מתנה בשישי: 500 ש"ח לליאור קסטוריאנו
בכל יום שישי נחלק מתנה מדליקה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע, תוכלו לזכות ב500 ש"ח לרכישת פריטים של המעצבת ליאור קסטוריאנו. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מהי הפעילות הספורטיבית המועדפת עליכם (ובמילים אחרות: הפעילות הנסבלת ביותר).
שווי המתנה: 500 ש"ח
*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 14\3\23 בשעה 12:00.
**בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
ניתן להשיג באתר או בחנויות הרשומות בו.
הזוכה ב500 ש"ח לAsaf & Tomer משבוע שעבר היא רינת, שסיפרה לנו על הפדיחה שקרתה לה בפני ההורים של בן זוגה:
"אז ככה, בדרך כלל אני מעדיפה להתחמק מפדיחות, אבל כנראה שהן רודפות אותי. ארוחת שישי בערב, בבית של הורי בן זוגי. הכול הלך נחמד, הארוחה הייתה אפילו טעימה (: הלכתי לשרותים וכשחזרתי כל המשפחה הסתכלה עליי במבט מוזר. כמובן שחשבתי שהם התפעלו מהחצאית החדשה שקניתי. הייתי עם חיוך בשמיים ותחושה מספקת, אבל אז הבנתי… שהחצאית שלי נתפסה איכשהו למעלה ובעצם כל החלק התחתון חשוף! כן… אתם צודקים, קברתי את עצמי ועד היום לא חזרתי."
הפעילות המועדפת עלי היא שחייה מפני שלא חם אף פעם ששחוים וזה ספורט מצוין
מאת: ריקי | 28 במרץ 2014 | 09:45מאז שהתחתנתי ואני גרה ליד הירקון… אני מכריחה את עצמי לצאת לג'וגינ בירקון ומרגישה פדלעה מכל הספורטאים המטורפים מסביבי (-:
מאת: ela | 23 במרץ 2014 | 20:10לפני כשנה הצטרפתי לחוג גלישת גלים שמיועד למבוגרים שהחליטו שעדיין לא מאוחר מידי כדי להגשים חלום ילדות ישן. לקח לי כמה חודשים טובים עד שהגעתי לנקודה שאני נמצאת יותר זמן על הגלשן מאשר בתוך המים (לאחר נפילה לא פוטוגנית בניסיון לעמוד…). אבל כשאתה מצליח לתפוס גל, אין תחושה דומה לזה! יש משהו מעצים בספורט הזה, ובכלל להצליח במשהו שלא חשבת שתצליח…
עכשיו יש (עוד) סיבה טובה ללכת לים, לשבת על הגלשן, לצפות בגלים ולחכות לגל המושלם…
מאת: מורן | 23 במרץ 2014 | 09:54אני עובדת בקומה 10 והפעילות הנסבלת ביותר בעיניי היא עלייה וירידה ברגל בכל פעם שאני מגיעה ויוצאת מהמשרד ( גם למשל אחרי ארוחת הצהריים) זאת פעילות שעושים אותה במהלך היום ולכן לא לוקחת זמן בשעות הערב ( מה שמקשה עליי יותר להתחמק מלבצע אותה) ונראה לי ששורפת קלוריות בצורה לא רעה, הרגליים שלי דיי שריריות מאז שהתחלתי לפני כשנתיים !
מאת: שרון | 23 במרץ 2014 | 09:28הפעילות המועדפת עלי הוא פילאטיס. לדעתי, פעילות בריאותית במעלה, ממליצה לכל אחת ! אין לי כאבי גב יותר, הגוף חטוב ברמות על, הבגדים מונחים בצורה מדהימה. במהלך השיעור גם כשקשה, אני אומרת לעצמי: לא להתייאש, כי לאחר מכן, כל כך כייף לי ללבוש שימלה שמונחת על ההמותניים והבטן שטוחה…. שלא תחשבונשים יקרות, יש עוד מה לעבוד חחח. אני משלבת עם הליכה מהירה במושב בו אני מתגוררת, אז גם נהנית מריחות הפריחה. שבוע מבורך, ענת
מאת: ענת שינדלר | 23 במרץ 2014 | 08:57האמת – אני לא עושה ספורט.
לא מוצאת לזה זמן, וגם לא כוח..
אבל מאחר ואני טיפוס נמרץ, ומעט חסר סבלנות, כשאני צריכה להמתין למעלית/לאוטובוס, אני פשוט מעדיפה ללכת את זה.
כך, באמצעות, 'קיצורי דרך קטנים' אני מכניסה לשגרה שלי קצת פעילות ספורטיבית.
ואני חייבת להודות, שזה באמת עושה לי טוב.. להרגשה, לאנרגיה ולישבן.. ;)
מאת: אורית | 23 במרץ 2014 | 08:27הסריקה האינסופית את הקטגוריות הרבות באסוס. הרכבת אאוטפיט מבלי לאבד את הסבלנות לבאגים המעיפים לי את הפריטים מהעגלה. תשומת לב רבה לכל קוד בונוס והשלמת הקנייה מבלי לעבור את הסכום שמעליו יש לשלם על המשלוח.
