מתנה בשישי: צעיפים של המעצבת עדי בקשי
בכל יום שישי נחלק מתנה מדליקה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע, שלושה צעיפים של המעצבת עדי בקשי. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:
מה הדבר הכי רומנטי שעשו עבורכם?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל.
**הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 15\2\15 בשעה 12:00.
***בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
שווי המתנה: 400 שקלים.
ניתן להשיג באתר המעצבת או בטלפון 054-9003966.
הזוכה בשובר קניה על סך 500 שקלים בשירה M משבוע שעבר היא נטע, שסיפרה לנו איזה שיר אף פעם לא ימאס עליה:
"פעם, לפני איזה מיליארד שנה הייתה בטלוויזיה הסדרה אלי מקביל, על עורכת דין רזה במיוחד ונויירוטית במנות גדולות. הפסיכולוגית שלה יעצה לה לבחור ט׳ים סונג… שיר נושא שילווה את חייה ויתנגן לה כשעצוב ורע לה. השיר שהיא בחרה היה קיצבי, סוחף וממכר. אני וחברותיי החלטנו לבחור שיר כזה גם לעצמנו. רק שאני, שכל מה שרציתי באותם ימים זה למצוא אהבת אמת, בחרתי את השיר I AM A WOMAN IN LOVE של ברברה סטרייסנד, כי קיוויתי ששיר על אהבה יביא אהבה. מיותר לציין שהחברות התומכות שלי נקרעו מצחוק עליי ימים ארוכים. ואני, כל פעם כשאני שומעת את השיר הזה או מזמזמת אותו בראש חיוך ענק שוטף את פניי, אני נזכרת באני התמימה של פעם, ורצה לנשק את אהובי המהמם"
בדייט השני שלנו, שהיה ביום שישי, הודעתי לו שאני לא יוצאת לדייטים במוצ"ש, אתה ממילא בבאסה מזה שמתחיל השבוע והכל כבד….למה להוסיף לזה לחץ של דייט. מוצ"ש הסתמסנו הוא שאל מה אני עושה? אמרתי שנפגשת עם חברות, שאלתי בחזרה והוא אמר שהוא מתקלט קצת בבית (הוא די.גיי.), אז אמרתי שישמיע לי משהו, הוא אמר שיש דברים מוכנים אם אני רוצה ואני אמרתי "תקליט במיוחד", אני יושבת עם חברות ומקבלת לינק, הוא הכין במיוחד בשבילי סט באורך של חצי שעה של טירוף מוחלט, אנחנו יצאנו רק פעמיים וכבר הוא מכיר אותי, שם את השירים שאני הכי אוהבת, התקדם עם שנינויות של מילים, קירב אותי אליו…..בדייט השלישי החלטנו שאנחנו מתחתנים, תוך שלושה חודשים כבר היינו מתחת לחופה…הוא הכי מדהים שיש….
מאת: נחמה | 12 במרץ 2015 | 22:08nehamaderi@gmail.com
בלילות של ירח מלא……כל חודש אנחנו הולכים למקום רומנטי אחר- שדה של נוריות,הבריכות החמות בים המלח,והחודש למטע של שקדיות פורחות. אנחנו ,ערכת קפה ושוקולד טוב
מאת: מרב | 15 בפברואר 2015 | 09:55ofri2005@gmail.com -מרב
חזרתי מחו"ל,החדר היה מלא בקקטוסים וחיכה לי פתק מבן זוגי האהוב:יקרה שלי,החיים בלעדייך,מדבר…
מאת: אורח | 14 בפברואר 2015 | 23:47Anatreemy@GMail.com
בלילות של ירח מלא…
מאת: מרב | 14 בפברואר 2015 | 23:35כל חודש בליל ירח מלא, בן זוגי ואני מבלים במקום רומנטי אחר: שדה נוריות, מעיין סודי, בריכות חמות בים המלח. החודש היינו במטע שקדיות פורחות . שנינו, ערכת קפה ושוקולד טוב…
פעם היה לי חבר שוטר.. (פעם זו גם היתה גאווה..) כשחזרתי מלימודים אחרי שבוע שלא התראינו , במרחק של עוד חצי שעה מהבית לפתע האוטובוס נעצר. החמוד הזה ידע שאני על אוטובוס אגד ואת מספר הקו ופשוט עצר אותו עם הניידת! הוא עלה עם המדים ואמר לנהג שיש לו נוסעת שהוא ממש צריך עכשיו ודחוף ופשוט הוריד אותי מהאוטובוס למראה כל הנוסעים המשתהים. האוטובוס המשיך בדרכו והחמוד החזיר אותי הביתה. מתמוגגת. ואמר לי שלא יכל לחכות עד שאגיע אפילו עוד דקה לכם עשה מה שעשה… אני נמסתי….. ואתם??
