מתנה בשישי: מוצרי איפור של Embryolisse בשווי 500 שקלים

הייתי חוזרת ל2018, השנה שבה הצטרפתי לבן זוגי לחילופי סטודנטים בפריז. עבדתי מרחוק בשעות הבוקר (עוד טרום מהפכת הקורונה) ואחה״צ הייתי יוצאת לחרוש את פריז לבד. הייתי מסתובבת כל יום ברובע אחר של העיר, מפשפשת שעות בחנויות וינטג׳ הכי שוות ואוכלת בכל מאפייה שהריח הוביל אותי אליה. מחכה כבר לחזור!

הייתי חוזרת לאיזור שנות השמונים והתשעים. הזמנים שבהם ההורים שלי גדלו, ומספרים על ילדות שונה משלי- בלי מסכים ועם תעסוקה הרבה יותר עצמאית בטבע וכו׳. מרגיש לי שהיה יכול להיות נחמד להרגיש חוויה כזאת- אבל בכל כשיש לפחות קצת טכנולוגיה והעולם לא במלחמה או משהו. (מרגיש שקצת הושקעתי פה רגשית אבל זאת האמת חחח)

הייתי רוצה לחזור 7 שנים אחורה לזמן שסבא שלי עוד היה חי, לבלות איתו עוד קצת, ולהראות לו את התינוקת שלי. אני רוצה שהוא ישמח ויגיד לי כמה הוא גאה בי

הייתי חוזרת בקלות לשנת 2010
שבה להקת one direction הוקמה
בתור נערה הייתי פאנטית שלהם

ההיתי חוזרת לשנת 2000 בה נולד בני

אני טיפוס נוסטלגי והשאלה הזו הפכה לי את הבטן כי חשבתי פתאום (מסגירה קצת את הגיל אבל)
לגמרי סוף שנת 99 תחילת שנות האלפיים! השנה של הפאניקה הטכנולוגית התמימה של באג 2000, לפני הדיפ פייק ה ai וסרטונים בכל מקום, אנשים התארגנו והתלבשו יפה ויצאו לפגוש אנשים והיו בתוך הרגע כל הזמן, בלי לחשוב על מי יראה מה אחכ, למדנו טיפים ממגזינים לנוער שהיו מגיעים בעטיפה כזאת שהיה כיף לפתוח, ואחת מהשניה,

בריטני ובקסטריט ואירוסמית, ובון גובי ומלא מוזיקה כיפית פופית ושמחה, ורוק מעולה,

קניתי את הסבון פנים "האמיתי" הראשון שלי והרגשתי הכי משקיענית בעולם, היינו מנסות ולומדות טיפוח איפור בעצמנו, בבית (ובסופר פארם בדרך כלל) בלי אינפלואנסריות אבל עם חברות ואחיות גדולות, או חברות עם אחיות גדולות

אם הייתי יכולה לחזור בזמן הייתי חוזרת לשנות ה20 של המאה ה20. זאת תקופה של לפני מלחמת העולם השנייה אבל אחרי הראשונה. יש באירופה עוד תקווה לעולם מתוקן ודמוקרטי, הרבה מופעי ג׳אז ובגדים הורסים. הנשים התחילו ללכת עם שיער קצר ולוותר על המחוכים שהפריעו להן לנשום ובמקום נכנסו שמלות נשפכות ונוחות אבל עדיין מאוד סקסיות ונשיות.
זאת תקופה עדיין בלי טלויזיה והבילוי המרכזי היה מוזיקה, הליכות בפארק, קונצרטים וישיבות בבתי קפה או תערוכות אומנות שגם התחילו להיות מודרניות ולפרוץ גבולות בעולם האמנות.
הייתי שמחה לחיות בתקופה כזאת, שהיא גם פשוטה יותר וללא מלחמות וגם עם תקווה לשינוי

היית חוזרת חוזרת לשנות השמונים הנהדרות כי היתה את המוסיקה הכי שווה ויפה שיש

הייתי חוזרת לשנת 2000 בבית ספר כיתה י שנה פשוט מושלמת עפתי על החיים פעם ראשונה באמת. הכי מצחיק זה שהבת שלי אומרת לי אמא למה אני לא נולדתי אז? … חחח היא אוהבת את האופנה השירים הכל של אז ויותר מוקדם אפילו.. חמודה אני בעצמי הייתי ילדה איך תבואי? חחח

הייתי חוזרת לשנות ה90.בא לי לחזור לתקופה שהייתי גרה עם ההורים שאבא שלי היה חי צעיר וחזק .ההורים שלי התגרשו ואבא שלי ניפטר והתקופה הזו לחזור אחורה בהחלט הייתה מתאימה לי .רק כדי לחבק את אבא שלי ולראות את ההורים שוב יחד בזמנים טובים

הייתי חוזרת לשנת 2010 בערך, לתקופה שבה הייתי צעירה יותר והכול הרגיש פתוח ומלא אפשרויות. הייתי רוצה לחזור לחוויות, לאנשים ולרגעים שהיום אני מסתכלת עליהם בנוסטלגיה.