ולבסוף העמידה בתור הארוך בדואר. זו הפעילות הגופנית שלי.
מאת: Noa | 23 במרץ 2014 | 08:21הייתי רוצה לומר שהפעילות האהובה עליי היא ספינינג, ריצה או אפילו זומבה.
בפועל, הספורט שלי הוא כזה: אני יושבת מול הסדרות האהובות עליי במחשב [כרגע "בנות"], אוכלת פנקייק עם נוטלה, וכדי לא להרגיש שמנה מרימה את הרגליים ומכווצת את שרירי הירכיים, הבטן והישבן. בצורה הזאת, אני שורפת את כל ייסורי המצפון שלי… פלוס חצי קלוריה.
מאת: יעלי | 23 במרץ 2014 | 01:23הייתי רוצה לומר שהפעילות האהובה עליי היא ספינינג, ריצה או אפילו זומבה.
בפועל, הספורט שלי הוא כזה: אני יושבת מול הסדרות האהובות עליי במחשב [כרגע "בנות"], אוכלת פנקייק עם נוטלה, וכדי לא להרגיש שמנה מרימה את הרגליים ומכווצת את שרירי הירכיים, הבטן והישבן. בצורה הזאת, אני שורפת את כל ייסורי המצפון שלי… פלוס חצי קלוריה.
מאת: יעלי | 23 במרץ 2014 | 01:21הפעילות הספורטיבית האהבה עלי היא ללא ספק ספינינג!!
אני ידועה בתור אדם מאוד עצלן.. אני מאלה שמעדיפים לראות סרט מאשר לצאת לריצה… אבל אם יש משהו שאני לא מוותרת עליו זה ספינינג..
הלכתי לשיעור הראשון שלי לפני שלוש חודשים והרגשתי כזאת הקלה ושחרור .. הוצאתי כל כך הרבה אנרגיות ונהנתי מזה , אהבתי את האווירה של השיעור ( בזמן השיעור האור מכובה ויש אורות דיסקו בתקרה ושירים קצביים)ומאז אני עושה ספינינג 4 פעמים בשבוע ובמוצש .. מה שגורם לי לא להרגיש רע על כל מה שאכלתי בסופש..
בקיצור אני ממש אוהבת ספינינג וזה באמת מומלץ לכל מי שלא ניסה ..
מאת: שי שטרית | 22 במרץ 2014 | 23:49אני עושה פילאטיס 3 פעמים בשבוע
כבר 4 שנים באופן קבוע
וזה גורם לגוף שלי להיות יותר רגוע
אחרי כל שיעור פילאטיס אני מטעינה את הגוף באנרגיות חדשות
ומחזקת אותו לקראת הבאות
הקבוצה מונה גברים ונשים
באתי להתעמל ועל הדרך הכרתי חברים חדשים
לילך המדריכה מעבירה את השיעור בצורה מעניינת
כי היא כל הזמן את התרגילים מגוונת
ואנחנו אחריה נסחפים מהופנטים
ובאימון משקיעים וכבר לא מתלוננים
אז לסיכום בזכות הפילאטיס אני מרגישה יותר רעננה וחזקה
ואין על זאת ההרגשה !
מאת: אודליה | 22 במרץ 2014 | 23:29ספורט הוא מושג חדש, אני לא יודעת מתי הוא התחמק לאוצר המילים שלנו בדיוק, אולי "קלוריה" הכניסה אותו בשקט . בכל אופן לדעתי הפעילות הספורטיבית שלנו צריכה להיות טבעית, להשתלב באורח החיים ולא להיות ענין של "עכשיו נעשה ספורט כדי שהבריאות והפיגורה יפסיקו לבכות על הזנחה". לקום בבוקר ואם אפשר- להגיע לאן שצריך ברגל או באופניים, לסדר ולנקות את הבית כשחוזרים זה גם ספורט, לטייל, לסחוב קניות, ללכת לים ולשחות בהנאה, להתרוצץ ברחובות מחנות לחנות בחיפושים אחרי דברים שלא מוצאים (עדיין), לרקוד, לרוץ אחרי ילדים, לדבר ולצחוק. כל אלה פעילויות גופניות, שזה ספורט, שזה גם יכול להיות גם כיף,נכון?
מאת: ש.ה. | 22 במרץ 2014 | 21:51אני אמא לשתי בנות צעירות ובנוסף עובדת בשתי עבודות ,באחת מהעבודות שלי אני לא נמצאת בבית בשני ערבים לפחות כך שלצאת ערב נוסף לספורט לא בא בחשבון…אז הטריק שלי הוא ספורט תוך כדי לדוגמה – בבוקר כשאני לוקחת לגן אני רוכבת על האופניים ,או בזמן שהגדולה בחוג אני עושה רונדלים מסביב למתנס .,והכי כיף לעשות מסיבות ריקודים כל המשפחה.גם הבנות מבסוטיות וגם אני עושה ספורט…..
