מתנה בשישי: שמלה של קאלה
בכל יום שישי נחלק מתנה מדליקה לגולשים מלאי הסטייל של FF . השבוע תוכלו לזכות בשמלה של קאלה. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות מהו הבד שאתם הכי נהנים ללבוש – כותנה, צמר, משי או שיפון?
שווי המתנה: 620 ש"ח
*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 13\10\20 בשעה 12:00.
**בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
את השמלה ניתן להשיג בחנויות של קאלה ברחבי הארץ.
הזוכה בתיק של דניאלה להבי משבוע שעבר היא נועה, שסיפרה לנו על "תיק" שנפל עליה:
" לרוב אני לא מחשיבה טובות כ"תיק". בטח לא אם היא לאחת החברות שלי,כי גם אחרי הטבעת והחופה אנחנו לא אותו דבר בלי החברות שלנו. ובכל זאת זכורה לי "טובה" אחת במיוחד. עד שעשיתי את התואר הראשון עבדתי במספר חנויות בגדים. הארון שלי היה נושא לשיחות ועקיצות בין החברות. מגוהץ,מקופל,מקוטלג ומבושם. ואז החברה הכי טובה שלי ובעלה עברו דירה, והיא חלתה מאוד. כמובן שהיא לא סמכה על בעלה עם הבגדים בארון וביקשה ממני לבוא לפרוק את הארגזים. זה היה יום שישי בבוקר אחרי שבעלה פרק יום לפני כן את רוב הארגזים. הגעתי לשם חמושה במבשם הבדים שלי,מגהץ ניירות רחניים, ומכונת המדבקות שלי. במשך שעות,גיהצתי,קיפלתי,תליתי, בישמתי וסידרתי לפי סקלת צבעים. לכל מדף הוצמדה תגית עם הקטגוריה אליה הבגדים משתייכים ושקיקי לבנדר חבויים. שטפתי את חדר השינה שלהם,הצעתי את המיטה וכיסיתי אותה בכיסוי מיטה סרוג לבן ורצתי להביא זר חרציות קיציות ועוגת שמרים מהמאפייה. מאז תמיד היא נזכרת להגיד לי איך היא הגיעה לדירה עמוסת ארגזים בתחושה שכל הבית היה עדיין קטסטרופה אבל איך חדר השינה הרגיש לה כמו הבית האמיתי הראשון."
הוא בד יוקרתי ..עדין ואלגנטי.. בד שיק עם מעמד..
מאת: אא | 22 באוקטובר 2013 | 14:49יש משהו בבד הזה שגורם לי להרגיש מיוחדת.לא משנה באיזה צבע או איזה דוגמא הבד הזה מסוגל לתת תחושות שאף בד אחר לא מסוגל לתת כמוהו.אפילו שמלת הכלה שלי הייתה כולה מתחרה והרגשתי הכי מיוחדת בעולם ושגם עוד 20 שנה אני אסתכל על עצמי ואוהב את השמלה כי התחרה היא על זמנית.הבד הזה יכול לתת לי להרגיש תחושות מעורבות שזה נפלא, גם להרגיש וינטאג' וגם מודרניזם יחד.שילוב מנצח!
מאת: רעות | 21 באוקטובר 2013 | 12:48צמררררררר!!!!סוודר צמר ענקי עם כוס שוקו חם פוך וסרט טוב..חלוםםם!!!!הכי כיף זה שאני יוצאת בבוקר ללימודיםלובשת שמלת מקסי מעל סוודר צמר ארוג אובר סייז מגפונים וצעיף להשלמת האאוטפיט הנונשלנטי,מקבלת אינספור מחמאות וכבר מוכנה לחורף הכל כך חורפי שלנו!!!חורף בריא לכולםםםםםם!!!!
מאת: מיכל | 20 באוקטובר 2013 | 21:51גגג
מאת: גגג | 20 באוקטובר 2013 | 12:32הבד האהוב עליי תמיד היה ותמיד יהיה תחרה, זכור לי עוד מימי הגן בשנות ה-90 את אהבתי לגרביים המצחיקות הללו שמסתיימות בשרוך תחרה שעוטף אותם.
