הבונות החופשיות

כולן רוצות ציפורניים כמו של קיילי. ג'ל או אקריל, צורת סטילטו או בלרינה, אומברה או אפקט שיש – העיקר שיהיה ארוך ובולט. בישראל 2019 בניית ציפורניים כבר לא שייכת למעמדות הנמוכים ומייצגת בזבוז כסף וטעם רע. תוך כמה שנים הציפורניים המלאכותיות הפכו לסמל של נשיות מעודכנת ובטוחה בעצמה

מאת  | ‏ 8 אוגוסט 2019
 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Dua Lipa (@dualipa) on

דברים שאינני יכולה לעשות כבעלת בניית ציפורניים: לפתוח פחית שתייה. להרים שקל מהרצפה. לפוצץ חצ'קון. להוציא כרטיס מכספומט. לסגור או לפתוח עגילים. להקליד בצורה שאיננה מרעישה או איטית באופן שמטמטם את הסביבה. דברים שאני יכולה לעשות כבעלת בניית ציפורניים: להסתכל על הציפורניים ולאהוב את החיים.

בנות מהפריפריה והמרכז, קופאיות ועורכות דין, אמניות ופקידות – כולן רוצות עכשיו ציפורניים, רצוי בצורת בלרינה. ולמרות שלא חסרות נשים מדהימות שנושאת את דגל הציפורניים המלאכותיות בגאון – נגיד קארדי בי, שגרמה למניקוריסטית שלה להפוך לאושיית אינסטגרם עם קרוב למיליון עוקבים – כל הנשים שדיברתי איתן, צרכניות ובונות ציפורניים כאחד,השתמשו ב-K word: הקרדשיאנס. ואם לדייק, המשפיענית הראשית והמיליארדרית קיילי ג'נר. אשה שהציפורניים שלה מעידות על כך שלא החליפה לסטורמי חיתול מימיה, היא מקור השראה לנשים בגילאי 18-30 שמגיעות לטכנאית הציפורניים שלהן עם תמונה מהאינסטגרם ומבקשות "כמו של קיילי".

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Kylie (@kyliejenner) on


"רוב הבנות רוצות כמו קיילי, ואני מדברת איתך על כולן – גם טרנסיות, גם מלכות דראג. הרוב מחפשות את הלוק הלא טבעי, הציפורניים הארוכות, האבנים, הציורים", מספרת ירדן ברזילי, בת 26 עם רזומה של 12 שנה בבניית ציפורניים. "יש אצלי גם הרבה חשפניות והן בכלל אוהבות ארוך ממש, וולגרי, הכי בלגן. יש כאלה שמבקשות אבנים על כל הציפורניים, פעם גם הכנסתי למישהי פרחים אמיתיים שקטפתי מתחת לציפורן. זה לא תמיד נוח אבל יש הרבה שסובלות בשקט, העיקר להיראות יפה". 

כשמישהי מחליטה לעשות ציפורניים, היא נדרשת לצלול עולם חדש של מושגים: להבחין בין סטילטו (ציפורניים מחודדות) לבלרינה (ציפורן ארוכה בעלת גימור קטום, בחו"ל מכונה Coffin מלשון ארון קבורה) בין אומברה (מעבר הדרגתי של צבע מכהה לבהיר) לאפקט שיש, בין בנייה באקריל לבין בנייה בג'ל (בהמשך), בין מילוי שקוף למילוי ורוד. אבל יש מושג אחד שכל חובבות הציפורניים במרכז מכירות: אלונה, סלון אלונה ניילס ברחוב ירמיהו בתל אביב. אם תרצו להגיע לבנייה אצל אלונה, תשלמו בין 450-480 שקל, כשאצל רוב בונות הציפורניים המחירים סובבים סביב 200 שקלים. "אני עושה את זה כבר תשע שנים, אבל ההצלחה שלי התחילה כשפתחתי אינסטגרם. הייתי הראשונה לפתוח האשטאג של בניית ציפורניים בעברית, מי שחיפשה בניית ציפורניים הגיעה לדף שלי ואז התחילו להגיע הרבה. הייתי רק אני, לא כמו עכשיו, שיש אלפים של האשטאגים".