מאת: Tuli2783@gmail.com | 14 בפברואר 2015 | 23:30אחרי 6 שנות זוגיות לא ציפיתי להצעת נישואים גרנדיוזית… כמה טעיתי!
מאת: taltal2711 | 14 בפברואר 2015 | 23:13לילה אחד בן זוגי העיר אותי ב- 2.00 לפנות בוקר עם חיוך ממזרי, אמר לי להתארגן ולהיכנס לרכב. לא אמר לאן ולמה אבל הבטיח שלא אצטער. שעתיים של נסיעה דרומה והוא לא מוכן לספר לי מה היעד, רק נוהג ומחייך. כשהגענו לבתרונות רוחמה בשעת דמדומי זריחה, כבר הבנתי שהוא הולך להגשים לי את חלום חיי – טיסה בכדור פורח. בשלב זה אני משוכנעת שמדובר במתנה לסיום התואר שלי. לאחר ניפוח הכדור, הוא הסביר לי שאנחנו לא עולים לכדור הקבוצתי אלא לכדור אישי, זוגי, רק אנחנו והמדריך. במהלך הטיסה הבנתי שלא סתם כל חיי פינטזתי על טיסה בכדור פורח, זו אכן הייתה חוויה של פעם בחיים, מעל לעננים… הרגשה שאי אפשר לתאר… ואז, כשחשבתי שלא יכול להיות יותר טוב מזה, מעל לעננים, בשיא ההתרגשות, הוא שאל אותי אם עכשיו, אחרי שהוא הגשים את החלום שלי והעלה אותי לכדור פורח, אגשים את שלו ואהיה אישתו… אני, כמובן, אמרתי – "כן!!!" והמשכנו לרחף מעל לעננים הרבה אחרי הנחיתה…..?
בלילות של ירח מלא…
מאת: מרב | 14 בפברואר 2015 | 22:28כל חודש בליל ירח מלא, בן זוגי ואני מבלים במקום רומנטי אחר: שדה נוריות, מעיין סודי, בריכות חמות בים המלח. החודש היינו במטע שקדיות פורחות . שנינו, ערכת קפה ושוקולד טוב…
כשבננו הבכור נולד בעלי ואני היינו כבר שמונה שנים יחד, ההתנהגות והתמיכה שלו באותם ימים קשים של התאוששות הוכיחו לי שבחרתי נכון… מעבר לכל המחוות הרומנטיות והצעת הנישואים המרגשת… ההתאוששות הפיסית היתה מאוד קשה, הוא קילח אותי, עזר להתלבש ולאחר כמה ימים גם מרח לי לק כדי שארגיש יותר טוב. וגם טיפל בתינוק ולא נבהל מהאבהות הטריה. זו רומנטיקה אמיתית :)
מאת: אורח | 14 בפברואר 2015 | 15:48Michal_bd1@walla.com
לפני שנתיים, כמה שבועות לפני יום ההולדת שלי, חברתי היפה מזה שלוש שנים טסה ללונדון. האמת? התאכזבתי שהיא לא לקחה אותי איתה… בערב יום ההולדת שלי, ישבתי לי לבד בבית מבואס ולמדתי למבחנים. משום מקום היא הגיעה עם דיסק שרציתי לקנות המון זמן, ועם ערימה ענקית של קאפקייקס מטורפים שהיא הכינה בעצמה (ורק שתבינו, זה לקח לה יום שלם!). על כל אחד מהקאפקייקס הייתה כתובה תכונה שלי שהיא אוהבת במיוחד. מסתבר שבלונדון היא ביזבזה המון זמן בשיטוט בין החנויות כדי למצוא קישוטים וקופסה מדהימה לקאפקייקס… גרמה לי ממש לשמוח בתוך כל דיכאון המבחנים :) בנוסף, יום למחרת יום ההולדת היא לקחה אותי בהפתעה ליום שלם יחד, שבו היא הכינה לשנינו ארוחת בוקר מפנקת, עשינו מצנחי רחיפה יחד, אכלנו סושי ונהנינו זה מחברתה של זו.. בהחלט יום ההולדת הכי טוב שמישהו אי פעם אירגן לי.
