מתנה בשישי: שעון של ELLE מבית רויאלטי

מה שהכי הייתי רוצה לעשות זה לטייל ברחובות ירושלים העתיקה ביום שישי ולשאוף את ריח הבישולים ואוירת האותנטיות והפשטות שהולכת ונעלמת לאט לאט.. אך לצערי אין לי זמן כי אני סטודנטית ועובדת בכל יום שישי בבוקר כי זה היום היחיד הפנוי שלי הכל השבוע…..

אחת לכמה זמן אני מסתכלת בבית שלי וחושבת לעצמי שאין ברירה, הגיע הזמן לעשות סדר. סדר אמיתי, כזה שמוציאים את כל תכולת הארונות ומחזירים רק מה שצריך באמת, כזה שמפנים את כל המדפים ומנקים את האבק שהצטבר במקומות שלא רואים, כזה שלא עשיתי מאז שעברנו לדירה לפני 8 שנים… יוצא לי לפעמים לסדר איזו מגירה או מדף, אבל לסדר כמו שאני מפנטזת, אני לא מגיעה אף פעם. מסוג המשימות שתמיד נדחות לשבוע הבא. מה לעשות, אף פעם אין לי זמן בשביל לסדר ממש. והאמת, כנראה שגם אין לי ממש חשק… :)

adifried@gmail.com

מציאות התובענית של ימינו,שכוללת עבודה עד שעה מאוחרת ומשמרת ב' של קטנטנים מתוקים שבצדק דורשים את מלא תשומת הלב של הזמן שנותר,הייתי רוצה ולו פעם אחת לקחת את הזמן רק לעצמי ולהתענג על היום,ולא אני לא מדברת על מסע שופינג מטורף או על איזה קפה עם חברה או עם הבעל(שזה לא רע בכלל),אני מדברת על סתם לשבת על איזה ספסל מוצל בקיץ או בחורף כשהשמש מלטפת ,להסתכל על העוברים ושבים,להריח את ריחות הרחוב לשמוע את המולת היום מבלי להיות חלק ממנה באמת,רק לצפות מהצד,פשוט להעריך את היום ולהבין שכל יום כזה עובר מבלי שאנחנו שמים לב,הייתי רוצה להספיק לעשות את זה יום אחד,אולי לפני שאני ממש אתבגר ואז זו כבר תהיה המציאות שלי(והרי ידוע שכל דבר שהופך לשיגרה הוא כבר לא מוערך)אני אספיק עוד לעשות את זה…

email: gulgul22330@walla.co.il

הכי הייתי רוצה לצאת באמצע היום מהעבודה, לאסוף את התינוק שלי מהגן (בן שנה ו-7) ולהכיר לו את תל אביב של אמצע השבוע. אם זה טיול בשוק הכרמל ובנחלת בנימין, אם זה ארוחת צהריים מאוחרת באחת המסעדות בכרם, אם זה טיול בשינקין ועצירה בדוכן המיץ האהוב עליי, אם זה טיול בנמל יפו או ירידה לים לשחק בחול… יש עוד מיליון אפשרויות אבל זה עדיין אף פעם לא יצא כי אין זמן, כי העבודה לא מאפשרת, כי זה לא מסתדר עם השנ"צ… תירוצים כבר אמרנו?

הדבר האחד שאני מבטיחה לעצמי בכל לילה מחדש, שאעשה מחר בבוקר זה להתאפר לעבודה. בכל ערב מחדש אחרי המקלחת, כשאני שוטפת מעל עצמי את היום הארוך שעבר עליי שכולל עבודה, 2 ילדים מקסימים וטיפול בבית אני מבטיחה לעצמי שזהו, מחר בבוקר אני קמה קצת יותר מוקדם והולכת לעבודה מאופרת ו"מתוקתקת"…ולא חיוורת!! ואז מגיע הבוקר, השעון מצלצל ואני בוחרת להתעלם ממנו לעוד 5,10 דקות של שינה והתעפצות.. ואז כבר צריך לקום, להתלבש ולהכין את הילדים וכך משימת האיפור הופכת ל"מותרות" ו"בזבוז זמן"….ולכן אני נאלצת לוותר עליה. מקווה שמחר בבוקר אקום בזמן להתאפר לעבודה ולו רק בשביל ההרגשה הטובה…

הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות ואף פעם אין לי זמן זה פשוט זה לקרוא עיתון בבוקר. פשוט לשבת עם כוס קפה ועיתון נייר ולדפדף בו- לקרוא את הכותרות ולהתעכב דווקא על הכתבות הקטנות והשטותיות. נכון, יש הכל באינטרנט והעיתון כבר לא מעודכן, אבל רק בגלל זה, לשבת ולקרוא עיתון בעיני מהווה דוגמא למשהו הרבה יותר גדול- קצת שקט בבוקר, לפני שנכנסים בסערה לרעש ולהמולה של כל היום.
rhr123rhr@walla.com

מגיל צעיר אני נוהגת לצפות בערוץ MTV . אני חולת מוסיקה מכל הסגנונות ותמיד מביטה בהשתאות ומתלהבת מהרקדנים המוכשרים בקליפים. הכי בעולם הייתי רוצה ללמוד לרקוד היפ הופ זה נראה לי כל כך כייפי, קליל, מהנה וממלא את הגוף באנרגיות טובות. חוץ מזה , זה עוזר לשמור על הגזרה ועל הדרך גם להכיר אנשים חדשים ומגניבים .
אני רווקה, לומדת פעמיים בשבוע ועובדת במשרת סטודנטים אז מן הראוי שיהיה לי זמן פנוי ,אפילו שעה, שעתיים בשבוע , להקדיש להגשמת חלומי אבל משום מה אף פעם זה לא מסתדר ואני לא יודעת איך להסביר את זה .
קיבלתי החלטה שהשבוע אני דוחה הכל והולכת לשיעור ניסיון בסטודיו כי הגיע הזמן שאני אקשיב ללבי ולגוף שלי שפשוט זועקים לזה שאני ארקוד .
shanichai1@walla.com

אני הכי רוצה לטוס לרומא ואין לי זמן rachevski@bezekint.net.il

הייתי רוצה הכי בעולם לצאת לחופשה של יומיים לפחות בלי לחשוב יותר מידיי רק אני ובעלי כבר 10 שנים לא יצאנו לבד לשום מקום אפילו לא למסעדה תמיד עם הבנות המדהימות שלנו אגב יש לי גם החודש יום הולדת ב24 ל11 אז ניראה לי שמגיע לי

מה שהכי הייתי רוצה לעשות ואין לי זמן זה להיות עם בעלי כמו כל זוג נורמלי
אני לוחמת בקבע ביחידה מיוחדת ובעלי לוחם בסיערת גולני והוא חוזר רק סופי שבוע ואפטר באמצע שבוע הכי חסר לי זה הזמן איתו לנוח קצת לבד רחוק מהשיגרה הקשה

Michalturgeman47@gmail.com

לנשום, לעצום עיניים, לא למהר לשום מקום ולחשוב שהעולם יחכה עד שאני אנוח ואצבור כוחות מחודשים..

הכי הייתי רוצה לעשות זה ללכת עם בעלי לסרט בקולנוע,כמה שזה עצוב זה נכון אני והוא לא היינו 5 שנים בקולנוע.מירוץ החיים ,עבודות במשמרות של שנינו שאין לנו את הזמן בשילוב הכוח ללכת לסרט מבלי שנהיה עייפים.ושיהיו בריאים יש לנו שני ילדים בני 4.5+3 שהזמן שלנו איתם יותר חשוב לנו כמשפחה מאשר שנבלה אותו בנפרד.הלוואי והיה לנו את השעה בשעון שמורה לנו עכשיו יש לכם זמן אישי נצלו אותו לדברים שהכי רציתם,אז בהחלט הייתי הייתי כבר עומדת בתור לפופקרן.

לטייל בסין,
ללמוד ריקוד,
קורס בישול,
ולכתוב ספר….
אבל המציאות שונה
ולהיות אמא ל-2 קטנים לא תיתן לי לעשות
משהו מזה בעשור הקרוב ??
כל המרדף הזה אחרי היום שנגמר לו בשנייה מטורף….
Avivit1987@hotmail.com
בהצלחה

החלום שלי הוא לנסוע יחד עם אשתי לבקר את אחי ומשפחתו בקנדה. שאר האחים שלי כבר התארחו אצלו כמה פעמים במהלך השנים האחרונות וסיפרו חוויות מעניינות ולצערי לנו זה לא מתאפשר. לפני כשנתיים חליתי במחלה הקשה , לא עבדתי תקופה ארוכה וכל דאגות הבית נפלו על הכתפיים של אשתי . בתי הקטנה התחתנה לפני כחצי שנה וכמובן שעזרנו במימון החתונה בעוד שלבתי האמצעית מימנו את הלימודים היקרים במכללה .בנוסף, רק לפני כמה חודשים התחלתי לעבוד כשומר בלובי בבית אבות בר"ג. אני עושה לילות וסופי שבוע וכרגע אין מי שיחליף אותי בעבודה לכן אני כל הזמן נאלץ לדחות את הנסיעה. אשמח לזכות בשעון כדי להעניקו לאשתי היקרה שחוגגת היום 14.11 יום הולדת כדי שתדע כמה שאני אוהב, מוקיר ומכבד אותה ושלא יעבור עוד זמן רב וחלום הנסיעה שלנו יתגשם .
המייל שלי : dhigh@walla.com

הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות ואין לי זמן לעשות אותו הוא להתקרב לחלק את הזמן שלי יותר נכון יותר להתנדב יותר להנות מהחיים כי יש לי הרבה עומס בזמן השבוע ויותר להתקרב לאמא ואבא. הייתי מביאה את השעון לאמא שלי מכיוון שהיא ואבא שלי התגרשו ממש לפני חודש בגלל שאבא בגד בה במשך הרבה זמן והיא שבורה ועצובה מאוד. אני חושבת שהשעון ישפר יותר את המצב רוח שלה ויגרום לה להיות קצת יותר שמחה

מה הכי הייתי רוצה לעשות ואין לי זמן? כל מיני קורסים ובעיקר: קורס סטיילינג! אני מאוד אוהבת אופנה ולהתאים בגדים לאנשים וזה משהו שנראה לי שאני ממש איהנה ממנו… חוץ מזה, הייתי שמחה לעשות קורסים בעיצוב: נעליים או תיקים למשל… ובנושא אחר לגמרי, מעניין אותי ללמוד יפנית, יש להם אותיות ממש יפות וצרפתית, ועוד כל מיני שפות… חשבתי שבאוניברסיטה במהלך לימודי התואר שלי אוכל לעשות את זה, אבל התואר היה תובעני מדי ולא היה לי מתי להוסיף קורסים להעשרה… בינתיים אני לומדת מסדרות טלוויזיה ;-)

הייתי רוצה ללמוד ציור אבל אין לי זמן לזה כרגע בגלל העבודה שלי.. Vardud@gmail.com

הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות זה לשבת רגל על רגל בהוקר לשתות את הנס ולא בכוס חד פעמי להסתכל על השעון ולא להתחרפן שאני מאחרת לקחת את הילדים לגנים להכין אוכל ולהאכיל את הקטנה ולהתלבש ולעוף לעבודה ואחרי העבודה הכל חוזר חלילה ואז כבר עייפה מידי בכדי לחשוב על לשבת לבד ולשתות כוס נס ולא בכוס חד פעמי?? rahelisalev@gmail.com

מה הייתי רוצה לעשות במחול המטורף הזה של החיים עפ"י יעל. באמת שאני לי זמן לנשום, רדיפה אחר עבודה, משכנתא, סידורים, להספיק למצוא את מיסטר-רייט כשקולות סבתא שלי מהדהדות במוחי כל יום מחדש, שאולי היא לא תספיק לראות את הנכדים. אין לי זמן לעצמי! הייתי רוצה להספיק ליהנות, כן, ליהנות. אולי לא צריך ללכת רחוק, עד אמריקה למשל, או צריך סכום כסף גדול, כמו לזכות בפיס אבל הייתי רוצה להעלות חיוך אמיתי לשם שינוי. כשאני מסתכלת על עצמי מהצד אני נראית כמו מכונה, רובוט. עושה, מדברת, רודפת אין רגע דל. אבל מה עם הזמן שעובר, הדברים שאני מספיקה. אני לי זמן לחוות טעם של סיפוק והנאה מהדברים הכל עובר לידי או מעלי. אני כבר לא ישוב להיות בת 20 הזמן הזה אבד ובדרך איבדתי את עצמי. אפשר לחיות וליהנות מהרגע גם במחול המטורף הזה של החיים.
yaeljasmin@gmail.com

הדבר שהייתי הכי רוצה לעשותו ואין לי זמן הוא לסיים כבר את התואר שלי בחינוך מיוחד שכבר נגרר כמה שנים .וחסרים לי בו רק עבודה ומבחן אולי השעון יזרז :)

אם השמש הייתה עומדת דום למעני והיה לי עוד קצת זמן, הייתי עושה את כל הדברים הלא שגרתיים – מבקרת את סבתא ושאר האנשים בבית אבות בחולון, מתקשרת לבני דודים, אמבטיה ארוכה, מסיימת את האלבום הדיגיטלי של הילדים ויושנת כמה שעות ברצף – שזה כבר לא שגרתי אצלי עם שני ילדים מתוקים. (mormaisel@gmail.com)

החלום שלי להתנדב בעמותת חיבוק ראשון. מחכה עוד קצת שילדיי יגדלו ואוכל להקדיש ולתרום מזמני ואני עובדת משרה מלאה, גם במשרד, גם כותבת בבלוג וגם מקדישה זמן למשפחתי. הייתי שמחה פשוט לחבק כמו שצריך תינוקות נטושים, לתת להם חום, אהבה ורגש ולו לחודש חודשיים, שיהיה להם משהו טוב לסיפתח של חייהם שהולכים כנראה ממילא להיות קשים כי בדרך כלל אלו תינוקות פגועים. כואב הלב. ואם אפשר לתת גם קצת הרי זה מבורך.