מתנה בשישי: שובר בסך 500 ש"ח לרשת איל מקיאג'
צילום: רון קדמי
בכל יום שישי נחלק מתנה מדליקה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע, תוכלו לזכות בשובר בסך 500 ש"ח לרכישת מוצרים מהסדרה החדשה של חברת האיפור המקצועי איל מקיאג' – Volume Collection. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות על חווית הנשיקה הראשונה שלכם.
שווי המתנה: 500 ש"ח
*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 14\2\2 בשעה 12:00.
**בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
את המוצרים ניתן להשיג בסניפי הרשת איל מקיאג'.
הזוכה בבושם Roses De Chloe משבוע שעבר הוא אייל, שסיפר לנו על המעשה הכי קיצוני שעשה כדי לפגוש דמות מוערצת:
"לכבוד 5 שנות נישואין רציתי להפתיע את אישתי במשהו מיוחד, משהו לא שגרתי, משהו נדיר. מהרגע הראשון ידעתי שזו פשוט חייבת להיות ההופעה של פרל ג׳אם בברלין. אבל כשיש לך ילד קטן, אשתך בעבודה חדשה ואתה מנהל זוטר, גם אם ברלין נמצאת בבית של השכנים זה מרגיש לך ביקום מקביל. אז ניסיתי להוציא את הרעיון מהראש, חיפשתי רעיונות במוחות של חברים ובאינטרנט אבל שום דבר לא השתווה לחוויה הזו שרציתי לתת לה. לאט לאט גיבשתי תכנית, פנטזתי על איך שההורים שלי שומרים על הילד ליומיים-חמישה, חלמתי שאני אורז לנו מזוודה ומחביא אותה בתא המטען, אבל אלו היו הדברים הקטנים, הקלים. העבודות שלנו היו המכשול האמיתי! לא ידעתי איך לעקוף את המכשול הזה, אישתי בעבודה חדשה, אני אמור להעביר פרזנטציה רצינית ביום הנחיתה… פשוט בלתי אפשרי. כבר התחלתי להשלים עם העובדה שעם פרל ג׳אם לא נחגוג השנה כשעלה במוחי רעיון. קבעתי פגישה עם הבוסית של אישתי ובצורה מאוד מקצועית הצעתי לה פרסום מטעם העבודה שלי- פרסומת אחת שתרוץ בוריאציה ארוכה וקצרה ועיצוב לוגו חדש שידגיש את השינוי שעברה החברה. התשלום- אפס שקלים. כמובן שהיא מיד חשדה, לא הבינה איך זה יוצא לי משתלם, ומה הדחיפות שלי פתאום. באותו הרגע כבר לא נשמעתי מקצועי כלל, המילים ברחו לי וכל מה שיצא זה ״אני רק רוצה לקחת את אישתי להופעה של פרל ג׳אם בברלין״. ידעתי שאכשל בשלב הזה, ידעתי שעכשיו כבר אין לי סיכוי. אבל לשמחתי (ולצערה של הבוסית) היא הבינה בדיוק איפה אני עומד כי קרה לה מקרה דומה אבל בלי טיסה בסוף. היא נתנה לי חמישה ימים עם אישתי ודד ליין לפרסום שהבטחתי. יום לפני הטיסה התקשרתי דרך מפית לעבודה וזייפתי מחלה, אמרתי שאבנה את הפרזנטציה כשהכדורים יתחילו להשפיע. כשאישתי חזרה שמחה מהעבודה כי הבוסית שלה שחררה אותה בטענה שהיא דוגמה לכל העובדים, לא ידעתי אם אפשר לשמח אותה יותר, היה נדמה לי שהיא בשיא האושר.
ביקשתי שתהיה ספונטנית ותקפוץ איתי לנסיעה, קצת עצבנתי אותה שהייתי כלכך לחוץ, אבל הכל נעלם כשירדנו מהכביש ביציאה של שדה התעופה. התמצית של חמשת הימים בברלין הם: נמחצנו ומחצנו מעריצים, אדי וודר קרץ לאישתי, הסתגרתי בחדר במלון ובניתי פרזנטציה לעבודה שלי, רעיון לפרסומת ולוגו לעבודה של אישתי, בכדי לתת לי להתרכז אישתי יצאה לשופינג כל ערב ועשתה לי חור בכיס. אה כן, יצאתי מלך. כמה רחוק אפשר להגיע?!"
הנשיקה הראשונה שלי הייתה בכיתה ה'. היינו במסיבת כיתה וכולם רקדו ביחד ואז היה שיר רגוע, היה לנו זוג אחד בכיתה באותו הזמן והוא התחיל לרקוד. פתאום ניגש אליי אחד הילדים מהכיתה ושאל אותי אם אני רוצה לרקוד איתו, הסכמתי והתחלנו לרקוד סלואו. בסוף השיר לפתע הוא רכן לעברי והתנשקנו. לאחר מכן יצאנו החוצה והוא הציע לי להיות חברה שלו, היינו חברים כמה חודשים. את התקופה שהיינו חברים אני פחות זוכרת אבל את הערב המפתיע הזה אני לעולם לא אשכח!
מאת: הילה | 2 בפברואר 2014 | 17:21הנשיקה הראשונה שלי הייתה במסיבת אפטר פארטי אחרי טקס מסיבת הסיום של י"ב
זה היה עם ידיד שלי לשמד איתי יחד 3 שנים באותה כיתה בתיכון,
הנשיקה הייתה מדהימה ובאותה מידה גם מוזרה כי לא היה לי כך כך נסיון בזה :), הייתה לי הרגשה מאוד נעימה וכיפית,
–חח יום אחרי לא דיברנו על זה כל כך –
מאת: ליז | 2 בפברואר 2014 | 14:50הנשיקה הראשונה שלי הייתה במסיבת אפטר פארטי אחרי טקס מסיבת הסיום של י"ב
זה היה עם ידיד שלי לשמד איתי יחד 3 שנים באותה כיתה בתיכון,
הנשיקה הייתה מדהימה ובאותה מידה גם מוזרה כי לא היה לי כך כך נסיון בזה :), הייתה לי הרגשה מאוד נעימה וכיפית,
–חח יום אחרי לא דיברנו על זה כל כך –
מאת: khz | 2 בפברואר 2014 | 14:48הנשיקה הראשונה היתה בגיל 19. עם מישהו שרק הכרתי כמה ימים קודם. שהיה גדול ממני כמעט בעשר שנים שירתתי בבסיס בדרום הארץ והוא הגיע ליחידה במסגרת של תרגיל מבצעי. דיברנו בטלפון במשך שבוע ואז הוא הציע אם אני רוצה להצטרף אליו לסיבוב שטח על גבי הטרקטורון החדש שרכש , ושאל אם אני לא מפחדת.. נענתי להצעה וקבענו לטיול לילה על חוף הים. במשך שעתיים נסענו לאורך הדיונות מקפצים בין הגבעות. היה מפחיד ומרגש בו זמנית. ואז פתאום נעצרנו במורד הגבעה, קרוב לחוף הים, כי נגמר לנו הדלק.. אמצע הלילה. חושך בחוץ . מנסים לחשוב מה לעשות עכשיו.. כשפתאום הוא מחזיק אותי בכתפיים. מוריד את המבט על העיניים שלי. ו.. מנשק אותי. הרגיש כמו חלום.. :)
מאת: רחלי | 2 בפברואר 2014 | 05:17אמנם לא הייתה כל כך מוקדם. אבל נשארתי עם הנשקן עד עצם היום הזה. בספטמבר ימלאו לנישואינו 30 שנה ועוד לפני כן שנה של ידידות/חברות.
