטפורמת קש ופירות ים במסעדה שצופה על הים. לסיים לימודים, להבריז מהרצאה או לחתוך מוקדם מהעבודה- להוציא מהאוטו את תיק הפלסטיק השקוף ורק לבחור- פשוט או אלגנטי. מהחופים הצפופים של חיפה, דרך החופים הפראיים של השרון, החופים האלגנטיים של הרצליה, המפוצצים של תל אביב ועד החופים הדרומיים של אשדוד- הים נותן לנו לחלום, לא משנה איפה אני נמצאת בים- אני מרגישה בחופש. צבע השיזוף, החום הלוהט של החול, העור החושף קעקועים, העיניים מרצדות בין האנשים ובין השמיים. יש משהו סקסי בים, שאין אותו באף מקום אחר- כולם מתמלאים רוגע, חלק קוראים ספרים, חלק צוחקים עם חברים…. ואני? אני אוהבת לעצום עיניים ולדמיין את עצמי על יאכטה בלב ים, לבושה בחולצת מלחים רחבה, עם כובע לבן ענק וכוס של שמפניה, או לדמיין את עצמי עומדת עם גלשן ומביטה על הגלים הענקיים של הוואי. הים הזה, הריח הזה של הקיץ, לשכב על הגב ולתת לשמש לערפל את החושים, לעצום עיניים ולדמיין את תאילנד או קליפורניה, מקסיקו או ספרד, קוסטה ריקה או הריביירה הצרפתית, לפקוח את העיניים ולראות- החופים שלנו מושלמים לא פחות! קיץ נפלא לכולם :)

 "גם אני אוהבת לחלום"
החוף המושלם שלי הוא חוף אלמוני באיי-סיישל.
לשחות במים הכחולים כשאי אפשר להוריד את העיניים מהנוף המדהים של יערות טרופיים ירוקים וחול ים זהוב ונעים.
לדעת שאת הנוף הזה אני לא אראה בשום מקום אחר בעולם.
לשבת מתחת לעץ דקל ולשתות מיץ קוקוס שמוכרים בעוד דוכן מקומי קרוב או לאכול אננס בספונטניות,להיכנס למים הקרירים עם בגד הים הכי מושלם בעולם שקיבלתי מאמא שלי,בירושה. (בגד ים כחול מנוקד עם מחשוף בגב של חברה עלומת שם כלשהי)
אך האמת היא שאף פעם לא הייתי בחוף המושלם שלי ,וגם לא באיי סיישל.
מה שנותר לי לעשות זה רק להסתכל בתמונות ולקוות שלפעמים חלומות מתגשמים.(:

 אין אין על החוף הזה. פשוט מס' 1. ביקיני, משקפי שמש, כמה חברות וודקה רד בול ואני מסודרת. הערכה מתאימה לי בול – הכובע הורססססססססססס. אני רוצה!

לעולם לא שאכח את היום הזה …. במקום נידח בצפון הארץ יש פלג נחל שזורם לבריכה טבעית. הגענו לשם מוקדם בבוקר השמש רק עלתה המקום היה ריק מאדם. בביקיני שחור קטן, כובע קש, משקפי שמש ענקיות, יחפה וללא טיפת איפור ישבתי על כיסא ים אדום משליכה חכה למים (אני לא באמת יודעת לדוג) מקשיבה לרחשישל הרוח על פני הדשא שכאילו לוחשים לך משהו. אחרוחת הצהרים נערכה על שמיכת פיקניק משובצת וכללה סלא ירוק ריזוטו פטריות (או ניסיון ראשון שלי להכנת המנה) שבושל בסיר שנתלה מעל מדורה ומיץ תפוחים … אני לא זוכרת אם היה טעים הדבר שאני הכי זוכרת מהטיול זאת הרוח שנשפה בעורפי כשישתי והבטתי על המים – הרגשה של חופש אמיתי .

לקח- לאצריך הרבה כדי להנות האושר האמיתי מגיע מבפנים.

 אם מתחשק חוף שקט ומפנק, נוסעים לחוף הבונים, חוף שמזכיר את מראה החופים של פעם,עם שמלה אוורירית וכובע. ים כחול.. גבעות סלעיים..מפרצים..לשם לא הולכים כדי להתפאר בגוף , אלא בטבע.
אם מתחשק דווקא לתחזק את השיזוף, קופצים לחוף פלמחים האהוב בסוף השבוע, עם בגד ים סגול, שימשייה ומשקפי שמש. נשכבים על החוף, עוצמים עייניים ונהנים. לצידנו שקית צ'יפס ואבטיח…

 האמת אני לא צריכה ללכת לים הים בא אליי כמובן בעזרתם של הילדים שדואגים למלא את הבית בחול מהגן כמובן אבל אם כבר נפתחנו אז אין על חוף מרידיאן בחיפה , ממש בריכה לילדים לגבי לבוש ביקיני לגבי מנוחה אין מצב חחח ומבחינה קולינרית אין על הקציצות עוף וירקות שלי ,פירות והמון חטיפים אז אתם באיםםםםםםםםםםםם?