מאת: מרב אסקיו | 22 במרץ 2014 | 20:24הוא לא פחות ולא יותר מאשר – כפיפות בטן!!!
זה התחיל מכך ששרירי הבטן התחילו להיות רפויים, וההליכה היומית שאני עושה לא עזרה בעניין. התחלתי עם 10 כפיפות ביום. היה לי קשה. שרירי הבטן נתפסו וכאבו. מידי יום, הוספתי 2 כפיפות בהדרגה. כיום, אני עושה 100!!!!!! כפיפות בטן כל יום ומאושרת מאוד. לא רק שאני מצליחה, גם התחלתי לאהוב את הכפיפות ולראות בהן אתגר.
לא מזמן התחלתי גם עם שכיבות שמיכה. אני כבר עושה 20 כל יום :-)
מאת: אפרת | 22 במרץ 2014 | 17:20רוב הזמן אפילו מחשבה על פעילות ספורטיבית מעייפת אותי ולפעמים אני אוותר על שתייה בגלל שאין לי כח לקום מהספה וללכת למטבח… אבל אחת לתקופה אני יוצאת לשופינג, ולא, לא כזה שעושים על ידי שיטוט באתרי אינטרנט, אלא שופינג אמיתי, בקניונים וברחובות, שופינג שמצריך כיתות רגליים במשך שעות. פתאום אני מוצאת את הכושר שלי, את האנרגיות, את הכוחות, משוטטת בין החנויות ונהנית מכל רגע. מבחינתי- קניות זו הפעילות הספורטיבית המועדפת עליי!
מאת: עדי | 22 במרץ 2014 | 16:53אני לא יודעת מה איתכן, אבל בשבילי הפעילות הספורטיבית האולטימטיבית היא: סקס, אני לא בטוחה שצריך להסביר למה, אך בכל זאת אעשה את זה: קודם כל, לא צריך לצאת מהבית, שזה כבר טוב, דבר שני אני לא צריכה לחפש לי פרטנר שיצטרף אלי להליכות/ריצות, ככה יש לי פרטנר זמין בכל רגע נתון! :) מה גם שזאת הפעילות הספורטיבית הכי מספקת שיש , מרגישה נאהבת ואוהבת ושריפת הקלוריות בחיים לא נראתה פשוטה כלכך- בקיצור הרבה סקס! לגוף ולנפש ! שבת שלום
מאת: ענת | 22 במרץ 2014 | 09:18שנים שחיפשתי את הפעילות הגופנית שתתאים לי, שאני אהנה ממנה וגם אצליח להתמיד. כל תחילת שנה הייתי עושה מנוי לחדר כושר, מפקידה אצלם כמה אלפי שקלים ולא רואה אותם יותר משל היו קופת גמל. ביוגה נרדמתי, מהמדרגה נפלתי, בזומבה נדרסתי על ידי ערימת בנות קופצניות. ואז גיליתי את ספורט חיי- הניקיון! גיליתי שכל פעולת ניקיון בבית שורפת קלוריות, ואפילו די הרבה: גיהוץ או קיפול כביסה- 120 קלוריות. בישול, החלפת מצעים, שטיפת כלים, שאיבת אבק או שטיפת רצפה- 200 קלוריות לשעה לכל פעילות. מאז התגלית הבית שלי מבריק! 2-3 פעולות נקיון הבית ביום ואני בכושר שיא
מאת: נטע | 22 במרץ 2014 | 07:27לפני קצת יותר משנתיים נפצעתי בתאונת סקי, וריסקתי את הברך. הפציעה הייתה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה באותו רגע ועברתי בברך 3 ניתוחים וחודשים ארוכים של פיזיותרפיה. בבדיקה הראשונה שעשו לי בארץ, עם שובי מהסקי, אמר לי הרופא שהמצב בברך קשה, אני אומנם אחזור ללכת רגיל, אבל כנראה שאני לא ארוץ יותר לעולם (שלא לדבר על לחזור לעשות סקי). המשפט שלו הכעיס אותי מאוד. מי הוא שיגיד לי שאני לא אוכל לרוץ? באופן מפתיע (בעיקר שהספורט היחידי שעשיתי עד אז היה רק סקי פעם בשנה) החלטתי שאני אראה לו ושאם אני אחליט אז אני ארוץ. וכך, שנה וחצי אחרי התאונה, התחלתי להתאמן עם מדריך, בהתחלה בקבוצה ואז לבד. כבשתי יעד אחר יעד, צורה אטית, מבוקרת ואחראית והיום אני רצה 4 פעמים בשבוע. לפגישת הביקורת הבאה שלי אצל אותו רופא אני מגיעה עם החולצה שלי ממרתון תל אביב. 5 ק"מ- וזו רק ההתחלה
מאת: אביטל | 22 במרץ 2014 | 06:57מאז גיל 15 הייתי רצה באופן קבוע – מרחק שהפך לרב יותר ויותר עם השנים.