הסיפור הנוסף על אהבתי לבד הוא שאת חבר שלי (שבו התאהבתי ממבט ראשון) יצאתי לדייט לאחר זמן רב בו ניסיתי לתפוס את עיניו וכמובן שבחרתי בחצאית תחרה-קרושה עדינה שללא ספק עשתה את העבודה. משהו במראה הרומנטי והשילוב שלו עם כל בד מכנס או נעל תמיד 'יקפיץ' את ההופעה וייתן את הטאץ' העדין שיגרום לך להרגיש כמו מינימום קייט מידלטון…
מאת: שירה | 20 באוקטובר 2013 | 12:30אם יסתכלו על מימדי הגוף שלי בחיים לא יאמינו שאני בין נהגות האמבולנס היחידות בארץ.משמרות ארוכות ותובעניות סביב הביפר. המדים הלבנים שלי הם סימן ההיכר שלי בשכונה והכפפות הלבנות המבודדות שתמיד אצלי בכיף בשלוף הם גם חלק מהנוף הלבן שלי. אני יצור שלג קטן במהלך המשמרת אבל כשאני מגיעה הביתה אני שמה עלי את הבדים שאני באמת אוהבת שהם לא כפפות גומי ולא מדי פוליאסטר ולובשת לי את כותנות המשי המפנקות שלי שאיתם אני מרגישה כמו לפחות אשת ראש הממשלה עם פינוקים תוצרת בר רפאלי…
מאת: מורן | 20 באוקטובר 2013 | 10:08אני תמיד דואגת כשאני לא במשמרת להיות עטופה בבד המשי המפנק שמזכיר לי שגם לי מותר :) לפעמים כשאת כל היום בין חיים ומוות את לא מרשה לעצמך להתפנק בדברים הקטנים כי זה נראה לך מותרות אבל עד לפינוקי המשי שלי …לזה אין תחליף וזה קצת מכניס אותי למוד של נסיכה מפונקת על ענן מה שאני רק יכולה לחלום עליו במשמרת של טורים גבוהים!!!
שיפון לחלוטין מנצח! הוא פשוט פתרון מנצח לכל מצב!
מאת: לירון ויסמן | 20 באוקטובר 2013 | 10:08אם זה ביום עגום שאני לא מרגישה בו כל כך מוצלחת…אז חולצת שיפון אובר בייז עם טיץ או ג'ינס מכסה בדיוק את מה שצריך…ואם זה ביום חשוב עם מצב רוח טוב, אז השיפון בהחלט נותן הופעה משודרגת עם שיק, שקיפות ולוק מתנפנף – בעיקר אם זה כחלק משמלה הורסת!!!!
אם יסתכלו על מימדי הגוף שלי בחיים לא יאמינו שאני בין נהגות האמבולנס היחידות בארץ.משמרות ארוכות ותובעניות סביב הביפר. המדים הלבנים שלי הם סימן ההיכר שלי בשכונה והכפפות הלבנות המבודדות שתמיד אצלי בכיף בשלוף הם גם חלק מהנוף הלבן שלי. אני יצור שלג קטן במהלך המשמרת אבל כשאני מגיעה הביתה אני שמה עלי את הבדים שאני באמת אוהבת שהם לא כפפות גומי ולא מדי פוליאסטר ולובשת לי את כותנות המשי המפנקות שלי שאיתם אני מרגישה כמו לפחות אשת ראש הממשלה עם פינוקים תוצרת בר רפאלי…
מאת: מורן | 20 באוקטובר 2013 | 10:07אני תמיד דואגת כשאני לא במשמרת להיות עטופה בבד המשי המפנק שמזכיר לי שגם לי מותר :) לפעמים כשאת כל היום בין חיים ומוות את לא מרשה לעצמך להתפנק בדברים הקטנים כי זה נראה לך מותרות אבל עד לפינוקי המשי שלי …לזה אין תחליף וזה קצת מכניס אותי למוד של נסיכה מפונקת על ענן מה שאני רק יכולה לחלום עליו במשמרת של טורים גבוהים!!!