מאת: arielipi | 14 בפברואר 2015 | 15:38היום הבחורה המדהימה הזו היא אשתי, ובא לי לפנק אותה בחזרה עם איזה צעיף, או שניים, או שלושה… מגיע לה, לא? ;)
לפני שנתיים, כמה שבועות לפני יום ההולדת שלי, חברתי היפה מזה שלוש שנים טסה ללונדון. האמת? התאכזבתי שהיא לא לקחה אותי איתה… בערב יום ההולדת שלי, ישבתי לי לבד בבית מבואס ולמדתי למבחנים. משום מקום היא הגיעה עם דיסק שרציתי לקנות המון זמן, ועם ערימה ענקית של קאפקייקס מטורפים שהיא הכינה בעצמה (ורק שתבינו, זה לקח לה יום שלם!). על כל אחד מהקאפקייקס הייתה כתובה תכונה שלי שהיא אוהבת במיוחד. מסתבר שבלונדון היא ביזבזה המון זמן בשיטוט בין החנויות כדי למצוא קישוטים וקופסה מדהימה לקאפקייקס… גרמה לי ממש לשמוח בתוך כל דיכאון המבחנים :) בנוסף, יום למחרת יום ההולדת היא לקחה אותי בהפתעה ליום שלם יחד, שבו היא הכינה לשנינו ארוחת בוקר מפנקת, עשינו מצנחי רחיפה יחד, אכלנו סושי ונהנינו זה מחברתה של זו.. בהחלט יום ההולדת הכי טוב שמישהו אי פעם אירגן לי.
מאת: אריאל | 14 בפברואר 2015 | 15:34היום הבחורה המדהימה הזו היא אשתי, ובא לי לפנק אותה בחזרה עם איזה צעיף, או שניים, או שלושה… מגיע לה, לא? ;)
לפני כשבע שנים כשרק הכרתי את בעלי נאלצנו להיות הרחק זה מיזו למשך תקופה ארוכה של כחצי שנה.. הגעגועים גברו ועל מנת לשמר את הגחלת אהובי שלח לי מידי שבוע מכתב אהבה עליו התיז מריח הבושם שלו שאליו כל כך התגעגעתי. כל שבוע חיכיתי למכתב שהגיע כל הדרך מניו יורק עד לתאריך העלייה המיוחל שבו התאחדנו. הדבקות שלו לא לפספס אף שבוע ולהתמיד עם הרומנטיקה במחוות נוספות ושיחות אל תוך הלילה ללא ספק עשתה לי את זה כמו שאף אחד אחר לא עשה מעולם.מייל: talush1110@walla.co.il
מאת: טל | 14 בפברואר 2015 | 14:54קרני שמש חורפית חמימה וארומה של קפה טרי העירו אותי משנתי. פתחתי את העיניים וחייכתי. בן זוגי האהוב ישב לידי במיטה והסתכל בי במבט מאושר. "יומולדת שמח ברבור. קומי, נוסעים". נכנסתי לאוטו, נוסעים. אני לא יודעת לאן, אבל זה לא משנה, כי אנחנו ביחד. הגענו לשדה ירוק ובן זוגי פרש שמיכה הוציא יין ופיקניק שהוא הכין זה היה מושלם. אחרי הפיקניק בן זוגי חייך ואמר שיש עוד הפתעה – נוסעים לצימר בצפון לכמה ימים. "מה? אבל אני צריכה לעבוד מחר! יש לי פגישות! והבוס שלי לא יודע כלום! ומה עם הכלבה שלנו? אני לא יכולה אהוב שלי". "אל תדאגי ברבור, הכל סודר ותואם עם הבוס שלך מראש והכלבה אצל ההורים. אבל גם בכלל לא הבאתי בגדים! מה אני אלבש?" בן זוגי חייך, פתח את הבאגז' והראה לי מזוודה שהוא ארז עם כל הבגדים האהובים עליי. קפצתי עליו בחיבוק ונסענו צפונה. נרדמתי קצת בנסיעה (אני תמיד עושה את זה) וכשהתעוררתי גיליתי שאנחנו בכלל בנתב"ג. אהובי חייך ואמר מילה אחת: "רומא". נישקתי אותו, הסתכלתי לו עמוק בעיניים ואמרתי לו "אבל זהו! בלי עוד הפתעות! " הוא חייך כממתיק סוד ואמר, "אני לא יכול להבטיח כלום ברבור". כמה ימים חלומיים ברומא עברו מהר מידי יין, אוכל מדהים, אומנות, נופים קסומים, מוזיקה איטלקית הרגשתי כאילו אני מרחפת. ביום האחרון הלכנו יד ביד ברחוב בשתיקה מלטפת. בן זוגי הסתובב אליי ואמר, "את זוכרת שביקשת שבלי עוד הפתעות? אז זאת האחרונה ברבור". הוא כרע ברך וחייך. הוא לא הספיק אפילו לשאול ועניתי "כן!" "אבל רק בתנאי אחד אהובי, בלי עוד הפתעות".
מאת: gitizamler | 14 בפברואר 2015 | 14:08gitizamler@gmail.com
קרני שמש חורפית חמימה וארומה של קפה טרי העירו אותי משנתי. פתחתי את העיניים וחייכתי. בן זוגי האהוב ישב לידי במיטה והסתכל בי במבט מאושר. "יומולדת שמח ברבור. קומי, נוסעים". נכנסתי לאוטו, נוסעים. אני לא יודעת לאן, אבל זה לא משנה, כי אנחנו ביחד. הגענו לשדה ירוק ובן זוגי פרש שמיכה הוציא יין ופיקניק שהוא הכין זה היה מושלם. אחרי הפיקניק בן זוגי חייך ואמר שיש עוד הפתעה – נוסעים לצימר בצפון לכמה ימים. "מה? אבל אני צריכה לעבוד מחר! יש לי פגישות! והבוס שלי לא יודע כלום! ומה עם הכלבה שלנו? אני לא יכולה אהוב שלי". "אל תדאגי ברבור, הכל סודר ותואם עם הבוס שלך מראש והכלבה אצל ההורים. אבל גם בכלל לא הבאתי בגדים! מה אני אלבש?" בן זוגי חייך, פתח את הבאגז' והראה לי מזוודה שהוא ארז עם כל הבגדים האהובים עליי. קפצתי עליו בחיבוק ונסענו צפונה. נרדמתי קצת בנסיעה (אני תמיד עושה את זה) וכשהתעוררתי גיליתי שאנחנו בכלל בנתב"ג. אהובי חייך ואמר מילה אחת: "רומא". נישקתי אותו, הסתכלתי לו עמוק בעיניים ואמרתי לו "אבל זהו! בלי עוד הפתעות! " הוא חייך כממתיק סוד ואמר, "אני לא יכול להבטיח כלום ברבור". כמה ימים חלומיים ברומא עברו מהר מידי יין, אוכל מדהים, אומנות, נופים קסומים, מוזיקה איטלקית הרגשתי כאילו אני מרחפת. ביום האחרון הלכנו יד ביד ברחוב בשתיקה מלטפת. בן זוגי הסתובב אליי ואמר, "את זוכרת שביקשת שבלי עוד הפתעות? אז זאת האחרונה ברבור". הוא כרע ברך וחייך. הוא לא הספיק אפילו לשאול ועניתי "כן!" "אבל רק בתנאי אחד אהובי, בלי עוד הפתעות".
מאת: חגית | 14 בפברואר 2015 | 14:03באופן כללי חבר שלי אלוף העולם במחוות רומנטיות והפתעות. במשך שנתיים וחצי של זוגיות אינספור פעמים הוא הפתיע אותי במשהו קטן- מלחזור הביתה מהצבא ולהופיע לי בדלת ועד להביא לי ארוחת בוקר למיטה.
אבל השיא היה במאי 2014.
ביוני האחרון טסתי לארה"ב ל4 חודשים, והחודש שלפני היה עמוס בעבודה והתארגנויות לטיסה. אני עבדתי ב2 עבודות מסביב לשעון, חבר שלי למד לפסיכומטרי ובאופן טבעי זמן האיכות המשותף שלנו הצטמצם מאוד.
בתחילת מאי היה לי שבוע מטורף עם מעט מאוד שעות שינה, וביום רביעי, אחרי הבטחה שבבוקר הוא מקפיץ אותי לעבודה ושאני אגיע *לפני* הזמן, כי שנינו מאחרים כרונים, ישנתי אצלו.
בערב הוא אמר לי כדרך אגב שחבר טוב שלו צריך לחזור מחו"ל, והוא נוחת ב6 בבוקר ואין מי שיחזיר אותו הביתה.. ובגלל שהוא טוב לב הוא הסכים לסוע לקחת אותו מהשדה.
כבר ראיתי איך אני מאחרת לעבודה בחצי שעה לפחות, אבל לא היה סיכוי לבטל את העיניין אז זרמתי, בהנחה שכשהם יחליפו חוויות באוטו אני אשלים שעות שינה.
בדרך לנתב"ג- ישנתי היטב.
כשהגענו, פתאום קלטתי שהוא חונה בחנייה לטווח ארוך שאלתי למה והוא אמר שיוצאים לחכות לו באולם קבלת פנים אז צריך לחנות.
המוח שלי היה במצב צבירה לא אחיד, אז התעצבנתי קצת שאני צריכה להיגרר בשדה תעופה ב6 בבוקר, אבל לא היה לי כוח למחות.
רגע אחרי שיצאנו מהאוטו, לא התרחקנו מטר, והוא ביקש שאני אבדוק אם הוא שכח את הארנק על המושב שליד הנהג.
שוב, התמרמרתי על הסינג'ור, אבל ניגשתי חזרה לרכב, ועל המושב ראיתי קלסר, שלקח לי איזה 3 דקות להבין שהוא מיועד אליי.
בקלסר היו כרטיסי טיסה, ומלא דפים מודפסים, מפות, תמונות ושמות של מקומות שאני לא מכירה.
עדיין לא קלטתי מה נסגר ואיפה לעזאזל הארנק שלו.
(מוח נוזלי, מינוס 30 שעות שינה..)
רק כשראיתי שהוא מוציא מזוודה מהמטען, נפל לי האסימון.
לפני שאנחנו נפרדים ל4 חודשים, וכאות מחאה על החוסר בזמן איכות- הוא אירגן לנו טיול לרומא!
מאורגן מא' עד ת', כולל להודיע בעבודה שיבטלו לי את המשמרות לסופשבוע ולדבר עם אחותי שתארוז לי מזוודה..
מיותר לציין שהייתי בהלם מוחלט, בכיתי וצחקתי בו זמנית, לא הצלחתי לדבר איזה 7 דקות שלמות, כיסיתי אותו במלא אהבה והכרת תודה..
מאת: מוריה | 14 בפברואר 2015 | 12:13ואיך שעלינו למטוס נרדמתי עד הנחיתה :)
moriaor97@gmail.com
בעלי עובד בחו'ל.יום לפני יום הולדתי החמישים הוא שלח את בתי הסטודנטית הביתה "כאילו "כדי שלא אחגוג לבד.אלא מה?כשהיא שאלה אותי מה אני עושה מחר ועניתי לה שאני לא יודעת ,היא שלפה לי בהפתעה גמורה כרטיס טיסה לפריז עם מכתב ממנו בו הוא כותב "מחכה לך בפריז" .את יום הולדתי ה50 ביליתי איתו למחרת,ביורודיסני.!
מאת: אדריאנה קלכמן | 14 בפברואר 2015 | 08:30amab12@walla.com
הדבר הכי רומנטי שקיבלתי היה בגיל 17 ביום הולדת. הכרתי בחור והיינו ביחד שבועיים וביום הולדת שלי הוא החליט להביא לי מתנה. קנה לי עגילים. ואז כשחברים שלו באו להגיד לי מזל טוב כל אחד בתורו הביא לי מתנה בעצמו. הייתי בשוק. רק הכרתי את הבחור וזה היה החבר הראשון שלי. לא ציפיתי בכלל. בטח שבזמנו הייתי עם ביטחון עצמי על הרצפה. אמרתי לעצמי מה זה בשבילי? באמת?
מאת: סיון | 13 בפברואר 2015 | 23:46היה לי יום נוראי בעבודה, הכל הלך הפוך ממש אחד הימים שכל מה שאתה רוצה זה לחזור הביתה למיטה. בדרך הביתה דיברתי עם מי שבעה אז הבן זוג שלי וסיפרתי לו על היום שלי.
הגעתי הביתה, הכנתי ארוחת צהריים וכשסיימתי יצאתי לזרוק זבל. בחוץ חיכה לי שליח עם קינוח מהמסעדה בה בן זוגי עבד והוא מסר לי שזה כדי שהיום שלי יהפוך למתוק יותר. נמסתי!!!!
Shani_levin1@walla.co.il
מאת: שני לוין | 13 בפברואר 2015 | 23:42פעם היה לי צמיד לרגל מחרוזים שעלה 5 שח. הצמיד נקרע והתפורר.התבאסתי מאוד כי אהבתי אותו. בן הזוג אסף מהרצפה את כל החרוזים הקטנים, והרכיב לי צמיד בחזרה על חוט אחר, כולל סוגר חדש. לא האמנתי למראה עיני כמה טרח לשקם משהו שעלותו זעומה כל כך רק כי ראה את מבטי המאוכזב כשגיליתי שהצמיד נקרע. זו רומנטיקה.
מאת: אורח | 13 בפברואר 2015 | 22:25hila.fluman@gmail.com
Ghjf
מאת: אורח | 13 בפברואר 2015 | 22:21איך אני אגיד את זה בעדינות?! חבר שלי הוא לא שיא הרומנטי
מאת: אוראל | 13 בפברואר 2015 | 20:54אבל ביום הולדתי האחרון, sweet 24, הייתה פריצת דרך בעניין, אחרי 6 שנים ביחד
הוא כתב לי מכתב, שזה בהחלט נדיר ביותר, ובו 24 סיבות למה הוא אוהב אותי, ובסוף המכתב שיר – "You Belong To Me" של Bob Dylan
עכשיו אני יכולה למות מאושרת =)
elosh302@gmail.com
נסעתי לארגנטינה לשבועיים וכשפירקתי את המזוודה גיליתי בתוכה קופסה קטנה מעץ בגודל כ2 אגרופים בערך ובפנים 15 מעטפות קטנות, כל אחת עם תאריך של יום אחר.
מאת: Fabian Bergmann | 13 בפברואר 2015 | 18:51בשיחה עם החבר, שהיום הוא בעלי, הוסבר לי שעלי לפתוח בכל יום את המעטפה עם התאריך של אותו יום.
כך עברו הימים והדבר הראשון שעשיתי כל בוקר היה לגשת לתיבה הקטנה ולפתוח את המעטפה. אפילו סבתא שלי היתה שואלת:"מה יצאה היום?"
בכל אחת מהן היתה תמונה שלנו שהוא דאג להדפיס ומאחור איזה משפט מתוק שהוא כתב…
זו אהבה :-)
deby74@gmail.com
מאשרת תקנון
בתור חובבת אופנה יצא לי לפתח התמכרות קלה (או כבדה, תלוי את מי שואלים) לקניות וירטואליות. בעלי, מהנדס מחשבים בהכשרתו, היה רואה אותי מנסה "לתפוס" פריט אחרון שנותר במלאי באחד האתרים האהובים עליי ומתאכזבת שוב ושוב כשאוזל המלאי… אז במקום לישון, הוא ישב בלילות ובנה תוכנה שתסרוק את האתר במקומי (במהירות של תוכנה ולא של אדם) ותכניס ל-shopping bag שלי את מה שמעניין אותי, לפי מידה ותקציב. אין על גברים שיודעים לפרגן לשופינג ומבינים את מצוקתה של הפאשניסטה הוירטואלית שמנסה לתפוס את התיק האחרון שנותר ב-70% הנחה… זה בהחלט היה הדבר הכי רומנטי והכי מתחשב שעשו בשבילי. :)
מייל: oh87@walla.com
מאת: עכברה אופנתית | 13 בפברואר 2015 | 18:25בחודש אוקטובר חגגתי יומולדת 29. זה יצא יומולדת מספר 12 מאז שאמא שלי נפטרה. בן הזוג שלי הפך עולמות כדי לנסות ולרגש אותי ביום המיוחד… ואכן הצליח- הוא גילה מה האוכל שהכי אהבתי שאמא היתה מכינה לי כילדה ) קציצות ברוטב עם אפונה ואורז( עמל שעות במטבח והאמת… שיצא לו בדיוק כמו שלה. אולי זה לא הכי מרגש… אולי זה לא הכי גדול… אבל כשהאיש שלך עושה הכל כדי להזכיר לך את אמא… מבחינתי, נצחתי מזמן!
מאת: רינת | 13 בפברואר 2015 | 18:12rinatpresser@gmail.com
כשהייתי בת 14 וחיכיתי בכניסה של בית הספר בים חורף שהגשם השוטף יפסיק והבחור שהייה לי קראש מטורף עליו הגיע פתאום מאחורי הרים אותי בידיים, יצא איתי בידיים שלו לגשם והסתובב במקום כששניינו נרטבים לגמרי, זה היה כמו סצנה סרט רומנטי
מאת: זואי לוורניק | 13 בפברואר 2015 | 17:03אנסה לתאר את עוצמת הסיטואציה למרות שלא יהיה קל.. שעת בוקר מוקדמת, מוקדמת מדי אף חשבתי לתומי.. מי מתעורר בחופשה שלו בזמן זריחה?? תנו לישון בשקט!! הבייב שלי שיכנע ואמר שאנחנו חייבים להיות בזריחה באגמון החולה שזו פשוט חוויה וזו בדיוק התקופה של כל כך הרבה מיני המעופפים לנדידה וכו וכו אז שמתי על עצמי סוודר עבה מצוידת בצעיף כי כל כך קררר בשעה הזו ובעיניים חצי רדומות נסענו לאגמון.. שכרנו קלנועית וקדימה מתחילים לנוע כשבתוך תוכי רק רוצה להמשיך לישון אך אם לא זה, איפה לעזעזאל קונים פה קפה??? תיארזי בסבלנות הבייב שלי אומר .. מגיעים לאגם קטנטן עם גשרון חמוד , עשרות זנים של ציפורים שמרגיש שמצייצות במיוחד לכבודנו, עצים במלוא הדרם סביבנו צועדים יד ביד, הבייב כורע ברכו ושואל האם ארצה לחיות איתו לנצח באושר רב?? איפה הטישו שמישהו יזרוק לי טישוווו… ברור שכןןן אני צועקת , בוכה דמעות של אושר מתוקות מדבש.. השאר כמובן היסטוריה. יום אהבה מושלם לכולם, שנאהב ונכבד שעה שעה. Dikla_ritter@walla.com
מאת: dikla | 13 בפברואר 2015 | 16:27האהבה הראשונה שלי… כשהיינו קטנים ובחורף היה יורד גשם הכבישים היו נראים כמו נחלים …הוא תמיד היה מרים אותי כשהיינו חוצים את הכביש כדי שלא יירטבו לי הרגליים הרגשתי כמו נסיכה שהוא היה ככה דואג לי לנעליים
מאת: חן | 13 בפברואר 2015 | 14:50ובשבילי זאת מחווה רומנטית שהייתה משמחת יותר מכל פרח או תכשיט… :)
בעלי הכין לי עוגת תותים מדהימה, קנה לי זר ורדים, שוקולד וצמיד עם הכיתוב love ועליו יהלומים… natali_zion@walla.co.il
מאת: נטלי | 13 בפברואר 2015 | 13:08למה צריך לקרוא לחג בשם לועזי, אנחנו יהודים , קוראים לזה טו' באב.
מאת: ורדה | 13 בפברואר 2015 | 05:31הרבה שואלים אותי: "איך התחתנת עם החבר הראשון שלך בלי להכיר שום דבר אחר?"
מאת: יעל | 12 בפברואר 2015 | 19:55אז הנה התשובה: אני ובעלי חברים מהתיכון ובשנה שאחרי י"ב למדנו שנינו ,כל אחד לחוד, במכינה קדם צבאית. יום אחד הרגשתי ממש רע ולא הפסקתי להקיא, בעלי (שהיה אז חבר שלי) הגיע עד למכינה שלי
בירוחם (!!!) עזר לי לקום, לשטוף פנים ולקח אותי הביתה, לירושלים כשכל הדרך אני לא מפסיקה להקיא.
הטבעיות בה הוא טיפל בי היה הדבר הכי מרגש בעיני.
אז הבנתי שאהבה גדולה באה במחוות הקטנות וידעתי שאיתו יום אחד אתחתן.
syhibsh@gmail.com