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by nails tel aviv (@alonanails_tlv) on


איך היא מסבירה את הפער במחיר? "האיכות של העבודה שלי שונה משל מקומות אחרים. זה לא רק נראה יפה, זה גם מחזיק חודש. החומרים יקרים, העסק בתל אביב, בגלל זה זה עולה ככה. אני גם אוהבת את זה שבעזרת מחיר הצלחתי לעצב סוג של אנשים שבאים אלינו. זה לא אותם אנשים, אולי לא יפה להגיד, שבאים לדרום תל אביב ושמחפשים בזול. לקוחות שמגיעות אלינו לא בהכרח עשירות אבל הן ברמה, זה נחמד. כיף לראות לקוחות כאלה, שגם יכולות לדבר ביניהן. אני עבדתי ברמת גן וזה היה אנשים אחרים, זה היה כמו שוק, אני לא אוהבת. זה מאוד קשה להחזיק מחיר גבוה, כי כולן שואלות ומתווכחות על המחיר. הן בכל זאת באות אבל עדיין לא נעים להתווכח".

בכסף שעולות הציפורניים שלך אפשר לחנך ילד שנה

ציפורניים – כעניין אסתטי – מעניינות את האנושות כבר כמה מאות יפות. סלון הציפורניים הראשון הוקם ב-1878 במנהטן. אבל רק ב-1955 המציא רופא שיניים בשם פרד סלאק את ציפורני האקריל, ומשם העתיד לסטילטו ניאון צהוב היה סלול.

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Ariana Grande (@arianagrande) on


בישראל מעולם לא ידעו לחגוג את תרבות הציפורניים כמו שצריך. באייטיז, בניינטיז וגם בשנות האלפיים בניית ציפורניים, בוודאי ובוודאי כשהגיעה בתוספת פרנץ' ואבנים, הייתה נחלתן הבלעדית של מזרחיות ויוצאות ברית המועצות. פחות מנהלות בנקים ויו"ריות דירקטוריונים, ותודה לאפליה על זה. בניית ציפורניים נחשבה לא רק להמונית, אלא גם לבזבוז כסף. די להיזכר בתשובה של טומי לפיד לתושבת הפריפריה שלא שלחה את בנה לבית הספר כי לא עמדה בתשלומי ההורים – "בכסף שעולה התסרוקת שלך אפשר לחנך ילד שנה" כדי להבין את האקלים הגזעני של אותה תקופה כלפי נשים מטופחות שאינן אשכנזיות.

כשהגעתי למשפחה שלי עם בנייה בפעם הראשונה, התגובות נעו בין דממה להלם. בתור מזרחית שגדלה להורים שלא העלו על דל שפתיהם את המילה "קיפוח", הסגנון הזה היה רחוק מכל מה שאי פעם היה מותר בבית. עגילי חישוק היו ביג נו-נו, לק אדום היה לגיטימי רק לבנות בהירות. עליהן זה נראה שיקי, על נשים כמוני זה נראה וולגרי.

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by TZIPORNAJE (@artatyourtips) on


בארץ בניית ציפורניים נחשבה לפרחית (בעולם שבו המלה הייתה עדיין לגיטימית) שייכת למעמדות נמוכים, בזבוז של כסף ומופת של חוסר סטייל. אז איך קרה שבתוך שנים ספורות בלבד בניית ציפורניים היא עניין שעסוקות בו הנשים הנכונות של התקופה? בחו"ל אלה קארדי בי, ריהאנה, אריאנה גרנדה, ביונסה, אדל וקיילי ג'נר. בארץ ההיצע דל יותר אבל אי אפשר להתלונן על השתייכות לקבוצה שמונה נשים כמו עדן פינס, נטע ברזילי ונועה קירל לפרקים. רוצה לומר, הפרופיל של בונת הציפורניים מפעם הוא כבר לא של אותה אישה פריפריאלית שאיננה מחוברת לאופנה ולמה שמתרחש בה. בונת הציפורניים של 2019 היא אישה שיש לה כסף, ביטחון במיניות שלה ואטיטיוד של מישהי ששולטת בנרטיב של עצמה.