בחורף (הבא עלינו לטובה) אין בד יותר מפנק מקשמיר.
מאת: שני | 20 באוקטובר 2013 | 09:49עד שהוא הופך להיות סוודר מפנק, עובר הקשמיר המון גלגולים. הבד הנעים הזה יצא לדרכו לראשונה במאה השלוש עשרה מקשמיר אל דרך המשי ועד לאירופה כאשר רק המעמד הגבוה היה יכול להרשות לעצמו רכישה שכזאת.
גם כיום נחשב הקשמיר לבד יקר, אולי בגלל שבשנה אחת כבשה אחת מספקת רק שליש מהצמר הנדיר הזה לסוודר (אחד).
קשמיר כלכך נעים ומחמם, כשאני לובשת אותו אני שמה לב שמלטפים אותי פי מאה מבכל יום אחר.
אין ספק שאת השמלה המהממת הזו אלבש בחורף. אוסיף לה עליונית קשמיר פתוחה עד לקו המותניים וכך אשלים לי לוק של המעמד הגבוה בהחלט.
מצד אחד הוא הכי יומיומי וקייצי ואפשר אפילו לקפוץ אתו למכולת. מצד שני, עם גזרה ואקססוריז מתאימים יראה אלגנטי ויתאים גם לערב. ולחורף הישראלי הוא בהחלט מספיק.
מאת: שירן | 20 באוקטובר 2013 | 08:55יש אינסוף סוגי בדים נעימים, איכותיים ואהובים וכל אחד מהם משמש אותי למטרה אחרת. דרייפיט בריצה, עם בד המשי אני תמיד מרגישה חגיגית ואלגנטית. אימא שלי לא זזה בלי פשתן(ומגהץ…), כותנה רכה ונעימה ביומיום, סאטן במצעים. אבל אם חושבים על זה היטב, יש בד אחד שמכבד אצלי בארון, בלבוש, באופן קבוע ואני אהיה אחרת בלעדיו ולעולם לא אוותר עליו וזה בד הדנים, ממנו עשוי הג'ינס על כל צורותיו. איך אפשר לחיות בלעדיו?
מאת: נטע | 20 באוקטובר 2013 | 08:37אני מאוד אוהבת תחרה. לדעתי מדובר בבד עם הצהרה. למרות שאני לא לובשת אותו הרבה, ואולי בגלל זה. מדובר בבד שמסתיר באותה מידה שבה הוא חושף, הוא מסתורי, רומנטי, עדין ותמיד נראה כאילו לקוח ממאה אחרת, גם על בגדים הכי שיקיים שיש. אני לא חושבת שהוא מתאים לכולן, ויש כאלה שעושות לו נזק לתדמית (בלי שמות…)אבל במינון הנכון ובטעם טוב, הוא יהפוך כל אחת לנסיכה וכל לוק לרומנטי.
מאת: מירה | 20 באוקטובר 2013 | 08:30אם תשאלו את החברות שלי הן יגידו שיש לי 10 נשמות מאיך שאני מחלקת את עצמי במשך היום והשבוע וכולם הגיעו מהאהבה שלי לריקוד ההיפ הופ שהתחיל בגיל מאוד צעיר כחלק מהמרד של גיל ההתבגרות והיום האהבה הזו הפכה לקריירה קטנה. הארון שלי הפך בלי להתכוון לתצוגת אופנה מתחלפת של הבגדים הכי חמים במדור ה כ ו ת נ ה …. את הריקוד רוקדים בבגדים רחבים ומשוחררים ולכן מהר מאוד מצאתי שבד הכותנה הוא הבד הנעים ביותר שמרחיק ממני כל זכר לעגלי זיעה וכמובן נושם נושם נושם.בבקרים אני מעבירה בבתי הספר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז את לימודי ההיפ הופ ואין לכם מושג כמה זה מרגיע ומשחרר. . בצהריים אני מדריכה בבתי חולים בהתנדבות ילדים על תנועות ההיפ הופ כמובן שזה חלק מריפוי בתנועה ובערבים כשעוד יש לי כוח אני מגיעה לבתי אבות ומעבירה שיעורי תנועות ותזוזה ברוח הההיפהופ לשוכנים שם בני השבעים פלוס שצעירים ברוחם ושאפילו לא ״מסכימים״ שהשיעור ייגמר…
מאת: מיטל | 20 באוקטובר 2013 | 08:24כמו שאתם מבינים יש לי ערמות של חולצות גרביים מכנסיים וסרטים לשיער וכולם כמובן מכותנה נושמת ומאווררת. קצב הכביסות שלי הוא של משפחה שלמה ואני חושבת שאם לא היה לי כל כך נוח בין בדי הכותנה כבר מזמן הייתי מתפרקת. לא מהקושי הפיזי… מהזיעה :)
100% משי !! הכי מרשים שיש ….
