האם הגברים הישראלים הפכו לפאשניסטים?

•  
•  
•  

מתוך תערוכת אופנת הגברים השנתית pitti uomo, פירנצה 2013

פעם למשחק המינים היו חוקים מאוד ברורים- גברים ציידים, נשים מלקטות, גברים מגנים על הבית, נשים מטפלות בילדים, גברים לא מבדילים בין גרב לגופיה, נשים קונות להם את אותה חולצה בשישה צבעים.

אלא שמאז העולם הפך למקום מורכב מאוד – נשים זכו לשוויון הזדמנויות, יש גברים שנשארים בבית עם הילדים, וטריטוריית האופנה הפכה לעוד שטח שצריך להבין ולתפקד בו. כן, כגבר, לבד, בלי אמא. מה שהתחיל בשלוש חנויות אופציונאליות שהציעו בעיקר בגדי חתנים רחבים בצבעים אחידים נפתח בתחילת שנות התשעים להשפעות עולמיות עם כניסת רשתות דוגמת זארה וקסטרו מן המקומית כשחקנים. זרם מהוסס ומעורב של גברים סקרנים והנשים בחייהם החל לפקוד את החנויות.

פרסומות פנו עדיין בעיקר לאמו או אשתו של הלובש (מי לא זוכרת את הפרסומת המחפיצה של דודי בלסר הצעיר והחתיך במלתחות) אבל האופנה כבר החלה להיות נגישה יותר וגם העיסוק בה הפך ליותר ויותר לגיטימי. הפרסומת שנוצרה לפני מספר חודשים לליין הבלאק של אותה קסטרו מתרה בגברים בדיוק את אותו דבר – "אם אתה לא לבוש כמו שצריך, אתה לא לבוש בכלל", ולא בקטע טוב.

•  
•  
•  

מתוך הפרסומת של קסטרו לקולקציית הבלאק, 2013 | צילום מסך

אז מה השתנה? "התגלה שיש כמיהה ורצון לבגדים צבעוניים וצמודים, אופנתיים יותר, עם הכניסה של זארה וקסטרו מן. לפעמים לא יודעים את הפוטנציאל שיש לשוק" אומר יוסי קצב, מעצב ומייסד Sketch. "תרבות ה-MTV של שנות התשעים וההיפתחות לעולם יצר מודעות ותעוזה. פעם רק מעצבי אופנה היו נוסעים לראות תצוגות. היום כל אחד יכול לפתוח סטייל דוט קום, נהיה שוק של חבר'ה צעירים שקונים אופנה לגברים. וזה מתבטא בזה שיש למשל מידות כמו סמול ואקסטרה סמול. כל צבע שקיים יכול להופיע בקולקציות של גברים ולא רק בקולקציות של נשים".

מהי הדרך הנכונה בעיניך להעביר מסר ללקוח?
"מסר אחיד. אני משחרר כל עונה קמפיין וגם לוק בוק נקי עם מראות אפשריים ומלאים לעונה. הלוק נמצא בלוק בוק, גם בחלונות הראווה האחידים, וגם ככה מלבישים את הלקוח בחנויות, והאחידות הזאת מאוד טובה. היא מעבירה את המסר בצורה חדה ללקוח.

"חשוב לי גם לטפל באקססוריז – שזה משהו שלא היה מטופל בכלל בארץ; אצלנו יש צעיפים, תכשיטים, תיקי נסיעות, חגורות, נעליים. אין משהו שיהיה רק בקטלוג, אפשר להיכנס ולצאת עם כל הלוק בלי לבזבז זמן ולהסתובב וזה משהו שמאוד מתאים לגברים שקונים אצלנו".

•  
•  
•  

טוטאל לוק, מבגדים ועד אקססוריז. sketch | צילום: רון קדמי

•  
•  
•  

סתיו חורף 2013-2014 של sketch | צילום: רון קדמי

המהפכה הזו לא התרחשה רק בארץ הקטנה עם השפם שלנו, אלא מדובר בגל סוחף שישראל הצטרפה אליו. עם התפתחות סצנת הבלוגינג והדמוקרטיזציה של האופנה, שאפשרה לכל אישה ואיש לגלוש ולחוות באופן עצמאי דעה על הקולקציות והטרנדים, בלוגי אופנת גברים החלו לצוץ בזה אחר זה. יותר ויותר גברים עסקו בצילום ובביקורת על הנעשה בעולם האופנה והשיח הפתוח שנוצר עודד שחקנים נוספים להיכנס לזירה.