הייתי בת 17 והוא בן 21. למדנו יחד בגרות ערב.ידידים,שיחות לתוך האוטובוס מתל אביב לרמת גן ואז אחרי חודשיים בערך,המתנה,גשם ,זוכרת אפילו מה לבשתי והוא נישק אותי ואני אהבתי זאת. ומאז ועד עצם היום הזה אנחנו ביחד. זוכרת את הנשיקה הזו לעד. נשיקה גורלית
מאת: יפיתי | 2 בפברואר 2014 | 05:11הנשיקה הראשונה שלי הייתה בכיתה ט' בפנימייה שהייתי בה , ירדנו מהמרכז למידה וליד הפח הירוק של המבנה שלי הוא נישק אותי . הייתה אי נעימות קלה בגלל הריח והחוסר נסיון אבל עברתי בשלום :) -נפרדנו אחרי חודש חח-
מאת: לנה | 1 בפברואר 2014 | 19:15הנשיקה הראשונה שלי תוכננה בקפידה, אמנם הייתי רק בכיתה ט, אבל ידעתי שיש לי דדן ליין שאני פשוט חייבת לעמוד בו- המילניום!
יש תאריך טוב מזה? לא, יש מצב שאפספס את ההזדמנות? ממש לא.
כבר שנה שהיה לי חבר, אבל חבר כזה של ילדות, לא התנשקנו באמת, רק חיבוקים ונשיקות קטנות, הרגשתי ובאמת הייתי עדיין ילדה. אבל את המאה החדשה ידעתי שאין מצב שאתחיל בלי נשיקה צרפתית אמיתית.
מאחר והתאריך הלך והתקרב הייתי צריכה לודא שהכל מתקתק כמו שצריך- הלכתי עם אמא לקנות בגדים חדשים, קניתי כרטיס (עם כל החטיבה) למסיבה סוערת במועדון הנוער, התיישבתי להדרכה עם חברה מנוסה…
את היום האחרון למאה ה20 העברתי בהכנות לשניה הזו שבו מתחלפת השנה ואני אתנשק בפעם הראשונה, הייתי כלכך חדורת מטרה שהפחד שלי לא היה איך תהיה הנשיקה הראשונה שלי, אלא פחד שמא משהו ישתבש ולא אוכל להחזיר את השעון לאחור.
התראגנתי יחד עם כל הבנות אצל חברה, התאפרנו והתבשמנו בצורה מוגזמת כמו שרק בנות טיפש עשרה יודעות ויצאנו למועדון.
פגשתי את מתן בכניסה והוא היה יותר לחוץ ממני, פחדתי שיברח הביתה ברגע האחרון אז נצמדתי אליו כל הערב.
חצי שעה לפני חצות יצאנו לשכב על הדשא ולהסתכל על הכוכבים, רצינו להביע משאלה אחרונה לפני שנת 2000. רק אז הבנתי שזהו זה, הרגע הגיע, אני עומדת להתנשק בפעם הראשונה! לרגע אבד לי הבטחון, רציתי לברוח, אבל הייתי חייבת לעמוד בלוח הזמנים.
הספירה לאחור החלה, מעולם לא הייתי נבוכה כלכך, היינו צרכים להיות מאוד מכאניים כדי שזה באמת יצליח, לשנינו זו היתה הפעם הראשונה.
היה על הפנים! פשוט תאונה! לא היה לנו מושג מה עושים, מביך!!
זו היתה הפעם הראשונה שלי ובחיים לא אשכח אותה.
מאת: איימי | 1 בפברואר 2014 | 18:39הנשיקה הראשונה שלי הגיעה באיחור, הייתי בת 18 האחרונה מבין חברותיי
תמיד הייתי בחורה מופנמת בחברת בנים ומופרעת בחברת בנות
החבר הרציני הראשון שחשבתי שלא יגיע הגיע הוא סחף אותי גרם לי להרגיש דברים שמעולם לא הרגשתי וזה היה תהליך ארוך לקלף ממני שכבות להיכנס לי ללב הוא היה סבלני ומדהים הנשיקה שלנו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי על מה כל העניין, הוא לקח אותי לחוף מבודד במושב בצפון היה לילה וקר ישבנו על ספסל וצחקנו ונשיקות קטנות ומביכות על האף והמצח מצידי ומצדו חיממו את האווירה, עד שהוא תפס לי את הכתפיים ונישק אותי בטירוף! באותו רגע הלב שלי קפא וגם הדם שזרם לי למוח הזמן עצר מלכת
הרגשתי שאני נשאבת לתוך הוריקן של רגשות וזה היה מדהים! לא הצלחתי לשחזר תחושה כזו מאז כנראה ש"נשיקה ראשונה" היא גם הנשיקה האחרונה… ולא משנה באיזה גיל זה קורה כשזה אמיתי הציפייה משתלמת <3
מאת: אלה | 1 בפברואר 2014 | 16:26במר בחור הייתי מאוהבת כבר המון זמן. כמה בכיתי, ורציתי, ולא העזתי לקוות. אני הייתי ילדה קטנה בת חמש עשרה, שאמנם ידעה בתאוריה הכל והוא היה בן שמונה עשרה, והיתה לו חברה. הלשונות ריכלו שהוא מאוהב כמו שמעולם לא אהב. איזה סיכוי היה לי?
אז אהבתי וכאבתי וכתבתי שירים ונשארתי החברה הטובה, עד לאותו לילה הזוי שבו התחיל הכל. ישבנו מתחת לבניין שלי ודיברנו. אל תשאלו אותי מניין היה לי האומץ, אבל סיפרתי לו על חברתי, שהחבר הטוב שלה היה מאוהב בה, אבל היא לא היתה מעוניינת בו כי היתה מאוהבת במישהו אחר, ואז הסתכלתי בעיניו ואמרתי: "בדיוק כמוני". "מה זאת אומרת?" הוא העמיד פני תם, או מטומטם, ואני לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי: "כמו שאני אוהבת אותך." אחר כך המשכנו לדבר כאילו לא נאמר כלום. השכנים החלו לחזור הביתה מבילויי הערב שלהם, וכל אחד מהם אמר לי שלום. "למה הם אומרים לך שלום ולי לא?" הקשה האובייקט. "באמת לא בסדר." אמרתי. "אתה יודע מה? תאסוף חמישה שלום שלא יגידו לך ואני אפצה אותך." "מה אני מקבל?" הוא רצה לדעת. "נשיקה לחשתי.