מאת: יעל | 20 באוקטובר 2013 | 00:01הבד האהוב עליי הוא שיפון כי הוא תמיד נחשב לבד איכותי והוא נעים למגע ולמראה, הוא שקוף ,אוורירי ונועז .בד"כ משתמשים בו לתפירת שמלות ערב אלגנטיות בצבעים או עם הדפסים ולשמלות כלה וממש בא לי לזכות בשמלה של קאלה :)
מאת: שן שן | 19 באוקטובר 2013 | 22:32אתחיל מהסוף… לפני שש שנים ההורים שלי החליטו להפריד כוחות. במקרה שלהם זה אפילו הפך להפרדת מדינות. אבא שלי עבר לעבוד בקנדה הקרה ואני,אימי ואחיי עקרנו בהמשך מאילת למרכז.
מאת: רחלי | 19 באוקטובר 2013 | 21:10חתיכת שינויים שהובילו להרבה טיסות וביקורים וכך בזכותם התוודעתי(באמת ובכל הכח) לבד הצמר כי מה לעשות שבאילת "לא מכירים" את המושג חורף ,ובטח לא צמר.
מודה,התאהבתי!!! התאהבתי בבד המלטף ,העוטף, המחבק בחום אינסופי. חיכיתי לטוס לבקר את אבא גם כדי לחדש את הסוודרים והקרדיגנים מצמר הכה מכרבלים שקניתי לי בכל מיני חנויות מגניבות במיוחד לשם.
אמממ…אני כמובן לא שוכחת "להציב גבולות" -כדי לא לטבוע בטעות רק בתוך סוודרים גדולים ועוטפים שיגדילו אותי בארבע מידות רוחב אני דואגת לגוון בלוקים ושילובים נוספים של ג'קטים וקרדיגנים מצמר מחממים ומגניבים.מה שבטוח נורא קשה לי להיפרד מהם עם בוא האביב…
כאמא לשניים שמתרוצצת בין הגינה לסופר חלק ניכר מהיום רוב המלתחה שלי מתבססת על כותנה, בד פרקטי, נעים ונושם. אך כשאני הולכת לפגישת עבודה חשובה או יוצאת סוף סוף לדייט רומנטי עם בעלי האהוב – ברור לי שאלבש את אחת מגופיות המשי שלי. המגע הקליל והרך, הברק העדין והרכות של בד המשי מוציאים אותי מהשגרה ונותנים לי הרגשה מיוחדת וחגיגית, מבחוץ ומבפנים…
מאת: תמי | 19 באוקטובר 2013 | 20:18הבדים הכי מרשימים הם תמיד משי, שיפון ודומיו. אבל כשמקלפים את אפקט הוואו ומחפשים את הבד הזה שהכי כיף לשלוף אותו בלי הרבה מחשבה מהארון… אז מגיעים לסוג הזה, הקצת חמקמק להגדרה, שהוא ערבוב בין כותנה מעולה לאחוזון קטנטן של לייקרה או אלסטן.
הוא רך, נעים כל כך על הגוף, נושם, דקיק ומאפשר בניית שכבות, מותאם לעליות או ירידות קטנות במשקל. הוא ורסטילי- אפשר להגיע איתו למראות מתוחכמים, חגיגיים ואפשר להתכרבל מול סרט.
אפשר לארוז אותו בכיף, אף פעם לא צריך לגהץ.