"בערך ב-2008, במשבר הכלכלי העולמי, בשעה שרוב השוק של אופנת הנשים קפא במקרה הטוב, שוק הגברים רק הלך ועלה", מספר סהר שלו, עיתונאי אופנה וחצי מהצמד המוערך שעומד מאחורי בלוג אופנת הגברים המקומי "הגרסונייר", יחד עם אייל דה ליאו. "לא רק שהוא לא נשאר כפי שהוא, אלא הנתח שלו הלך וגדל. זאת שאלה אם הבלוגים היו תוצאה או המחולל. נראה שזה נבע אחד מהשני. המהפכה האמיתית הייתה שאנשים הבינו כשהם יכולים להתלבש לא רק לחתונות ואירועים".

•  
•  
•  

"אנשים יכולים להתלבש, לא רק לחתונות או אירועים". מתוך תערוכת אופנת הגברים השנתית pitti uomo, פירנצה 2013

•  
•  
•  

מתוך תערוכת אופנת הגברים השנתית pitti uomo, פירנצה 2013

אז בחו"ל זה כבר ממש פורח, אבל גם בארץ המצב כזה?
"רוב הגברים עדיין יקנו משהו שהם אוהבים בארבעה צבעים, אבל אני חושב שהם קונים קצת יותר. בארץ זה קצת מוזר, בארץ אנשים עדיין לא מבינים שהם צריכים לשלם עבור איכות, מעדיפים כמות על איכות. אבל יש שינוי בהחלט, לפני חמש שנים, כשאני התחלתי את הבלוג, אנשים אמרו 'מה? יש דבר כזה? על מה יש לכתוב באופנה גברים?' היום זה לא קיים, יש קצוות – אפשר לקנות תרגום מהיר וזול של טרנד ב-H&M או ז'קט של ריק אוונס ב15,000 ש"ח. היום בזארה החנות הומה בגברים, ולא גברים שמלווים בנשים", מגלה שלו.

אז רשתות גדולות באמת הפכו לנושאות הבשורה להמונים, דרך קמפיינים ודרך פריסת חנויות, וכמובן במחירים זולים מהאפשרות שמציבים המעצבים. אבל האם תרגום טרנדים גבריים במחירים עממיים הוא גמיש ואפשרי כמו זה שנעשה עבור המלתחה הנשית? "בלייזר זה חייטות- יש בטנה ויש טכניקות" מסביר קצב, "אם מורידים בחומרים ובהשקעה זה משפיע על העיצוב. החברות המסחריות פונות לכיס. מצד שני יש את הלבל הגבוה, של חברות הייבוא ומעצבי העל שהן ממש יקרות כי זה עובר המון ידיים, אם את נוסעת ללונדון יש רמה שהיא באמצע, לאנשים שלא רוצים לקנות נורא יקר אבל לא רוצים לקנות משהו זול".

•  
•  
•  

תרגום מהיר וזול של טרנדים. רנואר, חורף 2013-14 | צילום: לם וליץ סטודיו

•  
•  
•  

קסטרו סתיו חורף 2013-14 | צילום: אבי ולדמן

קצב מנסה לאייש את המשבצת הזאת יחד עם קולגות שלו מז'אנר המעצבים, שמנסים להציע לקהל שלהם רעיון לפיו לא רק חתן זקוק לגרדרובה ראויה, אלא גם כל אדם מן היישוב בחיי היומיום שלו.

"אני מוצא את עצמי לפעמים מתפתה" אומר שלו; "נכנסתי לזארה לפני חודש. ראיתי חולצה מנומרת שהכי נראית כמו משהו שאפשר לראות ב"קנזו" או ב"Acne" עכשיו. אבל הגזרה לא מונחת טוב, השרוולים לא במקום ובפעמיים שלבשתי אותה ראיתי אותה על שלושה אנשים. בסוף נאלצתי לגזור אותה למעין גופיה ולא בטוח כמה אלך איתה. אצל גברים תרגום טרנדים הוא יותר קשה, וצריך להיות הרבה יותר מדויק."