כשנפגשנו בפעם הבאה הוא סיפר לי שנפרד מהחברה, והלב שלי נסק לשמיים. עדיין לא העזתי לקוות. כולם אמרו "מה לו ולך? את ילדה קטנה."
אבל בפעם שאחריה הוא לקח אותי על האופנוע שלו לגן צארלס קלוד בטיילת ושם, אל מול הגלים, הוא אמר לי שגם הוא אוהב אותי. הכנסתי את פרוייקט השלום להילוך גבוה. הסכמנו שגם אם הוא אומר לי שלום ואני לא עונה זה נחשב. שבועיים אחר כך הוא הגיע אל ביתי רכוב על האופנוע כשכרטיסיית השלום שלו מלאה. עמדנו מתחת לבניין, ואני שאלתי אותו בהבעה ידענית: "איזו נשיקה אתה רוצה?" הכל כדי למשוך זמן. הייתי מבוהלת עד עמקי נשמתי. בתור אחת שידעה מה הולך איפה, לא הייתי מוכנה לעובדה שנשיקה תפחיד אותי כך. הוא רק חייך את החיוך השקט שלו, ואמר: "את כבר תראי." הוא התקדם אליי, ואני נסוגתי לאחור, הוא התקדם ואני נסוגתי, עד שהרגשתי בגבי את הקיר ולא היה עוד לאן לברוח. הוא הניח יד אחת על הקיר וביד השניה הרים בעדינות את סנטרי. עצמתי את עיניי וחיכיתי למתקפה, אבל זו לא באה. במקומה, חשתי ליטוף עדין עדין של שפתיים על שפתיי, כך במשך דקה ארוכה.
אני לא זוכרת איך עליתי הביתה באותו יום, או איך נפרדנו. אני זוכרת רק ששתי אחיותיי הקטנות ישבו על הרצפה וצפו בטלוויזיה, ואני התיישבתי לידן, סמוקה ומכושפת.
במרוצת השנים היו אחרים, נשקנים טובים ונשקנים גרועים, אבל חוץ מפעם אחת נוספת לא נפלו עליי השמיים כמו באותו לילה של הנשיקה הראשונה…
מאת: לירון | 1 בפברואר 2014 | 10:55את הנשיקה הראשונה שלי סביר להניח שלא אשכח אף פעם ולא בגלל שהיא הייתה להיט, אלא לגמריי להפך. זה היה נורא.
כל החיים את צופה בנשיקות של אחרים מהצד, כשאת גדלה את מפנטזת על עצמך מתחלפת לשלוש שניות ורבע עם הכוסית שהחתיך על מסתער עליה בנשיקה רטובה, סקסית ומלאת תשוקה. את חולמת שהנשיקה הזאת תהיה מתוך אהבה עצומה, שתהיה בטעם דובדבן או תות, שכל העולם יעצור מלכת, ייקפא למאית השנייה וזה פשוט רחוק מלהיות המציאות.
הנשיקה הראשונה שלי הייתה בגיל 18, לפני שנתיים, כשהייתי בצבא. כן, גיל לא צעיר בכלל אבל ייחסתי משמעות מסוימת לעניין הזה, שזה באמת אמור לבוא מאהבה, מרצון, היה חשוב לי לחכות ומה גם, שעדיין הייתי נבוכה בכל פעם שאיזה מטומטם ניסה לנשק אותי אז חיכיתי עד שארגיש מוכנה נפשית לזה.
הוא היה מהיחידה שלי אבל לא שירתנו באותו המקום, כשנפגשנו בטיול יחידה הכרנו קצת יותר ובאוטובוס בחזרה הוא הרשה לעצמו להתיישב לידי, אחרי כמה פלרטוטים מצידו על כמה שהעיניים שלי מהפנטות אותו וכו הוא ניסה לנשק אותי ואני לא נתתי לו.
אחרי כמה שיחות קבענו להיפגש. הוא הגיע למקום המפגש והגעתי על מדים ישר מהבסיס. החלפתי לבגדים אזרחיים בתא השירותים ויצאתי אליו מחויכת ואופטימית. הוא הציע לנסוע לסינמה סיטי והסכמתי, כל מקום עם מיזוג יהיה מצוין בחום המטורף שהיה ביולי-אוגוסט.
אז הגענו עם הרכב שלו והוא היה גנטלמן ושילם על הכרטיסים. הסרט היחידי שהיה בשעה שבאנו בה היה דרושה חברה לסוף העולם, הסרט רק התחיל והוא כבר מלטף ומשחק לי בשיער כאילו אין מחר, מפה לשם הבנאדם נהיה חרמן ומתחיל לנשק אותי, אז זרמתי ומסתבר שלמרות שזאת הייתה הנשיקה שלי, הייתי טובה בה הרבה יותר ממנו. אני לעולם לא אבין איך בחורים שמעמיסים בנות והרבה!! מנשקים כל כך רע…. הרגשתי שאני טובעת, באמת, כל כך הרבה רוק שלא שלי היה בתוך הפה שלי, לשון שלא שלי נדחפת לגרון שלי וזה בכלל לא קסום! ואני הייתי המומה, נבוכה ורוצה הביתה, אחרי הדייט שתקנו בערך 90 אחוזים בנסיעה חזרה והוא אמר לי נהיה בקשר. טוב מאוד שלא היינו, כי מסתבר שהוא סתם רודף שמלות נואש שלא יודע לנשק בכלל. בסוף כן נתתי למטומטם לנשק אותי אבל זה רק לימד אותי איך לא להתנהג בפעמים הבאות. (:
מאת: גלי | 31 בינואר 2014 | 23:13הנשיקה הראשונה שלי הייתה כשהוא לקח אותי לדייט שני לבר על הים, ישבנו שתינו צחקנו עד הבוקר ואז כשהתחילה הזריחה הוא נישק אותי :)
מאת: שי | 31 בינואר 2014 | 22:36כשהייתי ילדה הייתי אובססיבית לסדרה בברלי הילס. הייתי בטוחה שבכל זמן נתון יש מצלמות שעוקבות אחרי ויש פסקול שמושמע כל פעם שיש איזשהי "סצינה דרמטית" בחיי. לכן, כל הזמן ניסיתי ליצור סיטואציות ש-"יצטלמו טוב" (במצלמה הפיקטיבית של חיי). ולכן, בזמנו היה לי חבר. שמענו בטלוויזיה שצריך להיות יום טוב לראות כוכבים נופלים. החלטנו ללכת לראות את הכוכבים ביחד. לקחנו שמיכה והלכנו לאזור מרוחק בלי הרבה אור מחוץ למושב. כמובן שיין לא היה אבל הוא דאג להביא סוג של תירוש או שקר כלשהו כדי לבנות אווירה. ושם בסיטואציה הכי מבויימת שיש, הייתה לי את הנשיקה הראשונה שלי. היה הייתה רטובה, מוזרה ומביכה. אבל הכי מושלמת שיכולה להיות.