הבד הזה אפילו עשה את הבלתי אפשרי כמעט והיה גמיש מספיק כדי לעבור איתי כמעט את כל חודשי הריון בבגדים הרגילים שלי.
מאת: גפן | 19 באוקטובר 2013 | 19:07בקיצור, זה סיפור אהבה.
הוא תמיד שם, בלי פוזות, בנעימות אין קץ.
תמיד נכון.
מכורה לשיפון כמעט עד מבוכה (חברות שלי אוהבות לצחוק על אוסף החולצות השקופות המכובד שלי) :)
מאת: ענת | 19 באוקטובר 2013 | 17:21בגזרות הנכונות גורם לי להרגיש אלגנטית, סקסית ונינוחה.
כבת לאמא תופרת, גדלתי בבית מלא בדים, אריגים, חוטים, פאייטים, כפתורים, רוכסנים ושלל קישוטים.
מאת: שרון | 19 באוקטובר 2013 | 17:15מגיל קטן אהבתי שמלות סאטן, חולצות עם גימור תחרה ואריגי משי.
למדתי ששיפון ואורגנזה זה לא רק לווילונות, הכרתי את הביז'ו, הברוקד והמוסלין.
אבל הבד ששבה את ליבי הוא ללא כל ספק בד הטפתה.
אולי בגלל הברק שלו, אולי בגלל היותו צפוף אך דק, אבל יותר מהכל בגלל שאינו מתקמט…
ולא כי אין צורך לגהץ, את זה אמא היתה עושה, אלא החופש לרוץ, להשתובב ולהשתולל כילדה ועדיין להישאר ליידי בשמלה שנראית כאילו רק עכשיו עברה מתחת למגהץ
מכיוון שאנו מדינה חמה ואצלנו ברוב השנה קיץ חשוב מאוד שהבד יהיה אוורירי ונעים… מסיבה זאת אני מאוד אוהבת שיפון… בד שנשפך ונעים על הגוף במיוחד בימי בקיץ החמים מאוד בארצנו. יש המון פריטים שאפשר לייצר בצורה מדהימה עם שיפון חצאיות גופיות ושמלות… הארון שלי מלא בהם בין אם זה סתם טיול בעיר או נסיעה לים אני נהנית ללבוש את בגדי השיפון שלי ולהסתובב אוורירית…
מאת: שובל | 19 באוקטובר 2013 | 15:11הבד המועדף עליי הוא משי , מכל הצבעים ומכל הסגנונות . עכשיו בעיקר מתאים , כשיש את טרנד הפיג'מות ללבוש חליפת משי , וכמובן שאת נעליי הבית להחליף בעקבים. לי , באופן אישי יש שמלה (בין המועדפות עליי בזמן האחרון) מהממת שדי נראית כמו בייבידול אך בזכות התאמה נכונה של האקססוריז(עדינים מאוד) והנעליים יוצא אחלה של אאוטפיט ותמיד מחמיאים לי עליו. בכל אופן , המשי גורם לי להרגיש מאוד זוהרת בסגנון וינטג'י , מלכותית ונשית = שילוב מנצח ;-)
מאת: יובל | 19 באוקטובר 2013 | 13:38אני חייבת לציין שבזמן האחרון חיפשתי הרבה זמן אחר שמלה שאני אוהב (בסופו של דבר קניתי את השמלה מזארה שפרסמתם בשבוע שעבר ,לפני שפירסמתם!)אבל יש לי אירוע בקרוב ואת השמלה מזארה כבר ניצלתי , אשמח לישועה בדמות השמלה ההורסת הזו ! צבע מושלם ,בד מעלף וגזרה הורסת!
אני בן אדם שקר לו, כן כן גם בחודש יוני אני עדיין יושבת על מפזר החום… ( בדיחה של כל המשפחה , אבל כזו אני).
מאת: רויטל | 19 באוקטובר 2013 | 13:18בחורף אני תמיד מחפשת מה ללבוש שיהיה גם יפה וגם מחמם. גיליתי את בקשמיר בזכות חברה מארה״ב ששלחה לי סריג אחד לפני שנתיים והתאהבתי.