גם לאחר שעברתי לחול והתחלתי ללמוד לא וויתרתי על הריצות אבל פציעה בברכיים שהדירה ממני שינה בלילה גרמה לקרקע את עצמי או יותר נכון לצלול עמוק יותר למים של הבריכה בפקולטה. מעולם לא וויתרתי על הרצון לרוץ אבל גיליתי שקיימים סוגי ספורט אחרים שיכולים לגרום לך להירגע ולהתחטב לא פחות, ואולי גם להתחבר לעצמך בדרך מעט אחרת
מאת: עדן | 21 במרץ 2014 | 19:35אבל הפעילות הספורטיבית האהובה זה ללכת ברגל לחדר כושר,
הוא נמצא במרחק 20 דק' הליכה עם העליות החיפאיות של הכרמל.
כך יוצא שכבר שאני מגיעה לחדר כושר, אני כבר מרגישה טוב עם עצמי…
מאת: נטלי | 21 במרץ 2014 | 18:08אני בת 71
תמיד אהבתי ספורט והייתי אלופת ביה"ס העממי בריצת 60 מטר בקיצור זו הסטוריה ,כיום מצאתי את הכיף שבשחיה לאחר בעיות גב מאז אני מכורה במקביל אני משתתפת בקבוצת מתעמלות במים במועדון הספורט שלי שבניגוד לדיעה הרווחת לא התעמלות של "זקנות" אלא פעילות אקסטרימית ממש ואני משאירה מאחורי הרבה צעירות ממני, אני כל יום שוחה ושלוש פעמים בשבוע מתעמלת במים שזהו הספורט הכי טוב שיש ,מומלץ לכולם, וכמובן אוהבת את ליאור קסטרויאנו ואת הדגמים שלה ,אז קדימה אני מתה לקבל את הפרס.
מאת: רנהשרון | 21 במרץ 2014 | 17:09אז ככה קודם כל זה באמת פעילות ספוטיבית אהובה ולא כמו שכתוב בכותרת הכי פחות ניסבלת היא באמת באמת אהובה! אני חולת מוזיקה! מגיל 10 בערך הייתי שמה מוזיקה בפול ווליום מוזיקה קיצבית ופשוט רוקדת מול המראה רצה במקום קופצת מתחרפנת בקיצור!! ככה כל יום בשעות הערב ובכך שרפתי שומנים רזיתי וגם נהניתי ) גיל 10 הייתי ילדה קצת שמנה בלשון המעטה..) הדבקתי בזה את האחיות שלי ואפילו את אמא שלי אנחנו פשוט רוקדות בחדר ביחד כולן אבל מול המראה חייב! חחח עד היום אני מקפידה על זה ואני שומרת על ספורט בריא וגיזרה נאה !
מאת: הדר | 21 במרץ 2014 | 16:53הפעילות הספורטיבית המועדפת עליי היא כל פעילת ספורט שמלווה. בביגוד יפה וסקסי. למשל ריקוד קובני או טניס :-)
מאת: שחר | 21 במרץ 2014 | 16:16אני לא אוהבת ספורט – אף פעם לא הסתדרתי עם אף פעילות ספורטיבית ליותר מכמה חודשים.
עד שגיליתי את הריקוד – יותר נכון, את הג'אז.
לרקוד זה כיף, להקשיב למוסיקה וללמוד איך להוציא מהגוף תנועות שטבועות בו – זו הרגשה נפלאה. יש מלא אופציות בג'אז – הרגיל, הלירי לענוגות והשקטות יותר, ובשבילי – הסקסי (נפלא למי שרוצה בוסט לביטחון העצמי והרגשה משוחררת וטובה).
כשאני רוקדת, גם הגוף שלי מרגיש ונראה יותר טוב, פתאום אני לא רואה כל כך את הקפלים והדברים שאני לא אוהבת – אנחנו מתחברים בקצב מוסיקה.
לרקוד זה משחרר.
אני ממליצה לכולן בחום
מאת: תמר | 21 במרץ 2014 | 16:03נו,באמת,אם כבר להזיע,עדיף עם בן הזוג ובאוירה רומנטית…
מאת: אור | 21 במרץ 2014 | 15:56פעמיים בשבוע לפחות אני מקפידה לצאת לריצה של שעה בעיר יחד עם החברה הכי טובה שלי, הכלבה ניקוש.לא צריך לתאם איתה מראש, היא תמיד שמחה לצאת איתי לציד/ ריצה ברחובות ונרגשת מאוד כשאני נועלת את נעלי הריצה הורודות שלי כי היא יודעת שתמיד אקח אותה איתי. פעם עוד הייתי הולכת לחדר כושר בלעדיה אבל מאז שלא חידשתי את המנוי, אני נהנית לדעת שבתוך הלו"ז העמוס שלי אני עושה 2 דברים במכה: ספורט וטיול ערב עם הכלבה האנרגטית.