 החוף המושלם שלינשאר בתאילנד, פרה ננג שבריילי ביץ'. חול לבן לבן, מים צלולים שאפשר לראות עד הקרקעית. גושי סלע גיר שעולים מתוך המים. ושקט. הייתי שם עם בן זוגי והתמזל מזלנו להיות כמעט לבד. רק אנחנו, מוכר האננס הטרי והאישה שעושה מסאז'ים. לא צריך ללבוש כלום, בגדים ברגעים האלו (אין הרבה רגעים כאלה..) הופכים לעניין שולי. מה שמשנה זה הנוף והחברה. לעומת זאת, בישראל כולם מכירים את כולם וחלק גדול מהחוויה זה לראות ולהראות. ולצורך הזה המתנה שלכם השבוע מ-ו-ש-ל-מ-ת. שבת שלום(:

 "ים ים המקום המושלם
לנקות את הראש אחי או לבוא סתם .."-הבילוי המושלם בים:
לעלות על האוטו ולהגיע לחוף המדהים שיש בהרצליה או לחוף "דור"-חוף קסום שמה שהופך אותו למיוחד הוא העובדה שהחלק שמותאם לרחצה מאוד מאוד רדוד,מה שמאפשר למתרחצים "לטייל בים" ואף לעלות למן "אי" קטנטן שמלא בגבישי מלח נחמדים:)
לים אלבש משהו קליל ואוורירי-כמו שמלה פרחונית מבד נעים,משקפי שמש רטרו מנומרים,וכובע קש רחב שוליים עטוף במטפחת ורדרדה..וכפכפים כמובן,שאותם אוריד מרגליי בשנייה שאוכל ואז,פשוט אטייל יחפה בחוף על החול הנעים.בתיק אארוז לי ספר,"אשתו של הנוסע בזמן"..ואקרא אותו בכיף בעודי שותה מילקשייק תות קר שהזמנתי מבית הקפה שנמצא על החוף ומשקיף על כולו.אקח איתי גם כמה חברות בכדי להינות אפילו יותר,סתם "לקשקש" על החוף ופשוט להינות מכמה שעות נטולות דאגות..

 האמת שאני לא צריכה ללכת עד לים הילדים מביאים לי אותו עד הבית או לפחות את החול חחח מהגן אבל אם כבר נפתחים אז אין על חוף מרידיאן בחיפה שקט מעט גלים מעט מדוזות בשביל הילדים בריכה ממש עכשיו לגבי לבוש ביקיני לגבי לנוח אין מצב זה פעילות אינטנסיבית לשמה ומבחינה קולינרית אין על הקציצות עוף עם הירקות שלי ,חומוס ופיתות פירות והמון חטיפים אז אתם באיםםםםםםםם?

 חווית הבילוי מתחילה כבר בשישי, שאז מתחילים הטלפונים ל"שותפים לחוויה" וקובעים שעה ומה כל אחד מביא. לאחר שסגרנו את הקצוות הקטנים, אני מגיעה לקרית גת ומשם מתחילה החוויה. נכנסים לרכב, יחד עם הכלבים והצידניות, ומתחילים להדרים לכיוון ים המלח. מגיעים מוקדם (בסביבות 10 בבוקר), חונים ליד אחד המלונות, לוקחים שתיה ופירות ויוצאים לכיוון עין בוקק, מסלול שמשלב בתוכו, מים ועוד מים, ציפורים, נוף מדהים והמון צמחיה ירוקה. את ההליכה במים מלווה המצלמה שמנציחה את הכל בצילומים מדהימים. וכשמגיעים לסוף המסלול, מצטערים שזה נגמר ועושים אחורה פנה לכיוון חוף הים. מכינים את ארוחת הצהריים, נכנסים לים המלח וכשהשמש מתחילה לשקוע, מתכננים את הטילול הבא, אוספים את הפאקלות וחוזרים הביתה שזופים אך מרוצים עד למסלול הבא!

 תנו לי את אחד מחופי חיפה האהובים , לשכב מתחת לשמשיה עם כובע קש גדול ובגד הים החדש שלי :) להתרטב במים ואז לתפוס תנומה קלה על המגבת תוך כדי שיזוף ..
אני אוהבת לבלות עם חברות , לשים בגד ים שמלת חוף חמודה וכפכפים ולצאת מהבית – אני אוהבת ספונטניות ..
לקחת פירות קרים וטעימים ופשוט להנות ממזג האוויר הנעים והחמים !

אני הכי אוהבת את החופים של אילת בתקופה של אוקטובר , שהיא לא מלאה בנערים ונערות רעשנים למדי … הנוף כל כך יפה , והשקט מדהים .
כשאני נוסעת אני אוהבת לשכב על החוף , לקרוא ספר או לשמוע שירים במידה ואני הולכת לבד .. אם אני הולכת עם חברים אז אין בילוי יותר כייפי מאשר להיות איתם ביחד על החוף , לקפוץ למים מידי פעם ופשוט להשתגע מרוב כייף . ההנאות הקטנות האלה של הטבע הן הדבר הכי טוב שיכול אדם לקבל .. לא צריך מסעדה , לא צריך סרט לא צריך מועדן . מספיק לי ים וחול וזה יכול לעשות את כל השבוע .
לילבוש לים אני אוהבת בגד ים סטרפלז שלם שחור שמדגיש את מה שצריך ומשרה הופעה אלגנטית גם בים , אבל אם אני עם חברים ובא לי להיות קצת קלילה אז כמובן שביקיני עם הדפס משגע . אני גם לא אוהבת לוותר על בגד חוף יפה שמתאים לצבעים של בגד הים , ומדי פעם מוסיפה תיק קש או קובע רחב שוליים .. אני גם אוהבת צמידי עץ גדולים למרות שהם נהרסים לי במים .
באוכל אני הרבה פחות משקיעה בים , לוקחים אבטיח וכמה פירות , לפעמיים בקבוק יין או בירות וקונים גלידה טעימה באחת החנויות . באמת שלא צריך יותר בשביל להנות
טוב עשיתי לעצמי חשק , ביי .

 כל שבוע זוכה לה מיכל אחרת. קצת מבאס