בחורף שעבר ישבתי על איביי ,חרשתי את כל מצאי סריגי הקשמאר, עשיתי שיעורי בית ומצאתי איזה סוג עדיף ( 2 שכבות), איזה מותגים נחשבים ( אן טיילור, ולרי סטיבנס, אלן פיקון ואפט 9) ופשוט החלפתי את כל הסריגים שלי בארון לסריגי קשמיר. איזה כיף, כל כך כיף ללבוש גולף שלא מגרד, סריג כל כך נעים שכל הקיץ התגעגעתי לחורף כדי שאוכל ללבוש את סריגי הקשמיר שלי…
וחשוב לציין שבאיביי אפשר למצוא סריגי קשמיר מדהימים במחירים ממש נוחים, חלקם וינטג׳ וחלקם חדשים עם הטיקט וכל סוגי הסריגים: קרדיגנים, סריגי גולף , סריגים עם מפצח וי. אפילו את אמא שלי הדבקתי בתשוקה לקשמיר והזמנתי לה כמה סריגים.
אז יש נקודת תורפה אחת והיא שסריגי קשמיר חייבים ניקוי יבש, אבל זה מחיר קטן לשלם בשביל הפינוק הזה…
שלום לכולן, קוראים לי לירון ואני מכורה לשוקולד :) המצב אף "החמיר" עכשיו כשאני בהריון בחודש השישי אבל דבר אחד מעולה יצא מזה – אני יכולה להשתולל בכיוונים אפילו יותר מדליקים עם הבד ששמונים אחוז מהארון שלי מצויד בו-השיפון .
מאת: לירון | 19 באוקטובר 2013 | 11:17אין כמו הבד הזה כדי להשתמש בו בשילובי "הסתר וחשוף" . המוטו שלי בכל הקשור לאופנה הוא להסתיר טפח ולחשוף טפחיים ועם הבד הזה אפשר ליצור בדיוק רב את המשחק המגניב הזה- לא בקטע "דוסי" אלא בקטע סטייליסטי בלבד.
עם השיפון אפשר ליצור בקלות לבוש טיפה חשוף וקורץ אבל עם סטייל אינסופי. אני בד"כ בוחרת מוקד אחד בגוף אותו אני רוצה לחשוף (בזמן האחרון הבטן מחוץ לתמונה :) ) ולהתרכז בו – אני אקרא לזה איזור מוצלח יותר בגוף ואת האזורים המוצלחים פחות אני מטשטשת כמובן.
השיפון תמיד מקנה מראה מפואר ומרחף (כמוני בזמן האחרון) ויש בו נפילה כל כך יפה על הגוף מעבר לכך שהוא שקוף סקסי ואוורירי,בקיצור מאסט אצל כולן!
אין לי מושג איך קוראים לבד הזה – יש אותו הרבה פעמים בביטנות של קרדיגנים ופיג'מות לבית – אילו אותן עליוניות מפנקות שאני קונה במיוחד בשביל הבטנה הרכה והפרוותית הן כל כך נעימים שזה פשוט עושה חשק שיהיה קר!
מאת: אילנה | 19 באוקטובר 2013 | 11:16צורת הגשה מומלצת: עם שוקו חם ביד ורעש של גשם מבחוץ…
אין לי מושג איך קוראים לבד הזה – יש אותו הרבה פעמים בביטנות של קרדיגנים ופיג'מות לבית – אילו אותן עליוניות מפנקות שאני קונה במיוחד בשביל הבטנה הרכה והפרוותית הן כל כך נעימים שזה פשוט עושה חשק שיהיה קר!
מאת: אילנה | 19 באוקטובר 2013 | 11:15צורת הגשה מומלצת: עם שוקו חם ביד ורעש של גשם מבחוץ…
עונת המעבר והכניסה המתקרבת של העונה הקרה גורמת לי אוטומטית להוציא את ארון החורף, ובין כל הצמר הכותנה ושאר החברים ניצבים בראש מורם אוסף מעילי העור והמגפיים למניהם (חיקוי עור כמובן). העור תמיד נכון אופנתי ומתאים למצב רוח החורפי-מלנכולי שלי. היופי האמיתי בו הוא ללא ספק התכונה העל-זמנית הזו שלו, ואם אתן שואלות אותי כל שפשוף על המעיל הישן שלי שהפך כבר לפני הרבה שנים לרך כמו כותנה הופך אותו לפריט נחשק עוד יותר ותמיד עושה לי חשק לצאת ולקנות פריט עור נוסף.