למיכל בן יעקב, אמנית בת 28 בתל אביב יש אמנם רזומה של שנתיים בלבד, אבל סלון הציפורניים בבעלותה, "ציפורנאז'" בשכונת פלורנטין בתל אביב כבר הפך למוקד עלייה לרגל עבור היפסטריות שמעוניינות בתוספת של אקריל לאישיות. "מספר הטלפון שלי מסתובב אצל אנשים כ'מיכל היפסטרית מניקור'. יש עוד כמה היפסטריות שעושות, אבל לא מכירה אף אחת כמוני שגם מתפרנסת מזה. למדתי בבצלאל אמנות ותמיד התעסקתי בפופ ובטראש ובאיך החוויות היומיומיות שלי בכל זאת יכולות להיות חלק מאמנות, מתרבות. באיזשהו שלב נסעתי לפראג, עשו לי שם ציפורניים, וכמו מכת חשמל על הראש, הבנתי שזה פיסול, זה אמנות על קצה הגוף שלי.

מיכל בן יעקב (צילום: נועה טרלובסקי)

"זה כמו ללכת לווידוי אצל כומר". מיכל בן יעקב (צילום: נועה טרלובסקי)

אנשים עדיין מופתעים לגלות שאני אמנית. זקנות אומרות לי 'את יודעת, זה נורא לא מתאים לך' כי כאילו אם אני מצפון תל אביב, אני צריכה להיות ילדה טובה, לא שיהיו לי ציפורניים של פרחות. אבל אני לקוחה של ציפורניים מלאכותיות מגיל 18, והיה לי תמיד ברור שזה חלק מלהיות אישה. ציפורניים זה החלק היחיד בטיפוח שלא דורש שנאה עצמית. כשאני עושה ציפורניים אני יכולה להיות מה שאני רוצה: שבוע אחד אני מכשפה, שבוע אחרי אני פרחה ואחר כך חד-קרן וזה לא בא על חשבון כלום. אחת לשלושה שבועות I get my nails done וזה כמו ללכת לווידוי אצל כומר, אני מתנקה, מתקנים אותי, אני חדשה, ואין זכר לפגמים שלי עד שיהיה זכר לפגמים שלי ואני אצטרך לחזור שוב למילוי".

ציפורן שנשברת מהאמצע, הכאב הגדול ביותר שידוע לאדם

למניקוריסטית השנייה בחיי (מתוך שלוש) הגעתי עם בנייה רעועה שנעשתה לי באמצעות טיפס (ציפורני פלסטיק) מהניינטיז שהודבקו לציפורניים שלי. אחרי שהיא צחקה לי בפנים, נאלצתי להכריע בסוגיה הרת גורל – בנייה באקריל או בג'ל? לא תמצאו כמעט מניקוריסטית שעושה בנייה בשיטה אחרת.

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Beyonce (@beyonce) on


תהליך הבנייה הראשוני אורך בין שעה לשעתיים, תלוי במהירות המניקוריסטית ובמיומנות שלה, והוא עלול להיות מייגע. גם באקריל וגם בג'ל, המניקוריסטית קודם כל משייפת את הציפורן הטבעית כדי לייצר משטח נוח לעבודה. אם בחרה באקריל, היא תטבול את המכחול בנוזל פריימר ומיד לאחר מכן תטבול אותו באבקת אקריל. המכחול ייצר מעין כדור ג'ל, אותו היא מניחה בקצה הציפורן ובאמצעות המשיחה יוצרת את צורת הציפורן. רוב המניקוריסטיות משתמשות בתבנית, סוג של מדבקה סביב האצבע לשליטה באורך ובצורה. השילוב בין המדבקה לחומרים עלול לגרום לקצות האצבעות להתחמם וזה לא תמיד נעים. אחרי שיוף מסיבי של הציפורן לסטילטו, בלרינה, שקד או מה שתרצו, עוברים לחלק המהנה: מריחת לק ג'ל. אחרי שתיים או שלוש שכבות לק וציפוי עליון שמקבע אותו מניחים את האצבעות מתחת למנורת UV שמקרינה אור אולטרה סגול לייבוש. וזהו, נגמר. כעת עלייך להתרגל לתחושה של כבדות קלה על הציפורניים ולהיפרד לשלום מפעולות בסיסיות.

