משפחת פרנקפורט זה תיק. מעוצב אמנם, אבל תיק
בת אחת ממשיכה את דרכה ומתחילה ללמוד עיצוב אופנה בשנקר, השנייה פנתה לצילום בעקבות האב החורג | "נכשלנו בענק, עשינו הכל כדי להניא אותן מהרעיון", אומרת דורין פרנקפורט בראיון לרגל השקת הקולקציה
"בסוף תגמרי כמו אמא שלך" הוא אולי המשפט הכי מצמית שאפשר להנחית על בחורה, אבל לא במקרה של קיאן פרנקפורט, בתה של המלכה האם של האופנה הישראלית, דורין פרנקפורט, ובתו החורגת של הצלם מיקי קרצמן. בעוד פחות מחודשיים תחל פרנקפורט הקטנה, אחת משתי תאומות בנות 22, שכיכבה בשנה האחרונה בקמפיינים דווקא כדוגמנית (של אמה וגם של דניה הלר), את השנה הראשונה שלה בחוג לעיצוב אופנה בשנקר. "איזו עצה נתתי לה? נוסי על נפשך! למה, נראה לך שזה היה בעידוד משפחתי?" מזדעקת האם. "עשיתי את הכל כדי להניא אותה מהרעיון. כשהיא אמרה לי שהיא הולכת ללמוד אופנה, לקחתי אותה לסילבי, שמנהלת את המתפרה שלי ביד רמה וקשה. אמרתי, ככה אני אעביר לה את החשק. אני אעביד אותה שנה אצל הרס"רית, היא תעבוד מסביב לשעון ותיבהל". הניסיון, לצערה, לא צלח. להפך, הוא רק פתח לקיאן את התיאבון. "הן הסתדרו מעולה ועבדו נהדר ביחד. מיקי אמר, בואי נחשוב על דרך אחרת, אבל הבנתי שאין מנוס".
את חוששת ששם המשפחה שלה הולך להקשות עליה בלימודים?
"את לא? זה נראה לי חתיכת תיק. מעוצב אמנם, אבל תיק" היא אומרת, "דבר ראשון, אני לא כזאת פופולארית בשנקר, יש לי נקודת מבט מאוד שונה על המקצוע. להצליח מבחינתי זה לבצע משימות, יותר מאשר להתבסס כשם. יש מעצבים שמנסים להיות בינלאומיים ועושים לעצמם יחסי ציבור עוד לפני שיש להם מוצר או כתב יד משלהם. חוץ מזה, היא עושה את הבגדים שלה, יש לה את השפה שלה. היא תשב ותשבור את הראש, ותגזור ותתפור ואז יגידו: עשו לה, עזרו לה. כשהיא הכינה את תיק העבודות שלה, היא לא הסכימה אפילו להראות לנו אותו. זה היה כמעט מעליב, אבל את זה אני יודעת, לא המרצים שלה. היא תצטרך להוכיח את עצמה". אחותה התאומה, קמע, הולכת בעקבות קרצמן וממתינה ללימודי הצילום שלה. "גם היא לא הקשיבה לנו. אין, אנחנו נכשלנו בענק".
היית רוצה שקיאן תעבוד איתך ביום מן הימים?
"נראה לך שאני אעבוד עם הבת שלי? אני חושבת שזה מאוד בעייתי, לעבוד אצל ההורים. זה נראה לי המפלט האחרון. כולם אומרים לי 'נהדר, היא תבוא לעבוד במפעל, תמשיך את הדרך', אבל אני לא בקטע של שושלת. אני לא מיסוני או גוצ'י. בבוא העת אני אניח את חרבי ושהיא תתחיל. אני לא חושבת שזה נכון לבוא מאג'נדה של מישהו אחר, והאג'נדה אצלי היא במשקל כבד. בעצם, אם אני מחפשת עצה בשבילה, אז הייתי שמחה אם היא תהיה פחות פנאטית ממני. ושתאכל בשר".
| כשיונה וולך העמידה פנים |
את קולקציית החורף החדשה שלה חתמה פרנקפורט כבר לפני שנה וחצי, אך כמעט חטפה רגליים קרות ולא הציגה אותה אחרי שחזתה בתצוגת החורף של פראדה, שהתמקדה בחליפות מכנסיים. "אמרתי 'שיט, היא גנבה לי את הרעיון, הגאונה הזאת, איך היא ידעה?' שקלתי לשמור את זה לעצמי ולא לדבר על המכנסיים. זה תמיד מדאיג אותי, להיות אחרי משהו".
ההשראות לקולקציית החורף נשענות על כתפיהן האיתנות של המשוררת יונה וולך ז"ל והרוקיסטית כריסי היינד (סולנית להקת הפריטנדרס), נשים כריזמטיות שניסחו פרסונה בועטת וחצופה והיוו סמל לחופש מחשבתי אי שם בשנות השבעים והשמונים. "הלכתי לעצמי בקולקציה הזאת, לשתי נשים שאני חושבת שהן מדהימות, שעיצבו את הטעם שלי מבחינה תרבותית וויזואלית כנערה צעירה וזרקו אותי למחוזות מאוד אפלים בחיי שלא נמצאים בביוגרפיה שלי כי לשמחתי לא היה אז אינטרנט או אינסטגרם. והן גם ממש נראות כמו שתי אחיות שהופרדו בלידתן".
וולך והיינד, שדמויותיהן מוהלות רוך וקשיחות, לבשו מכנסיים והמלתחה שלהן נסובה סביבם במעין סטייט אוף מיינד פרקטי וסקסי כאחד. ההחלטה לגבש סביבן את הקולקציה גררה התעסקות אינטנסיבית בפלג הגוף התחתון. "פתאום הרגשתי שמכנסיים זה אחד הדברים שאני הכי חזקה בהם ואולי אפילו בין הטובים שיש בכלל, והחלטתי לשים עליהם פנס" היא מצהירה בביטחון, "כולם מזיינים את השכל כל היום על המצב הכלכלי ואורך החצאית, אבל רגע, מה עם המכנסיים? זה איכשהו התחום שמתעסקים בו הכי פחות".
האתגר הטכנולוגי והעיצובי שכרוך בכיסוי התחת של נשות ישראל גרם לה להתייחס לעיצוב המכנסיים כעיצוב מוצר לכל דבר ולחלק את הקולקציה למגוון מבני גוף. "מעצבים אחרים יוצרים מכנסיים מרושלים כאלה, שמתאימים להמון מבני גוף ובכך פותרים את הכאב ראש הזה. אני אישית מקבלת כאב ראש מלראות את זה ברחוב" מגחכת פרנקפורט. בקולקציה החדשה 30 גזרות שונות של מכנסיים, כולם באווירה מחויטת אך עשויים מחומרים שונים. המנעד כולל ג'ינסים מבד דנים יפני שנצבע בירוק יער, בז' ושחור, שיחד עם מקטורנים מאותו הבד נכנסו תחת תת המותג החדש "וורק שופ", מכנסיים מחויטים מבדי גברדין רכים או יבשים, בצבעים חלקים או משובצים, מכנסיים צמודים מבד טאפט לייקרה מבריק ואפילו גרסה מחויטת ומקסימה של טרנינג מפוטר כותנה.
כמחווה לכריות הכתפיים האימתניות של שנות השמונים ובמסגרת החשיבה המחויטת, שמנווטת את תשומת הלב לרגליים ולכתפיים, כוללת הקולקציה סריגים שעירים עם כתפיים מודגשות, ז'קט מג'קרד בדוגמה אסיאתית בעל כתפיים דרמטיות שמגולמות בגזרתו הפיסולית וחולצות מכופתרות עטויות טלאי ברוקאד על תקן דרגות צבאיות. חובבות השמלות גם לא מקופחות. להן מוצעות שמלה בסגנון גותי מתחרה לבנה מוברשת על צמר שחור או שמלות מקסי מודפסות מבד ז'ורז'ט מקומט, ממנו נוצרו גם חולצות מתוקות שיכולות להתלוות לחצאיות פעמון תואמות או לחצאיות העיפרון ההדוקות. לקינוח מוצע ליין תכשיטים בעיצובה של עדנה פרנקפורט, האחות הקטנה, שכולל שרשראות וצמידי חוליות מזהב 24 קראט, שזורות בחוטי עור ומשובצות אבני חן.
| ישר לפנתיאון |
"כשצילמנו את הקמפיין, לבשתי בגדים של בן הזוג שלי, שחובב את הבגדים של דורין מימים ימימה, ואני ומיקי הצלם (בן זוגה של דורין) הגענו לסט הצילומים לבושים בדיוק אותו הדבר. אני 1.60 ס"מ והוא איש גדול, לפחות 1.80. לשנינו הבגדים התאימו" מספרת טלי קושניר, לשעבר בעלי חנות ווינטג' "המחתרת" ומזה שבועיים האסיסטנטית החדשה של פרנקפורט, ומזכירה לה את קולקציית הקפסולה לגברים שעיצבה לאחרונה, יותר משנה לאחר שקברה את קו הגברים שלה בעודו בחיים עקב סגירת מפעל הייצור שעבדה עמו.
קולקציית הגברים הנוכחית מהווה מעין פנתיאון מצומצם של עשרה פריטים, מעין מצעד הלהיטים של כל הזמנים או הליכה על בטוח עם חפיסה שכולה ג'וקרים. "פשוט צלצלתי לכל החברים שלי שלובשים את הבגדים שלי וחופרים לי במוח שאחזור לעצב בגדי גברים", היא מספרת, "אמרתי להם 'מה אתם רוצים, איזה דגם? שלחו לי במייל, כולל צבעים, ואני אעצב'. וזה הצליח. עכשיו נתקעתי, כי אני לא יודעת מה הדבר הבא. מה, עוד פעם אני אצלצל אליהם? לא יודעת, אין לי מושג".
בינתיים, עד שהיא תחליט, היא עסוקה בהחייאת קו הטקסטיל לבית ומוצרי הנייר שהתפרק עם פרוץ האינתיפאדה, בעיצוב קולקציית החורף הבאה ובהכנות לשבוע האופנה, שבשנה שעברה גרר התייחסות בינלאומית לעיצוביה ב"ווג" גרמניה, הולנד, איטליה, רוסיה, ארה"ב וב"אל" שבעקבותיהם לשמלת הצבר בעיצובה הייתה רשימת המתנה ארוכה. "אני בן אדם חסר נחת וחסר מנוח. גם אין לי חלומות. אני עושה, לא חולמת" היא אומרת ונאנחת.
אז אין לך שאיפות להשתלט על העולם?
"וואי, לא. אין לי שאיפות להשתלט על כלום".
>> טווח מחירים: מכנסיים – 390-750 ש"ח; חצאיות – 430-750 ש"ח; חולצות – 280-630 ש"ח; ז'קטים ומעילים – 450–950 ש"ח; סריגים – 370–650 ש"ח; שמלות – 450-950 ש"ח.
השאירו תגובה