מאת: מאיה | 19 באוקטובר 2013 | 10:18תמיד כותנה, כמה שיותר כותנה .
הכותנה נושמת ונעימה על הגוף – לא נוקשה מדי ומחליקה כמו שצריך. אפשר לעשות לה מלא מלא עיבודים וכל זה עושה אותה מושלמת למזג האוויר שלנו.
חוץ מזה שצמר זו תעשייה די אכזרית אז עדיף לא ללבוש דברי צמר בכלל.
מאת: תמר | 19 באוקטובר 2013 | 10:09שיפון- אוורירי, שקוף וסקסי!
מאת: רונית | 19 באוקטובר 2013 | 09:01אין ספק שהבד האהוב עליי הוא שיפון, למרות שיש לי בארון בגדים מסוגי בדים שונים שיפון הוא בהחלט המנצח. תמיד נראה חגיגי, אפילו השמלה הכי פשוטה ויומיומית הופכת למחמיאה כי הבד פשוט זורם- לא קשיח מסתדר לפי צורת הגוף, חולצה פשוטה מהבד הזה יכולה להיות משולבת עם ג'ינס או עם חצאית ולהפוך פריט לבוש מפשוט לחגיגי .מתאים לכל זמן ביום נראה קליל ולא מתאמץ, עדין, פרקטי ומתאים לכל עונות השנה. ובנוסף הוא גם נעים על העור לעומת צמר לדוגמא שתמיד מגרד לי כשאין משהו מתחתיו.
מאת: נועה | 18 באוקטובר 2013 | 23:14קצת אטומה, קצת שקופה, קצת מסתירה, קצת חושפת, קצת וינטאג', קצת קיטש.
מאת: רוקמת התחרה | 18 באוקטובר 2013 | 21:16כשאת רוצה להסתיר עם שרוולון, או להעז עם מחשוף .
כבגד עליון, חזייה רומנטית, או תחתונים שובבים.
ילדה שושבינה, כלה צחורה וסקסית בליל הכלולות.
תחרה, משאירה מקום לדמיון, או שלא….
לא רק שבד הכותנה הוא הכי ירוק לסביבה והכי ידידותי לחברה, אני בעיקר מעדיפה את הבד בעונה החמה. בקיץ אני לובשת כמעט 100% מהזמן שמלה מ-100% כותנה. הבד הכי מאסף, הכי מחטב ויחד עם זאת ממש קל ונעים על הגוף.
מאת: מריה | 18 באוקטובר 2013 | 18:22למרות שאני לא לובשת אותו, משי הוא ללא ספק הבד האהוב עלי. הוא מבריק ודק והוא זז בצורה יפיפייה. הוא מתקשר אצלי ליופי שמימי אבל חסר מאמץ ובגלל זה אני מעריצה אותו כל כך. בקיץ הבא אני לגמרי אשיג לעצמי פריט משי ראשון, ורצוי קימונו צבעוני שיעודד אותי בחוץ ויעטוף אותי במזגנים
מאת: דיאנה | 18 באוקטובר 2013 | 17:42משי הוא בד מיוחד ורך בצורה שייחודית רק לו.
מאת: ליטל מזרחי | 18 באוקטובר 2013 | 17:38יש לי שתי חולצות משי יפיפיות שיושבות מדהים על הגוף וממש נשפכות עליו.
משי זה הבד האהוב עלי כי הוא לא נפוץ במיוחד. :)
I LOVE CALA
הבדים הכי מרשימים הם תמיד משי, שיפון ודומיו. אבל כשמקלפים את אפקט הוואו ומחפשים את הבד הזה שהכי כיף לשלוף אותו בלי הרבה מחשבה מהארון… אז מגיעים לסוג הזה, הקצת חמקמק להגדרה, שהוא ערבוב בין כותנה לאחוזון קטנטן של לייקרה.