מאת: שירי כהן | 31 בינואר 2014 | 20:35הנשיקה הראשונה שלי התרחשה ביום ההולדת 18 , חבר מהכיתה לקח אותי( מבלי לספר לי) למסעדה על חוף הים ואז בעצם זאת הייתה הפעם הראשונה, היום אנחנו יוצאים כבר שנתיים והוא הגבר שלי, החבר הכי טוב שלי והבן אדם שתמיד עושה אותי מאושרת.
מאת: דניאל | 31 בינואר 2014 | 20:07האמת שהייתי ילדה שמנמנה וחסרת בטחון עד גיל יחסית מאוחר, 15.. כשצברתי קצת בטחון ויצאתי עם מישהו בפעם הראשונה הכל היה נחמד ויפה ישבנו בבית קפה קצת ואחר כך טיילנו ברגל באיזור, התיישבנו על סוג של חומת אבנים נמוכה יחסית הוא התקרב אלי
(חשוב לציין שהיה לי גשר באותה תקופה)ישר נלחצתי ואמרתי שעוד לא התנשקתי אף פעם ואני לא יודעת איך והוא הרגיע אותי ואמר שיהיה בסדר ושאני אסמוך עליו.
זרמתי עם הנשיקה ולצערי זה זכור לי בתור הנשיקה הכי מלאת רוק שהייתה לי אבל היו כמה וכמה חוויות מתקנות מאז ;)
מאת: נוי | 31 בינואר 2014 | 17:34היה ילד אחד בלונדיני עיניים כחולות, הוא היה גדול ממני שנה אחת בלבד.
כל החברות שלי בתיכון הכירו אותו ותמיד חיכיתי לפגוש אותו באחת המסיבות.
לאט לאט התחלתי לראות אותו יותר ויותר. הרגש רק התחזק התגבש.
נהייתי כל כך מפוזרת שהיה בסביבה, הייתי כל כך ביישנית לא ידעתי מה לעשות, איך לפנות. רק בת 16 הייתי בזמנו.
פתאום ראיתי אותו בכל מקום, בבית ספר, אחרי הלימודים.
גיליתי עליו יותר ויותר פרטים.
פתאום הוזמנתי לימי הולדת שלו ולעוד מפגשים קטנים.
עד שיום אחד ישבנו בבית ספר אני וחברה, עשינו משחק כל אחת תשים קווים בתור אותיות לשם של מי שהיא דלוקה עליו.
כמובן שהיא גילתה.
אחרי מספר ימים לקחה אותי לבית שלו ושם הוא הכיר אותי יותר.
השאירה אותנו לבד, ופתאום זה קרה.
לא ידעתי מה לעשות. אם להרגיש טוב או רע? אם זה נחמד או סתם מיותר?
רק בת 17 הייתי שם.
היום בגיל 22 אחרי אין ספור פעמים של נשיקות.
יכולה בבטחה לומר.. שהנשיקה הראשונה האמיתית שלי עדיין לא קרתה.
מאת: סיון | 31 בינואר 2014 | 16:54הייתה בגיל 13 מאחורי קולנוע "עמל" המפורסם בכפר – סבא. היינו בכיתה ז' ומישה ואני הלכנו לסרט בקולנוע. בסוף הסרט, התחלנו ללכת הביתה, וליד לוח המודעות מאחורי הקולנוע, הוא שאל אותי אם הוא יכול לנשק אותי. אמרתי לו שכן. עד היום אני זוכרת את ההתרגשות והרעד שהרגשתי. הייתי בעננים. היום מישה הוא חוזר בתשובה. לפני כשנה, נפגשנו שוב בפגישת מחזור – 35!!!!!!!!!!!!!!!!! שנים אחרי. הוא מיד ניגש אלי ושאל אותי אם אני זוכרת אותו ואם אני זוכרת את הנשיקה ההיא. בוודאי שאני זוכרת ;)
מאת: אפרת | 31 בינואר 2014 | 15:14הנשיקה הראשונה שלי היא מרגשת… כי זו גם הנשיקה אם הגבר הראשון והאחרון שלי . הגבר של חיי. וכך מתחיל נולדתי בברית המועצות (באוזבקיסטן ) כל החיים שלי חלמתי להתחתן עם הודי כמו שהייתי רואה בסרטים .לפני 20 שנה בגיל 18 עליתי לארץ וישר נפלתי לתוך זרועותיו של בעלי בחיים לא הרגשתי מאוהבת .הרגשתי שאני בסרט הודי ?אחרי הכרות נסענו למשפחה שלו להודו ביום האהבה שיצא שבוע לאחר החתונה שלנו.לא היה מאושרת ממני.הוא לקח אותי לאגם פנגונג עם נרות ויין.ושר לי שיר בהודית.ביום הזה הבנתי שהחלום הפך למציאות. במהלך הכרותי עם בעלי חזרתי בתשובה .ושמרתי נגיעה . ובעלי הנסיך !! הסכים לכבד אותי . והנשיקה הראשונה שלנו הייתה מתחת לחופה הנשיקה הראשונה שלי ! ומאז אני חייה באושר ומלא אהבה עם הנסיך ההודי שלי .
מאת: אלינור צורדקר | 31 בינואר 2014 | 15:02ידיד משיעור אנגלית הזמין אותי לצאת איתו. שנינו היינו מאוד עצבניים מהסיטואציה, והחלטנו ללכת לסרט כדי שיהיו כמה שפחות שתיקות מביכות. באמצע הסרט נפלי לי הפלאפון, אבל היה כ"כ חשוך שכשבאתי להרים אותו מעדתי. נפלתי עליו בטעות,כשהשפתיים שלי נוגעות בשלו. הייתי מאוד נבוכה וישר באתי להתנצל, אלא שהוא נישק אותי בחזרה. מאז אנחנו שלוש שנים יחד :)
מאת: זהר | 31 בינואר 2014 | 14:58הייתי בת 13 כשהתאהבתי בבן של חברים של ההורים שלי.
הם גרו רחוק מאיתנו (3 שעות נסיעה). אני זוכרת שבאנו לבקר אותם באחד הקיצים והייתי מאוהבת בו מעל הראש. צחקתי מכל מילה שהוא אמר. חייכתי כל פעם שהוא הסתכל עלי.
בשנתיים שלאחר מכן ספרתי את השבועות בין פגישה לפגישה, היינו מדברים המון דרך המחשב ולאחר תקופה גם באסמסים שהפכו לשיחות טלפון.. מצאנו את עצמינו מדברים לפחות שעה בכל יום במשך תקופה עד שהוא אמר שזה לא יילך כי אנחנו רחוקים.
ואז הוא טס לשליחות באפריקה עם המשפחה שלו. אמרתי לעצמי שאני מפסיקה לחשוב עליו. אמרתי את זה גם לחברות שלי, אמרתי את זה לכל מי שהיה מוכן לשמוע. אבל לא באמת ביצעתי. הייתי בת 15 וחצי כשהוא בא לבקר, הם באו להתארח אצלינו בקיץ לסוף שבוע.