קוקו גבוה, טייץ וחולצה זרחנית בשבילי, קולר מאיר בחושך בשביל ניקוש שיראו אותנו כשהערב יורד- ואנחנו יוצאות למסיבה הפרטית שלנו עם מוסיקה מקפיצה. אני מכתיבה את הקצב והיא מתאימה עצמה, לפעמים בעליות כשאני רוצה לוותר לעצמי, ניקוש לא נכנעת ומושכת אותי. מדי פעם דעתה מוסחת בגלל החתולים ברחוב ואז היא מאיצה, כאן אני עובדת על כוח ההתנגדות שלי ומחזקת על הדרך את שרירי הידיים. אנחנו חוזרות הביתה בתחושה מנצחת ואוכלות יחד- היא את האוכל שלה ואני את שלי.
מאת: שרי רוטמן | 21 במרץ 2014 | 15:33שיעור קיקבוקסינג אירובי הוא האהוב עליי, אני גם מעבירה אותו..האנרגיה מטורפת והמוזיקה קצבית במיוחד,בונים קומבינציה של תנועות מעולם הקיקבוקס וחוזרים עליה יחד בסטודיו. השיעור מאתגר וקשה ומרגישים שכל הגוף עובד ויוצאים מזיעים כהוגן אך למרות הקושי הוא כל כך כיף שהזמן עובר מהר מהר ואחר כך כשמצליחים את השיעור תחושת הסיפוק היא גדולה.
מאת: זייצב יקטרינה | 21 במרץ 2014 | 14:55
מאת: אורח | 21 במרץ 2014 | 14:49שיעור קיקבוקסינג אירובי הוא האהוב עליי, אני גם מעבירה אותו..האנרגיה מטורפת והמוזיקה קצבית במיוחד,בונים קומבינציה של תנועות מעולם הקיקבוקס וחוזרים עליה יחד בסטודיו. השיעור מאתגר וקשה ומרגישים שכל הגוף עובד ויוצאים מזיעים כהוגן אך למרות הקושי הוא כל כך כיף שהזמן עובר מהר מהר ואחר כך כשמצליחים את השיעור תחושת הסיפוק היא גדולה.
מאת: זייצב יקטרינה | 21 במרץ 2014 | 14:47והיא ריקוד.
אין פעולה מהנה יותר או ורסטילית יותר.
זה ספורט שלא "מרגיש" כמו ספורט.
מאת: רביד | 21 במרץ 2014 | 14:06בתור חובבת ספורט (שיותר אוהבת להגיד שהיא אוהבת ספורט מאשר באמת לעשות ספורט) הדבר היחיד שמזיז אותי הוא כדורעף חופים. המחשבה הראשונה על ללכת לשחק (כי עובר זמן בין הרגע שחושבים ועד לרגע שמשחקים…) פותחת מבחינתי את הקיץ. הרעיון של לשחק, להזיע, להתמלא בחול ואז בקלות להשתכשך במים פשוט גורם לספורט להיות יותר אטרקטיבי. אבל איזה ספורט עושים בחורף?!
מאת: אביה | 21 במרץ 2014 | 13:28אני לא כ"כ אוהבת ספורט. לא הליכה ולא ריצה, לא מכון כושר, לא זומבה ולא פילאטיס. אל תתבלבלו אני לא בטטת כורסה וברור לי שאורח חיים בריא המשלב פעילות גופנית הוא דבר רצוי וחשוב בהחלט אבל מה לעשות שלא כ"כ אוהבית לעשות ספורט. אז מצאתי פתרון ושילבתי גם את הפעילות הכי פשוטה יחסית שיש וגם הנאה. שלוש פעמים ביום בוקר צהריים וערב, אני קופצת 50 קפיצות בכל פעם בדילגית. זה כבר נהיה הרגל כזה, משהו קבוע בסדר היום. אם ממש מתחשק לי אני קופצת 100 פעם (לא ברצף כמובן, אני מפרגנת לעצמי כמה שניות של מנוחה….. )
מאת: שגית | 21 במרץ 2014 | 11:11אף פעם לא אהבתי לעשות ספורט ומעולם לא נרשמתי למכון כושר. לפני שנה וחצי בערך שמעתי על הזומבה. שזה לרקוד עם מוסיקת מועדונים חדשה חמגניבה. כל הלהיטים הכי הכי מקפיצים. בקיצור, נרשמתי, התחלתי ללכת לשיעורי סויסה ואני כמעט חא מפספסת שיעור. ואני ישתף אתכם למה אני ממשיכה ללכת ואפילו נהנית מזה. מוסיקה. יש! להיטים מקפיצים.יש! כשלא בא לי על הצעדים של המורה שהוציאו מראש על ידה או כשאני עייפה ובא לי לשבת במקום לרקוד אני מתחילה לקפף לי במקום ולרקוד כאילו שאני לבד ושהסטודיו שלי(: וממש לא אכפת חי מה חושבים עלי. באתי להנות. לשרוף קלוריות… והכי חשוב באתי כדי להשאר…לא לברוח(: אז אני פשוט נהנית כמו ילדה קטנה….