הוא רך, נעים כל כך על הגוף, נושם, דקיק ומאפשר בניית שכבות, מותאם לעליות או ירידות קטנות במשקל. ורסטילי- אפשר להגיע איתו למראות מתוחכמים, חגיגיים ואפשר להתכרבל מול סרט.
אפשר לארוז אותו בכיף, אף פעם לא צריך לגהץ.
הבד הזה אפילו עשה את הבלתי אפשרי כמעט והיה גמיש מספיק כדי לעבור איתי כמעט את כל חודשי הריון בבגדים הרגילים שלי.
מאת: גפן | 18 באוקטובר 2013 | 16:53בקיצור, זה סיפור אהבה.
הוא שם, בלי פוזות, בנעימות אין קץ.
תמיד נכון.
כיוון שמדובר בבד פשוט ובסיסי יחסית אך עם זאת ניתן ליצור ממנו בגדים מדהימים ביופיים.
מאת: יעל | 18 באוקטובר 2013 | 16:35בנוסף, הוא מאוד נוח ונושם, ונוחות היא אחד המרכיבים שהכי חשובים לי בבגד.
יש הרבה בדים מקסימים ונעימים, אבל רק בד אחד הוא נצחי. הכי נוח, הכי יפה, הכי מתאים – הג'ינס. כבר שנים שהוא איתנו ולא נראה שהוא הולך לשום מקום.
מאת: לילי | 18 באוקטובר 2013 | 16:04אני אוהבת את בד הויסקוזה הוא מיוחד ויפה
מאת: לאה שרעבי | 18 באוקטובר 2013 | 16:00סוג הבד שאני אוהבת הוא משי קליל מחמיא לגוף ומתאים לקיץ ישראלי
מאת: אלומה מצרי | 18 באוקטובר 2013 | 14:38אני בחרתי כבד המועדף עלי את בד המשי כי הוא תמיד נותן תחושה נעימה וחגיגית. אני תמיד מרגישה הכי יפה כשאני לובשת משי.
מאת: איילת | 18 באוקטובר 2013 | 13:43ללא ספק תחרה, בכל הגוונים ובכל הדוגמאות,
מאת: הילה | 18 באוקטובר 2013 | 11:52הבד הכל כך רומנטי הזה, שבשניה גורם לך להרגיש נשית ומתוקתקת.
גם אם מצוותים לו מעיל עור שחור, עדיין הלוק תמיד יראה עדין,נשי ומלטף.
הסיפור שלי עם תחרה התחיל לפני שנתיים..(כשהייתי בת 15) – פרויקט התפירה הראשון שלי!
אחרי שיעורי תפירה עם מורה פרטית וחברה צמודה, הגעתי לרמה בסיסית של תפירה ומיומנות.
ה"פרויקט" היה חולצה, קניתי בד ורוד עם עיטורי פרחים קטנים, ובד תחרה בצבע קרם ששימש לשרוולים.
גיליתי שהעבודה על התחרה לא פשוטה, בד עדין מאוד, שברירי ורך..
אבל אחרי מאמצים רבים הגיעה התוצאה – החולצה הראשונה שלי!
שכמובן.. הוענקה לאמא שלי באהבה (:
לדעתי הבד הכי נעים ושאני הכי נהנית ללבוש הוא כותנה! כאשר לובשים כותנה נוצר מראה נטול מאמץ ועדיין יפה. תמיד אפשר לשלב מכנסי ג'ינס עם חולצת כותנה לבנה גם בבוקר וגם בערב. בנוסף, אין כמו מכנסי כותנה עם גופיה בקיץ הישראלי. בשבילי פריט חובה בארון הוא חולצת כותנה עם מפתח וי או ניקי שתמיד מתאים עם ג'ינס, חצאית ערב, מתחת לג'קט מחויט- האפשרויות הן אינסופיות.
מאת: מורן | 18 באוקטובר 2013 | 11:24