התחזוקה השוטפת נקראת מילוי. מילוי עושים בממוצע כל שלושה שבועות (ארבעה, אם את אוהבת להסתכן ולמשוך עוד) והוא אורך בין 45 דקות לשעה, ולכן גם זול יותר. מי שרוצה להוריד את הבנייה לגמרי, תצטרך להגיע במיוחד למניקוריסטית ולהעביר את הציפורניים הטבעיות שלה תהליך שיקום ארוך. אחרי בנייה ממושכת, הציפורניים הטבעיות הופכות חלשות ודקות כמעט כמו נייר. אבל למי אכפת ממה שקורה שם מתחת. העיקר זה מה שמתרחש על הבנייה. "בנות אופנתיות עושות בלרינה, ובנות פחות אופנתיות עושות עגולות. האופנתיות אוהבות גם צבעי ניאון או אומברה. לפעמים הן מבקשות פיסול", מוסיפה אלונה.

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by nails tel aviv (@alonanails_tlv) on


כל פעולה גסה עלולה לגרום לציפורן להישבר: לפעמים היא נשברת מהאמצע שלה, הכאב הגדול ביותר שידוע לאדם, לפעמים היא עפה לחלוטין מהציפורן ולפעמים רק בקצה, ובכך משאירה תזכורת קבועה להזנחה ולחוסר השלמות. אבל גם סתם מכה בציפורן עלולה לשלוח אותך לעולם חדש של כאב שלא ידעת שקיים. "היה מקרה שבו באתי ביום חופש כדי לתקן ללקוחה ציפורן שבורה כי רק אני יכולה לתקן", מספרת אלונה, "באתי במיוחד כי חשוב לי שלקוחה לא תסתובב עם ציפורן שבורה". הדחיפות לתקן ציפורן שבורה נראית אולי מופרכת מבחוץ, אבל היא הכרחית. מחויבות לבניית ציפורניים היא לא פחות מטוטאלית וכל מי שעפה לה ציפורן או נשברה, יודעת שמשהו נשבר גם מבפנים. רק בשבוע שעבר ציפורן נמלטה מהאצבע שלי כשהמניקוריסטית ביום חופש. אחרי התקף פאניקה קל, הפתרון שנמצא היה הדבקה עם פלסטר. עדיף להיראות פצועה מאשר להיראות עירומה. ואני לא לבד.

מיטל שולמן, מכורה לציפורניים, מספרת: "לפני כמה חודשים נסגר עלי חלון והציפורן נשברה לי באמצע. הסתובבתי עם פלסטרים. אני מהתיכון עם ציפורניים והיו תקופות שהורדתי רק בשל תקציבים, כשהייתי צריכה לחסוך במותרות והרגשתי הכי עירומה שיש. ציפורניים גורמות למראה להיות נשי, בטוח בעצמו, סקסי. אני אוהבת שזה עשוי מדי, אני אוהבת שזה מוגזם. אני השלמתי עם המראה שהיד שלי צריכה את האורך הזה, משהו אחר זה עדין לי מדי. היד שלי דורשת את הבו-בום. את רוצה לשמוע קטע? אני עברתי עכשיו לרמת השרון, מחר יש לי מילוי בקריות ואני נוסעת. היום אני לוקחת רכבת כדי להיות שם מחר בעשר בבוקר. אין לי כלום מחר לעשות בקריות, אני קובעת מילוי כרוני כל ארבע שבועות ואני משובצת למחר ואין מצב שאני לא מגיעה. אם אני לא אגיע היא תעקם פנים, הן כאלה, אנטיפתיות. במיוחד אלה שכבר בטוחות בעצמן. אני מפחדת לעבור למישהי במרכז, עד שמצאתי מישהי טובה ברמה כזאת. אני מפחדת. שתביני כמה זה עולה לי, הנסיעות והמילוי. אני בטוחה שיש טובות במרכז אבל אני מפחדת לקחת סיכון".

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Eden Fines (@edenfines) on


שולמן מוכיחה כאן את מה שאומרת פרופסור אורלי בנימין מהמחלקה לסוציולוגיה ומהתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן. "בונת הציפורניים בפריפריה, אם הצליחה לבסס לעצמה קהל לקוחות, הן ישמרו לה אמונים. בתחומים האלה, אמון זה דבר מאוד חשוב, יחס זה דבר מאוד חשוב, ולכן עשויות לא ללכת לסלון המפואר והמנוכר בו מתייחסים אלייך כאל דלת העם. אנחנו יכולות דווקא להיאחז ולרצות את המקומי, המקומי הוא דווקא בעל ערך, בהשוואה לגלובלי".