חיכיתי מאוד לביקור שלו והיו לי פרפרים בבטן תקופה לא קצרה לפני שהם הגיעו.
אני זוכרת שהייתי מבקשת משאלות מכוכבים נופלים, שיום אחד נתנשק.
בלילה לקחתי אותו להכיר את החברים שלי (שכבר שמעו עליו יותר ממה שאני יכולה לתאר, אבל הבטיחו לי לא להגיד לו) ובשלב כלשהו הוא רצה שנצא לסיבוב.
טיפסנו מעל גדר של מגרש כדורגל ביישוב (שבדיעבד השער שלו היה בכלל פתוח) וזה היה כמו מתוך סרט. רצנו במגרש וצחקנו הרבה ואז ממטרות התחילו לפעול והוא ניסה להרטיב אותי ואני אותו. בערך בנקודה הזו התקשרו אלי ואמרו לי שהטרמפ שלי הביתה עומד לצאת. חזרנו לבית שלי ועמדנו ליד הדלת.
התקרבתי אליו ויזמתי, אחרי כל כך הרבה זמן, מחשבות, תקוות וציפיות לרגע הזה, את הנשיקה הראשונה שלי.
מאת: נועה | 31 בינואר 2014 | 14:15זה קרה בצבא, שירתתי כסמבצ"ית והיה איתי בחור בבסיס, גבוה עם צלקת בגבה, שהחליף אתי מבטים,רב הזמן פשוט תהיתי אם זה נדמה לי או שזה אמיתי. בכל פעם שנתקלתי בו היה חשמל. אבל מעבר לזה כלום לא קרה, ככה עברו להם חודשים, כשכל יום אני מקווה שמשהו יקרה וכלום לא קורה. אבל הכל השתנה במסיבת הפורים של הבסיס. נשארנו רק החיילים בסופ"ש ופשוט היה כיף. שתיתי עם חברות שלי והייתה מוסיקה. פתאום הוא מגיע עם חברים שלו והלב שלי דופק, ופשוט הרגשתי, היום משהו הולך לקרות. כעבור משהו כמו שעה, אני יוצאת החוצה והוא עומד שם,לוקחת כוס בירה מהשולחן,והוא עומד שם לבד ומעשן, התיישבתי על ספסל ליד, ואז זה סוף סוף קרה, הוא התחיל לצעוד לכיווני, התחיל לדבר איתי וסוףסוף דיברתי איתו!! לחשוב שחודשים דימיינתי איך הקול שלו נשמע! זה היה יותר טוב מכל סרט שראיתי, דיברנו וצחקנו והחיוך שלו היה כל כך יפה, הבירה נתנה לי תחושה חמימה בבטן והסתכלתי על הכוכבים, ואיכשהו זה פשוט קרה, התקרבנו ו…
מאת: אלה | 31 בינואר 2014 | 14:06v
מאת: v | 31 בינואר 2014 | 13:32עוד לא הייתה אבל בכול פעם שאני מדמיינת איך היא תיהיה זה על חוף הים כשמעלינו הירח וחבר שלי שאני איתו כבר 8 שנים ביחד והוא מנשק אותי ומחבק אותי ואומר שהוא אוהב אותי
מאת: אורלי | 31 בינואר 2014 | 11:30הנשיקה הראשונה שלי הייתה בגיל 15 וחצי ביום חמישי, ביום הנקיונות והארגונים לקראת סוף השבוע. בשעות הערב לאחר סיום הניקיון ירדתי לשפוך אשפה בחדר הזבל, בו זמנית נכנס השכן שהיה בזמנו הכי חתיך ומקובל בכל השכונה ויצא רגע ששנינו פתחתנו את מכסה הפח יחדיו, הסתכלנו במבט ביישני וחזדר, לא עברו שלוש שניות ושיפתותנו נפגשו..
היום אנחנו נשואים באושר מזה כחודשיים…
מאת: נופית אליאס | 31 בינואר 2014 | 11:24הכרנו כמה חודשים קודם, יותר נכון אני ידעתי על קיומו והוא קצת פחות על שלי. נפגשנו כמעט כל יום, במקומות הכי מפתיעים, הכי לא צפויים. גיליתי שיש לנו טעם זהה במוסיקה, באוכל ואהבה משותפת לישון. ניהלנו די הרבה שיחות, גם של חולין וגם עמוקות כאלה, מהנפש. כלומר, אני בעיקר דיברתי והוא רק עשה תנועות קטנות של מקשיב, מבין. ולמרות כל זאת, זה לא קרה. אני החלטתי לא ללחוץ, להמשיך בשלי עד שזה יבוא ממנו. ויום אחד החלטתי שנמאס לי, שהיום אני עושה את הצעד לקראתו, להגיד לו שדי עם המשחקים האלה. משהו בי הרגיש שהיום זה היום שלנו. אבל הוא הקדים אותי. בסוף זה בא ממנו. התרגשתי מאוד, אפילו רעדו לי הרגליים והידיים, יובש בפה, צחקוקים קטנים בלתי נשלטים, פעימות לב מהירות במיוחד. ידעתי שאני לא נראית במיטבי, אבל הוא יצטרך לקבל אותי היום כמו שאני, אין זמן למקצה לשיפורים. למרות שלא היינו לבד, שם בחדר, אני הרגשתי שכל העולם עמד מלכת ועכשיו מתקיימים בו רק אני והוא. הוא בכה, אני צחקתי וקול עמום, מרוחק שאל אם אפשר לשים לי אותו על הידיים. מיד נישקתי אותו, על הלחי, על האף, על כל עין עצומה. עטוף כולו בשמיכת בית חולים כחולה, מעוך והמום, נישקתי אותו ואמרתי לו שאני אוהבת אותו ותודה שמהיום אני אימא. כן, תמיד אני אזכור את רגע המפגש שלנו, את הנשיקה הראשונה שלנו- הבן שלי שהפך אותי לאימא ואני- תמיד אימא שלו.
מאת: נטע | 31 בינואר 2014 | 10:10על הנשיקה הראשונה שלי התאמנתי עוד לפני…
היינו יושבות 5 חברות טובות, ילדות עדיין, ותוהות איך זה מרגיש להתנשק, מה צריך לעשות, האם לסובב לשון, האם לנשק בעדינות, האם להוביל או להיות פאסיבית. ניסינו בעדינות להתאמן על בובות אבל שום דבר לא הכין לדבר האמיתי. באותם שנים, שידרו את "שושלת" בטלויזיה. פעם בשבוע כולם היו לוקחים פסק זמן ומתיישבים לראות מה קורה בעולמן של אלקסיס וקריסטל. היו מאות פרקים ואף פרק לא פיספסתי. הייתי צופה אדוקה. לפרק האחרון התכוננתי כאילו זו חתונה. הכנתי פופקורן, שתייה, ממתקים והתיישבתי לצפות. פתאום דפיקה בדלת. הבחור שאיתו פנטזתי שנים להתנשק עומד שם וקורא לי לצאת החוצה. אני נקרעת בין הרצון לא להפסיד את הפרק האחרון ובין הבחור החתיך שמחכה בדלת. ברור שיצאתי!!! אני יוצאת, ביישנית ומפוחדת. אנחנו יושבים ומדברים ופתאום הוא מנשק אותי. זה היה מתוק ומרגש ומפחיד ומסעיר. חשבתי שאני ממש מנשקת טוב ואז הוא שואל אותי "אבל למה את כל הזמן מרטיבה את השפתיים"? אז זהו הזיכרון שילווה אותי תמיד. הנשיקה בסופו של דבר הייתה כנראה מוצלחת כי הפכנו באותו היום לזוג למשך שנתיים. הבחור הראשון. הנשיקה הראשונה והפרק שהפסדתי ומעולם לא השלמתי של "שושלת".
