השתלטות על המוזיאון: תצוגת האופנה של פקטורי 54 מרגישה אירופה

•  
•  
•  

בשמלה של קארבן. שני פרידן על המסלול | צילום: אבי ולדמן

מטבעה של אופנה, היא אצה רצה מהר אל הדבר הבא. מכתירה טרנד ובו זמנית יורה בו, מפשיטה אותו מעורו, מצביעה על מערומיו ויוצאת לצוד טרף חדש. מטבעו של מוזיאון, הוא מנסה למסגר הלך רוח וללכוד אותו, להבין מנגנון, לנסח קאנון, להכניס לפנתיאון ולפחלץ למען הדורות הבאים. כביכול, שני שדות נפרדים.

בפועל, אופנה ואמנות הן שתי תעשיות שעושות אהבה כבר שנים. בין אם דרך שיתופי פעולה יצירתיים בין מותגים לאמנים – איב סן לורן ומונדריאן, לואי ויטון וטקאשי מוראקמי ומהעת האחרונה בנד אוף אאוטסיידרס והאמן הישראלי גיא ינאי – או במסגרת תערוכות שסוקרות תופעות אופנתיות בהקשרים תרבותיים, כמו זאת המוקדשת כעת לפאנק במטרופוליטן בניו יורק, או מוקירות את פועלם של בתי אופנה משמעותיים לאורך ההיסטוריה.

•  
•  
•  

תצוגת האופנה של פקטורי 54 | צילום: עודד קרני

•  
•  
•  

צילום: עודד קרני

גם בישראל התקיימו כמה וכמה תערוכות כאלה, שסימנו בעברית את הקשר המתהדק בין התחומים. חלקן התקיימו במסגרת "שנה של אופנה" בבית העיר, וחלקן בין כתלי מוזיאון תל אביב, פעם משכנה של אסכולת דלות החומר, ובשנה החולפת קורת גג לתערוכה רטרוספקטיבית למעצב האופנה הספרדי קריסטובאל בלנסיאגה ולתערוכה שהוקדשה למותגי אופנה אירופיים חתרניים ולתהליכי עבודתם.

ובכל זאת, עובדי מוזיאון תל אביב נראו מעט מבולבלים בבוקר יום ראשון למראה מאות אורחי תצוגת האופנה של רשת פקטורי 54, שמילאו את לובי האגף הישן והרכיבו משקפי שמש בתוך המבנה הסגור. העילה הרשמית לאירוע היא ציון עשור של פעילות, כמו גם תוספת טרייה לארסנל מותגי העל המיובאים של הרשת – פריטים של בתי האופנה הצרפתיים הנחשקים קארבן וקנזו וכן של המותג ג'וזף. אלה יצטרפו בחורף הקרוב אל המותגים הקיימים המשווקים על ידיה בבלעדיות בארץ כמו ג'וסי קוטור, מארק ג'ייקובס, מיסוני, ארמני, רד ולנטינו ומייקל קורס.

בחירת הלוקיישן אינה מובנת מאליה, ויש בה מידה מסויימת של יומרה ואלמנט של סימון טריטוריה. היא כנראה נבעה מן המחשבה על קניינות אופנה, כלומר על בחירת פריטים לקולקציה, כשוות ערך לאוצרות של תערוכה, אך קשה להתעלם מכך שכל המאורע כולו התחולל בסמוך למעבר של הרשת לזרועות משרד יחסי הציבור של רני רהב, האיש בעל רשימת אנשי הקשר הגדולה במערב. האירוע הגרנדיוזי הזה, שאף בוטיק בכיכר המדינה לא היה יכול להרשות לעצמו מחמת ראוותנות בימים של גזרות כלכליות, נועד לסמן את המעבר הזה.