פרופ' בנימין חקרה את נושא בניית הציפורניים במסגרת מחקר על עובדות ניקיון שעשתה עם פרופ' פרופסור פנינה מוצפי-האלר ופרופסור דבי ברנשטיין. "עסקנו בפרויקט של העצמה כלכלית לנשים שמבוסס על רעיון של מיקרו קרדיט. כלומר, בואו נתן לנשים שחיות בעוני מיקרו הלוואה, נגיד של 10 אלף שקל, ננחה אותן והן יוכלו לבנות לעצמן עסק שיחלץ אותן מעוני או לפחות יגדיל את מקורות ההכנסה שלהן. באופן ספציפי, עסק לבניית ציפורניים. מה שמצאנו במחקר עובדות הניקיון הוא דבר מעניין: כמה וכמה מתוך המנקות לקחו כספים מתוך המחסור של המשפחות שלהן, והשקיעו אותם בקנייה של ערכה לבניית ציפורניים. הן עברו את הקורס, קנו את הערכה, אבל לא עבדו ולו יום אחד בתחום. רצינו לברר למה הן לא נוטשות את הניקיון לטובת מימוש של ההבטחה שמגולמת בבניית ציפורניים, והתשובה לכך התבררה כתשובה שנוגעת לשאלה איך נשים שחיות בעוני ומתפרנסות כעובדות ניקיון מחלצות את תחושת הערך שלהן. בניית הציפורניים הייתה בשבילן בסיס לבנייה של זהות תעסוקתית עתידית פוטנציאלית שסימנה אלטרנטיבה, היא בנתה תחושת ערך ולא משנה כרגע פוטנציאל המימוש".

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Michelle Obama (@michelleobama) on


"מבחינה מעמדית והיסטורית, ציפורניים ארוכות הן הסימון התרבותי של מי שלא צריכה לעשות עבודת ניקיון", מוסיפה פרופ' בנימין, "אם היא צריכה לעשות משהו בבית, זה מאוד בעדינות, יש לה מנקות שינקו עבורה. אז הציפורניים הארוכות הן התמקמות מתבדלת הרחק מהנשים הא-מיניות האלה שקשורות לעיסוקי השירות והטיפול, שבעצם מבחינה מעמדית קרוב לוודאי שהן בעמדה נמוכה יותר. יש משהו שמתחבר למקום היותר אמנותי, אני אחרת, אני שונה, אני לא פוחדת מכוח, אני לא אשחק את משחק המינים".

"מראה טבעי או מלאכותי?", זו היתה השאלה הראשונה ששאלה אותי הקוסמטיקאית כשהגעתי לבנייה. זו שאלה פרקטית כמובן, אבל גם סוגיה פילוסופית: אז איך את רוצה לבחור את הנשיות שלך – מעודנת או מוחצנת? בהיסטוריה של התרבות הפופולרית, נציגות הציפורניים הארוכות היו הנבלות של כל סיפור, נשים שזורעות אימה עם ציפורניהן המחודדות בחייהן של הגיבורות הענוגות עם הנשמה בצבע פאני באני. אורסולה, המכשפה הרעה מ"בת הים הקטנה" שמבוססת על מלכת הקאמפ הנערצת דיוויין, גריזלדה מ"הוגו" ששרטה את המסך וגם את נפשם הרכה של צופי התכנית ובלטריקס לסטריינג', אוכלת מוות מ"הארי פוטר" שנהגה להשליך קוסמים ומוגלגים כאחד אל מותם. המסר ברור: אישה עם ציפורניים ארוכות היא אישה מסוכנת, ואין מסר שמיליניאליות רוצות לשדר בימינו יותר מאשר אל תתעסקו איתנו.