מאת: מורן רייטר | 31 בינואר 2014 | 09:36הייתי בת 17. וזה היה יום האהבה.
בחור שלמד אותי מתחילת היסודי ותמיד היה תפוס במערכות יחסים עם הבנות הכי מקובלות בשכבה סוף סוף "גילה" אותי בין ה"המון" ואת העניין הכמוס שלי בו שנשמר בסוד שנים רבות וסוף סוף הזמין אותי לצאת.
סיימתי משמרת ב9 בערב, וקבענו להיפגש בקניון.
אני זוכרת שהחלפתי אולי 10 חולצות בשירותים עד שהוא צלצל והודיע שהוא הגיע.
ישבנו בבית קפה (די מעפן) בקומה הראשונה של הקניון. ואני בכלל לא אוהבת קפה
אבל שתיתי את הקפה הכי חזק כי ידעתי שבסוף הלילה אולי אזכה לקבל את הנשיקה הראשונה בחיי ועוד מבחור שכל כך חיבבתי ורציתי שיהיה לי טעם טוב.
ישבנו דיברנו ואני לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים.
הוא השאיר טיפ כל כך מוגזם למלצר, ששאלתי אותו בתדהמה "בחיים לא ישבת בבית קפה??"
אבל בתוכי ידעתי שהוא רק מנסה להרשים.
יצאנו להסתובב בגינה מחוץ לקניון והיה כל כך הרבה על מה לדבר.
אני זוכרת שחבר שלו התקשר, ושמעו חזק את החבר דרך הטלפון. שמעתי אותו שואל אותו "נו כבר היתה נשיקה עם הבחורה שכבשה את ליבך?"
והוא, מסתכל עליי, לא יודע שאני שומעת, חייך וענה לו "עדיין לא".
השעות רצו כזה מהר, ואמא שלי לחצה עליי לחזור. הוא ליווה אותי הביתה ובחצי הדרך התעקשתי שמכאן אני אמשיך לבד. לא רציתי שאמא שלי תציץ עלינו מהחלון ויתחילו התיחקורים.
נעצרנו בשביל, הרגשתי שאין לו אומץ לנשק אותי בגללי שמכל מחמאה במהלך הערב מצידו נהייתי אדומה כעגבנייה והרגשתי שהוא כבר נבוך יותר ממני. ואז משום מקום, לא יודעת להסביר איך פתאום, זרקתי לו : "כפיצוי על זה שאני צריכה לסיים מוקדם" לא חשבתי פעמיים ונישקתי אותו כמו שראיתי בסרטים. הנשיקה הראשונה לא נמשכה הרבה זמן. היה לה טעם חזק של קפה אבל היא הייתה מדהימה.
מאת: מורן | 31 בינואר 2014 | 09:25הייתי בת 17. וזה היה יום האהבה.
בחור שלמד אותי מתחילת היסודי ותמיד היה תפוס במערכות יחסים עם הבנות הכי מקובלות בשכבה סוף סוף "גילה" אותי בין ה"המון" ואת העניין הכמוס שלי בו שנשמר בסוד שנים רבות וסוף סוף הזמין אותי לצאת.
סיימתי משמרת ב9 בערב, וקבענו להיפגש בקניון.
אני זוכרת שהחלפתי אולי 10 חולצות בשירותים עד שהוא צלצל והודיע שהוא הגיע.
ישבנו בבית קפה (די מעפן) בקומה הראשונה של הקניון. ואני בכלל לא אוהבת קפה
אבל שתיתי את הקפה הכי חזק כי ידעתי שבסוף הלילה אולי אזכה לקבל את הנשיקה הראשונה בחיי ועוד מבחור שכל כך חיבבתי ורציתי שיהיה לי טעם טוב.
ישבנו דיברנו ואני לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים.
הוא השאיר טיפ כל כך מוגזם למלצר, ששאלתי אותו בתדהמה "בחיים לא ישבת בבית קפה??"
אבל בתוכי ידעתי שהוא רק מנסה להרשים.
יצאנו להסתובב בגינה מחוץ לקניון והיה כל כך הרבה על מה לדבר.
אני זוכרת שחבר שלו התקשר, ושמעו חזק את החבר דרך הטלפון. שמעתי אותו שואל אותו "נו כבר היתה נשיקה עם הבחורה שכבשה את ליבך?"
והוא, מסתכל עליי, לא יודע שאני שומעת, חייך וענה לו "עדיין לא".
השעות רצו כזה מהר, ואמא שלי לחצה עליי לחזור. הוא ליווה אותי הביתה ובחצי הדרך התעקשתי שמכאן אני אמשיך לבד. לא רציתי שאמא שלי תציץ עלינו מהחלון ויתחילו התיחקורים.
נעצרנו בשביל, הרגשתי שאין לו אומץ לנשק אותי בגללי שמכל מחמאה במהלך הערב מצידו נהייתי אדומה כעגבנייה והרגשתי שהוא כבר נבוך יותר ממני. ואז משום מקום, לא יודעת להסביר איך פתאום, זרקתי לו : "כפיצוי על זה שאני צריכה לסיים מוקדם" לא חשבתי פעמיים ונישקתי אותו כמו שראיתי בסרטים. הנשיקה הראשונה לא נמשכה הרבה זמן. היה לה טעם חזק של קפה אבל היא הייתה מדהימה.
מאת: מורן | 31 בינואר 2014 | 09:24הנשיקה הראשונה שלי-
טוב, אז זה היה בכתה י"א…כן – די מאוחר – יחסית לחבר'ה היום!!!
וזה היה עם בחור חמוד – שהיה חבר שלי – בגן!!!!
הוא השלים לי שיעור פיזיקה שפיספסתי – ואיכשהו – בדקנו את חוקי הפיזיקה – בעיקר את מקדם החיכוך – של השפתיים!!!
ואז – אמא שלי באה להביא לנו תה ועוגיות –
ובשנייה שהיא כמעט נכנסה לחדר – הפסקנו להתנשק – הבעייה היחידה הייתה שהוא היה מרוח בליפסטיק שלי!!!