מאת: ayelet | 21 במרץ 2014 | 10:52כל חיי הייתי מלאונת. עשיתי כל סוג דיאטה אפשרית, וכל פעם ניסו להכריח אותי לעשות ספורט- מכון כושר, הליכות אפילו סתם לעלות ולרדת במדרגות שבבניין. שום דבר לא עזר.
בסופו ל דבר נרשמתי למכון כושר ליד הבית. הייתי הולכת בקושי פעם בשבוע.
כשהייתי מגיעה, הייתי לפעמים שומעת מוזיקה מאוד חזקה היוצאת מחדר האימונים… ואחכ היו נוהרים משם אנשים מזיעים.. נורא הסתקרנתי. יום אחד החלטתי להיכנס גם לשיעור. זה היה ספינינג!!!
היו אנרגיות מטורפות בשיעור, מוזיקה חזקה, אנשים ששרים – וכמובן, הפעילות הגופנית עצמה…
בהתחלה מאוד מאוד קשה, אחרי שיעור אחד בלבד כל הגוף כואב, הכיסא של האופניים לא נוח, אין לי אוויר לנשום- אבל החלטתי שהפעם אני מתמידה! ותוך זמן קצר -התמכרתי.
היום, אם אני לא הולכת לפחות 4 פעמים בשבוע לשיעור אני לא מרגישה טוב. אין מצב להבריז. אני הרבה פעמים מבטלת פגישות עם חברים או דוחה בגלל שיש ספינינג. זה פשוט עושה לי טוב לנשמה (מעבר לשריפת קלוריות אפילו…)
אני ממליצה לכולם בחום לעשות ספינינג! זה פשוט ספורט שמעורר את הגוף!
מאת: טום | 21 במרץ 2014 | 10:47טוב אני חייבת להודות שאני לא בן אדם ספורטיבי, ואחרי אינספור פעמים שנרשמתי לחדר כושר/חוגים והגעתי רק פעמיים-שלוש, לקחתי את עצמי לפני חצי שנה בידיים, נרשמתי לחדר כושר קרוב לבית והתחלתי להתמיד בשגרת אימונים. אז אחרי הרבה מאמצים בהתחלה ומלחמות עם עצמי, לאט לאט החדר כושר נכנס לשיגרה ועכשיו אני לגמרי מכורה! אז אני הולכת לכל מיני חוגים ורצה קצת בחדר כושר, ובאמת שניסיתי ובדקתי כמעט הכל (פילאטיס, יוגה, זומבה, מדרגה….) אבל הכי הכי אני נהנת מקיקבוקס! וזה פשוט שיעור אירובי מעולה (לפעמים רק אירובי ולפעמים עם שקי איגרוף), זה משפר סיבולת, מחטב את הגוף ובעיקר נותן לך שעה ביום לפרוק המון אנרגיות ועצבים שהצטברו כל השבוע, כי מה יותר טוב שאת עצבנית בטריף על הבוס מלפרוק הכל בחבטות באיזה שק איגרוף !
בקיצור, ממליצה בחום לכל אישה (או גבר) שמחפשת שיעור אירובי אינטנסיבי ששורף מלא קלוריות. בפעמים הראשונות, אני מודה, זה מרגיש סיוט ואת רק מתפללת שהשעה תגמר, אבל שאת שורדת עד הסוף את יוצאת בכזאת הרגשת ניצחון ועם שטף של אנרגיות מטורפות שמחזיקות אותך ערנית עד הלילה. ההתמכרות מובטחת! :)
מאת: נעמי | 21 במרץ 2014 | 10:22טוב אני חייבת להודות שאני לא בן אדם ספורטיבי, ואחרי אינספור פעמים שנרשמתי לחדר כושר/חוגים והגעתי רק פעמיים-שלוש, לקחתי את עצמי לפני חצי שנה בידיים, נרשמתי לחדר כושר קרוב לבית והתחלתי להתמיד בשגרת אימונים. אז אחרי הרבה מאמצים בהתחלה ומלחמות עם עצמי, לאט לאט החדר כושר נכנס לשיגרה ועכשיו אני לגמרי מכורה! אז אני הולכת לכל מיני חוגים ורצה קצת בחדר כושר, ובאמת שניסיתי ובדקתי כמעט הכל (פילאטיס, יוגה, זומבה, מדרגה….) אבל הכי הכי אני נהנת מקיקבוקס! וזה פשוט שיעור אירובי מעולה (לפעמים רק אירובי ולפעמים עם שקי איגרוף), זה משפר סיבולת, מחטב את הגוף ובעיקר נותן לך שעה ביום לפרוק המון אנרגיות ועצבים שהצטברו כל השבוע, כי מה יותר טוב שאת עצבנית בטריף על הבוס מלפרוק הכל בחבטות באיזה שק איגרוף !