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Khloe (@khloekardashian) on

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by hailee steinfeld (@haileesteinfeld) on

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by badgalriri (@badgalriri) on

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by BILLIE EILISH (@billieeilish) on

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Emily Ratajkowski (@emrata) on

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Netta Barzilai (@nettabarzi) on

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Kylie (@kyliejenner) on

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Lizzo (@lizzobeeating) on

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by MOSTHATEDCARDI (@iamcardib) on

  • זה נראה זול ומתאמץ

    מאת: ריטה |‏ 15 באוגוסט 2019 | 09:30
  • מעניין שזה השם שבחרו לכתבה על..ציפורניים, כמו שדורית כתבה: מתעסקים בעיקר ולא בתפל, הרי ברור שהכתבה עוסקת בכאילו על ציפורניים אבל בונים חופשיים הוא השם של האנשים ששולטים בעולם, לכן מתחת לפני השטח הכתב רוצה לרמוז לנו מי שולטות בעולם הבידור ומופעלות על ידי הבונים החופשיים…כתבה אזוטרית שמתחפשת לכתבת אופנה..

    מאת: דובר אמת |‏ 14 באוגוסט 2019 | 20:24
  • זה עדין חסר טעם, לא כל מה שאיזו סלברטי עושה הוא מאסט לכולנו ואז לא אומר שיש לה טעם טוב!!!! די עם תרבות הפלסטיק!!

    מאת: אז זהו שלא! |‏ 12 באוגוסט 2019 | 23:47
  • כמה שטחיות ואנטיפתיות גאד..
    500 שקל על ציפורניים? "ראיתי את מי שבאה ברמת גן..ממש שוק!"
    תשימי לב שלא תעופי גם לשמיים בקצב הזה.
    מפחדות לשבור ציפורן? מפחדות שיהרס וייראה קצת פחות "מושלם"? מרגישות עירומות בלי לק?
    מי יישמעעע
    כמה שטחיות! כמה חוסר ביטחון!
    תתעסקו בעסק שלכם,בילדים שלכם,בבגדים שלכם,ובביטחון שלכם מאשר בדבר כזה שמקשה עליכם את מטלות היום והחיים!

    מאת: שיר |‏ 12 באוגוסט 2019 | 17:34
  • זה עדיין מעיד על טעם רע… ולא, רוב עורכות הדין, רואות החשבון, מהנדסות הייטק, מנהלות וכדומה לא יחשבו אפילו ללכת עם ציפורניים כאלו.
    בלי קשר, זה גם לא יפה.
    בכלל נראה שלאחרונה במקום לתת כבוד להערכה למראה הטבעי והמעודן, הכל נראה מוגזם ופלסטיק. מה לעשות שמוגזם ופלסטיק עדיין מתקשר אצל רובנו לפרטיות.
    אין בעיה להשקיע כסף בטיפוח לציפורניים, זה אפילו הגיוני בעייני. אבל להוציא 500 שח על מפגן של טעם רע??? זה כבר פחות הגיוני.

    מאת: שירה |‏ 10 באוגוסט 2019 | 18:41
  • הכול בסדר, זה עדיין פרחי וזול למראה, בטח ובטח מה שמראים כאן בתמונות.

    מאת: לי |‏ 10 באוגוסט 2019 | 15:36
  • שלא במפתיע, כל התגובות לכתבה שליליות. הקרדשיאנס הפכו את הטראש לסטנדרט מגוחך של אסתטיקה וזה לא נגמר בציפרניים מזעזעות למרבה הצער.

    מאת: לא תודה |‏ 10 באוגוסט 2019 | 15:08
  • שום דבר בעולם לא ישכנע אותי ללכת עם ציפורניים כאלה. כלום!!איזה זוועתי וזול זה נראה.

    מאת: מאי |‏ 10 באוגוסט 2019 | 11:12
  • שזה כן עדיין של פרחות

    מאת: אז זהו |‏ 10 באוגוסט 2019 | 06:24
  • אישה שמחליטה לשלם למניקוריסטית שתבנה לה ציפורניים במקום לקנות אוכל או חינוך לילדים שלה . זה בדיוק כמו אלכוהוליסט שמחליט לקנות בקבוק וודקה במקום לעזור לילדים שלו. בשני המקרים אין להם את אף אחד להאשים חוץ מאת עצמם.
    ובתור גבר אני יכול להגיד שאני רואה אישה עם ציפורניים כאלו אני נגעל. זה לא יפה וזה מראה לי ישר על בחורה מפונקת שלא תעשה כלום רק כדי שלא תישבר לה ציפורןיו

    מאת: יוסי |‏ 10 באוגוסט 2019 | 04:08
  • טיפשי

    מאת: דנה |‏ 9 באוגוסט 2019 | 20:49
  • ואיפה עורכות הדין ומנכלי״ות הבנק המכורות לציפורניים? תסלחו לי אבל זה בהחלט נחלתן של פרחות וטיפשות שמוכנות לבלות שעות ולבזבז כסף על השטות הזו.