שנת 2005 ללא ספק! ביקרתי בחוף הים ובבית הקפה ישב גבר שלא הסיר ממני את מבטו. חשבתי לעצמי "הלוואי ובעלי (העתידי) יסתכל עלי כך" אבל לא היה לי אומץ לפנות אליו או סתם לזרוק לעברו חיוך. אם הייתה לי מכונת זמן הייתי חוזרת לשנה ההיא, למקום ההוא, רק שהפעם לא הייתי נותנת לחוסר הביטחון לנהל אותי.

אם הייתה לי מכונת זמן, הייתי חוזרת לשנת 2008. לא כדי לשנות משהו, אלא כדי לחבק את הילדה שהייתי ולהגיד לה שהחלומות שנראים לה גדולים מדי עוד יתגשמו. שלמרות שהמצב נראה נוראי כרגע, למרות שאין לה חברים והיא נאלצת להעביר את הזמן שלה עם עצמה, היא תתקבל לעבודת החלומות שלה, תכיר חברות מדהימות בצבא ובעבודה ואת הבעל והחבר הכי טוב שהיא יכולה לדמיין לעצמה

הייתי חוזרת ל 2020 כלומר לפני הקורונה , מבחינתי הייתי בשיאי בגוף ובנפש, התעמלתי, משקל גופי היה מושלם, פשוט אהבתי את איך שנראיתי , היום לצערי אחרי קורונה שהביאה גם סרטן איני מתעמלת וכבר לא נראית כמו אז

אם הייתי יכולה לחזור לשנת 2019, הייתי עושה את זה בלי לחשוב פעמיים. זו הייתה שנה של הרבה רגעים יפים, בלי הרבה דאגות ועם המון זמן למשפחה ולחברים. הייתי רוצה לחוות שוב את התקופה הזאת ולהעריך אותה אפילו יותר,
אחרי השנה הזאת מבחינתי עדיין לא חזרנו לשגרה עם כל מה שעברנו .

ללא צל של ספק שנת 2020 הייתה ה-שנה שלי עם כל הסגרים והקורונה זה היה הזמן המדויק להתעסק בעצמי לחזור לתזונה מאוזנת להתאמן כמו שצריך ולהשקיע ברווחה גופנית ונפשית שלי. מחר הייתי חוזרת לזה מינוס המגפה

מאוהבת ומשתמשת במוצרי אמברוליוס. אשמח למוצרים חדשים להתנסות . חוזרת לשנת 1994

הייתי חוזרת לשנת 1984 כשהייתי ילדה קטנה ואמא שלי שלחה אותי לקייטנה לחודש ימים.
( הקייטנות אצלנו היו עם לינה כך שלא ראיתי אותה כמעט חודש ימים)
באותו קיץ הייתה אמורה לטוס בפעם הראשונה עם דודה שלי ללטביה לטיול קצר ולצערי חזרה משם בארון קבורה.
הייתי ילדה קטנה בת תשע, חיכיתי לה ליד השער של הקייטנה כי הייתה אמורה להגיע להיפרד ממני והיא פשוט לא בא, כי היו לה סידורים אחרונים לפני הטיסה, היא לא הספיקה להגיע להיפרד ממני.
ומאז אני מרגישה אותה ילדה קטנה שעדיין מחכה לפרידה מאמא שלה, אם הייתה מכונת זמן כזו הייתי כמובן חוזרת אחורה ונותנת לה חיבוק ענק.

הייתי חוזרת לשנת 2025, הבן השלישי שלי נולד בתחילת השנה. עם כל הלחץ של הוספת תינוק חדש למשפחה, בעל במילואים ובמקביל אשפוז עם התינוק, לא הספקתי לבקר את סבתא שלי ולהכיר ביניהם לפני שהיא נפטרה. אם הייתי יכולה לחזור אחורה, הייתי מבקרת אותה כל שבוע, מראה לה את הנין החדש ומעלה איתה זיכרונות.

משתמשת בקרם CC – והוא נהדר על הפנים מכל הבחינות

מבחינת המראה הייתי חוזרת לגיל 35, שהכל ישב במקום, העור והשיער יפים, כשעושים ספורט והכל מסתדר ומתהדק בשנייה,אבל מבחינת תחושה, לא הייתי חוזרת אחורה, כי בגילי,51 יש יותר שקט נפשי מבחינת תחושה.

לשנת 1980

אם הייתה לי מכונת זמן הייתי חוזרת להיות ילדה קטנה בת 5 עם אמא בריאה שהייתה לוקחת אותי עמה לקניות ובילויים כי שלוש שנים אח"כ היא גילתה שהיא חולה ומאז הכל השתנה עד הסוף הטרגי. ובכלל ממליצה לא לקחת את אמא כמובן מאליו ולהעריך אותה. בתור מי שאין לה אמא מגיל 16, או אמא בריאה מגיל 8, מי כמוני יודעת.