בקיצור, ממליצה בחום לכל אישה (או גבר) שמחפשת שיעור אירובי אינטנסיבי ששורף מלא קלוריות. בפעמים הראשונות, אני מודה, זה מרגיש סיוט ואת רק מתפללת שהשעה תגמר, אבל שאת שורדת עד הסוף את יוצאת בכזאת הרגשת ניצחון ועם שטף של אנרגיות מטורפות שמחזיקות אותך ערנית עד הלילה. ההתמכרות מובטחת! :)
מאת: נעמי | 21 במרץ 2014 | 10:20אני מקנאה באנשים שנהנים מספורט. אבל כאלה שממש נהנים מספורט… אלה שקמים בחמש בבוקר לריצה של 30 קמ. מדהים. בעיני זה אפילו ראוי להערצה. אצלי ספורט זה בעיקר כי צריך. צריך לשמור על הגזרה, צריך לשמור על כושר, צריך להזיז את עצמי מהספה.. אבל אם יש פעילות שאני באמת אוהבת (או ממש נסבלת בעיני) זה לרכב על אופניים. לרכב ברחבי העיר תל אביב. אני יכולה לרכב במשך שעות, להסתכל על החנויות ועל האנשים שהולכים ברחוב ולא להרגיש שום מאמץ פיזי מיוחד. או שהזמן חולף ועבר לה שעה. תענוג צרוף
מאת: רחלי אופק | 21 במרץ 2014 | 09:45הפעילות הספורטיבית המועדפת עלי היא ריצה, וזה בגלל שאני פשוט מרגישה הכי סקסית בעולם שאני רצה, ברור לי שאני מזיעה, נאנחת בצורה לא מחמיאה, מעיפה את הידיים לצדדים כמו תרנגולת על ספידים אבל זה פשוט גורם לי להרגיש כמו הדבר הכי סקסי בעולם כשאני מקפצת ככה במדרכות. אז לא באמת אכpת לי אם ההרגשה היא אצלי או גם נראית כלפי חוץ, רק בשביל ההרגשה הזאת אני מוכנה לצאת לרוץ כל בוקר.
מאת: ענבל | 21 במרץ 2014 | 09:22הפעילות הספורטיבית המועדפת עלי: סרטוני היוטיוב של המאמנת המדהימה
Amanda Russel!!! היא נותנת מלא מוטיבציה ואפשר להתאמן בכל שעה בחינם ובבית, מושלם לחודשי החורף…יש הרבה סוגי אימון כמו חיטוב, חיזוק, בטן, ידיים ועוד
youtube
https://www.youtube.com/user/AmandaRussell
facebook
https://www.facebook.com/amandarussellfitness
מאת: ענבל | 21 במרץ 2014 | 09:15טוב די הצחיק אותי לראות את השאלה הזאתי !שואלים למה?!
כי בדיוק השבוע מצאתי סוף סוף את הפעילות ספורט שאני אוהבת ,ולא רק עושה כדאי לצאת עדי חובת הספורט( אמא אחרי לידה שרוצה לחזור לגיזרה שליפני ההריון)
בחודשיים האחרונים התחלתי לעשות ספורט כל פעם ניכנסתי לשיעור ספורט שונה .רק כדאי לצאת ידי חובת הספורט והעברתי בקושי 50 דקות של שיעור ..ואז בדיוק אתמול המליצה לי אחותי להיכנס לשיעורזומבה עיצוב אני כמובן חשבתי שאני עוד פעם הולכת להעביר 50 דקות בקושי,אבל להפתעתי השיעור עבר מהר מאוד שלא האמנתי אבל פשוט נהנתי מזומבה עיצוב כך שכבר מעכשיו אני מחכה לשיעור שיהיה ביום ראשון אז הפעילות הספורטיבית המועדפת עלי היא בהחלט זומבה עיצוב:) שבת שלום
מאת: אליש | 21 במרץ 2014 | 08:59טוב די צחקתי כשראיתי את השאלה הזאת שואלים למה ?!
כי בידיוק השבוע סוף סוף מצאתי את השיעור שאני ממש נהנת לעשות ולא רק באה לצאת ידי חובת הספורט( אמא אחרי לידה שחייבת לעשות ספורט כדאי לחזור לגיזרה של ליפני ההריון)
ב3 חודשיים האחרונים התחלתי לעשות ספורט עברתי כל יום לשיעור ספורט אחר כל פעם העברתי את 50 דקות של השיעור בקושי רב העיקר כדאי לעשות ספורט ואז אתמול אחותי המליצה לי להיכנס לשיעור זומבה עיצוב אני כמובן חשבתי שאני עוד פעם הולכת להעביר 50 דקות בקושי ..ניכנסתי לשיעור ולהפתעתי השיעור עבר במהירות שלא האמנתי אבל פשוט נהנתי מזומבה עיצוב כך שאני מחכה כבר ליום ראשון ללכת שוב לשיעור זה .אז זומבה עיצוב זה השיעור ספורט המועדףשיהיה שבת שלום
מאת: אליש | 21 במרץ 2014 | 08:41הפעילות הספורטיבית המועדפת עלי היא ריצה, וזה בגלל שאני פשוט מרגישה הכי סקסית בעולם שאני רצה, ברור לי שאני מזיעה, נאנחת בצורה לא מחמיאה, מעיפה את הידיים לצדדים כמו תרנגולת על ספידים אבל זה פשוט גורם לי להרגיש כמו הדבר הכי סקסי בעולם כשאני מקפצת ככה במדרכות. אז לא באמת אפכת לי אם ההרגשה היא אצלי או גם נראית כלפי חוץ, רק בשביל ההרגשה הזאת אני מוכנה לצאת לרוץ כל בוקר.