רהב – אספן אמנות נלהב, אגב – שלף מהרשימה את התותחים הכבדים בתעשיה עבור פקטורי, ביניהם אושיות מעושרות שסביר להניח כי רגליהן לא היו דורכות במוזיאון לולא האירוע, לצד סלבס שלא מפגינים נוכחות בקלות כמו ריטה, אורלי ויינרמן ומשפחת גפן בהרכב כמעט מלא – נורית, אביב, בנו דילן והאחיין לב, ושני פרידן בקאמבק מפואר על המסלול. עוד בלטה בקהל, כאילו שנות השמונים לא חלפו כלל, דוגמנית העבר רונית יודקביץ', שהפתיעה בתספורת בלונדינית קצרה נוסח קים בייסינג'ר פינת ג'סטין ביבר.

•  
•  
•  

אביב גפן והפמליה | צילום: לם וליץ סטודיו

•  
•  
•  

עמית מכטינגר. נראית נהדר גם בתחפושת חייזר | צילום: רפי דלויה

•  
•  
•  

תתחדשי על הפריזורה. רונית יודקביץ | צילום: עודד קרני

מוטי רייף, שניהל אמנותית את התצוגה, עשה שימוש מעניין בחלל שעמד לרשותו. על רקע עבודת ענק של רוי ליכטנשטיין מתצוגת הקבע, הושב הקהל על ספסלים ארוכים, במה שנראה כמו התור הארוך והמסוגנן בארץ לביטוח לאומי. הדוגמנים והדוגמניות, ובראשם פרידן, פסעו בין הספסלים והתערבבו בין היושבים כשהם עטויים עור ופרוות כהות וצבעוניות מבית ארמני וקוואלי, מעילי גולם גדולים ושמוטי כתפיים מצמר של קארבן ודיסקוורד, פריטים מחוייטים בשילוב ההדפסים הגרפיים של מארק ג'ייקובס ומיסוני וסטים של שמלות וז'קטים מבית רד ולנטינו.

אהבנו במיוחד את שמלת המקסי השחורה עם הכתפיים המודגשות והלולאה שמאפשרת להרים את החצאית שלה בהפגנתיות, את נעלי העקב הקטיפתיות, את אוסף מעילי האופנוענים המרשים ואת שורת השמלות המודפסות ששולבו עם מקטורנים קצרים, ז'קטים קלילים או מעילי צמר כבדים. מה נגיד ומה נאמר. אירופה. ויש שיוסיפו – הקלאסית.

•  
•  
•  

שמלה שחורה עם כתפיים מודגשות. אהבנו | צילום: עודד קרני

•  
•  
•  

חורף ע"פ פקטורי | צילום: אבי ולדמן

את התצוגה פתח סרטון תדמית מקסים שצולם ברחובות פריז. אחריו עבר המסך להקרין תיעוד חי של הקהל, שמצדו שלף באוטומטיות, כמעט ללא יוצא מהכלל, את הסמארטפונים, כדי לתעד את הדוגמנים והדוגמניות, ועל הדרך לתעד את עצמו מתועד במעגל סגור. רוצה לומר – זו לא עוד תצוגת אופנה, אלא מיצג אמנותי פועם ומדמם. לאורך התצוגה ליוו את הפסקול שריקות נוסח איצטדיון טדי.

בתחילה נשמעו שריקות חלושות. אלה הלכו והתגברו, עד כי הבינו הנוכחים כי לא מדובר בכנופיית ערסים שהסתננה אל ספסלי התצוגה ונוהמת מהיציע, אלא ככל הנראה בחלק אינטגרלי מהפלייליסט. האם מדובר בהתכתבות עם "ראש מחק" של לינץ' ובניסיון לבחון את סבלנות הצופים? האם הסאונדמן בדיוק הלך לנמנם בתערוכה של דגנית ברסט? בכל מקרה, תודה על פירסינג חינם בעור התוף.

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

•  
•  
•  

מחשב מסלול מחדש. התצוגה של פקטורי 54 | צילום: עודד קרני

•  
•  
•  

מה זה פה? אירופה? מיכל שפירא תוהה | צילום: עודד קרני

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן