השייח לובש פראדה

•  
•  
•  

קרל לגפרלד כובש את דובאי

על דבר אחד לא חשב קארל לגרפלד, המנהל האמנותי של שאנל, כשהחליט לקיים במאי האחרון את תצוגת הקרוז של בית האופנה הצרפתי בדובאי – על החול. וזה לא שלא היה לו זמן לתכנן: במשך שמונה שבועות עמלו הפועלים מטעם הקיסר קארל כדי להכשיר אי קטן, 650 מטרים מחוף ג'ומירה המקומי, להיות הרמון תענוגות שיהווה רקע טבעי לקולקציה. אוהל בדואי ענק הוקם במיוחד, דקלים נשתלו על קו החוף, האורחים הוטסו מכל העולם והובלו בסירות עץ קסומות לתצוגה – והכל רק כדי להוכיח שדובאי יכולה להיות פריז החדשה, אבל כדאי שמישהו יעביר כאן קודם איזה מטאטא. "אני תקועה בחול", התלוננה השחקנית טילדה סווינטון לעיתון הטלגרף הבריטי, רגע אחרי התצוגה. לאורחים אמנם נאמר במפורש שכדאי להם להגיע לאירוע עם נעליים שטוחות – אבל מי כמו לגרפלד היה צריך לדעת שחברותיו המפורסמות, מדקוטה פנינג ועד פרידה פינטו, לא יוותרו על העקבים גם בדיונות. התוצאה: המוזות הזוהרות בעולם כורעות על החול, כאחרונת קשישות הפלדנקרייז בחוף מציצים.

למרות המחדל הבטיחותי, התצוגה עברה בשלום: זה לצד זה הצטופפו על כריות רצפה בצבע קרם סלבריטאיות על ושייחים מקומיים, עוקבים בעיניים מעריצות אחר הקסם שרקח לגרפלד – שילוב בין קיטש מלכותי בסגנון אלף לילה ולילה לאפיל סבנטיז משמח. קולקציית הקרוז אותה הציג, מעיין אוסף מעבר בין החורף לקיץ שהפך בשנים האחרונות לקו הנמכר ביותר של בית האופנה, הייתה כולה מחווה מתרפקת לדובאי – ולגרפלד ידע שהגברת לגמרי שווה את זה. בשנים האחרונות, לצד מיזמי ענק דוגמת אי התמרים המלאכותי ובורג' חליפה, הבניין הגבוה בעולם, דואגים פרנסי האמירות הקטנה, אחת משבע המרכיבות את איחוד האמירויות במפרץ הפרסי, לקדם את הפיכתה לבירת האופנה הבאה של העולם. אמרנו לקדם? התכוונו לשפוך עשרות מיליארדי דולרים כדי שתכניע בנוק אאוט דיוות מזדקנות כמו ניו יורק, טוקיו ולונדון. הכל בעזרת מתחמי קניות שומטי לסתות, חיזור עיקש אחר עורכי אופנה וסלבס והפקת אירועים בסדר גודל שלא מכירים במערב. עבור לגרפלד, אחד שיודע דבר או שניים על  טרנדים, הבחירה להנחית את הקולקציה דווקא כאן, אחרי שערך בעבר תצוגות גם בסינגפור, ונציה ודאלאס, הייתה הצהרת כוונות ברורה: אתם הכסף החדש, עכשיו תנו לי להשתתף בחגיגה.

•  
•  
•  

התצוגה של שאנל בדובאי. צעד היסטורי (צילום: גטי אימג'ס)

"קוקו (שאנל) הייתה מרותקת מהמזרח התיכון, בדיוק כמו שהייתה מרותקת מסין ומאנגליה", התפייט. "דובאי זו עיר שצמחה מהמדבר תוך פחות משלושים שנה, כמו אטלנטיס, ועכשיו יש לה גם את המגדל הגבוה בעולם, כבוד שהיה שייך פעם למגדל אייפל ואז לאמפייר סטייט. זה מראה עד כמה העולם משתנה".

מעט תושבים, הרבה תיקי בירקין

אם רק היו יכולים, סביר וחבריו של לגרפלד מהאטליירים המעודנים בפריז לא היו דורכים מעולם בדובאי. על הנייר, היא כל מה שחונכו לשנוא: כסף חדש, בזבזנות פסיכית, חום בלתי נתפס וגם חיבה מקומית מוגזמת לפרנזים ולפאייטים. אלא שההאטה המתמשכת בשווקי אירופה ואמריקה הכריחה בשנים האחרונות את בתי האופנה הגדולים לתור אחר קהלים חדשים מהמזרח המוצפים בנפט ואקסטרה מזומנים – וכך יוצא שהעולם הישן מוכן לעלות על מטוס, וגם לבלוע כמה אבני חן אם זה מה שנדרש. "בשבילנו, יחד עם סין, המזרח התיכון הוא השוק שצומח בקצב המהיר ביותר", אמר לרויטרס תומאס פטריק, מנכ"ל בית האופנה הצרפתי הרמס, תוך שהוא בורר את מילותיו. "אלו שווקים שלאורך שנים העדיפו יוקרה מוחצנת, אבל עכשיו מחפשים סטייל יותר סולידי". לדבריו, הזינוק המטאורי בחשיבות השוק המזרח תיכוני החל לפני כ-4-5 שנים בסך הכל, אלא שמאז תופחות מכירות המותג כאן ביותר מ-30 אחוזים מדי שנה. אם כך, אין פלא שדובאי נחשבת לעיר עם היחס הגבוה ביותר בעולם בין תושבים לתיקי בירקין – מוצר הדגל של הרמס, שעלותו עשרות אלפי דולרים לפריט.

•  
•  
•  

נשות דובאי עם תיקי שאנל

הקהל בדובאי, כמו ביתר איזור המפרץ הפרסי, מציע לבתי אופנת העילית את כל מה שהם כבר מזמן לא מקבלים באירופה: מרבצי כסף עצומים – ובעיקר, רצון עז לנופף בכסף הזה. שוק האופנה המוסלמי העולמי, זה שלוהט ומתרחש מתחת לבורקה ולעבאיה המסורתיות, מוערך בקרוב ל-100 מיליארד דולר. בסקר שהוצג ב"וועידת היוקרה הערבית" העולמית לשנת 2014, נמצא כי צרכן היוקרה הממוצע במדינות המפרץ מוציא כ-28,800 דולר בשנה על מוצרי ביוטי, אופנה ומתנות. 94 אחוזים מהנשאלים דיווחו שהם יוצאים לקנות "מתי שמתחשק להם". "חשוב לי לקנות פריטים מיוחדים, אקסטרווגנטים ועם שיק", אמרה לרויטרס רים, בתו של טייקון בנייה מהמפרץ. "אני לא רוצה לשלם 5,000 או 6,000 על שמלה, כמו שקרה לי עם אאוטפיט של פוצ'י לא מזמן, ואז לראות אותה על מישהי אחרת באותו ערב".

רים מוכת הטראומה יודעת על מה היא מדברת: לוח האירועים החברתי של אצולת דובאי כולל כ-20 חתונות בשנה ומסיבות יוקרתיות על בסיס חודשי, וכדי להתבלט את חייבת ללבוש פריטים שאין לאף אחת אחרת. זו הסיבה שקוד הלבוש בו בוחרות רבות הוא לא סתם שמלת מעצב, אלא תמיד קוטור – תפירה עילית בהזמנה אישית. "ראיתי לאחרונה חתונה שהתקיימה כאן בדובאי, 4,000 נשים בקבלת הפנים וכולן בחדר לבשו הוט קוטור", אמר לרויטרס סיימון לוק, המנהל הקריאטיבי של שבוע האופנה בדובאי. "אני מכיר הרבה מקרים בהם נציג של בית אופנה הוזמן לבית פרטי, והמארחת קנתה במקום 20 או שלושים בגדי קוטור, לעונה אחת".

•  
•  
•  

בלוגרית אופנה מדובאי. וכן, היא הורסת

ומה אם אין לך 75 אלף דולרים להוציא על שמלה בהזמנה אישית, או שאינך מקושרת מספיק כדי להגיע לתצוגות הפרטיות של דיור וג'יאמבטיסטה ואלי, המתקיימות מספר פעמים בשנה בסוויטות היוקרתיות ביותר באמירות? ובכן, גשי לקניון הקרוב ותתפשרי. המזל הוא שקניון דובאי שנפתח בנובמבר 2008, אחד מארבעים הקניונים הפזורים באמירות,  הוא מהגדולים בעולם ומאכלס כ-1,200 חנויות בשטח של יותר ממיליון מטר מרובע. 80 מהמותגים הגדולים ביותר בפלנטה נמצאים כאן, כולל פנדי, גוצ'י, ארמאני, טום פורד ואלכסנדר מקווין. 75 מיליון מבקרים פקדו את האתר ב-2013, כמעט חצי תיירים – מספר אסטרונומי שקשור אולי לעובדה שדובאי היא עדיין אזור סחר חופשי, מה שאומר שהקניות הן ללא מס. התיירים נוחתים כאן, שולפים את האשראי, ומצטרפים למקומיים שנמצאים באופן קבוע במאניה קדחתנית של שופינג. "נשות המזרח התיכון הן הקונות הכי גדולות שלנו", אישרה לרויטרס ג'פרי ארנסון ממותג העל עמנואל אונגרו, "סביר להניח שזה גם יישאר המצב".

אלא שלפעמים מגיעות תזכורות המוכיחות כי ייתכן ומדובר בקפיצה אחת גבוה מדי: בכירי התעשייה בדובאי יודעים שלא יהפכו להיות באמת חלק מקבוצת המקובלים כל עוד מפורסמים לא יגיעו לאמירות ויהפכו אותה לממלכת סטייל לגיטימית. כך, בדצמבר האחרון הטיסה לשכת התיירות והשיווק המקומית 16 אייליסטים כדי שיחגגו את הסילבסטר ב"קבארה", מסעדה לבנונית פופלרית בעיר. בין השאר היו שם הדוגמניות קנדל ג'נר וג'יג'י חדיד, המעצב הראשי של בלמיין אוליבייר רוסטינג וגם הזמרת סלינה גומז. האחרונה עוררה סערה מוסלמית אדירה כשהעלתה לאינסטגרם תמונה בה נראתה חשופת קרסול במסגד מקומי. שוב התגלה הפער בין המקום המשוחרר ונטול הדאגות שדובאי רוצה להידמות לו לבין שכונת החיים שממנה היא מגיעה. כך אגב היה גם במקרה של צילומי הסרט השני בסדרת סקס והעיר הגדולה, שיצא לאקרנים ב-2010: עלילת המופת התרחשה באמירות אבו דאבי השכנה, אבל ההפקה נאלצה לצלמו בכלל במרוקו, לאחר שהשלטונות נחשפו לתוכנו המיני של התסריט וסירבו לשתף פעולה.

•  
•  
•  

כשווג מגיע לדובאי זה נראה פשוט טוב (צילום: גטי אימג'ס)

ואל תשכחו להצטלם לאינסטגרם

דובאי לא מסתפקת במעמדה הנוכחי, כיעד השני החשוב בעולם עבור קמעונאים, שנייה ללונדון: היא רוצה לא רק לכבוש את הפסגה, אלא להפוך בעצמה לכוח מעצב ומשפיע בזירת האופנה העולמית. הם רואים את עתודות הנפט של המפרץ הולכות ומתמעטות, ומבקשים למצב את האמירות כבר עכשיו כיעד אופנתי עם קול רענן ותעשייה משגשגת סביבו, ולא רק ככספומט המשמן את מכונת ההצלחה של בתי אופנה איטלקיים וצרפתיים הממשיכים להכתיב את הטון. כך החל ב-2013 שיתוף פעולה שנתי של האמירות עם ווג איטליה והעורכת המיתולוגית שלו פרנקה סוזאני, תחת הכותרת Vogue Fashion Dubai Experience (VFDE). סוללת מעצבים ואנשי אופנה, כולל דונטלה ורסאצ'ה, רוברטו קוואלי וריקרדו טישי לג'יבנשי, וגם הדוגמניות נעמי קמפבל וקרולינה קורקובה, נחתו בדובאי בהובלת סוזאני לשלושה ימים של תצוגות, סדנאות ומסיבות, שהתקיימו חלקן במלון ארמאני. המטרה: לאתר את הכישרונות הבאים של העיר, ולדאוג לתעד הכל יפה יפה באינסטגרם. לא ידוע מה הסכום המדויק ששילמו באמירות כדי לשכנע את סוזאני להשתמש בקשריה ולשלוח לכאן רכבת אווירית של עילית האופנה העולמית, אבל האפקט היה מיידי ורב השפעה. "כשהתחלנו לעשות משהו בדובאי זה היה כי רצינו לתמוך בדור הצעיר", אמרה אז סוזאני, "רצינו לתת לצעירים עוד דחיפה, ודובאי היא מקום מצוין להתחיל בו. הנקודה המושלמת שמשלבת מסחר ויצירתיות".

היוזמה השנתית הזאת, כמו גם שבוע האופנה שמתקיים כאן החל מ-2005 מדי נובמבר ואפריל, נועדה לנעוץ את שמה של דובאי ביומנים של הפאשניסטות מסביב לעולם, לצד תאריכי חובה כמו שבועות האופנה בניו יורק, פריז, מילאנו וטוקיו.

•  
•  
•  

קרולינה קורקובה. על המסלול בחסות ווג איטליה (צילום: גטי אימג'ס)

הדחף העמוק של דובאי להשיג את הבכורה האופנתית לא נובע אך ורק ממניעים כלכליים. בעולם של טרור גלובלי וקיצוניות אסלאמית, מסלולי התצוגות הן דרכה של האמירות הקטנטנה לאותת למערב כי אפשר לסמוך עליה. העסקה ברורה למדי: המעצבים, העיתונאים והקניינים מארה"ב ואירופה מקבלים בדובאי הזדמנות לשיתוף פעולה עם שוק צמא וחדש, כולל הילה קולוניאליסטית של מגלי ארצות ומושיעים אופנתיים; תושבי דובאי מצידם מקבלים כרטיס חבר במועדון המדינות המתוקנות, רחוק ממעכירי מצב רוח כמו דעאש ואל קעידה.

אם כבר מעכירי מצב רוח, אין ברירה אלא להזכיר את העניים. כמעט 3 מיליון תושבים יש בדובאי, אבל שופינג חולני עושים רקמעטים. 90 אחוז מאוכלוסיית האמירות מורכבת מזרים שלא נולדו כאן, רובם המכריע מהגרים מ-200 מדינות שנאספו בארבעים השנה האחרונותומשמשים ככוח עבודה זול, האנשים הקטנים מאחורי הפרויקטים הענקיים של השליט מוחמד בין רשיד אל מכתום. כך יוצא בעצם שמי שמבזבז את כל ההון העצום כאן על מותרות הם קבוצה קטנה יחסית של זרים, אירופאיםואמריקאים שגרים כאן, ומשפחות אצולה מקומיות, מי מילודה מי מנפט, שמגדלות דור ילדים מפונק ונהנתן. כך, הטינאייג'ר הממוצע באיחוד האמירויות מוציא כמאה דולר בחודש על בגדים ואקססוריז – יותר מפי שש מהממוצע העולמי. כשלוקחים בחשבון שרק קומץ קטן מבני הנוער באמירות יכול בכלל להרשות לעצמו לצאת לקניות, מבינים שהסכום שכל אחד מהם באמת מוציאהוא גבוה בהרבה.

•  
•  
•  

עורכת ווג איטליה פרנקה סוזאני בדובאי (צילום: גטי אימג'ס)

ויש את הדבר קטן שמכסה את כל המותגים האלה. חלק לא מבוטל מנשות דובאי לובשות מעל הדיור שלהן עבאיה, אותה שמלה מסורתית שכוללת כיסוי ראש. נכון, יחסיתלשכנותיה נחשבת דובאי מתירנית– ולראייה, הבגדים החשופים בשבועות האופנה. עם זאת, קיים כאן עדיין מתח בין החזות החופשית, הכמעט מערבית לרגעים, לתרבות המזרחית ולערכים האיסלמים מסורתיים. כך למשל, החוק אוסר על יחסי מין לפני הנישואים או שתייה לשוכרה, אבל הרשויות נוטות להיות סבלניות, מודעות לעבודה שרבים מהתושבים הזריםכאן יעזבו אם יחושו מאוימים מדי. לתוך הדיסוננס הזה משתחלות נשים רבות שמותחות כאן בהדרגה את גבולות הצניעות. החתונות בדובאי מחולקות אמנם לאגפים נפרדים לגברים ולנשים –  אלא שעל פי עדויות, הפאשניסטות שמלכתחילה לא טרחו להתכסות בבגדים מסורתיים, מרגישות באגף הנשי מספיק בנוח כדי להסתובב עם מחשופים וחצאיות קצרות.

•  
•  
•  

שייח'ה מוזה מקטאר. כמה שיק (צילום: גטי אימג'ס)

סוהו מפלסטיק

ועוד לא דיברנו על התחרות. את החלל הסכיזופרני הזה של איחוד האמירויות מבקשת לנצל כיום השכנה קטאר כדי לגנוב לדובאי את ההצגה ולהפוך בעצמה ליעד האופנה המרכזי של המזרח התיכון. בקנה של קטאר נמצאים משחקי המונדיאל של 2020, לא בדיוק אירוע אופנתי, אבל הזדמנות למשוך תשומת לב עולמית. אבל הקלף המנצח שלה היה ונשאר שייח'ה מוזה – רעייתו של אמיר קטאר הקודם ואמו של האמיר הנוכחי, שנשבעה להפוך את הממלכה הפרטית שלה למעצמת אופנה. מוזה, אייקון בפני עצמה שמככבת באופן קבוע ברשימת המתלבשות הטובות בעולם, דואגת לארגן בקטאר כנסי אופנה בינלאומיים, לערוך שבוע אופנה מקומי, לקדם בניית מתחמי שופינג – ובעיקר, להפוך בתי אופנה רבים לצעצועיה הפרטיים. חברות השקעות ואחזקות הנשלטות בידי בית המלוכה הקטארי יצאו בשנים האחרונות לסבב רכישות בינלאומי במסגרתו הפך לבעל השליטה היחיד בבית האופנה ולנטינו, וכן רכש מניות בכלבו הרודס הלונדוני, בכלבו פרינטמפס הפריזאי, בתאגיד האופנה הענק LVMH השולט בלואי ויטון, קנזו ומארק ג'ייקובס, וגם בחברת טיפאני אנד קו האלמותית. מוזה כל כך נחושה במטרתה, עד ששכרה את מעצב הקוטור הצרפתי סטפן רולנד כיועץ, ותחת הדרכתו הוקם מותג אופנת העילית הקטארי הראשון, QELA.

אלא שדובאי לא מתכוונת לוותר בקלות, וכבר השנה היא הולכת לחנוך את השלב הראשון במה שמכונה באמירות כ"מתחם שובר החוקים של עולם האופנה": D3, או בשמו הרשמי Dubai Design District, הוא רובע שלם בגודל של 1.7 מיליון מ"ר שיוקדש כולו רק לעיצוב. חלק גדול מהאזור, שבנייתו תושלם עד 2020, יחסה תחת גג זכוכית ענק שנועד להגן על המבקרים משמש הקיץ הלוהטת, ועיקר תשומת הלב תינתן בו לקידום מעצבים צעירים מדרום אסיה וצפון אפריקה. המודל: סוהו בניו יורק, אוקספורד סטריט בלונדון והשאנז אליזה. ענווה, אגב, לא תמצא כאן. מי צריך ענווה כשיש נעליים נהדרות.

•  
•  
•  

ג'יג'י חדיד וקנדל ג'אנר. חופשה בחסות מנהיגי דובאי (צילום: אינסטגרם)

•  
•  
•  

כל האיט גרלס של קנדל וג'יג'י בחופשת הכריסמס במסגד (צילום: אינסטגרם)

•  
•  
•  

קנדל, ג'יג'י, סלינה גומז וחברים בחולות של דובאי (צילום: אינסטגרם)

•  
•  
•  

הסוהו החדש של דובאי

•  
•  
•  

שבוע האופנה של דובאי (צילום: גטי אימג'ס)

•  
•  
•  

קניון דובאי. המקום בו תמצאו פשוט הכל (צילום: גטי אימג'ס)

•  
•  
•  

קרל לגפרלד עושה עסקים (צילום: גטי אימג'ס)