    מאת: רויטל |‏ 9 באוגוסט 2019 | 18:47
  • זה עדיין שייך לפרחות., פשוט הפרחות עכשיו הן מפורסמות. קיילי וקארדי וכל הבלק טראש הביאו את הציפורניים האיפור המוגזם וכל היתר לפרסום. זה נשאר טראש. פשוט כל העדר הולך בלי להבין שזה ירוד .

    מאת: טל |‏ 9 באוגוסט 2019 | 17:41
  • דוחה ולא נשי בעיני…. הנשים של היום , לצערי הרב, מתרחקות יותר ויותר מהטבעי והולכות לכיוון הפלסטיקי, המוגזם והצעקני. בעיני טבעי הרבה יותר מלכותי ואצילי. הכתבות הללו מוכרות מציאות מעוותת הן בעצם פרסומות לכל הריק הזה שקיים בדור הפייק. חבל!

    מאת: אלה |‏ 9 באוגוסט 2019 | 15:15
  • פרחות משועממות עם אפס תחומי עניין.. חושבות שאינסטגרם זה החיים

    מאת: לאאאא |‏ 9 באוגוסט 2019 | 13:24
  • זוועה זו מחמאה לטרנד הזה.

    מאת: עובדים עלי |‏ 9 באוגוסט 2019 | 13:13
  • גם ב2019 זה עדיין נחשב לזול ומצועצע…בלי שום קשר לעדה,זה מראה מקושקש
    בטוחה שלא תראו נשות קריירה אמיתית עם ציפורנים כאלו….רופאות,מהנדסות וכו….
    אבל זה עניין של טעם….יש מי ששואפת להיראות כמו קרדשיאן….ויש מי ששואפת להיראות כמו הנסיכה קייט.

    העיקר שתאהבו את עצמכן

    מאת: אלגנטית |‏ 9 באוגוסט 2019 | 11:21
  • עדיין סר טעם לא חסכוני ולא נוח. אישה משוחררת ועוצמתית היא עדיין אישה שנוח לה ומסוגלת לתפקד. הציפורניים הבנויות מונעות ממך את חופש הבחירה לעשות דברים מסויימים. זה הרבה יותר גרוע.

    מאת: טל |‏ 9 באוגוסט 2019 | 11:04
  • זוועה

    מאת: ימית |‏ 9 באוגוסט 2019 | 09:51
  • מזעזע, איך אפשר לעשות משהו עם האורך הזה??
    הכי יפה וטבעי זה לק ג'ל על ציפורן טבעית

    מאת: רוי |‏ 9 באוגוסט 2019 | 08:46
  • אמה שיפוטיות בתגובות. צבע ורוד בשיער זה יותר אלגנטי? עקבים עגולים מוזרים? נעלי ספורט מעוצבות?

    מאת: N |‏ 9 באוגוסט 2019 | 02:43
  • חיים באשליות מתעסקים בתפל ולא בעיקר. הכל חרטה ברטה הבל הבלים אמר קהלת, וזה נכון, אישה הולכת לישון קמה בבוקר עם סרטן

    מאת: דורית |‏ 8 באוגוסט 2019 | 21:39
  • כולכן פרחות וזה נראה מזוויע. לא מבינה מה בנות מוצאות בזה. זה מגעיל וסתם פטיש מוזר.

    מאת: לא בונה |‏ 8 באוגוסט 2019 | 19:28
  • לא משנה כמה טרנדי זה, ציפורניים ארוכות מידיי (מחודדות או לא..) זה פשוט מוגזם ומכוער!!!!

    מאת: יעל |‏ 8 באוגוסט 2019 | 18:53
  • בזבוז כסף וזמן

    מאת: דנה |‏ 8 באוגוסט 2019 | 18:14
  • גם טרנד מגה פופולרי יכול להיות זוועתי ודוחה

    מאת: טבעי הכי יפה |‏ 8 באוגוסט 2019 | 16:35
  • זה עדיין מעיד על טעם רע

    מאת: ענבל |‏ 8 באוגוסט 2019 | 16:26

השאירו תגובה