מאת: ענבל | 21 במרץ 2014 | 08:40מאז ומתמיד אהבתי לירקוד, עם נישואי (לפני 35 שנה)הבחנתי שבעלי "לא מתלהב" מהעובדה שאני הולכת לירקוד והפסקתי, לפני כמה שנים חליתי (ב"ה יצאתי מזה)ובעלי הרגיש שהדבר הנכון יהיה שאחזור לירקוד, ואכן בעשר השנים האחרונות אני הולכת לריקודי עם, שרה ורוקדת כאלו אני לבד באולם, לא מוכנה לוותר , כל הסובבים אותי יודעים שבשני וחמישי אסור לתכנן לי כלום, חם, קר, חולה , לא חשוב מה, אני בריקודים, פעילות כייפית, שמחה ומהנה , ממליצה לכל אחד!
מאת: מירי | 21 במרץ 2014 | 05:39הכי כיף להוציא עצבים על כרית, מומלץ בחמישי אחרי העבודה בשביל סופ"ש רגוע :)
וגם הליכה עם חברים והכלבים שלנו כי גם הם צריכים לשמור על כושר.
מאת: מעין | 20 במרץ 2014 | 23:47אני כבר 8 חודשים אחרי לידה, וכן עדיין נשארו עוד קצת קילוגרמים עודפים שמסרבים לרדת. וכל פעם אותו תירוץ: חדר כושר לא אוהבת, חוג זו הוצאה נוספת, כפיפות בטן דוחה תמיד למחר ואף פעם לא עושה..בקיצור מיליון תירוצים… לשמחתי יש דבר אחד שמדרבן אותי לעשות ספורט, הבייבי שלי ממש לא בעניין של לשחק בצעצועים יותר מ10 דקות ואם יש משהו שהוא ממש אוהב זה להיות בעגלה ולטייל..בכל הזדמנות שיוצאים לטיול הוא סקרן, בוחן, בודק, נהנה מהנוף. אז בחודשים האחרונים שלרוב השמש מלטפת וחורף לא נראה באופק הבנתי שאין תירוצים, חוזרת הביתה, נועלת נעלי ספורט ועושה הליכה עם העגלה ואני לא מדברת על סיבוב קטן מסביב לשכונה.. ככה גם אני נהנת משריפת שומנים ואנחנו נהנים יחד בזמן איכות !
מאת: ליטל | 20 במרץ 2014 | 21:31טניס!
מתוך רצון להפסיק להיות בטטה ולעשות קצת ספורט, בהתחלה בגדר צחוק, רצינו להירשם כמה חברות לקבוצת טניס.. אמרנו לכיף, לצחוקים. נראה נחמד ועל הדרך גם נוריד כמה קלוריות.אז לא האמנתי שבאמת זה יקרה אבל נרשמנו 8 חברות למועדון טניס בקרבת ביתינו, ואחרי תקופת התאקלמות קצרה נכנסנו לעניינים ברצינות.
היום אני גאה להגיד שמתוך 8 נשארנו 2 שמתמידות כבר שנה שלישית (!)
פעמיים בשבוע, שעה של כיף וספורט. מומלץ! :)
מאת: חנה סויסה | 20 במרץ 2014 | 21:15להכניס את האוזניות להפעיל את המוזיקה ולהתנתק מהעולם..ובזמן הזה לא חשוב שום דבר שמפריע..הדבר היחיד זה להמשיך לרוץ ולהנות מהדרך..אחד הדברים הכי טובים בחיים לפי דעתי :)
מאת: בר :) | 20 במרץ 2014 | 20:19
מאת: תותי | 20 במרץ 2014 | 19:22אני ככל הנראה נמנית עם מין העצלנים בעולם בגלל שאני לא סובלת כל תזוזה שהיא יות מתנועה ברחבי הבית. ניסיתי כבר חדר כושר, ריצה, הליכה, קצת שחיה,כפיפות בטן, סקווטים, דילוגית וכל מה שעולה בראש… מזלי שאני יחסית רזה ולא משמינה מהר אחרת הייתי הר אדם אבל לאחרונה גיליתי משהו יחסית נחמד – kettlebell. זאת מעין משקולת עם ידית אחיזה. צריך להניף אותה, לסובב ובכללי לעשות תנועות שלא ממש מזכירות כושר אלא סתם השתגעות.אולי בגלל שזה נראה לי כל כך רחוק מכושר וספורט זה מצליח.
מאת: קרינה | 20 במרץ 2014 | 17:56