זה היה מצחיק, מפדח ולקח לו כמה שניות טובות להסיר את זה אח"כ…!
מאת: רחלי | 31 בינואר 2014 | 09:03זה קרה לפני שתים עשרה שנה וקצת . נפרדתי מהחבר הראשון שלי של שלושה חודשים – חבר של חיבוקים בלבד שלא היה לו אומץ לנשק אותי והסתפק במבטים וחיבוקים. מאוד אהבתי אותו. פרידה קשה, מלודרמטית, עם טריקת דלת מטאפורית שאת הדיה לא אשכח לעולם. נכנסתי לסחרחרת של דייטים ראשונים ומייאשים. יצאתי יום אחד עם ההוא ולמחרת עם אחר. התבלבלתי בשמות שלהם, עשיתי הכל כדי להקהות את הכאב, אבל לא באמת הצלחתי.
הייתי עצובה ועצבנית. והשיחה הראשונה שלי עם "הבחור החדש" שהחברה שלי חשבה שבול יתאים לי שמדריך איתה בצופים התגלגלה מאד מהר לריב מפגר, אבל מסתבר שהיה שווה להישאר. יום למחרת שוחחנו בטלפון שעה וחצי (והוא "לא בנאדם של טלפון") ויומיים אחרי זה נפגשנו. אפילו לא חלמתי שזה יהיה הדייט שישנה את חיי. קיוויתי רק לשכוח את האקס ששם לי איקס על הלב. לא ידעתי שאני מסוגלת לאהבה אמיתית וטובה.
יצאנו לפאב והשיחה קלחה בלי שטיפת בירה נשפכה. שנינו אנשים של קוקה קולה מסתבר, והיה לנו המון במשותף, והמון שונה, וככה – המון על מה לדבר.
ובלי ששמנו לב, השעות נזלו חמקו להן בין האצבעות. והוא ליווה אותי הביתה וטיילנו בשדירה שמתחת לבית של ההורים ואז ישבנו על ספסל והוא ליטף אותי ארוכות. ואז , בין כל המילים, פתאום שתיקה. היינו חייבים למלא אותה בנשיקה. הנשיקה הראשונה שלי. היו לו שפתיים רכות והוא נסך בי תחושת ביטחון מיידית. ידעתי כבר אז שזו תהיה אהבה אמיתית.
ובינתיים חלף לו מעל עשור, של בילויים וטיולים ואפילו נישואים מאושרים. עם נשיקה במצח לפני השינה ולפעמים בבוהן "כי את כזו קטנה!" עם נשיקות מדליקות באוזן ובצאוור, עם נשיקות שאומרות הכל ונשיקות שלא צריכות לומר שום דבר.
מאת: לירון | 31 בינואר 2014 | 08:59כשהיינו ילדים בני 12, הרגשנו שאנחנו כבר בגיל ש"צריך להתנשק".
אז כמה ימים לפני המילניום, אני וחברה שלי החלטנו שבמעבר ל2000, אנחנו מתנשקות.
הודענו לחברים שלנו בזמנו. אמרנו להם "עוד כמה ימים אנחנו מתנשקים"
חבר שלי לא היה נראה נלהב מהרעיון, אבל קיבל את הבשורה.
ואז, ב23:55, באמצע מסיבה כיתה, נכנסנו לשירותים ארבעתנו.
"איך מתנשקים בכלל?" שאל אותי החבר.
"תעשה כמו שראית בסרטים." ניסיתי להרגיע אותו.
ואז, מול חברה הכי טובה שלי, התנשקתי.
זה היה מזעזע.
הוא פתח וסגר את הפה, מה שגרם לנשיכה כואבת בלשון שלי.
אחרי כמה ימים נפרדנו.
ואחרי 4 שנים הוא יצא מהארון.
מאת: שרון תהילה ליפשיץ | 31 בינואר 2014 | 08:57הייתי בת 14.בגיל הזה הספקתי די הרבה-היה לי כבר חבר אחד אבל זה לא התחיל מנשיקה אלה מ"ידידים בבית הספר ששידכו בניהם".זה נמשך בדיוק שבוע.אחרי תקופה מסויימת התחלתי ללכת לחוג ריקוד -ברייק דאנס ,ושם הכרתי אותו.בהתחלה לא שמתי לב אליו אבל אחרי שהמאמן הצמיד אותו אליי שילמד אותי דברים בסיסיים כי הוא היה וותיק ואני מתחילה,זה התגלגל לשיחות במסנג'ר ואז לשיחות בטלפון.אחרי תקופה של חששות אם לחשוף או לא את רגשותיי בפניו החלטתי לעשות מעשה.כמו כל פעם אחרי אימון הוא היה מלווה אותי הביתה ודיברנו כרגיל…אני בתור ילדה בת 14 ובתור אחת שלמדה על אהבה דרך סרטים חשבתי שהחזקת יידים זו מחווה רומנטית וזה מה שעשיתי-החזקתי לו את היד.הוא שאל למה אני עושה את זה ותוך כדי שהפרצוף שלי נהיה אדום ממבוכה ולחץ *טוב שהיה חשוך בחוץ אז אני לא חושבת שהוא ראה את האדימות שהשתלטה עליי* אמרתי לו-"סתם כי בא לי" והוא בתגובה תפס לי את היד גם כן והגיעה הרגע של השתיקה המביכה.המשכנו ללכת עד שאמרתי לו תנחש.הוא שאל "מה לנחש?" ואז הוא פשוט התחיל לזרוק משפטים של:"הכל בסדר?","את כועסת עליי?",ואז הוא אמר "את שונאת אותי?" ובאותו רגע אמרתי "להפך".הוא עזב לי את היד ועצר ושאל "באמת?!" ואז החיוך המקסים שלו חשף את השיניים המושלמות שלו והעיינים נצצו.הוא בא אליי וחזר להחזיק לי את היד ומכאן התפתחה שיחת ה-"כמה זמן את אוהבת אותי ולמה לא אמרת קודם כי גם אני אותך" ובלי לשים לב הגענו ליד הבית שלי.פתאום הוא עזב את היד שלי הסתובב כלפיי פנים מול פנים ו…נישק אותי.אחרי הנשיקה הוא אמר לי שהוא פחד שהוא יפתיע אותי מידי ואני אדחוף אותו אבל אני רק חיבקתי אותו ואמרנו אחד לשני שאנחנו אוהבים אחד את השני.זאת הייתה האהבה הראשונה שלי והנשיקה הראשונה שלי.אני והוא החזקנו ביחד 10 חודשים מקסימים אך לכל דבר טוב יש סוף.סוף טוב הכל טוב
מאת: טשה | 31 בינואר 2014 | 08:48הנשיקה הראשונה שלי היתה נשיקה בהפתעה. היא קרתה לי די מאוחר,כי הייתי נערה ביישנית ומופנמת.כשהתגייסתי לצבא שיכנו אותי יחד עם עוד כמה חיילות בדירה במרכזה של עיר קטנה ונידחת.נהגנו להזמין פיצה בתדירות גבוהה מהפיצריה השכונתית,ותמיד הגיע אותו שליח-בחור נאה ומתוק.מצאתי את עצמי משכנעת את הבנות להזמין פיצה בכל הזדמנות,רק כי רציתי להגניב עוד מבט חטוף בשליח החמוד,אבל לא היה לי אומץ אפילו להחליף איתו מילה.כנראה שהוא הרגיש בעניין,ויום אחד כשהוא הגיע עם הפיצה ופתחתי לו את הדלת,הוא פשוט נישק אותי..וברח! עמדתי המומה בדלת,עם הפיצה ביד,ולא ידעתי מה לעשות.כאמור,בגלל שהייתי ביישנית ודי מבוהלת,שכנעתי הבנות להפסיק עם הפיצה מטעמי דיאטה רק מהחשש שאצטרך להתמודד עם תוצאות הנשיקה ההיא. היום אני פשוט צוחקת על עצמי,כמה תמימה וביישנית הייתי…
מאת: שחר | 31 בינואר 2014 | 07:29בס"ד
כשומרת נגיעה-חרדית. הנשיקה הראשונה שלי הייתה בגיל 20 אחרי שעמדנו מתחת לחופה.זה היה מרגש,רומנטי מפתיע ובעיקר אוהב
זו היתה נשיקה של אהבה אמיתית של מחוייבות וקשר ממוסד
זו לא הייתה נשיקת נעורים מלאת הורמונים מאחורי שיח בתיכון וגם לא איזשהו סטוצ חד פעמי עם בחור שמערכת היחסים גוועה טרם התחילה. להיפך,הנשיקה היתה קסומה כי כבר היינו נשואים והיינו בתחילת העתיד שלנו,מתחילים להגשימו באהבה ובנשיקה.