"אני מנסה ליצור איזשהו בידול כדי לא להתמודד עם השאלה על חולצה ב-400 ש"ח מול חולצה ב-100 ש"ח שאפשר למצוא ברשתות" אומר דורון אשכנזי, מעצב אופנה שפועל בארץ כבר 25 שנה. "כל ההתנהלות וכל בניית הקולקציות והטכנולוגיה, הכל היה צריך לעלות מדרגה בעקבות כניסת הרגשות, וזה דבר מעולה שאתגרו אותנו. מצד שני, היום כשגברים באים לקנות זה כמעט כמו לקנות בית. הם באים, בודקים, מודדים, עושים סיבוב, מצלמים, הולכים למעצב הבא. כמעט כל לקוח אצלנו הוא עבודה של שעה וחצי. העובדים בחנויות הם לא סטודנטים, הם אנשי מכירות שעובדים אצלנו כבר עשר שנים. תהליך הקניה הפך לבנוי משני ביקורים. לא רק בחליפות חתנים, אלא גם בקו היומיומי".

•  
•  
•  

המעצבים מול הרשתות המסחריות. סליו, חורף 2013-14 | צילום: שי יחזקאל

לגברים עדיין קשה להיפרד מהסכומים האלה עבור בגדים?
"אנשים עדיין מדברים על מחירים, ואני לא כועס כי לא כולם יכולים להרשות לעצמם. אנחנו מנסים להסביר על הבדים ועל הגזרות, שזאת לא חולצה שתתכווץ בכביסה או תתבלה אחרי עונה אלא משהו שילווה אותו גם שש שנים. אנחנו מנסים לחנך את הצרכנים של המחר לקנייה של 2-3 פריטים טובים בעונה ולא 7 פריטים שיתבלו מהר. מצד שני אני מנסה להיות קשוב ללקוחות שלפעמים מביאים לי פריטים שהם קנו בחו"ל להראות לי דיטיילים או להגיד לי מה הם רוצים. אני מלמד סטודנטים בבצלאל ולומד מאנשים שהם חצי ממני בגיל ומקבל מהם השראה."

איך משכנעים את הדור הצעיר שנאבק לחיות פה לשים את מעותיו דווקא על פינוק כזה ולא אחר?
"אני מנסה לפנות היום לקהל יותר צעיר כי הוא קהל המחר. אני משתדל לכופף טיפה את המחיר בלי להתפשר על איכות, ולפנות דרך האינטרנט; אנחנו בונים בלוג בשם "זיפים" שבו נציע הרבה; מבצעים נגישים ופשוטים שמעודדים מעורבות, תוכן שנבנה על ידי אנשי מקצוע שזאת המומחיות שלהם, וויזואליה שהיא בסופו של דבר מה שמושכת גברים הרבה יותר ממילים".

"כל קולקציה אני מעצב בעקבות הקולקציה הקודמת – זה פחות הלך, זה הלך מצוין – אז התעוזה הולכת וגדלה ויש רצון לחדד את הפערים ביני לבין הרשתות ברמת האיכות והעיצוב", אומר קצב. "זאת מגמה של שנה וחצי אחרונות שהבנו שצריך לחדד את הקצוות והתגובות של הלקוחות. עדיין כל בגד מקבל את כל תשומת הלב, כל עונה הדגמים מוחלפים לחלוטין, ויש מאה יחידות מכל דגם, לא עשרות אלפים כמו ברשתות."

אז מה הצעד הבא? חבורות גברים יוצאות לשופינג משותף? אם שואלים את שלו לא בטוח בכלל; "גם אנשים שלא מבינים בזה יודעים שהם צריכים להתלבש ויכולים להכנס לרשתות או למעצבים, ויש גם אנשים שמוכנים להוציא. אבל אצל גברים הטרנד מתנהל בקצב אחר. לא כל יומיים יש גל של טרנד חדש כמו אצל נשים. זה יותר איטי, יותר מדוד, ויותר עמוק. שינוי של גזרה מתנהל באיטיות ובמילימטרים. זה נעשה בחשאיות הרבה יותר גדולה משל אופנת נשים. עד שאנחנו נגיע לגזרות אוברסייז, הפאשניסטות יחזרו לסקיני".

•  
•  
•  

הנשים עדיין מובילות בשופינג. זאדיג & וולטר, חורף 2013-14 | צילום: יח"צ חו"ל