מאת: אתי | 31 בינואר 2014 | 05:13רק בשביל זה מגיע לי פרס!
מאת: ... | 31 בינואר 2014 | 05:07האמת היא, שהנשיקה הראשונה שלי, קרתה אתמול… האהבה הראשונה שלי בדיוק אכזב אותי קשות, לפני שלושה ימים, (היינו בסוג ש פלירטוט שנמשך נצח כי לא היה לי האומץ לגשת אליו) והוא נמרח (ממש!) על הפרחה השכבתית, הוא התנהג איתה כמו שהוא היה מתנהג איתי… לצערי הייתי חייבת לראות את זה כי שילבו בין ההקבצה שלי (מצוינות מתמטיקה) להקבצה שלו (מתמטיקה א')בגלל שהמורה של המצוינות לא הגיעה… הייתי צריכה לראות את זה במשך כל השיעור, ובקושי רב הצלחתי להסתיר את הדמעות. בסוף השיעור ברחתי החוצה לכיתה נטושה שכבר סיימה ללמוד ובכיתי שם, עד שחברותיי מצאו אותי וניחמו אותי, בשיעור שאחרי ההפסקה לא הייתי מרוכזת בכלל אבל סך הכול די נרגעתי. אחרי שנגמרה השעה הלכתי ללוקר שלי שנמצא בקצה המסדרון ועם רעמת השיער המתולתלת שלי, לא יכולתי לראות שום דבר שמתרחש מאחורי, אז בא הנשיקה הראשונה שלי מאחורי, והבהיל אותי, ברגע הראשון ממש נבהלתי אבל אז התחלתי לצחוק ורק בזכותו הדיכי עבר לי… המשכנו לדבר באיזה פרויקט ששנינו משתתפים בו ולא הפסקתי צחוק, תמיד הייתה לי חיבה מיוחדת לנער הזה אבל הייתי עיוורת לסביבה בגלל ההוא, האהבה הראשונה שלי, שבאמת אהבתי, במשך יותר מחצי שנה, אבל, גיליתי את הנער המדהים הזה, ובמסדרון הריק של אמצע השיעור, כשהוא היה בדרך למזכירות להביא טוש למורה שלו ואני בדיוק חזרתי מלקנח את האף (חורף בכל זאת…) התנשקנו. בין הלוקרים ,הדלתות והצעקות העמומות של המורות מהכיתות, והנשיקה הזו הייתה מדהימה, כל כך נכונה, אמתית, וכנה. אז הבנתי, שהוא האהבה האמתית הראשונה שלי, כי כשאני מסתכלת על ה"הוא" מחדש, אני פשוט לא מבינה מה מצאתי בו…
מאת: ענברראשונה שלי, | 31 בינואר 2014 | 01:14בכיתה ו' היה לי את החבר הכי חמוד בעולם, אבל הוא היה מאד ביישן. כל יום במשך 7 חודשים היינו חוזרים יחד מהלימודים והייתי מתפללת שהוא יעשה את הצעד וינשק אותי בספונטניות. וכמובן שכל פעם התאכזבתי מחדש אבל לא היה לי מה לעשות.
ואז הגיע הרגע הגדול, בתום שבעה חודשיים עמוסים בציפייה – ישבנו בחנייה של חברה כשפתאום הוא ביקש שאני אבוא איתו הלכנו קצת ברגל, עצרנו , צחקנו ודיברנו, אומנם היא לא הייתה ספונטנית כל כך אבל היא הייתה פשוט מושלמת. הייתי מאושרת במשך חודש לפחות וגם עכשיו כשאני כותבת עליה היא מעלה לי חיוך על השפתיים.
מאת: חגית | 30 בינואר 2014 | 20:11הנשיקה הראשונה שלי לא תשכח לעולם! שמו דויד. הוא היה מוערץ על ידי כל הבנות בשיכבה ובבית הספר כולו. אני הייתי מאוהבת עד מעל הראש…ההורים שלי לא הרשו לי לצאת בשום אופן מהבית אחרי בית הספר ואני שכל כך רציתי אותו הלכתי ללמוד קרטה בכדי לראות אותו קצת ולדבר איתו אחרי בית ספר. הייתי מתלבשת מגניב בכדי שידלק עלי והולכת לשם ואח"כ מחליפה את הבגדים לחליפת קרטה. יום אחד הלכתי איתו "קרב" כשבסופו הפלתי אותו על המזרון שעליו התאמנו וכל זה בכדי להיות קרובה אליו(: בלי שום אזהרה נישקתי אותו נשיקה ארוכה ורטובה וכל זה כשכולם מסתכלים והוא המום ולא זז והוא שרוע על הריצפה(: מה איכפת לי? אני את שלי קיבלתי…
מאת: נתי | 30 בינואר 2014 | 17:11הנשיקה הראשונה שלי היתה דווקא לא צפוייה .היה לי ידיד אפלטוני במשך כשנה.שנינו עבדנו באותו מקום עבודה.באחת המשמרות הוא החזיר אותי בחצות הביתה ואז ממש כמו סינדרלה הוא נישק אותי והתמסרתי לתחושה המסחררת.מאז אנחנו זוג מאושר וביחד.ויתרי על מקום העבודה בשביל לזכות באהבה.
מאת: אורלי | 30 בינואר 2014 | 16:55